דודה ורד – חלק שני 

 למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.   

<<<<    לחלק הראשון

אותו לילה ישנתי במיטה של דודה ורד! זה לא שחסרות מיטות בדירה שלה, להפך, יש לה חדר ארוח גדול ומטוקטק אבל היא התעקשה שנישן יחד.

בדרך הביתה היא הזמינה לנו פיצה שהגיעה כמה דקות אחרינו, ישבנו על הספה בסלון, אכלנו פיצה, שתינו בירה "קורונה" שהיא הגישה עם פלח לימון כמו בפרסומת וראינו טלוויזיה, עוד איזו קומדיה רומנטית שהיא הקליטה ושוב דודה ורד התכרבלה בזרועותיי והתמזמזנו תוך כדי כך ובלי להרגיש גם התפשטנו, טוב לא ממש בלי להרגיש, הרגשתי ונלחצתי, הטאבו של גילוי עריות שוב ניקר במוחי, אבל היא עשתה את זה בכזאת טבעיות שזרמתי איתה, היא מורידה מעליה פריט לבוש ובתמורה אני נתתי לה להוריד פריט מעלי.

"תגיד אודי, מצצו לך פעם?"

"כן" עניתי במין קול נעלב, "תתפלאי דודה, הפלא הזה הגיע גם למושב שלנו" עקצתי אותה.

"עם לבלוע?" היא התעלמה מהעקיצה וחייכה לעברי, עוזבת אותי לרגע והורידה את התחתונים שלבשה.

"אהה, לא" הרגשתי מובך, לבלוע אף אחת מהבנות שמצצו לי לא הסכימה, אפילו לא מזל-הנותנת ואנה-לא-אומרת-לא שמוכנות תמיד למצוץ ולפתוח את הרגליים אבל לבלוע זה לא, אף פעם.

"אז זה לא נחשב שמצצו לך" היא ציחקקה וירדה על ברכיה בין רגליי, מאותת לי בידה ואני התרוממתי מעט, נותן לה להוריד לי את התחתונים ונשארתי עירום כמוה, "שב, תרגע, תשען לאחור" היא חייכה לעברי ופישקה את רגליי, מתקרבת עוד יותר עד ששדיה נלחצו אל רגליי, "אל תתנגד!" היא לחשה בקול מאיים ונישקה את ראש הזיין המזדקר בגאון בין רגליי.

דודה ורד מצצה לי. נכון, היא לא הראשונה שמצצה לי אבל כל הקודמות צריכות לבוא אליה לקבל שעורים פרטיים כולל טליה אלופת המוצצות בשכבה (שגם היא לא הסכימה לבלוע לי), נשענתי לאחור, התרווחתי בספה הרכה, עצמתי עינים והתמכרתי לתענוג, למגע הנעים של הפה שלה העוטף את הזיין שלי, לשיניים המתופפות עליו ומגרות עוד יותר, לשפתיים המתחככות בעדינות לאורכו כשראשה נע קדימה ואחורה, משפשפות ומלבות עוד יותר את היצר הבוער בתוכי, בשרירי הגרון המתכווצים סביבו כשכולו חודר לתוכה ובגרגורים שהיא משמיעה תוך כדי, "כן, זה טוב!" גנחתי בקול.

"תקרא לי דודה!" היא הפסיקה לרגע את המציצה שלה, "אתה יודע שזה מחרמן אותי!" הסבירה ושוב מצצה לי בתאווה.

"כן, דודה, זה טוב!" גנחתי שוב, מרגיש שגם אני מתחרמן כשאני קורא לה דודה, "דודה, כן, זה בא לי!" צרחתי במין פחד כזה כשהרגשתי שזה מתקרב אבל היא רק הביטה בי, חייכה והמשיכה, "דודה תזהרי!" הזהרתי אותה אבל לא באמת רציתי שתפסיק, "דודה, הנה!" צווחתי במין אקסטזה כזאת ונמתחתי כולי, הרמתי את הישבן ודחפתי את כל הזיין לפיה, "דודה, אני גומר!"  לא יכולתי להתאפק יותר והשפרצתי, יריתי את כל המטען החמים שלי עמוק בגרונה ו…דודה ורד בלעה! מביטה בי, מחייכת וראיתי את פיקת הגרון שלה נעה כשהיא בולעת במין תאווה כזאת ואם זה לא מספיק קינקי, בעיניי לפחות, היא שיחררה את הזיין הרפוי מפיה וליקקה ת'שפתיים בתנועה מתגרה, מחייכת באושר, כמוני.

"וואו, עשיתָ את זה" היא ציחקקה והתיישבה לידי, "מעכשיו אתה יכול לספר בגאון שלא רק מצצו לך גם בלעו" היא הוסיפה, "רוצה קפה?" היא שינתה בשניה את הנושא.

לא עניתי, הייתי במין אופוריה, פנטזיה שלישית שהדודה שלי מגשימה לי ביום אחד וזה רק היום הראשון שלנו ביחד, "היי, הלו, כדור הארץ קורא לאודי, רוצה קפה?"

"כן" קפצתי, "רוצה, תודה"

ישבתי מולה במטבח ושתינו קפה הפוך שהיא הכינה, היא עטופה בחלוק משי דק הקשור ברישול סביב מותניה והציצי שלה מציץ בכל תזוזה שלה ואני בתחתוני הבוקסר שלי. שוב דיברנו על סבא משה, כמה הוא הצטער שאבא התנכר לאמא שלה וכמה אמא שלה רצתה לפגוש אותי ולהיות לי סבתא אמִתית, מה שאבא מנע כמובן וסיכמנו שאולי בפעם הבאה שאני אבוא לתל-אביב נפגש עם אמא שלה כי בדיוק בסוף השבוע הזה היא באיזה כנס מקצועי באילת.

כמעט התעלפתי כשהרגשתי פתאום את כף הרגל היחפה שלה נלחצת אל המפשעה שלי, מתחילה לעסות לי את הזיין וזה התעורר לו בתוך התחתונים, "דו…דו…דודה, מה את עושה?" גמגמתי, מובך ומסמיק.

"לא טוב?" היא חייכה לעברי, חיוך מתגרה כזה, ולקחה ביס מעוגיית החלבה שלה.

"אהה" הסמקתי עוד יותר, מהסס מה לומר כי זה היה נעים לי ולא רציתי שתפסיק, "טוב" מלמלתי והשפלתי עיניים, מביט בכוס הקפה שלפניי כאילו הייתה הדבר הכי מעניין בעולם.

דודה ורד חייכה והמשיכה, מעסה בעדינות באצבעות כף הרגל היחפה ואצלי התותח הזדקר ונעמד מחדש, גדול ומתוח, מוכן לפעולה, "תגיד, ירדת פעם לבחורה?"

"אהה" הסמקתי מחדש, "קצת" מילמלתי במבוכה.

"מה זה קצת?" היא לא הניחה לזה.

"רק עם הידידה הזאת שלי ורק ב-69, הייתי מנשק אותה שם, את יודעת, על השפתיים של ה…" נתקעתי והסמקתי עוד יותר.

"מניאק, והיא בטח מצצה לך"

"כן" התגוננתי, "אבל לא בלעה"

"ואתה, אף פעם לא עשית לה ככה עם הלשון?" והיא עשתה מין תנועת ליקוק באוויר, "לא ממש נתת לה את האורגזמה שלה, אהה?" היא חייכה לעברי.

"לא" הודיתי במבוכה, "תגידי, אמא שלך…" ניסיתי להחליף נושא.

"עצור!" היא קטעה אותי, "אל תדפדף אותי!" היא חייכה לעברי, "תגמור ת'קפה ובוא, הגיע הזמן שתלמד איך מפנקים אשה באמת!"

אותו לילה לא רק ישנתי במיטה של דודה ורד אלא גם קיבלתי קורס מעשי מזורז באיך לרדת לאשה, ירידה אמתית, לא כזאת כדי לצאת ידי חובה במהלך ה-69 כדי שהיא לא תפסיק למצוץ לי, מה בדיוק אני צריך לעשות לה כדי להביא אותה לסיפוק, כדי שתצרח מעונג, כדי שתגמור!

כשסימתי לשתות את הקפה דודה ורד הובילה אותי אחריה לחדר השינה, "תתפשט" היא חייכה לעברי והחליקה את החלוק מעליה, עומדת לרגע עירומה מולי, כאילו נותנת לי לשטוף את העינים בגופה המחוטב, והיא עלתה על המיטה ונשכבה על הגב, שוכבת בחלק העליון של המיטה, נשענת על כרית גדולה ורגליה פתוחות, "לא ככה" היא עצרה אותי כשרציתי לעלות ולשכב עליה ב-69, "תשכב לי בין הרגליים", היא פישקה עוד יותר את רגליה ונתנה לי לראות את החריץ המזמין שלה, את שפתי הכוס הפתוחות ככנפי פרפר, כהות ונפוחות מתאווה, ואת הפס הוורוד המבריק החוצץ בינם, "תשכב, אל תתבייש" היא ציחקקה כשהיססתי ואני, כמו אחיין צייתן, נשכבתי.

"תנשק לי שמה" היא ציחקקה ואני נישקתי, קודם נשיקה קלה, חוששת, ואחריה עוד אחת, קצת יותר חזקה, נישקתי והבטתי אליה. "עוד!" היא שלחה אותי להמשיך לנשק, "יותר חזק, יותר ברגש".

נישקתי, הצמדתי חזק את שפתי אל שפתי הכוס שלה, העזתי ונגעתי עם קצה הלשון בין שפתי הכוס שלה, בחריץ הרטוב, "כן, ככה" היא גנחה בתגובה, "תמשיך". המשכתי, ליקקתי את החריץ וטעמתי את טעם נשיותה של הדודה שלי, "כן, תמשיך" היא שוב גנחה, מפשקת חזק יותר את רגליה, "תכניס לי אותה, ת'לשון" היא הסבירה מייד שלא אחשוב לרגע אחרת.

לרגע היססתי, לדחוף את הלשון מעולם לא דחפתי, עם תמר היא הסתפקה בנשיקות קלות עם השפתיים, התחלתי לדחוף עם חשש אבל השד לא היה נורא כל כך, להפך, אפילו נהניתי מזה, התגריתי ודחפתי עוד יותר עמוק, נזכר בכל הספורים שקראתי והתחלתי לחפש את כפתור תענוגותיה, דודה ורד כנראה הרגישה בזה כי היא הדריכה אותי, "ימינה, עוד קצת, למעלה… כן!" היא גנחה בתשוקה כשסוף סוף מצאתי את הדגדגן הנפוח שלה, "כן, תמצוץ לי אותו" היא עטפה את ראשי ברגליה והצמידה לי אותו חזק אל הכוס שלה, "כן, איי! בעדינות! זה עדין" היא ציחקקה, "תמשיך!" היא דחקה בי כשלרגע נבהלתי ועצרתי, "כן, ככה , בדיוק! כן, הנה, הנה זה בא, כן! כן!! כן!!!" ובפעם הראשונה אשה גמרה לי על הפנים, בפה!

דודה ורד גמרה אבל לא הסתפקה בפעם אחת, היא לא שחררה אותי מרגליה האוחזות בראשי ומצמידות אל הכוס שלה. "תמשיך" היא ביקשה בקול מתפנק כשנרגעה קצת, "זה טוב, אני רוצה עוד!"

המשכתי, הפעם לא הייתי צריך את ההדרכה שלה כדי להוביל אותה לעוד גמירה מפנקת. האמת שהתגריתי מזה, זה חירמן והלהיב אותי, מצצתי לה את הדגדגן האחוז בין שפתי והרגשתי איך כל גופה נמתח פתאום ו…רפה, "כן!" היא גרגרה בהנאה והכוס שלה שוב הוצף באותו עסיס תענוגותיה שהדליק אותי עוד יותר.

הטיל שלי היה מוכן לשיגור! "דודה" הפסקתי לרגע ולחשתי לעברה, "אני לא יכול להתאפק יותר"

"בוא!" היא שיחררה את רגליה ופישקה אותם לרווחה, "בוא חמוד שלי, מגיע לךָ" היא הושיטה לי את ידיה בתנועה מזמינה, "בוא תכניס לי" היא לחשה בקול מגורה ואני עליתי עליה, דוחף את הזיין שמצא בעצמו את הדרך אל החריץ הרטוב שרק לפני רגע נישקתי ונעצתי את כל גבריותי הנוקשה עמוק אל תוך הווגינה הרותחת שלה, "כן!" גנחנו ביחד, גניחות תאוותניות כאלה, "כן, זה טוב דודה" לחשתי לה ופמפמתי אותה במהירות.

"תנשק אותי" היא הושיטה לי את שפתיה, "אני רוצה לטעום את עצמי" היא לחשה בתאווה, נישקתי והרגשתי את לשונה חודרת לפי, מלקקת את שפתיי, טועמת! וזה גירה אותי עוד יותר, "דודה! אני מצטער!" צרחתי במין אקסטזה כזאת וגמרתי בתוכה, נופל עליה מתנשף והיא חיבקה אותי, משכה והצמידה את ראשי בין שדיה וליטפה אותו.

"על מה אתה מצטער?" היא לחשה לי אחרי שנרגעתי קצת.

"את יודעת, שלא הספקת ל…"

"טפשון" היא השתיקה אותי, "גמרתי מספיק כבר קודם" היא גילגלה אותי מעליה וסובבה אלי את הגב, "תחבק אותי ונישן, מחר יש לנו יום עמוס"

נצמדתי אליה וחיבקתי אותה, היא אחזה בכף ידי והובילה אותה אל השד שלה, חפנתי אותו. "יש לך כף יד גדולה וחזקה" היא ציחקקה, "לא! תמשיך" היא אחזה בידי כשרציתי למשוך אותה, "אני אוהבת גברים עם כפות ידים גדולות וחזקות"

"דודה ורד, אני יכול לשאול אותך שאלה, משהו אישי ו…" היססתי לשניה לפני שהמשכתי, "את לא חייבת לענות אם את לא רוצה ו…" שוב נתקעתי, מובך.

"נו תשאל" היא התערבה "זוכר מה סיכמנו? הכל חופשי ביננו והכל מותר, אם אתה רוצה לשאול תשאל ואני אענה ואם אני ארצה אני אשאל ואתה תענה"

"דודה ורד, פעם עשית את זה עם אשה?"

דודה ורד פרצה בצחוק, "ואת זה התביישת לשאול? בטח שעשיתי את זה עם אשה, אפילו יותר מפעם, למה?"

"לא יודע, פתאום חשבתי, אולי כי רצית לטעום את הטעם שלך" ואמרתי תודה בלב שהיא עם הגב אלי ולא יכולה לראות שהסמקתי.

"אני מתה על הטעם שלי כשאני גומרת" היא ציחקקה "ולא, אני לא לסבית" היא כאילו קראה את מחשבותיי, "אני אולי דו-מינית, כזאת שיודעת להפיק את המיטב משני המינים", "ועכשיו לישון, לילה טוב אודי"

"לילה טוב דודה" מילמלתי חזרה, "אני שמח שהזמנת אותי" המשכתי אבל אני לא בטוח שהיא שמעה.

פעם שאלתי את אמא למה אני אף פעם לא חולם והיא אמרה לי שאין מי שלא חולם, יש רק כאלה שלא זוכרים. אותו לילה חלמתי וזכרתי, חלמתי שאני עושה שוב את כל מה שעשיתי עם דודה ורד אבל בפעם הזאת עשיתי את זה עם תמר! איתה הזדיינתי על השיש בחדר אמבטיה ואותה עשיתי במקלחת תחת זרם המים החמים. איתה התמזמזתי בקולנוע. היא מצצה לי ובלעה! והשיא היה כשירדתי לה, לתמר, כששכבתי בין רגליה המפושקות, הבטתי היישר בחריץ הוורוד שלה ופינקתי אותה עם הלשון.

התעוררתי מאוחר, אף תרנגול לא קרא, אף פרה לא געתה ולאקי, הכלבה שלנו, לא נבחה לי מתחת לחלון כמו בכל בוקר כך שהמשכתי לישון. בעצם התעוררתי עם מציצה, זה השתלב לי כל כך טוב בחלום עד שברגע הראשון מילמלתי "תמר, כן, תמשיכי" אבל אז פתחתי עינים וראיתי שדודה ורד היא זאת שדואגת לטפל בזקפת הבוקר שלי, "אופס, סליחה" מלמלתי, נבוך ומסמיק אבל היא המשיכה, מפסיקה למצוץ ומתחילה לשפשף, "מי זאת תמר?" היא חייכה לעברי, יושבת לצידי ועושה לי ביד.

"הידידה שלי" עניתי.

"היא העירה אותך ככה פעם?" דודה ורד התענינה.

"לא, אבל בדיוק חלמתי עליה ו…"

"וזה התערבב לך, אהה" היא ציחקקה, "אתה אוהב שמאוננים לך ככה", היא הביטה בי וחייכה, "יאללה, תגמור, הולכים לרוץ בים" ושוב היא מצצה, מצצה ושוב שפשפה, פעם מוצצת ופעם משפשפת עד שלא יכולתי יותר וגמרתי. "בוקר טוב גבר" היא ציחקקה אחרי שהשפרצתי עלי ועל הסדין, "תתרחץ, תתלבש, אני מקווה שהבאת בגדי ספורט" היא המשיכה והסבירה לי מה ללבוש, "ותבוא למטבח, אני סוחטת לנו מיץ אשכוליות" היא השלימה ויצאה.

ההפתעות המשיכו גם ביום השני! כשנכנסתי למטבח עמד על יד הכיור בחור צעיר, גבוהה ושרירי במכנסי ג'ניס קצרים וצמודים וחולצת טריקו קצרצרה וצמודה שהדגישה את שרירי היד הגדולים שלו וגילתה חלק מהגב ושטף את הכלים. "תכיר" דודה ורד חייכה למראה המבט המופתע על פני, "זה עמוס, עוזר הבית שלי" היא הציגה אותו כשהיא מושיטה לי כוס מיץ אשכוליות.

הבחור הסתובב אלי, ניגב את היד בסינר שלמותניו והושיט לי יד, "אודי" מילמלתי, מביט בהערכה בבטן השטוחה עם הריבועים שהחולצה הקצרצרה לא הסתירה, היה משהו מוזר בתנועות שלו, נשיות כאלה, וגם הלחיצה הייתה קצת רפה ופחדתי שהכאבתי לו, "נעים מאד" הוא חייך אלי, "הבוסית סיפרה עליך רק דברים טובים" הוא חייך וחזר לשטוף.

"דודה ורד" לחשתי בחשש כשיצאנו מהמטבח אל עבר הדלת, "אולי הוא שמע כשגמרתי?".

"הוא שמע" היא ציחקקה בביטול ואני הסמקתי, "זה מזכיר לי" היא הסתובבה וצעקה, "עמוס חמודי, אל תשכח להחליף את הסדינים!"

"את לא נורמלית, מה יקרה אם הוא יגלה את השפיך שלי" לחשתי שוב.

"אל תדאג, הוא רגיל למצוא דברים כאלה במיטה שלי" היא ציחקקה שוב, "וחוץ מזה הוא יודע בדיוק מה אנחנו עושים והוא אמר שהוא מקנא"

"מקנא, גם הוא רוצה ל…ל…להזדיין אתך?" גמגמתי.

"איתי?" היא פרצה בצחוק "איתך! לא ראיתָ שכתוב לו על המצח אוהב גברים ועוד עם הערה שעדיף עם כפות ידים חזקות וגדולות?"

הייתי המום. שתקתי. "אל תגיד לי שלא הרגשת" דודה ורד צחקה וחיקתה את התנועות שלו ופתאום הבנתי מה היה לי מוזר בהם, "הומו, אחוש-שלוק של הומו" היא ציחקקה, "ולא סתם הומו, אוחצ'ה, כוסית, בור!" היא צחקה, "היה מת שתעשה אותו או לפחות תתן לו למצוץ לך" היא המשיכה לצחוק, מנצלת את העובדה שרק אנחנו במעלית.

"אני לא הומו!" אמרתי בכעס, "אני לא"

"אני יודעת" דודה ורד ניסתה להרגיע אותי, "בגלל זה לא הצעתי. תרגע, עמוס הוא רק עוזר הבית שלי, אין ביננו כלום מעבר לזה, הוא עוזר בית מעולה ולא אכפת לי העדפות המיניות שלו"

חנינו בחניון ה'תחנה' ועברנו את רחוב פרופסור יחזקאל קויפמן אל הים, בחוף דודה ורד הורידה את השמלה שלבשה ונשארה במכנסי טיץ קצרצרים, וחולצת בטן צמודה שמתחתיה חזית ספורט. "נו, תתכונן" היא האיצה בי כשבהיתי בה, היה לה גוף משגע עם בטן שטוחה עם ריבועים ורגלים ארוכות חטובות, התפשטתי, נשאר רק במכנסיי ההתעמלות שלי וגם לי לא היה במה להתבייש, במיוחד אחרי האימונים האינטנסיביים לקראת הצבא כי אני רוצה להגיע לגדס"ר. "בוא" היא חייכה אלי, "נראה מה אתם שווים, ילדי המושב" היא ציחקקה והתחילה לרוץ ואני אחריה, רצים צפונה לאורך החוף, חוצים את גן צ'רלס קלור וממשיכים לרוץ בחוף.

כושר היה לי, עמדתי בקלות בקצב של דודה ורד למרות שאני לא רגיל לרוץ ככה בחול. במרינה הסתובבנו וחזרנו, "נעשה תחרות עד הבגדים" היא איתגרה אותי אחרי ששוב חצינו את גן צ'רלס קלור ופרצה בריצה מהירה אבל האימונים שלי הוכיחו את עצמם והשגתי אותה, אומנם לא בקלות אבל ניצחתי, "וואו, אתה בכושר, מה אתם אוכלים שם?" היא ציחקקה, מתנשפת.

"חליבות בוקר והרבה קולרבי" ניסיתי להשמע רציני, "סתם, בצחוק, הכנה לצבא, לפני שנה לא היה סיכוי שאני בכלל אגיע לסוף" חייכתי אליה.

"בוא, הולכים לאכול ארוחת בוקר טובה בנווה-צדק" דודה ורד הודיעה לי אחרי ששטפנו את עצמנו במקלחות והתלבשנו מחדש. הלכנו, חוצים את החניון ונכנסים לנווה-צדק, "זאת 'דאלל' " היא הצביעה אל עבר מסעדה שעברנו, "אולי שמעת אליה, היא הידועה יותר, אבל לטעמי קצת מפונפנת, אני מעדיפה את "סוזאנה"" המשכנו עוד קצת והגענו ל-"סוזאנה", כבר בכניסה קיבלו אותה בחיוך, גם שם היא מוכרת.

כמתאבן דודה ורד הזמינה פלאפל, הגיעו 4 כדורים גדולים שוחים בצלחת עם טחינה, ממש טעים. כמנה עיקרית דודה ורד המליצה לי על השקשוקה, לא הופיע בתפריט אבל כלקוחה ותיקה היא ידעה לבקש, וגם הפעם היא צדקה.

אחר כך הלכנו לטייל קצת בנווה-צדק ובסוף לשוק יום שישי ב'תחנה', הרבה דוכנים עם אוכל מוכן והרבה פירות. ליד דוכן החלבה עצרתי ובהיתי בכמות ובסוגים הרבים, "גם אתה אוהב חלבה?" היא שאלה עם חיוך וקנתה 3 סוגים כשאמרתי שכן, "גם אני מתה על חלבה" היא חייכה אלי ונתנה לי להחזיק את השקית, "זה כנראה עבר בגנים מסבא משה, גם הוא היה מכור לחלבה"

הפלאפון שלה צלצל פתאום, דודה ורד הביטה במסך, חייכה, ביקשה סליחה והלכה הצידה לדבר, כאילו חוששת שאשמע. "תזכיר לי שאנחנו צריכים לעבור בחנות לקחת משהו" היא אמרה לי עם חיוך מסתורי על פניה, "עכשיו בוא, בא לי גלידה" היא הובילה אותי אל חנות הגלידה שבמתחם.

"אודי" היא פנתה אלי בקול רציני כשנסענו אל החנות שלה, "אני מקווה שאתה מבין שכל מה שקורה ויקרה ביננו הוא לא לפרסום"

"ברור" עניתי בקול נעלב, "שפתי חתומות" חייכתי לעברה ועשיתי תנועה כאילו אני סוגר ברוכסן את שפתיי.

"אני רצינית" זה לא הצחיק אותה, "שלא תרוץ לספר לחבר'ה, אפילו לו ברמז, אסור שאף אחד ידע"

"תסמכי עלי, אף אחד לא ידע, נשבע לך"

"בספר התורה?" היא חייכה לעברי.

"יותר חמור" נזכרתי בשבועות של תמר, "שיתייבש לי הזיין וינשור אם אני אגלה"

"שבועה כזאת עוד לא שמעתי אף פעם" דודה ורד פרצה בצחוק מתגלגל, "מוצא חן בעיני, מי לימד אותך את זה?"

"תמר, הידידה שלי, היא תמיד נשבעת שיתכווצו לה הציצים"

"מוצאת חן בעיני היזיזה הזאת שלך" דודה ורד שוב חייכה לעברי, "אם תבטיח לי שהיא יודעת לשמור סוד אז אולי אני ארשה לך לספר לה משהו, פתיון כדי למשוך אותה למיטה" היא ציחקקה.

לא הייתה חניה ודודה ורד חנתה בחניה כפולה מול החנות שלה, "שב במקומי, רגע ואני חוזרת, אם יבוא שוטר תעשה סיבוב ותחזור" היא זרקה לעברי, משאירה את המנוע פועל ובלי לחכות לתשובה רצה לחנות.

עברתי לשבת במקומה, מתרגש, אף פעם לא נהגתי בתנועה צפופה כל כך. דודה ורד חזרה במהירות עם שקית קרטון גדולה שעליה הלוגו של החנות והתיישבה במקומי, "סע בן-צור, סע!" היא ציחקקה לעברי, "ה-וויז (Waze) כבר ידריך אותך"

"מי זה בן-צור?" שאלתי כשהתחלתי לנסוע, מתוח והבטן קצת קרקרה לי.

"הוא שואל מי זה בן-צור?" היא חזרה על השאלה במין קול תמהה כזה, אולי קצת מגחך, ומיד השיבה, "בן-צור היה הנהג של מוטה גור בזמן מלחמת ששת הימים וזה מה שמוטה אמר לו כשהם היו צריכים לפרוץ לשער האריות".

עד הבית לא דיברנו יותר, נסענו בשקט והייתי מתוח ומרוכז בנהיגה. "אודי" דודה ורד פנתה אלי כשעלינו במעלית אל הדירה שלה, "עוד מעט צריכה לבוא אלי ידידה, היא תהיה אתנו בסוף השבוע ו…אני צריכה ששוב תבטיח לי ששום דבר ממה שתראה ותשמע לא ייצא החוצה, אפילו לא ליזיזה הזאת שלך שאני מאד מעריכה"

"דודה" עניתי בקול נעלב כזה, "מילה שלי זאת מילה, בטון מזויין!" הוספתי וסימנתי באצבעותי את שבועת הצופים.

"אני יותר אוהבת את השבועה השניה" היא ציחקקה, "איך? איך זה היה?" היא חייכה לעברי.

"שיתייבש לי הזיין וינשור אם אני אספר" חייכתי אליה חזרה ופתחתי את דלת המעלית, אוחז ונותן לה לצאת, "מי זאת, אני מכיר?".

"הפתעה" היא ענתה עם ושוב היה לה את החיוך המסתורי שלה, "ו…אהבתי" היא ציחקקה, "את השבועה, אני חושבת שאני אאמץ אותה, עם היזיזים שלי כמובן, איך? איך היזיזה שלךָ נשבעת?".

"שיתכווצו לי הציצים" עניתי, רציני.

כשחזרנו הביתה עמוס כבר לא היה אבל הבית היה נקי ומצוחצח. אמרתי לכם כבר שכמות ההפתעות שהיו לי באותו סוף שבוע עברה את גבול ההגיוני? אמרתי, וההפתעה הבאה הגיעה כשישבנו ביחד בסלון, צרצור האינטרקום נשמע, דודה ורד הלכה לענות ולפתוח את הדלת, שמעתי אותה מתלחששת עם מישהי, שתיהן ציחקקו ודודה ורד חזרה לחדר עם ענת, פליטת ראליטי מפורסמת שהפכה לכוכבת ערוץ ילדים בתקופה שהייתי עוד רואה את תכניות הילדים.

"תכיר, זאת ענת" היא הציגה אותה.

"אהה, מכיר" גמגמתי והסמקתי, "זאת אומרת מהטלוויזיה, הייתי רואה את התכניות שלך" הסברתי במהירות, "אודי" נזכרתי וקמתי להציג את עצמי, "נעים מאד" הושטתי לה את ידי ללחיצה וניסיתי להסוות את המבוכה שלי, אף פעם לא פגשתי ידוענית כמוה.

דודה ורד התיישבה חזרה בספה ומשכה אותי איתה והניחה את כף ידה על הברך החשופה שלי במין תנועת בעלות. להפתעתי הרבה, למרות שהיו שם שתי כורסאות ריקות שרק חיכו שישבו עליהם, ענת המשיכה לעמוד מולנו במבט מחכה ודודה ורד לא הציעה לה לשבת!

"אודי הבטיח שכל מה שהוא יראה או ישמע ישאר אצלו בלבד והוא לא יגלה" דודה ורד הודיעה לענת, "הבטיח ונשבע! נכון אודי?" היא פנתה אלי.

"נכון" עניתי, קצת מובך כשראיתי את העינים של ענת עוקבות אחר היד המלטפת של דודה ורד שטיפסה במעלה הירך שלי, מנצלת את העובדה שאני לובש מכנסי התעמלות קצרים, "אני לא אגלה, נשבע".

"את יודעת איך הוא נשבע האחיין שלי" דודה ורד ציחקקה, "שיתיבש לי הזין וינשור" היא המשיכה בלי לחכות לתשובה, צוחקת בקול.

לרגע הייתה דממה. ענת עדיין המשיכה לעמוד כאילו מחכה להזמנה כדי לשבת, מסדרת את שתי הקוקיות שהפכו סימן ההיכר והעניקו לה את המראה הילדותי התמים. "אתה יודע למה ענת פה?" דודה ורד שאלה אותי.

"לא" עניתי, מופתע, איך אני אמור לדעת?

"תספרי לו!" והיה מין טון מצווה כזה בקולה של דודה ורד.

ענת הביטה בי, רצינית, "התערבנו והפסדתי" היא אמרה בקיצור, "ועכשיו באתי לפרוע את חובי"  היא השלימה והשפילה עינים.

הבטתי מופתע בדודה ורד, אחר כך בענת ושוב בדודה ורד כשהמבט מתחלף בין מופתע ללא מבין, "ספרי לו מה היה נושא ההתערבות?" דודה ורד ציחקקה לעברה.

"התערבנו על תוצאות הדרבי" היא ענתה, מביטה בי, "דודה שלך אדומה, אני צהובה, השנה זאת שנת הנקמה שלנו והייתי כל כך בטוחה שננצח שנתתי לה גם את התיקו ובסוף יצא 0:0" ושוב היא השפילה עיניים.

"ומה הפסדת?" לא התאפקתי ושאלתי.

"כן, ספרי לאחיין שלי מה הפסדת" דודה שלי שאלה ושמעתי את השמחה לאיד בקולה.

"התערבנו שמי שמפסידה תעשה כל מה שהמנצחת תגיד לה"

"אני לא מבין" מלמלתי, ממשיך לדלג במבטי בין שתיהן.

"מה אתה לא מבין" דודה ורד ציחקקה, "ענת תעשה כל מה שאני אגיד לה, ה-כ-ל" היא משכה והדגישה את המילה, "אסור לה להגיד לי לא, נכון ביץ'?"

"נכון ורד" ענת ענתה במהירות.

"ולא רק לי, גם לךָ" דודה ורד ציחקקה, "כל מה שתגיד לה היא תעשה, נכון ביץ'?"

"נכון ורד" ענת שוב ענתה.

"מה זה הכל?" עדיין לא הבנתי או יותר נכון לא האמנתי שהיא תסכים לעשות את מה שעבר לי בראש, "גם" ובמקום לדבר עשיתי תנועה גסה עם היד.               .

"גם" ענת חייכה, "הכל, כל מה שתגיד לי אני אעשה" היא המשיכה.

"אני לא מאמין" הודעתי בקול סקפטי, "אתן עובדות עלי, נכון?" הוספתי באותו טון ספקני והבטתי בשתיהן לסרוגין.

"לא" דודה ורד חייכה אלי, "הכי רציניות שיש, רוצה הוכחה?"

"כן" עניתי, סקרן.

"מה אתה רוצה שהיא תעשה?"

חשבתי נועז, הלכתי במה שנראה לי ללכת עד הקצה, "שתוריד את החולצה!"

"זה קל" דודה ורד פרצה בצחוק, "נו ביץ', למה את מחכה!"

זה שדודה שלי קוראת לענת ביץ' קצת זעזע אותי אבל מכוון שענת לא אמרה כלום גם אני לא הגבתי, אולי ככה הן מדברות הצפונבוניות התל-אביביות. "כן ורד" ענת ענתה במהירות ולהפתעתי הרבה שלחה ידים והתחילה לפתוח את כפתורי החולצה שלבשה, פותחת במהירות ומושכת את החולצה מעליה, מורידה ונשארת לעמוד מולנו עם חזייה והמבט שלי ננעץ מהופנט בשדיה הגדולים שאיימו לפרוץ מהחזיה הקטנטנה שלבשה.

"מאמין או צריך עוד הוכחה?" דודה ורד חייכה לעברי, "בעצם, תורידי גם את החצאית ביץ'!" היא פקדה על ענת וזאת, בלי היסוס, מיהרה לציית, מורידה ונשארת עם תחתוני חוטיני זנותיים, משולש בד לבן שבקושי מכסה לה ת'כוס וחוטים דקיקים שמחזיקים אותו.

"נו?" דודה ורד הסתובבה לעברי וחייכה, "עכשיו אתה מאמין?"

"אהה" גימגמתי, הבטתי בענת בפה פעור ולא הצלחתי לענות.

"לא מספיק לו" דודה שלי ציחקקה, "תורידי ת'חזייה, ביץ'!" דודה ורד פקדה בקול על ענת ורגע אחרי גם החזייה הייתה זרוקה על הרצפה ליד החולצה והחצאית, "ידים על העורף, מרפקים לאחור!" דודה ורד המשיכה לחלק לה פקודות וענת צייתה, מותחת מרפקים לאחור ומבליטה קדימה את שדיה הגדולים עם העטרות הכהות הגדולות והפטמות הנוקשות שבמרכזן.

הייתי המום, ישבתי בפה פעור ובהיתי בענת, הייתי כל כך שקוע עד שלא שמתי לב שהיד של דודה ורד מונחת על הזקפה שצמחה במכנסיי, "שובב, אני רואה שבא לך עליה, אהה?" דודה ורד לחשה לי בקול מפתה, "בא לך?" היא האיצה בי לענות.

"כן" לחשתי, כאילו אני תחת איזה כישוף.

"שמעת ביץ' " דודה ורד חייכה אליה, "תורידי ת'תחתונים ותעמדי על השולחן בדוגי!" היא הצביעה על השולחן הנמוך שלפנינו.

הייתם מאמינים שענת, כוכבת ערוץ הילדים שהערצתי, תעמוד על ארבע במרכז השולחן ותחכה שאני, אודי מהמושב בערבה, אבוא לדפוק אותה? נכון שלא? נכון?? אז טעיתם! זה בדיוק מה שקרה שם! קמתי בהיסוס, עדיין חושש שהן תתחרטנה, שהן תפרוצנה בצחוק מתגלגל ויגידו שהן רק מתחו אותי, נעמדתי מאחוריה והיא לא זזה, דודה ורד התרווחה בכורסה והביטה בי, מחייכת חיוך זימתי כזה. שלשלתי בידים רועדות את מכנסי ההתעמלות שלבשתי ואתם את התחתונים עד הברכיים, נדרך ומחכה ל"עצור!" שלא בא, אחזתי את הזיין ביד וכיוונתי אותו אל החריץ שנצץ בין רגליה, נצמדתי והצמדתי את העטרה המתוחה אל שפתי הכוס הכהות שלה והרגשתי את הרטיבות שבינן, אחזתי במותניה של ענת והבטתי בדודה ורד כאילו מחכה לאישור ממנה אבל היא רק חייכה לעברי, "תמשיך" היא אמרה במין שלווה כזאת, "למה בדיוק אתה מחכה? להזמנה מיוחדת?" היא הוסיפה וחייכה לעברי.

עדיין לא הייתי בטוח, אחזתי בידי את זקפתי הנוקשה ושפשפתי את העטרה המתוחה בין שפתי הכוס שלה. ענת הייתה רטובה, הרגשתי מיד, ענת גם גרגרה במין קולות תאווה ונענעה את פלחי ישבנה, דוחפת את אחוריה לעברי כאילו מזמינה אותי לקלוע לסל-נשיותה אבל אני לא סתם קלעתי, אני הטבעתי! בשתי ידי אחזתי חזק במותניה ובתנועת אגן חזקה הטבעתי את גבריותי הגאה עמוק לתוכה.

"וואו" ענת נמתחה כשכל הזיין שלי שכן עמוק בתוכה, "אימא'לה, יאמי" היא גנחה בתשוקה, "כן, ככה, תמשיך, כן, כזה בדיוק אני אוהבת" היא הוסיפה בתאווה כשהתחלתי לפמפם אותה, לשפשף את הזיין המתוח בין שפתי הכוס הנפוחות שלה, "כן, אימא'לה, כמה שזה טוב! תמשיך" הרגשתי את קירות נרתיקה מחבקים באהבה את האיבר הנע בתוכה כבוכנה משומנת, "כן, אימא'לה, אני גומרת!" היא צעקה בקול, "כן, הנה!!" הרגשתי את הרטיבות והחום המתפשטים בתוכה וידעתי שעשיתי לה את זה, שענת גמרה!

פתאום דודה ורד נעמדה והתחילה להתפשט, חלק תחתון בלבד, "התחרמנתי" היא ציחקקה, "בואי, ביץ' " היא נעמדה לפני ענת, מצביעה על הכוס שלה וענת לא הייתה צריכה שיסבירו לה, "כן גברתי, בשמחה" היא ציחקקה והתחילה ללקק לה, מעבירה את קצה הלשון לאורך החריץ הוורוד החוצה בין שפתי הכוס הכהות שלה ודודה שלי התקרבה עוד יותר, "כל מה שתרצי גברתי" ענת המשיכה ושוב ליקקה, הפעם ליקוק מלא תאווה, "וואו, זה לא עונש" היא ציחקקה והצמידה שפתיים לכוס של הדודה שלי והתחילה לרדת לה.

אני זיינתי, בכיף, נהנה מההרגשה ומההצגה שמול עיניי, דודה ורד עמדה בעיניים עצומות והתמכרה לתענוג שהלשון של ענת העניקה לה וענת? ענת עמדה בין שנינו וגמרה בפעם השניה, נוהמת בקול בין ליקוק למציצה, דוחפת את אחוריה לעברי ומזמינה שאכנס עוד יותר ואני נכנסתי, מה נכנסתי? כתשתי אותה! אחזתי חזק במותניה וטחנתי אותה דק-דק כמו שהחבר'ה קוראים לזה.

דודה ורד אחזה חזק בראשה של ענת והצמידה אותו חזק לערוותה, "יותר עמוק, ביץ' " היא לחשה בתשוקה, "יותר!" היא שפשפה את ערוותה בפניה של ענת, "כן, ככה, תמשיכי!"  היא ציוותה וראיתי עליה שהיא תכף גומרת, "כן, הנה! אני גומרת!" היא צווחה, לא שולטת, "כן, כן!" התנשפה ושחררה את ראשה של ענת מידיה, "כן, זה מה שהייתי צריכה עכשיו" היא התיישבה חזרה, מתרווחת, מחייכת מאוזן לאוזן ומתנשפת בכבדות, "כן, תטחן אותה" היא ציחקקה, "היא אוהבת שטוחנים אותה, נכון ביץ'?"

"נכון ורד" ענת מיהרה לענות ושמעו עליה שהיא מתכוונת לזה, "תודה, תודה שהרשת לו לדפוק אותי" היא המשיכה מייד, "כן, תודה! כן, תגמור לי בפנים, אני רוצה להרגיש אותך, בבקשה!" היא צווחה בקול והרגשתי איך האורגזמה השלישית מתפוצצת בתוכה רק שהפעם לא השארתי אותה לגמור לבד והצטרפתי אליה, "קחי!" צרחתי באקסטזה משלי, "כן, קחי!" נעצתי את עצמי הכי חזק לתוכה וגמרתי! יריתי את כל ארגז הפעולה המלא שלי בצרור אחד ארוך עמוק בתוכה.

"דודה" התנשפתי בכבדות והתיישבתי על הספה לצידה, מחייך בהנאה מאוזן לאוזן, "תודה, עשית לי את היום" ציחקקתי והרגשתי שאני מסמיק.

"חכה, חכה" היא ציחקקה חזרה והסתובבה לעברי, "זאת רק ההתחלה, המתאבן לעורר את התאבון שלנו, נכון ביץ'?" היא פנתה לענת וחייכה לעברה חיוך ציני.

"כן" ענת ענתה, עומדת מולנו ומשפילה עיניים, "כל מה שתרצו".

"הבאת את מה שהיית צריכה?" דודה ורד חקרה אותה.

"כן"

"אז לכי לחדר השינה ותתכונני, אני תכף באה!"

ענת אספה את הבגדים שהורידה ויצאה כשהיא אוספת בדרך גם תיק יד שהניחה קודם בצד. רגע ארוך ישבתי בשקט שקוע במחשבות, מהסס אם לשאול ואז תפסתי אומץ, "דודה" פניתי אליה, "תגידי, למה היא מסכימה שתדברי אליה ככה?"

"מי?" דודה ורד חייכה אלי "ענת?" היא לא חיכתה לתשובה והמשיכה, "כי היא הפסידה בהתערבות וזה מה שעושים למפסידה!" היא שלחה יד אל האיפון שלה שהיה מונח בצד, אחזה בו, נכנסה לאפליקציית התמונות ודפדפה במהירות, "תראה" היא הציגה בפני תמונה, "לפני חודש וחצי התערבנו ואני הפסדתי".

ברגע הראשון לא הבנתי מה אני רואה, או אולי לא רציתי להאמין למה שאני רואה, אבל אז תפסתי והייתי המום, בשוק. "דודה?!" מלמלתי, מביט בתמונה במבט מהופנט ודודה ורד העבירה עם האצבע לעוד תמונה, ואחריה עוד אחת, "מי זה?" שאלתי בלחש למראה הגבר בתמונה שבא היא עומדת על שולחן נמוך בדוגי, בדיוק כמו שענת עמדה לפני רגע, ומזיין אותה, כמו שאני זיינתי את ענת.

"בעלה" היא ענתה, מחייכת.

"מה? מי?" נבהלתי.

"בעלה" היא צחקקה, "למה?".

"והוא יודע שאני…" לא הצלחתי להגיד את המילה אז עשיתי תנועה זיון גסה עם היד.

"שאתה זיינתָ אותה?" דודה ורד חייכה לעברי והמשיכה בלי לחכות לתשובה, "זה שהיא באה לפה היום לשלם את חובה הוא בטוח יודע, הוא היה אתה כשתאמנו. מה התשלום? גם את זה הוא יודע, גם כשהוא הפסיד הוא שילם באותה המטבע" היא חייכה חיוך מסתורי זימתי, "ואם היא כבר סיפרה לו? אני לא יודעת אבל אם לא אז היא תספר לו בקרוב, אל תדאג"

"אני לא דואג" ניסיתי להישמע רגוע למרות שהיו לי פרפרים בבטן, "ואיפה הוא עכשיו? הוא מסכים?"

"הוא טייס, אתמול הוא טס לניו-יורק ויחזור רק ביום שני בערב, ואם הוא מסכים? אין לו ברירה, היא הפסידה וחוץ מזה ככה זה אצלם, נשואים פתוחים, כמו שאני מכירה אותו גם הוא לא יישן הלילה לבד" היא צחקקה, "תמיד תהיה איזו דיילת שתשמח לחלוק אתו מיטה".

"אני לא מאמין" מלמלתי לעצמי, "סדום ועמורה".

דודה ורד צחקה, "דווקא ראיתי שנהנית מאד מהסדום ועמורה הזה קודם" היא ציחקקה והוסיפה את אותה תנועת יד גסה שאני עשיתי קודם, "למה? לא היה טוב לטחון אותה ככה"

"טוב" מלמלתי, מסמיק כולי, "אפילו יותר מטוב".

"ורק שתדע" היא קמה מולי וחייכה אלי, יודעת שעיניי ממוקדות בערווה הרטובה שלה שכל כך קרובה אליהם, "כל מה שאנחנו עושים זה בהסכמה! יש לה מילת ביטחון, 'פוס', ואם היא תגיד אותה אנחנו חייבים להפסיק מייד, למרות שאף פעם לא הגענו לזה, רוב מה שאנחנו נעשה לה היא ובעלה כבר עשו לי אבל אתה יודע איך זה, בכל פעם צריך גם לחדש" היא חייכה, "קח" היא סידרה משהו באיפון שלה, "אני הולכת להתכונן ובינתים תראה קצת, שתבין מה הולך לקרות פה" דודה ורד מסרה לי אותו ויצאה.

התרווחתי בספה, נשענתי לאחור והפעלתי את הסרטון באיפון שדודה ורד השאירה לי.

לפרק הבא   >>> >