בחורה החצאית שחורה יורדת במדרגו

ברצלונה

משוטט לבד בתערוכה עסקית בברצלונה, עובר בין הדוכנים ומחפש טכנולוגיות מעניינות שיכולות להועיל לחברה שלי. מסתכל על דברים חדשים, משאיר כרטיס ביקור במקומות שמעניינים אותי, לוקח כרטיסים לעצמי, שואל שאלות ובסך הכל נהנה בשעה הראשונה של התערוכה.
הגעתי לשדה התעופה לפני ארבע שעות. הספקתי להגיע למלון, לעשות צ'ק אין ולהתלבש מחויט עם עניבה, כמנהג המקום. המלון נמצא במרכז, מרחק של רבע שעה הליכה לאולם התערוכה, ניצלתי את מזג האויר המצוין בחוץ והגעתי ברגל.
כשאני ממשיך לטייל בין הדוכנים, אני חושב לעצמי מה לעזאזל גרם לי לוותר על האפשרות לקחת איתי עוד מישהו, שנעביר יחד את הזמן וגם נוכל לצאת קצת בערב. אני מכיר את העיר די טוב אז אין לי ממש מה לטייל פה, רק להסתובב קצת והיה כיף יותר אם היה לי שותף.

כעבור כמה דקות נוספות של שיטוט בין תחנות, אני רואה את ענת. עבדנו יחד לפני בערך עשר שנים והיינו חברים ממש טובים, כשבפועל היא הייתה המנהלת שלי. שמרנו על קשר אחרי שעזבתי את החברה בה עבדנו, אבל לאט לאט, כמו תמיד בחיים, זה הלך ודעך.
למרות זאת, ענת היא מסוג החברים שתמיד נשארים, גם כשלא מדברים שנים. מביט בה לשנייה, היא נראית מעולה, צריכה להיות בת ארבעים וחמש או משהו כזה, נראה שהתמלאה קצת, אבל זה עושה לה טוב, כי היא תמיד היתה מלאה במקומות הנכונים, מה שנראה כיום טוב יותר מבעבר.

"ענת", אני אומר בקול והיא מסתובבת.
"יניב", היא עונה בהפתעה ואני ניגש ומחבק אותה.
"מה הסיכוי?" אני שואל והיא צוחקת.
"מתי הגעת?"
"היום בבוקר ואת?"
"אתמול בערב. באת לכל שלושת הימים?"
"כן", אני עונה, "חוזר מחרתיים בערב".
"אני בדיוק חושבת לעצמי שאיזה באסה יהיה להסתובב פה לבד שלושה ימים".
אני צוחק בתגובה ואומר לה שזה בדיוק מה שחשבתי לפני כמה דקות.
"ראית משהו מעניין?" אני שואל אותה ומבציע במבט על הדוכנים.
"כן, ראיתי אותך", היא עונה ומחייכת. "עזוב את התערוכה, היא רק התחילה, בוא לקפה, לא דיברנו כבר שנים.

יצאנו מהאולם ומעבר לכביש היה סוג של קפה-מסעדה שנראה מזמין. ישבנו והתעדכנו במה קרה בשנים האחרונות ואחרי זה המשכנו להסתובב כשבשלב מסוים היא חטפה קללות עסיסיות על זה שהצליחה לגרור אותי לשופינג.
המלונות שלנו היו ממש קרובים, אבל הלובי של המלון שלה היה שווה יותר אז ישבנו שם אחרי הצהריים והמשכנו לקשקש. קבענו שנצא בערב לשתות קצת אז עזבתי את המלון שלה והלכתי לשלי. נחתי קצת ולאחר מכן התארגנתי ויצאתי לכיוונה.
מצאנו פאב נחמד וישבנו יחד לשתות. היא באה עם שמלה שחורה צמודה שנראתה ממש טוב על הגוף שלה, דבר שגרם לי להגניב מבטים לא רצוניים שהלכו והתגברו עם השתיה לאורך הערב. כוסית התווספה לכוסית, ישבנו די צמוד ולאט לאט החלו מבטים בוטים יותר, נגיעות כאילו כבדרך אגב, על הכתף, על הברך וגם חיוכים כשהנגיעות הפכו לליטופים.
הרגשתי שהמתח המיני הלך ונבנה, ראיתי במבטה שגם היא חושבת כמוני, שנינו יחד אבל לבד, רחוקים מהבית, נהנים. כששמתי את ידי על הברך שלה כשסיפרה עוד משהו מצחיק, היא שמה את ידה על היד שלי והביטה בי בצורה שכולה מבקשת עוד.
מהפאב יצאנו כבר די שתויים, הלכנו ברחוב יד ביד כמו שני צעירים ומידי פעם הגנבנו ידיים קצת מעבר. ליוויתי אותה למלון עד למעלית, היא הביטה בי ושאלה: "אתה רוצה לעלות?"

בלעתי רוק, הרגשתי את הלב דופק ולא ממש ידעתי מה לעשות, כשאני מודע שעם הראש הסחרחר אני מתקשה לחשוב בבהירות.
למרות זאת, ניסיתי להביט בעיניה וראיתי אותה, מלאת רוך ורצון, דמיינתי את הסקס שהיא רוצה והחלטתי שזה לא מתאים.
"לא היום", עניתי לה, "שנינו לא במצב ואני די בטוח שתתחרטי על זה בבוקר". התכופפתי קצת, נישקתי אותה בשפתיים והלכתי.
כשהגעתי לחדר שלי, קרסתי למיטה.
במהלך הלילה התעוררתי כמה פעמים מחלומות של שנינו יחד, ערומים, במיטה, בלהט מטורף. קמתי מוקדם, עם כאב ראש קל, כשאני חושב עליה.
החלטתי לנסות לנקות את הראש, הוצאתי את נעלי הריצה ובגדי ספורט ויצאתי להתאוורר על ידי ריצה מהירה בעיר המתעוררת. בחדר עשיתי תרגילי כוח בדיוק כשהיא שלחה לי הודעה שהיא מחכה לי לארוחת בוקר בבית הקפה שישבנו בו אתמול. התקלחתי בזריזות, לבשתי שוב מחויט עם עניבה ויצאתי לכיוון בית הקפה בהליכה מהירה.
היא היתה מהממת כהרגלה, התלבשה גם כן במכנסיים בהירים וחולצת כפתורים כהה, שנינו מוכנים לפגישות שצפויות במהלך היום.

"בוקר טוב", אמרתי כשאני מתיישב.
היא הביטה בי בשתיקה ארוכה.
"אני מתנצלת על אתמול, הייתי שתויה ולא יודעת בכלל מה חשבתי לעצמי".
"אין לך מה להתנצל, שנינו חשבנו על אותו הדבר ואני מניח ששנינו עדיין חושבים".
"אתה יודע? לא שכבתי עם אחר מאז שהתחתנתי, אבל אתמול הייתי מוכנה, רציתי".
"גם אני רציתי", עניתי לה.
"היית עם אחרות? זאת אומרת מאז החתונה?"
"כן, הייתי", עניתי לה.
"אז למה סירבת אתמול?"
הבטתי בה, חושב לעצמי כיצד לענות לה. לא רוצה להביך אבל גם לא בטוח שרוצה לספר.
שאפתי אויר.
"כי את רצית לשכב איתי ואני רציתי מעבר".
היא הביטה בי, מעכלת, צמצמה את עיניה והסיטה מעט את ראשה במבט שואל.
הרגשתי את הלב דופק, שוקל אם להמשיך.
החלטתי שכן.

"אני בעניין של B.D.S.M. מבינה?"
עיניה נפקחו. הפתעתי אותה, הלב שלי המשיך לדפוק ולא ידעתי למה לצפות כתשובה, אבל אז היא חייכה ונרגעתי קצת.
"ואני מבינה שחשבת שאני לא ארצה את זה". אמרה לי.
"לא ממש חשבתי, יותר ניחשתי שאת לא בעניין ולא ממש התכוונתי להציע", אמרתי והתחלתי לצחוק. "למה? ניסית פעם?"
"לא, האמת שלא ניסיתי, אבל מודה שזה מסקרן אותי מאוד לדמיין איך זה".
"רוצה לשתף?" שאלתי, "לשתף על מה מדמיינת?"
היא מיד החלה להסמיק מולי וכשראתה שאני מביט בה ישירות הסמיקה עוד יותר.
"זה מביך אבל אני מרגישה חופשיה איתך. יש לי שני דברים שאני אוהבת לדמיין אותם, האחד הוא סוג של אונס והשני סוג של השפלה."
"אוקיי", אני עונה לה. "מבחינתי אונס זו לא פנטזיה שאני יכול להכיל, השפלה כן, אבל תלוי מה ואיך".
היא נשכה שפתיים ואפשר היה לראות שהיא רוצה, שזה מושך אותה בבירור.
חשבתי שניות ארוכות ואמרתי בחיוך: "יש לי שלוש בעיות איתך".
היא בבירור הופתעה אבל לא שאלה דבר.
"האחת, אנחנו מכירים יותר מידי טוב וזה די מפחיד האמת." אמרתי וצחקתי מיד.
"השנייה, לא היית עם אף גבר אחר ואני ממש לא רוצה להיות הראשון".
"השלישית, מעולם לא ניסית משהו כזה ואני מודה שאני די מפחד לפגוע בך, כי יכול להיות שבמציאות בכלל לא תאהבי את מה שאת מדמיינת".
"אוקיי", היא עונה, פרקטית להחריד כהרגלה, מנתחת כל סיטואציה כאילו מדובר בנושא שלא קשור אליה בכלל. "אז יש לנו זמן יחד עד מחר. אם נחליט שאנחנו רוצים אז נדבר על זה שוב, בסדר?"
"בסדר גמור" עניתי. "אני אחשוב סוג של דרך שכן אפשר לעשות משהו", אמרתי, אבל עדיין חשבתי לעצמי על איך שנינו מסוגלים לדבר ולחשוב רציונלית על דבר כל כך טעון רגשית.

יצאנו שוב לתערוכה, המשכנו לדבר כאילו כלום לא קרה, אבל בראש לא הפסיקו להתרוצץ מחשבות, כשמידי פעם תיבלתי אותן במבטים על הגוף שלה ועל הקימורים היפים שנראו דרך הבגדים.
במהלך היום ניסיתי לחוש על מגוון דרכים שנוכל לממש את התאווה מבלי לפגוע. ככל שחלפו השעות הבנתי שאני בעצמי חושק בה, שממש מתחשק לי לשלוט בה ולתת לה את התחושה שהיא רוצה בעצמה. יחד עם זאת גם הבנתי שלאור ההיכרות של שנינו והעובדה שהיא חסרת ניסיון תרתי משמע, לא אוכל לקחת אחריות מלאה על סשן משותף, אלא צריך למצוא דרך בה דווקא היא תוביל את הסיטואציה.

במהלך היום לא היינו צמודים וכל אחד הלך לצפות בנושאים שיותר מעניינים אותו, אבל בצהריים ישבנו לאכול ואמרתי לה שיש לי רעיון ואני חושב שאפשר לנסות אם היא רוצה.
היא הביטה בי, שוב יכולת הניתוח שלה הרשימה אותי וראיתי אותה מתרכזת ממש באותו אופן שראיתי אותה בעבר שוקלת הצעות עסקיות.

פתאום יצאה מהבועה של עצמה, הביטה בי, "מה אני צריכה לעשות?".
חייכתי. "אני אגיע אלייך לחדר סביב שמונה בערב, אני יוצא לקנות כמה דברים".

כשיצאתי, חיפשתי באפליקציה חנות לאביזרים ולקחתי מונית לכתובת. החנות הייתה קטנה ולא מזמינה במיוחד והמוכר לא דיבר אנגלית בכלל, אבל זה לא היווה מכשול, כי יש נושאים בהם השפה לא בהכרח נחוצה וכולם יודעים לדבר עם כולם גם ללא מילים. רכשתי את מה שרציתי והחלטתי לחזור למלון ברגל.
לאורך הדרך חשבתי לעצמי שמבחינתי אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות, אבל לא היה לי מושג כיצד היא תגיב. הגעתי לחדר ונכנסתי ישר להתקלח, כשסיימתי התבשמתי והתלבשתי במכנס מחויט וחולצה מכופתרת כהים. ההתרגשות בערה בי, הרגשתי שזה מיוחד, שונה מאוד ממה שהכרתי עד עכשיו וזה היה מרגש מאוד מבחינתי.

כשהגעתי אליה לחדר והיא פתחה את הדלת, הבנתי שלא רק אני עשיתי קניות. הבטתי בה המום, היא היתה סקסית בטירוף, לבשה בייבידול לבן, מעט שקוף ומתחתיו עד כמה שיכולתי לראות היה סט אדום סקסי בטירוף.
עמדתי כמה שניות, די בהלם, אבל מביט בה בלי הפסקה, רואה שהיא מסמיקה אבל מחייכת, מבינה שהצליח לה.
ביקשתי ממנה להשתמש דקה בשירותים ונכנסתי עם השקית. הוצאתי את האביזרים שקניתי ושמתי על השיש ליד הכיור.

יצאתי אליה חזרה, "את נראית מושלם, מגרה בטירוף", אמרתי והיא חייכה והסמיקה שוב.
"בשירותים יש שני דברים שאת אמורה לצאת איתם בצורה שאת חושבת שאת רוצה.
אני מבקש שתסתכלי עליהם ותחשבי. אם לא מתאים לך את אפילו לא חייבת לצאת חזרה, פשוט תגידי לי שלא מתאים לך ואני אלך, הכל ממש בסדר".
היא הנהנה וראיתי שהיא בלחץ, מה שגרם גם ללב שלי לדפוק על מקסימום והרגשתי שאני ממש שומע אותו, אבל היא הסתובבה והלכה לשירותים כשאני מביט בישבן החשוף שלה דרך הבייבי דול, כשרק פס אדום דק מפריד בין הפלחים העסיסיים שלה.
ישבתי על הכורסא בקצה החדר וחיכיתי. לקח לה זמן ולא ידעתי אם זה בגלל שהיא שוקלת אם מתאים לה בכלל או שהיא פשוט לא יודעת מה לעשות.

הדלת נפתחה, הדופק שלי היה על מקסימום שוב עד שהרגשתי כבר שאני על גבול של קוצר נשימה.

ואז אני רואה אותה, על הרצפה.
לפני שנכנסה חשבתי על כמה דרכים שבהן היא תחליט לצאת, אבל היא פשוט ניצחה כל דמיון אפשרי.

היא יצאה על ארבע, הבייבי דול כבר לא היה עליה והיא לבשה רק את הסט האדום שראיתי כבר קודם שנראה מטורף עליה, שקוף כמעט לגמרי, יכולתי לראות את הפטמות החומות שלה תלויות מעל הרצפה ורק חיכיתי לרגע שבו אוכל לראות את הכוס שלה בתוך החוטיני התואם.

המשכתי להביט, הקולר השחור שקניתי היה ענוד על צווארה והדילדו השחור ששמתי לידו על הכיור נמצא עמוק בתוך פיה. היא זחלה באיטיות מכוונת, מביטה בי במבט בוער ומשתוקק.
היא המשיכה לזוז לאט, בחושניות, היא מרוגשת ברמת שיא ואפשר לראות שהחזה שלה הולם בפראות כשהיא מושכת את התנועות של הידיים והרגליים באיטיות מכוונת אבל בהרמוניה מושלמת כשהתנועות איטיות וארוכות, כשכל יד ורגל נמתחות זו אחר זו בצורה סקסית להחריד.
אני מרגיש שהזין שלי עוד שניה קורע את המכנסיים, כאילו אין שם יותר מקום והוא חייב להשתחרר.

כשהיא מגיעה אלי, היא מפסיקה להביט בי ומורידה את הראש כלפי מטה. אני מושיט יד, מלטף אותה בראש. "כלבה טובה מאוד", אני אומר תוך שמלטף וסוחט ממנה גניחה של ריגוש ואושר.

"איך הכלבה תראה לי שטוב לה?"
היא מרימה את הראש, מביטה בי עם הדילדו בפה, חושבת לשניה או שתיים, אני רואה שהיא מפסיקה לחשוב ומתחילה להזיז את הישבן העסיסי שלה, מנענעת אותו, יחד עם חיוך עד כמה שהיא יכולה כשהפה שלה מלא.

אני קם, מפליק לה בישבן והיא גונחת.
"נהנית לכשכש בישבן כלבונת?"
היא מהנהנת בתגובה וגונחת בשקט.

אני מוריד את האצבע במורד הישבן, דרך הפס של התחתון, לאט, עד שמגיע לכוס שלה, מרגיש מיד שהיא הרבה יותר מרטובה כשאני נוגע והיא בתגובה גונחת בקול מלווה ברעידה.
אני מוציא מהכיס כיסוי עיניים וקושר אותו עליה.

"תוציאי אותו מהפה".
היא מוציאה מיד.
"תענגי את עצמך כלבה" אני אומר והיא שוב נראית חושבת, למרות שאני לא רואה את עיניה, אבל רואה שהיא מרוגשת בטירוף.

פתאום היא משתחררת, נשכבת על הרצפה כשהיא לא רואה כלום מסביבה, אני רואה את הכוס המושלם שלה דרך התחתון השקוף, מעוטר רק בפס דק מעליו והיא מזיזה את התחתון ומתחילה לשחק עם הדילדו העבה בפתח הכוס שלה.
"תכניסי עכשיו כלבה", אני אומר והיא שוב גונחת בשקט אבל מיד מתחילה, מכניסה אותו לאט אבל לא מוציאה, אלא ממשיכה, עמוק כשהנשימה שלה עצורה. כשהיא מגיעה לסוף היא מנסה להזיז אותו שוב, לאט, כשהיא רועדת ומתנשפת עם כל תזוזה.

ככל שהיא ממשיכה בתנועות, הן מתחילות להיות ארוכות יותר, עד שהדילדו נכנס ויוצא פנימה והחוצה מההתחלה ועד הסוף.
היא גונחת בקול כשהיד השנייה מצטרפת והיא מתחילה לשפשף את הדגדגן הנפוח שלה והקולות הופכים לקולניים יותר ויותר עם כל תנועה.
אני מביט בה, רואה שהיא קרובה, מעל החזה שלה כבר יש כתמים אדומים של תאווה והיא גונחת ומתנשפת בקולות.
יורד על הברכיים לידה, תופס לה בלסת, משאיר את הפה שלה פתוח וצובט לה את הפטמה דרך החזיה ביד השנייה.

"תגידי מה את", אני אומר.
היא ממשיכה לגנוח בקול, ממש צועקת ורועדת מתחתי.

"תגידי כבר", אני צועק.

"כלבההההההההההה" היא משחררת בצעקה והגוף שלה מתכווץ ומשתחרר ברעידות וגניחות ארוכות ללא הפסקה.

"כן ענת, את כלבה היום, כלבה בפעם הראשונה", אני אומר ומלטף אותה מתחתי כשהרעידות הולכות ונרגעות.

מחשבה 1 על “ברצלונה”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)