בעל ועבד – פרק ראשון

סיפור מאת: אישתו של עבד נשוי

פרק ראשון, פרק שני, פרק שלישי, פרק רביעי

הפעם…אני כותבת את החוויה. אני, האישה. בעלי (שמופיע בשם "עבד נשוי") כתב את כל הסיפורים הקודמים בסדרת "מחוויותיו של קוקהולד נשוי". עכשיו הוא ביקש שאני אכתוב, כי קצת כבר נמאס לו. וגם לטענתו: "רוב הקוראים הם גברים והם מאוד יתגרו מנקודת המבט של האישה השולטת. את שלי הם כבר מיצו". החלטתי להיענות רק הפעם כדי לראות מה יצא ואם יהיה לי כיף.

לפי בעלי, רוב הקוראים של הז'אנר הזה הם גברים כמוהו – כאלו שאוהבים ששולטים בהם. אבל לצערכם, תצטרכו לשכוח מהכתיבה הגברית של בעלי שמכילה מציצות, מציצות ועוד מציצות, והרבה מאוד התבכיינות ומיסכנות. מכיוון שאני זו שקבעתי מה יהיה באירועים שאספר עליהם, אצלי האווירה תהיה יותר חיובית, עם שליטה בעניינים ללא מסכנות והיגררות, וסיפור שמטובל בתיאורים מפורטים ומלהיבים. וגם, לא עלינו – רגשות!

אז הדקו חגורות (או פיתחו אותן  הצחקתי את עצמי) אני מרשה לכם לשלוף אותו, אבל אסור לכם לגמור עד סוף הפרק! בסוף הפרק אחליט אם לתת אישור.

עכשיו נתחיל.

רגע לפני הסיפור עצמו, קצת רקע קצר למי שטרם קרא את הסיפורים של בעלי: לי קוראים אורית ואני עורכת דין, בעלי הוא מנהל בכיר בחברת היי טק. הילדים שלנו גדולים אבל עדיין בבית.

כבר הרבה זמן שבעלי מעוניין להיות עבד קבוע שלי. זו פנטזיה חזקה מאוד שלו, אבל כבר מזמן הדגשתי בשיחות שלנו שזה לא יקרה, כי אני צריכה בעל קבוע ולא עבד קבוע וזה יהרוג את הנישואים שלנו. וגם אי אפשר לנהל ככה חיי משפחה. את זה גם הוא יודע, אבל מכיוון שאני אוהבת אותו, אני מסכימה לעזור לו קצת עם זה, ובכל פעם שאנחנו לבד אני שולחת אותו למשימות של "תביא את זה" ו"תכין לי את זה". הוא מתגרה מזה, ואני מצידי נהנית שאני לא צריכה לעשות את כל המשימות האלו בעצמי.

הרגשות שלי כלפיו, אם אתם שואלים, לא מושפעים מהעובדה שהוא אוהב השפלות. ראיתי אותו (בטח קראתם את סיפורי החוויה שלו כאן) מושפל על ידי כל מיני אנשים ובכל מיני מצבים מאוד מביכים. אבל אני יודעת שזה בשביל להתגרות ואני מצליחה להפריד בין בעלי המושפל לבין בעלי בחיי הנישואין. איכשהו זה גם לא משפיע עלי כשאני זו שמצווה עליו במקרים שאנחנו לבד. אני מצליחה להפריד ולעבור בין מצבים מאוד מהר. ברגע אחת אני מחלקת פקודות, וברגע אח"כ יש לנו שיחת נפש על העבודה, או שיחות על סידורים שצריך לעשות.

ויש גם פעמים שאני עולה מדרגה ומנסה להשפיל אותו מאוד. אני לא מתה על זה אבל לעיתים אני מצליחה "להיכנס" לזה, ובמצב רוח הנכון, אני מודה שאני מצליחה אפילו ליהנות. אז כשאני ב"מוד" הנכון אני מצווה עליו לעשות לי עיסוי ארוך בכפות הרגליים תוך התעלמות טוטאלית ממנו ומהקושי שלו לבצע את זה במשך שעה שלמה. אני מרגישה ברגעים האלו אפילו תחושת סדיזם קלה. לכולנו יש צד כזה לדעתי. אני גם מצליחה לצחוק עליו ומכנה אותו בשמות כמו: אפס, כלבלב. למדתי גם (ממנו) שלאסור עליו לגמור, עוזר לו להתגרות עוד יותר ולי זה גם עוזר. המוטיבציה שלו נשארת גבוהה הרבה יותר זמן.

אבל בזמן האחרון, כל זה לא מספיק לו.

אז הוא התחיל ללחוץ עלי. הרבה. הוא לחץ עלי להסכים שהוא יהיה עבד קבוע של מישהי או מישהו אחרים, כי אופציית ה"עבד הקבוע שלי", כפי שאמרתי, לא יכולה להתקיים. אבל גם לזה סירבתי בתוקף. אני הרי כבר הודעתי לו ש"פרשתי" מענייני החוויות המיניות. סירבתי, כי ידעתי שאני לא רוצה שנחזור לשלב הפרוע הזה שלנו. הרבה פעמים העניינים יצאו משליטה, וגם אם אשלח אותו לבד לחוויה כזו, מי יודע במה הוא יסתבך שם.

אחרי הרבה זמן שעבר עם הרבה ניסיונות שכנוע שלו, חשבתי על רעיון חדש: "ניסע לחופשה של מספר ימים ובה אתה תהיה העבד שלי בכל זמן החופשה". זה המקסימום שהייתי מוכנה. הוא כמובן הסכים ללא היסוס.

הוא חיפש ומצא צימר שיש בו רק יחידה אחת וכזה שיהיה מרווח מספיק בשבילו להסתובב על ארבע (דרך אגב, כשאני אומרת על ארבע אני כמובן מתכוונת ל"על שש" – על הבירכיים).

כשהתאריך התקרב עדיין לא התרגשתי, אבל התחלתי לחשוב על מה יהיה שם. החלטתי שאני אנסה לעשות דברים שלא עשינו עד היום, כדי לתת לו הנאה גדולה וחוויה שונה ממה שיש בבית, וכזו שהוא יזכור להרבה זמן. לפחות ככה יהיה לי שקט מחוויות מיניות הזויות לשנה הקרובה. קיוויתי שבמקום שונה מהבית, אני אכנס עוד יותר ל"מוד" של השולטת.

לגבי ההנאה של עצמי –  אקרא מלא ספרים, אקבל עיסוי ברגליים, יהיה מי שיעשה בשבילי הכל, ובטח גם אצליח לגרום לו לארגן לי סושי מאיזו מסעדה באיזור. רע לא יהיה.

בבוקר הנסיעה הרגשתי שאני נכנסת לאווירה וכבר הבהרתי לו שני דברים: האחד – שהכל מתחיל רק מהרגע שניכנס לצימר. השני, כדי לוודא שהוא יהיה עבד טוב ועם מוטיבציה גבוהה לשרת אותי, אסור לו לגמור כל החופשה. ידעתי בדיוק מה אני עושה. ממה שלמדתי עליו (וזה בטח תקף לכל הגברים) ההתנהגות לפני הגמירה ולאחריה שונות לחלוטין. ובמקרה של בעלי, המוטיבציה לשרת אותי יורדת דרמתית ובחדות לאחר שהוא גומר.

כשהגענו לצימר, הוא כבר רצה לרדת על ארבע ולהתחיל. אבל נאלצנו לדבר עם הבעלים של הצימר שלצערי נכנס איתנו כדי לתת כמה הסברים. בשנייה שהוא יצא, בעלי כבר לא התאפק, השתטח על הריצפה והתחיל ללקק לי את נעלי הספורט מכל הכיוונים. השתהיתי לרגע מהשוק, אבל אז צעקתי עליו: "עצור. אף אחד לא הרשה לך ללקק לי את הנעלים. מעכשיו אתה הולך על ארבע ואתה גם תהיה עירום כל הזמן, אלא אם כן קיבלת אישור לקום או להתלבש. עכשיו, לך וסדר את כל התיקים, ותחזור לכאן לעשות לי מסאז' ברגליים". הוא התפשט, סידר הכל בשמחה, וחזר לספה כדי לעשות לי מסאז' ברגליים כפי שציוויתי. כמובן כבר עמד לו בטירוף. הוא הוריד לי את הנעליים והגרביים לאחר שביקש אישור והתחיל במסאז'. הרגשתי שאני נכנסת עוד יותר לאווירה. בדיעבד, הריחוק מהבית, עשה את שלו, ונתן לי אפשרות להשתחרר ולראות בו רק עבד (ולא בעל). ובאמת בהמשך החופשה זה כבר נראה לי טבעי שהוא העבד שלי. "אתה לא משקיע מספיק. יותר חזק ויותר מהר! אם זה ימשיך ככה אנחנו חוזרים הביתה עכשיו. ברור?" נזפתי בו ונהניתי מהעובדה שגיליתי שהשתחררתי.

זה גירה אותו וגרם לידיים שלו לעבוד במרץ. ידעתי שהוא מעריץ את כפות הרגליים שלי ללא קשר לעובדה שהוא אוהב לשרת ולהיות עבד. לבקשתו של בעלי (לי קשה עם זה), אתאר קצת את כפות הרגליים שלי. אינני רזה (אך גם לא שמנה), ולכן כפות הרגליים שלי אינן בעלות צלעות ועצמות בולטות, והאצבעות בהן אינן ארוכות. הן חלקות, ומלאות איפה שבדיוק צריך ו"עסיסיות" (זו כמובן מילה שבעלי ביקש שאכניס). גם שאר הרגל שמעליהם, חלקה. אני עצמי, לא חובבת רזון ולכן גם אני חושבת שהרגליים מעל, לא רק חלקות, אלא גם מלאות במידה הנכונה.

ואז החל הקטע שבבית תמיד סירבתי לו, אבל כאן, בשל האווירה שציינתי, משום מה זה נראה לי הגיוני: "שכב על הגב ותוציא לשון. הרגל שלי לא מספיק נקייה!" הוא שכב על הגב ואני התחלתי לשפשף את כף הרגל שלי על הלשון שלו. ידעתי שזה יטריף אותו. הוא התחנן לזה שנים ולא קיבל מעולם. כל הרטיבות הזו על כף הרגל שלי לא עושה לי נעים, אבל הוא אוהב את האקט המשפיל הזה. הפתעתי את עצמי שהסכמתי לזה בשלב כ"כ מוקדם בחופשה. שאלתי את עצמי אם לא קפצתי מהר מידי מוקדם מידי, והייתי קצת מוטרדת שלא ישארו דברים חדשים ומרגשים עבורו לשאר החופשה. בינתיים הוא ליקק וליקק והתרכז בעיקר בעקב.

כשזה התחיל לחזור על עצמו ובעיקר לשעמם אותי עליתי שלב: "בטח קיווית להיחנק קצת מהרגליים שלי, בוא נראה איך אתה מתמודד עם זה". ואז שיניתי תנוחה והכנסתי לו את כף הרגל לגרון,  עמוק. חצי מכף הרגל שלי היתה בפה שלו, והיה נדמה לי שאפילו נגעתי בחלק שנקרא "ענבל" בעמקי הגרון שלו. את שאר הרגל שנישאה מעליו הוא התחיל ללטף בטירוף ונראה היה שהוא ניהנה.

לפתע שמעתי אותו מתחיל להשמיע קולות של חנק והקאה והבנתי שהגעתי עמוק. אז דחפתי את כף הרגל עוד יותר לתוך הגרון שלו. הסדיזם שלי, שדיברתי עליו הגיע מוקדם מהצפוי.

הסתכלתי על הזין העומד שלו, והיה נראה שהוא עומד להתפוצץ. הפה שלו נפתח בכח על ידי כף הרגל שנכנסה ונכנסה עוד, ובכל פעם נראה היה שכף הרגל שלי מצליחה למצוא עוד קצת עומק בגרון שלו. "אתה נראה ממש עלוב" אמרתי לו כשראיתי את כל הרוק מכל הכיוונים של הראש לו.  לאחר שהתחלתי להשתעמם גם מזה, הוצאתי את כף הרגל מהפה שלו וניגבתי את הרגליים על הגוף שלו. "איכס, כמה רוק מגעיל יצא ממך. לקק את כל הריצפה ושלא תישאר כאן טיפת רוק". הדלקתי לי טלוויזיה בזמן שהוא ליקק הכל. פתאום נזכרתי, שבעבר כשבילינו בצימרים עם הילדים, הוא אפילו סירב לעשות לי מסאז' ברגליים בלילה מתחת לשמיכה. הוא טען שרצפות של צימרים מגעילות אותו. ועכשיו, אילצתי אותו ללקק את ריצפת הצימר. הנחתי שהוא גם נגעל וגם מרגיש מושפל באותו הזמן.

השעה היתה כבר חמש וחצי אחה"צ.

פתאום חשבתי על רעיון שהייתי ממש גאה בו: "יוצאים לסיבוב בחוץ!" הודעתי לו. היה לי ברור שזה יהיה בעירום על ארבע, ופחדתי שמישהו יראה אותו ואולי אפילו יצלם. אבל זכרתי שהחלטתי על חוויה שונה שהוא יזכור להרבה זמן. "תנעל לי סנדלים עבד!" ציוויתי והוא הלך על ארבע להביא את הסנדלים שלי מהמזוודה. הוא נעל לי אותם ואני קמתי לכיוון הדלת האחורית של הצימר כשהוא אחרי. במפתיע הוא לא התחנן ולא ביקש לעצור את הסיפור הזה של הטיול בחוץ. הדלת האחורית הובילה לחצר אחורית עם דשא, ומשם לשביל לתוך יער. "אסור לך להיות על הדשא בכלל! רק על הבוץ והאבנים" אז הבנתי שאני ממש ב"מוד" של הסדיזם וזה ממש טוב בשביל שנינו. ידעתי שהברכיים שלו כואבות מהאבנים הקטנות אבל המשכתי בנחישות לכיוון היער, כשהוא בקושי מצליח להדביק את הקצב.

נכנסנו ליער ומצאתי חתיכת חבל ישנה ומלוכלכת: "בוא הנה מהר!" פקדתי עליו כשהוא עדיין נשרך מאחורי בכאב. כשהוא הגיע אלי כבר סיימתי להכין לולאה יפה והוא הבין לבד שהוא צריך להכניס את הראש שלו לתוכה. כרכתי אותה סביב צווארו וכך הפכתי אותו רשמית לכלב.

"עכשיו אתה כלב אמיתי, אולי בהמשך נלמד אותך לנבוח" אמרתי וצחקתי. ספוילר קטן – בהמשך החופשה הוא נבח גם נבח.

המשכתי ללכת במהירות תוך כדי משיכה שלו בכח. היה לו קשה ללכת על הברכיים אחריי, אבל איכשהו הוא הצליח להיצמד לרגליים שלי ולהמשיך. בסוף, כשנמאס לי ללכת והתעייפתי קצת, חזרנו לצימר מבלי שפגשנו איש.

מיד כשנכנסנו הודעתי לו שאני רוצה לאכול סושי – "שיהיה איכותי ושיהיה כאן תוך שעה וחצי!" דרשתי בשמחה.

"מה להזמין לך?" הוא שאל. מכיוון שהייתי כבר בתחושת עליונות, דרכתי לו על היד בכח ושאלתי: "ככה מדברים כלב?"

הוא הבין לבד ואמר: ""סליחה גבירתי. איזה סוג של סושי תירצי לאכול גבירתי?"

"אתה תצטרך לנחש או שתביא הכל. אני צריכה להיות מרוצה, אחרת תיענש". זה היה רצון וותיק שלי  – לקבל כמויות של סושי מכל מיני סוגים מבלי שהוא יעיר לי על המחיר הגבוה. זו חופשה אמיתית מבחינתי.

"אז יש לך שעה וחצי בדיוק, להגיש לי סושי איכותי ושאני אהיה מרוצה. יש לך אישור להתלבש ותוכל לעמוד על הרגליים רק אחרי שתצא מהחדר. משוחרר".

הוא לקח את הארנק, התלבש, עדיין על ארבע כמובן, יצא הדלת ונעלם. אני לא יודעת מה הוא עשה ואיך הוא מצא, אבל לאחר כשעה ורבע הוא הופיע עם ערימות של סושי. הוא נכנס לחדר על ארבע והגיש לי את מגשי הסושי. אני ישבתי על הספה עם הרגליים על השולחן וקראתי ספר דיגיטלי באייפד שלי.

"בבקשה גבירתי, הנה הסושי שלך" הוא אמר בכניעות.

לא הגבתי ונתתי לו לחכות עוד דקה וחצי בערך. לאחר מיכן היא הסתכלתי על מה שהוא הגיש לי. לקחתי ממנו את המגשים והעברתי את הרגליים שלי מהשולחן לגב שלו והתחלתי לאכול. לאחר כחמש דקות בערך, הרמתי סושי אחד וזרקתי על הריצפה. הרמתי עוד שלושה וגם אותם זרקתי על הריצפה. מעכתי את כולם עם הסנדלים המלוכלכים שלי מהטיול וציוותי:

"הסוג הזה של הסושי לא טעים לי בכלל. שיפרתי לך את הטעם עם הסוליה של הסנדל שלי כלב. נקה לי מיד את הסוליה, אח"כ תאכל הכל מהריצפה ובסוף תבריק אותה עם הלשון".

הרמתי את הסולייה כך שהיא תהיה מול הפרצוף שלו. הוא ליקק את הסולייה ואכל את החתיכות שהיו תקועות בחריצי הסנדל. שמעתי אותו לועס חול בין השאר, וכבר לא הופתעתי שנהניתי מזה. לאחר שנתתי לו אישור הוא ירד ואכל את כל הסושי המעוך מהרצפה. לבסוף, הוא ליקק את האיזור ברצפה שבו היה הסושי והבריק גם אותו על הלשון.

הדלקתי טלוויזיה והמשכתי ליהנות מהסושי שלי. הוא כמובן היה עדיין על ארבע משמש כמשענת לרגליים שלי.

ככה נמשך הערב, עד שהלכנו למיטה. כיף אמיתי.

אני חושבת שמכיוון שאני יודעת שכל המשחקים האלו אמורים לגרות אותו, גם אני מתגרה מהם בסופו של דבר, וסוף סוף התחלתי להרגיש מגורה. לרוב לוקח לי קצת זמן (כן, כן, אני מהעדה ה"קרה") – מה לעשות. התפשטתי ונשכבתי על המיטה: "מסאז'! ציוויתי. לאחר 10 דקות של מסאז' בכפות רגליי, ולאחר כל היום הזה כבר הרגשתי מוכנה. פתחתי את הרגליים, כך שזה לא השאיר ספק, והצבעתי לכיוון האמצע. ידעתי שהוא הבין אבל ציוויים עושים לו את זה הרבה יותר:

"לשון לכאן, מהר! וללקק עד שאגיד לך להפסיק". זה כמובן הלהיב אותו, והוא ליקק במרץ, ואני גמרתי אחרי שלוש דקות בערך.

"אור!" ציוויתי והוא זחל למפסק וכיבה את האור.

ציוויתי עליו לישון על הריצפה בצד של הרגלים שלי. ידעתי שיעמוד לו כל הלילה רק מזה. הדגשתי שוב שאם אני מגלה שהוא גמר, אנחנו חוזרים הביתה מיד. היה לי ברור שהוא לא יגמור. סיכמתי לעצמי את החופשה עד עכשיו כמוצלחת.

בבוקר התחושה שלי השתנתה. על כך אספר בפרק הבא.

הפרק הראשון מגיע לסיומו. כמו כל פרק ראשון, הוא רק ההתחלה להמשך שבו יש הרבה יותר אקשן. אז לפני שאני נותנת לכם אישור לגמור, כשאתם עוד תחת שליטתי, אני מבהירה שאני רוצה לראות תגובות! ואני רוצה אותן מהר! אחרת לא יבוא לי לפרסם את ההמשך.

ואני רוצה גם לשמוע מכם, אם הז'אנר הזה של השליטה גם בכם, באמת עוזר לכם ל… אתם יודעים…

אז יש אישור!

17 מחשבות על “בעל ועבד – פרק ראשון”

  1. אהבתי שאמרת לנו (הקוראים) מה לעשות גבירתי. תודה לך על סיפור מהנה מחכה לקרוא את האחרים. לא גמרתי.

    הגב
  2. וואו, היה מדהים ומחרמן ברמות, אף פעם לא עמד לי ככה מסיפור. הייתי מת להיות עבד שלך

    הגב
  3. מושלם וכל מילה מיותרת השליטה תוך הסיפור פשוט מושםםם והאישור גמירה????????????

    הגב
  4. וואווו פשוט כתיבה מושלמת והשליטה שלך בנו תוך כדאי פשוט מושלמת תמשיכי ככה ותודה על האישור לגמור ????❤️

    הגב
  5. כתיבה מאוד יפה וסיפור מעניין.
    אוהב סיפורים מהסוג הזה שהם גם אמיתיים ולא רק פרי הדמיון.
    חולם להיות עב 24/7 ונשוי למלכה
    מחכה להמשך

    הגב
  6. לדעתי, את הגזמת בהתנהגות כלפי בעלך!!! הרי הוא בן זוג שלך ולא בעל חיים!!!
    היית עגולה להתנהג איתו אחרת, ולשמור על הכבוד שלו ולהנות!!!
    מחכה להמשך!!!

    הגב
  7. סיפור אש. לכול הנשים שחובבות ואוהבות לשלוט בסקס.

    הגב
  8. כיף לקרוא הסיפור, אבל מספיק לתרץ שאת עושה זאת בשבילו….מגיע השלב בוא נהנית להתעלל והוא אכן מושפל ולא רק נהנה לשחק את התפקיד.
    חסרה הפאשלה והעונש עליה (לאו דווקא מכות) אולי השפלה ציבורית?

    הגב
  9. קודם יפה מאוד לישמוע את הצד הנשי בתמונה אומנם אני לא טיפוס כזה אבל אהבתי .
    ואהבתי מאוד שאת מטיבעך עדינה ולא כזו .
    ואת עשית הכל לרצות אותו .אני מצדיע לך.

    הגב
    • לא גירה אותי בכלל, היה משעמם כמעט נרדמתי חח. יש לך הרבה מה ללמוד.

      הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)