בעל ועבד – אצל גיא בבית

מאת: האישה של עבד נשוי

שלום שוב לכולם,

כן, כן, אני יודעת, לקח לי הרבה זמן לחזור אליכם. זה קרה ממגוון סיבות. אז קודם כל חיכיתי שתהיינה יותר מ-20 תגובות על הפרק הרביעי והאחרון. כל הכבוד לכם – יש לי 23 תגובות! ועכשיו תורי לעמוד בהסכם ולספר מה היה בפגישה עם גיא. הסיבה השנייה היא שהמפגש לא הלך כפי שציפיתי, ובשל כך היו לי מעצורים רגשיים לכתוב על השתלשלות האירועים. זה לא שהיה שם משהו נורא, פשוט לא הייתי כל הזמן בשליטה כמו שאני אוהבת, ולכן, לקח לי זמן לעקל רגשית את כל מה שקרה. רק אחרי מספר שבועות רב הצלחתי להתיישב ולכתוב את מה שתקראו עכשיו. למי שלא קרא עד היום – מומלץ מאוד לקרוא את כל ארבעת הפרקים של בעל ועבד.

ואם אתם קוראיי הוותיקים, אז אתם זוכרים שאני מרשה לכם ליהנות בזמן שאתם קוראים את הסיפור. הפעם, כף הרגל שלי מונחת על צווארכם בזמן שאתם קוראים, ולכן אסור לכם לזוז, זה מפריע לכף הרגל שלי. את השנייה תתחילו ללקק במרץ!

מבדיקה שעשיתי, לאחרונה, לא היו כאן הרבה סיפורים על גברים נשלטים. אז אני מניחה שהתגעגעתם לסיפורים כאלו, וגם לרגליים שלי שזקוקות לגברים כמוכם, כי עם בעלי זה כבר לא חידוש.

נתחיל.

לאחר שעברו כמה שבועות מאז הצימר, הזמנו את גיא לפגישה. גיא מצידו העדיף שנבוא אליו דווקא. למרות כל הנסיון שלנו ב'מפגשים מהסוג השלישי' (יצא מצחיק, לא?), פספסנו את הקטע ש'ביתו הוא מבצרו', ולכן הוא בטח ירגיש חזק יותר ושולט יותר בבית שלו. זה עלה לנו, ובעיקר לי. הרי גם ככה גיא ניסה בפגישה הקודמת, לשלוט עלי ולהוריד אותי מתחושת השליטה שלי. אז בבית שלו הוא הרגיש יותר חופשי לנסות עלי שיטות נוספות איתן הוא ניסה להראות לי שהוא הגבר ואני האישה הקטנה שצריכה לעשות לו טוב. אבל זו לא היתה ההפתעה היחידה.

נכנסנו לבית של גיא, כשבעלי, כמובן, על ארבע עם רצועה מוכנה על הצוואר. ככה גיא ביקש ולא ראינו צורך להתווכח על זה, שכן בעלי, כפי שאתם זוכרים, כבר היה בתפקיד הכלב של גיא ומכיוון שהבית של גיא הוא בית פרטי במושב, לא היה חשש שמישהו יראה.

מיד כשנכנסנו גיא הגיש לי דף שנראה כמו תוצאות בדיקות. הופתעתי, כיוון שלא ביקשתי ממנו להיבדק שוב.

"לא מבינה" אמרתי מיד בחדות.

"תסתכלי על השם, זה לא שלי" אמר פתאום. כשהתאוששתי מהשוק הבנתי שהוא הזמין עוד מישהו.

"אנחנו הולכים!" הודעתי בחד משמעיות, סובבתי אליו את הגב, פניתי לכיוון הדלת ומשכתי ברצועה של בעלי בכח.

"הוא לא בשבילך. הוא כדי לשעשע את בעלך בזמן שאנחנו נהנים עם שני אלו" אמר גיא.

הוא הצליח לסקרן אותי כשאמר 'עם שני אלו'. סובבתי רק את הראש וראיתי אותו עם מכנסיים מופשלים אוחז בשתי אשכיו הענקיים. זה היה דוחה מאוד!! ומגרה מאוד באותו הזמן.

קפאתי במקום.

לפתע, הרגשות והזיכרונות מהצימר הציפו אותי. מצד אחד היו רגשות האשמה מאותו הבוקר בו אני נהניתי מהביצים של גיא בזמן שבעלי חיכה מחוץ לחדר בסערת רגשות לאחר הטראומה שעבר כמה דקות לפני. מהצד השני, נזכרתי בתחושה הנפלאה של הביצים שנקשו ודפקו במרץ על כל האיברים הנכונים שלי. בקיצור, לא יכולתי להישאר אדישה לתמונה הזו.

"בשביל בעלי?" שאלתי.

"כן, הם יהנו להם בחדר אחר לידנו. נוכל אפילו לצפות בהם אם תרצי, ואנחנו נוכל להתרכז בנו".

הסביר גיא.

ניחשתם נכון. לאחר כמה שניות של התלבטות הסתובבתי ומשכתי את בעלי ברצועה לכיוון פנים הבית.

"אז איפה האדון של בעלי?" שאלתי כדי לוודא שלא מדובר באיזה פסיכי.

"אני כאן, נעים מאוד, שמי עידו" שמעתי לפתע מישהו וראיתי אותו יוצא מאחד החדרים. הוא נראה נורמלי לחלוטין, ודיבר יפה.

"אל תדאגי, אני ובעלך נעשה חיים יחד" אמר, וחייך למטה לכיוון בעלי. כל ההפתעה הזו לא עשתה לי טוב והיו לי רגשות מעורבים בקשר ל'סידור' הזה. אבל מצד שני, היה גם יתרון קטן שהרי בין גיא לבעלי עבר 'חתול שחור' (או יותר נכון 'שתן צהוב'), אז אולי עדיף שמישהו אחר 'יטפל' בו.

"טוב, אני רוצה לראות אותכם כל הזמן כדי לוודא שבעלי בסדר. קח אותו" אמרתי ונתתי לעידו את הרצועה.

"מה הוא יודע לעשות…" שאל עידו וצחק כדי לרמוז שהוא כלב.

"עושה הכל" אמר גיא. הוא התקרב לבעלי וציווה עליו לנבוח. זה היה מהיר מידי בשבילי אבל בעלי נבח ועידו לקח אותו לחדר פתוח שהיה מול הסלון. כך יכולתי לראות אותם מצוין ועדיין הם היו קצת רחוקים ממני ומגיא.

כבר בהתחלה קיבלתי את התחושה החזקה שגם גיא וגם עידו התכוננו למפגש. הם הניחו לדעתי שני דברים שגם אני אולי הייתי מניחה במקומם: האחד הוא שיש סיכוי שלא יהיו עוד מפגשים ולכן כדאי לנצל אותנו כמה שיותר במפגש הזה, והשני שיש סיכוי שאני ובעלי נבריז באמצע, כי משהו לא ימצא חן בעיני או בעיני בעלי ולכן הם הסיקו שכדאי להם להתקדם לאט, כדי לא להפחיד אותנו, אבל גם להשיג הרבה בהמשך.

למה קיבלתי את התחושה הזו? כי הם ניגשו ישר לעניינים – לא יין, לא כוס מים ולא 'מה שלומך' אפילו. הם גם לא בזבזו זמן בין הפעולות השונות.

עידו ניגש לעניינים עם בעלי, וכפי שאמרתי התחיל בקטן. הוא ציווה על בעלי לנשק וללקק לו את כפות הרגלים, שאפילו מהמרחק שאני ישבתי יכולתי לראות שהיו מטונפות לאחר שכנראה הלך יחף רוב היום. לשמחתי זה לא הפריע לבעלי והוא פשוט ליקק, מצץ וינק אותן, ואפילו הספקתי לראות שהן מתנקות להן לאט לאט, לקורת רוחו של עידו. מידי פעם עידו הגניב אלי מבט כדי לראות איך אני מגיבה. אני לא יודעת אם זה גירה אותו שאשתו של העבד שלו צופה בו או שהוא רצה לוודא שאני בסדר עם זה. בהמשך הוא כבר לא הסתכל יותר, אולי כדי לא להביך את גיא שכבר העסיק אותי.

חלק מהדברים שאני מתארת על בעלי הם השלמות ממנו לאחר שחזרנו הביתה, כי כמובן גם אני הייתי עסוקה – ניחשתם נכון,  בלהנות שוב מהביצים הענקיות של גיא.

עידו ציווה על בעלי לעלות עם פה פתוח לכיוון התחתונים שלו ולהוריד לו את התחתונים רק עם הלשון. לאחר שאיברו פרץ החוצה בעלי מצץ לו עם הגרון וגמירה ראשונה ניתזה לגרון של בעלי לאחר עשר דקות בלבד לקולות העונג של עידו שגם טרח לציין בקול רם: “בואנה, הוא מוצץ טוב הכלב…".

גם גיא בהה בהם קצת ולאט לאט הוריד את מכנסיו וחולצתו.

"הביצים רוצות שתעשי להם טוב", אמר גיא וניסה כנראה להתחיל בשליטה עלי. כבר הבנתי שבאמת מה שהוא רצה, זה שאני אהיה ה"כנועה" הקטנה שלו, שלא לומר 'שפחת מין' בדיוק כמו שבעלי היה עבד מין שלו, ועכשיו של עידו. מה לעשות שאני ממש לא אוהבת להיות נשלטת ורק מתעצבנת מגברים שחושבים שהם יכולים לנהל אותי – כמאמר השיר 'אני אישה קשה'. ככל שעבר הזמן זה היה ברור יותר ויותר שהוא השתמש בביצים המרשימות שלו כדי לגרום לי לעשות דברים שלא תכננתי לעשות.

למעשה הוא גם הצליח בחלק מהמקרים. אחד המקרים היה ממש בהתחלה, מה שנתן לו בטחון עצמי שאחר הצהריים הזה הוא שלו לגמרי. לאחר הגמירה של עידו בגרון של בעלי, עידו הכין לעצמו קפה כשבעלי מצווה ללקק לו את הרגליים בכל חמש שניות וכל פעם רגל אחרת. "ולא משנה אם אני הולך או יושב! אתה מלקק!" ציווה עליו עידו. כנראה הוא העדיף להשפיל אותו עם ליקוקי הרגליים מלהסתכן בקפה לא טעים שבעלי יכין לו. לאחר שסיים להכין את הקפה, ותוך כדי שבעלי משמיע קולו של ליקוקי רגליים עידו התיישב לשתות, וציווה על בעלי לשכב על הגב כשראשו מתחת לרגליים של עידו. הוא הניח את כפות הרגלים שלו על הפרצוף של בעלי וציווה: "לקק!". זו היתה ההפסקה שלו.

בינתיים גיא נעמד מולי כשאני על הספה והביצים בגובה הראש שלי ואמר בביטחון: "הן שלך". הייתי קצת עדיין ב'אנטי' לאחר שהבנתי לאן הוא חותר, אבל מראה הביצים שוב החל לגרות אותי, וכן – גם להחליש אתי. הן היו לא פחות מ 'מ-ד-ה-י-מ-ו-ת', והן הרבה יותר גדולות ממה שזכרתי אותן. כנראה שבגלל שמה שראיתי מאז הפעם האחרונה היו רק הביצים הזעירות של בעלי. ניסיתי בכח להסתיר את ההתרגשות שלי. שלחתי יד והתחלתי לעסות אותן. הגירוי שלי החל להתגבר והתקשיתי להסתירו מגיא. שלחתי עוד יד וחפנתי את האוצר הזה בשתי ידי תוך כדי העיסוי. לבסוף לא יכולתי יותר, והייתי חייבת לשלב עוד חוש מלבד חוש המישוש והראייה. התכופפי ושלחתי לשון רטובה. רציתי גם ריח וגם טעם. הן סיפקו את הסחורה. גל של צמרמורת עבר בגופי. בניתוח לאחור, זה היה הרגע שהרבה מהמעצורים שלי נעלמו.

ירדתי על הברכיים והייתי מודעת לזה שאני עושה אקט של כניעות וגיא בטח מתלהב מאוד אבל לא יכולתי לשלוט בזה כבר. ואז כשאני על הברכיים בין הרגליים שלו העברתי לשון רטובה על הביצים שלו מלמטה עד למעלה בלי להפסיק, ראיתי את גיא מביט בי מלמעלה ולראשונה בחיי הרגשתי, שמלבד יכולותיי הרבות, יש לי גם יכולת לקרוא מחשבות. ידעתי שהוא אומר לעצמו: 'איזה תותח אני. הצלחתי סוף סוף להפוך את המתנשאת הזו לכלבה טובה וכנועה'. הזין שהחל לעמוד הסתיר לי מידי פעם את הפנים של גיא. ואז כשהזין נטה הצידה, יכולתי לראות שמלבד פרצוף נהנה, היה נסוך על פניו של גיא חיוך גדול ורחב של ניצחון. התעלמתי כדי לא להרגיש רע מכל הסיפור הזה והמשכתי בשלי. לאחר כמה שניות הזין של גיא כבר נעמד לגמרי. גיא החזיק אותו ביד וכיוון אותו לפה שלי. הייתי מגורה ביותר ומאוד מודעת למה שקורה לי. היה ברור שאני מצופה להכניס את הזין לפה והאמת שגם רציתי כי הלשון כבר החלה לכאוב. הזין חדר במהירות לגרון. הרבה יותר מהר ממה שציפיתי וגיא החל לזיין לי את הגרון תוך שהוא אוחז בשיער שלי.

זה היה שיא ההשפלה שלי מול גיא עד עכשיו: אני על הברכיים, הוא עומד מעלי עם הזין שלו בגרון שלי והיד על השער מזיזה לי את הראש בקצב אחיד. ואז, כדי לבסס את הניצחון המוחץ עלי והשבת הכבוד האבוד שלו (שאבד אז בצימר כנראה) הוא הסתובב קצת וצעק לבעלי: "כלב, תראה מה אישתך עושה". היה לי ברור שעידו שחרר את כפת רגליו מפרצופו של בעלי כדי לתת לו אפשרות לצפות בחיזיון המפתיע הזה. מיד לאחר שתי שניות שמעתי את עידו צועק על בעלי: "תמשיך ללקק תוך כדי, כלב". למרות הזין התקוע בגרוני הצלחתי גם לחשוב מחשבות שהיו בעיקר רחמים על בעלי שנאלץ ללקק כפות רגלים גבריות תוך כדי צפייה באישתו שלרוב שולטת בו, מושפלת עד עפר לרגלי אדונה הזחוח.

הם נהנו להם מספר דקות מהמצב הזה, עד שהרגשתי שגיא מצמיד אותי וידעתי שמיד אזכה למנת חלבונים לבנה שהיא גם מנת השפלה נוספת.

הוצמדתי לבטן שלו ומיד הוא צעק בטון מצווה: "תישתי הכל זונה, קחי, קחי, קחי הכל. אני רוצה לשמוע צליל בליעה חזק!!" הוא שפך כמויות בגרון שלי. צליל בליעה היה הקו האדום שלי, המרד הקטן שלי ולא התכוונתי להשמיע אותו בשום אופן. רציתי להראות שהוא שולט עלי אבל לא טוטלית. נחמה פורתא.

האמת היא, שלא יכולתי להשמיע את הצליל כי הזין נכנס עמוק לגרון שלי, והיה קשה לבלוע עם רעש.

הוא סיים, והשאיר את הזין להתכווץ אצלי בפה. עוד אקט של השפלה אם אתם שואלים אותי – לפחות ככה אני הרגשתי.

לבסוף הזין החליק לו החוצה ואני נשארתי מגורה מאוד. הוא כמובן ידע את זה אבל עכשיו, צריך לחכות שיעמוד לו שוב. וכמובן שהעבודה הזו תיפול עלי.

ישבנו על הספה מתנשפים – כל אחד מסיבותיו הוא. וצפינו בעידו מתעלל בבעלי שוב. עכשיו, כנראה לאחר שבעלי הבריק לו את כפות הרגליים עם הלשון, הוא ציווה על בעלי להבריק לו משהו אחר. ניחשתם נכון – את התחת או יותר נכון את החור של התחת הדיי שעיר שלו.

במקום להיות עסוקה בעניינים מהנים אני וגיא פשוט צפינו בהם כמו בסרט. גיא עדיין לא הציע שתייה או נשנושים ואפילו לא מזמז אותי קצת. היה לי ברור עוד יותר, שהפגישה הזו נועדה, מלבד ליהנות, גם כדי להחזיר לו את הכבוד, לאחר שכנראה חש פגוע כשסיימתי את המפגש בצימר בפתאומיות. את החזרת כבודו הוא החליט לעשות על ידי השפלה שלי.

צפינו בעידו ובבעלי ואני כבר הבנתי מה עלי לעשות כדי שלא אצא מכאן בלי כלום. החלטתי לגרות את גיא עוד ועוד ועוד עד שאוכל לקבל את שלי – כן, כן את הביצים הדופקות על אברי.

אבל לגיא היו רעיונות אחרים בשלב הזה. הוא צפה בבעלי חופר עם הלשון בתחת של עידו ואז קם לעברם. הוא הצמיד את התחת שלו לצד השני של הראש של בעלי וכך בעלי היה לכוד בין שני ישבנים. זה היה רגע שנועד להשפיל את בעלי עוד יותר מולי. כמעט ולא ראו את הראש שלו שהיה עטוף כולו בחצאי ישבנים מאחורה ומקדימה. גיא ועידו מחצו את הראש שלו כל אחד מצידו וכך לדעתי חנקו אותו ממש והוא ניסה להיחלץ כדי להשיג חמצן. השיטה שהוא פיתח היתה להוריד את הראש, וכך הצליח לנשום אוויר שהיה בחריץ של עידו. שמחתי שיש לו מקור אוויר וחמצן אבל ההשפלה היתה גדולה.

גיא הסתכל עלי ואמר בבדיחות: "רק שלא יחנק לנו, מה נגיד על סיבת המוות…?"

הם לחצו ולחצו ואף התכופפו כדי ללחוץ יותר חזק. הסיוט של בעלי והצחוקים שלהם נגמרו לאחר מספר דקות, והנחתי שהפרצוף האדיש שלי לא תידלק אותם.

גיא חזר אלי, ופקד עלי (לא פחות): "יאללה שפשפי". הזלזול שלו בי הכעיס אותי אבל לא היה סיכוי שאני הולכת עכשיו לאחר שהוא גמר לי בגרון, ואני לא קיבלתי כלום.

שתקתי ושיחקתי את האישה הכנועה, והתחלתי לשפשף את הזין הרדום שלו במרץ.

עידו החליט לשחק משחק נוסף ועבר לפקוד על בעלי לעשות את כל מה שאני עושה לגיא.

"יאללה שפשף, כלב" ציווה על בעלי והסתובב אלי.

שפשפתי לגיא לאט וגם מהר, עיסתי, ליטפתי את הביצים ועשיתי הכל כדי שיתחיל לעמוד לו – ואז אולי, הוא יהיה שלי. בעלי היה על בירכיו משפשף לעידו את הזין שהחל דווקא לעלות לאט לאט.

אני לעומת זאת ישבתי על הספה ומזמזתי את גיא בעיקר בזין אבל גם ליטפתי לו את החזה ונתתי לו מלא מחמאות. נקטתי בכל הטקטיקות האפשריות כדי לזרז את העניינים.

לאחר כמה דקות, סוף סוף הזין של גיא החל להראות זימני חיים. כדי שלא יפול שוב, המשכתי ללטף את גיא בכל איזור כמעט בגוף שלו. אפילו הצלחתי לדחוף אצבע לחור התחת שלו ולגרות גם מהכיוון הזה. לאט לאט, הכל החל לפעול לטובתי והזין כבר עמד שלוש דקות רצופות.

הזין כבר היה יציב וגיא החל ללטף אותי ולא רק אני אותו. ה"קופי קאט" שעידו ניסה לעשות נעצר כאן כי הוא לא התכוון ללטף את בעלי – בראייה ההומופובית של הגברים, זה בטח יפגע באגו שלו.

ברגע שזיהיתי שגיא כבר מוכן לשלב הבא סובבתי אליו את התחת שלי ואמרתי לו: "אתה יכול להיכנס חזק!".

לא הייתי צריכה להגיד יותר הוא נכנס אלי מאחור בעוצמה (אך כמובן לא לחור האחורי) ואיכשהו, כנראה בגלל התנוחה, הביצים החלו לנקוש ממש כבר בהתחלה.

ואני….ב ע נ נ י ם! אין בעולם הסקס תחושת גירוי כל כך נעימה כמו זו, כשהביצים עפות קדימה ודופקות אותי בתיאום מושלם עם הזין שגם דופק אותי. הייתי עסוקה בהנאה שלי אבל הצלחתי לשמוע בחצי אוזן את עידו מצווה על בעלי: "כל יד שלך מחזיקה פינה אחרת בשולחן. מהר!" בזווית העין ראיתי את בעלי שוכב על השולחן ופורש את ידיו לצדדים כפי שצווה על ידי עידו.

סוף סוף השגתי אני, את מבוקשי…וגיא עשה את העבודה. הוא המשיך והמשיך עד שאני גמרתי בצעקות. יכולתי עכשיו להירגע קצת. שכחתי קצת מבעלי אבל לאחר שגמרתי הסתכלתי עליו וראיתי שעידו עם הזין בתחת של בעלי. גם עידו דפק חזק. חיפשתי ומצאתי גם את הביצים שלו שזזו יפה, אבל הן לא היו בגודל העצום של אלו של גיא.

עברו עוד עשר דקות נוספות בערך בהן גיא גם המשיך להיכנס ולצאת ממני. הוא המשיך לדפוק, והמשיך להשפיל אותו במילים של "קדימה זונה" ו"קחי את הביצים הקדושות שלי". הוא עשה כמה הפסקות וצפה בבעלי ממשיך לקבל זין מאחור ומכות וקללות.

ואז שוב הגיע אלי הגירוי המדהים, ורציתי פעם שנייה. רציתי מאוד, והרכבת הזו אכן יצאה לדרך. התחלתי להרגיש רעידות בכל הגוף. זה כבר קרה לי בעבר מספר פעמים בודד, אבל רק בפעמים שהייתי מגורה מאוד. כל הפרמטרים התאימו גם עכשיו והגוף שלי נכנס לטרנס, לא פחות. הרגשתי שיכורה, הלומה, מגורה וכולי רועדת בטירוף. במחשבה הצלולה האחרונה שלי אמרתי לעצמי: 'רק אל תגידי דברים מביכים שיתנו לגיא עוד כח להשפיל אותך'.

גיא שם לב למה שקורה לי ואמר בזחיחות: "כן, תסגדי לביצים שלי, זונה, הן שולטות בך בכל הגוף". הצלחתי לשתוק. לא אמרתי אפילו 'כן תמשיך' או משהו כזה.

ואז לאחר עשרים שניות בערך, כשהגוף שלי ממשיך לרעוד, הוא אמר: "הביצים שלי עייפות ורוצות להפסיק. אלא אם כן את ממש מתחננת שאמשיך".

אם היינו בסיטואציה אחרת, הוא לא היה מספיק לסיים את המשפט וכבר הייתי מסתובבת והולכת. אבל לצערי הסיטואציה היתה כזו שהוא שלט בה לגמרי.

"לא, בבקשה, אל תלך אני מתחננת". אמרתי בשקט.

הוא צחק צחוק שטני ואמר: "דברי לביצים. הן השולטות בך. לא אני. ודברי בקול, כי הן בין הרגליים שלי ושלך וקשה להן לשמוע". המשפט הזה לווה בשתי מכות חזקות על התחת שלי ובצחוק גדול שלו.

הוא כמובן רצה שאצעק כדי שבעלי ישמע את אישתו מתחננת לביצים.

בשלב הזה הרגשתי כבר כאילו אני מסוממת, והייתי מטושטשת לחלוטין. הרעידות התגברו והכאילו טרנס הזה שלי כבר היה עמוק עוד יותר ולא יכולתי לחשוב יותר מידי.

"אני מתחננת שתמשיכו לדפק אותי ביצים, בבקשה אל תלכו" צעקתי, וראיתי את בעלי מנסה לסובב את הראש ולראות אותי. הוא הצליח.

"הן רוצות לנוח, זונה" צעק גיא וחבט בישבני שוב. ידעתי שהוא מחפש את ההשפלה הגדולה שלי ועברתי לבכי עם דמעות: "אני מתחננת בפניכם, ביצים קדושות ושולטות, תמשיכו בבקשה". הרעידות התגברו ואיבדתי שליטה על הגוף שלי. עכשיו כשגיא כבר הרגיש שליטה טוטלית עלי, ובשונה ממני, הוא היה בהכרה מלאה, הוא אחז בשערי בכח וטילטל אותי אחורה וקדימה ואח"כ גם לצדדים כמו בובת מין עלובה. ככה גם הרגשתי – כמו בובה אנושית שהוא שלט בכל מה שהיא עושה. למזלי, לאחר שלושים שניות גמרתי ביבבה גדולה, מהולה בבכי, צעקות ורעידות בלתי נשלטות.

זה היה אחד ה מ ד ה י מ י ם !!!

גיא יצא ממני ואני קרסתי על המיטה והרגשתי שאני בגן עדן. הגוף שלי כנראה היה מלא באנדורפינים טובים שנתנו לי תחושות נהדרות, לאחר דקה בערך גם הבנתי שאני לא בשליטתו יותר והייתי מרוצה עד הגג. מה שהעיב על הכל היה שזכרתי שבכיתי כשהתחננתי לביצים של גיא.

גיא יצא ממני, קם וצעד לכיוון בעלי.

ידעתי שהוא עוד לא גמר וזה הדאיג אותי. אבל גם ידעתי שבעלי בכל המפגש הזה 'שייך' לעידו ואני זו שעם גיא, ולכן לא הגיוני שהוא יקח את בעלי עכשיו. את מה שקרה בהמשך ממש לא דמיינתי. הוא אכן לא התעסק עם בעלי אבל היתה לו סיבה לקום וללכת לעברו.

הפעולה החולנית שהוא ועידו עשו עם בעלי תוכננה מראש. איך אני יודעת? כי הם פשוט עשו אותה מבלי לדבר. בדיעבד, אני מבינה ששניהם התאפקו לא לגמור, גיא לא גמר בתוכי ועידו לא בתוך בעלי.

כשגיא התקרב למקום שעידו ובעלי היו, עידו, מבי להחליף מילה עם גיא, שלף את איברו מהתחת שלבעלי והלך סביב לבעלי שהיה כאמור שכוב עם כל פלג גופו העליון על השולחן. שניהם התקרבו לשולחן לאיזור הראש של בעלי ואז החלו לשפשף ליד הראש שלו.

אני לא יכולה אפילו להתחיל לתאר לכם את ההלם שנכנסתי אליו, מהעובדה שהם מעדיפים לשפשף לעצמם. חשבתי שכל מה שגבר רוצה זה לגמור בתוך חור חם, לח, צפוף ורך.

הם שפשפו ושפשפו ומידי פעם כיוונו את הראש של בעלי שבלט קצת מהשולחן וציוו:

"לקק את הביצים כלב", ו"תייצר עוד זרע, זבל". שניהם ציוו עליו תוך שהם מכבדים אותו בקללות משפילות. זה נמשך כדקה וחצי עד שגיא החל לפרוק כמויות של זרע.

ואז נדהמתי שוב. הייתי בטוחה שכל האקט שלהם בא להשפיל את בעלי, ושהם מתכוונים לגמור לו על הפרצוף עם כמויות כפולות של זרע משניהם. זה לא קרה.

גיא כיוון לפתע את איברו לאיזור מסויים בשולחן ויצר שלולית ענקית של זרע לבן שאפילו ממקום ישיבתי המרוחק יכולתי לראות את גודלה.

ראיתי שגם בעלי היה עם פרצוף מופתע בזמן שליקק לעידו את הביצים כפי שצווה לעשות.

גיא פרש הצידה והתסכל עלי ועליהם לסירוגין עם חיוך קטן וזדוני על פניו.

לאחר חצי דקה הופתעתי שוב. עידו התרחק מלשונו של בעלי שהתאמץ מאוד ללקק את אחד מאשכיו והחל לגמור בדיוק על אותה השלולית של גיא.

ואז היה לי פלשבק לצימר והבנתי הכל. שם, בצימר, גיא ציווה על בעלי ללקק זרע מהשולחן בפינת האוכל. נחרדתי ודאגתי לבעלי: השלולית נוצרה כדי שמישהו ילקק אותה, ובמקרה הזה ממש ישתה, כי היו שם כמויות מכובדות מאוד.

לאחר שעידו גמר לגנוח ולטפטף את שאריות הזרע לתוך השלולית הוא התרחק מבעלי והתיישב על כסא שהיה ליד השולחן וכאילו התכונן לצפות בסרט.

"רד על ארבע ובוא לכאן" ציווה גיא על בעלי.

בעלי ירד על ארבע והתקרב לכפות רגליו של גיא בזריזות כמו כלב ממושמע – מחזה שמעולם לא הצלחתי להתרגל אליו.

"תתרומם ותישאר על הברכיים, כלב" שוב נשמע ציווי של גיא.

בעלי הרים את ראשו שהיה עכשיו בגובה השולחן קרוב מאוד לשלולית הזרע הענקית.

"שתה הכל ובסוף לקק את השולחן ככה שלא תישאר טיפה אחת מבוזבזת של הזרע הקדוש שלנו. ברור כלב?" אמר גיא והוא ועידו צחקו צחוק של כיף והנאה.

בעלי נבח לפתע פעמיים. בהתחלה לא הבנתי למה הוא נובח אבל נזכרתי שגיא חינך אותו לנבוח פעמיים כאות להבנה, אז עוד בצימר.

ריחמתי על בעלי. זה לא פשוט ללקק זרע ככה סתם. מילא שצריכים לבלוע תוך כדי מציצה, אבל עכשיו זה היה מחוץ לכל פעילות מינית.

בעלי, לא היסס, ומיד החל בקולות שאיבה של שלולית הזרע. גיא הסתכל עלי מרוצה, ולפתע ראיתי שגם עידו מסתכל עלי.

ברור היה שהמבטים אומרים לי משהו כמו 'תראי מה עשינו מבעלך: כלב זרע עלוב ומושפל'. כנראה שלא נראיתי להם מספיק נסערת או מושפלת, אז גיא החל להוריד מכות משפילות על ראשו של בעלי תוך שהוא צועק" "לקקי כלבת זרע עלובה". התעצבנתי כשזה באמת גרם לבעלי ללקק במרץ רב יותר. כשסיים הוא ליקק לאורך ולרוחב את השולחן, הוא התכופף לעבר כפות רגלי של גיא ואמר: "סיימתי אדוני".

פתאום הבנתי, שלא השתנה כלום מאז הצימר. בעלי היה, ונשאר, כלבו הנאמן של גיא. העובדה שעידו קיבל אותו היום בתור עבד לא שינתה כלום. בעלי לא שכח כלום מהחינוך שקיבל מבעליו הוותיק גיא.

"כלב טוב" אמר גיא והתסכל עלי שוב כמנצח.

"אני צריך להשתין" אמר לפתע עידו ובעלי פשוט הלך אחריו ללא שעידו אפילו פקד משהו. לא הבנתי את הסיטואציה אבל כנראה שבעלי כן. שניהם נכנסו לחדר השירותים וידעתי שלא אשמע מים יורדים באסלה. מקסימום אשמע קולות של חנק של בעלי.

רגע לפני שנסגרה הדלת, גיא צעק לעידו: "גם אני צריך, שישאר לו מקום גם לשלי…". שניהם פרצו בצחוק גדול והדלת נסגרה.

גיא התקרב לכיווני, ישב על הספה לידי, שם יד מאחורי גבי בתנוחת אדנות שולטת, נאנח אנחת ניצחון ואמר: כלב רציני בעלך, אה?"

לא עניתי. נראה היה לי שסיימנו ובאמת לא היה לי מה להגיד על המשפט הזה.

עידו יצא מהשירותים ואמר לגיא, הוא מלקק את השאריות מהרצפה. אתה יכול להיכנס בעוד חצי דקה בערך.

לאחר שיחה עם עידו שכללה משהו כמו 'איך היה הכלב?' ועוד כאלו פנינים, גיא אמר:

"טוב, בעלך מחכה לי". הוא קם והלך לשירותים.

הפעם כבר שמעתי חנק וצעקות וזה הזכיר לי את מה שקרה בצימר. ידעתי שאנחנו הולכים תיכף ולכן לא עצרתי את זה.

גם הפעם בעלי יצא עם עיניים דומעות והנחתי שאולי השפריץ עליו שתן או שהוא באמת כמעט נחנק שוב.

לפתע הרגשתי מוצפת ברגשות אשמה נוראיים. כנראה בגלל ההשפלה שבעלי נאלץ לעבור שוב כדי שאני אגמור בשמחה מהביצים של גיא. הרגשתי גם נורא מהיחס המגעיל והשחצני של גיא ועידו. ואז, ללא שום הכנה מראש, הרגשתי לפתע שהעיניים שלי דומעות וזה היה הדבר האחרון שרציתי שגיא יראה. הוא ירגיש כ"כ טוב עם עצמו על כך שסוף סוף הוא שבר אותי וישחק אותה פתאום מרחם ורגיש. אני כבר מכירה את הגברים האלו.

"טוב" אמרתי לגיא "אנחנו הולכים".

"כבר? עוד לא הספקנו כלום" אמר גיא במגעילות מופגנת וצחק. אמרתי לעצמי בראש להזכיר לעצמי כמה מגעיל הוא למרות הביצים הענקיות שגורמות לי לרדוף אחריו.

הצלחתי להסתיר את סערת הרגשות שלי, והדמעות נעצרו.

"כלב, איך היה? עידו היה אדון טוב?" אמר גיא וצחק. ברגע שכולם הסתכלו וצחקו על בעלי ניצלתי את ההזדמנו וניגבתי את הלחלוחית שהיתה עדיין בעיניים שלי.

"האו האו" נבח בעלי בעליבות כ"כ גדולה שכבר לא יכולתי להסתכל עליו יותר. הוא היה עכשיו ממש אפס בעיני, כי לטעמי המפגש הסתיים, ולכן אין צורך להיות כלב יותר.

"קום, הולכים" אמרתי לבעלי. הוא הרים את ראשו ונראה מופתע והשתהה לשתי שניות.

"עכשיו!!!" צרחתי עליו בכעס ומרירות שגדלו והלכו.

בעלי קם במהירות כמו שמצופה מנשלט לעשות כשמצווים עליו לקום. הוא אולי שכח לרגע שאני השולטת העיקרית שלו ולא גיא, ובטח לא עידו.

הוא התלבש במהירות.

"שלום ולא להתראות" אמרתי לשניהם.

גיא היה זחוח מתמיד ואמר: "אני בטוח שעוד תחזרי לאלו". הוא חפן את שתי ביציו הענקיות ונופף בהן מולי בזמן שאמר את זה. הוא היה עירום עדיין והלוואי ויכולתי לא להסתכל. אבל לא רק שהסתכלתי אלא נתקעתי עם מבט ארוך באשכיו הענקיים. בטני התהפכה לה, והרגשתי עוד יותר רע. הצלחתי סוף סוף להרים את הראש ועטיתי על עצמי את המבט המתעלם וה'לא אכפתי'.

סוף סוף הדלת נסגרה, נכנסנו לאוטו ונסענו לנו משם.

לאחר רבע שעה בערך בעלי סוף סוף אמר משהו.

"באמת לא ניפגש איתם יותר?" שאל.

"באמת" אמרתי וקיוויתי לשכוח את מראה הביצים הענקיות שגיא שלף והציג אותן לנגד עיני רגע לפני שעזבנו.

ובאמת עד היום לא נפגשנו. לפי שעה הצלחתי להתגבר על האובססיה שלי לביצים הענקיות של גיא והסתפקתי רק בזיכרונות ומראות שנצרבו לי בראש משני המפגשים.

גם הוא מצידו לא ניסה ליצור קשר, וזה שוב הוכיח לי שהוא תכנן את המפגש הזה כמפגש אחרון, וגם מבחינתו, כל היעדים הושגו אז באמת שהוא יכול להמשיך ולחפש פרטנרים אחרים.

זהו, סיימתי להפעם, ואולי לתמיד. אני רואה שכף הרגל שלי עשתה לכם סימנים על הגרון. תמשיכו להיות עבדים טובים ויש אישור להשתחרר וליהנות.