בעלי. פחחחח – חלק ראשון

סיפור של סינגל שייקר

לחלק 2 של הסיפור

לפעמים הוא מגעיל אותי, היכולת הפאתטית שלו להתיישב שעות ולשחק לי עם הנעליים. ללקק, לנקות, להריח, לאונן, לגעת. אני יכולה לסגור אותו על רצפת חדר הארונות עם חיתול והוא יצא משם רק כשיגווע ברעב. פעם אחת תפסתי אותו גומר לי בתוך מגף העור הגבוהה, מילא היה עושה את זה על החלק החיצוני או על הסוליה אבל הדוחה זה עשה את זה תוך המגף עצמו. סטרתי והפלקתי לו בעצבים עד שהתחנן בדמעות והבטיח לקנות לי מגפיים חדשים. מאז קבעתי שאסור לו לגמור כשהוא משחק בנעליים אבל האפס בטח עושה את זה בצד או משהו כזה. לפעמים אני מנסה לבדוק את הגבולות שלו אבל נראה שאין לו בכלל. פעם השארתי אותו נעול החדר הארונות ללא תאורה למשך שלוש שעות והוא בכלל התלונן כששחררתי אותו. פעם אחרת השארתי אותו בשירותים עם נעל ספורט אחת בלבד למשך שעתיים וגם מזה הוא היה מרוצה. תת אדם, דוחה.

אבל זה רק לפעמים. ברוב הזמן אני בהחלט מוצאת את הדרכים לנצל אותו

אני נזכרת איך כל זה התחיל… אנחנו נשואים המון שנים  ויש לנו בית יפה, עבודה נהדרת ושני ילדים מתוקים. לפני כמה שנים חיטטתי בטלפון שלו כשראיתי שהוא מתנהג בצורה מחשידה. נחרדתי לגלות כמה מספרי טלפון של נשים שאני לא מכירה  וכששאלתי אותו מה זה הוא בכה בהיסטריה כמו תינוק. כמו כל אישה נורמלית חמתי בערה בי ואמרתי הרבה דברים שלא היו צריכים להיאמר אך הוא רק חזר ואמר שזה בכלל לא מה שאני חושבת. שלבסוף הסכמתי גם להקשיב לו אמר שהוא לא מקיים יחסי מין עם אף אחת מהנשים האלו אלא רק מבקש מהן שישפילו אותו ויתעללו בו בצורה נוראית. המשיך ואמר בבכי שהוא הכי היה רוצה בעולם שאני אעשה לו את הדברים הללו אבל הוא מתבייש ומפחד שאזרוק אותו אם רק אשמע על מה שעושה לו טוב.

כמעט והתפוצצתי עליו בצעקות כשסרב להמשיך. הוא ממש השתחווה מולי לפני על הרצפה בבכי והתחנן שלא אכריח אותו לספר. הייתי עצבנית רצח ולא ידעתי מה לעשות עם הגוש המתרפס לפני, הגוש שבעצם נקרא בעלי. צעדתי צעד קדימה ודרכתי על כפות ידיו עם כל משקלי, לא יודעת מאיפה זה בא לי בכלל אבל זה מה שהרגיש לי נכון. המתנתי.

"אני מנקה להן את הנעליים" אמר בלחש.

לא הייתי בטוחה ששמעתי וצעקתי עליו "דבר חזק!" בעוד אני מועכת את כף ידו תחת נעליי

"אני מלקק להן את הנעליים, מבריק אותן עם הלשון" צעק.

לא כל כך ידעתי מה לעשות עם המידע הזה ואפילו לא שמתי לב שהמשכתי לעמוד על אצבעותיו

“מכבס להן את התחתונים"

"אני מנקה להן את הבית בעירום" המשיך לצעוק "אני מנקה אחרי השירותים"

לא ממש הבנתי ושאלתי מה בדיוק הוא מנקה.

"את השירותים" צעק ואז בקול נמוך יותר "ואת הגבירות"

נותרתי בהלם. ירדתי ממנו והתיישבתי על הספה בוהה בקיר. מה אני עושה עכשיו? הדלקתי סיגריה באופן אוטומטי מנסה לסדר לעצמי את המחשבות. כמה שניות אחר כך חיפשתי מסביב מאפרה ופתאום שמתי לב שהבעל העלוב שלי עומד על הברכיים לפני עם ראש מורכן ומגיש לי מאפרה עם שתי ידיו. רציתי לשאול אותו אם גם זה משהו שעשה בשביל החברות המוזרות שלו אבל כנראה שפחדתי מהתשובה. איפרתי במאפרה בשקט מביטה בו קפוא בתנוחת ההגשה, ככל שהתקדמתי בסיגריה איפרתי בתנועה מהירה מפזרת את האפר לכל כיוון מביטה בו נוחת על ידיו ואפילו על פניו. הוא לא זז ואני הרגשתי איך אני נוקמת בו על הכל באמצעות האפר המזוהם.

"גם את זה עשית בשביל החברות שלך?" שאלתי בעודי מועכת את הסיגריה במאפרה

"כן, גם את זה"

שוב הוא גורם לי להרגיש טיפשה "מה זאת אומרת גם את זה?" שאלתי

"לפעמים קרו דברים אחרים עם סיגריות" אמר ולא הוסיף

"נו !!" נהמתי אליו מרימה את הרגל ובועטת בו בחוזקה בדיוק בפטמה

הוא החניק את צעקת הכאב והמשיך "לפעמים הן איפרו לי ישר בפה או נתנו לי ללקק את תוכן המאפרה אחרי" אחרי שקט של כמה שניות שוב ירד טון הקול שלו והוא המשיך "או כיבו את הסיגריות ישירות עלי"

"ואתה? למה אתה הסכמת לכל זה?" צעקתי עליו

הדמעות חזרו לרדת מעיניו והוא מלמל משהו והוריד את ראשו. בעטתי בו שוב בחוזקה והפעם הוא ענה בצורה ברורה "זה מגרה אותי. מעורר אותי מינית יותר מכל דבר אחר. כמה שיותר משפיל יותר טוב, כמה שיותר מטונף ומגעיל אני גומר יותר חזק"

גלגלי השיניים בראש שלי עבדו כמו משוגעים. כל מה שרציתי היה לעוף משם, או יותר טוב שהוא יעוף מהבית ואני לא אראה אותו לעולם.

"אני אחרי יום עבודה ואימון רכיבה עם ריח של אורווה. אתה רוצה להריח לי את הכוס?"

הוא הרים את הראש וראיתי שעיניו בורקות. פיסקתי את הרגליים ומבטו ננעץ במפשעה שלי נראה שהוא אמר אמת  ויסכים לעשות הכל כדי להגיע לכוס המלוכלך והלא מגולח שלי.

דחפתי אותו. הוא נפל על הרצפה ולא התרומם. הוא פשוט הסתכל עלי מהרצפה   וחיכך את לחיו במבוכה על המגפיים המטונפים מבוץ שעדיין נעלתי. הדמעות חנקו אותי ולא יכולתי לדבר .כל כך כעסתי ורציתי להעניש אותו כמו ילד קטן. הסתקרנתי נורא ותהיתי עד כמה הוא יזרום וילך איתי במה שאני מבקשת.

הקול שלי רעד מבכי כשביקשתי ממנו ללקק לי את המגפיים. הוא התחיל להעביר את הלשון ולנקות מהם את הבוץ והטינופת. סיפרתי לו שאחר הצהרים נסעתי עם הילדים לחברה בקיבוץ והלכנו לראות סוסים. היה נחמד ואני בטוחה שדרכתי על חרא של סוסים ושאני מקווה שזה טעים לו.

הוא המשיך ללקק ולהסתכל עלי במבט מוזר. העברתי אצבעות בכוס והתפלאתי לגלות כמה אני רטובה מכל זה.

הושטתי יד למגירה והוצאתי את הרוקט פוקט  לרגע הוא הפסיק ללקק והסתכל עלי. הסתכלתי עליו בכעס וסימנתי לו עם האצבע על חתיכת בוץ שדבוקה למגף.

הפעלתי את הויברטור והתמקדתי בעצמי. הוא המשיך לנקות את המגף ואחרי כשתיים שלוש דקות התחלתי לגמור בשרשרת.

כנראה שהטסטוסטרון עלה לו חזרה למוח והוא הרגיש חופשי בעצמו גם לגמור והתרומם כדי לכוון את מטח הזרע על הנעל. הייתי עדיין המומה מכל הסיטואציה הזו וכשקם לכיוון השירותים שאלתי אותו לאן הוא הולך?

הוא הסתכל עלי בהלם ודרשתי ממנו לחזור ולנקות את הטינופת מהנעל. אינסטינקטיבית הוא לקח חולצה מערימת הכביסה המלוכלכת וניגש לנעל. סטרתי לו בחוזקה וכיוונתי את ראשו לנעל.  לא הייתי צריכה לבקש יותר מדי, תוך דקה הנעל כבר הייתה נקייה.

הוא חייך אלי במבוכה כשפרצופו מרוח בבוץ ושפיך. הייתי המומה איך שהוא לא טס למקלחת. קמתי מהמיטה וגררתי אותו למקלחת כמו ילד קטן. דחפתי אותו לאמבטיה ופתחתי את הדוש בלי לחכות שיגיעו מים חמים. סילון של מים קרים פגע בחזהו והוא החניק יללה. המשכתי להשפריץ מים קרים על הפרצוף שלו ובהיתי בבוץ שנזל על גופו החלק. בהיתי בעורו הלבנבן ופתאום התחלתי לשים לב לצלקות עליהן הוא דיבר, הצלקות של הסיגריות.

ביקשתי ממנו להסתובב על עכוזו הופיעו עוד כמה צלקות כאלו. העברתי אצבעות עליהן כבודקת את העור הפגום. הוא עמד שם מתחת למים שהתחילו להתחמם ושתק במבוכה.

יצאתי מהאמבטיה וחיכיתי לו בחוץ, ישבתי על המיטה וחשבתי אם זה הזמן לפתוח את זה עוד. ריחמתי על עצמי והחנקתי את הבכי שרצה לפרוץ. כשיצא מהמקלחת בהיתי בגופו היפה נוטף ורצתי במהירות למקלחת. כל כך נגעלתי מהסיטואציה והסתבנתי מתחת למים הרותחים כמו מטורפת עד שעורי הפך לאדום עגבנייה .

כשיצאתי החדר היה ריק ואני התכרבלתי לי במרכז המיטה ונרדמתי בבכי.

כמה שעות אחר כך התעוררתי וראיתי שכבר חשוך בחוץ.  שמעתי את ילדי רבים כנראה סביב ארוחת הערב והטלוויזיה ששידרה בקולי קולות איזה משחק כדורסל. לפתע כל האירוע היכה בי שוב ולרגע הסתחררתי. ניסיתי להיזכר מה קרה ואז נתקפתי בתחושת בחילה וזעם.

יצאתי מהחדר והילדים שהפסיקו לריב קפצו עלי בשמחה ושאלו אותי אם אני כבר לא חולה. הסתכלתי על הזבל המתרפס שהכין כרגע ארוחת ערב והוא קרץ לכיווני כאילו אני איזה חבר מהמילואים. הוא כנראה לקח את תפקיד אב השנה רחוק מדי ולבש את הסינר עם הדמות של החורה בביקיני שחברה חילקה באיזו מסיבת רווקות עלובה. פתאום המראה שלו בגוף של אישה קיבל משמעות אחרת לגמרי.

ניגשתי אליו ומעכתי את ידו על השיש בזעם. הוא בתגובה חייך בחום ונישק אותי. לחשתי לו באוזן שלא יעזור לו הצגת אב השנה הזאת. הוא חיבק אותי בחוזקה מול הילדים ונישק אותי ואז לחש לי באוזן בלי שישמעו שעכשיו שאין לנו סודות הוא רוצה יותר.

הילדים, כרגיל,  השמיעו קולות של גועל לנוכח המחזה וחייכנו לכיוונם במבוכה.

באותו ערב המסע החדש לגילוי המציאות החדשה שלנו התחיל. לא האמנתי מה הטינופת שקוראים לו בעלי מסוגל לרצות ויותר גרוע מזה גם לעשות. החלטתי עם עצמי שאני נותנת לו את הערב הזה ולא שופטת אותו, החלטתי לזרום ולנסות להבין מה נהיה מבעלי.

באותו לילה דחפתי לו ארבע גזרים לפי הטבעת, בהתחלה הוא עוד עשה קולות של כאב אבל אחרי מעט מאוד זמן הוא התחיל לגנוח ולטפטף. מתוך העונג שלו הוא התוודא בפני על זה שהוא נותן לגברים מהאינטרנט לזייו אותו. כבר הפכתי לאפאטית וסירבתי להיות מופתעת. כשדרכתי על פרצופו עם נעלי עקב הוא גמר על הרצפה בעוצמה וילל שהוא מרגיש אשם שהוא כזה זונה ושאני צריכה לחנך אותו. הוא פשוט טבע לעצמו בתוך הפנטזיה ואני הייתי רק כלי עבורו למימוש.

בימים הבאים עצרתי קצת כדי לחשוב מה אני רוצה לעשות עם המצב. הוא המשיך בשלו, מצאתי אותו מאונן לי על הנעליים, מוצץ את התחתונים שלי מסל הכביסה, מזיין את עצמו באמבטיה ובעיקר מתרפס ומתגרה בי כדי שאתייחס אליו ואעניש אותו.