בגלל זה אני אוהבת את יום חמישי

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

למען הסר ספק : מערכת יחסים מינית בין ממונה לכפיפ/ה עשויה להיכלל במסגרת החוק להטרדה מינית! במקרים שבהם מתקיימת מערכת יחסים מינית בין בכיר/ה לכפיפ/ה, על הבכיר/ה להוכיח שמדובר בהסכמה אמיתית והדדית אבל זהו רק סיפור ובסיפורים, כמו בסרטים, יש דרקונים ופיות, יש קוסמים ומכשפות, יש גיבורי-על שיכולים לעוף בחלל ולהציל בעצמם אוטובוס תלמידים שנפל לנהר, יש חיות מדברות ורוקדות ואפשר לנוע בזמן אז בסיפור שלנו הסכמת המשתתפים מספיקה כדי שזה לא יחשב הטרדה (אבל שוב, אל תשכחו, במציאות זה לא כך!}.

נועה:

ישבתי בכורסת המנהלים שלי, מתנדנדת קלות, והקשבתי לקולות שמחוץ למשרד, הקולות של שבעת סוכני המכירות של האגף, שלושה גברים וארבע נשים, הגיעו כמו בכל יום חמישי להגיש את הדו"חות השבועיים שלהם, כל אחד מהם בתא הפתוח שלו (open space), מחכה לשמוע אם אני אקרא לו להסברים או לא.

כבר מהדו"ח השלישי, הדו"ח של עידו שבדרך כלל עומד ביעד אבל השבוע פישל בגדול, הבנתי שיש בעיה, שיערתי את הטענות שהם יעלו, שאני הגזמתי בהגדלת היעדים השבועיים שלהם, ולך תסביר להם שוב שזה נגזרת של היעד שקבע לי המנכ"ל, אבל מניסיוני רק ככה, במדידת יעדים שבועית, אפשר לשלוט ביעד התקופתי ויותר מזה ביעד השנתי שהוא יקבע לנו את גודל הבונוס והבונוס הוא עיקר העניין אצל אנשי מכירות, לא? בשנה שעברה קיבלתי בונוס ששווה לחמש משכורות חודשיות בזכות ביצוע מעל היעד.

גם הדו"חות הבאים לא ממש שיפרו את המצב, נכון שתמר עברה את היעד השבועי שלה אבל בסיכום שבעת הדו"חות האגף לא עמד ביעד השבועי ואני נמדדת על פי היעד האגפי!

עוד כמה סיכומים, עוד עדכון של הגרפים, עוד בדיקה אולי פיספסתי משהו, עוד לחיצה על המחשב ועל המסך הסתדרו אנשי המכירות שלי מהטוב ביותר השבוע, זה שהביצועים שלו יחסית ליעד שנקבע לו היו הטובים מבין כולם, ועד האחרון, זה שהביצועים שלו השבוע היו הנמוכים מכולם.

קודם יצאתי לשרותים, להתפנות ולסדר את האיפור, מין הרגל קבוע לפני שאני קוראת להם. בדרך חזרה עצרתי בפינת הקפה והכנתי לי קפה שחור חזק, עוד מנהג קבוע שלי, וראיתי את המבטים שהם נועצים בי וההתלחשויות בין התאים. חזרתי לחדר שלי, התיישבתי בכורסת המנהלים, הכנסתי את התמונה של בעלי ושלי שניצבת תמיד על השולחן למגירה, מתחתי רגליים, נשמתי עמוק, הרמתי את שפופרת הטלפון, לחצתי על הלחצן של אפרת,  העוזרת האדמיניסטרטיבית של האגף שזה שם תואר מכובס לתפקיד המזכירה שלי, ו…"תקראי לעידו בכריזה להגיע אלי" דרשתי ממנה, וזה לא שלא יכולתי לצלצל אליו לתא ולהזמין אותו אלי בעצמי, אלא שזהו חלק מהטקס השבועי שבזה הרגע התחיל.

עידו (איש מכירות):

ישבתי בבודקה שלי, אותו תא אישי בחלל ה-open space שחשוף לעיני  כול, מביט שוב בדו"ח שהגשתי, אולי אגלה בו טעות? אולי אמצא ששכחתי איזו מכירה? אבל לא, הכל בפנים, אין טעות ולא שכחתי ועל פי התוצאות ברור לי שלא עמדתי ביעד, והפעם לא עמדתי בגדול, וכל מה שנשאר לי עכשיו זה להתפלל שיש לפחות מישהו אחד או אחת שהביצועים שלו או שלה גרועים מאלה שלי כי משיחות עם החבר'ה הבנתי שלא רק לי לא האיר המזל השבוע.

בזמן שנותר שלפתי 'טורטית' מהמגירה, אכלתי ומילאתי את ההערכה השבועית על אפרת, העוזרת האדמיניסטרטיבית של האגף, זאת שצריכה לתמוך בנו מרחוק כשאנחנו מתרוצצים מלקוח ללקוח. בדרך כלל אפרת בסדר ואני נותן לה ציון טוב, "מֵנִיחַ אֶת הַדַּעַת" או אפילו "רָאוּי לְצִיּוּן", אבל השבוע הבת-זונה הרגיזה אותי, בכל פעם שפניתי אליה היה לה תרוץ למה היא לא יכולה לעזור לי ולא חלילה מאיזו סיבה אמיתית, תרוצים מהתחת, ולא, אני לא יכול להאשים אותה בביצועים הנמוכים שלי אבל כעונש נתתי לה את הציון "טָעוּן שִׁפּוּר", הציון הנמוך ביותר בסרגל ההערכה שלפיו אנחנו מדרגים אותה, וכאילו היא הרגישה בזה כי פתאום נשמע הצִרְצוּר המקדים בכריזה, זה שנועד למשוך תשומת לב, ומייד אחריו "עידו לחדר הסמנכ"לית, עידו" והלב שלי נפל לתחתונים, עידו זה אני!

ראיתי את המבטים הנשלחים לעברי, מבטים של השתתפות בצער מלווים בשמחה לאיד או אולי השמחה היא שלא להם קראו הראשונים. קמתי, ניגשתי במהירות לפינת הקפה ושתיתי כוס מים קרים, ובדרך למשרד הסמנכ"לית נזכרתי בראיון הקבלה שהיה לי איתה.

הראיון איתה היה האחרון בסדרה, את כל ענייני הבירוקרטיה וחוו"ד ממכון ההערכה ששלחו אותי אליו היא קראה מראש מהתיק שהיה מונח לפניה ואיתי היא דיברה ביזנס, שאלות שמעידות על בקיעותה בנושאי מכירות ולא פלא, נועה, הסמנכ"לית, צמחה מלמטה, מסוכנת מכירות פשוטה התקדמה במהירות עד לתפקידה הבכיר, והיא מכירה את כל הַטְרִיקִים והַשְׁטִיקִים בביזנס.

"יש עוד נושא אחד לפני שאני אתן לך את התשובה הסופית" היא הודיעה לי לקראת סוף הרֵאָיוֹן, "ואני מזכירה לך שיש הסכם סודיות שחתמת עליו" היא הגבירה את סקרנותי, "יש לנו כאן באגף שיטת תגמולים יצירתית," היא חייכה, "אם תתקבל," והיא הדגישה במיוחד את ה-אם, "בכל סוף שבוע, ביום חמישי, תצטרך להגיש דו"ח מפורט של המכירות שלך מול היעדים" ועד כאן זה היה פשוט ולא הבנתי בשביל מה הסכם הסודיות אבל אז היא המשיכה, "זה שבמקום האחרון נקרא אלי למשרד לתת הסברים, שבדרך כלל לא מתקבלים," היא ציחקקה, "ולתת את הדין, העונש הקבוע הוא להכנס מתחת לשולחן ולרדת לי ואחר כך להתכופף על השולחן ולחטוף את מה שאנחנו קוראים פה הקונוס, ורק שתדע, אצלנו אין הפליה מגדרית, העונש חל על גברים ונשים כאחד," היא שוב ציחקקה, "רק שלגברים יש רק חור אחד לתקוע בו, לנשים שניים, אז קבענו כלל נוסף לנשים, 81% מהיעד ומעלה בטוטה, 80% מהיעד ומטה ברקטום והיעד נשאר, לא עולה"

"ויש גם פרסים?" לא התאפקתי.

"ברור, תמונת הראי, אני אסביר בלשון נקבה אבל זה תופס גם לגברים," היא ציחקקה, "מי שהשיגה את המקום הראשון נקראת אלי למשרד, מתיישבת בכורסת המנהלים שלי וכפרס אני זו שיורדת לה! אבל להמשך יש כבר תנאים, היא רשאית לתקוע אותי בטוטה רק אם השיגה לפחות 20% מעל היעד ואם היא השיג מעל  60% מהיעד היא רשאית לבקר בתחת שלי! ובכל מקרה היעד עולה ב-5% כי זה טיבם של יעדים, להוביל לשיפור" היא חייכה לעברי.

"ואם זאת אשה, איך היא, את יודעת, איך היא תוקעת?" הסקרנות שבי שוב התפרצה ולדעתי גם הסמקתי.

"מה הבעיה?" היא צחקה ושלפה מהמגירה שלה סטראפאון עם תותב מכובד והניחה אותו על השולחן, "אני מספקת לה כלי עבודה" היא צחקה.

אני לא יודע מה אתם הייתם מחליטים אבל אני הסכמתי, התנאים שהציעו לי היו מעולים והאמנתי בעצמי שאני מספיק טוב כדי לא להיות אחרון ואפילו מדי פעם אולי גם לדפוק את הבוסית, ואם במקרה אני אפשל, מה שלא האמנתי שיקרה, לרדת לאשה כבר ירדתי ואין לי שום בעיה עם זה ובתחת אני כבר מזמן לא בתול אז אחרי שאמרתי "כן" נשלחתי ליועצת המשפטית שהחתימה אותי, אחרי שהסבירה לי את חוק ההטרדה המינית, על הצהרה משפטית כתובה באותם משפטים משפטיים שנשמעים לאדם הסביר כמו סינית עתיקה ושעיקרה הוא שאני, עידו, עושה את זה מתוך בחירה אישית ובהסכמה מלאה, וזאת בדיוק הסיבה שאני עושה כרגע את דרכי אל המשרד של הסמנכ"לית, זה שקראו לי ראשון פרושו שאני האחרון ברשימה! וזאת לא הפעם הראשונה בשנתיים שאני עובד פה שאני עושה את הדרך רק שעד היום היה ביננו שיוויון, שלוש פעמים היא דפקה אותי, שלוש פעמים אני דפקתי אותה, פעם אחת אפילו בתחת! אבל היום הכף הולכת לנטות לכיוונה, הפעם היא הולכת לדפוק אותי בפעם הרביעית!

דפקתי בדלת, מחכה ל'יבוא' שיבוא והוא בא. נכנסתי, כמו תמיד אף כסא לא חיכה לי ונעמדתי מול הבוסית במבט מושפל, מחכה לזובור שיתחיל. "תראה," היא הצביעה על המסך הגדול התלוי על הקיר ומחובר למחשב שלה, על המסך הוצג גרף הביצועים השבועי שלי וקו היעד באדום, זיהיתי בו את השבוע שבו הברקתי, הוספתי עוד לקוח גדול ואני הייתי זה שדפקתי אותה, את העליה ב-5% ביעד יעד שבאה בעקבות זה, ומשם התחילה הנסיגה וכבר שלושה שבועות שגרף הביצועים שלי מעט מתחת לקו היעד רק שבנקודה האחרונה, זאת של השבוע, גרף הביצועים היה עמוק מתחת לקו היעד, "יש לך איזה תרוץ טוב במיוחד" היא חייכה לעברי את אותו חיוך של שמחה לאיד.

"כן," אמרתי למרות שידעתי שלא משנה מה אני אגיד היא לא תוותר על התענוג, "קודם כל אחד הלקוחות בשלבי סגירה והפסיק להזמין סחורה ו…"

"אז תמצא לקוח חדש" היא קטעה אותי.

רציתי להגיד לה באירוניה 'מה את אומרת?' אבל התאפקתי ובמקום זה אמרתי "כן, אני עובד על זה", "וגם לא נכנסה הזמנה מלקוח אחר" המשכתי בתרוצים, "וכשבדקתי למה התברר לי שמנהלת החנות הזיזה אותנו לאיזה מדף שכוח אל ולכן נשארה לה הרבה סחורה"

"ומה אתה הולך לעשות בקשר לזה?" היא קטעה אותי שוב.

"כבר קבעתי איתה פגישה ליום ראשון בבוקר, אני יודע מה המניאקית רוצה ממני, שאני ארד לה".

"נו? ומה הבעיה?" היא חייכה אלי.

"אין בעיה, פעם כבר ירדתי לה, חשבתי שזה לתמיד אבל כנראה שמבחינתה יש לזה תאריך תפוגה," ניסיתי להתבדח, "אבל ביום ראשון זה יפתר, מבטיח" הודעתי בקול החלטי.

"ותבדוק איתה מתי תאריך התפוגה החדש," היא צחקה, "אתה יודע, אצלה זה רק לרדת, אצלי מתווסף לזה גם הקונוס" ותנועת היד הגסה שלה לא השאירה ספק לאיזה "קונוס" היא מתכוונת, "יש לך עוד תרוץ?" היא שאלה בציניות.

"לא, זהו"

"ואתה יודע מה קורה למי שפישל בעמידה ביעד שלו" וכמו שהיא אמרה את זה זה לא נשמע כמו שאלה, יותר כמו ציון עובדה.

"יודע" הסמקתי והשפלתי מבט.

"ואת מי אתה רוצה להזמין שיהיה הנוכח?".

להיות נוכח הוא חלק מההמלצה המשפטית שנקבעה כדי להמנע מתביעה בגין הטרדה מינית, מישהו שהיה נוכח ויעיד שזה נעשה בהסכמה. "הנוכחת, את רותי" עניתי וראיתי את החיוך על פניה, "כי זאת כבר מסורת או כי אתה מחזיר לה?" היא ציחקקה כשהיא מתקשרת לאפרת ומבקשת ממנה שתכרוז לרותי להכנס למשרד שלה.

לא סתם היא אמרה מסורת, בשלושת הפעמים שפישלתי ביקשתי אותה, וגם המחזיר לה לא היה מקרי כי בפעם האחרונה שהיא, רותי, נקראה היא ביקשה שאני אהיה הנוכח רק שאצלה היא הייתה זו שהסמנכ"לית פינקה אותה ואפילו התכופפה לכבודה, לא כמוני שאני הולך לפנק ולחטוף, "לא בוס," חייכתי לעברה, חיוך מאולץ כזה וקצת ציני, "לא מסורת, פשוט היא ראתה אותי כבר ככה, חוטף את הקונוס, ואין סיבה שעוד מישהו יראה" והאמת ששיקרתי, רותי אוהבת לראות אותי ככה מושפל, זה מחרמן אותה בטרוף ויש לנו מין הסכם כזה שבכל פעם שאני מזמין אותה היא אחר כך מוצצת לי בשרותים.

רותי נכנסה ונעמדה לצד השולחן, מכירה כבר את הטקס הקבוע. "עידו ביקש שתהיי הנוכחת שלו" הבוסית עדכנה אותה למרות שזה היה יותר מברור, "את יודעת מה לעשות"

היא ידעה, כולנו יודעים, "אתה מסכים לקיים את ההסכם?" רותי חייכה לעברי.

"מסכים" עניתי.

"ואתה עושה את זה מרצונך החופשי?" רותי המשיכה לשאול.

"כן, מרצוני החופשי".

"ולא יהיו לך תלונות או תביעות בעתיד?"

"לא יהיו"

"תוכיח!" רותי דרשה ושמעתי את השמחה לאיד בקולה.

הסמקתי. ה"תוכיח" הוא חלק מאותה המלצה משפטית ולמרות שידעתי מה אני צריך לעשות שיחקתי את המשחק, "איך?"

"תתפשט!"

למרות שציפיתי לזה הסמקתי עוד יותר, "אין בעיה" עניתי ובלעתי רוק והתחלתי להוריד את חולצת ה'לקוסט' (LACOSTE) שלי, אחריה חלצתי במהירות את הנעליים, הורדתי את המכנסיים וראיתי את המבטים ששתיהן שלחו לאוהל שהתרומם בתחתונים שלי, עמד לי עד שהזין כמעט וברח לי מהתחתונים.

לרגע קפאתי, ראיתי את המבטים שלהם מתמקדים במפשעה שלי, מחכים שאוריד, אז הורדתי והוא הזדקף ונמתח, עומד בגאון ועם כל הצניעות יש לי במה להתגאות. "הוכיח, את יכולה להתחיל" רותי מלמלה את הנוסח הקבוע כשמבטה ממשיך להיות מרוכז בזקפה המתרוממת בין רגליי.

"קח!" הבוסית שלפה קונדום באריזת אלומיניום מהמגירה שלה, "אנחנו לא רוצים ללכלך שוב את הרצפה" היא ציחקקה ושוב תהיתי למי קרתה הפדיחה שבעקבותיה היא דורשת את זה כי אף אחד מאתנו לא הודה שזה קרה לו, אולי למישהו שעבד פה לפנינו? אם כי יש הרבה צדק בדרישה שלה, כבר פעמיים גמרתי לקונדום בעבר אז הלבשתי לי אותו, ככה, מול עיניהם העוקבות, לא מפספס גם את החיוך העוקצני על פני שתיהן, "ועכשיו בוא תכנס" היא חייכה לעברי כשסיימתי להלביש לי אותו, מצביעה אל מתחת לשולחן שלה ומגלגלת את הכסא לאחור, מפנה לי את הדרך.

בזמן שאני נכנסתי היא נעמדה לרגע, הורידה במהירות את התחתונים שלה, משכה מעט למעלה את החצאית שלא תפריע לה לפשק רגליים, התיישבה חזרה וְ-"בוא" היא התגלגלה חזרה אל עבר השולחן כשאני הסתדרתי מתחתיו, הכניסה את התחתונים שהורידה למגירה ופישקה רגליים, "בוא תפנק את הבוסית המאוכזבת ממךָ" הוסיפה את אותו משפט קבוע שלה ואני, על ברכי, נכנסתי בין רגליה, מריח את הריח המוכר של אשה מיוחמת ורואה מקרוב את מברשת שיער הערווה המעוצבת שלה ואת הכּוּס שלה, את השפתיים הבשרניות הכהות ואת הפס הוורוד הנוצץ החוצץ ביניהן, לח ומבריק.

התקרבתי עוד קצת והעברתי את קצה הלשון שלי לאור חריץ הכוס שלה, עליתי מלמטה למעלה לאורך כל החריץ הוורוד וחדרתי מעט בין השפתיים, רעד עבר בגופה וגניחת הנאה נשמעה בחלל החדר, ידיה אחזו בראשי והצמידו אותו לערוותה, "כן, ככה, עמוק" ושמעתי את היצריות בקולה. איך לפנק אשה עם הלשון אני יודע היטב, גם את נקודות התורפה שלה כבר למדתי בפעמים הקודמות שירדתי לה ועכשיו ניצלתי את זה עד תום, נישקתי את שפתי הכוס שלה, נשיקה קולנית ושוב העברתי את הלשון, הפעם חודר עוד יותר ושוב היא גנחה בהנאה, המשכתי ככה, מנשק ומלקק ובכל פעם כזאת חודר עוד יותר עד שתקעתי את כל הלשון עמוק לכוס שלה, חיפשתי ומצאתי את הדגדגן הנפוח שלה והתחלתי לשחק בו, קודם עם הלשון מנענע אותו ואז תפסתי אותו בין שפתיי והתחלתי למצוץ, בעדינות, ממשיך ללטף אותו עם הלשון ומוסיף עוד תיפוף עם השיניים והפיצוץ בתוכה התרחש, היא הצמידה חזק את ראשי לגופה, לחשה "כן, ככה, הנה, הנה!" בקול מלא הנאה וזימה, "הנה! עכשיו! עכשיו" והרגשתי את הרעד החולף בגופה, הכוס שלה הפך רטוב וחם עוד יותר ופי התמלא באותו טעם של אשה שגומרת, "כן, כזה רציתי!" היא לחשה בקול תאוותני, "עוד! אחד לא מספיק לי" היא שיחררה מעט את ראשי, שאוכל לנשום, ואני המשכתי.

המשכתי לרדת לה ונתתי לה את מה שהיא כל כך רצתה, את האורגזמה השניה שלה, האמת שלא הייתי צריך להתאמץ הרבה, טיפול ממוקד באותו דגדגן רגיש ונפוח שלח אותה לגמירה מפנקת שמרחה על פני את אותו עסיס תאווה נשי שלה שהציף את הכּוּס שלה. "ועכשיו" היא עזבה את ראשי והתגלגלה לאחור, "צא ותתכונן, כי הגיע זמן הקונוס שלךָ".

יצאתי מתחת לשולחן, הקפתי אותו ונעמדתי שוב מולה, התכופפתי אליו  ונשענתי עליו עם החזה שלי, שלחתי ידיים לאחור ופישקתי את פלחי ישבני.

נועה, הסמנכ"לית, שלפה מהמגירה את הסטראפאון שלה (עם תותב בערך בגודל הזין שלי בשיאו) בקבוק ג'ל סיכה וקונדום ועברה ונעמדה מאחורי. הצצתי מהצד וראיתי אותה מורידה את החצאית שלה ומצמידה לעצמה את הסטראפאון, אחר כך היא הלבישה עליו קונדום, לא כי היא פחדה שאני אכנס להריון אלא לצורכי סטריליות, זילפה כמות נדיבה של שמן סיכה שמנוני וקר בפי הטבעת שלי, "תתכונן" היא ציחקקה ואני, אינסטינקטיבית, פישקתי חזק יותר את פלחי ישבני והרגשתי את ראש התותב הקר נצמד לפי הטבעת שלי, קודם נושק, אחר כך נלחץ ואני נושך שפתיים ומחליט לא לתת לה את התענוג לשמוע שכואב לי ואז פורץ את דרכו והרגשתי את הכאב החד החולף בגופי כשכל התותב ננעץ עמוק לתחת שלי והצלחתי שלא לצעוק.

הבוסית זיינה אותי בתחת וזה חירמן אותי עד שלהפתעתי הרגשתי איך תכף הר הגעש שלי מתפרץ. "בוסית," שמעתי את רותי והיה משהו חרמני בקולה אז הפנתי את הראש לעברה, "זה נורא מחרמן, אהה, אני רציתי, אולי, את יודעת, תרשי לי" היא גמגמה והסמיקה.

"אני מרשה לך אבל את יודעת את התנאי שלי!" היא ענתה בלי להפסיק לפמפם לי את התחת.

"אני יודעת, תודה" וראיתי את החיוך על פניה כשהיא הורידה במהירות את התחתונים שלה עד הברכיים, מפשקת רגליים שלא יפלו, עם יד שמאל מרימה את שולי השמלה שלה עד שהכוס שלה התגלה וביד ימינה התחילה לעשות את עצמה עם האצבע, לאונן עם חיוך מלא הנאה, וזה בדיוק היה הרגע שהר הגעש שלי התפרץ ומילא את הקונדום המורכב על הזין שלי באותה לבה גברית חמימה.

נועה, הבוסית, המשיכה לדפוק אותי בכיף, מתנשפת וגונחת גניחות הנאה תאוותניות, "כן, הנה, הנה" והיה ברור שהיא גומרת, "כן, עוד, הנה, כל הקונוס, את כל הקונוס אני תוקעת לךָ" גמרה ולא עצרה, המשיכה, היתרון הבולט של תותב על זין אמיתי, גמירה אינה מרככת אותו.

הבוסית טחנה לי את התחת וזה שאני אלך באותה הליכה של פתחו-לי-מטריה-בישבן היה לי ברור, כמו שהיה לי ברור גם שזה לא יעלם אחרי שעה או שעתיים ושאולי אפילו מחר עוד יראו את זה, "הנה!" שמעתי את רותי גונחת, מנסה להסתיר אבל בלי הצלחה, "מצטערת, גמרתי" היא חייכה לעברי, "מצטערת, זה מחרמן, מה לעשות" ואז גם הבוסית הצטרפה אליה, טוחנת אותי דק-דק, חזק ומהר, ו-"כן!!" היא הודיע על הגמירה שטלטלה את גופה, לא צועקת, שלא ישמעו בחוץ למרות שכולם ידעו מה קורה פה עכשיו, אין איש מכירות שלא עבר את הטקס הזה ואפילו יותר מפעם אחת.

הבוסית גמרה ויצאה מתוכי. בזמן שהיא הורידה לעצמה את הסטראפאון, לבשה חזרה את התחתונים והחצאית והתיישבה חזרה בכורסת המנהלים שלה

אני הורדתי בזהירות את הקונדום, קשרתי למעלה שתוכו לא ישפך, והתלבשתי חזרה. "עידו," הבוסית אמרה לי כשכבר עמדתי לצאת, "אני מצפה שהשבוע הבא תפצה על החוסר של השבוע!" באותו קול בוסי שלה.

תמר (אשת מכירות):

כולנו עשינו את עצמנו עובדים אבל לא באמת עבדנו, יותר חיכינו לראות את עידו ורותי יוצאים.

ניצלתי את הזמן כדי למלא את המשוב לאפרת, הייתי לארג'ית איתה, על התפקוד שלה השבוע נתתי לה רק 'מניח את הדעת' למרות שהגיעה לה 'טעון שיפור' אבל ידעתי שיש לה בעיות בזוגיות וריחמתי עליה. הדלת של הסמנכ"לית נפתחה סוף סוף וראשונה יצאה רותי ועל פי החיוך שעל פניה והקמטים בשמלה היה לי ברור שהיא לא הייתה נוכחת פסיבית בלבד.

אחריה יצא עידו, הולך כמו מי שאכל בתחת וכולנו השתדלנו לא לצחוק כי אתם יודעים, אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך וכולנו היינו בקטע הזה ואפילו יותר מפעם אחת, כן, גם אני למרות שאני אחת מאנשי המכירות הטובות בצוות (ואני אומרת אנשי ולא נשות כי אני מתיחסת גם לגברים) אבל לכל אחד יש מדי פעם שבוע חלש ותמיד יש מישהו שהוא הכי חלש וחוטף את הקונוס.

המתח עלה, הסמנכ"לית יצאה לשרותים, להתרענן כמו שהיא קוראת לזה שזה בעצם לשטוף לעצמה את הפּוֹת עם מגבת לחה ולתקן את האיפור, וחזרה לחדר. ידעתי שהיה לי שבוע טוב אבל אף פעם אי אפשר לדעת אם הייתי הכי טובה או יש מישהו אחר עם ביצועים טובים משלי. כולנו עשינו עצמנו עסוקים אבל כולם עקבו אחר אפרת, העוזרת האדמיניסטרטיבית, מחכים לרגע שהטלפון שלה יצלצל והרגע הזה לא אחר להגיע. קודם היא ענתה והקשיבה, אחר כך סגרה ושוב הרימה, הקלידה מספר ספרות ושמענו את צרצור מקדים של מערכת הכריזה המפנה תשומת לב להודעה שתכף תשמע ואז "תמר לחדר הסמנכ"לית, תמר" היא הכריזה ואצלי הלב דפק על 200 כשהתחלתי ללכת אליה.

ראיתי את המבטים המופנים לעברי, מבטי קנאה אבל גם פרגון. קודם עצרתי בתא של סמדר ובדקתי איתה שהדיל ביננו עדיין תקף, יש ביננו הסכם יד-לוחצת-יד כזה שמי שמוזמנת להיות הנוכחת מזמינה אחר כך את המזמינה להיות הנוכחת שלה, והיא אישרה שהוא בתוקף.

"שבי" היאהסמנכ"לית חייכה לעברי וסימנה על הכסא שניצב מעבר לשולחן שלה, ההבדל הראשון בין מי שזוכה בפרס ומי שזוכה בקונוס ונדרש לעמוד. "תראי," היא הצביעה על המסך הגדול התלוי על הקיר ומחובר למחשב שלה, על המסך הוצג גרף ביצועים שבועי אחד בקו ירוק עבה ושאר קווי הביצועים מיעוטם בקו ירוק דק, הסימן שעמדו ביעד השבועי אבל לא מספיק כדי להיות הכי טובים, ורובם באדום, הקו של אלה שלא עמדו השבוע ביעד השבועי, "השבוע הקו העבה הוא שלךְ" היא חייכה לעברי, "ואת יודעת מה זה אומר?"

"שאני הזוכה בפרס" חייכתי חזרה והרגשתי את הפרפרים בבטן.

"בפרסים" היא תיקנה אותי, "עברת את היעד ב-22% שזה אומר שאת זוכה גם בפרס השני, מי את רוצה שתהייה הנוכח או הנוכחת שלך?".

"סמדר" עניתי וראיתי את החיוך על פניה כשהיא צלצלה לאפרת וביקשה ממנה לכרוז לסמדר להכנס למשרד שלה ורגע אחרי נשמע הצלצול המקדים ומייד אחריו "סמדר למשרד הסמנכ"לית, סמדר".

סמדר נכנסה ונעמדה לצד השולחן, מכירה היטב את כללי הטקס. "תמר ביקשה שתהיי הנוכחת שלה" הסמנכ"לית עדכנה אותה, "את יודעת מה לעשות".

"את מסכים לקיים את ההסכם?" סמדר פנתה אלי, מחייכת.

"מסכימה" עניתי.

"ואת עושה את זה מרצונךְ החופשי?" סמדר המשיכה לשאול.

"כן, מרצוני החופשי" עניתי.

"ולא יהיו לך תלונות או תביעות בעתיד?"

"לא יהיו לי"

"תוכיחי!".

ההוכחה של המצטיינת קלה מזו של מי שמקבל את הקונוס, הורדתי את התחתונים שלי בטוש שחיכה על השולחן רשמתי עליהם את התאריך, הוספתי "מסכימה", חתמתי, הגשתי לה אותם והסמנכ"לית הכניסה אותם למגירה שלה.

"הוכיחה" סמדר הכריזה כשהיא מנסה להסתיר את החיוך מפניה.

הסמנכ"לית פתחה שוב את המגירה והפעם שלפה ממנה סטראפאון וקונדום והניחה על השולחן, "בואי נתחלף" היא גלגלה מעט לאחור את כורסת המנהלים שלה וקמה ואני אחריה, קמתי ובדרך לקחתי והזזתי את הכסא שישבתי עליו, מעכשיו חלים עליה הכללים של מי-שהולכת-לחטוף-את-הקונוס ובזמן שאני התיישבתי בכורסת המנהלים שלה היא נעמדה מול השולחן.

"את יודעת מה היא הולכת לעשות לךְ?" הפעם סמדר פנתה אליה.

"יודעת" היא ענתה בקצרה.

"מה?" סמדר לא ויתרה לה.

"קודם אני ארד לה ואחר כך היא תתקע אותי במנוש".

"ואת מסכימה?"

"מסכימה"

"ואת עושה את זה מרצונךְ החופשי?" סמדר המשיכה לשאול.

"כן, מרצוני החופשי" הסמנ"כלית ענתה.

"ולא יהיו לך תלונות או תביעות בעתיד?"

"לא יהיו לי"

"תוכיחי! תתפשטי!" סמדר דרשה ממנה.

כללי מי-שהולכת-לחטוף-את-הקונוס שחלים עליה מרגע שהחלפנו מקומות כוללים גם את ההוכחה שהיא דורשת מאתנו, להתפשט, החולצה הלבנה שלבשה ירדה ראשונה, חושפת חזייה סקסית שבקושי החזיקה את החזה הגדול שלה, אחריה ירדה החצאית וגילתה את תחתוני הטנגה התואמים וחגורת הביריות שתפסה את גרבי הרשת, החזיה ירדה אחריה והשדיים הגדולים נחשפו במלוא הדרם, כבר לא זקופים ועדיין מעוררי רושם, במיוחד העטרות הכהות הגדולות שבמרכז כל אחת מהן ניצבת פטמה גדולה ונוקשה, כשגם התחתונים ירדו ראיתי את הערווה שלה, קֵרַחַת וחלקה, ללא שֶׁמֶץ זִיף שַׂעֲרָה, "מספיק!" עצרתי אותה והיא נשארה לבושה רק בחגורת הביריות, גרבי הרשת, נעלי העקב והתכשיטים, כולל טבעת הנשואים שלה.

"הוכיחה, את יכולה להתחיל" סמדר חייכה לעברי.

גלגלתי את עצמי קצת לאחור וראיתי את הסמנ"כלית מסמיקה מעט, יודעת מה אני אבקש ממנה, "בואי, כנסי" חייכתי אליה והצבעתי אל מתחת לשולחן, משכתי למעלה את החצאית, התקרבתי חזרה ופישקתי רגליים ברגע שהיא נכנסה והסתדרה, "ועכשיו בואי נראה עד כמה את מעריכה את המאמץ שעשיתי" ציחקקתי ופישקתי עוד יותר את הרגליים.

קודם הרגשתי את הנשימה שלה על השפתיים הרגישות של הפּות שלי, אחר כך היא נישקה אותם, ברפרוף מחרמן, ואז ליקקה, ליקוק ארוך, ושוב נישקה, הפעם יותר חזק וגם הליקוק שבא אחריו היה ארוך וחזק יותר, כזה שקצה הלשון חודר מעט בין השפתיים ונוגע בפנים, ואז הגיעה הנשיקה השלישית, תאוותנית וקולנית וכזה גם היה הליקוק שאחרי, קצה הלשון חדר עוד יותר עמוק ו-"כן" תאוותני חרישי נפלט מפי ורעד תשוקה חלף גופי.

אם הפינוק שהבוסית העניקה לי הוא המדד הנכון אז היא העריכה מאד את המאמץ שעשיתי, אשה יודעת מה אשה אוהבת שיעשו לה והיא עשתה לי את זה בגדול, הלשון שלה חוללה קסמים במעמקי הפות שלי, נוגעת בדיוק בנקודות הנכונות, מכה בלשונה על ענבל תענוגותיי ושולחת זרמים נעימים בכל חלקי גופי "כן, הנה, הנה" מילמלתי כשהאורגזמה הראשונה התפוצצה בתוכי ואם לא הייתי מפחדת שישמעו בכל הבניין הייתי צועקת את זה, "כן, תמשיכי, עוד" גנחתי בתשוקה, "תמשיכי, תראי לי, כן, ככה!" התנשפתי כשהיא אספה את הדגדגן הנפוח שלי בין שפתיה והתחילה למצוץ לי אותו, "כן, הנה! זה בא! זה בא לי!" הרגשתי איך עוד אורגזמה נבנית בתוכי, "כן, זה שווה, כן, ככה, כן, תמשיכי, גם בשבוע הבא אני אתאמץ" הרגשתי את כדור השלג מתחיל להתגלגל, "כן, מבטיחה, מבטיחה!" ועוד יניקה ועוד מציצה של הדגדגן הכל כך מגורה והפיצוץ הגדול הגיע, אורגזמה שניה, חזקה ומטלטלת עוד יותר מהקודמת, כזאת שהרעידה את כל גופי ושלחה זרמי תענוג בְּכֹל רָמָ"ח אֶברַיי.

"ועכשיו" התנתקתי ממנה וגילגלתי את הכסא לאחור, "צאי ותתכונני, הגיע הרגע לחטוף את הקונוס שלךְ ואת זוכרת איך עשית אותי בפעם האחרונה?".

"זוכרת"

"אז ככה אני רוצה אותךְ!"

בזמן שהיא נשכבה על הגב על השולחן אני הורדתי את החצאית והרכבתי לעצמי את הסטראפאון. "בוסית," סמדר פנתה אליה, "זה נורא מחרמן, אני יכולה, את יודעת, לאונן כשהיא דופקת אותך, על פי התנאים כמובן" היא הוסיפה במהירות.

"תשאלי אותה, היא הבוסית עכשיו" היא הצביעה עלי, "אני רק החוטפת" היא ציחקקה.

"אני יכולה?" היא פנתה הפעם אלי.

"אם את רוצה אז כל התנאים שלה פלוס אחד שלי, את גם ממזמזת לך את הציצים" הוספתי עוד תנאי משלי.

"מניאקית," היא מילמלה, "חכי, חכי" והיא מיהרה והורידה את התחתונים שלה עד הברכיים, פתחה את החולצה, הרימה את החזיה בלי לפתוח וחשפה את שדיה, עם יד שמאל הרימה את החצאית שלה וגילתה בפנינו את הפות שלה וביד ימין התחילה למולל פטמה.

נעמדתי בין רגליה של הסמנכ"לית ששכבה על הגב כשהיא אוחזת בברכיה מושכת אותן לעבר החזה שלה ובו זמנית מפשקת אותן חזק לצדדים, הפּות שלה חשוף בפניי במלוא הדרו, רטוב וטיפה נוזלת ממנו ומחליקה לעבר השולחן. קודם הרכבתי קונדום על התותב, במקור מסיבה של היגיינה אבל נוכחתי לדעת שהיא מנצלת את זה ונתנה לי קונדום מחוספס, ואז הצמדתי אותו אל החריץ שבין השפתים הבשרניות הפרוסות ככנפי פרפר, כאילו מזמינות שאכנס ביניהם, ולאט לאט דחפתי לה אותו, חודרת אל מעמקי הפות שלה, דוחפת עד הסוף, עד שערוותי נצמדה אל ישבנה, ואז התחלתי לפמפם, לזיין אותה בתנועות ארוכות וחזקות, יוצאת כמעט עד הסוף ותוקעת חזק ומהר ולא הייתי צריכה הרבה כדי להעניק לה את האורגזמה הראשונה שלה.

הבטתי בסמדר, עומדת בפישוק, מפמפמת את עצמה עם האצבע וביד השניה משחקת בציצים שלה ומביטה במבט מהופנט איך אני דופקת את הבוסית שלנו, "מחרמן?" חייכתי לעבר סמדר.

"ברמות" והעינים שלה המשיכו להיות ממוקדות בתותב הנכנס ויוצא לפּוֹת של הסמנכ"לית.

"ואותךְ?" שאלתי את הסמנכ"לית.

"מאד" היא התנשפה, "אני גם יכולה לשחק לי בבז'ז'ים?" היא שאלה בקול מתפנק.

"למה? תני לי" שלחתי ידיים והתחלתי לשחק לה בציצים, לשה שד אחד וממוללת את הפטמות בשד השני ומפעם לפעם מחליפה ביניהם וזה השפיע, "גומרת" שמעתי אותה ממלמלת, "הנה, גומרת" המשיכה באותו קול חרמני מתנשף, "הנה, עכשיו, גומרת, גומרת!" והרגשתי איך כל גופה נמתח ו"וואו, גמרתי" היא התנשפה בכבדות וחייכה את אותו חיוך זימתי של מי שקבלה את עונתה, "וואו, כן, תמשיכי" היא עודדה אותי כשהגברתי את הקצב, מפמפמת בתוכה בתנועות ארוכות, חזקות ומהירות, "פעם שלישית גלידה" חייכתי אליה כשאני ממוללת לה את שתי  הפטמות הכל כך נוקשות.

"כן, מבטיחה, פעם שלישית גלידה, כן, תקבלי, כן, רק תמשיכי, כן, מבטיחה, מבטיחה" והיה ברור שהיא כבר במעלה משעול האורגזמה השלישית שלה.

נתתי לה את הגמירה השלישית, בעצם נתתי לנו, הלחץ הזה של בסיס התותב על שפתי הפּוֹת הכל כך רגישות שלי העניקו גם לי את האורגזמה המיוחלת, לא תמיד זה קורה לי, כשאני מזיינת, והפעם זה קרה בגדול, גמירה חזקה, מטלטלת, מפנקת!

התלבשנו בשקט, שלושתנו, "הגלידה תגיע, מבטיחה" היא התיישבה חזרה בכורסת המנהלים שלה, "ו…תמר, אל תשכחי, היעד שלך גדל ב-5%" היא הוסיפה כשכבר כמעט הגעתי לדלת, "ולמרות שהייתי מאד רוצה להחזיר לך אני מאחלת לךְ מכל הלב שתעמדי בו" ולא היה לי ספק שהיא מתכוונת לזה, "ו…עוד משהו, התוספת שלךְ לתנאי של הנוכחת, אהבתי ומהיום זה יהיה חלק אינטגרלי מהתנאי".

אפרת (העוזרת האדמיניסטרטיבית):

ראיתי את תמר וסמדר יוצאות מחדר הסמנכ"לית ולפי החיוך המרוח על פני שתיהן היה לי ברור מה קרה שם. אחר כך נועה, הסמנכ"לית והבוסית שלי, יצאה לשרותים למה שהיא קוראת 'להתרענן' וגם פה אני יודעת מה היא עושה שם, קודם מסתגרת באחד התאים ומנגבת לעצמה את הטוטה עם מטלית לחה ולפעמים גם מחליפה תחתונים, ואחר כך מול המראה מסדרת מחדש את האיפור והשפתון שנמרח, כן, כשיורדים למישהי השפתון נמרח ואני יודעת שהיא ירדה לתמר, בעצם כולם באגף יודעים שהיא ירדה לתמר בדיוק כמו שכולם יודעים שעידו ירד לה כשהוא נקרא אליה, לא כי מישהו שמע וראה אלא שאלה החוקים של כולם.

זיהיתי גם את המבטים המוצנעים המופנים אלי, מבטים מחויכים חלקם מרחמים וחלקם עם שמחה לאיד, יודעים שעכשיו יגיע תורי ואזומן לאותה שיחה שבה אתבשר על ציון המשוב השבועי שלי, שקלול של כמות הטעויות שעשיתי והסמנ"כלית סופרת לי אותם עם אותם ציונים שאנשי המכירות נתנו לי ואני יודעת שהשבוע לא הייתי העפרון המחודד בקלמר, שהשבוע הוצאתי עליהם את כל העצבים והתסכולים שלי, שזה שהבת-זוג שלי זרקה אותי בא לידי ביטוי בשרות שנתתי להם ועל השרות הזה הם נותנים לי ציון.

כן, אני לסבית, פֶמית, אוהבת שמישהי תעשה אותי, אשה כמובן כי נקניקיות של גברים לא עושות לי את זה, ויותר מזה אוהבת ללקק מנושים, במיוחד כאלה של אשה שגמרה אבל לא רק, ונועה, הסמנכ"לית שלי, יודעת את זה, סיפרתי לה את זה כבר בראיון העבודה שלי והיא אמרה לי שכל עוד זה לא משפיע על התפקוד שלי אין לה עם זה שום בעיה ועד השבוע זה כמעט ולא השפיע אבל ביום שישי, אחרי שיצאתי עם הבּוּצָ'ה שלי לאותו מועדון אפלולי של בנות, היא תפסה אותי על חם יורדת בשרותים למישהי אחרת והיא עשתה שם סצנה, קודם קרב חתולות, ואחרי שהיא דפקה מכות לאותה מישהי והפשיטה אותה לפני כולם בתור עונש, היא זרקה אותי לכל הרוחות ולמרות כל התחנונים שלי ובקשות הסליחה וההתרפסות היא לא הסכימה לקבל אותי חזרה וזה השפיע, אהבתי אותה את הבוצ'ה שלי, ולמרות שניסיתי בכל כוחי שזה לא ישפיע בעבודה עדיין זה השפיע.

ראיתי את נועה יוצאת מהשרותים והולכת לפינת הקפה, מכינה לעצמה קפה ולוקחת מאותן עוגיות צ'וקלד-צ'יפס שהיא כל כך אוהבת ואני דאגתי שיהיו שם, עוברת לידי בדרך חזרה למשרד ומודיעה לי שאני אתכונן כי תכף היא תקרא לי לשיחת המשוב ואצלי הלב דפק במהירות.

בהתחלה שיחות המשוב השבועיות היו אָנַמִיּוֹת כאלה, היא נותנת לי ביקורת בונה, אני מבטיחה להשתפר או מודה לה כשזאת מחמאה, רק שאז גיליתי את אותה תוכנית תמריצים מיוחדת שלה עם אנשי המכירות ונדלקתי, הרבה זמן רציתי לבקש ממנה שהתוכנית תַּחוּל גם עלי כי ללקק לאשה את המנוש זה הפֶטיש שלי ושאשה תזיין אותי אני תמיד מוכנה ואם היא גם תרד לי מדי פעם הרי זה משובח, אבל התביישתי עד שבאחד הפעמים, אחרי שהיא הציגה לי כמה נקודות שפישלתי ואני צריכה לתקן, תפסתי אומץ וביקשתי שתצרף אותי וכדי לפתות אותה גם ציינתי שחוץ מציון שבועי של 'ראוי לשבח' כל ציון אחר יחשב בעיניי ככשלון ואני אצטרך לקבל את הקונוס.

ברגע הראשון היא לא הגיבה, אחר כך היא רצתה לשמוע מה אני יודעת על התוכנית וסיפרתי לה, ואז היא אמרה לי שאני אחשוב טוב טוב על מה שאני מבקשת בסוף השבוע ואם ביום ראשון אני עדיין ארצה היא תשלח אותי לרותם, היועצת המשפטית, כדי שזאת תסביר לי היטב את המשמעות החוקית ואם עדיין ארצה היא תחתים אותי על מסמכי הסכמה משפטיים כמו את שאר משתתפי התכנית וכך היה, ביום ראשון חזרתי אליה והודעתי שאני רוצה, היא סידרה לי פגישה עם רותם ששוב הסבירה לי וכשגם אז עדיין רציתי היא החתימה אותי על כל הטפסים שרצתה, כולל חוזה מפורט מה כוללת התכנית, טופס שמירת סודיות דרקוני וכתב שיפוי המגן על החברה והסמנכ"לית במקרה ואחליט להפר את החוזה שנחתם.

עוד רגע והטלפון שלי צלצל, "בואי תכנסי" היא הודיעה לי בטון ענייני וסגרה. אף כסא לא עמד לפני השולחן שלה כשנכנסתי לחדר, הסימן הבדוק שגם הפעם לא היא תהיה זאת שיורדת לי. שני צעדים לפני השולחן עצרתי ונעמדתי מולה.

התחיל כרגיל באותם 'מה נשמע' ו'איך את מרגישה' של נימוס ואז היא שיחקה בעכבר ועל הצג הגדול התלוי על הקיר הופיעו הציונים שאנשי המכירות העניקו לי ו'טעון שיפור' כיכב כמעט בכולם, כמות הטעויות שעשיתי השבוע, ומסתבר שבלי לשים לב עשיתי כמעט פי שלוש מכל שבוע אחר, והציון המשוקלל הכולל, "טעון שיפור"!

"יש לךְ הסבר?"

השפלתי מבט, "לא ממש" הסמקתי וסיפרתי לה שהבּוּצָ'ה שלי זרקה אותי, ולשאלה שלה "לַמָּה?" סיפרתי לה את האמת, "זה לא יקרה יותר, אני מבטיחה" הבטחתי אחרי שגמרתי לספר, "אני יודעת, הבטחתי שזה לא ישפיע ואני מצטערת, יותר זה לא יקרה, מבטיחה" חזרתי שוב.

"ומה סיכמנו אם זה ישפיע?"

"בתחת" הסמקתי עוד יותר, "שאת תדפקי אותי בתחת".

"ואם תקבלי טעון שיפור?"

"גם בתחת"

"אז מה זה אומר?"

"שהיום אני אוכלת בתחת?"

"בדיוק," היא חייכה, "אבל את זוכרת, תמיד את יכולה לצאת מהתוכנית רק שאת יודעת מה זה אומר".

"יודעת, שאני צריכה להתפטר," עניתי, "אני נשארת!" ואת ה-אני נשארת אמרתי בקול החלטי, כבר מזמן אני לא בתולה שם בתחת, נכון שקונוס בתחת חטפתי ממנה רק פעם אחת וזה היה מזמן אבל הבוצ'ה שלי אהבה לחגוג לי שם.

"אוקיי, ומי את רוצה שיהיה הנוכח שלך?" היא חייכה לעברי.

"רמי" חייכתי חזרה. שלושה גברים יש בין אנשי המכירות ולמרות שהם יודעים שאני לֶסְבִּית, או אולי בגלל שהם יודעים, שלושתם מתים להיכנס לתחתונים שלי ואני יודעת שיש בינם התערבות מי הראשון שיצליח ולכן אני עושה להם טִיזִינְג, נותנת להם לראות, להתחרמן, לאונן אבל לא יותר מזה ורמי היום הוא התורן.

"תכרזי לו להכנס למשרד" היא סובבה לעברי את הטלפון שלה.

נגשתי לטלפון, הקשתי את קוד הגישה למערכת הכריזה, הודעתי "רמי לחדר הסמנכ"לית, רמי" וחזרתי למקומי.

"הכנס" הסמנכ"לית הכריזה כשרמי דפק בדלת. רמי ידע בדיוק למה הוא נקרא, הוא נכנס, נעל את הדלת ונעמד לצד השולחן. "אפרת ביקשה שתהיה הנוכח שלה" הסמנכ"לית עדכנה אותו, "אתה יודע מה לעשות".

"יודע," הוא חייך חיוך זימתי, "את מסכימה לקיים את ההסכם?" הוא פנה אלי.

"מסכימה" עניתי.

"ואת עושה את זה מרצונךְ החופשי?" רמי המשיך לשאול.

"כן, אני עושה את זה מרצוני החופשי" עניתי.

"ולא יהיו לך תלונות או תביעות בעתיד?".

"לא יהיו לי".

"תוכיחי!" ושמעתי את החרמנות גואה בקולו .

התפשטתי, מנסה לגרות תוך כדי, במיוחד את רמי, שיתגרה וירצה לאונן, "מספיק?" שאלתי בקול מתפנק כשנשארתי לעמוד על נעלי העקב הגבוהות, לבושה רק בחגורת הביריות וגרבי הרשת, טיפ שקבלתי מתמר שזה מחרמן את הסמנכ"לית וכנראה שגם את רמי כי הוא לא חיכה לה וענה, "מספיק. לדעתי היא הוכיחה, את יכולה להתחיל" רמי פנה אל הסמנכ"לית, "ו…אהה…אם, את יודעת…אהה" הוא גמגמם, מסמיק.

"מה?" הסמנכ"לית צחקה, "אם תתחרמן ותרצה להביא ביד?".

"כן" הוא הסמיק עוד יותר.

"התנאים הקבועים אתה משלשל את המכנסים והתחתונים עד הברכיים, מרים את החולצה שלא תסתיר ובסוף אתה מנקה!" היא חייכה לעברו, "ואתה צריך להחליט עכשיו!" והפעם אני חייכתי, כנראה שגם היא נהנית לראות אותם עם המכנסיים למטה והזין מוצג לראווה.

"רוצה" הוא לא היסס ושלשל את מכנסיו יחד עם התחתונים עד לברכיים, מפשק רגליים שלא יפלו, הרים מעט את החולצה עם יד שמאל כדי שלא תסתיר את הזקפה שהתרוממה בין רגליו, והתחיל לשפשף לעצמו עם יד ימין, שפשוף איטי, כזה שמעמיד אבל לא מגמיר.

"למה את מחכה?" הבוסית גערה בי ומשכה את הכסא אחורה ובזמן שאני נכנסתי אל מתחת לשולחן היא הורידה את התחתונים שלה והניחה גלוי על השולחן.

ירדתי לה, אני טובה בלרדת לאשה, מקצוענית! את ה-B.A שלי במדעי המציצה עשיתי על אותן נשים ללילה שהיו אוספות אותי במועדוני הנשים או בברים, לחלקן הייתי יורדת בשרותים של המועדון, חלקן לקחו אותי לחדר במלון לפי שעות והיו גם כאלה שלקחו אותי לבית שלהן, מעט, בעיקר גרושות ואלמנות, אבל כולן דאגו ללמד אותי מה הן אוהבות שיעשו להן, ואת ה-MA שלי, התואר מוסמכת במדעי המציצה, קיבלתי מהבוצ'ה שלי שהייתה מורידה אותי על בסיס יומי כדי שאפנק אותה, ועם כל הידע והניסיון שצברתי ירדתי עכשיו לבוסית וגניחות ההנאה החרישיות הוכיחו לי שאני עושה עבודה טובה.

הרגשתי את הגמירה הראשונה שלה, הרעד שעבר לה בגוף ובעיקר הטעם המוכר בפה שלי, והמשכתי, הלשון שלי הייתה עמוק במנוש שלה ושיחקתי לה בדיוק בנקודות הנכונות כדי שהאורגזמה השניה תבנה במהירות וסדרת ה-"כן"-ים רוויי התאווה הייתה ההקדמה לגמירה השניה ו…"כן, ככה!" היא אחזה בראשי עם שתי ידיה והצמידה אותו לערוותה, "כן, הנה, עכשיו!" והפיצוץ הגדול השתולל בגופה, גמירה עוצמתית, חזקה ומטלטלת.

לרגע היא לא זזה, רק שיחררה את ראשי ונתנה לי לנשום, "ועכשיו" היא התנשפה בכבדות, "צאי ותתכונני, כי הגיע זמן הקונוס שלךְ" היא ציחקקה כשהיא שולפת מהמגירה את הסטראפאון שלה, בקבוק ג'ל סיכה וקונדום בעטיפת אלומיניום מבריקה, "זוכרת איפה הקונוס הפעם?"

"כן," הסמקתי וחזרתי לצידו השני של השולחן ובזמן שהיא קמה והצמידה לעצמה את הסטראפאון אני התכופפתי נשענתי עליו עם החזה והראש ושלחתי ידיים לאחור, "בתחת" פישקתי את פלחי ישבני בשתי ידיי ופתחתי לפניה את הדרך.

למרות שהלבישה לעצמה על התותב קונדום חדש ומשומן היא גם זילפה כמות נדיבה מג'ל הסיכה בפי הטבעת שלי ורק אז נעמדה מאחורי, הצמידה את ראש התותב לרקטום הֶקָּפוּץ לחצה מעט, שלא יברח ממקומו, אחזה בשתי ידיה במותניי והתחילה לדחוף לי.

בהתחלה הפתח הקפוץ והצר התנגד וחסם אבל עוד לחץ קטן והחומה נפרצה והבוסית התחילה לחדור לי לתחת, לאט, לא ממהרת. ואני מודה, זה כאב, אבל נשכתי שפתיים והצלחתי לחסום את צעקת הכאב שאיימה להתפרץ ואכן, ככל שפי הטבעת נמתח והתרגל, הכאב חלף עד שכל התותב היה תקוע עמוק בישבני רק שאז התחיל הפמפום ואיתו החום והצריבה המוכרת.

רמי עמד, מביט בי בפה פעור ומאונן, לא היה לי ספק שבקרוב מאד יהיה לו מה לנקות. הבוסית טחנה לי את התחת, ולפי הקולות שהשמיעה היא נהנתה מזה מאד, "מה את אומרת על הקונוס?" היא שאלה.

"מגיע לי" התנשפתי ולהפתעתי הרגשתי שאני דוהרת במעלה משעול האורגזמה, "ע ל ביצועים כאלה מגיע לי הקונוס שאני אוכלת בתחת".

"וזה יקרה שוב?" היא המשיכה בקול מחורמן.

"לא בוס" כמעט וצרחתי אבל התאפקתי ועניתי בשקט, "לא יקרה, מבטיחה" והפיצוץ בתוכי התרחש, "בוסית, גומרת! אני גומרת!" התנשפתי בקול.

"אבל אני עוד לא" היא צחקה והמשיכה לטחון לי את התחת אבל אז ריח חריף משך את תשומת ליבנו, ריח של זרע גברי רענן, וכל העיניים הופנו אל רמי, "גמרת?" הסמנכ"לית ציחקקה.

"כן בוס" הוא ענה בקול מבוייש, "זה מחרמן בטרוף" הוסיף בקול מתנצל.

"אז תנקה!" היא זרקה לעברו חבילת טישו שעמדה על השולחן והוא התכופף לנקות.

לא גמרתי שוב, הבוסית כן, הרגשתי איך היא תוקעת את עצמה הכי עמוק לתוכי, איך כל התותב ננעץ עמוד בישבני עד שערוותה נמחצה אל ישבני, רגע כי קפאה ככה, אחר כך לקחה נשימה עמוקה ו…"גמרתי" היא שלפה את עצמה מתוכי.

אחר כך התלבשנו, רמי גמר לנגב מהרצפה את אגלי השפיך שהתיז, הזכרתי לה שבחמש מתואמת לה פגישה עם המנכ"ל ויצאנו. "את לא מבינה איזה מחרמן זה היה" רמי לחש לי ברגע שסגר אחריו את הדלת.

"באמת?" חייכתי אליו חיוך מלגלג כזה, "אז אולי בפעם הבאה שאתה אוכל קונוס תזמין אותי להיות הנוכחת שלךָ?"

"בשמחה," הוא הפתיע אותי "ו…אפרת, אם תרצי להרגיש פעם את הדבר האמיתי אני פה בשבילךְ" הוא חייך לעברי.

רציתי להגיד לו 'לך דחוף קרדל' אבל פחדתי שזה ישפיע על ההערכה שלו בשבוע הבא אז עניתי תשובה דיפלומטית, "אני אחשוב על זה".

נועה (הסמנכ"לית):

רגע ארוך אחרי שאפרת ורמי יצאו עוד ישבתי בכורסת המנהלים, מתחתי רגליים וסידרתי את הנשימה. אחר כך עברתי שוב על הדו"ח השבועי למנכ"ל, כשאנשי המכירות מפשלים גם הגרף המצטבר של האגף לא במיטבו ולמרות שידעתי שזה לא יעזור לי הוספתי גם את גרף העמידה ביעד המצטבר התקופתי שבו אנחנו עדיין מעל היעד, אם לא יועיל גם לא יזיק.

אחר כך הורדתי את הקונדום מהסטראפאון ועטפתי אותו בטישו, לקחתי גם את התיק שלי ויצאתי שוב לשרותים שם נכנסתי לאחד התאים, את השקית עם הקונדום זרקתי לפח, הורדתי את התחתונים שלי וניקיתי לעצמי את הערווה עם מטלית לחה, דואגת עד כמה שאפשר לנקות סימנים מפלילים ולבשתי תחתונים נקיים שתמיד נמצאים לי בתיק בדיוק בשביל רגעים כאלה ויצאתי לתקן איפור ושפתון.

הסתכלתי בשעון, הגיע הזמן לצאת. בדרך שתיתי כוס מים קרים והמשכתי במסדרון הארוך אל קומת המנכ"ל. "תכנסי, הוא מחכה לךְ" רינה, המזכירה שלו חייכה אלי, חיוך כזה של 'אני יודעת מה הוא הולך לעשות לךְ', אז דפקתי בדלת וכששמעתי את ה-"יבוא" נכנסתי.

עופר, המנכ"ל, צעיר ממני ב-10 שנים, חתיך ורווק מבוקש, ישב מאחורי שולחן העץ מהגוני הכבד שלו, מחייך לעברי, ובצד השולחן עמדה רותם, היועצת המשפטית של החברה וחברת הנהלה כמוני, וזה לא הפתיע אותי, כמו שזה שלא היה כסא בשבילי לא הפתיע אותי, רותם היא הנוכחת הקבועה בפגישות האלה, כן, לא אני המצאתי את שיטת התמריצים המיוחדת, המנכ"ל המציא אותה ואני רק שיכפלתי, ואפילו לא המנכ"ל הזה, הוא רק ירש אותה (בשמחה) מאביו, המייסד ומקים החברה, וכשזה החליט לפרוש הוא העביר לו את שרביט הניהול ומינה אותו למנכ"ל כשהוא "מסתפק" בתפקיד יו"ר הדירקטוריון.

כן, אם עוד לא הבנתם אז הפגישה שלי היא אותה פגישה שאני ערכתי לאנשי המכירות שלי רק קודם, פגישת מעבר על היעד השבועי כולל אותם חוקים כמו לאנשי המכירות שלי רק שפה אני נמדדת על הביצוע המשוקלל שלהם ופה אני לא יכולה לקבוע מי יהיה או תהיה הנוכחת, רותם היא הקבועה ולא רק לי, גם לשאר הסמנכ"לים שנמדדים על פי יעדים שבועיים וזה רובם, כל אחד על פי היעדים ושיטת המדידה שנקבעו לו.

"יש לך הסבר?" המנכ"ל סובב לעברי את מסך המחשב שלו וראיתי את גרף הביצועים ששלחתי.

"לא ממש, לפעמים זה קורה," ניסיתי, "אבל כמו שאתה רואה אנחנו עדיין עומדים ביעד התקופתי ואני בטוחה שבשבוע הבא נחזור ונעמוד מעל היעד".

" מָה עִנְיָן שְׁמִיטָה לתשׁמישׁי מיטה?" הוא גער בי, "על מה הפגישה שלנו?" הוא חייך ושאל בקול הבס העבה שלו.

"היעד השבועי" עניתי והשפלתי מבט.

"ועמדת בו?"

"לא"

"מה אחוז הביצוע מול היעד?"

"88"

"ומה זה אומר?"

"קונוס" התאפקתי שלא לחייך.

"היועצת," הוא חייך אל רותם, "תעשי מה שבשבילו את פה" והוא התרווח בכורסת העור הגדולה, נשען לאחור וחייך.

"את מסכימה לקיים את ההסכם?" רותם פנתה אלי.

"מסכימה" עניתי.

"ואת עושה את זה מרצונךְ החופשי?" היא המשיכה וחקרה אותי.

"כן, אני עושה את זה מרצוני החופשי" עניתי אוטומטית.

"ולא יהיו לך תלונות או תביעות בעתיד?".

"לא יהיו לי".

"תוכיחי!" היא הסמיקה.

"איך?" וזה לא שלא ידעתי את התשובה אבל אולי הם החליטו הפעם לגוון.

"תתפשטי!" הגיעה התשובה הרגילה.

התפשטתי, לגמרי, ככה הוא מעדיף, אפילו את התכשיטים הורדתי ורק את טבעת הנשואים לא הורדתי, הפטיש שלו זה לדפוק אשה נשואה.

"הוכיחה," רותם הודיעה, "אתה יכול להתחיל".

"בואי" המנכ"ל סימן לי להכנס אל מתחת לשולחן, נכנסתי ופתחתי את המכנסיים שלו, לרגע הוא התרומם, נותן לי להוריד לו אותם יחד עם התחתונים והתיישב חזרה, "בואי, תפנקי את המנכ"ל המאוכזב ממךְ" הוא הודיע, כן, גם את המשפט הזה למדתי, כמוהו, מאביו, התקרבתי יותר והתחלתי למצוץ לו.

לרדת לגבר שונה מלרדת לאשה, לגבר לא מספיק הלשון והפה, לגבר צריך גם לטפל בביצים אז מצצתי לו, הכנסתי את כל הזין שלו לגרון העמוק שלי ושלא תחשבו שיש לו איזה בוטן פיצפון, לא, יש לו זין גדול למנכ"ל ואת כולו הצלחתי להכניס ולמצוץ, ובינתיים עם יד אחת שיחקתי לו בביצים, מלטפת ומגלגלת אותם בעדינות בין האצבעות, ועם היד השניה טיפלתי בעצמי, אוננתי והכוס שלי הפך רטוב ומשומן יותר ויותר, מוכן לשלב שתכף יבוא.

לא מצצתי לו כדי שיגמור, לגמור לי בפה זה רק כשאין קונוס שהוא צריך לתקוע לי. "תתכונני!" הוא הודיע לי פתאום כשאייל הברזל שלו היה נוקשה ומתוח ופינה לי את הדרך לצאת מתחת לשולחן. "איך?" שאלתי.

"על הגב!"

נשכבתי על השולחן, על הגב, אחזתי בברכיים שלי ומשכתי אותם עד שכמעט נגעו לי בציצים ואז פישקתי אותם, חזק, "כן, ככה, בדיוק ככה" הוא חייך לעברי ונצמד בין רגליי, מכוון את זקפתו המתוחה בידו, "וזה כי לא עמדתְ ביעד" ובמכת אגן חזקה הוא תקע לי את כל הזין עמוק לכּוּס הכל כך משומן שלי, תקע עד הסוף והתחיל לפמפם.

לא הייתי צריכה הרבה כדי לגמור, הגעתי לחדר שלו מגורה, למצוץ לו ולאונן גירה אותי עוד יותר, ועכשיו השפשוף הנעים הזה של הזין בין שפתי הכּוּס הכל כך מגורות הטיס אותי לאורגזמה ראשונה, ראשונה אבל לא אחרונה, אני גמרתי והוא לא, הוא המשיך, עכשיו גם משתעשע בציצים הגדולים שלי שמונחים לפניו, לש את השדיים הרכים וממולל בעדינות את הפטמות הרגישות ושולח אותי לגמירה מפנקת שניה ומה אני אגיד לכם, יש הבדל תהומי בין זין גברי חי וחמים שטוחן לי את הכּוּס לבין תותב קר שעושה לכאורה את אותו הדבר וזה כנראה גם מה שהזניק אותי לגמירה שלישית, חזקה מכולם ומייד אחריה הרגשתי את החום הנעים כשהוא גמר בתוכי.

הוא חזר לשבת בכורסת העור שלו מאחורי השולחן ואני עוד שכבתי ככה רגע, מתנשפת. "רגע" הוא עצר אותי כשקמתי להתלבש, "תתחלפו במקומות!".

הופתעתי אבל עשיתי מה שהוא ביקש, עמדתי עירומה לצד השולחן וראיתי את רותם נעמדת מולו ומסמיקה כעגבניה בשלה. "היה המשפט?" הוא שאל ועל פי טון הדיבור היה ברור לי שהוא יודע את התשובה.

"היה" היא ענתה משפילה עיניים.

"ומה התוצאות?"

"הפסדנו, נצטרך לשלם פיצויים"

"ומה הבטחת לי כשרציתי שנגיע מולם לפשרה?"

"שננצח"

"וכמה נצטרך לשלם?"

"שלושה מיליון שקל"

"ועל כמה הם הסכימו להתפשר?"

"חצי מליון"

"ומה עושים ליועצת משפטית שחצנית שגורמת לנו להפסיד שנים וחצי מיליון"

"דופקים אותה" היא ענתה בקול מובך ושוב היא הסמיקה.

"איפה דופקים?"

"בתחת" היא הפתיעה אותי.

"כן, בתחת" הוא חייך, "ואת מסכימה שנועה תהיה הנוכחת שלךְ?"

"מסכימה".

"נוכחת," הוא חייך לעברי, "אני בטוח שאת יודעת מה לעשות".

ידעתי, שאלתי את אותם שאלות מתבקשות וקיבלתי את התשובות הנכונות, "תוכיחי!" הודעתי לרותם אחרי כל שאלות והתשובות וכשהיא התחילה להתפשט פתאום הבנתי שגם היועצת המשפטית לוקחת חלק באותה תוכנית תִּמְרוּץ רק שעד היום, למרות הוותק שלי, לא ידעתי את זה, הייתי בטוחה שהיא מחוץ למשחק, ואחר כך רותם סיפרה לי שעד היום רינה הייתה הנוכחת הקבועה שלה וזה שרינה בעסק ידעתי, לדעתי היא זאת שחממה את אפרת להצטרף להסדר.

"קודם תעמידי לי אותו!" המנכ"ל חייך לעבר רותם שעמדה עירומה, גם היא רק עם טבעת הנשואים על האצבע, וסימן לה להכנס אל מתחת לשולחן. הפעם זה היה שונה, רותם מצצה לו כדי להעמיד לו ובעצם רותם טעמה את הטעם של קוקטייל תשוקותינו שהיה מרוח על הזין שלו! "עכשיו תתכופפי אל השולחן ותכונני!" הוא פקד עליה כשעמד לו שוב התותח.

להפתעתי רותם הרימה את התחתונים שלה, גלגלה ותפסה אותם בין שיניה ורק אז התכופפה, נשענה על השולחן בשדיה ופישקה את פלחי ישבנה בכפות ידיה, "אין ג'ל, יבש או טבעי?" המנכ"ל שאל בחיוך.

"טבעי" היא ענתה בשיניים סגורות והוא קודם תקע את עצמו לכּוּס שלה, מפמפם כמה פעמים ומצפה את הזין באותו נוזל סיכה טבעי שלה, ורק אז שלף ותקע בתחת שלה.

ראיתי אותה נמתחת, חורקת שיניים ונושכת חזק את התחתונים שבין שיניה. לרגע הוא עצר כשכל הזין שלו תקוע עמוק בישבנה וכשהיא נרגעה קצת התחיל לפמפם, לזיין אותה בתחת ו…רותם גמרה! כן, כאב לה ובכל זאת היא גמרה ואולי היא הייתה גם גומרת פעם שניה רק שבתחת גומרים יותר מהר, מניסיון, גם אני לא בתולה שם בתחת וגם לי המנכ"ל ביקר שם ואפילו יותר מפעם אחת ו…"קחי!" הוא נעץ את עצמו עמוק לתוכה, "קחי! קחי!" הוא קפא במקומו ולא זז ורק על פניו ראו שהוא גומר, שהוא יורה את כל מטענו החמים במעמקי התחת של רותם.

אפילוג

אף אחד לא היה בבית כשחזרתי מהעבודה, ביום חמישי סבתא רוחל'ה מוציאה את התאומים מהגן והם ישנים אצלה, לתת לנו את המרחב הפנוי כדי לעשות לה עוד נכדים כמו שהיא נוהגת לקרוא לזה, וגם בעלי עדיין לא הגיע, כנראה ששוב הוא לקח את העובדים שלו ל- happy hourבבר הסמוך למשרד האדריכלים שלו.

התחלתי למלא אמבטיה עם מים חמים בתוספת כמות נדיבה של קצף אמבט ריחני ושמן ארומטי מרגיע ורק אז התפשטתי, משליכה את הבגדים לסל הכביסה להעלים ראיות. ספק שכבתי באמבט, ספק ישבתי, נשענת על מגבת שפרשתי על דופן האמבטיה ורק הפטמות והראש בולטים מעל בועות הסבון, יד אחת בין רגליי, מלטפת וּמפנקת והיד השניה ממוללת את הפטמות הכל כך רגישות, הראש מוטה קצת לאחור, העיניים שלי עצומות ואני שרה בקול את 'קיס' (KISS) של 'פרינס', אותו שיר שג'וליה רוברטס שרה באמבטיה בסרט 'אשה יפה' שאני כל כך אוהבת.

"אימא'לה!" צרחתי כשקול הבס העבה של בעלי הקפיץ אותי, "מישהי פה מאוננת?!?".

כנראה שהייתי כל כך שקועה בעצמי שלא שמעתי אותו נכנס, גם לא כשהוא התפשט ועכשיו הוא עמד ליד האמבטיה, מביט בי ככה מלמעלה והזין שלו עומד זקור ומתוח בין רגליו, "כן" עניתי בקול חרישי ולדעתי גם הסמקתי.

"ומה אנחנו עושים למי שמאוננת?" הוא המשיך בריטואל הקבוע.

"למי שנתפסת מאוננת" ציחקקתי וכאילו תיקנתי אותו, "משכיבים אותה על הברכיים ומפליקים לה" והפעם בטוח שהסמקתי, כן, זה אחד מהמשחקים המקדימים האהובים עלינו, היום באמת נתפסתי על חם אבל הרבה פעמים אנחנו דואגים שיתפסו אותנו ו…כן, גם בעלי, גם הוא דואג שאתפוס אותו כי גם הוא אוהב את המשחק הזה, אוהב לשכב על ברכיי ולחטוף הפלקה.

"אז למה את מחכה" הוא הושיט לי יד ועזר לי לקום, "בואי" הוא התיישב על כסא הפלסטיק הלבן שעומד שם קבוע, התיישב וסימן לי לשכב על ברכיו.

נשכבתי, מרגישה את הזקפה שלו דוקרת בבטני. "איך עבר עליך היום?" הוא ליטף את ישבני החשוף.

"הייתי ילדה רעה" עניתי, מנסה להסוות את התאווה בקולי.

"ספרי לי!" הוא ציווה והמכה הראשונה שלו, חזקה ובעיקר מצלצלת, שלחה בי את אותו זרם כאב מענג ושוב המחשבה שאני קצת מזוכיסטית הכתה בי.

"אודי, לא, בבקשה" התחנחנתי ולא באמת רציתי שיוותר לי.

"ספרי!!" עוד מכה נחתה על ישבני, חזקה ומצלצלת עוד יותר, ו…סִפַּרְתִּי, סִפַּרְתִּי הכל, סיפרתי למרות שידעתי מה יבוא בהמשך, ואם לדייק אז בגלל שידעתי מה יבוא בהמשך, ידעתי והרגשתי איך אני מִתְיָחֶמֶת, קודם הוא יחמם לי טוב טוב את התחת ועוד לפני שאגמור לספר עד הסוף הוא יִשָּׂא אותי על כפיים אל המיטה ושם הוא יבעל אותי עם הרבה יצרים ותשוקה, יעשה איתי אהבה וזאת עוד סיבה שבגללה אני כל כך אוהבת את ימי חמישי.

++ סוף ++

2 מחשבות על “בגלל זה אני אוהבת את יום חמישי”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)