אחות גדולה

אחותי רינת ואנוכי, אף פעם לא היינו קרובים במיוחד, אולי עקב הפרש השנים שבינינו, (רינת מבוגרת ממני בחמש שנים), אנחנו גם שונים מאוד באופי ובמראה החיצוני.

אני תמיד הייתי "אחד מהחברה", בחורות, מסיבות, המון חברים ורינת, לעומת זאת, הייתה טיפוס מתבודד, מופנם, ממש חנונית. היא התחתנה בגיל שמונה עשרה עם אורי, שהיה החבר הראשון שלה, למדה בסמינר  ועבדה כמורה, גידלה שני ילדים, בן ובת, הכול לפי הספר.

אני לעומתה, ליאור, כבר בן 30, עדיין הילד הרע, שלא מסב נחת לאימו הפולנייה.  ההיסטוריה הרומנטית שלי, כוללת רק שתי נשים, שאיתן היו לי יחסים ממושכים, כל אחת לתקופה של  מספר חודשים, והרבה מאוד הרפתקאות ליליות, בנות ימים ספורים, לכל היותר.

הקשר בין רינת לביני, היה שיחת "מה נשמע", פעמיים שלוש בחודש ומפגשים בחוג המשפחה.

המפגש המשפחתי האחרון, התקיים בגינת ביתה, של דודתי אסתר.  רינת הגיעה עם שני ילדיה, ללא אורי, שנסע לחו"ל לשלושה שבועות, מטעם העבודה.

אני התרכזתי בעיקר בשולחן המשקאות ובעודי מפנק את עצמי בכוסית ג'וני ווקר, נעמדה רינת לידי, "ליאורי, היית פעם ברמן, נכון?, אז תכין לי איזה קוקטייל טעים ומפיל", ביקשה.

"את? אלכוהול? מה נפל עלייך אחותי?".

"אולי בהזדמנות אספר, אני צריכה עכשיו לדפוק את הראש", ענתה, הכנתי לה משקה, 10 דקות מאוחר יותר, היא בקשה עוד אחד, ועוד אחד.

המשקאות עשו את שלהם, רינת החלה להתנהג בצורה שהביכה אותה ואת כולנו, היא צחקקה בקול, רקדה לבדה, לצלילי המוסיקה, השתוללה עם הילדים כאחת מהם והשיא, זינקה בבגדיה לבריכה.

לאימי זה הספיק, "ליאור, תראה למה גרמת, עם האלכוהול שנתת לה, עכשיו תכניס אותה לתוך הבית ותדאג שהיא תתאושש ותתאפס.  לה, בניגוד אליך, יש שלושה ילדים לטפל בהם ולשמש להם דוגמא".

לא התווכחתי, הנחתי את זרועה של רינת על כתפיי, חיבקתי את מותניה והובלתי אותה אל תוך הבית.

עלינו לקומה השנייה, פניתי לכוון המקלחת, כשאני נעצר בדרך להוציא מגבת מהארון.

הכנסתי אותה, לבושה בבגדיה, לתוך המקלחת, העמדתי אותה ופתחתי את זרם המים, היא צווחה בהפתעה.

צעדתי צעד אחורה, בוחן אותה, רינת מעולם לא נראתה לי מושכת כל כך. תלתליה הרטובים נופלים ברישול על כתפייה, שמלתה הרטובה נדבקה לגופה, מבליטה את צמד שדייה הגדולים, את התחת העגלגל ופס התחתונים, קור המים גרם לפטמותיה להזדקר, כאילו עומדות לפרוץ מבעד לחזייה והשמלה.

הרגשתי את איברי מזדקר בתוך תחתוניי, 'היי, טמבל, זאת רינת, אחותך', אמרתי לעצמי, מנסה להסיט את מחשבות הזימה שהתרוצצו בראשי.

לאחר דקות ספורות, סגרתי את ברז המים, משכתי אותה מתוך המקלחת, הגשתי לה את המגבת, "את בסדר? תתסדרי לבד?" שאלתי תוך שידה המושטת נוגעת בידי.

"כן, כן, אבל אל תשאיר אותי לבד", מקולה נשמע בכי.

"בסדר, תתארגני, אני אמתין לך בחדר השינה", אמרתי והשארתי אותה מתנגבת.  לאחר כמה דקות היא נכנסה לחדר, בגדיה עדיין רטובים כשהמגבת עוטפת את שיערה. התקרבתי אליה והנחתי את ידיי על כתפיה בעדינות, "רינתי, הכול בסדר?", עיניה מלאו דמעות, "אורי בוגד בי", אמרה ונפלה מתייפחת אל בין זרועותיי.

חבקתי אותה חזק, ניסיתי להרגיעה, אולם גופה השופע ובגדיה השקופים למחצה, הסיטו את  מחשבותיי, בכיוון אחר לגמרי. הרגשתי את שדייה נמעכים על חזי, ידיה מחבקות את גבי ואגנה נצמד לאיברי הקשה.

לרגע היא חיבקה את גבי חזק יותר, לוחצת את מפשעתה לבליטה שנוצרה במכנסי, התעשתה, התרחקה ממני, הצמידה את המגבת לחזה, "אאאנני.. אצא עוד כמה דקות, תרגיע את אימא בינתיים", גמגמה, עיניה מביטות לרצפה.

ירדתי חזרה לחצר, הודעתי לכולם שהכול בסדר ומיהרתי לשולחן המשקאות, הייתי זקוק לכוסית.

רינת חזרה, לאחר כרבע שעה, לבושה מסודר, שולטת בעצמה כהרגלה, התנצלה על האירוע והצטרפה לנשים, לשיחות הרכילות.

המפגש הסתיים בערב וכשנפרדנו בנשיקות, על הלחיים, לחשה לי רינת, "מצטערת על הבלגן, תודה שהיית שם בשבילי".

"את אחותי ואני תמיד אהיה שם בשבילך", עניתי, "בקשר לבלגן, לפי החיוך הטיפשי, שהיה מרוח לך על הפנים, את צריכה להתבלגן קצת יותר, תתקשרי אם תרצי שאעזור לך בזה, תתקשרי אפילו רק לדבר".

כעבור מספר ימים, קיבלתי הודעה מרינת, "ליאורי, תתקשר אלי בבקשה, אני צריכה לדבר איתך".

כשהתפניתי, התקשרתי, רינת ענתה וביקשה שאתקשר מאוחר יותר, כשהילדים יירדמו והיא תהיה פנויה לשוחח עימי.

התקשרתי שוב בסביבות תשע, "אני מצטערת להתעלק עלייך ככה ליאורי, אבל אין לי אף אחד שאני יכולה לדבר איתו על הנושא, ואתה כבר יודע".

"רינתי, זה ההפך מהתעלקות, את יכולה לדבר איתי על הכול". דיברנו שעה ארוכה, אולי יותר מהזמן שדיברנו כל חיינו, רינת סיפרה לי, גם את כל סיפור הבגידה של אורי.

סיפרה שנהג לעבוד, לאחרונה, עד שעות מאוחרות, נסע הרבה לחו"ל, עד שיום אחד, בשעה שהוא אמור לעבוד, ראתה אותו חברה משותפת שלהם, יושב בבית קפה, למולו בחורה צעירה ושניהם מתנהגים באינטימיות רבה. כשהתעמתה איתו, הודה שיש לו קשר רומנטי, עם הצעירה, כבר כשנה.

"הכי מעצבן אותי, זה שהוא מזיין את הילדונת הזאת, מתי שבא לו, וממני הוא מתחמק בתואנות שונות, מעל שנה", אמרה וגרמה למחשבות אסורות להשתלט שוב על מוחי.

המשכנו לדבר על המשפחה, על החיים, סיפרתי לה על כמה

מהבחורות שיצאתי איתן לאחרונה ועל החוויות המיניות שעברתי איתן, צחקנו הרבה וסיכמנו שעלינו להדק את הקשר.

"ליאורי, היה לי מאד כיף לדבר איתך והייתי ממשיכה עוד שעות, אבל אני חייבת למצוא בייביסיטר לילדים למחר, כי יש לי פגישת מורים והבייביסיטר הקבועה חולה".

"מה דעתך שאני אבוא לשמור לך על הילדים, הרי הם האחיינים שלי".

"באמת?, תהיה להם בייבי סיטר, תעזור לי?", שאלה בפליאה והסכימה, רק אחרי ששכנעתי אותה, שאני אסתדר ושילדיה לא ידרדרו לפשע.

הגעתי אל דירתה בשעה שבע ושלושים, רינת פתחה לי את הדלת, לבושה במכנס שחור צמוד ובחולצה מכופתרת, כששני הכפתורים העליונים אינם רכוסים, יוצרים מחשוף. "ככה את הולכת לישיבת מורים?", שאלתי בחצי חיוך, עיני ננעצות בעמק שביין שדיה, "הייתי צריך להיות התלמיד שלך".

היא חייכה במבוכה, הזמינה אותי פנימה, השאירה לי הוראות ויצאה.

לאחר שהלכה, נשארתי עם שלושת המוסקטרים הקטנים, שחקנו כשעתיים, בכל המשחקים שהיו להם, אח"כ שלחתי אותם לישון, מזגתי לעצמי כוס יין אדום, התיישבתי מותש על הספה, הדלקתי סיגריה, צופה בטלוויזיה.

רינת חזרה לקראת השעה תשע, מיהרה לבדוק שהילדים בריאים ושלמים וישנים במיטותיהם והתיישבה לצידי על הספה.

"יין?", שאלתי.

"אתה יודע מה, כן בבקשה, תמזוג גם לי".

לגמנו מהיין פטפטנו, מסתלבטים על המשפחה הפולניה שלנו, כוס יין נוספת נמזגה, חרצובות לשונה השתחררו והיא החלה לדבר על הכול, על משפחתה, על הרצון שלה להשתחרר לפעמים, על כך שאורי היה הגבר הראשון והיחיד שעמו שכבה, על כך שזמן רב מאוד, הם לא מקיימים יחסים.

השעה התקרבה לחצות, רינת התרוממה מהספה, "אני לא מאמינה שסיפרתי לך את כל הדברים האלה, היין השפיע עלי יותר ממה שחשבתי", אמרה בעודה מזדקפת על רגליה, "אני הולכת להחליף בגדים, ללבוש משהו יותר נוח, הבגדים האלו מציקים לי", אמרה והלכה מתנדנדת.

לאחר כדקה שמעתי אותה קוראת לי לחדר השינה.  ניגשתי לחדר, רינת עמדה בגבה אלי, לבושה בחזייה אדומה ותחתונים תואמים, עמדתי פעור פה ובהיתי בגב החלק ובתחת העגלגל, הרגשתי את הזין מתעורר לחיים ומנסה לפרוץ מהתחתון והמכנס.

"ליאורי, תעשה לי טובה", צחקקה בשקט, "אני שיכורה מעט, תעזור לי להתיר את החזייה, היין הזה גמר עלי, אני בקושי עומדת ישר".

התקרבתי אליה, שחררתי את תפס החזייה, הנחתי את ידיי

על כתפייה ודחפתי בעדינות את הכתפיות באצבעותיי, החזייה נפלה לרצפה.  עם ידיי ליטפתי את כתפיה וצווארה, ירדתי לשדיה הגדולים, חפנתי אותם, ליטפתי אותם, מועך אותם בידי, שחקתי באצבעותיי עם הפטמות שהזדקרו, רינת השעינה את ראשה לאחור וראיתי אותה עוצמת את עיניה, מתענגת.

נצמדתי אליה, איברי דבוק לאחוריה, ידי האחת ממשיכה בליטוף שדיה בעוד השנייה גולשת מטה לכוון הבטן וקו התחתונים, לפתע התעשתה, הסירה בבת אחת את ידיי, התרחקה כשני צעדים והסתובבה אלי, מסתירה את שדייה בידיה, "ליאור, מה אתה עושה? אתה השתגעת? זה אסור, אני מבקשת שלא תעז לחזור על זה", לחשה נבעתת.

שתקתי, הופתעתי מהתגובה ומהטון התקיף שלה, המצב הביך אותי מאד, הסתובבתי ויצאתי בשקט מהבית.

בדרך התערבבו בי רגשות בושה וכעס, 'בת זונה, מפתה אותי ואז תוקפת אותי בצורה כזאת, נכון, זאת אחותי, אסור היה לנו להגיע לכך, אבל, גם אם היא אחותי, היא אשמה, היא גירתה אותי כמו שאף פעם לא התגריתי והשאירה אותי עם ביצים מלאות, זו הפעם השנייה שהיא עושה לי את זה'.

עברו יומיים, שישי בבוקר, התעוררתי די מוקדם, התקלחתי והתיישבתי בסלון עם כוס קפה וסיגריה, בראשי מתרוצצות מחשבות, 'מה אני צריך לעשות?, לצאת ולהיפגש עם הפרלמנט הקבוע של ימי שישי, במרכז המסחרי,  האם להתקשר לרינת ולהתנצל? האם להתעלם? זאת הרי אחותי, אני רוצה שנמשיך להתראות, למה דווקא עכשיו הסכסוך הזה, כשסוף סוף התקרבנו קצת?'.

צלצול בדלת קטע את מחשבותיי, קמתי לפתוח כשעל גופי רק תחתוני בוקסר, בדלת עמדה רינת, היא נכנסה בלי לומר מילה וסגרה את הדלת.

"אני מצטער על..", פתחתי.

"אל תצטער", קטעה את דבריי, "אני מתנצלת על שתקפתי אותך בצורה כזאת, פשוט, כשנגעת בי, עוררת בי רגשות, שכבר שכחתי מקיומם, זה בלבל והלחיץ אותי, בגלל זה התפרצתי, שוב, אני מאוד מצטערת".

"למה לא התקשרת?, כמעט ויצאתי מהבית, חשבתי לצאת לפגוש חבר'ה בים".

" פשוט החלטתי לבוא, קיוויתי שתהיה בבית".

"מה עם הילדים?".

"אורי לקח אותם אליו, לסוף השבוע", ענתה, עיניה נעוצות בעיני.

נשארנו לעמוד אחד מול השנייה שניות ארוכות, הבטתי בה, על אחותי הגדולה, עומדת מולי, לבושה בחצאית פרחונית, גופיה ירוקה ומוקסינים.  לפי הבגדים שלבשה, ניכר היה שהיא מיהרה, פשוט לבשה את מה שמצאה, תחת ידה.

מבעד לבד הגופייה, הבחנתי שהיא דילגה גם על חזייה, פטמותיה בלטו, כאילו מזמינות לגעת בהן. ראיתי אותה מעבירה מבט על גופי, מתעכבת על תחתוני הבוקסר, על התפיחה המתעוררת בתוכם, עיניה התרוממו שוב, ננעצות בעיני.

הרמתי את ידיי בהזמנה, היא זינקה לתוכן, אחזתי בראשה, מצמיד את שפתיי לשפתיה, בנשיקה מלאת תאווה ותשוקה.

היא נענתה מיד, לשונה חודרת לפי, מלקקת וחוקרת, לשוני בתוך פיה, ידיה מלטפות את גבי.

פשטתי מעליה את הגופייה, ירדתי בנשיקות לוהטות אל צווארה, אל שדיה, מנשק אותם, חופן אותם בידי ומוצץ את פטמותיה.   בשתי ידי, דחפתי את חצאיתה ותחתוניה, עד שנחו על הרצפה, ליד גופייתה.

ידיה לפתו את ראשי, שפתיה גיששו אחר שפתי, נמעכות עליהן ולשונה נכרכה סביב לשוני בתשוקה.

הצמדתי אותה אל הקיר, רגליה מפושקות, ירדתי על ברכי, טמנתי את ראשי בין רגליה, ידיי אוחזות בעכוזיה המלאים, מעסות ומצמידות את ערוותה לראשי, שפתי על שפתיה

התחתונות, ליקקתי ומצצתי אותם בפראות, הסערתי בלשוני את פתח מערתה, את הדגדגן, מצצתי אותו בין שפתיי,

חדרתי עם לשוני לתוכה, דוחף אותה פנימה, מכניס כמה שיותר עמוק, מלקק מבפנים, מעכתי בשפתי את הדגדגן שלה, שמעתי אותה מתנשפת בכבדות וגונחת, "אווי תמשיך, עוד, תמשיך, תמצוץ לי חזק, אני לא יכולה יותר, אני גומרת, אני גוממררת…".

בבת אחת, דחפתי את אצבעי לתוך פי הטבעת שלה, שומע

אותה צועקת, מרגיש את גופה נרעד ואת הזרם החם הפורץ מתוכה.

התרוממתי, נעמדתי מולה, כשבמכנסי הבוקסר שלי, בולט אוהל מתוח.

"זה היה, זה היה מדהים ליאורי, אני…", הנחתי את אצבעי על פיה להשתיקה, הורדתי את תחתוניי, אחזתי  בידה,

הובלתי והעמדתי אותה ליד השולחן, עם הגב אלי, דחפתי וכופפתי אותה, חושפת למולי את פלחי עכוזה, החריץ ופי הטבעת הבתולי, נעמדתי מאחוריה ובלי הקדמות חדרתי  עם זקפתי לתוך נרתיקה, מערתה הייתה רטובה והזין שלי החליק פנימה בקלות.

נעתי אחורה וקדימה בתנועות הולכות וגוברות, ידיי חפנו את שדייה, צובטות את הפטמות ומשם עוברות אל התחת, מלטפות את עכוזיה, אצבעי עוברת לאורך החריץ, מתעכבת על נקב אחוריה, מלטפת אותו, היא גנחה מעונג, שלחתי את ידי לפיה ונתתי לה למצוץ את אצבעותיי, איברי נכנס

עמוק לתוכה שוב ושוב, החדרתי אצבע לפי הטבעת, עד הסוף, מעגל את האצבע למטה, לכוון הכוס המלא באיברי, הוספתי עוד אצבע, מכניס את שתיהן במקביל לתנועות האגן. "אאווחח, ליאורי ", מלמלה.

"כואב לך?, להוציא?", שאלתי.

לא, לא , אל תוציא כלום, תמשיך, תכניס לתוכי את מה שאתה רוצה, תמלא לי את הכוס, הוא היה ריק יותר מדי זמן, אתה משגע אותי.." היא קמרה את גבה ברגע בו שני החורים שבגופה מלאים, כבר לא יכולתי להתאפק, "אני גומר רינתי, אני גומר" והתפוצצתי בתוכה, כשאני מרגיש את גופה רועד מאורגזמה שניה וברקע צעקותיה הרמות "יש, יישששששש..".

יצאתי מתוך שני נקביה, משכתי וחיבקתי את גופה, גבה אלי, ידי מועכות את שדיה ואצבעותיי צובטות את הפטמות.

היא הסתובבה, כרכה את ידיה סביב צווארי, התנשקנו והתחבקנו ממושכות, כמו גבר ואישה, שגילו אחד את השני אחרי שנים רבות.

***

התעוררתי בחדר השינה שלי, הבית היה חשוך, לצידי גוף אישה ישנה, עירומה.  ברגע הראשון לא היה לי מושג מי זו, לאט, לאט, הסתגלו עיניי לחשיכה, ועם הראיה הגיע הזיהוי והתעורר גם הזיכרון.

רינת שכבה לצידי מקופלת כעובר, גבה ועכוזה נוגעים בבטני, שיערה נשפך על הכרית, רך כמשי, רגליה ועכוזה העירומים, ללא שמיכה.

התקרבתי אליה, נצמדתי לגופה החם, הזין נח בין שני חלקי ישבנה, היא הייתה כל כך רכה וריחנית, התאימה לתוואי גופי באופן מושלם.  ידי נשלחה וליטפה את גופה, את ירכיה, את אגנה, את מורד מותניה, צלעותיה, גלשתי לאט לחזית גופה, שד חמים ורך נמעך  בכף ידי.

היא נעה קלות, קפאתי לרגע, היא השמיעה קול חלוש, מתפנק והצמידה את אחוריה לזקפתי, היא התעוררה.

זקפת הבוקר שלי התעצמה עוד יותר בעקבות מגעה, ואיברי

נדחק לעברה, לוחץ על חריץ ישבנה, דמי האיץ את מהלכו והתנקז בזין המתוח, נשימותיי נעשו מהירות ושטוחות, שורקניות כאלה, חיבקתי בידי את בטנה ומשכתי אותה אלי בתשוקה, שהתקשיתי כבר לשלוט בה.

השחלתי את ידי השנייה מתחתיה וחפנתי שד בכל כף יד. מלטף, מערסל, מעסה את שדיה הרכים המושלמים. הצמדתי את שפתיי לעורפה הענוג, מסיט באפי את שובל שיערה, ליקקתי את אוזנה, נשקתי לעורפה ומצצתי את צווארה, כל גופי רעד, מימיי לא חשקתי כך באישה.

כף יד אחת שלי נשארה על השד שלה, מתקרבת בזהירות, במעגלים איטיים, לפטמתה, אצבעותיי ליטפו אותה, קולטות ביניהן את פסגתה המזדקרת, צובטות אותה ברכות, ידי השנייה גלשה במורד בטנה ונדחקה בין ירכיה ההדוקות,

חיככתי אותה בשיער ערוותה הרך, השחלתי את אצבעותיי בין שפתיה הקטיפתיות, בשתי אצבעות הפרדתי אותן, מפנה מעבר לאצבע המורה, מחדיר אותה לתוכה, פוגש את פתח מערת אהבתה, שהיה לח וחמים למגע אצבעי.

העברתי את בוהן ידי בתוך שפתותיה, מבקש את כפתורה הפלאי, איתרתי אותו והתחיל לפרוט עליו כעל מיתר מתוח.

אצבעות ידי השנייה מוללו את קצה פטמתה, היא השמיעה גניחה עמוקה, הידקה את ירכיה על כף ידי והניעה את אגנה לכיווני, נשימותיה התלהטו, היא נדחקה אלי בכוח כעת, שריריה עכוזה לשים את איברי הניצב ביניהם, מגבירים את תשוקתו עד לקצה יכולת הסבל.

הפכתי אותה על גבה, התמקמתי במהירות בין ירכיה הפשוקות לקראתי, הגבהתי את אגנה בידיי וחיככתי את איברי בשפתיה הרטובות והלוהטות, היא הזדקרה למולי, פושקת אותן עוד, מנסה להשחיל אותי לתוכה, מושכת בזרועותיי בידיה.

חיכיתי, לא זזתי.

"נוווווו, תכניס אותו כבר", נפלט מפיה הפעור.

זה כל מה שאמרה ואני נכנסתי לתוכה באחת, בכל כוחי, מנסה לחדור למעמקיה הכי כמוסים, להיטמע בה, להפכה לחלק ממני.  חרשתי את מקדש אהבתה עם כל כולי, נאנח וגונח ולוחש נואשות את שמה והיא הייתה איתי שם, תנועותיה תואמות את שלי בשלמות מדהימה, רוטטת, לוטפת, סוחטת, שואבת אותי לתוכה.

נרתיקה פלט את נוזליה על איברי החוצב בתוכה, הרגשתי שאני מותך, נמס כולי ונמהל בגופה, פורקני פגש את שלה, אנחותינו קרעו את השקט , נוזלינו התערבבו בתוכה, זולגים על ירכיה ומרטיבים את המזרון.

כשנרגעתי לבסוף, ביחד עם רעידותיה שהלכו ושקטו, הבטתי בה, היא שכבה על גבה, ידיה ורגליה כרוכות סביבי, לא מאפשרת לי לצאת מתוכה, עיניה פקוחות לרווחה, נעוצות בעיני,  מלאות אהבה וסיפוק ולחשה לי, כמעט בלי קול: "תודה ליאורי, אח קטן שלי."