אז למי שלא זוכר קוראים לי כפיר ואני בן 32 ולפני כמה זמן הכרתי את לימור האדמונית ומאז השתנו חיי. אתם בטח שואלים את עצמכם איך אז את זה בדיוק אני מתכוון לספר לכם. אבל כדי שלא תטעו או תקבלו רושם מוטעה, אני בחור שנראה ממש טוב, אף פעם לא הייתה לי בעיה להתחיל עם … להמשך קריאה
אני לא בדיוק יודע לשים את האצבע על הנקודה הספציפית בזמן שבו הפכתי להיות הצעצוע האישי שלה שדואג לכל מחסורה הפיזי, כלכלי, נפשי והמנטאלי אבל זאת הייתה רכבת הרים מטורפת מלאת אדרנלין ואנרגיות. קוראים לי כפיר ואני בן 32, אני רווק והאמת שאני נראה לא רע, 1.81 מ', שיער שחור קצר, מעט שרירי. אני עובד … להמשך קריאה
סיפור מאת תלמיד ישיבה שמי עליזה בת 40 מורה לשעבר בחטיבה ביניים ברחובות. אני לא מלכת היופי אבל מטופחת משקיעה בעצמי טיפה מלאה ישבן בינוני וחזה גדול. יש לי חיים מאושרים בסך הכל עבודה נוחה, בעל אוהב. אבל חיי הסקס שלי איתו די בנאלים. אני זוכרת שהיינו חברים החלטנו שלא נשכב עד החתונה ( משפחה … להמשך קריאה
אהובי קראתי את המכתב שלך לפני חצי שעה ועד עכשיו אני מצטמררת. לא רק בגלל שרציתי לגמור מיד אחרי שקראתי. לא ממש… זה קצת הרגיע אותי, כשגמרתי. הייתי כל כך נרגשת שהייתי מוכרחה לגמור. בלי עזרים, בלי צעצועים ובלי להחדיר שום דבר חוץ מאצבעותי. גם לא הייתי צריכה לא ג'ל ולא כלום. כל כך הייתי … להמשך קריאה
מאז הלילה "בתנור של דודה בלה" הוא לא הפסיק לחשוב עליה. לחלום עליה. לפנטז. היא כל הזמן היתה בראש שלו. האשה הגדולה מהחלומות . האשה הזו… בכל פעם שהריח לחם או מאפה. בכל פעם שנגס בלחמניה טריה. הוא נזכר בה. בחיוך המתוק. בעיניים הנוצצות בשמחת חיים מזמינה. בשדיה המלוניים, הפטמות הענקיות, נוטות מעט כלפי מטה … להמשך קריאה
הריח. הריח היה מעיר את כל השכונה. כבר בחמש בבוקר היה אפשר להריח לחם טרי. מסביב ומשם לכל הבתים בשכונה. בתים ארוכים. שלוש קומות שלוש כניסות. קצת עצים. המאפיה. המאפיה של דודה בלה היתה מרכז העניינים. שם היו ריכולי הבוקר בעיניים שעדיין לא נפקחו לגמרי. הקולות ששמעו בלילה דרך תריסי השכנה או הוילון שהתנפנף באנחות … להמשך קריאה