במינזר

הדילדו של הבכירה לוחץ על הפרוסטטה שלי, מאיים להשפריץ אותי עד ריק. הרחבה לא ממתינה היא אוחזת בראשי מושכת אותי לעברה ומטביעה אותו בתוך הכוס הפעור שלה. אני חש בסכנת הטביעה אבל יודע מה מצופה ממני. מלקק בכל הכוח

 

במינזר

אני מציץ דרך אשנב ההצצה. שתי דמויות עטויות ברדסים אפורים עומדות מול הדלת.
אני מזהה אותן – אלו המענישות.
אין ספק, אם המינזר שלחה אותן
גבוהות, זקופות, קשוחות ושותקות. זוג המענישות.
הבטתי בהן. נשים חזקות, (כבר חשתי את נחת זרועותיהן פעם ואף פעמיים), נחושות, משדרות עוצמה, עטויות ברדסי נזירות אפורים
בלא אומר הן ניכנסו ואחזו בזרועותי, האחת לשמאלי והשנייה לימיני.
"לאן הולכים?" שאלתי.
כאילו שלא ידעתי….
אני מתעורר. מביט סביבי. אני על מיטת הטיפולים. שוכב על גבי. הבכירה בין רגלי, הדילדו שלה נעוץ בתוך הפתח האחורי שלי. ידיה שעונות על ירכי. מטה את ראשי הצידה, הרחבה עומדת שם, הכוס שלה כמעט מלחך את שפתי. כוס גדול, עטור שיער ערווה שפתיו מבריקות ומופשלות.
"מה קרה?" אני שואל
"שום דבר מיוחד", עונה הבכירה "התעלפת, כנראה שקצת הגזמנו"
אני חש בכאב העמוק המפלח את תוך תוכי. הדילדו של הבכירה לוחץ על הפרוסטטה שלי, מאיים להשפריץ אותי עד ריק. הרחבה לא ממתינה היא אוחזת בראשי מושכת אותי לעברה ומטביעה אותו בתוך הכוס הפעור שלה. אני חש בסכנת הטביעה אבל יודע מה מצופה ממני. מלקק בכל הכוח. הכוס של המענישה זולל אותי. כמו דיונון שעוטף את מי שנקלע בין זרועותיו, הפה שלי נבלע בתוך הכוס הלח והמהביל של המענישה רחבת הכתפיים.
עוד שתי המענישות מטפלות בי, ואני שוב שומע את אם המינזר מן המסך הגדול:
"מספיק, בנות, אתן כבר משתעשעות בו כמעט שעתיים. נראה לי שהוא מוכן לשלב הבא. תארזו אותו ואני כבר מגיעה. חכו לי בחדרי.
"שמעת את אם המינזר? אנחנו מכינות אותך" אמרה לי הבכירה תוך כדי שהיא נסוגה אחורנית ומושכת את הדילדו מתוך הפתח האחורי שלי.
הבטתי בה, אישה גדולה, גבוהה וחזקה, לבושה בגלימת הנזירות האפורה וחוגרת את הדילדו שעשה שמות באחורי. דילדו שחור ארוך ומשורג. ניכר בה שהיא די הצטערה לשמוע את הוראתה של אם המינזר ובכל זאת היה לה חיוך מיסתורי על השפתיים.
"מה? מה הולך לקרות" שאלה
"אתה כבר תיראה, אתה תאהב את השלב הבא" אמרה בעודה מעבירה על גופי הכואב מטליות לחות מחוממות בעוד הקולגה שלה, רחבת הכתפיים מנגבת אותי במגבת גדולה.
"קום ותתלבש" אמרה הרחבה והשליכה לעברי את גלימת הנזירים החומה שלי ואת חגורת הקשירה.
קמתי לאיטי, כל גופי דואב. "מה הן עשו לי?" שאלתי את עצמי אבל יותר מכל דאגתי מן השלב הבא.

בחדרה של אם המינזר

המענישות ליוו אותי משני צדדי אל החדר של אם המינזר. אחזו בי בחוזקה במרפקי, כאילו שיכולתי לברוח במצבי, בקושי יכולתי לעמוד בקצב צעדיהן של שתי הנשים הגבוהות והנמרצות הללו שבשלב מסויים פשוט הרימו אותי מעט מעל הריצפה ונשאו אותי עד לחדר המוכר לי כל כך.
מולי ישבה אם המינזר, הבעת פניה חמורה מתמיד.
"לא רק שאתה ממשיך ומפרסם את הסיפורים הנלוזים שלך, אתה עוד מעז לשלוח פרקים
חדשים תוך כדי טיפול של המענישות החביבות שלי? אתה ממש עובר כל גבול" אמרה בקול שכולו נזיפה. "קרב הנה" אמרה והמענישות לא נתנו לי אפשרות להרהר באפשרות אחרת מאשר לציית ולהתקרב. התקרבתי אל שולחנה הגדול, שולחן מהגוני חלק וריק מכל חפץ.
"לכאן" אמרה בקול רם ודפקה על מרכז שולחנה בידה הימנית.
המענישות כופפו אותי בכוח כח שמחצית גופי העליונה שכבה על שולחן המהגוני ורגלי בקושי נגעו בריצפה. חשתי את הדופן הקידמית של השולחן לחוצה אל ביטני.
אם המינזר ליטפה את ראשי כמו שמלטפים ילד שסרח והביטה אלי בחומרה יתרה.
"אתה עומד להיענש בחומרה, וחבל שאתה כל כך פרוע וחסר משמעת" אמרה.
הדלת נפתחה ומאחורי ראיתי את ההגמון בגלימתו ההדורה כשהאחות מרי מלווה אותו, כשידה הקטנה, תלוייה על זרועו.
התחלתי להבין מה צפוי לי ורעד עבר בגופי.
אם המינזר קמה ממקומה להקביל את פני ההגמון
"ערב טוב הוד קדושתו" אמרה וכרעה מולו
"זה בסדר, את יכולה לקום" אמר וסימן לה בידו.
"זה הפוחז? נדמה לי שכבר יצא לי לטפל בו לא מכבר"
"כן אדוני הוא חסר תקנה"
"אין נזיר שהוא חסר תקנה ואני תמיד מוכן להגיע על מנת לטפל בסוררים ולהחזירם לדרך הישר" אמר בעוד האחות מרי מביטה הצידה, כדי שלא לראות את המתרחש על שולחן המהגוני של אם המינזר.
"תכינו אותו" אמר לזוג המענישות, שלא ביזבזו זמן יקר.
המענישות לא חיכו אפילו שניה. הרחבה ניגשה אלי והסירה את החלוק במשיכה מהירה. הבכירה, פישקה את רגלי ושימנה את חור התחת שלי
ההגמון התקרב, האחות מרי עדיין צמודה אליו. הוא שיחרר את החגורה המוזהבת של גלימתו החומה, פתח אותה לרווחה, והניח לה להשתלשל על הריצפה. האחות מרי מיהרה להרים את הגלימה והחבל, קיפלה אותם בקפידה והניחה על זרועה. הזרג האדיר של ההגמון, זקור ונטוי למעלה, כלפי האל, ניגלה לעיני כל הנוכחים בחדר. קריאת התפעלות נשמעה בחדר, המענישות כמו כל המינזר ידעו היטב שלהוד קדושתו יש כלי כלי, אבל לא שיערו ככל הנראה מה הן עומדות לראות גם אני, מביט לאחור הבחנתי בכלי הענק של ההגמון. זיעה קרה שטפה אותי. באמת הוא עומד להחדיר את הזרג הענק הזה לתוכי? רעדתי מפחד. ניסיתי להתרומם אבל ידה של הרחבה לא איפשרה לי לזוז. שמעתי את המענישות מצחקקות בהנאה. ההגמון התקרב, האחות מרי התערבה וביקשה מן ההגמון ללקק את הזין שלו לפני החדירה כדי להבטיח חדירה מהירה. הוד קדושתו, הירשה לה ברוב טובו לכרוע מולו והיא ליקקה במרץ רב ובקולי קולות. קיוויתי שההגמון ייגמור לה בפה ואולי כך יומתק הדין אבל ההגמון הדף את האחות מרי וקרב אלי.
המענישה הבכירה הציעה את עזרתה בכיוונון. היא אחזה במוט הענק וניכר בה שהיא לא היתה מתנגדת לזכות בו בעצמה. אבל ההגמון היה מרוכז במשימתו החינוכית והמענישה הביאה את ראש הזרג, הרטוב מליקוקיה הנמרצים של האחות מרי היישר אל פי הטבעת שלי. הפניתי מבטי אל אם המינזר. מבט של תחנונים, אולי היא תחנון אותי? אבל אם המינזר רק הביטה בנעשה בשביעות רצון מופגנת ולא התכוונה לנקוף אצבע למעני.
הרגשתי את הראש הקשוי פוגש בפי הטבעת. כיווצתי את שרירי פתח האחורי שלי, מאמץ את כל כוחותי ומנע מן ההגמון לחדור.
ההגמון לא הירפה והחל להלום פעם אחר פעם במטרה לשבור את ההתנגדות שלי. זה כאב, והשפיל.
המענישות הבחינו היטב בנעשה, הן הבינו שאני מונע מן ההגמון לחדור.
מה הן תעשינה?

A man’s got to do what a man’s got to do
המענישות לא ביזבזו אפילו דקה. הרחבה הורידה את ראשי עמוק לתוך שולחן המהגוני. הבכירה, שעמדה מאחורי, חפנה את ישבני והפרידה את שני פלחיו בכוח. וזה כאב. הכאב פילח את הפתח האחורי שלי
בעוד הבכירה מפלחת ומפרידה את האחוריים, הרחבה, החלה ללחוש לאוזני – "תרפה, רפאל, תשחרר, לא כדאי לך שהיא תקרע לך את התחת. היא כבר עשתה את זה, תרפה, תשחרר, ההגמון ייכנס ויצא וזה הכל, זה כמו זריקה. מה כל כך נורא? אני מוכנה לקבל את הזין שלו בכל אחד משלושת החורים שלי בכל רגע. ראית איזה זין נפלא יש לו?, שווה לך, ממש שווה.
אם המינזר הביטה בי ואמרה: "כרגע נמסר לי שבעודך כאן, על השולחן שלי, נענש, העזת לפרסם עוד אחד מסיפורי הזימה שלך. זה פשוט נורא! איום ונורא. אני מקבלת תלונות מכל רחבי הקהילה היקרה שלנו"
הבכירה החלה להחדיר את הדילדו שלה משוח בקרם ידיים שנטלה מן המגירה של אם המינזר. והדילדו לא עצר, הוא נכנס במהירות לתוך הפתח והרחיב אותו. הכאב העז שנגרם לי כתוצאה מהחדירה המהירה של הדילדו הקפיץ אותי במקום. הרחבה צחקה בקולי קולות. "כואב נזיר מתוק שלי? חכה עד שהזין של ההגמון יחדור לתוכך"
"הפתח מוכן מונסיניור" אמרה הבכירה וההגמון חזר ונתן לה להוביל את קצה הזין שלו אל הפתח שלי. הבכירה נטלה את הזין, שימנה אותו בקרם הידיים של אם המינזר, מרחה ושימנה בתנועות סיבוביות בעדינות מרובה וניכר בה שהיא אוהבת את מה שהיא עושה. היא הביאה את ראשו האדום והגדול של הזרג של ההגמון עד הפתח ושיחררה את הדילדו במהירות תוך כדי שהיא שולפת את הדילדו בזריזות ומנסה להחליפו בראש האדום והמשוח.

טוויסט של רגע

בעוד אם המינזר מתאמצת בכל כוחות השיכנוע שלה לשכנע אותי לשוב לדרך הישר ומבטיחה לי הרים וגבעות, וההגמון מחזיק מאיים מאחור עם הראש הגדול של הזרג הענק שלו שהולם בפתחי ללא רחם, ניגשה לפתע נזירה ולחשה משהו על אוזנה של אם המינזר. אם המינזר התפוצצה מזעם:
"אני מנסה לעזור לך, ולשחרר אותך מעונש ובעודי מדברת איתך אתה משחרר עוד פרק מעלילות הבית של ג'ינה? אתה לא מתבייש? את הזימה הזו אתה משחרר בזמן שאתה משוחח איתי ועם הוד קדושתו הההגמון. אני לא יודעת מה לעשות איתך. אחרי שההגמון יזיין אותך כראוי, אתה תישאר כאן ותקבל טיפול נוסף."
רעדתי מפחד, ידעתי היטב שלאם המינזר עוד הרבה אמצעי ענישה ששימעם הגיע לכל רחבי המינזר.
לפתע, בעוד ההגמון מתדפק על דלתי האחורית התערבה האחות מרי, ידידתי הקרובה, היא כרעה ביני לבין ההגמון, חטפה את הזרג הענק והזקור שלו ובלעה אותו בין שפתיה. הזין הענק נכנס לתוכה כמעט במלואו, מעולם לא ראיתי מין מעשה לולינות שכזה. בליעה של זין ענק כמעט במלואו ע"י אישה די קטנה. האחות מרי אחזה בזין הענק בכוח, שאבה אותו ועלתה וירדה עליו עם פיה החמוד במהירות עצומה. זה לקח אולי 3 דקות, אולי פחות וההגמון בגניחה אדירה ירה לתוך פיה מיטען שמילא את פיה ונזל בין שפתיה החוצה.
את השקט שבחדר ניתן היה לחתוך בסכין. כולם הביטו באחות מרי שהרימה את פיה מן הזרג הגדול שהלך ואיבד את ממדיו במהירות. חיוך של שביעות רצון נסוך על פניה. אם המינזר היתה המומה ושותקת. המענישות הביטו זו בזו מחליפות מבטים רבי משמעות. ההגמון שתק.
ואני תהיתי ביני לבין עצמי – מה יהיה עכשיו?