נשים לבושות למסיבה

נוגעות לא נוגעות

'נו מה קורה, כמה זמן אפשר לחכות לך?'
רונה כתבה לי והחזרתי לה תשובה 'רבע שעה אצלך, מה הלחץ?'
יצאתי בדיוק לכיוונה, בחיים לא אפספס את היומולדת שלה. הגעתי מאוחר מהעבודה ולכן לקח לי זמן להתקלח להתארגן ולצאת.
ההודעה שרונה שלחה זה לא כי איחרתי, כן? זה כי לא הקדמתי. השעה הייתה 21:31 כשהיא הזמינה את כולם ל22:00. אבל זאת רונה, היא צריכה שהכל יהיה מתוקתק ומסודר, שהכל יהיה במקום ושהכל יהיה מושלם.


רונה היא חברת ילדות שלי, מהיום הראשון של כיתה א'. על היום הראשון ידעתי שהמשוגעת הזאת תהיה חברה שלי. סיימנו ביחד את התיכון וגם התגייסנו ביחד. אחרי הצבא כל אחת הכירה מישהו. הרבה מישהויים והקשר קצת נותק אבל תמיד רונה תהיה רונה בשבילי.
השנה היא רצתה לחגוג יותר מצומצם, היא הזמינה מעט חברים וכמובן את טום החבר שלה. הם הכירו כשהיא התחילה ללמוד אדריכלות לפני שנה.
ואני? אני קיבלתי כרטיס + 1 למסיבה הזאת פשוט בן, החבר לשעבר שלי, נתפס כשהוא בוגד בי לפני יומיים.
עליתי לדירה שלה, סוחבת כמויות של אלכוהול שיכולים להספיק לבר שלם.
'תפתחי לי כבר, אין לי ידיים' ותוך כדי בועטת בדלת.
היא פתחה לי ועזרה לי לשים את השתיה על שולחן המיועד לכך בפינת הסלון.
היא הייתה לבושה ממש יפה, טוב עם גוף כזה זה לא כזה קשה. היא לבשה שמלה שחורה צמודה ומחשוף נדיב. כל בחורה שהכרתי שפגשה אותה בפעם הראשונה נרתעה ממנה, גם בגלל היופי שלה וגם בגלל האופי.
'שלום לך סקסית אחת' אמרתי וחיבקתי אותה חיבוק חזק.
'מי שמדברת, וואי גל, תודה על כל זה, טוב, בואי תעזרי לי לסדר את השולחן'
השולחן כמובן כבר היה מסודר, רק לסדר כמה דברים אחרונים.
'איפה טום בוי? חשבתי שהוא כבר פה' אני אומרת תוך כדי שאני מסדרת את הלחמניות.
'הוא היה צריך להיות פה, בטח הוא נתקע בעבודה, אמרתי לו לצאת מוקדם' היא אומרת בעצבנות ומנסה לחייג אליו.
'טוב, הוא יגיע בלי לחץ, אני פה' היא מנתקת ללא מענה.
'אין לי כח אליו' היא נאנחת, 'רוצה לראות מה התכנית לערב?'
היא הראתה לי את כל מה שהיא הכינה, קנתה והזמינה. הסלון היה מלא במשחקי שולחן ומשחקי כוסות כמו פינג פונג בירה וכולם כמובן כוללים אלכוהול.
רונה מזגה לנו כוסית וודקה לפני שכולם יגיעו, דיברנו וסידרנו דברים אחרונים, ועשר דקות לאחר מכן הבית התמלא באנשים, בבלונים ומתנות. אבל בלי טום בוי. ראו על פניה שהיא מנסה להסתיר את האכזבה.
מוזיקת טראנס התנגנה ברקע והחבר'ה הסתובבו בין המשחקים, כולם שיכורים ומצחקקים. לקחתי את רונה הצידה אחרי שהיא סיימה חצי מכמות האלכוהול בעצמה.
'את בסדר?' אני אוחזת בידה שלא תיפול.
'בטח בטח, למה זה נראה שלא?' היא מחזיקה בידה בקבוק של גרייגוס ושותה את השלוק האחרון ממנו.
'אני יודעת שזה בגלל טום' אני מסתכלת על הבקבוק בידה.
'תגידי לי, מי זורק את חברה שלו ביום הולדת שלה? מי??' היא צועקת מעל המוזיקה שברקע.
'כל הגברים חארות, אני יודעת, אבל בואי תשבי אני אכין לך קפה' אני מצליחה להושיב אותה והיא אוחזת בידי. אני מתיישבת בכיסא לידה.
'נכון טום הוא מפגר?' היא אומרת וליבי יוצא אליה.
'נכון, הוא לא שווה אותך. את פי אלף יותר שווה.' ומניחה את ידי על הברך שלה.
'וגם בן הוא אדיוט מסריח, נכון?' אני מהנהת, 'כן, נכון, גם בן'
'כל הגברים האלה.. הם.. אנחנו לא צריכות אותם בכלל, נכון?'
היא מקרבת את ראשה לשלי. 'נכון רונה, אנחנו יכולות בלעדיהם'
אני בקושי מסיימת את המשפט ורונה מדביקה לי נשיקה על שפתיי. לוקח לי כמה שניות להבין מה קורה ואני מרחיקה אותה ממני. 'רונה, מה..?'
'את בעצמך אמרת, אנחנו לא צריכות אותם. מה, זה לא היה לך נעים?'
'רונה.. את רוצה שהמסיבה תיגמר?' היא הנהנה ודמעה ירדה על לחיה.
עזרתי לרונה לשכב על הספה ואז פיזרתי את כולם. אחרי שזה קרה, הכנתי לה כוס קפה והכרחתי אותה לשתות. סידרתי קצת מהבלאגן של המסיבה וניגשתי לבדוק אם רונה נרדמה.
התכופפתי על הברכיים והעברתי יד על ראשה.
'בואי, אני אקח אותך למיטה' נגעתי בפניה.
היא נתנה לי לעזור לה להגיע למיטה, החלפתי לה את השמלה במכנס קצר וחולצה שמצאתי בארון והשכבתי אותה. כיסיתי אותה והתכוונתי ללכת אך היא אחזה בידי.
'תישארי לישון איתי?' היא אמרה חצי מנומנמת.
'כן, בטח' אמרתי והשתתפתי בכאבה. נשכבתי לידה ושחזרתי את מה שקרה הערב.

^^^^

התעוררתי עם הרגשה נעימה בין רגליי. עיניי עדיין לא נפקחו לגמרי. חמימות נעימה מתפשטת בי, וזרמים נעימים עוטפים אותי. גופי נע מעט וידיי נפרסות לצדדים, רק אז אני קולטת שרונה כבר לא לידי אלא שהיא נמצאת בין רגליי ואני קופצת אחורה.
'מה את עושה?' ליבי פעם מהר.
'רק ממשיכה את מה שהתחלנו אתמול' היא מתרוממת ומתקרבת אליי.
'אני יודעת שאהבת את זה' ואני לא בטוחה אם היא מתכוונת לנשיקה של אתמול או לרטיבות של עכשיו.
'רונה..' ניסיתי להגיד אך היא התקרבה ונשקה לי לשפתיים. 'אני לא רוצה שנהרוס את החברות שלנו'
'תפסיקי לתרץ תירוצים, את רוצה את זה כמוני'
ניסיתי לחשוב על משהו להגיד לה אבל שום דבר לא יצא מפי.
גם אחרי לילה רווי באלכוהול ושינה ארוכה, רונה הייתה יפה.
'מה יש לנו להפסיד, אה? החברים שלנו בני זונות, ובא לי פעם אחת לעשות מה שבא לי. ופאק איט גל, בא לי אותך'
היא לא יכלה להגיד את זה יותר טוב.
'פאק איט' אמרתי וקפצתי עליה. נישקתי את שפתיה הרכות. ידיי עברו על גבה וכך גם ידיה על שלי. הנשיקה התגברה משניה לשניה, לשוננו השתוללו ולא הפסיקו לרצות עוד.
הפשטנו אחת את השניה וגופה החטוב נחשף למולי.
היא השכיבה אותי לאחור והיא נצמדה לגופי, גופה עוטף אותי. בידה האחת היא צבטה קלות את חזי ואת ידה השניה שלחה לעבר בין רגליי וחייכה כשהרגישה כמה אני רטובה. ידיי עברו על גופה והצמדתי אותה אלי.
'אני צריכה לסיים את מה שהתחלתי' והיא עשתה את דרכה כלפי מטה.
היא פיסקה את רגליי ולשונה התחילה לעבוד. גופי התמסר לתנועותיה וזז ככל שהיא הגבירה את מהירותה. אחת מידה עברה על בטני וחזי ומיד העבירה בי עוד זרם נעים. הרגשתי את לשונה עוברת וטועמת אותי. שתי אצבעותיה נכנסו אלי באחת וגרמו לי לשחרר אנחה ארוכה. היא צירפה אצבע שלישית לתוכי והרגשתי שאני מגיעה לשיא. היא עצרה וחייכה לאור האכזבה שהייתה על פניי. 'עוד לא'.
התרוממתי והתיישבתי וכך גם היא, שתינו ישובות אחת בשניה. שלחתי את ידי לבין רגליה וגיליתי שהיא רטובה לא פחות ממני. קירבתי את אגנה לשלי והתחלתי לנוע למעלה ולמטה ובתנועה סיבובית, מצמידה את הדגדגן שלה לשלי. אנחות קטנות יצאו מפיה ואגנה נע לפי הקצב שלי. ציפורניה ננעצו בגבי ושפתיה מנשקות לצווארי. שלחתי את שתי ידי וצבטתי את חזה. אנחה ארוכה יצאה מפיה והמשכתי עד שהרגשתי את נשימותיה מתקצרות.
סובבתי אותה והשכבתי אותה על הגב והתהפכתי כך שאגני מופנה לפניה ואגנה לפניי. התחלתי לעשות את הדגדגן שלה עם אצבעותיי ואז עם הלשון. הרגשתי שהיא מחקה את הפעולות שלי. החדרתי לתוכה אצבע וכך גם היא לתוכי. צירפתי עוד אחת וכך גם היא. יצאתי ונכנסתי אליה בקצב מהיר והרגשתי איך גופה מתכווץ, מגיע לשיא. אורגזמה שטפה אותה ואנחה ארוכה השתחררה מפיה אך היא המשיכה את פעולתה בי. לקח לי כמה שניות להצטרף לתחושה הנעימה שמילאה גם אותי. הסתובבתי ונשכבתי לידה. שתינו מתנשפות ומסדרות נשימה.
הפנתי את ראשי אליה, 'טוב, זה חדש'
חייכתי אליה והיא צחקה צחוק עדין.
'כבר לא', היא קפצה עלי ופיסקה את רגליי.

עודכן לאחרונה

תגובות ? (אין צורך להזדהות)