שפשפת

הכל התחיל שירד גשם.
יצאתי לרוץ בלילה אחרי יום העבודה, זה בדרך כלל השעות האהובות עלי ביותר. הרחובות ריקים מאנשים ורק קולות מהטלויזיה שבוקעים מהבתים נשמעים ברחוב. האויר היה קריר מה שדירבן אותי לרוץ לטווח רחוק יותר, אילו רק הייתי יודע איזה סופת גשם הולכת להיות, כנראה, לא הייתי יוצא מהבית בכלל.
בהתחלה עוד רצתי בין הטיפות, לא חשבתי אפילו שרצוי לחזור על עקבותי. אבל אז זה הגיע, המכה מהשמיים, לא יכולתי לסבול את הכאב של הטיפות אז נכנסתי לאחת הכניסות לבתים המשותפים וחיכיתי שם.
אחרי חצי שעה כשהגשם לא הפסיק ואפילו לא נחלש הבנתי שאין בררה, חייבים לרוץ הביתה.
רצתי די מהר והגעתי הביתה רטוב כולי. עכשיו כשאני חושב על זה, אם לא הייתי לובש באותו יום את תחתוני הטנגה שלי לא היתה לי בכלל שפשפת. ועוד איזה שפשפת, כל אזור החלצים שלי היה אדום ומגרד בבוקר למחרת. וכמובן שבארון לא מצאתי את תרופת הפלא שלי, "אגיספור". אני זוכר בתקופת הצבא הייתי סובל מהמון שפשפות וכל תכשיר ומשחה לא עזרו לי. רק ה"אגיספור" שלי, תרופת הפלאים שמעלימה כל שפשפת בין לילה.
פתחתי את ארון התרופות, וגיליתי שנגמרה האספקה. בדרך לעבודה עצרתי בבית המרקחת ושם גיליתי שלפי הנהלים החדשים חייבים מירשם רופא לתרופת הפלאים שלי, הרוקחת ניסתה בנחמדות להציע לי מישחות אחרות אך אני סירבתי בתוקף, שומר על נאמנות לתרופה שלי.
כמו חמור באותו יום לבשתי ג'ינס מה שממש לא עזר לי וכל הזמן גירד לי. אחרי ששמתי לב שעמיתים לעבודה קולטים את הגירוד העצבני שלי במפשעה התקשרתי לרופא עור לקבוע תור עוד לאותו היום, פקידת הקבלה הסבירה לי שבאותו היום אין תורים פנויים, השתמשתי בכל קסמיי וכוח הפלירטוט הטלפוני שלי כדי להסביר לה שהנושא ממש חשוב ושאני לא יכול להמשיך לחיות עם השפשפת הזו, היא קצת ציחקקה ואמרה שהיא תכניס אותי אחרון בתור אבל אסור לי לאחר יותר מידי כי ד"ר כהן תרצה ללכת הביתה מוקדם.
אני חייב לציין שכשהבנתי שזו רופאה ולא רופא הרגשתי קצת פדיחה להראות לה את המפשעה שלי אבל הגירוד מייד איפס אותי והחזיר אותי לשיחה.
"אין בעיה, אני אהיה ברבע לשמונה אצלכם"
בשבע וחצי כבר הייתי במרפאה, פקידת הקבלה ידעה מיד על מה מדובר וביקשה ממני להמתין על שאחרון המטופלים יצא.
ישבתי שם משועמם עד אין קץ ונסה להסתיר את הגירודים שלי עם מגזינים של "לאישה" אבל כנראה לפי המבטים של פקידת הקבלה לא ממש בהצלחה.
תורי הגיע. נכנסתי לרופאה והתישבתי.
"אז אתה מיקרה השפשפת האחרון שלי להיום" אמרה בגיחוך
"מצטער שאני מעכב אותך אבל זה ממש מציק לי, רצתי אתמול בגשם, וחטפתי את זה בגדול"
"אתה רץ קבוע?"
"כן"
"יופי, בוא נפתח לך תיק ואז נראה מה הבעיה שלך"
היא התחילה לעבוד על המחשב ולמלא פרטים אישיים, בהתחלה היא שאלה שאלות כלליות ואז התחילה לבדוק את ההסטוריה הרפואית שלי ושל משפחתי
"בדרך כלל רק רופא המשפחה שלי שואל אותי את כל השאלות האילו"
"אני אוהבת להיות מאוד יסודית בעבודה שלי, אז היה סרטן אצלך במשפחה או לא?"
"לא"
"בת זוג קבעה?"
"לא"
אחרי התחקיר הביטחוני המקיף של ד"ר כהן היא ביקשה ממני לגשת למיטת הטיפולים ולהוריד את המכנסיים ואת התחתונים. בהתחלה רציתי להגיד לה שרואים את השפשפת גם בלי להוריד את התחתונים אבל אחרי היחס הרציני שלה למקצוע העדפתי להוריד הכל ולא לצאת שפן שמתבייש מרופאים.
היא ביקשה ממני לשבת על קצה המיטה ולבשה כפפות לבנות על ידיה.
"תפסק קצת יותר…מעולה"
היא התחילה לגעת בשפשפת
"אתה ממש יודע לגדל אותן יפה, אתה סובל בדרך כלל משפשפות?"
"בצבא סבלתי הרבה אבל בשנים האחרונות ממש לא"
"זה נראה כמו שפשפת זיהומית, בו נראה עד לאן היא התפשטה"
יד אחת שלה הסיתה בעדינות את ביצים שלי וביד השניה היא נגעה קלות בעור סביבם, בהתחלה בצד ימין ואז העבירה את הביצים והזין בעדינות רבה לצד השני ובדקה את צד שמואל. הנגיעות שלה הפכו לליטופים נעימים, ואז הא החליטה להיות ממש מקצועית ולראות שהשפשפת לא התפשטה לאזור השערות שמעל הזין. היד שהחזיקה את הביצים שלי עברה להחזיק את הזין כלפי מטה, ידה השניה עברה בין שערות הערווה שלי ואת ראשה היא קירבה כדי להטיב לראות. מנקודת המבט שלי זה נראה כאילו ד"ר כהן מוצצת לי. המראה הזה, וידה על איברי מיד עורר את כל חושי והתחלתי מלחמה פנימית לעצור את הזיקפה המאיימת להגיע.
למזלי היא עזבה את האזור וגם שיחררה את ידה מאיברי, נשמתי לרווחה אך באמצע הנשימה שוב הרגשתי את ידה על הביצים. עכשיו היא הרימה אותן ובדקה מתחת. אין ספק שיסודיות יכולה להיות שמה השני של ד"ר כהן (אני אפילו לא הכרתי את שמה הראשון) ידה השניה התחילה באותם ליטופים בודקים באיזור התחתון של הביצים וירדה מדי פעם לכיוון פי הטבעת.
ושם זה קרה. כשהאצבעות שלה עברו על הנקודה הרגישה שנמצאת בין הביצים לפי הטבעת הזין שלי כבר לא כל כך היה בשליטתי. הוא קפץ לדום ועמד גאה ומאושר מול פרצופה של ד"ר כהן.
היא הרימה את מבטה מאזור פי הטבעת שלי ועצרה מולו בחיוך קטן.
"שלום גם לך"
"מצטער לא…"
"זה בסדר, להזכירך אני רופאה אני רואה הרבה כאילו"
המחשבה על הצד המקצועי שלה הרגיע אותי מעט וגם המחשבה שאולי היא מנסה לפתות אותי ירדה (ולא שלא פנטזתי על זה באותו הרגע)
הזין עדיין עמד אבל הדריכות והנוקשות התחילו להעלם, אבל היד שלה היתה עדיין ליד פי הטבעת שלי והיא חזרה "לבחון" את האזור נוגעת קלות בפי הטבעת. מצב דום חזר מייד לפעולה.
אני לא יודע מה יש בנקודה הזו שכל כך מקפיץ אותי אבל זה עובד.
ד"ר כהן עזבה את האזור והתרוממה.
"השפשפת שלך ממש תוקפנית ומתפשטת במהירות, אני ארשום לך מישחה."
"אפשר שזה יהיה אגיספור?"
"אין בעיה, אם אנחנו כבר בודקים אותך, אז יש עוד משהו שמציק לך?"
"לא כל השאר בסדר"
"אני בטוחה שאם תיצא מיכאן עם כזו זיקפה זה יהיה מאוד מציק" אמרה בחיוך
"תוך שניה הוא יירגע" ניסיתי שקולי ישמע בטוח אבל הזין שלי לא הראה סימנים של הסכמה.
"בו נטפל לך בזה"
לא הבנתי בדיוק מה היא עושה אבל היא הורידה את הכפפה הלבנה שלה מאחת הידיים, הכניסה את שתי הידים לתוכה עד למקום בוא אחת האצבעות אמורה להיכנס ומתחה את הכפפה לצדדים. בצורה הזו היא הלבישה על הזין שלי את הכפפה. כמו קונדום מצחיק.
ואז היא ירדה שוב לאזור היד החשופה מחזיקה את האיבר שלי ומשפשפת אותו, ידה השניה ממוללת לי את הביצים והיא כולה חיוכים.
נשענתי קצת לאחור בהנחה שכל מה שאני מקבל כאן זה קצת עבודת ידיים כדי להוריד את הזיקפה. אבל להפתעתי לעבדת הידיים הצטרף גם הפה, עולה ויורד על הכפפה שמכנס את הזין שלי. מידי פעם היא סגרה את הזין בתוך הפה שלה ויצרה וקום שהגביר את התחושות שלי וקירב את הסוף. אבל תחושת הכפפה קצת הכהתה את המציצה, רציתי לשאול אותה האם יש לה קונדום כי דרכו מרגישים יותר אבל לא רציתי להפריע לרופאה שממלאה את תפקידה. אחרי כמה דקות שהזין שלי לא הראה כל סימן שהוא רוצה לסיים את הטיפול הזה היא כנראה החליטה לקצר את התהליך והעבירה את היד שהיתה כל הזמן על הביצים שלי לאזור פי הטבעת. אני חושב שהתנועות של גופי הסגירו את גלי ההנאה שזרמו בי. היא ליטפה את האזור בעדינות והשאירה אצבע אחת לפי הטבעת. אני מודה שמעולם לא חוויתי חדירה בפי הטבעת אבל התחושה שזרמה מישם הגביר לי את הרצון שהיא תעמיק את המגע בינינו, ואחרי כמה שניות זה קרה, היא הגבירה את קצב המציצה ובמקביל לחצה בתנועות מעגליות את האצבע שלה על פי הטבעת שלי. הגדלתי את הפיסוק של רגלי והרגשתי את איברי מתפוצץ ויורה זרע לתוך הכפפה.
אחרי שהרוחות נרגעו והזין שלי התחיל להתכווץ היא הורידה בעדינות את הכפפה, שמה אותה על מגש הטיפולים, לקחה כמה מטפחות ניר ונגבה את שאריות הזרע מהזין שלי.

ד"ר כהן חזרה לכיסא שלה מאחורי השולחן והתחילה לכתוב במחשב. אני התלבשתי וישבתי מולה, לא ידעתי מה להגיד, האם להודות לה על ה"טיפול" האם להגיד לה שאני רוצה לרדת לה?
"אני רושמת לך מירשם לאגיספור וכמה בדיקות דם"
"בדיקות דם? למה אני צריך בדיקות דם? זה רק שפשפת…"
"כמו ששמת לב אני אוהבת להיות יסודית מאוד, עכשיו לך תעשה את בדיקות הדם ותחזור אלי עוד שבוע עם התוצאות."
"אני עדיין לא מבין מה קשור בדיקות דם לשפשפת"
ד"ר כהן קמה עקפה את השולחן ונעמדה לידי היא התכופפה קלות הקריבה את שפתה לשפתי, שלחה יד למפשעה שלי ומחצה לי את הביצים והזין, שפתה עדיין לא נוגעות בשלי והיא לחשה "תבוא אלי בשבוע הבא, תגיד לסיגלית שתקבע לך תור בסוף היום" היא לא נישקה אותי אבל הקירבה שלה גרמה לי לשכוח מי אני ומה אני בכלל עושה אצלה במרפאה. התחלתי ללכת לכיוון הדלת אבל ד"ר כהן עצרה אותי ידה על ראשי והיא הדביקה לי נשיקה רטובה וחודרנית. "אני יודעת שזה יהיה לך קשה אבל עד הביקור הבא שלך אל תאונן"
"למה?"
לא קיבלתי תשובה רק נשיקה באוויר.

יצאתי החוצה סיגלית פקידת הקבלה היתה עסוקה במחשב
"ד"ר כהן ביקשה לקבוע לי תור לשבוע הבא בסוף היום"
סיגלית הרימה את ראשה לבחון אותי וחיכה חיוך גדול כאילו היא יודעת בדיוק לה ד"ר כהן התכוונה.
"יום שלישי בשמונה, תשאיר לי בבקשה מספר נייד, בשביל שאם יהיה שינוי בתור אני אחזור אליך"

***

ביום ראשון בסביבות השעה 11 בבוקר הנייד שלי רטט. הייתי באמצע ישיבה עם לקוח ומיד זיהיתי את המספר, המרפאה של ד"ר כהן, ביקשתי מהלקוח סליחה ויצאתי מחדר הישיבות
"שלום"
"שלום מדברת סיגלית מהמרפאה של ד"ר כהן"
"כן זיהיתי את המספר"
"ד"ר כהן מבקשת שתגיע למרפאה"
"יש לי תור ליום שלישי לסוף היום" קיוויתי שלא שכחו את הסידור שלנו.
"אני יודעת אבל קיבלתי הוראה לזמן אותך לעוד שעה"
"עוד שעה??? אני באמצע העבודה… זה לא יכול לחכות לערב?"
"לא הרופאה רוצה לראות אותך דחוף"
מה כבר יכול להיות דחוף? אולי היא מצאה משהו בבדיקות דם שלי? לא יכול להיות שהיא מקפיצה אותי בכזו מהירות בשביל להמשיך את מה שהפסקנו.
"תראי אני באמצע העבודה אני חייב לסיים כאן כמה דברים"
"עוד שעה אצלנו במרפאה" הקול של סיגלית המזכירה היה קר וחסר סבלנות.
נאלצתי לסגור בחמש דקות את הפגישה עם הלקוח וטסתי למרפאה.

הגעתי במהירות שיא למרפאה ורגע לפני שפתחתי את הדלת שמתי לב לשעות הקבלה, הם אמורים לפתוח את המרפאה רק אחרי צהריים. כאן כבר ירד לי החשש שמשהו לא בסדר איתי, נראה כאילו משהו לא בסדר עם הרופאה שלי. החלטתי לתת לה מנה על זה שהיא הדאיגה אותי.
נכנסתי, סיגלית וד"ר כהן היו בקבלה.
"תכנס לחדר" אמרה ד"ר כהן
"תראי לפני זה, יש משהו שאני חייב להגיד לך. אני…" ניסיתי להתחיל לדבר
"תכנס לחדר קודם"
בהתחלה חשבתי שאולי היא לא רוצה שסיגלית תשמע את מה שיש לי להגיד לה אז הלכתי לחדר אבל הדבר הבא הפתיע אותי יותר.
"סיגלית תכנסי להכין לי אותו"
סיגלית נכנסה לחדר אחרי וסגרה את הדלת.
עמדתי מופתע, מה יש להכין בי?
"בוא אחרי" אמרה סיגלית כשהיא מאוד מאושרת מהבלבול שנראה על פני.
"שב כאן" היא הצביע על מיטת הטיפולים.
ישבתי.
סיגלית הסיטה קצת את הוילון אבל לא סגרה אותו לגמרי והתחילה לעשות תנועות ריקוד איתו.
ריקוד סקסי שמזכיר את כל הבנות ממועדוני הלילה שרוקדות עם עמוד.
התנועות שלה היו מאוד עגולות ונשיות אבל היא לא ישרה מבט אלי, כאילו היא רוקדת לעצמה.
נשענתי לאחור נהנה מהמופע.
הקצב שלה היה מושלם כאילו יש באמת מוזיקה ברקע, ומרגע לרגע התנועות שלה הפכו יותר ויותר סקסיות.
כאילו היא מתחממת ונכנסת לריקוד יותר ויותר.
היא הורידה את החולצה שלה כחלק מהריקוד תוך כדאי התקדמות לעברי, היא פיסקה לי את הרגליים, נעמדה ביניהם, הסתובבה ואספה את שערה קדימה חושפת בפני את החיבור של החזיה.
"נו, היא לא תרד לבד…"
פתחתי את הסוגר והיא התרחקה כמטר ממני הסתובבה ורקדה כשהחזייה מוחזקת בידה, היא המשיכה את הריקוד ואז הפילה את החזייה כשידה עדיין מסתירות את השדיים.
אני חייב לציין שלמרות כל ההשקעה שלה, זה ממש לא מה שרציתי באותו רגע. אני חושב שאת שלב הגירוי הרדוד עברתי כבר מזמן, אני רציתי אקשן אמיתי. אבל לא רציתי להעליב אותה.
נתתי לה להמשיך עם המופע. אחרי שהיא חשפה את שדייה היא עברה לשאר הלבוש המיותר, כלומר נעלים גרביים וכל הדברים שאין אף ריקוד בעולם שיכול להפוך את ההורדה שלהם למגרה. את המכנס היא הורידה כשהיא עם הגב אלי ואז היא התכופפה קדימה מבליטה את הישבן שלה. איזה מראה מדהים, זה לא משנה אם לבחורה יש תחת קטן או גדול, התנוחה הזו תמיד עושה חשק לעמוד מאחור ולהתחכך בישבן. החלטתי לעשות מעשה, ניגשתי אליה היא הזדקפה מייד. היא לא כל כך ציפתה לזה שאני אצמד אליה באמצע המופע, היא קפאה במקום לא ידעה מה לעשות, היא לא ציפתה להפרעה כזו באמצע ההופעה ולא ידעה כך כך מה לעשות עם זה. לקחתי את העניינים לידיים והובלתי אותה למיטה השענתי אותה קדימה על קצה המיטה כך שהישבן שלה שוב בלט מולי ואיזה ישבן היה לסיגלית, לא מהרזים המצומקים והשריריים, אלא רחב מימדים כזה שכשמחזקים אותו מרגישים בשר ולא עצמות. ליטפתי אותו, מעכתי אותו, לשתי, עיסתי, שיחקתי איתו עד שהרגשתי את הזין שלי מתחיל להתעורר במכנס.
זזתי קצת אחורה להוריד את הבגדים שלי, סיגלית התרוממה והסתובבה.
"איכפת לך אם נשאר עוד קצת בתנוחה הזו?" שאלתי.
היא לא מאמרה כלום רק חייכה מאוזן לאוזן וחזרה להישען על המיטה בתנוחה הקודמת.
הזין שלי לא עמד בכל הכוח שלו אז הצמדתי אותו לישבן שלה וליטפתי לה את הגב בזמן שהוא התחכך בישבן הרך שלה. למעשה כל הגוף שלי הרגיש אותה חוץ מהזין שהרגיש רק את התחתונים, כדי לשפר את מעמדו אספתי את החלק האחורי של התחתונים שלה לתוך החריץ כך שעכשיו זה נראה כאילו היא לבשה חוטיני הצמדתי את הזין לחריץ ולחצתי את הישבן שלה משתי הכיוונים עם הידיים, הזין שלי עכשיו הרגיש את מגע עורה החם והלח ואני נשענתי קלות על גבה מרחיב את שטח המגע בינינו. אחרי כמה שפשופים כאילו הזין שלי כבר היה במלוא זקפתו. ואז הרפתי את האחיזה בידיים והעברתי את הזין שלי קדימה לכיוון הכוס שלה, התחתונים החליקו אותו על הכוס ולא נתנו לו לחדור, מה שאפשר לי לשפשף לה את הכוס עם הזין בלי לחדור ולה היתה את האפשרות לראות את זה. היא שלחה יד וליטפה את הזין שלי מצמידה אותו יותר לגופה ומגבירה את החיכוך. אני התרוממתי מעט כדי להגביר את הלחץ והגברתי את התנועות כך שהשפשוף היה ממש חזק. הנשימות שלה העידו על זה שאני בכיוון הנכון. שלחתי את ידי לכתפיה והצמדתי אותה אלי יותר חזק והיא הוסיפה לעוצמה בזה שהיא סגרה את הפיסוק הקל שלה על הזין שלי מוחצת אותו מכל הכיוונים. היה לי קשה לזוז אז הפסקתי והיא מייד שחררה את האחיזה ושלחה את ידיה השניה כדי להסיט את התחתונים שלה הצידה, עכשיו הזין שלי שפשף את שערות הארווה שלה וכנראה שגם את השפתיים התחתונות והדגדגן, היה קשה לי להרגיש איזה איברים אני משפשף אבל ברגע שהיא הסיטה אותו קלות מהמסלול היה לי ברור לאן הוא נכנס.
הכוס שלה היה רטוב לגמרי ולמרות שהתנוחה שלנו הצרה אותו הזין שלי חדר ללא שם קושי. עצרתי לרגע כשכולו היה בתוכה ואז התחלתי את תנועת ה"פמפום", קדימה ואחורה, לא יותר מידי כדי שהוא לא יצא, לא תמיד הצלחתי ומדי פעם הוא ברח אבל הידיים שלה מייד החזירו אותו לכוס החם והנאים שלה. שלחתי את ידיי קדימה ואחזתי אותה בשדיים מעסה אותם בזמן החדירה, גם השדיים שלה כמו הישבן היו בשרניות במידה הנכונה והעיסוי שלהם רק עורר אותי יותר. רציתי להגביר גם את ההנאה שלה ושלחתי את אחת הידיים שלי לכיוון הדגדגן שלה במטרה לעורר אותו יותר, אבל כשהגעתי לעזור גיליתי שהידיים שלה כבר הקדימו אותי.
המשכנו כך כמה דקות, חשבתי להחליף תנוחה כי לא נראה לי שבדרך הזו נגיע לרקיע אבל היא סימנה לי שאין סיכוי לשינוי. אז המשכתי, לפעמים הדבר הזה לא כל כך ברור לי, אם זו היתה מישהי שאני אוהב ומכיר כבר מזמן הייתי צריך להתחיל לחשוב על כדורגל או על כל דבר אחר כדי לא לגמור, אבל כאן ממש לא. הוא נשאר עומד ואני בכלל לא הייתי בכיוון. מחשבות מוזרות התחילו להציף את המוח שלי, כל הקטע של סטוץ וזיון לעומת מעשה אהבה ועוד שטויות שאתה לא רוצה לחשוב עליהם בזמן זיון. הזקפה שלי התחילה להיפגע מהמחשבות ונראה שסיגלית הרגישה את זה.
"אל אבד את זה… עוד קצת… אל תפסיק…אני רוצה שתגמור…"
התכוננתי להתפקס חזרה אבל אז שמעתי משהו מאחורי, ד"ר כהן עמדה ליד הוילון נראה שהיא צפתה בנו כל הזמן. לרגע איבדתי את האיפוס לגמרי אבל אז ראיתי מה הרופאה המכובדת לובשת והכל התעורר מחדש.
תמיד שראיתי סרטים כחולים לא הבנתי מי תלבש את כל הבלגן הזה? גרביונים, מחוך, מגפיים מעור, חזיות פושאפ שקופות. אבל עכשיו אני יודע מי. ד"ר כהן, כולה באדום צעקני וחיוך של כוכבת פורנו. לא ידעתי עם לצחוק או לבכות, מה שבטוח הזקפה חזרה והקצב איתה. המחשבה על שתי נשים יכולה להוציא גבר מקברו.
עכשיו שידעתי שמסתכלים עלי הפכתי את כל התנועות שלי ליותר תאטרליות, הכנסתי והוצאתי את הישבן יחד עם התנועות של הזין והגברתי סיבובים של האגן שלי. ד"ר כהן נצמדה אלי מאחור מתחככת על גופי. המגע של כל האביזרים שלה הפריע לי אז שלחתי את ידי לאחור מנסה להפשיט אותה ללא הצלחה רובה, למזלי היא הבינה את הרמז הרפתה מגופי והתפשטה לגמרי. טוב לא לגמרי המגפיים עדיין נשארו, אשכרה סרט פורנו, מי מזדיינת עם מגפיים? אבל לא רציתי להתחיל לדון בנושא המחשבה על שלישיה הטריף אותי לגמרי. ד"ר כהן חזרה להצמד אלי מאחור אבל לי היו תוכניות אחרות, העברתי אותה לימיני כך שאוכל לראות אותה בזמן שאני מזין את סיגלית, שחזרה לענג את עצמה והתעלמה לחלוטין מהנוכחות של ד"ר כהן.
לד"ר כהן היה מבנה גוף שמור ובכושר, תחת מחוטב ושדיים אחרי ניתוח, לא גדולים מדי אבל מתוחים ועומדים כמו הזין שלי. ליטפנו אחד את השני, לא ניסינו אפילו להתנשק. היה ברור לכולם שכאן יש זיון ודי.
שלחתי יד לכוס המגולח של ד"ר כהן, הוא היה חלק לגמרי, כאילו גלחו אותו רק הבוקר. רציתי ללקק לה אותו, כתודה על המציצה שהיא הביאה לי בביקור הקודם אבל התנוחה שלנו לא אפשר את זה.
"יש סיכוי לשינוי תנוחה?" העלתי שאלה לאוויר.
"לא" יצאה תשובה מתנשפת מסיגלית. ד"ר כהן לא הגיבה רק חייכה.
"יש כאן כוס שזקוק לליקוק" אמרתי במחאה.
"כל עוד שאתה לא יוצא ממני"
נענתי לאתגר, החזקתי בסיגלית והרמתי אותה, הסתובבתי והתישבתי על המיטה, עד כאן הכל היה בסדר, אבל כאשר ניסיתי להישכב הזין ברח. סיגלית התרוממה במהירות ודחפה אותי לכיוון המיטה ובמהירות שיא התישבה אלי ובלעה את הזין שלי חזרה בין רגליה. אחרי כמה שניות היא חזרה לקצב שלה ידיה מלטפות את ערוותה רק שעכשיו אני גם רואה את כל זה. אבל לא להרבה זמן, ד"ר כהן קירבה כיסא למיטה ובעזרתו טיפסה מעל ראשי. היא נעמדה על בירכה מעל ראשי מולי נפרס הכוס החלק של ד"ר כהן. היא הורידה את האגן ואני הרמתי מעט את הראש והוצאתי את הלשון נוגע לא נוגע בשפת הכוס שלה. לאט לאט הגברתי את המגע והגדלתי את אזור כיסוי הליקוק שלי. אני הרטבתי את הכוס מבחוץ והוא התחיל להרטב בפנים. צרפתי יד אחת כדי שתעזור לי לפזר את הרטיבות שלה לכל המקומות והחדרתי את הלשון יותר לעומק. נבלעתי לתוך גופה ונסחפתי לתוך הסיטואציה בשכרון חושים מושלם. הזין שלי רטוב מסיגלית וכל הפנים שלי רטובות מד"ר כהן. מה עוד יכול לבקש בחור?
לאחר כמה דקות של שכרון ליקוק שריר הצוואר שלי התחילו לכאוב אז הורדתי לרגע את הראש ושלחתי מבט לכיוון סיגלית. שתי הבחורות מעלי היו עסוקות בעצמן, מתנשקות ומלטפות אחת לשניה את השדיים. זו לא היתה נשיקה ארוטית, יכולתי מייד לראות שיש כאן תשוקה ואהבה גדולה. לי זה ממש לא הפריע ולא רציתי להפריע להן אז חזרתי למלאכת הליקוק. אחרי כדקה היד של סיגלית הצטרפה ללשון שלי. השארתי לה את הדגדגן והחדרתי את הלשון לעומק. לקח לנו כמה שניות של עבודת צוות ואז שמענו את הגניחות באות. לא הפסקתי עד שהרגשתי את כל משקל גופה של הרופאה על ראשי. נצמדתי למזרון ונתתי לה להתחכך על כל ראשי. הרגשתי איך היא הופכת את ראשי לכלי אוננות והתענגתי מזה. מדי פעם גם אפי וגם פי היו חסומים על ידי גופה והתקשתי לנשום אבל זה היה שווה את זה. הייתי כל כך עסוק בכוס שמולי שכמעט ושכחתי לגמרי את סיגלית, היא לא הפסיקה לזוז על הזין שלי ומידי פעם הוציאה קולות אושר קצרים. אחרי שד"ר כהן סימה היא ירדה מהמיטה.
"תעשי שהוא יגמור" פנתה סיגלית לד"ר.
לא הבנתי למה היא לא מבקשת ממני אבל למה להפריע לבנות?
"אני יודעת בדיוק מה יעשה את זה, תחליפו תנוחה. תשכבי מתחתו" ד"ר כהן הנדסה אותה לתנוחה מיסיונרית, לא הבנתי מה היא מתכננת אבל זה ממש לא היה לי חשוב, שיתפתי פעולה ועברתי לתנוחה המבוקשת. פיסקתי קצת את רגלי כדי לשמור על איזון ובעזרת ידי החזקתי את גופי מרחף מעל כך יכולתי לראות את שדיה מתנדנדים בקצב גופי. הגברתי קצת את הקצב כדי להגביר את החיכוך של הזין אבל לד"ר כהן היו תוכניות משלה היא שלחה יד לישבני והתחילה ללטף את אותה נקודה שהקפיצה את הזין בביקור הקודם שלי, האזור הזה, בין הזין לפי הטבעת. תוך שניה הדם עלה לי לראש, לא ראיתי ולא שמעתי רק המשכתי כמו טיס אוטומטי לזיין את סיגלית. ואז ד"ר כהן העלתה את האצבע שלה ולחצה לי על פי הטבעת. זה כל מה שהיה צריך לא חדירה רק לחץ קל ואני גמרתי וגמרתי וגמרתי האורגזמה הזו נראתה כמו נצח. מותש צנחתי על גופה של סיגלית ללא יכולת להחזיק את עצמי יותר באוויר.
כשירדתי מהמיטה סיגלית נשארה לשכב וד"ר כהן הגישה לי את המכנסיים שלי, הבנתי את הרמז והתלבשתי.
אף אחד לא דיבר בחדר והיה לכולם ברור שהגיע זמני ללכת.
סיימתי להתלבש וראיתי שד"ר כהן התיישבה על המיטה ליד סיגלית וליטפה אותה ללא הפסקה.
"להתראות בנות"
"ביי ותודה" רק סיגלית ענתה לי, ד"ר כהן היתה שקועה כולה במסג' שהיא עשתה לה.
יצאתי מהחדר לחדר ההמתנה בדרכי לדלת היציאה, פתחתי את הדלת נעצרתי רגע וסגרתי אותה. רק שאני עדיין הייתי בחדר ההמתנה. אם ד"ר כהן יכלה להסתכל אלי למה אני לא יכול להסתכל אליה, משום מה היה ברור לי שהן המשיכו בחדר בלעדי, והתחשק לי להציץ להן.
חזרתי על קצות אצבעותיי לחדר, שתיהן שכבו מחובקות על המיטה מלטפות אחת את השנייה ומדברות.
"לא האמנתי שגילחת לכבודו" אמרה סיגלית.
"היתה לי תחושה שזה ידליק גברים"
"אבל אותי זה ממש לא מדליק"
"אל תדאגי אני לא חוזרת על הסיוט הזה שוב"
"ומה הקטע עם המגפיים וההופעה של הזונה?"
"בכל הסרטים הכחולים הן תמיד לבושות במגפיים, חשבתי שזה יעבוד"
"את ממש לא מכירה גברים אה? מספיק שהיית נכנסת ערומה. בכלל ממתי את רואה סרטים כחולים?"
"לקחתי בוידיומט, רציתי ללמוד איך גברים חושבים"
"וסרטים כחולים זה מה שילמד אותך, מאמי זה ממש לא מה שגברים אוהבים"
"הופה קיבלת זין ועכשיו את גם מבינה בגברים?"
"להזכיר לך שלי יש יותר ניסיון עם החזירים האילו"
"חזירים? היו כמה רגעים קודם שנראה כאילו הוא מחזיר אותך לסטרייטיות"
"זה לא פייר להתחיל איתי עם קטע של קנאה, אני אמרתי לך שיש דרכים אחרות"
"אבל אני חושבת שזו הדרך הנכונה"
"את חושבת שזה הצליח?" שאלה סיגלית את הרופאה.
"ראית את תוצאות הבדיקה שלו יש לו זרעונים מובחרים"
קפאתי במקום.
פלאשבאק… כל המשפטים האחרונים של סיגלית קפצו לי בראש "תעשי שהוא יגמור", "כל עוד שאתה לא יוצא ממני", "אל אבד את זה… עוד קצת… אל תפסיק…אני רוצה שתגמור…"
סוף פלאשבאק חזרה למציאות….. הייתי כל כך מהופנט ששכחתי להשתמש בקונדום…
פלאשבאק… בפעם הקודמת במרפאה שלי גמרתי לתוך הכפפה של ד"ר כהן… משם כנראה הן לקחו את הזרע שלי לבדיקה… וכל בדיקות הדם שנדרשתי לעשות… סוף פלאשבאק חזרה למציאות…
זה לא היה לשפשפת שלי זה היה לבדוק האם אני פר הרבייה שווה או לא…
לא ידעתי האם להתפרץ אליהן או לא…הייתי מאוד מבולבל… האם הן ידרשו ממני אבהות בהמשך? אין סיכוי… לבקש הפלה?… מה לעשות.
נסוגתי לאחור וברחתי מהמרפאה.
במהלך השבוע לא הפסקתי לחשוב על זה, כבר הייתי עם המון החלטות שלא הגשמתי. מללכת למרפאה ולהגיד שאני רוצה להיות האבא ועד לבקש שיחתמו לי שלעולם לא יבוא לדרוש אבהות.
ככל שעבר הזמן הפסקתי להתעסק במחשבות והמשכתי את חיי.

כעבור כארבעה חודשים נפגשנו שוב, זה היה בכניסה לבית קולנוע הן בדיוק יצאו מהתור של קופת הכרטיסים ואני עמדתי בסופו. בהתחלה שתיהן קפאו במקום במיוחד שקלטו שאני מסתכל על הבטן ההריונית של סיגלית. החזרתי מבט חודר לסיגלית ואז חייכתי והנהנתי עם הראש משדר לה שאני יודע ומאשר.
סיגלית מיד חייכה באושר נראה כאילו ד"ר כהן לא ממש הבינה את המסר.
סיגלית נגשה אלי נישקה לי על הלחי ולחשה לי "תודה".
"בן או בת" שאלתי.
"בן" ענתה ד"ר כהן.
"לא נורא" ציחקקתי
"יפעת אמרה שהיא תביא לנו את הבת" אמרה סיגלית (זו הפעם הראשונה ששמעתי את שמה של ד"ר כהן)
"אני חושב שכדאי שזה יהיה אותו האבא, כך יש סיכוי שהאחים יראו זהים" אפילו את עצמי הצלחתי להפתיע במשפט הזה.
למשך דקה אף אחת מהן לא הגיבה ואז ד"ר כהן התקרבה אלי ונשקה לי על השפתיים.
"גם אני חושבת כך."

מתוך האתר יחסים אסורים