נוסטלגיה

כולכם בוודאי זוכרים את גל נוסטלגיה ששטף את המדינה לפני כשנתיים , קבוצות פייסבוק צצו כמעט בכל ישוב , וצברו אלפי ואפילו עשרות אלפי חברים .

מובילת הטרנד החדש הייתה בת-ים  , עיר ילדותי האהובה  , וגם אני פרפרוני נסחפתי יחד עם כולם  , היה מדהים להיזכר בילדותנו  , בסדרות הטלוויזיה העתיקות , בשירים אהובים ובעיקר לפגוש חברי ילדות שהקשר איתם אבד לפני עשרות שנים, ועכשיו צצה ההזדמנות לברר האם יורם הגאון הפך לפרופסור , עם מי התחתנה מלכת הכיתה  ושאלת השאלות  איפה דפנה אהבת חיי הראשונה .

אהבת בוסר שפרחה חופש גדול אחד בתיכון , נסענו באוטובוסים לעיר הגדולה  , שוטטנו , קשקשנו , הלכנו לסרטים  , וכשחזרנו לספסל הלימודים הכל פרח וחלף כלא היה.

במהלך השנים התחתנתי ונולדו הילדים , ומפעם לפעם נזכרתי וחשבתי מה עובר עליה  , ניסיתי לגשש , לבדוק , היה מי שאמר שהשתקעה בחו"ל ואחר נזכר שנתקל בה פעם ברחוב  , וזהו היא נעלמה.

אפילו העידן החדש לא עזר , חיפשתי בפייס ובגוגל  , ולא מצאתי  , כנראה שהתחתנה והתנתקה משם נעוריה .

גל הנוסטלגיה חיבר את כולנו  , מצאנו את כולם , חבר הביא חבר  , התאחדנו לקבוצת ווטסאפ חובקת עולם  , ארגנטינה , אוסטרליה  , צפון ודרום , מסרח ומערב כולם נפגשו בווטסאפ , ויום אחד זה קרה , התעוררתי והצצתי בווטסאפ  "דפנה כהן נוספה לקבוצה"  , הייתה לנו רק דפנה אחת בשכבה  , כך שזו חייבת להיות היא , התרגשתי , חייב להודות  , נכנסתי לכרטיס , והנה היא  , כמעט ולא השתנתה  , אותה גומת חן , אותו החיוך .

כרגיל התחילו השאלות , והתעלומה רבת השנים נפתרה , התחתנה  , עברה לקריית שמונה ועשתה שמה חיל כאשת חינוך לתפארת  , אודה ולא אבוש שלא העזתי לפנות אליה בפרטי , חששתי שהיא לא זוכרת , שתירתע משיחה בכל זאת אישה נשואה ואימא לילדים .

וכמו שקרה בכל מקום  , גם אצלנו , התחילו לגשש ולדבר על כנס מחזור .

והגיע היום ועודני מהסס   , תלך, מה יש לך להפסיד , לוחצת אשתי  , ולא יודעת את הסיבה האמתית בגינה אני מתלבט .

מה שהכריע את הכף הייתה הידיעה שדפנה לא תגיע , האמת שחששתי מהמפגש החוזר איתה .

אז הלכתי  , והאמת שלא ציפיתי להרבה   ,הלכתי כי רציתי לפגוש חברים של פעם פנים אל פנים

והגעתי , אמנם באיחור אופנתי , ובכל זאת הגעתי,נכנסתי בשער הישן , מלא זיכרונות ושקוע בשרעפים  , ופגשתי את יורם הגאון שפתח מסעדה בצפון ,ואת רונית מלכת הכיתה שתפחה והפכה לסבתא לשלושה .

ונתקלתי , ומלמלתי סליחה , והרמתי ת'ראש , וראיתי אותה  , את דפנה שלי , בוגרת ב-25 שנה, ובכל זאת דפנה שאהבתי אי שם בחופשה שלפני השמינית .

"סליחה" מלמלה גם היא , ואז זיהתה וחייכה ואמרה "פרפרוני , איזו הפתעה , אחרי כל השנים"

והמשיכה "אין לך מה לחפש כאן , חוץ מרונית ויורם אף אחד מהכיתה לא הגיע , כיתה של חנונים , ולחשוב שהגעתי מקרית שמונה ואפילו שכרתי חדר במלון , כדי לא לחזור בלילה .

וכמו פעם , וכאילו לא עברו עשרות שנים , הצעתי ללוות אותה  , והפעם למלון ולא לבית ביוספטל , היססה והסכימה.

פוסעים לנו בשבילי ילדותנו , והזיכרונות מציפים , שנינו שקטים , שקועים במחשבות.

ומגיעים למלון , והיא מציעה "מוקדם, בוא תעלה ונקשקש כמו פעם , הלילה ארוך ואני לבד"

מנסה להבין האם זו הצעה מגונה ? ופוסל מיד זו דפנה  , אין מצב .

ונזכר ונזקר בכל הלילות בהן השאירה אותו ותאוותי בידי

ונזכר ונזקר בלילות בהן אוננתי והיא בדמיוני

ולא שוכח את לילות הקיץ החמים בהם ארבתי מאוהב מתחת לחלונה , אולי תראה ותזמין אותי לעלות  , מזמזם בלבי את מיסטר לונלי .

נזכר ונזקר ונענה להזמנה.

ועולים לחדר  , והיא מעבירה כרטיס , נכנסת ואני בעקבותיה

ומהפך

דפנה מתנפלת עלי , מחבקת , בוכה וצוחקת וממלמלת "הוי פרפרוני , שנים אני מתייסרת על ההחמצה הגדולה , הייתי מציצה בין השלבים , רואה אותך ולא מעיזה להזמין.

חיבוק , נשיקה מגששת ונשיקה ארוכה יותר  , לומדים להכיר , מנסים להשלים את מה שהחסרנו .

החזה שלה צמוד לחזי , הידיים מלטפות גב ועכוז .

ומכניס את היד מתחת לחולצה  , מלטף את הגב החלק , והיד גולשת וחודרת מתחת לתחתון , מצמידה את התחת לזין הנפוח שמחכה לשחרור ,מתמכר לריח שלה , נושק לצווארה .

מרגישה את זכרותי העצומה , מתנתקת , מפשיטה אותי , ומתיישבת בוהה , "איזו טיפשה הייתי"

"כמה רציתי אותו אז , אבל היינו ילדים , ולא העזתי"

ומכניסה את הראש לפה , מוצצת , והלשון מטיילת מהראש עד הביצים  , מגדילה את משה יותר ויותר , וחוזרת ומוצצת טיפה ועוד טיפה , ומתחילה לזיין אותי עם הפה .

ולא יכול יותר  , ומנסה להזהירה , ומוציאה לשניה ת'אבר מהפה ואומרת "תגמור לי בפה "

וגומר , ובולעת הכל, לא מפספסת .

ומושך אותה למעלה , ומנשק , טועם את טעמי בפיה .

ומפשיט אותה ומשכיב אותה על המיטה , הגיע תורי .

הידיים משוטטות , העיניים מלטפות , רוצה לצרוב בזכרוני כל שניה , כל קימור  , כל תנועה.

אלף נשיקות לך אהובתי , אלף נשיקות וגם מציצות ועיסויים .

וגומרת לי מול העיניים  בפעם הראשונה  , ואומרת "תזיין אותי "

באמת הגיע הזמן  , ומזדיינים ומזדיינים ומזדיינים בכל התנוחות , משלימים עשרות שנים של תאווה

ונשכבים אחד לצד השני , מסופקים ושלמים , וברדיו  (ואולי בדמיון) מתנגן לו השיר "מיסטר לונלי , הוי מיסטר לונלי"

ואם אתם מציצנים ורוצים  עוד פרטים על מה שהיה במלון , ועל המפגש המאוחר ביותר במסעדה  , תבקשו ואני אספר .