חרדית בשאלה

אני חוזר הביתה אחרי יום ארוך לבית ריק, עוד מעט שנה גרוש, היו חודשים מאוד קשים אך לאט יצאתי מזה וגיליתי שהחיים יפים בחוץ. הרשת עושה לנו חיים מאוד קלים, לא צריך לצאת כדי להכיר, מתחברים למחשב, גולשים באתרים כאלה ואחרים ולרוב מוצאים עם מי לדבר ובדרך כלל גם ליותר מדיבורים. לאחר שהורדתי ממני את בגדי העבודה, מקלחת, ארוחה קלה, התיישבתי מול המסך והתחלתי לגלוש. באותה תקופה, חדרי הצ'אט של תפוז היו מאוד עמוסים, כל חדר והנושא שלו, כמובן שהתחלתי בחדר ג"ג, אך לא מצאתי משתמשים חדשים, חדשות ליתר דיוק, המשכתי לנשואים בוגדים, 40+ ועוד כמה וכמה אך באף חדר לא מצאתי משהו מעניין. כמעט סגרתי את המסך וראיתי חדר חדש, "חוזרים בשאלה", בתוך דתל"ש וותיק החלטתי להיכנס ולבדוק אם החדר מעניין. קצת הופתעתי מכמות הקטנה של המשתמשים, רובם גברים (לפי הניקניים), קראתי את השיחות בלי להשתתף, שום דבר מעניין, ואז היא נכנסה, "חרדית בשאלה", כמובן שכולם קפצו עליה באותו רגע. החלטתי לשלוח לה הודעה פרטית ולקוות לטוב, "דתל"ש עם ניסיון של קרוב ל20 שנה, אם את צריכה אוזן קשבת, אני כאן", יצאתי מהקבוצה והשארתי את הצ'אט הפרטי פתוח. לאחר כמה דקות של המתנה ללא תגובה, עברתי לספה והדלקתי את הטלוויזיה ושמתי לי סרט. נרדמתי כנראה מול המסך, צפצופים של הודעות נכנסות מהמחשב העירו אותי, השעה כבר הייתה מאוחרת אך הלכתי לבדוק מי שולח לי הודעות בשעה כזו.
"היי, סליחה שלא עניתי, כל הטכנולוגיה עדיין חדשה לי ורק עכשיו גיליתי ששלחת לי הודעה. אתה עוד כאן?"
בהיתי במסך והתלבטתי אם להתחיל שיחה בשעה כזו או להתעלם וללכת לישון…
"אני בתחילת דרכי ביציאה מהדת, אני רועדת מפחד, מפחדת פחד מוות, אשמח לשמוע איך עברת את זה…." המשפט הזה החזיר אותי 20 שנה אחורה, בפעם הראשונה שהדלקתי אור ביום שבת והייתי בטוח שיקרה לי משהו מזעזע, אני זוכר את עצמי, סוגר עניים ומתכווץ כולי כאילו אני מנטרל איזה פצצה שעומדת להתפוצץ, מי שלא היה דתי, לא יכול להבין זאת. התיישבתי מול המסך והתחלתי לשוחח איתה.
הודיה, בת 29, אמא ל4, הגיעה מקהילה חרדית מאוד הדוקה מארה"ב ועלתה לארץ להתחתן עם בן של רב גדול מבני ברק שמהר מאוד התגלה כבעל אלים. לאחר מלחמה ארוכה ומתישה ובזכות ההון הגדול של משפחתה מארה"ב, הודיה הצליחה לקבל גט אך בתנאי שילדיה יישארו בבני ברק ויגודלו על ידי המשפחה של האבא. שוחחנו רוב הלילה, קבענו להמשיך למחרת בערב ולפני שנפרדנו רשמתי לה את המספר שלי למידת הצורך. כמה דקות לאחר מכן קיבלתי הודעת תודה ממנה אך ביקשה ממני לא להשתמש במספר ולא ליצור איתה קשר טלפוני. במשך כשבועיים היינו מתכתבים על בסיס יום יומי, הודיה שיתפה אותי בחששות שלה מעולם החילוני, אני ניסיתי להיות אמיתי כמה שאפשר מצד אחד ולהרגיע אותה מצד שני. לאחר כשבועיים, היא שלחה לי הודעה, יש לה בקשה ממני אך מעדיפה לשאול פנים מול פנים. האמת קצת הופתעתי, כי עד עכשיו היא שמרה על פרטיותה ואפילו לא הסכימה שאשתמש בטלפון כדי ליצור קשר, אבל הייתי סקרן ולכן הסכמתי, קבענו בבית קפה בתל אביב ביום שישי בבוקר. כהרגלי, הקדמתי, תפסתי שולחן צדדי, קצת מוסתר וחיכיתי. כשהודיה נכנסה לבית קפה, כל המבטים היו עליה, היא לבשה שמלה ארוכה עד הרצפה, מעל השמלה לבשה סוג של חולצה ארוכה שהגיעה מתחת למותן ומסתירה את קימוריה, לא היה ברור אם זה היה השער שלה או פאה, הודיה עמדה בפתח הבית קפה וחיפשה בין השולחנות, כשהסתכלה לכיווני, חייכתי אליה וסימנתי לה עם היד, היא חייכה אלי חזרה והתיישבה מולי בלי לומר מילה. המשכתי להסתכל עליה, סקרתי את פניה, את שאר הגוף לא היה ניתן לנחש אפילו ורוב שכבות, עיניים כחולות, פנים לבנות, חיוך כובש, בהחלט יפה. " תגידי, לא חם לך? 40 מעלות בחוץ, איך את יכולה ללבוש כל כך הרבה בגדים?", "עניין של הרגל אני משערת, חוץ מזה, לא משנה כמה אני אתנתק מהדת, לא נראה לי שיהיה לי את האומץ לצאת מהבית ככה" ענתה לי כשהיא מביטה על בחורה תל אביבית טיפוסית בקיץ לבושה במכנסוני גינס וגופיה ללא חזייה שלא השאירו מקום לדמיון. "טוב, הלכת אל הקיצון, יש לך עוד דרך ארוכה כדי להגיע לזה אם בכלל, קודם כל את צריכה להחליט אם זו החיים שאת רוצה לחיות, ואז בשלבים לעשות את השינויים שיעשו לך טוב. ואם את שואלת אותי, נראה לי שאת עדיין לא סגורה על זה". הודיה בהתה בי ללא מילים, רוצה להגיב אך חוששת, המלצרית הוציאה אותה מהמחשבות, הזמנו שתיה קרה והמלצרית השאירה אותנו לבד, הודיה לקחה נשימה עמוקה " תראה, אני סגורה על עצמי, אני לא רוצה להיות דתיה יותר, הבעיה היא הפחד, אני בטוחה לגבי ההחלטה שלי אך הדרך מפחידה אותי. חייבת להגיד לך שבזכותך הגעתי להחלטה, להבדיל מרוב האנשים ששוחחתי איתם בנושא, אתה היחיד שלא ניסה למשוך אותי לכיוון מסוים אלה שמת לי את כל העובדות מול העניים, כנראה שזו גם הסיבה שביקשתי להיפגש איתך, אני סומכת עליך ולכן אני רוצה לבקש ממך ללוות אותי, להדריך אותי, לכוון אותי, אני סומכת עליך בעניים עצומות ואעשה כל מה שתאמר לי, אני מוכנה גם לשלם לך אם צריך" , בהיתי בה בהלם טוטלי, לא ציפיתי לדבר כזה, מיליון מחשבות רצו לי במח, המלצרית חזרה עם המשקאות והצילה אותי והחזירה אותי למציאות, לקחתי את המשקה, שתיתי כמה לגימות, הסתכלתי עליה, ראיתי את המתח בעיניה, "ואוו, הפתעת אותי, לא ציפיתי לדבר כזה, קודם כל תודה על האמון בי, זה מחמיא בהחלט, לא יודע מה לענות לך, זו אחריות לא קטנה אבל אין מצב שאקח כסף זה בטוח, במידה ואסכים, מתי את רוצה להתחיל? איך זה יעבוד?", היא חייכה והוציאה אוויר, נרגעה כנראה מהלחץ שלה, "מבחינתי זה מתחיל עכשיו, אתה אומר אני מבצעת, שוב, אני סומכת עליך שלא תבקש ממני מחר בבוקר להתלבש כמוה, חווית את זה על בשרך, ולא יודעת למה, אבל אני יודעת שתעזור לי לעבור את התהליך כמה שיותר בקלות", המשכנו לשתות בלי לדבר, מסתכלים אחד על השנייה, היא במתח וממתינה לתשובה ואני חושב ולא מצליח להחליט. החלטתי לבדוק עד כמה היא רצינית בעניין, הלכתי לקופה וביקשתי שקית ניילון, חזרתי לשולחן, הודיה הסתכלה עלי, לא מבינה מה קורה, הסתכלתי עליה ושאלתי אותה אם היא באמת מתכוונת לכל מה שאמרה, היא סימנה שכן, חיכיתי כמה שניות "אני רוצה שתתארי לי את כל מה שאת לובשת כרגע, מהשכבה העליונה עד התחתונה, כל פריט ופריט" הודיה הסתכלה עלי קצת מבולבלת לא מבינה מה מסתתר מאחורי בקשתי, הססה קצת ואז התחילה לפרט, חולצה, שמלה, גופיה, גרביונים ונעליים, החלטתי להקשות עליה, "לא לובשת הלבשה תחתונה?", היא היסמיקה והורידה את הראש והוסיפה את התחתונים והחזייה.
חייכתי אליה, מסרתי לה את השקית, וביקשתי ממנה לגשת לשירותים ולהוריד את כל השכבות המיותרות, הגרביונים, הגופייה והחולצה הארוכה, לחזור לכאן לבושה רק בשמלה. היא לקחה את השקית, חייכה אלי וניסתה לעקוץ אותי "לא אמרת כלום לגבי התחתונים והחזייה", חייכתי אליה חזרה "משאיר לך להחלטה שלך, תפתיעי אותי", הודיה הסמיקה, לקחה את השקית והלכה לשירותים. לאחר כעשר דקות הודיה יצאה מהשירותים והלסת כמעט נפלה לי, בסך הכל הורידו כמה פרטי לבוש והיא כבר נראית אחרת לגמרי, השמלה אומנם ארוכה ורחבה בחלק התחתון אך מאוד צמודה בפלג גוף עליון, מה שהבליט חזה מפואר ובטן קטנה, הודיה כמעט רצה לשולחן שלנו והתיישבה, לא יודעת איפה לשים את הידיים, מנסה להסתיר חלקי גופה כאילו היא הייתה ערומה.
הודיה הוציאה את החולצה מהשקית, הניחה אותה על גב הכיסא שלה והעבירה לי את השקית עם הבגדים שהורידה "את החולצה אני צריכה כדי לחזור הביתה אבל את השאר תשמור למזכרת, זה השלב הראשון שלי לחיים חדשים בזכותך, אני עכשיו הולכת כי אני צריכה להכין את השבת, הילדים באים אלי היום, אם תהיה זמין בלילה אני אתחבר", הודיה קמה ויצאה מהבית קפה, דקה לאחר מכן קיבלתי הודעה ממנה "יש לך הפתעה בשקית 😊", פתחתי את השקית ומצאתי בתוך הגופייה מגולגלת את התחתונים שלה. היא רצינית !!
מאותו יום, בנוסף לשיחות, היינו נפגשים פעמיים שלוש בשבוע, מגלה לה את העולם. דבר ראשון שעשינו היה מסע קניות, חידשנו את הארון שלה, עדיין בגדים צנועים אך יותר "חילוניים", לקחתי אותה לסרט, לבר, לטיולים בטבע, היא זרמה עם הכל, שואלת מיליון שאלות, נהנת מכל רגע, אבל היה דבר אחד שלא הצלחתי להכיר לה, חוף הים, כל פעם שניסיתי לקבוע איתה בים היא מצאה תירוץ אחר. ערב אחד ששוחנו, שאלתי אותה למה היא מתחמקת, בהתחלה היא התביישה וניסתה להמציא כל מיני תירוצים, אך לבסוף שהבינה שאני לא אוכל את זה, היא הודתה שהים מאוד מפחיד אותה מכמה סיבות, דבר ראשון היא לא יודעת לשחות, דבר שני, אין לה בגד ים, ודבר אחרון היא לא חושבת שהיא עדיין מסוגלת לחשוף את גופה בפומבי, דבר שיכולתי להבין. סיכמנו שקודם כל תקנה בגד ים ואני אמצא דרך להקל עליה לגבי השאר. למחרת בערב, היא שלחה לי הודעה לנייד ושאלה אם אני יכול להתחבר לשיחת ווידאו, דבר שמאוד הפתיע אותי כי עד כה היינו מתכתבים, משוחחים בטלפון או נפגשים פיזית, אבל כמובן שהסכמתי, פתחנו מצלמות ראיתי את פניה המחייכות ושאלתי אותה מה קרה ולמה המצלמה, היא הסמיקה טיפה, סיפרה לי שרכשה בגד ים ורוצה את דעתי, לאחר שהסכמתי, הודיה לקחה נשימה עמוקה וצעדה לאחור, ליבי כמעט הפסיק לפעום, הודיה לבשה ביקיני שחור, שהבליט את עורה הלבן אך בעיקר את החזה השופע שלה, נשארתי ללא מילים וכמה שניות לאחר מכן הודיה סגרה את המצלמה, שאלתי אותה למה סגרה, היא השיבה שנראה לה שהבגד ים לא יפה כי לא הגבתי אז היא תחפש משהו אחר, הסברתי לה שלא הגבתי מרוב הלם חיובי, וכמה היא נראית מהממם, שלא תעז להחליפו. הודעתי לה שאני כבר חושב על פתרון לגבי חוף הים ושנדבר למחרת. באותו לילה, זאת הייתה פעם ראשונה שאוננתי על הודיה, חלמתי על גופה הלבן ועל החזה השופע שלה. למחרת שלחתי לה הודעה שבערב אנחנו יוצאים ושתלבש את הבגד ים, כל היום לא הייתי מרוכז, תמונתה של הודיה בביקיני השחור לא יצאה לי מהראש, הזין עמד לי רוב היום, כבר בצהריים הודעתי שאני לא מרגיש טוב וחזרתי הביתה, רוקנתי שוב את הבקבוקים שלי ונכנסתי לנוח, התעוררתי כמה שעות לאחר מכן, ארגנתי כמה דברים ושלחתי להודיה נקודת מפגש.
אספתי אותה, איך שהיא עלתה היא הורידה את הפאה שלה ופזרה את שערה, הורידה את החולצה הארוכה שהסתירה שמלה קיצית ארוכה והחליפה את הנעליים הסגורות בסנדלים פתוחות, כל הזמן הזה, אני משתדל להתרכז בכביש ולא לפזול יותר מידי, ושואל את עצמי איך לא שמתי לב ליופי שלה עד עכשיו, אבל מהר השתדלתי לחשוב על דברים אחרים כי הזין שלי התחיל להראות סימני התעוררות. נסעתי לכיוון צפון תל אביב, לחוף הצוק, החניה הייתה די מלאה, ירדנו לכיוון החוף שלמרות השעה היה די עמוס בעיקר במשפחות עם ילדים קטנים, הודיה לא אמרה מילה אך ראיתי במבטה שהיא מאוד לחוצה, לקחתי את ידה וחייכתי אליה, אומר לה לא לדאוג שהכל יהיה בסדר, לקחתי אותה לאורך החוף, מתרחקים מהעומס, ככל שהלכנו החוף נהיה יותר ויותר מבודד, כמה זוגות ישבו במרחק רב אחד מהשני, המשכנו עוד קצת, עברנו כמה סלעים שחסמו את הדרך והגענו לרצועת חוף קטנה, מוסתרת, פרסתי את הסדין שהבאתי מהבית, הנחתי את המשקאות והנשנושים והורדתי את בגדיי ונשארתי עם הבגד ים, הזמנתי את הודיה לשבת לידי ואמרתי לה להוריד את השמלה כשהיא תרגיש מוכנה, מזגתי לה כוס יין, שתינו בלי להוציא מילה, צפינו בשקיעה, מהופנטים בשמיים האדומים, הנחתי את הכוס שלי, התרוממתי והלכתי לכיוון המים, נכנסתי לים ולאחר כמה צעדים צללתי לתוכם, סובבתי את הראש לכיוון החוף, הודיה עמדה על שפת המים בביקיני השחור, יצאתי לכיוונה, מושיט את ידי אליה, היא תפסה אותה ולאט משכתי אותה לתוך הים, צד אחר צד, לאחר מספר צעדים הורדתי אותה על הברכיים לתוך המים, וירדתי גם מאחוריה, שנינו מביטים בקרני השמש האחרונים בשקט, פתאום הגיע גל קטן שדחפה את הודיה לאחור, היא צעקה מפחד, אך תפסתי אותה מאחור והרגעתי אותה, ידי על בטנה החלק, גבה על חזי, גופה רעד, שאלתי אותה אם קר לה, אך אמרה שלא וכששאלתי אותה למה היא רועדת, היא הורידה את הראש מבושה "זו פעם ראשונה שמישהו נוגע בגופי, גם בעלי לא נגע בי בצורה כזו, גם כשקיימנו יחסים לרוב לבשתי כותונת, נכנס גמר ואם לא מצליח לגמור אז היה מרביץ לי כי אני לא מענגת אותו ", כאב לי הלב כששמעתי את סיפורה, אומנם סיפרה לי בעבר שבעלה היה מכה אותה, אך אף פעם לא נכנסה לפרטים יותר מידי, וגם לא שאלתי. חיבקתי אותה יותר חזק, יד על בטנה והיד השנייה מחבק אותה בכתפה, הודיה הניחה את ידה על ידי שעל בטנה, בתנועות קטנות החלתי ללטף את בטנה, גופה הגיב ישירות ורעד מהתרגשות, ליטפתי את בטנה, פעם עולה על קו החזה, פעם יורד אל קו התחתון, הורדתי את ידי מעל התחתון והחלתי ללטף אותה בבטן התחתונה, ראשה נזרק לאחור והיא הניחה אותו על כתפי, החדרתי את ידי מתחת לבגד יד, להפתעתי היא הייתה מגולחת לגמרי, באופן טבעי הודיה פתחה את רגליה, אצבעותיי ליטפו את שפתיה הבשרניות, ידי השנייה החלה במקביל ללטף את שדיה, מוציאה אותם מהחזייה, משחק עם פטמותיה הזקורות, הודיה החלה לגנוח בשקט, ידי שבתחתונים מצאה את דגדגנה והחלתי לשפשף אותו, לצבוט אותו בזמן שידי העליונה צובטת את פטמתה, תוך שניות ספורות הודיה תפסה את ידי התחתונה בכח ורעדה כולה, משתדלת לא לצעוק, לא זזתי, נתתי לה זמן להירגע, מנשק את עורפה, כל נשיקה מקפיצה אותה, היא לאט הוציאה לי את ידי מתחתונה, מסדירה את נשימותיה, " מה זה היה? מה עשית לי?" שאלה בפליאה, "נראה לי שגמרת, אני טועה?" מתאפק לא לצחוק, הודיה הסתובבה אלי, חיבקה אותי, הכניסה את ראשה לתוך עורפי והחלה לבכות, הייתי די בשוק, אבל חיבקתי אותה חזק, ליטפתי את ראשה ואת גבה, נותן לה לפרוק, דקות ארוכות עמדנו כך מחובקים, הודיה בוכה ואני מלטף, מרגיע ואז הודיה נשקה אותי בלחי, אמרה תודה ויצאה מהמים, עטפה את עצמה במגבת ונשכבה על הסדין, יצאתי אחריה, נשכבתי לידה, הרמתי יד ומשכתי אותה לחיקי, הניחה את ראשה על חזי והתכרבלה כמו ילדה קטנה והתחילה לספר את מה שחוותה בנשואיה או בעצם מה שלא חוותה, הודיה לא חוותה חום ואהבה, גם לא מההורים שלה, שאומנם אוהבים אותה אך לעולם לא חיבקו אותה, מבעלה היא בעיקר סבלה, יחסי המין היו מבחינתה סבל, לרוב כואבים, אך היא חשבה שכך צריך להיות ושהיא הבעייתית ובעצם לפני כמה דקות, במים, חוותה את האורגזמה הראשונה בחייה. השעות עברו, הודיה המשיכה לשתף, לספר, הרגשתי את דמעותיה על חזי והמשכתי לחבק, מבין שהדבר היחיד שהיא צריכה כרגע זה אוזן קשבת, חום, ואהבה, וזה מה שהשתדלתי לתת לה. לאחר כשעתיים שלוש, הודיה הפסיקה לדבר, לפי קצב הנשימות שלה הבנתי שהיא נרדמה, נתתי לה לישון קצת ולאחר קצת זמן התחלתי להעיר אותה בעדינות, ואמרתי לה שנהיה מאוחר וצריך לחזור הביתה, אספנו את הדברים, התלבשנו חזרה וחזרנו לכיוון האוטו. בגלל השעה המאוחרת הודיה שאלה אם אוכל להחזיר אותה הביתה מכוון שלא בטוח שיהיו אוטובוסים והיא מפחדת לנסוע לבד בלילה, כמובן שהסכמתי ונסעתי לכיוון הבית שלה, הודיה אספה את שערה, לבשה חזרה את החולצה הארוכה, שוחחנו על כל מיני דברים שאני עוד צריך להראות לה וקבענו להיפגש למחרת, כשהגענו לבית שלה, הודיה ביקשה שאוריד אותה ברחוב ליד, כדי שהשכנים לא יראו, וביקשה ממני להמתין עד שתודיע לי שהיא נכנסה הביתה, נשקה אותי על הלחי והודתה לי על הערב. ישבתי ברכב, מנסה לעכל את כל מה שהיה, וכל מה שהודיה סיפרה, ולא ידעתי איך לקבל את העובדה שהיא לא דיברה על מה שהיה במים, לא לטוב ולא לרע, כנראה שהיא מבולבלת יותר ממני, והחלטתי להניח לזה ולהמשיך לנסות לעזור לה בכל דרך אפשרית. צפצוף קטן, הודעה נכנסה, כצפוי של הודיה אבל התוכן שוב מפתיע אותי, "נכנסתי הביתה הכל בסדר, שוב המון תודה על מה שהיה, זה עד היום היה אחד הרגעים הכי טובים שהיו לי אי פעם, אבל לפני שאתה נוסע, יש לי בקשה נוספת אליך, אם תרצה לשמוע, אני משאירה את הדלת פתוחה ל10 דקות הקרובות, אם לא, לא אכעס, נפגש מחר כמתוכנן ואם יהיה לי שוב את האומץ, אשאל אותך בעתיד", מה כבר היא יכולה לבקש ממני שעדיין לא ביקשה, הסקרנות הרגה אותי והחלטתי לעלות אליה, עליתי את הקומות ברגל, שלא אפגוש בטעות שכן במעלית, כפי שהיא כתבה, הדלת הייתה פתוחה, נכנסתי וסגרתי מאחוריי. מצאתי אותה יושבת על הספה, חיוך העירה את פניה כשראתה אותי אך היה ברור שהיא מאוד לחוצה, התיישבתי מולה ומחכה שתתחיל לדבר. הודיה בהתה בי, לא מצליחה להוציא מילה, שאלתי אותה אם היא בסדר, סימנה לי שכן עם הראש וחייכה אלי שוב. היא לקחה נשימה עמוקה, והתחילה לדבר, הודתה לי המון על כל מה שאני עושה בשבילה ושהיא מאוד מעריכה אותי, שבזכותי המעבר לחילוניות הייתה קלה והיא אפילו נהנית ממנה. היא מרגישה שהיא כמעט מוכנה לצאת לחיים חדשים אך חסר לה דבר אחד מאוד חשוב ואין לה מושג איך לעשות את זה, ואחרי מה שהיה בים, היא מאמינה שגם בזה אני אוכל לעזור. לא כל כך הבנתי מה היא צריכה, או לא רציתי להאמין שהיא מתכוונת למה שאני חושב, לכן שאלתי אותה למה בדיוק היא מתכוונת. הודיה הורידה את הראש, לא הייתה מסוגלת להסתכל לי בעניים, ואמרה בפחד שהיא מבקשת ממני ללמד אותה להנות ממגע, להנות לענג ולהתענג, שאלמד אותה מה עושים בחדר מיטות. הסתכלתי עליה בשוק, לא האמנתי שזה מה שהיא מבקשת ממני, רק מהמחשבה על לשכב איתה, הזיין שלי התחיל להתעורר, אך הראש והמחשבות נכנסו לפעולה, להיכנס לזוגיות לא הייתה בתוכניות שלי, במצב שלה היא יכולה להתאהב בקלות ואני לא רוצה לפגוע בה, מצד שני היא זה יכול להיות אחלה חוויה גם בשבילי… מיליון מחשבות רצו לי בראש, דו שיח של בעד או נגד שלא נגמר. הודיה ראתה שאני לא מצליח לענות, הבינה מה ההתלבטויות שלי כנראה, הוסיפה מצד אחד שאם אחליט שלא, היא מבקשת שנמשיך להיפגש בכל מקרה ואם בסופו של דבר אחליט שכן, זה לא אומר שנהיה זוג ושאני חופשי לעשות את מה שאני רוצה עם מי שאני רוצה (היא ידעה שבימים שלא היינו נפגשים הייתי יוצא לצוד ולרוב לא חוזר לבד הביתה). עדיין לא הצלחתי לקבל החלטה, הודיה קמה מהספה, אמרה שהיא הולכת להתקלח ולהוריד את החול והמלח מהים, זה ייתן לי קצת זמן לחשוב עם עצמי, אם אהיה שם כשתצא מהמקלחת נדבר על זה ונתכנן את ההמשך ואם לא אהיה, היא תבין שאני לא מסכים ונמשיך כאילו לא קרה כלום. הודיה השאירה אותי לבד בסלון עם המחשבות שלי, כל רגע משנה את דעתי, באיזה שהוא שלב, החלטתי לא להחליט, לחזור הביתה ולקבל החלטה ברגוע. הלכתי לכיוון הדלת, עמדתי לצאת ושמעתי את המים של המקלחת, סובבתי את הראש לכיוון המסדרון וראיתי שהדלת לא סגורה עד הסוף, כמעט יצאתי אך הסקרנות, וכנראה גם החרמנות, משכה אותי לכיוון המקלחת, עמדתי בפתח הדלת, ראיתי את הודיה ערומה לגמרי, עם הגב אלי, תחת לבן ועסיסי, לא הצלחתי להוריד ממנה את העניים, הזיין שלי נעמד דום בשנייה. הודיה הסתובבה, מגלה את השדיים המהממות שלה, את בטנה הקטנה, את ערוותה המגולחת ואת רגליה הארוכות, פתאום הודיה קלטה אותי, צעקה מהבהלה וניסתה לכסות את עצמה ללא הצלחה, ואני, במקום לברוח, עמדתי שם מהופנט לא מצליח להזיז ממנה את העניים, פתחתי את הדלת עד הסוף, התקדמתי לכיוונה, פתחתי את הדלת של המקלחון ונכנסתי פנימה, מרטיב את כל בגדיי, נצמד אליה, מקרב את פניי אל פניה, את שפתיי אל שפתיה, בוהה בעניים של הודיה, מרגיש את נשימותיה הקצובות, מדביק את שפתיי אל שפתיה, מוצץ את שפתיה, מחדיר לשון אל פיה, הודיה לא יודעת מה לעשות, כנראה שזו פעם ראשונה שמישהו מנשק אותה כך, אני מחליט להנות מהרגע ולדחות את השיעורים להזדמנות אחרת, אני מדביק אותה לקיר זכוכית, שפתיי ולשוני מטיילים על גופה, משתדל לא לפספס אף מילימטר מגופה, מתחיל בפניה, באוזניה, יורד אל צווארה משם אל בית החזה, אני לש בחוזקה את שדיה המלאים, מכניס את פטמותיה אל פי, מוצץ ונושך אותן, הודיה החלה לגנוח וגופה החל להגיב בהתאם, שמה את ידה על פיה כדי להשתיק את עצמה, הורדתי לה את היד וחזרתי לחקור את גופה, המשכתי ללוש את שדיה והתחלתי לרדת אל בטנה, מנשק ומלקק כל פיסת עור, כשהגעתי למותניה הודיה הגניחות של הודיה התערבו עם הצחוק הבלתי נשלט שלה, בשלב הזה כבר הייתי על ברכיי, פניי מול ערוותה הלבנה, התחלתי לנשק את בטנה התחתונה, הודיה תפסה את ראשי ומשכה אותה לאחור, הרמתי את מבטי אליה, היא בהתה בי מפוחדת, בלי להזיז את עניי, הזזתי לה את הידיים, מעביר לה בלי לדבר שהיא יכולה לסמוך עלי, חוזר לאט לנשק וללקק את בטנה, מעביר את ידיי על רגליה, מפסק אותן בעדינות, מרים רגל ימין שלה ומניח אותה על כתפי, מריח את הנוזלים המטפטפים, שולח לשון אל שפתיה, ברגע שלשוני נגעה בשפתיה כל גופה קפץ כאילו קיבלה מכת חשמל, החדרתי את לשוני בין שפתיה, מגלה כוס נוטף, ולא בגלל המים של המקלחת, הדבקתי את פניי אל ערוותה והחדרתי את לשוני כמה שיותר עמוק, מזיין אותה עם לשוני, בשלב הזה, הודיה כבר לא ניסתה להשתיק את גניחותיה, תפסה את ראשי, ספק כדי שלא אפסיק, ספק כדי לא ליפול, כל גופה רעד והיה ברור שהיא מאוד קרובה, הוצאתי את לשוני ותפסתי את דגדגנה בפי, משחק בו עם לשוני, לא עברו חמש שניות והודיה גמרה בעוצמה מטורפת, לא שלטה ברעידות גופה ואם לא הייתי תופס אותה היא כנראה הייתה נופלת במקלחת, לאט לאט הושבתי אותה על רצפת המקלחת, סגרתי את המים, הודיה ישבה בפינת המקלחת, בתנוחת עובר, כולה רועדת, מתנשפת בקצב, לא מוציאה מילה, ניסיתי לחבק אותה, אך כל נגיעה שלי גרם לגופה לקפוץ, יצאתי מהמקלחת כולי ספוג מים, לקחתי מגבת גדולה שהייתה תלויה וכיסיתי אותה. הורדתי את חולצתי ואת נעליי שהיו ספוגי מים, נשארתי רק עם הבגד ים שלי, יצאתי מהמקלחת, הסתובבתי בבית עד שמצאתי את החדר שינה, הכנתי את המיטה, חזרתי למקלחת, הודיה עדיין ישבה מקופלת על הרצפה, הרמתי אותה כמו ילדה קטנה, הכנסתי אותה למיטה, נשקתי אותה בעדינות ונפרדתי ממנה, לבשתי חזרה את חולצתי הרטובה, לקחתי את נעליי, כיביתי את כל האורות וחזרתי הביתה. מחר יום חדש, אקבל החלטות מחר, לילה טוב…..