דודה ורד – חלק ראשון 

 למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

תמר 

תמר נכנסה לחדר שלי דרך החלון. נכון, זה לא חדש, אבל הפעם זה הפתיע אותי כי מאז שעודד הציע לה חברות היא לא עשתה את זה.  "בשביל מה לעשות את כל הסיבוב ולהטריד את ההורים שלך" היא הסבירה לי פעם, "וחוץ מזה גם אתה נכנס מהחלון לחדר שלי" היא הוסיפה טיעון שבעיניה היה מנצח רק שהטיעון שלה כבר מזמן לא היה נכון, בעצם מאז שהתחילו לצמוח לה השדיים, וזה לא שאני לא נכנסתי דרך החלון של החדר שלה אבל אני הייתי דופק קודם, בודק שאפשר, מנהג שהיא לא הצליחה לסגל לעצמה מעולם.

"גמרתי עם הבן-זונה ואני עצבנית בטרוף" היא רטנה והלכה לכיוון הדלת ונעלה אותה, "אני צריכה זריקת הרגעה קטנה" היא ציחקקה ובלי לחכות פשטה את חולצת הטריקו שלבשה, מציגה לראווה את שדיי האגס המדליקים שלה, עומדים זקופים וגאים עם עטרה גדולה וכהה שבמרכזה פטמה חצופה ונוקשה, כזאת שמזמינה שימצצו אותה, "בעצם היא בכלל לא קטנה, הזריקה שלך" היא ציחקקה והצביעה על הזקפה שהתרוממה במכנסיי.

+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +

את תמר אני מכיר מהיום שאני זוכר את עצמי, היא קטנה ממני בחודש ויומיים וגרה במשק מימיננו כשחלון החדר שלה פונה לכיוון חלון החדר שלי. יחד היינו בגן, יחד היינו בבית הספר ויחד הלכנו לתיכון האזורי. היינו ידידים, "חברים הולכים ובאים" היא הסבירה לי פעם כשניסיתי להציע לה חברות, "ידידים זה לתמיד" היא הוסיפה את פילוסופיית החיים שלה שבטח קראה באיזה רומן רומנטי, "יום אחד נתחתן" היא ציחקקה במבוכה שכל כך לא אופיינית לה, "אבל עד אז אנחנו צריכים לנסות מהכל, גם אתה! כי אם לא ננסה איך נדע?" היא הוסיפה משהו שלדעתי לקחה מאיזו פרסומת.

היינו ידידים, אחר כך גדלנו ועכשיו אנחנו גם יזיזים. כן, אני הייתי זה שפתח אותה! זה שקטף את בתוליה!  "בחרתי בךָ" היא לחשה לי ביום ההולדת ה-18 שלה כשהתגנבה בלילה אל החדר שלי, מהחלון כמובן, איך לא? נכנסה למיטה שלי והתחילה להתפשט מתחת לשמיכה, "אין מישהו אחר שהייתי רוצה שיעשה לי את זה" ולמרות שהיא לא אמרה את השם המפורש ידעתי בדיוק למה היא מתכוונת כשהיא הורידה גם את התחתונים שלה, הרבה פעמים כבר שכבנו והתמזמזנו ככה, כמה פעמים היא אפילו מצצה לי, אבל אף פעם לפני היא לא הורידה את התחתונים שלה.

"את בטוחה?" שאלתי והתרחקתי קצת ממנה שלא תרגיש בתותח שצמח לו בתחתוני הבוקסר שלי.

"בטוחה, באלף אחוז בטוחה" היא דחפה אותי לצד המיטה כשהיא מגלה תוך כדי כך את הזקפה המתוחה בין רגליי, "אני רואה שגם אתה בטוח" היא ציחקקה ומשכה את תחתוני הבוקסר שלי למטה ושלפה את הזיין בידה, "בוא, בוא תעשה אותי לאשה" היא נישקה את ראש העטרה המתוחה שלו ונשכבה על הגב, "בוא תעלה עלי!" היא הזמינה אותי בידיה המושטות ופישקה את רגליה, "אבל בעדינות, אל תשכח שאני עדיין בתולה" היא חייכה את אותו חיוך משגע שלה.

אותו לילה עשיתי את תמר אישה, עליתי עליה וביתקתי את בתוליה, שכבתי עליה ותקעתי את הזיין שלי עמוק בין רגליה, החדרתי אותו לחריץ המפתה שכבר מזמן רציתי לבקר בתוכו, לרגע הרגשתי את ההתנגדות הקלה, לחצתי והחומה נפרצה.  "כן" היא גנחה לי באוזן כשכול הזיין שלי שכן בתוכה, מתאפקת לא לצעוק משמחה שההורים בחדר הסמוך לא ישמעו, "כן, כמה רציתי להרגיש אותך ככה בתוכי".

"גם אני" לחשתי לה חזרה והתחלתי לפמפם בה, "גם אני" גנחתי במין תאווה בלתי נשלטת, "אני אוהב אותךְ" נישקתי אותה בתשוקה על השפתיים.

"גם אני" היא התנשפה שהפסקתי לרגע לנשק ונתתי לה לנשום, "אבל אתה יודע איך זה, קודם צריך להתנסות!".

"כוס אמךְ" לחשתי לה באוזן אבל לא הפסקתי לפמפם אותה, להפך, עוד הגברתי את הקצב.

"למה שלי לא מספיק טוב בשבילך?" היא ציחקקה ועטפה אותי ברגליה, נצמדת, "כן, זה טוב, אני רוצה שתגמור לי בפנים" היא לחשה בקול מתאווה, "אל תדאג, התחלתי לקחת גלולות" היא הוסיפה במהירות, מרגיעה.

אותו לילה לא רק פתחתי אותה גם נתתי לה את האורגזמה האמיתית הראשונה שלה, לא כזאת של אוננות, אמיתית, מגבר חזק שעושה אותה, בעצם לא אחת, שתיים, חזקות ומפנקות כמו שהיא אמרה לי אחר כך, "אימא'לה, זה יותר טוב ממה שחשבתי" היא לחשה לי אחרי הפיצוץ הראשון בתוכה, "הרבה יותר טוב ועכשיו בוא!" היא לחשה לי לקראת הגמירה השניה שלה וחיבקה אותי גם בידיה, נצמדת אלי בחוזקה, "בוא, אני רוצה שתשקה אותי, שתכבה לי את השריפה שבין הרגליים"  ואני באתי, ועוד איך באתי, תמר לא הייתה הראשונה שלי אבל כזאת גמירה מהנה עוד לא הייתה לי, "כן!" היא גנחה בתשוקה ונעצה את צפורניה בגבי, "כן, אתה לא יודע כמה חיכיתי לרגע הזה!" היא התנשפה באוזני כשהרגישה את זרמתי החמה בתוכה, "כן, אימא'לה, שוב גמרתי! גמרתי יחד אתך!!" היא נישקה אותי חזק על שפתיי ובבת אחת כל גופה רפה.

רגע ארוך שכבתי עליה עד שהיא דחפה וגלגלה אותי מעליה, "אהבתי" היא התנשפה, מחייכת מאוזן לאוזן, "תודה".

"לא, תודה לךְ" התנשפתי חזרה, שוכב על הגב, בוהה בתקרה ומחייך באושר.

"אודי" היא פנתה אלי בקול מתפנק אחרי שתיקה ארוכה, "בבקשה, אל תכעס עלי"

"לכעוס? על מה?" הסתובבתי לעברה.

"לא, תשכב על הגב ותעצום עינים" היא דחפה אותי ונצמדה אלי, מתערסלת בחיקי ומוחצת את שדיה אל הצלעות שלי, "תבטיח!".

"מה להבטיח?".

"שלא תכעס עלי".

"מבטיח, את יודעת שאני לא יכול לכעוס עליך, את כמו אחותי".

"נכון, אני כמו אחותך" היא ציחקקה, "בגלל זה רציתי שאתה תהיה האחד שיפתח אותי, לא עודד".

"מה?!?" פתחתי עינים והסתובבתי לעברה וראיתי שהיא מסמיקה, אבל היא שוב דחפה אותי על הגב, "אודי, בבקשה, תעצום עינים".

שכבתי על הגב בעינים עצומות, מחכה, "אל תכעס אבל עודד הציע לי חברות" היא לחשה אחרי ששוב התכרבלה בחיקי.

"והסכמת?"

"אודי, אותך אני אוהבת אבל מחר אני אסכים, אתה יודע, אני רוצה לנסות לפני שאני מחליטה".

שכבתי המום. "למה עודד?" לחשתי אחרי שתיקה ארוכה, "את יודעת ש…"

"אני יודעת" היא קטעה אותי, עודד היה דון ג'ואן כזה והחליף בחורות כמו גרביים, "ואודי, בבקשה, אל תכעס עלי".

"אני לא כועס, אני מרחם" הדפתי אותה מזרועותיי והתיישבתי על המיטה.

"אודי, בבקשה" היא התיישבה לידי וחיבקה אותי, "אני באמת אוהבת אותך" היא נישקה אותי בכתף, "אני רוצה שגם אתה תנסה, תנסה עד שתדע שאני האחת שלך באמת" היא שוב נישקה אותי על הכתף, "ועוד משהו, אודי" והקול שלה היה מתחנן כזה, "אל תרביץ לו! הוא לא אשם, זאת אני שעשיתי לו עינים".

+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +

"נו, יאללה גבר, מה לא ברור לך, תתפשט!" תמר החזירה אותי למציאות, "אל תגיד לי שלא בא לך עלי" היא ציחקקה והצביעה על האוהל הגדול שצמח במכנסיי תוך שהיא שולפת את עצמה ממכנסי הג'ינס הצמודים שלה.

"בא, בא" עניתי והתחלתי גם אני להתפשט, כל המחשבות על לעשות לה דווקא ולהגיד שאני לא רוצה נמחקו בשנייה כשראיתי אותה שולחת ידים אל התחתונים שלה,  "למה מה קרה לעודד, לא מצליח לספק אותך?" לא התאפקתי ועקצתי.

"הבן זונה לא מגיע לקרסוליים שלךָ" היא ענתה בשיא הרצינות, "אני איתו גמרתי!" היא הודיעה בנחרצות ומשכה מעליה את תחתוני הביקיני הלבנים שלה, נשארת לעמוד מולי עירומה, "הפקה-פקה הזה לא הצליח לתת לי אפילו אביונה אחת, אפילו אורגזמה קטנה, מה קטנה? קטנטנה, פיצלה" היא נכנסה אל המיטה שלי וכיסתה את עצמה, "יאללה בוא, שאני לא אתקרר".

"אבל הוא סיפר ש…" פשטתי גם אני את המכנסיים ושלחתי יד לתחתונים.

"סיפר, הכל בדימיון שלו, הבן זונה לא יודע לזהות שמזייפים לו אורגזמה, נשבעת לךָ, חודש הייתי איתו וחודש הוא לא הצליח לתת לי מה שאתה נתת לי פעמים באותו לילה" היא החמיאה לי, "שיתכווצו לי הציצים אם אני משקרת לך".

הורדתי את התחתונים. עמד לי! לרגע עמדתי ככה מולה ונתתי לה לראות מה מחכה לה. "בוא" היא חייכה אלי והרימה את השמיכה בתנועה מזמינה ואני נכנסתי ונצמדתי אל גופה החם, שוכבים פנים אל פנים ומביטים בעיניים, "וואו, התגעגעתי" נפלט לשנינו ביחד ונצמדנו עוד יותר, "אז למה עזבת?" הוספתי מיד.

"אתה יודע" היא הביטה לי בעיניים, רצינית, "אני חייבת לבדוק לפני שאני מחליטה, אתה לא רוצה שכל החיים יהיה לי את הספק הזה".

שתקתי, לא שאני מסכים אבל יש איזה הגיון בשגעון הזה שלה. "בוא" היא נשכבה על הגב ואני, כמו מכושף, עליתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי הגדול ומכוון את הזיין שלי עם היד היישר אל המקום הנכון, משפשף אותו בין השפתיים הנפוחות מתשוקה ומרגיש כמה היא רטובה, "את רוצה אותי?" חייכתי אליה.

"מאד" היא גנחה.

"אז תבקשי"

"מניאק, תכניס לי" היא לחשה בזעם.

"תבקשי יותר יפה" חייכתי שוב, מרגיש שאני השולט בה.

"בן זונה מניאק, תכניס לי… בבקשה"

רק היא אמרה את מילת הקסם, בבקשה, ועוד באותו קול מתחנחן-מתפנק שאני לא יכול לעמוד בפניו, והכנסתי לה, במכת אגן חזקה שתלתי את כל הזיין עמוק בכוס הרטוב והחם שלה, "כן" היא גנחה בקול, כן ארוך ומיוחם כזה, "כן, זה בדיוק מה שרציתי" היא לחשה באוזני, "כל כך התגעגעתי אליך" ו…היא גמרה בפעם הראשונה.

הייתה גם פעם שניה, חזקה עוד יותר, והייתה השלישית, חזקה מכולם, שוב הצלחנו לגמור ביחד, היא ואני, מחבקת אותי בידיה ורגליה ונצמדת אלי חזק, דוקרת אותי בחזה בפטמותיה הנוקשות ונועצת בגבי ציפורניים חדות, "כן, הנה, אני מרגישה אותו גומר בתוכי!" היא זרחה באושר, "כן, כל כך חיכיתי לזה" היא התנשפה כשנפלתי עליה מותש ולא זזתי, שכבתי עליה וחיכיתי ככה עד שהזיין שלי התרכך ויצא ורק אז התגלגלתי על הגב לצידה, מתנשף ומחייך באושר, "זיינתי אותךְ" לא התאפקתי ואמרתי באושר.

"כן" היא ציחקקה, "ועשית את זה טוב".

"רק טוב?"

"מצוין, אתה הזיון הכי טוב שהיה לי בחיים" היא התכרבלה בחיקי ונישקה אותי בצוואר.

"כמה זיונים היו לך?"

"שנים, אתה והבן זונה אבל הוא לא נחשב, איתו לא גמרתי"

"ועכשיו את תסכימי להיות החברה שלי".

"אודי, בבקשה, עוד לא, אנחנו עדיין צריכים לנסות, שנינו!".

שכבתי על הגב, תמר שכבה צמודה, מעורסלת בחיקי. "תודה" היא לחשה פתאום.

"על מה?"

"שנתת לי את עונתי".

"את מתכוונת שזיינתי אותך!"

"אם אתה רוצה לקרוא לזה ככה" היא ענתה בקול שקט, קצת מובכת.

"סליחה" לחשתי, "לא הייתי צריך להגיד את זה".

"זה בסדר, זה מגיע לי" היא ענתה אבל עדיין שמעתי את הצער בקולה.

"גם לךְ מגיע תודה" ניסיתי לפייס אותה.

"על מה?"

"לא יודע מה ספרת לחברות שלך אבל הן רצו אחרי בחודש הזה"

"מניאק, זיינת? את מי?"

"חוץ ממזל-הנותנת שזה לא בעיה ואנה-לא-אומרת-לא שגם אותה לא קשה לקחת למחסן אז זיינתי את טליה ודינה"

"מניאק, זיינת את דינה?"

"כן, אם לך מותר להזדיין עם עודד לי מותר לזיין את אחותו התאומה"

"עודד ימות עם הוא ישמע את זה" היא ציחקקה, "הוא בטוח שהיא עדיין בתולה".

"שימות, מה הוא כבר יכול לעשות לי, בעצם אחרי הסיפורים שלו על איך שהוא עשה אותך אולי גם אני צריך לספר איך עשיתי אותה" הפסקתי לרגע, חושב אם להוסיף ולא התאפקתי, "והוא צדק, היא באמת הייתה בתולה רק שאני זה שפתחתי אותה!"

"מה? פתחת אותה? הוא ימות כשידע, אני מוכרחה לספר לכולם, מגיע לו" היא ציחקקה ונשכבה עלי, "קנאת כשהייתי איתו?".

"כן" ולדעתי הסמקתי כשאמרתי את זה כי היא פרצה בצחוק ונישקה אותי. "אני אוהבת אותך, יום אחד תהיה בעלי אבל עד אז אנחנו צריכים לנסות, אם לא ננסה אחרי שנתחתן לא נוכל לסלוח לעצמנו!" היא התיישבה על המיטה והתחילה ללבוש את התחתונים שלה, "מה זה?" היא הצביעה על תיק שעמד מוכן ליד הדלת.

"תיק" התחכמתי, "אני נוסע לסוף השבוע לדודה שלי".

"מי? השמנה הזאת שאתה שונא ואמרת שהיא מגעילה?"

"לא" חייכתי, "זאת אחות של אמא שלי, אני נוסע לדודה ורד, אחות של אבא שלי"

"מניאק!" היא אחזה בחולצה שלה והתחילה ללבוש אותה, "זאת הצעירה מתל-אביב שאבא שלך לא מדבר איתה".

"זאת בדיוק!" חייכתי.

"ואבא שלך מרשה לך, פעם שעברה שרצית הוא לא הסכים"

"פעם שעברה הייתי צעיר, עכשיו אני בוגר, עוד חודש מתגייס"

"מניאק, ומי ידאג לעונתי בשבת".

"לא יודע, אולי עודד"

"בן זונה!" היא צבטה אותי חזק בפטמה, "עדיף לעשות ביד ולא לתת לבן-זונה הזה שוב לגעת בי" היא לבשה את הג'ינס והתיישבה לידי, "תגיד, אתה חושב שתזיין אותה?"

"את לא נורמלית, היא דודה שלי"

"היא מילפית (M.I.L.F)" תמר ציחקקה, "כוסית שווה ומנוסה, למה שלא תעשה עליה סיבוב? מי יודע, אולי היא תוכל ללמד אותך משהו שווה שאחר כך תעשה לי".

"תמר, אם עוד לא אמרו לך אז את לא נורמלית".

"לא נורמלית שאתה אוהב לזיין?" היא ציחקקה, "סע, סע מניאק, תעשה חיים ותחשוב עלי" היא קפצה מהחלון ויצאה.

 

דודה ורד

אם נדייק אז דודה ורד היא רק חצי דודה שלי, ככה אבא מקפיד להגדיר אותה. לאבא שלי ולה יש אבא משותף, סבא משה, אבל הם משתי אמהות שונות. אמא של אבא, סבתא פנינה, מתה כשאבא היה בן 17 או 18 מהמחלה הארורה ההיא שאבא לא מרשה להזכיר את שמה. לפני שסבתא פנינה מתה היא השביעה את סבא שהוא יתחתן שוב וזה בדיוק מה שסבא עשה בתום שנת האבל רק שאבא טוען שלא לזה סבתא התכוונה כי סבא התחתן עם שרה, בחורה צעירה ממנו שגדולה מאבא שלי בשלוש או ארבע שנים והייתה הרשג"דית שלו בצופים! אין ספק שסיפור המתאים לטלנובלה תורכית בטלוויזיה ולא לאבא היקה-פוץ' שלי, ואם זה לא מספיק אז גם חצי שנה אחרי החתונה נולדה להם ורד, החצי דודה שלי, שאבא עד היום מאשים אותה שרק בגללה סבא התחתן עם אמא שלה.

בגלל שאבא התנגד לנסיעה שלי הוא לא הסכים להקפיץ אותי לכביש כדי לתפוס את אחד מהאוטובוסים המהירים לבאר-שבע ואסר גם על אמא, יכולתי לבקש מתמר או חבר אבל העדפתי שלא. בבוקר מוקדם תפסתי את האוטובוס המאסף שנכנס למושב, אוטובוס ישן שנכנס לכל ישוב או מחנה צבאי ומחכה בכל תחנה אולי יגיע סוף סוף מישהו. מבאר שבע לקחתי את האוטובוס לתל-אביב, הפעם אוטובוס מהיר וחדיש, ומשם עם קו 5 לבית של דודה שלי.

עמדתי מול לוח האינטרקום הגדול שליד דלת הבנין שלה והיססתי. היחסים של אבא ודודה ורד היו גרועים כל כך שלא הזכירו אותה אצלנו בבית וכמעט לא פגשתי בה, גם סבא משה כשהיה חי לא התעקש להפגיש ביננו כי כל מפגש כזה היה מסתיים בפיצוץ ולכן ידעתי שיש לי דודה אבל בערך בזה זה הסתיים, פעם אחת שרציתי לפגוש אותה חטפתי מאבא ככה שיותר לא ניסיתי עד שלפני כמה חודשים נפגשנו במקרה באיזו חתונה משפחתית והיא ניצל רגע שאבא ואמא הלכו לרקוד כדי לגשת להציג את עצמה ולדבר איתי, נוצר ביננו הקליק ועוד לפני שהחתונה נגמרה היא הציעה לי חברות בפייסבוק ומשם כבר נסללה הדרך להזמנה לבוא לסוף שבוע בתל-אביב ולישון אצלה למרות מחאתו של אבא.

האמת שזה לא בדיוק הדודה היא שפיתתה אותי אלא הסוף שבוע בתל-אביב, העיר הגדולה, עיר ללא הפסקה כמו שקוראים לה בניגוד למושב שלנו שהוא רק הפסקה:), "על החיים ועל המוות" לחשתי לעצמי ולחצתי על הלחצן שליד השם שלה.

לרגע הייתה דממה ואז צרצור קצר ו-"מי שם?" בקול נשי מתכתי, מתנשף וקר.

"דודה ורד זה אני, אודי"

"אודי!" הקול נשאר מתכתי ומתנשף אבל הפעם בכלל לא קר, "הקדמת, לא? בוא תעלה, קומה 14, אני מחכה לך" ואני חושב ששמעתי שמחה בקולה.

כמות ההפתעות שהיו לי באותו סוף שבוע עברה את גבול ההגיוני, מבחינתי לפחות וזה לא שאני מתלונן, הראשונה שבהם הייתה כבר כשפתחתי את דלת המעלית. דודה ורד עמדה מולי בגוזית ספורט מיוזעת ומכנסי טייץ קצרים וצמודים, מציגה לראווה בטן חשופה ושטוחה ורגליים ארוכות וחטובות, "ברוך הבא" היא חייכה לעברי, "הייתי מחבקת אותך אבל אני מזיעה, רק הרגע גמרתי אימון" היא המשיכה בשטף ולא הפסיקה לחייך לעברי, "אני כל כך שמחה שבאתה, בוא תכנס" היא הצביעה על הדלת  ו…הראשים שלנו נפגשו כשהיא ניסתה לקחת את התיק מידי.

"בוא למטבח, אני בדיוק סוחטת לי מיץ גזר, רוצה גם?"

העדפתי קולה ובזמן שהתיישבתי ליד השולחן היא מיהרה למלא כוס בקרח, הוסיפה פרוסת לימון שחתכה, מזגה לי מפחית קוקה-קולה שפתחה והניחה את הכוס והפחית החצי מלאה על השולחן מולי וחזרה לסחוט לעצמה את המיץ.

"כן" דודה ורד התיישבה מולי כשגמרה לסחוט, מחייכת, "אז זהו? באת? תגיד, איך אתה רוצה שאני אקרא לך? אהוד או אודי?"

"אודי"

"אז אודי" היא חייכה חיוך גדול ושתתה לגימה ארוכה מהמיץ, "מה שלום אחי?".

"בסדר" עניתי, מין בסדר מתחמק כזה, מה אני אגיד לה, שהוא לא בדיוק שמח שאני נוסע אליה? שהוא מקלל בכל פעם שמזכירים את שמה? שהוא קורא לה ה-קורבע, שזה זונה ברומנית?

"זה בסדר" היא חייכה וליטפה לי את גב כף היד שעל השולחן, כנראה הרגישה שאני מובך, "לא חייבים לדבר עליו, העיקר שאתה פה, יש משהו שאבא שלך לא מבין, זה לא שאני לא נורמלית אני פשוט עושה מה בראש שלי, לא דופקת חשבון לאף אחד וכנראה שהוא לא יכול לקבל את זה אבל בוא נעזוב את זה, הכי חשוב זה שאתה פה עכשיו ואנחנו הולכים לעשות ביחד חיים, סוף שבוע שלא תשכח הרבה זמן!" היא ציחקקה ושוב שתתה מהמיץ.

ישבנו ושתקנו, כל אחד שקוע בשתיה שלו, בעצם לא אני, העינים שלי היו נעוצות בחזה שלה, בפטמות הנוקשות שבלטו מבעד לבד הגוזיה הרטוב מזיעה ובעמק הקסום שבין שדיה ומסתבר שבהיתי בה בפה פעור כי פתאום היא חייכה אלי, "אודי, בוא נקבע לעצמנו כבר עכשיו את כללי המשחק לסוף השבוע הזה" היא הרימה עם האצבע שלה את הלסת שלי, "הכל חופשי והכל מותר, אם אתה רוצה משהו ממני רק תבקש ואני אעשה!" ואם זה לא היה מספיק ברור ומפתיע אז היא אחזה בגוזיה שלה בשתי ידיה ומשכה אותה מעל ראשה, מורידה ונשארת לשבת מולי כששדיה חשופים, "היפים שדיי בעיניך?" היא שאלה בדיוק אותו אינטונציה, אותה הנגנה שאמא הייתה מקריאה לי כילד את "דירה להשכיר".

המבט שלי היה ממוקד בשדיה ולא עניתי, היו לה שדיים מדהימים, גם גדולים וגם זקופים! כנראה שדודה ורד קראה את מחשבותיי, "הכל טבעי" היא חייכה אלי, "אין אפילו סי.סי אחד של סיליקון" וכמו שאמרתי לכם, זה היה יום של הפתעות, כי היא מייד אחזה בכף ידי והובילה אותה אל אחד מהצִיצִים שלה, הניחה אותה על השד הרך ולחשה בקול מפתה, "לא מאמין? תרגיש".

זה שלא גמרתי במקום זה נס, עמד לי! זקפה מתוחה ונוקשה שאיימה לפרוץ את מכנסי הג'ינס שלבשתי, מיששתי! לא עמדתי בפיתוי, "גם את השניה" דודה ורד לחשה לי ואני, מהופנט, עשיתי כדבריה, חפנתי את השד השני בידי ומששתי, בעדינות.

"מתאים לךָ?" היא ציחקקה.

"מה?" שאלתי במבוכה.

"הצִיצִים שלי"

"אהה…" נתקעתי.

"זה בסדר, אני אוהבת להביך אותך" היא ציחקקה אבל לא ביקשה שאוריד את ידי ואני, כמו כישוף אחז בי, שיחקתי בפטמות הכהות התפוחות ובעדינות צבטתי אותם בין אצבעותי, "נעים לך?" היא חייכה ולחשה לי במה שפרשתי כציניות, "לא, תמשיך, אני דווקא אוהבת את זה" היא תיקנה במהירות כשעזבתי אותה, מסמיק במבוכה, והחזירה את שתי ידיי אל שדיה, "כן, תמשיך, ככה" היא לחשה בהנאה ועצמה עינים.

רגע ארוך ישבנו ככה האחד מול השני בשתיקה, אני ממזמז לה את הצִיצִים והיא מתמכרת לתענוג, "עשינו עסק?" היא שברה את השתיקה ופתחה עינים.

"מה?" מלמלתי, נבוך ומבולבל.

"מה שהצעתי לך, כללי המשחק לסוף השבוע הזה, הכל חופשי ביננו והכל מותר, אם אתה רוצה משהו ממני רק תבקש ואני אעשה ואם אני ארצה אני אבקש ואתה תעשה" היא הוסיפה עוד פרט שלא היה שם קודם וגרם לי לרגע להסס, "אל תפחד, אני לא אוכל אותך" היא כנראה הרגישה בהיסוס שלי וניסתה להרגיע, "אם תחליט שלא אז לא" היא ויתרה לי אחרי עוד רגע ארוך של שתיקה, "אבל רק אחרי שתחשוב טוב"

אחרי שהיא פתחה בפניי דרך מילוט היה לי קשה להגיד לה לא, "אהה, בסדר" מילמלתי, "אבל תזכרי, אם אני אומר לא אז לא"

"אחרי שחשבת" ראיתי איך החיוך על פניה מתרחב, "יש לך חברה?" היא הפתיעה כששינתה נושא.

"לא, רק ידידה" נזכרתי בתמר ומה שעשינו אתמול.

"ידידה או יזיזה?" היא ציחקקה ואני במקום תשובה הסמקתי, "הבנתי" היא לא חיכתה לתשובה של ממש, ההסמקה הספיקה לה, "אכלת?" היא שוב שינתה נושא בלי לאותת.

"בבית, לפני שיצאתי"

"אז אתה בטח רעב" וזאת לא הייתה שאלה, זאת הייתה קביעת עובדה, "אני רק מתרחצת ונצא" היא קמה והושיטה לי יד, "בוא, אני אתרחץ ובינתיים נדבר קצת" היא חייכה לעברי ומשכה אותי אחריה, "או אולי אתה גם רוצה להתרחץ? בסך הכל עשיתי דרך ארוכה"

"אהה, בסדר" אמרתי מובך קצת.

"אז בוא" היא הובילה אותי אל חדר השינה שלה ומשם למקלחת הצמודה.

"מה? ביחד?" כמעט התעלפתי.

"למה, אתה מתבייש ממני?" היא פרצה בצחוק, "אני לא אעשה לך כלום, מבטיחה" היא הוסיפה עם חיוך זימתי על שפתיה, "אלא עם כן תרצה" היא התרוממה על קצות אצבעותיה ולחשה לי באוזן, "אתה רוצה להיות ראשון או אני?"

"את" דחיתי מעט את הקץ.

"אני אוהבת כשגבר מביט בי ככה" דודה ורד חייכה לעברי אחרי שהורידה את מכנסי הטיץ ביחד עם התחתונים שלה ועמדה מולי עירומה ולא יכולתי שלא לנעוץ את עיניי בכוס הקירח שלה, חלק ובלי אף שיערה! "מה?" היא הביטה בי משועשעת, "לא ראית אף פעם כוס של אשה?"

"ראיתי" עניתי בקול נעלב, "בטח שראיתי" הוספתי במהירות, "ולא רק ראיתי" חייכתי אליה, גאה בעצמי, ועשיתי תנועה גסה באגן שלא השאירה ספק למה אני מתכוון, "אבל לא כזה, את יודעת, קירח" והיא צחקה.

דודה ורד כיוונה את המים ונכנסה, נותנת לזרם החם לשטוף את גופה, "אז אתה לא בתול" היא ציחקקה כשהיא מסבנת את גופה.

"לא" עניתי בקצרה כשאני סוקר את גופה ומרגיש את ההתעוררות בין רגליי.

"רק עם אשה?"

"כן, אני לא הומו" עניתי במין בהלה וראיתי אותה מחייכת מזה.

"אשה אחת?"

"לא, יותר, כמה" עניתי ובהיתי בה עם פה פעור כשהיא סיבנה לעצמה את הכוס.

"אני מכירה אותן?" היא הפתיעה אותי בשאלה ועוד יותר כשהיא סובבה אלי את הגב והתכופפה קדימה, נותנת לי לראות מבעד לרגליה המפושקות את החריץ הקסום שבין שפתי הכוס הבשרניות והכהות שלה.

"לא חושב" עניתי, ממקד את עיני בחלקת אלוהים הקסומה שלה, "בנות מהמושב ומבית הספר האזורי"

"ויש מישהי שאתה אוהב?"

"כן"

"והיא אותך?"

"גם".

"אז למה אתם לא חברים?"

"כי היא אמרה שאנחנו צריכים לנסות קודם כדי להיות בטוחים, אחרת כל החיים נחייה בספק".

"טוב" ושמעתי הערכה בקולה, "וואלה, צודקת" דודה ורד חייכה ושטפה מעליה את הסבון, מחליקה בידה על גופה בתנועות מתגרות, "בחורה חכמה הידידה הזאת שלך!" היא הוסיפה אחרי שתיקה קצרצרה, "מאד חכמה, ואתה מקנא?".

"מקנא במה?"

"כשהיא מזדיינת עם מישהו אחר"

"כן" הודיתי, משום מה שמחתי לשיחה הזאת, עם אמא בחיים לא הייתי מדבר ככה.

"ואתה מזיין אחרות".

"כן"

"מצויין" היא חייכה, "אין חכם כבעל ניסיון ו…בסוף השבוע הזה נעשיר אותו, את הנסיון שלך" ועוד לפני שהספקתי להגיב היא הושיטה לעברי יד, "תעביר לי ת'מגבת, בבקשה"

"עכשיו תורךָ" דודה ורד הביטה בי תוך שהיא מתנגבת, "או אולי אתה צריך עזרה" היא ציחקקה וקשרה את המגבת הגדולה מעל שדיה, מסתירה את חמדותיה.

"לא תודה" עניתי במין חשש כזה, עמד לי כמו טיל והייתי מובך.

"אל תפחד" היא חייכה לעברי, חיוך מרגיע כזה, "ראיתי כבר הכל, אצל גברים ונשים, לא תפתיע אותי"

התחלתי להתפשט לאט, קודם הסנדלים והחולצה, להוריד את המכנסיים היה קצת יותר מביך אבל התגברתי, עמדתי מולה בתחתוני הבוקסר השחורים והצמודים והסמקתי, חרפתי נגלתה, האוהל שהתרומם בין רגליי סיפר לה עד כמה אני מגורה.

לרגע קפאתי במקומי, מהסס, דודה ורד לא לחצה עלי, רק עמדה והביטה, מחייכת לעצמה. "כאשר אבדתי – אבדתי" מילמלתי לעצמי ומשכתי מעלי את התחתונים בתנועה חדה ומהירה, חושף בפניה את תותח הלונג-טום (Long Tom) שלי.

"וואו" עיניה התרחבו כשראתה מה יש לי להציע, "מה נותנים לכם לאכול שם במושב?" היא המשיכה בקול מופתע, "אני מוכרחה לראות את זה" היא ירדה על ברכיה לפני והביטה בו מקרוב והוא, כאילו חש במבטה, נמתח עוד יותר לעברה, "אודי, אתה מבורך" היא ציחקקה בהתרגשות, "אפשר?" היא הצביעה עליו ועוד לפני שהספקתי לענות את נישקה אותו, "ברוך הבא" דודה ורד ציחקקה לעברו ושוב נישקה, הפעם נשיקה יותר תאוותנית ואני הסמקתי כסלק, "רגע, מה זה?" היא אמרה בקול לעצמה וליקקה אותו, ליקוק ארוך לכל אורכו, ואחריו מצמצה בשפתיה, "אודי!" היא קמה ונעמדה מולי, "זיינת!"

ברגע הראשון רציתי להכחיש אבל אז נזכרתי שלא התרחצתי אחרי שזיינתי את תמר, "כן" מילמלתי, מובך ומסמיק, "בלילה, היא באה אלי למיטה" כאילו התנצלתי.

"אל תדאג, אנחנו עוד ניפגש" היא שוב ירדה על ברכיה ולחשה לזיין שלי, מדברת אליו כאילו יש לו ישות משלו, "בעצם" היא קמה ונעמדה מולי, "חבל לבזבז" ובלי לחכות היא נשענה על השיש ופישקה את רגליה, "יאללה, בוא תכניס לי, בוא תעשה את הדודה שלך מאושרת"

הפעם הראשונה שזיינתי את דודה ורד הייתה בחדר האמבטיה הצמוד לחדר השינה שלה. לא תכננתי לזיין אותה, זה נראה לי טאבו, סוג של גילוי עריות, נכון שעברו בראשי מחשבות כאלה כשתמר העלתה את האפשרות הזאת אחרי ששמעה שאני נוסע אליה אבל הדחקתי את מחשבות הזימה על דודה ורד במהירות רק שעכשיו, כשהיא עמדה ככה ואחרי שהיא התגרתה וגירתה אותי כל כך, שום מחשבה הגיונית לא יכלה לעצור אותי, לא חשבתי בכלל כשנצמדתי אליה מאחור וכיוונתי בידי את הזיין הנוקשה אל החריץ הרטוב שבין רגליה, כל מה שרציתי באותו רגע זה לזיין, לדפוק! וזה בדיוק מה שעשיתי! נעצתי את עצמי לתוכה באבחת אגן חזקה, דחפתי חזק ולא עצרתי עד שכל התותח היה עמוק בתוכה ושערות ערוותי נמחצו אל ישבנה.

"וואו" היא גנחה בקול, "כן, תן לי את זה" דודה ורד המשיכה לגרגר בתאווה ואני אחזתי במותניה וזיינתי אותה, זיינתי את הדודה שלי, זיינתי חזק ונהניתי מזה! "כן, זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו" היא צעקה בקול והרגשתי איך שרירי הכוס מתכווצים סביב הזיין הכותש בתוכה, "כן, הנה, כן!" היא גנחה בקול והרגשתי איך הנרתיק שלה הופך רטוב וחם עוד יותר.

"דודה, גמרת?" לחשתי, קצת מובך.

"כן" וזה היה כן מאושר כזה, "גמרתי" היא התנשפה, "עוד, אני רוצה עוד וכן, תקרא לי דודה, זה מחרמן אותי כשאתה קורא לי דודה!" והיא דחפה את ישבנה לאחור כאילו מבקשת שאכנס עמוק יותר!

"דודה," ציחקקתי כשאני מגביר את הקצב, "מה עוד את רוצה שאני אעשה לך?"

"שחק לי בציצים" היא גנחה בתשובה, "כן, ככה" היא התנשפה כשהתכופפתי, חפנתי את שדיה והתחלתי לעסות אותם, "בעדינות, זה לא העטינים של הפרות שלכם" היא ציחקקה בקול, "כן, ככה, בעדינות, כן!"

הרבה פנטזיות היו לי אחרי הסרטים הכחולים שהייתי רואה באינטרנט, לדפוק מישהי ככה נשענת על השיש בחדר האמבטיה הייתה אחת מהם ודודה ורד מימשה לי אותה ומה אני אגיד לכם? במציאות זה אפילו יותר טוב מהאינטרנט, הרבה הרבה יותר טוב, גם הגניחות שלה היו יותר מדליקות מהגניחות של השחקנית באותם סרטים סוג ז', גניחות אמיתיות שהדליקו אותי עוד יותר.

"דודה, בואי!" הזמנתי אותה כשהרגשתי שזה בא לי, רוצה להעניק לה עוד גמירה מפנקת אחת, "דודה, לברוח?"

"לא!" וזה היה מין לא היסטרי כזה, "שלא תעז לברוח, תגמור לי בפנים!" היא הזדעקה, "כן, עוד רגע" ושוב הרגשתי את הכיווצים האלה בכוס שלה, "כן, הנה!" היא צווחה במין תאווה בלתי נשלטת, "כן, תן לי, תן לי! ת-נ-נ-נ-ל-ל-י-י-י!" דודה ורד גמרה ואני איתה, נצמדתי אליה הכי חזק מאחור, נדחפתי הכי עמוק לתוכה וגמרתי! רוקנתי בהנאה את אשכיי המלאים בתוכה!

רגע ארוך עמדתי מאחוריה ולא זזתי, גם אחרי שהזיין שלי החליק מתוכה. דודה ורד נשארה להשען על השיש, מתנשפת. "וואו" היא שברה לבסוף את השתיקה והתיישרה, הסתובבת מולי ונצמדה אלי, מחבקת אותי סביב מותני ומוחצת את שדיה לחזה שלי, "בוא'נה, איך שאתה יודע לפנק אשה" היא ציחקקה לעברי, התרוממה על קצות אצבעותיה ונישקה אותי על השפתיים, "עשית אותי רעבה" היא הוסיפה ודחפה אותי לעבר המקלחת, "תתרחץ, בעצם בוא ביחד"

הפעם השניה שזיינתי את דודה ורד הייתה במקלחת. אף פעם לא תארתי לעצמי שהזיין שלי יכול לעמוד מחדש כל כך מהר אבל המגע עם גופה כשעמדנו מתחת למים וההצעה שלה לסבן לי ת'גב העמידו שוב את התותח שלי, "בוא'נה, אתה בכושר" היא ציחקקה כשהבחינה בזקפה שהתרוממה בין רגליי, "חבל לבזבז" היא הוסיפה בתשוקה, פישקה את רגליה ונשענה על קיר המקלחת ואני, מגורה מחדש כמו שרק חרמן בן 18 יכול להיות מגורה, לא הייתי צריך שתסביר לי מה היא רוצה ממני ודפקתי אותה, זיון שני ופנטזיה שניה שהיא מגשימה לי, עשיתי אותה שוב, את הדודה שלי, נתתי לה את עונתה בגדול, עוד גמירה חזקה ומפנקת שלה לפני שגם אני גמרתי, בפנים כמובן 🙂

דודה ורד לקחה אותי לאכול ב"דיקסי", קיבלו אותנו יפה ולפי החיוכים ומנהל המשמרת שבא לדרוש בשלומה ולהמליץ לה על מנת הדג היה ברור שמכירים אותה שם. לפתיחה היא הזמינה לנו מרגריטה קפואה וכנפיי עוף ברוטב חריף, בתור מי שמעדיף בשר על עוף הופתעתי לטובה מהכנפיים. לעיקרית הזמנתי לי על פי המלצתה המבורגר, או ביפבורגר כמו שהם קוראים לזה פה, עם הום פרייז וכוס בירה מהחבית. אין ספק שהם יודעים לעשות המבורגר במסעדה הזאת. לקינוח שוב נתתי לה להפתיע אותי עם מוס חלבה ושוקולד ואספרסו קצר וגם הפעם לא התאכזבתי.

לקראת הסוף ראיתי שהיא קצת לחוצה ומביטה בשעון שלה, "יש לי פגישה עם לקוחה חשובה, משהו קצר ואחר כך נמשיך בתוכניות שלנו" היא חייכה והסבירה כשיצאנו ונסענו לעסק שלה.

אשתו השנייה של סבא משה, אמא של ורד, הייתה בת יחידה להורים עם עסק מצליח מאד בתחום האופנה, מותג עילית ידוע, אבל אמא שלה העדיפה קרירה אחרת, עריכת דין, והפכה לעורכת דין ידועה ומצליחה ודווקא ורד היא שהמשיכה במסורת, סימה בהצטיינות ב"שנקר"  ולכן סבא וסבתא שלה הורישו לה את העסק וככה מצאתי את עצמי יושב בחנות מפוארת בכיכר המדינה כשורד נפגשת עם אשת חברה ידועה וראיתי אותן מדי פעם מביטות לעברי, מתלחששות ומצחקקות.

אחת המוכרות שורד שלחה להציע לי קפה התיישבה לידי, מביטה בי במין מבט חוקר כזה. "היא דודה שלי" הרגשתי מין צורך להסביר.

"אני יודעת" היא חייכה, "היא אמרה לי" ושוב סקרה אותי במין מבט מעריך. "אתה חמוד" היא ציחקקה, "רוצה לבוא לעשן איתי בשירותים?" היא הפתיעה אותי.

"אני לא מעשן" עניתי בקול תקיף, "בטח לא בשירותים!"

המבט המעריך שלה התחלף במין מבט מאוכזב, "או-קיי" היא קמה והיה מין 'לא צריך' נעלב כזה בקולה, "חשבתי שאתה מאלה שכן אוהבים לעשן עם נשים בשירותים"  והפעם ה-לעשן לווה בתנועת מרכאות כפולות עם אצבעותיה אבל לא הספקתי לברר למה היא מתכוונת כי דודה ורד קראה לי, "אודי, בוא רגע, אנחנו צריכות עוד חוות דעת גברית".

אשת החברה הידועה עמדה לבושה בשמלה ארוכה וצמודה עם שסע גדול בצד שדרכו הציצה רגל ארוכה וחטובה. בכלל, היה לה מה להציע לאותה אשת חברה שהייתה בעבר מלכת יופי והשמלה הצמודה הבליטה את חמוקיה המעוצבים לתפארת, "תגיד, מה יותר מתאים לה, השמלה הזאת או השמלה הזאת?" והיא הצביעה על שמלה לבנה שהייתה תלויה לידה.

"אהה, לא יודע, צריך לראות" ואני בעצמי לא מבין מאיפה יצאו לי המילים האלה.

"שובב," אשת החברה ציחקקה לעברי, "מוצא חן בעיני האחיין שלך" היא חייכה לדודה ורד, "לא! אל תלך!" היא מיהרה לעצור אותי כשרציתי לחזור למקום כי היא פתחה את רוכסן השמלה, "חכה!" ופתאום היא עמדה מולי רק עם חוטיני קטנטן וחזייה שלא הסתירה הרבה, "תעזור לי" היא סובבה אלי את הגב כשלבשה את השמלה הלבנה וביקשה שאסגור לה את הרוכסן, "וואו, יש לאחיין שלך ידיים חזקות" היא ציחקקה שוב לעבר דודה ורד ואני הסמקתי, "נו? מה עדיף?" אשת החברה הביטה בי ושאלה.

"תלוי לאן את הולכת" הפתעתי אותן, "מה?" היתממתי למראה המבט המופתע על פניהן, "המאמן בחדר כושר שלנו מת על  ג'ואן ריברס אז כל הזמן רואים ערוץ E!" הסברתי.

"לפרס אופיר, האוסקר של ישראל" דודה ורד הסבירה, "באיזה לדעתך יעניקו לה יותר דקות בתוכנית של גיא פינס?"

נכון, אני גר במושב אבל מי זה גיא פינס אני יודע וגם על הדרקונים של דורין אטיאס שמעתי והפעם זה בגלל אמא שלי שהיא מעריצה אדוקה של התוכנית, "האדומה מושכת יותר את העין" קבעתי "אבל הלבנה יותר שיק ומחמיאה לך יותר" הוספתי מיד, "לדעתי הלבנה תקטוף לך יותר דרקונים" השלמתי בחיוך והשארתי את שתיהן עם פה פעור.

"עכשיו הולכים לסרט" דודה ורד הודיעה לי כשיצאנו מהחנות, "דרך אגב, מאיפה הבקיעות הזאת בדרקונים?" היא ציחקקה.

"מאמא" עניתי בקצרה.

"תודה" היא חייכה לעברי.

"על מה?"

"על העזרה" היא ציחקקה, לא פלא שהיא מחייכת, בסוף היא לקחה את שתי השמלות וגם אחרי הנחת הסלב שדודה ורד עשתה לה כחייל קרבי, ואני מתכונן להיות כזה,  בכל השרות שלי אני לא ארוויח את זה.

נכנסנו לאחד מבתי הקולנוע מרובי האולמות, האולם היה כמעט ריק ובכל זאת ורד משכה אותי לקצה השורה, "אני אוהבת להתמזמז כשאני רואה סרט" היא לחשה לי ברגע שכבו האורות, אחזה בידי והניחה אותה על כתפיה, "חבק אותי" היא לחשה, נצמדת והניחה את ידה על ירכי, מלטפת, "אל תפחד, כולם עושים את זה, תראה" היא הצביעה על זוג שישב לא רחוק מאתנו.

כשהיד שלה ליטפה את הזקפה שצמחה במכנסיי תפסתי אומץ והחלקתי את כף ידי אל תוך המחשוף שלה, לרגע עצרתי, מחכה לתגובה שתבוא אבל כשהליטוף שלה רק התגבר המשכתי וחדרתי אל תוך החזיה וחפנתי לה את השד, מעסה בעדינות.

הסרט היה קליל כזה, קומדיה רומנטית שלא צריך הרבה לחשוב ולא הייתה לנו בעיה לצפות ולהתמזמז ביחד, שלחנו ידיים ונגענו אחד בשני, בפרטיים, כן, גם היא פתחה לי את החנות וליטפה לי את הזיין רק שאז בדיוק הגיעה ההפסקה.

דודה ורד קנתה לנו קופסה גדולה, יותר נכון דלי של פופקורן חם ואכלנו ביחד. דיברנו, בעיקר על בנות,  משום מה הרגשתי איתה חופשי לדבר על הכול, גם על מה שאני לא מעז לדבר עם אמא שלי, ברגע מסוים, ואני לא יודע למה, ספרתי לה שהמוכרת הציעה לי ללכת לעשן איתה בשרותים.

"נו, למה לא הלכת?" היא הביטה בי במבט מוזר.

"אני לא מעשן" עניתי בתמימות.

דודה ורד פרצה בצחוק מתגלגל והייתי במבוכה מהמבטים שהופנו אלינו, "אחיין-כפרי-טפשון-קטן-שלי" היא לחשה, עדיין צוחקת, "גם היא לא מעשנת, היא הציעה לך לבוא איתה לשרותים כדי למצוץ לך!" היא הסבירה בקול משועשע, "לעשן לך ת'סיגריה" היא הניחה את כף ידה על החבילה שלי כדי שיהיה ברור לאיזה סגריה בדיוק היא מתכוונת, "למרות שאצלך זה סיגר קובני משובח ולא סתם סיגריה" היא אכלה כמה פופ-קורנים והוסיפה, "הפסדת, היא אחת המוצצות הטובות שהכרתי, תאמין לי, מניסיון!" ושוב היא צחקה, "אני אסביר לה מה קרה ומי יודע? אולי בפעם הבאה שתבוא לבקר" היא עצרה וחייכה, חיוך זימתי כזה.

הסמקתי אבל הצלצול לסיום ההפסקה והחושך שירד על האולם חסכו ממני את המבוכה, היד שלה שחדרה לתוך מכנסיי הזכירה לי לחבק אותה ולהכניס לה ת'יד לתוך החזיה ולמזמז את הפטמה הנוקשה. "תראה" היא לחשה לי אחרי כמה דקות של מזמוזים כאלה והצביע על זוג שישב כמה שורות לפנינו, "היא בטח מוצצת לו"  הסבירה לי את סיבת העלמותו של הראש של הבחורה, "מצצו לך פעם בקולנוע?"

"לא" עניתי במין מבוכה.

"אל תתלהב!" היא ציחקקה למראה התזוזה שלי בכסא, "אני לא הולכת למצוץ לך כאן, מי יודע? אולי בלילה בבית אם תהיה מספיק נחמד אלי" היא ציחקקה ומילאה את פיה בפופ-קורן מהקופסה הבלתי נגמרת.

להמשך  >>>>>