מסיבת גיוס
בלילה ההוא בו פיתתה אותי, אחרי שהלכה, עומר שלחה לי הודעה קצרה: 'היה כייף. אם אתה מרגיש ממש ממש בודד, תתקשר'.
אבל היא זו שמתקשרת. אחרי יותר מחצי שנה.
היא סיימה יב, יצאה לטיול באירופה של מספר חודשים. שכחתי ממנה (לא באמת, אבל לא ראיתי אותה. פנטזתי עליה הרבה, בעיקר על הרגע ההוא בו היא הניחה ראשי בין שדיה. צמוד לליבה).
אני בדייט עם איזו גרושה מרוטה שאחיה לחץ עלי המון זמן לצאת איתה. בדיוק התיישבנו בבית הקפה. והנייד שלי מצלצל.
עומר.
אני נרעד.
"איפה אתה?"
אני אומר לה.
"אני רוצה אותך."
"לא יכול כרגע לצערי."
היא מנתקת.
הלב שלי דופק. מה עשיתי?
אחרי כרבע שעה נשימתי נעתקת. כי עומר, היפה, החושנית, המושלמת בעיניי, נכנסת אל בית הקפה. במגפונים שחורים גבוהי עקב, בג'ינס שחור צמוד ובחולצת טריקו לבנה צמודה. כל מה שאמור להיות מודגש בה, מודגש.
אין לי אוויר. פיזית.
הנערה שזכרתי הפכה תוך חצי שנה לאישה. סקסית ממה שזכרתי. חושנית בטירוף. היא מתקדמת, עוברת על פניי, מסמנת לי בעיניה לבוא אחריה. מתנצל ופונה אל שירותי הנשים. היא שם. במלוא יופיה והדרה. במלוא פתיינותה וחושניותה.
"עומר… אני כל כך מתנצל, רק עכשיו התיישבנו. בואי נקבע…" היא מניחה אצבעה על שפתיי, משתיקה אותי. כמה עוצמה יש בבחורה הזו. היא בערך בגובה שלי. מקרבת גופה אל גופי, משחילה ברכה בין רגליי.
אין לי אוויר.
"אווווווווו… ע…ע.. עעעוממממררררר."
היא מקרבת שפתיה אל פניי, אל אוזני. נוגסת קלות בתנוכי, לוחשתתתת.
"אני.
האישה.
שאתה.
לא יכול.
לעמוד.
בפניה.
עוד לא הבנת?"
אני הלום והמום. והיא ממשיכה.
"אולי עוד לא הפנמת את זה עורך דין לוי, אבל כשאני רוצה אותך, אתה מתפנה מכל עיסוקיך. לא כי אתה רוצה, אלא כי אתה לא מסוגל. להתנגד. אני אחכה בחוץ 5 דקות. תיפרד ממנה ותגיע."
הברך שלה מתרוממת מעט, מפעילה לחץ מתון על איברי הפועם. היא אינה שואלת. אינה דורשת. פשוט אומרת. והולכת.
אני חוזר למרוטה. מקשקש על כאבי תופת, אבנים בכליות. חייב לצאת. אהיה בקשר. מבטיח. אחרי שתי דקות אני עם עומר בחוץ. עומד מולה. מביט בה. יודע. היא האישה שאיני יכול לעמוד בפניה.
"התגעגעת."
שוב אומרת. יודעת. לא שואלת.
אני מהנהן.
"הבנת?"
הבנתי.
"מה?"
"שאת. האישה. שאיני יכול. לעמוד. בפניה.
היא מרוצה מתשובתי.
"תקשיב עורך דין לוי. מחר אני מתגייסת, קולט? נראה לי שזה אומר שהלילה אתה עושה הכל כדי לענג אותי. סבבה?" מהנהן נמרצות. מדהים אותי שהיא כל כך צעירה וכל כך בוגרת. גם הגוף שלה, הנשגב בעיניי, מדהים אותי.
היא נוטלת ידי בידה. "בוא, נתחיל בבר, אח"כ נלך אלי הביתה, יש לי בית מדהים וההורים שלי בחו"ל."
"רגע", אני עוצר אותה, נעמד למולה. "תני לי לראות אותך, עומר, להפנים את יופייך."
היא נרגשת. מוחמאת. ואני מתכוון לכל מילה. עובר במבטי על כולה. העיניים השחורות היוקדות, הגומות השובבות המקסימות, השיער השחור הארוך הבוהק, הרגליים, קצת עבות בירכיים, לא מפריע לי בכלל. אגן רחב יחסית, גם לא מפריע לי, העור השחום ו..השדיים הנדירים המדודים הכה יפים.
וכבר אנו יושבים בבר על כיסאות גבוהים. שוט אחד, ועוד אחד. אני קצת מסתחרר. נותנים ידיים. מלטפים.
"את מסחררת אותי, עומר."
"זה הוודקה".
"לא, זו את. איך ידעת?"
"???"
"שאת האישה שאיני יכול להתנגד לה."
"הרגשתי."
"צדקת."
"נראה לי שכל אישה צריכה גבר כזה. שהוא שלה בכל מחיר. "
"אני שלך עומר, לעד". אני אומר, והיא קרבה אלי לנשיקה עמוקה.
הנשיקות שלה… הן משהו מיוחד שקשה להסביר. לשון עוצמתית שמשוטטת ומלהטטת. מלאכת מחשבת. אני מרגיש איך עיניים ננעצות בי, המבוגר הנושק כך בבר נערה. אבל אני עם עומר המהממת וזה מה שחשוב לי. ובעוד לשונה בי פורעת ידה השובבה עוברת מירכי אל איברי המתפעם.
"את… מ-ד-ה-י-מ-ה. עומר".
באמת שאיתה אין לי אוויר.
עתה גולשת לשונה על צווארי. מענגת.
"תגיד אדוני, חשבת עלי הרבה מאז?"
מהנהן.
"גם במקלחת?"
ואני מסמיק כולי. והיא צוחקת.
"אני מתה על זה שאתה כמו ילד קטן…"
וכבר אנו בדרך אל ביתה.
הולכים לנו, יד ביד.
"אתה יודע שהייתי יכולה להזמין מלא בנים בגילי שיעשו איתי את הלילה האחרון שלי באזרחות…"
"ברור לי…וכולם היו נופלים לרגלייך…למה בחרת בי?"
"כי אני יודעת שאתה לא בא לזיין. אלא לענג."
"את צודקת. מעכשיו ועד הבוקר המשימה היחידה שלי היא לענגך, עומר."
"אני יודעת, עורך דין לוי, ואני מאחלת לך בהצלחה."
הקסם הזה והביטחון.
אנו חולפים ליד גן שעשועים, היא מציעה שניכנס. חשוך ומסתורי שם, עצים ושיחים מחפים עלינו. דממה. בחושך היא נעמדת. נצמדת. נושקת. היא אלופת הנשיקות, עומר. כשהשדיים המושלמים שלה נדחקים אל חזי אני נרעד ונרגש. עם הבחורה הזו אני כחומר ביד היוצרת.
כשהיא רואה ערסל-נדנדה גדול היא מטפסת אליו ומזמינה גם אותי. היא נשכבת על גבה ואני מביט ביופי הזה הסמוך אלי, מנדנד קלות.
"תודה עומר".
"???"
"שבחרת בי."
ואני נשכב לצידה על הערסל, וכבר רגלה מתמקמת בין רגליי, לוחצת איברי, מטריפה. כמה סקסית הבחורה הזו. ואנו מתלטפים ברוגע וברוך. ידה בלחיי, מלטפת, רכה וענוגה ואני מלטף אותה. ידי חורצת קודקודה, עוברת דרך שערה. היא נאנחת בהנאה.
"אין מה להגיד, עורך דין לוי, אתה יודע איך לגעת בבחורה."
ידי גולשת מטה ממעל חולצתה, חונה בבטנה, חודרת אל מתחת לחולצה, מטיילת בטבורה, בבטנה, עולה אל שדיה נטולי החזייה, פוחסת.
"אווווווו…. אתה נעים לי עורך דין לוי, אתה כזה עדין…"
ואני ממשיך אל הפטמה הזקורה, חופן אותה, ממעך, קצת מושך, היא נאנחת בהנאתה, והערסל מתנודד לו, מערסל ופניה מול פניי, קרובים קרובים. אני שולח יד שנייה לתור. נתקל בכפתור מכנסיה, מתמודד עמו ופותח אותו שולח ידי אל תוך מכנסיה.
"היי, עורך דין לוי, אתה צובע מחוץ לקווים…"
"הכי כייף", אני אומר, כולי חרמנות, וידי גולשת אל מתחת לגומי של תחתוניה.
"לא, אדון לוי, לא כאןןןןן, אוווווווווו", היא נאנקת כי איני מתחשב בדבריה ואצבעי משחקת לה בדגדגנה. ואני מתמיד לי שם בעוד ידי השנייה צובטת קלות פטמתה. עיניה עצומות בהנאה. ואז היא פוקחת.
"נסתפק בזה אדון לוי, אויייייייייש… אוווווווווו", כי אצבעי חדרה את כוכה.
"לללללללאאא, כןןןןןןןן, טוובבבבבבב, וואוווווו", ואני מוסיף אצבע אל תוכה, דופק אותה בשתי אצבעות ומצרף נשיכה ממעל לחולצתה אל שדה. ונובר בה וחופר בה. בעוצמה.
"אוווווווווו, טוובבבבב, אויייייייייי, כןןןןןןןן, כןןןןןןןןן" היא גומרת לה ומנסה להסות את עצמה. והיא מתנשמת, מתנשפת, נרגעת. ואני שמח על הצלחתי.
"מה זה היה, שובב?"
"מתנה לגיוס", אני אומר, מאושר, מביא אצבעותיי הטבולות במיציה אל פיה. היא לוקקת בתאווה מהדקת שפתיה סביב אצבעותיי. ואני לוטף ברוך את לחיה. "את האישה הכי מדהימה בעולם, עומר."
"אני שמחה שבחרתי בך, עורך דין לוי."
ואנו קמים והולכים אל ביתה.
הבית הוא מפואר. ממש. "אצולה מרוקאית", היא אומרת, מסתכלת על הסלון המפואר. "תמיד רציתי להזדיין פה", היא אומרת והולכת לחדרה, "להחליף בגדים".
אני שם מוזיקה רוגעת, מוזג לנו שתייה חריפה יוקרתית מהאוסף של אביה…
"ווווואווווו".
אני נדהם ממנה כשהיא עומדת לה בנעלי עקב שחורים ובשמלת ערב שחורה מחטבת. השמלה ארוכה, אך מחורצת ומתוכה בוקעות רגליה. היא עומדת וצופה בי צופה בה.
אני קרב אליה לחיבוק, "את מהממת, עומר."
"תודה, עורך דין לוי. אני רוצה שנרקוד עכשיו ריקוד לא אירוטי, טוב?"
"מה שתגידי, עומר, זה הלילה שלך. אבל אולי תקראי לי בשמי הפרטי ולא עורך דין לוי?"
היא מצחקקת, "אין מצב, עורך דין לוי. השם שלך והתואר מחרמנים אותי."
אני נצמד אליה לסלואו איטי וחושני. לוחש לה, "מאוד קשה לרקוד אתך ריקוד לא אירוטי, עומר".
"סומכת עליך."
ואנו רוקדים כך, שני שירים, שדיה עוצרי הנשימה דבקים בחזי. דוקרים אותי. והיא כל כך… טרייה, רעננה, חושנית ומפתה. היא בגובה שלי על עקביה, וידיי במותניה, ואנו נעים בלאט, בנועם. בשיר השלישי היא נושקת לי. יש לה לשון כל יכולה. באמת. חזקה ועוצמתית. ונשיקתה סוחפת אותי. גורפת אותי. למחוזות נעימים. עודה נושקת וידי סורקת שערה. היא מתענגת, נאנחת.
"אתה יודע מה אני אוהבת בשמלה הזו?"
"???"
"שהיא מסתירה את התחת הגדול שלי ואת הירכיים השמנות שלי."
אני מניח אצבעי על שפתיה, "לא עומר, אסור לך לדבר ככה על הבחורה הכי יפה שאני מכיר. זה ממש לא בסדר."
"אבל….."
"לא, אני לא מוכן לשמוע." ואני מסובב אותה בגבה אלי, מפתח רוכסן שמלתה ומשיל אותה מעליה. "עומר היפהפייה", אני אומר ומעסה קלות שכמותיה, "את כולך יצירת מופת. ואני הולך עכשיו לאהוב אותך. כולך."
אני כורע למרגלותיה, מתייצב כשאחוריה מול פניי. ואני נושק לה. לחי אחר לחי. ואני נושך. ואני לוקק. במסירות. בתאווה. "את מפוארת, עומר. מושלמת."
בשלב כלשהו היא מסתובבת אלי. מביטה בי עמוק מלמעלה. היא אוהבת שאני אוהב את כולה, אני רואה בעיניים שלה שזה מרגש אותה. ואני נצמד עתה לירכיה. מוצץ ונושך בם. היא נאנקת. ואז כורעת לצדי ושוב נושקת לי באריכות ובעמקות. אויייי הנשיקות המופתיות שלה. היא מסירה מעלי חולצתי ומלטפת חזי. ואנו זה מול זו על ברכינו. אני בג'ינס בלבד והיא בחזייה ותחתונים שחורים.
ואז… היא דוחקת אותי אחור ואני נשכב על השטיח הרך המפואר. והיא עולה עלי. בעיניה ניצוץ שובב, משועשע, והיא מביאה חזייתה אל פי. "תמצוץ אותם עורך דין לוי, אתה מת עליהם".
אני מוצץ את הבד המכסה את שדיה האהובים. והיא מתנועעת לה על גופי. אדירה ונדירה. ואני אוהב את שדיה המכוסים בשפתיי . בשלב כלשהו אני מגלגל אותה מעלי ועולה על רגלה האחת. משתפשף עליה, מאונן עליה, נאנח. מתגרה. ובידיי פוחס שדיה הנערצים עלי כל כך. ושוב היא מגוללת אותי, פוטרת אותי ממכנסיי. ידיה מתהדקות על תחתוניי ועל איברי הזקור.
"זיינת מאז שהיית איתי, עורך דין לוי?"
אני מניד לשלילה.
"אתה נאמן לי, הא?" היא מצחקקת.
איני טורח לשאול אותה אם היא זיינה כי התשובה ברורה לי. עומר נכפפת ומוצצת איברי הזקור אליה מבעד לתחתוניי. היא הורסת אותי. מגרה עד לקצה. אני מתפתל, אני נאנק, אני נטרף.
"עומררר… עוממממרררר… עוממממממררררר."
ואנו ממשיכים להתגולל לנו. אני הופך אותה על בטנה. מעסה אחוריה הדשנים. היא נאנקת, הקולות שלה רק מגרים אותי יותר, ואני פושט תחתוניה וממשיך לעסות אחוריה.
"אתתת מושששלמתתתת… עומממררר. אני אוהב כל חלק מגופך. הכלללל."
ואני באמת חולה לה על התחת. ומעסה אותו. עד שמחדיר אצבעי אל תוכה. היא נרעדת, נאנקת. "כןןןן אדון לוי, טובבבבב אתה, כןןןןן", ואני מוסיף עוד אצבע לתוכה, "אוווווווווו.. כןןןןן". אני חולץ אצבעותיי מתוכה וגולל אותה אל גבה. שמח, כי מרגיש שאני טוב לה. השטיח רך ועמוק, ואני פותח רגליה ומוצץ אותה מטה. היא מתפתלת, היא משתוללת ונאנקת, ו…גומרת.
ואני נשכב לצידה. מסדיר נשימה.
שוכבים סמוכים, אני מביט בה. לעומק עיניה.
"זה יותר מזה."
"יותר ממה?", היא שואלת.
"יותר מגופך המדהים, שדייך הנדירים והחושניות המטריפה שלך."
"לא הבנתי."
"זהו, שגם אני לא מבין. אבל את… מכשפת אותי… אני חושב."
וכבר היא עלי עולה. מוחצת איברי הנצור וזקור, מתיישבת. מסירה חזייה. חושפת שדיה המפוארים ו… הרגע ההוא עליו חלמתי בחודשים האחרונים, מתגשם לי. היא מביאה את פניי אל בין שדיה. וזהו. אני מצידי איני נע ואיני זע. רק נהנה. ממצה את הרגע. צמוד לעורה הבשום הקסום. נושם אותה. מפנים אותה. מתרגש אותה.
ואז היא מביאה אותם לפי. היא רוכבת עלי וזו תמונה משגעת. כי היא אישה משגעת.
אני מוצץ והיא נסוגה ושוב מפתה ושוב מביאה ושוב נסוגה ושוב מגרה. היא מדהימה. ואני דוחף אותה מעלי ועולה עליה. ומסיר באחת תחתוניי. היא שרועה לה שם על השטיח הרך. עומר. עירומה ונאה וחושנית ויפה וצעירה ונערצת ואהובה. פרושה למרגלותיי. ואני חודר אותה מיסיונרי נלהב. ומפמפם אותה בעוצמה אדירה. חזק חזק. ועומר, הילדה המושלמת הזו ממש זועקת, "אוווווו, עורך דיןןן לווווי, אתתתתה…. טובבבבבב." כשהיא גומרת היא מכווצת את כוכה ואני מוסיף לטחון והיא גומרת אותי בתוכה.
וווווואוווווו.
היא הולכת להתקלח ואני מסייר בבית. מצאתי מין אזור ספא בתוך הבית. מרפסת שיזוף סגורה ומעוצבת בטוב טעם ולצידה סאונה וג'קוזי. לא ידעתי שהם כל כך עשירים.
עומר יוצאת מהמקלחת בחלוק שחור-שקוף לגופה. היא מהממת.
הפסקת אוכל…
מסיימים לאכול ואני מוביל אותה לחדר השיזוף.
פושט את חלוקה ועומד ומביט בה ארוכות, "את מהממת, עומר. הגוף שלך עוצר נשימה." ואני משכיב אותה על גבה על מיטת שיזוף, בוחר קרם בריח יסמין ומתחיל לעבוד עליה. שנינו עירומים, ואני, איברי מדולדל.
מתחיל בכפות רגליה, לא ממהר לשום מקום. אנחותיה מגלות הנאתה. עובר לשוקיים. משמן אותן. אוהב אותן. מענג אותן. בירכיים היא מגבירה אנחותיה. הן דשנות, עבות, נדיבות ושחומות. עובר אל בטנה , אל ידיה, מקדיש תשומת לב לכל איבר ברוך, ברוגע ובהתמסרות. עומר האדירה שוכבת לה עצומת עיניים וענוגה. אני מביט בגוף הזה הנערץ, המושלם בעיניי.
"עומר…. את… מ-ה-מ-מ-ת."
היא ממלמלת מתוך עונגה. אני מתמקם מעבר לראשה, מתכופף כך שאיברי הרדום מרפרף אותה וידיי מתהדקות על שדיה.
"אווווווו, חשבתי שכבר לא תגיע אליהם…"
"אני אוהב אותם".
"אני יודעת", היא אומרת בהתפנקות.
"אני מאוד מאוד מאוד אוהב אותם."
"אני יודעת, אדון לוי."
"אולי אפילו מעריץ אותם."
ואני משמן את שדיה, פוחס, מעסה, מלטף, וזה כל כך כל כך כל כך כייף. והמה שמו שלי מתחיל להתעורר. אני משנה מיקום נעמד לצדה וידי האחת מתהדקת על השד הנפלא, מתמקדת בפטמה המזדקרת. יד שנייה נשלחת לגישוש באזור כוכה. היא משתנקת כשאני מרחף על שפתיה. היא נאנקת כשאני מחדיר אצבע. וכך ממשיך, מתמיד, בשד ובכוך.
עד שחודל.
כבר אמצע הלילה. ואני מציע שניכנס לסאונה. היא קמה.
"אדון לוי, העיסוי-חרמון הזה היה מדהים", והיא נושקת לי בנשיקותיה העוצמתיות והכובשות.
"אני כל כך שמחה שבחרתי בך."
אני בשמיים.
נכנסים יחדיו לחדר האדים הלוהט. היא מתיזה מים קרים על הספסל ואני מתיישב. היא מתיישבת עלי בגבה אלי, מפעילה לחץ על איברי המזדקר. עולה ויורדת, מתנועעת. מטריפה.
לאחר זמן היא מתיישבת לצידי. אני נוטל מצקת מים קרים ושופך על שדיה. פטמותיה מזדקרות וזה מטריף, אני מתחבר אליהן בשפתיי. ומוצץ ויונק ושוב מקרר ומזקיר ושוב יונק. אנו חווים לילה בלתי נשכח לחלוטין.
עד שהיא מציע שנעבור לג'קוזי. שם….
"די עורך דין לוי, אני רוצה אותך כבר, איך יש לך סבלנות לחכות כשהגוף שלי פה לידך…" והיא עולה עלי, משחילה אותי אל תוכה וגוהרת וננערת ונענגת ומענגת ואני גומר בה והיא גם.
"עומממממרררררר…"
כשיוצאים מהג'קוזי השעה כבר 3 בלילה.
"אני חייבת קצת לישון, סורי שאני מגרשת אותך".
הכל טוב, עומר, זה היה הלילה המענג של חיי. "
"גם שלי".
בעירומה היא מלווה אותי אל הדלת. נשיקה עמוקה. חיבוק אמיץ. ליטוף לשד חד פעמי. מעכשיו היא רכוש צה"ל.
מחליט ללכת ברגל. היא שולחת הודעה.
'תודה, היית מדהים'.
'תודה את בעצמך, מדהימה'.
'איך אתה מגיע הביתה?'
'בהליכה'.
'אז תכתוב לי מה שעובר לך בראש…'
'את כוסית'
'את מדהימה'
'את כוסית מדהימה'
'את לא נערה את אישה'
'את הכי אישה שפגשתי בחיים'
'הכי חושנית'
'הכי סקסית'
'הכי הכי'
'אני מת על הגוף שלך'
'מת על התחת שלך'
'השדיים שלך מושלמים'
'הנשיקות שלך לא מהעולם'
'הגעתי. תודה שבחרת בי, עומר'.
היא כנראה נרדמה כי רק למחרת הגיעה תשובתה: 'אני עוד אפתיע אותך פעם'.
וואו סיפור ממש ממש טוב
מחכה להמשך
סיפור מהנה ומענג, ממתין להמשך
( מאד אהבתי את קפיצות הזמן למשל הפעם הבאה היא שהיא תיהיה קצינה בצבא, קופצים כמה שנים והיא סטונדטית, אחכ עם חבר, נשואה, נשואה עם ילדים) ובכל פעם שקשה והיא צריכה חיזוק אמיתי לאגו היא מגיע לעוד לוי