כל כך גדולה…

“אז מה עמי, אתה אוהב את דודה בלה?" "אהה… כן …" "אז אתה אוהב שמנות?" "לא דווקא שמנות. אני אוהב את בלה" "אבל היא שמנה." "אז מה?" "אני יודעת… אתה יודע שאני אוהבת בנות אבל…" "מה אבל?" "בסדר. יש לה פנים יפות והיא מתוקה… אבל מה אתה מוצא בגוף שלה?" "הכל" "?" "כן. הכל. חום … להמשך קריאה

התנור תמיד חם

מאז הלילה "בתנור של דודה בלה" הוא לא הפסיק לחשוב עליה. לחלום עליה. לפנטז. היא כל הזמן היתה בראש שלו. האשה הגדולה מהחלומות . האשה הזו… בכל פעם שהריח לחם או מאפה. בכל פעם שנגס בלחמניה טריה. הוא נזכר בה. בחיוך המתוק. בעיניים הנוצצות בשמחת חיים מזמינה. בשדיה המלוניים, הפטמות הענקיות, נוטות מעט כלפי מטה … להמשך קריאה

הפטיש שלי: להיות הפרס

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. הפטיש שלי זה … להמשך קריאה

שכן וקאקולד – חלק שני

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.  למה קאקולד ולא … להמשך קריאה

"היום אנחנו חוגגים על שלך"

  "אמא!" הפליק שחטף בישבן לפני שיצא לבית הספר… "מתה על התחת הזה, בן!" "אבל למה ככה…" "כי בא לי"   זה התחיל מוקדם יותר, עוד כשהיה במכנסיים ההודיים הרפויים האלה ובטי שירט הסמרטוטי שאיתם הסתובב תמיד לפני שהתלבש. כשעברה לי הדלת הפתוחה וראתה אותו מצחצח, שרירי הישבן נעים-מרטטים בקצב הציחצוח לא יכלה שלא לתת … להמשך קריאה

"אמא… את אוהבת אותי?"

"אמא… את אוהבת אותי?" "הכי בעולם עידן" "לא…לא כמו אמא. את אוהבת אותי?" "אז כמו מה?" "כמו שאשה אוהבת גבר." "אבל אתה עוד לא" "מה, אני לא טוב? לא עושה לך טוב?" "אתה עושה לי הכי טוב. אבל אתה עדיין צעיר. יש לך מה ללמוד" "אז למדי אותי, אמא!" "לאט לאט תלמד הכל. לפחות את … להמשך קריאה

דילוג לתוכן