סיפור מאת: דנדן לתחילת הסיפור, לחלק 2 הדלת לחדר נשארה פתוחה מעט, והקולות מהסלון – צחוק הילדים, קולו העמוק של בעלה של נועה שמשחק איתם – זלגו פנימה כמו תזכורת חיה למה שקורה ממש מעבר לקיר. אני עדיין ישבתי על הספה, הזין שלי פועם במכנסיים, הראש שלי מלא בדמותה של נועה – הרטיבות שלה שחלחלה … להמשך קריאה
סיפור מאת: דנדן לתחילת הסיפור האוויר בסלון עדיין היה טעון בחום של הרגע, למרות זמזום המזגן שהמשיך לנשוף קרירות סביבי. ישבתי שם על הכורסה, החולצה שלי עדיין פתוחה, הכפתורים תלויים ברישול, והמכנסיים שלי חזרו למקומם אבל הרגשתי אותם צמודים מדי, מתוחים מהזיכרון של מה שקרה לפני רגע. הראש שלי הסתחרר – מהטעם של נועה, מהחמימות … להמשך קריאה
סיפור מאת אנונימי היום הראשון. זה קרה כשהייתי בן 26. סיימתי את לימודי תואר שני בתולדות האמנות בדגש על הרנסס באיטליה והחלטתי לעשות טיול אמנות רציני באיטליה. למדתי גם איטלקית 4 שנים כך שהייתי מוכן. נחתתי ברומא ועברתי מגלריה לגלריה המשכתי לפירנצה ונהנתי מכל רגע. וכך מצאתי את עצמי מגיע ערב אחד לעיירת חוף ציורית … להמשך קריאה
נכתב על ידי שובר שגרה לתחילת הסיפור חוזר הביתה אחרי ערב חם ומענג אצל שגיא, כבר אין יותר איפוק וקווים אדומים ורשמית הוא הפך אותי להיות המאהבת שלו ואני מבין שמכאן אין דרך חזרה. עוד יש לי בפה את הטעם של הזרע שלו ואני מרגיש את החור שלי פתוח אחרי שהוא חדר אותי חזק וטוב, … להמשך קריאה
סיפור מאת: דנדן השמש צרבה את האספלט מחוץ לגן, והאוויר היה כבד כל כך שיכולתי להרגיש אותו נדבק לריאות שלי עם כל נשימה. עמדתי ליד הגדר, ממתין לעמית, הבן שלי, שישתחרר מהגן. החולצה הלבנה שלי כבר נרטבה מזיעה והתמקמה כמו עור שני על הגב שלי, אבל לא ממש שמתי לב. היום התפניתי מוקדם מהמשרד – … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור, חלק 2, חלק 3, חלק 4 אני די נסער ממה שראיתי. מהכל. מעומר המדהימה אליה כה התגעגעתי. מאיילת אשתי הפריג'ידית שהתגלתה כלוהטת. מהעובדה שעומר חזרה סוף סוף ולא נעלמה לה מיד… בהמשך השבוע היא מתאמת עמי בהודעות מה יקרה. עומר תגיע לסיבוב שני עם איילת. אני אצפה בהן מהרכב ואחכה לסימן ממנה. … להמשך קריאה