סיפור מאת רז אני לא עובד בעבודה פיסית. אני שכיר בחברה גדולה ורוב היום אני יושב מול מחשב או בפגישות עבודה. ביום בהיר אחד לפני מספר שנים התחלתי לסבול קצת מכאבים בגב. הישיבה הזאת, כל כך הרבה שעות, פשוט דופקת את הגב. ואולי אלה דווקא תוצאות של אימונים מוגזמים. אשתי מזמן אמרה לי ללכת לאורטופד … להמשך קריאה
התעוררתי בבוקר ולקח לי כמה שניות להבין איפה אני. סובבתי את הראש שלי לצד השני של המיטה. המיטה הייתה ריקה התישבתי בבת אחת, מכסה את עצמי בשמיכה, שמעתי את המים בשירותים יורדים ומיד אח"כ צעדים לכיוון החדר. אוהד נכנס לבוש עדיין באותו בוקסר. "התעוררת!" הוא אמר לי תוך כדי שהוא צלל למיטה. "כן.. מה השעה?" … להמשך קריאה
למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. רק שתדעו: את הפעם הראשונה שלי לא עשיתי בשביל הכסף! אבל… אהה… … להמשך קריאה
סיפור מאת רז על עצמי כבר סיפרתי בסיפור הראשון שלי "שיחות מעלית". כיוון שפורסם באתר אחר אין באפשרותי לפרסם אותו גם כאן. למי שמעוניין אשלח בפרטי. בקצרה – בן 40, נשוי עם ילדים, חיים הכי שגרתיים שיש. והמשבר הדבילי הזה שחשבתי שמישהו המציא… הגיע גם אליי. מאז שהוא הגיע אני שוקע לא מעט במחשבות על … להמשך קריאה
כותבת אלמונית פה נמצא החלק הראשון ״אני מתגעגעת אליך, למה אתה מענה אותי ככה?״ שלחתי לגיא בתוספת פרצוף עצוב. ״זה יהיה שווה את זה פרה שלי ותזכרי, אם תגעי בעצמך אני אדע ואת תענשי בחומרה״ קיבלתי בתגובה. בעוד כמה ימים גיא יחגוג את יום הולדתו והוא הבהיר לי בדיוק מה הוא דורש כמתנה- שלא אגע … להמשך קריאה
כותבת אלמונית את גיא הכרתי בכלוב. אז בת 19, לא הצלחתי להכיל עוד את סקרנותי והחלטתי לפתוח משתמש באתר. תמיד ידעתי שנועדתי להיות שפחה, משהו בזה מאוד קסם לי: היכולת להירגע ולתת למישהו אחר להוביל, בבטחה; קצת כמו דמות אבהית, בלי לחץ או היסוס. ההרגשה הממכרת של נתינת 100% התמסרות והענקה, והאושר שמציף כשעושים … להמשך קריאה