דני דניאלי

לתחילת הסיפור מסיבת גיוס בלילה ההוא בו פיתתה אותי, אחרי שהלכה, עומר שלחה לי הודעה קצרה: 'היה כייף. אם אתה מרגיש ממש ממש בודד, תתקשר'.  אבל היא זו שמתקשרת. אחרי יותר מחצי שנה.  היא סיימה יב, יצאה לטיול באירופה של מספר חודשים. שכחתי ממנה (לא באמת, אבל לא ראיתי אותה. פנטזתי עליה הרבה, בעיקר על … להמשך קריאה

בסוף הכל קורה   הימים שאחרי עמרם היו צוננים. ישנתי ליד יעל. לבוש. מיעטה בדיבורים. לא היה שום מגע כמובן. ואז הגיע היום שלה עם מירית ומוריס. לא שיתפה בכלום, לא ידעתי אפילו מה סיפור המסגרת לאותו יום. היא הייתה מתוחה, מרוגשת. הורתה לי להלביש אותה. שמחתי.  לשם הדיוק עלי לומר שלא דובר רק בערב משותף … להמשך קריאה

  עמרם מהתחזוקה אני מחכה שלושה ימים. על הספה. היא בקושי מדברת עמי, שום קירבה.  אני מחליט להתקשר למירית, לבקש עזרתה. "כן…" "סליחה, מירית, שאני מפריע, אבל אני מרגיש שהנישואין שלנו מתרסקים." "הזהרתי אותך, יוסי, שאחרי זיון עם מוריס יהיה לה קשה לחזור אליך." הקול שלה, הסדוק, מחרמן אותי אפילו בשיחה כזו. "נכון, הזהרת. היא … להמשך קריאה

דודה מירית   חזרנו מהטיפול הזוגי אצל מירית ומוריס בשתיקה.ישר למיטה. בשבוע שלאחר מכן אין בינינו מגע.  עד שאני מתפוצץ עליה. "אז אני לא מוריס. אז מה? גם את לא כוסית כמו מירית." יעל אינה עונה. פשוט מתעלמת. בלילה אני מוצא את מצעיי על הספה. חדרי נעול.  מנסה לתקשר איתה. היא מתעלמת.  עוד יום. אני פונה … להמשך קריאה