החום בערבה היה מסוג החומים שלא משאירים מקום למחשבה. הזיעה נוזלת מהגב, מהמצח, מהלב. ישבתי על המיטה בקרוואן הדחוס, סוחט את החולצה שלי כאילו היא אשמה בזה שאני לא מצליח לנשום. בחוץ השתתקו אפילו הצרצרים, ואפילו הזמן, נדמה לי, עמד מלכת. ואז הוא נכנס. אוריה. המפקד שלי, אבל לא באמת. לא בעיניים, לא … להמשך קריאה
מאת דוב צפוני לתחילת הסיפור, חלק סוף השבוע של תכנון הפעילות השנתית של הנהגת דרור היה אינטנסיבי כמצופה. ישיבות ארוכות, דיונים סוערים, והלחץ להמציא את הגלגל מחדש, שנה אחר שנה. ישבנו במרכז ההדרכה הכפרי, לא רחוק מבית הוריו של יואב, מותשים ומרוקנים. השעה הייתה כבר אחר הצהריים המאוחרים של יום שישי, והשמש החלה את דרכה … להמשך קריאה
מאת דוב צפוני לתחילת הסיפור חודשים חלפו מאז אותו לילה מכונן תחת שמי המדבר. יואב ואני כבר מיסדנו את הקשר בנינו. כלפי חוץ והתנועה החלטנו, עדיין להשאיר את הזוגיות שלנו בסוד. למרות ששנינו מבוגרים, תמיד יהיו "נשמות טובות" שיראו ביחסינו יחסי מרות ועד שנחליט להתקדם לשלב הבא והמחייב יותר, אמרנו שלא נעיר שדים. הסוד הזה … להמשך קריאה
סיפור מאת: דנדן לתחילת הסיפור, לחלק 2, לחלק 3, חלק 4 המים עדיין נטפו משערי כשיצאתי מהמקלחת, העור שלי אדום מהחום, והראש שלי לכוד בזיכרון של נועה – השפתיים שלה עוטפות אותי, הלהט הרטוב שלה, הידיים שמשכו אותי אליה, ממש פה, בבית שלי, כשרינת והילדים מעבר לקיר. התנגבתי במהירות, ידיי רועדות, לבשתי מכנסי טרנינג אפורים … להמשך קריאה
מאת אנונימי לתחילת הסיפור, היום השני התעוררתי ביום השלישי במיטה הגדולה בחדר שפדריקו נתן לי. שכבתי שם וניסיתי לחשוב על מצבי. הייתי די מבסוט סך הכל, למרות תחושת הבלבול שהמשיכה להציק לי כל הזמן. ״ מה קורה פה? ״ שאלתי את עצמי ״אני לא הומו! אני אמנם לא נמשך בטירוף לנשים. אבל אני בטח לא … להמשך קריאה
מאת דוב צפוני האוויר של רמת הנגב, גם בשעות הערב המאוחרות, נשאר יבש וצורב. הנחתי את ראשי על הכרית הקשה בחדר הקטן במדרשת שדה בוקר, מנסה להתעלם מהחום שעדיין הקרין מהקירות. הייתי עייפה, אבל לא הצלחתי להירדם. שמי תמרי, בת 34, מרכזת הנהגת דרור בצופים, רגילה לטיולים וללילות בשטח, אבל הפעם משהו היה שונה. החניכים … להמשך קריאה