ישיבה

חבורה סקסית

מאת sexwriter הכי אני אוהבת את הישיבות עם החברים בשישי בערב, זו מסורת מגיל 16 ועכשיו אנחנו כבר חיילים. אני קטיה, איתי, דניאל ובן. מחטיבת הביניים אנחנו רביעיה שלא נפרדת. אנחנו הבסיס של הישיבות ומידי פעם מצטרפים ידידים או בני זוג. אנחנו עושים כמעט הכל יחד, טיולים, מסיבות, סרטים מסעדות והכי חשוב ישיבות. המתכון לישיבה … להמשך קריאה

המאלף – חציו של היום השני

נעלי ערב גבוהה סקסיות באדום על רקע קיר לבנים

מאת domesh לתחילת הסיפור בשעה 6:00 הגענו לסדנה… 3 אנשי צוות ואני, נכנסנו לחדרה של מירב והיא התעוררה בבהלה מיד כשפתחנו את הדלת. הצוות משך מעליה את השמיכה, ומאחר שהיא עירומה לחלוטין, היא ניסתה לכסות עם הידיים את שדייה ומפשעתה, זה היה חזק וקיצוני (רק פתחה עיניים), אבל היינו חייבים להכניס אותה מהר לעניינים… לכן … להמשך קריאה

חזרה לרפת (פרק אחרון בסידרה)

זוג גברים צעירים בישיבה

סיפור מאת זיגי לתחילת הסיפור, חלק ב' למה אתה מבואס? שאל טל המפקד אמר שיבוא, אני מחכה לו. מה המפקד? עומר, נזף בי טל. בשבילי הוא היה ויהיה תמיד המפקד, אמרתי. מהיום שלמדתי מה יכול לעשות מפגש בין יד ימין לזין חרמן, התורן הזה היה תמיד איתי. נכון, הוא לא היה גדול כל כך כשראיתי … להמשך קריאה

המאלף

נעלי ערב גבוהה סקסיות באדום על רקע קיר לבנים

מאת domesh   רינה ואלון היו זוג שהכרתי באחת הקבוצות… הם ביקשו ממני להוביל אותם אל תוך עולם השליטה, הבהירו שרינה רוצה להיות נשלטת מקצועית אבל אלון (שמאד רוצה לשלוט) לא יודע איך להביא אותה לשם… לאחר סדרת מפגשים, שבהם רינה הפכה להיות כלבה מקצועית (באופן טוטאלי) החלטתי לפתוח את "הסדנה". שכרתי סטודיו, שיפצתי אותו … להמשך קריאה

ערב אחד איתו במשרד – חלק 3

נשלט מנויש עם שמלה אדומה

נכתב על ידי שובר שגרה   לתחילת הסיפור, חלק 2   חוזר הביתה אחרי הערב פוקר של שגיא והחברה שלו, כל הגוף שלי כאב ושבור אחרי אין ספור אקטים מינים שהם עשו עליי. מנסה לשחזר בראש את כמות הפעמים שהם גמרו עלי ובתוכי ומהר מאוד מוותר כי זה המון. מקלחת חמה עולה למיטה ונרדם באפיסת … להמשך קריאה

רוחות חמות בבסיס הדרומי — נקודת מבטו של דוד

wo gay men touching in other in a big jacuzzi (

  החום בערבה היה מסוג החומים שלא משאירים מקום למחשבה. הזיעה נוזלת מהגב, מהמצח, מהלב. ישבתי על המיטה בקרוואן הדחוס, סוחט את החולצה שלי כאילו היא אשמה בזה שאני לא מצליח לנשום. בחוץ השתתקו אפילו הצרצרים, ואפילו הזמן, נדמה לי, עמד מלכת. ואז הוא נכנס.   אוריה. המפקד שלי, אבל לא באמת. לא בעיניים, לא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן