כנסיית הגואל בעיר העתיקה

סיפור מאת סופר סתם

התחת הענוג שלה משגע אותו. מטריף לו את המוח. בעודה מטפסת באיטיות, מדרגה אחר מדרגה, מרקידה את העגבים שלה מול עיניו הרעבות. כמעט ומריח אותה, כמעט וטועם אותה. לוּ רק היה יכול לנגוס בעגביה הדשנים.

חודשים הוא מתלבט האם היא מנסה לפתות אותו או אולי היא סתם נחמדה ללא כוונות רווח. מזמינה אותו בלי סוף לאכול צהרים בצוותה, מזמינה אותו לביתה, נכנסת למשרדו כל יום לפטפוטים. ובכל זאת הוא לא בטוח שהוא קורא אותה נכון. אולי היא סתם נחמדה אליו. הוא מפחד לעשות את הצעד הראשון באקלים התעסוקה המקומי.

היא צעירה ממנו במספר שנים. שמנמונת, לא יפה, נשואה, אימא לשני ילדים בוגרים שסיימו צבא. משדרת מיניות לוהטת.

לפני שבוע סיפרה לו שהיא ובעלה נמצאים בירושלים לנופש שואלת מה דעתו להדריכם בעיר העתיקה. הסכים בשמחה.

מיד כשנפגשו ליד הר ציון הרגיש שיש מצב, שאולי היא כן מפתה אותו כבר חודשים. הייתה לבושה בחולצה צמודה, חצי שקופה עם מחשוף נדיב נדיב, מדגישה את השדיים הענקיים שלה, חשב שראה את מִתאַר פטמותיה. מכנסיי גינס הדוקים שעטפו את העכוז הדשן שלה, רך עגול ומזמין, מנחה ארוזה עבורו. אחחח איזו סופגנייה עסיסית.

בעלה מבוגר ממנה בעשור, נראה כך, ומרגיש כך. נסרך אחריהם בנשימה חסרה, מפספס את שיחתם, מפספס את הג'סטות שלה, מפספס את מבטי ההערצה שלה, מפסס את ההתרגשות שלו.

לאחר זמן, הגיעו לכנסיית הגואל. עצרו להפסקת עוגה וקפה. בעלה היה עייף מכדי לטפס על מגדל הפעמונים. אמרו שיחזרו תוך 15 דקות.

ככול שטיפסו למעלה, העגבים המרקדים שלה השתלטו עליו. חשב רק עליהם. שכנע את עצמו שהיא מעכסת עבורו. שהיא רוצה אותו עכשיו. גמר אומר בליבו לקחת אותה שם למעלה. מתפלל לאלוהים שהם היחידים שיהיו בראש המגדל בדקות הקרובות.

תפילתו נענתה.

מה אתה עושה, שאלה בתדהמה, כשהגיעו לראש המגדל, בהרגישה אותו התרפק אליה מאחורה, מרגישה את זקפתו נלחצת על עגביה, ידיו חופנות את שדיה. הוא הצמידה אליו לוחש לה דברי כיבושים שהמיסו את ליבה. הוא צדק היא רצתה בו. ללא שהות, הרפה משדיה, אחז במכנסיה והפשילם, שלף את התורן הזקור שלו.

חודשים אני חושב על הרגע הזה. אמר ודחף לתוכה את הצינור שלו.

משוגע, מה אנחנו עושים, משוגע, היא לחשה לעצמה, אבל באותה הנשימה שינתה את עמידתה כדי להקל עליו לבעול אותה. והוא בעל אותה. שלף החוצה, וחדר, שוב ושוב ושוב מגביר את הקצב, מגביר את העוצמה. הכוס שלה נטף דבש. לא רכבו עליה כך כבר שנים. והלהט שלו דבק בה. התורן שלו החליק לתוכה עוד ועוד. כן חזק תמשיך חזק כן, היא התחילה לנהום.  תמשיך תמשיך. היא צעקה, נדחקת לעברו, רוצה שכל הכוס שלה ירגיש את נתח הבשר שלו. הוא נטש את שדיה המרקדים, ושלח יד לכוס הלוהט שלה. הכניס אצבעות יד אחת ואז אצבעות יד שניה, והזיין ממשיך לזיין. מתח את הכוס שלה לכל הכיוונים. והזיין ממשיך לזיין. כככככן, ככככככןןןןןןן היא יללה, לא פתחו אותה כך כבר שנים. לא קרעו אותה כך מעולם. הפנתה את ראשה אליו, פותחת את פיה, יורקת החוצה את לשונה המפרפרת. עַט עליה עם פיו, נגס את לשונה, ינק את לשונה לתוך פיו, כמעט עוקרה ממקומה. המתקפה המשולבת על הכוס שלה ועל הלשון שלה הכריעו אותה. רעד ענק עבר כגל בכל גופה, מתנקז לכוס שלה שהתכווץ עוד ועוד, עד שגם הוא התחיל להשפריץ את הצוף שלו לתוכה משקה את הגן שלה שהיה חרב בשנים האחרונות, והנה הושקה לרוויה.

כל פסיעה שלה במורד המגדל, ניטפה עוד טיפת זרע מהכוס הזולג שלה. טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה שניספגו בתחתוניה, ולבסוף גם במכנסיה.

לשאלתו של בעלה איך הנוף למעלה לא יכלה להשיב בצורה קוהרנטית היא לא זכרה כלום מהמגדל לבד מהאביונה המושלמת שקיבלה. רק אמרה ששם הכנסייה – "הגואל" מובן לה.