……………..למרבה הפתעתי נגרמה לי זיקפה חזקה ביותר כתוצאה מן המציצה של הדגדגן.
המתרגלת התכופפה ומבלי להפריע לי במציצה, שלחה יד וליטפה את הזיקפה שהתפתחה מתחת לרוכסן שלי………………..
תפתח לי את הרוכסן בבקשה
חלפו שנים רבות אבל אינני שוכח את זה.
הייתי סטודנט באוניברסיטה והיא היתה המתרגלת הקשוחה ביותר בפאקולטה.
באחד הימים עירערתי על ציון ונאלצתי להגיע אליה ולהסביר מדוע אני חושב שמגיע לי 10 נקודות יותר. טופס המבחן היה מונח על השולחן הגדול שהיא ישבה מאחוריו על כיסא מסתובב גדול. הבטתי בה בחטף, מבוגרת ממני בכמה שנים. רזה, כמעט שדופה, לא מעוררת עניין מיני בכלל. שיער קצרצר. עיניים ירוקות גדולות.
בוא לכאן, אמרה והסתובבה על כיסאה לצד השולחן.
קמתי ונעמדתי מולה, ממש לידה.
"תמצוץ לי את הדגדגן" אמרה
מה? שאלתי בתדהמה, לא בטוח שאני שומע היטב
"תמצוץ לי את הדגדגן" חזרה בקול רם ובקצב הכתבה
"איך אני יכול?" שאלתי בתימהון
תפתח לי את הרוכסן בבקשה אמרה והרימה את חלציה לעברי.
את השתגעת? את המורה שלי, איך אני יכול לעשות את זה
המתרגלת הביטה בי במבט חמור. חשתי כיצד היא משתלטת על כוח הרצון שלי. ידעתי שלא אוכל לסרב. ניסיתי עוד להשתהות קמעא
"עכשיו! ברור?" אמרה בקול מצווה שלא ניתן היה שלא לציית לו.
שלחתי יד מהססת אל הג'ינס ההדוקים שלבשה והתחלתי לאט לאט לשחרר את הרוכסן.
"מהר, אין לי את כל היום בשבילך" אמרה וסטרה לי בעוצמה על לחיי
הבנתי את הרמז והאצתי את הפעולות שלי
עוד בטרם השלמתי את הפעולה והדגדגן שלה התפרץ החוצה. מעולם לא ראיתי דגדגן ארוך וזקור כזה לפני כן או אחרי כן.
היא הביטה בי בחיוך של מנצחת.
"אתה רואה? כשאתה רוצה אתה יודע לציית"
"קדימה, רד על הברכיים" אמרה
הססתי לרגע. המבט שלה הבהיר שוב את מצבי. היא המצווה ואני המציית
ירדתי וקירבתי את פני.
"מה אתה עושה שם, תתחיל ללקק ואחר כך תמצוץ" פקדה בקול שקט אך בוטח. קול של מי שיודעת שאין גבר שימרה את פיה
התחלתי ללקק את הדגדגן שהיה קשוי וזקור כמו זין קטן.
קדימה, אין לי את כל היום בשבילך" גערה בי
חשתי בכל מאודי רצון לציית ולמלא את כל מבוקשה.
סגרתי על הדגדגן עם שפתי והתחלתי למצוץ אותו בשקיקה.
למרבה הפתעתי נגרמה לי זיקפה חזקה ביותר כתוצאה מן המציצה של הדגדגן.
המתרגלת התכופפה ומבלי להפריע לי במציצה, שלחה יד וליטפה את הזיקפה שהתפתחה מתחת לרוכסן שלי.
"יפה, אני מרוצה, אני רואה שאתה אוהב את מה שאתה עושה" אמרה ושיחררה את הדגדגן הארוך שלה מתוך פי, סגרה את הרוכסן והביטה בי:
"אתה תקבל את 10 הנקודות שלך. את רשאי ללכת"
לא ידעתי למה, כוח פנימי כלשהו גרם לי להשתחוות לפני צאתי. השתחוויתי עד הריצפה, התרוממתי ויצאתי מן החדר. לפני היציאה הצלחתי לפלוט: "תודה" בקול רפה ונעלמתי
לפי איך שאני רואה את זה הרווחת פעמיים
גם קיבלת את הנקודות
וגם קיבלת סשן קצר של שליטה
לפעמים במצבים שבהם אין לך ברירה מתגלים הדובדבנים המתוקים והמפתיעים ביותר
אולי זו היא שקיבלה את הנקודות?