שש-בש : משחק ראשון 

גילוי נאות : הסיפור פורסם בעבר באתר ששקע ונעלם בנבכי המרשתת.  

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

פרולוג

ישבנו, אני ואשתי, על כורסאות השיזוף שבחוף המלון, מתבוננים בים המלח מקשיבים לאוושת הגלים הקטנים המכים בחוף.

"את חושבת שהיא תבוא?"

"תבוא, בטוח שתבוא" ענתה אשתי בבטחון "היא דברה איתי לפני ארוחת הערב"

בתשע בדיוק דנה יצאה מהמלון, הולכת יחפה על החול החמים, עטופה בחלוק הרחצה הלבן שסמל המלון מוטבע על הכיס, טובלת את אצבעות רגלה הימנית במים, משחקת מעט במים השמנוניים, ואחר כך פונה לעברנו, מתקרבת בהליכה איטית עד שנעמדה מול כורסת השיזוף שלי

"נשחק?" שאלה כשהיא מצביעה על לוח השש-בש המסודר המונח על הכורסה.

לא אומרת שלום, לא שואלת מה נשמע, ישר לעניין, נשחק?

"הוא התאמן כל השנה!" פלטה אישתי, כאילו מזהירה אותה, "אמר שאחרי פעמיים יותר הוא לא מפסיד".

"אני משקשקת" חייכה דנה "נשחק?" חזרה על שאלתה.

"נשחק!" עניתי, נמתח במקומי ומשפשף את ידיי.

דנה התיישב על הקצה של כורסת השיזוף, מולי, שולי החלוק נפתחו מעט, מציגים לראווה את החריץ המגרה שבין שדיה "תתחיל" אמרה בנדיבות.

שיחקנו מהר, שותקים, מרוכזים בלוח ובאבנים שעליו, זורקים את הקוביות ומזיזים את האבנים בהתאם, בקולות נקישה מתריסים, מתקדמים…

התור לפני האחרון, או אולי האחרון, תורי לשחק, נשארתי עם 3 אבנים והיא עם 2, הכל בידים שלי, כדי לנצח אני צריך דאבל, לפחות 3-3, משקשק בקוביות, לוחש להם כמו סאלח שבתי וזורק, קובייה ראשונה נעצרת על ארבע, בדיוק כמו אז, בפעם הראשונה ששיחקנו, קובייה שניה עדיין מתגלגלת, העיניים נעוצות בה, מחכים שהקובייה תעצר…

********משחק ראשון*************

הכל התחיל באותה שיחה אנונימית, בדיוק לפני שנתיים, בדיוק באותו מלון, אפילו באותו חדר, התכוננו לצאת לארוחת הערב כאשר הטלפון שליד המיטה צלצל.

עניתי. קול לא מוכר של אשה נשמע "תהיו בדיוק בתשע בחוף, תשבו על כורסאות השיזוף שבקו החוף ואל תשכחו להביא את השש-בש מדלפק הקבלה".

"הלו, מי זאת?" שאלתי.

"בתשע בדיוק! משחק אחד, אני או אתה!" חזרה על דבריה בלי לענות לשאלתי וסגרה.

"מי זה?" שאלה אשתי.

"זאת לא זה, זה זאת" תיקנתי וספרתי לה.

"בטח טעות" הפטירה "בוא נלך לאכול".

"ואולי לא?" שאלתי "הרי כל ערב אנחנו יושבים על  כורסאות השיזוף בקו החוף"

"בוא, אני רעבה, נחשוב באוכל"

בתשע בדיוק ישבנו על החוף, עטופים בחלוק הרחצה, מרגישים את המלח מעקצץ את גופנו לאחר הטבילה שעשינו במים החמים מהשמש שהכתה בהם כל היום, שמנוניים ומרגיעים כל כך.

כל ערב היינו צפים ככה אחרי ארוחת הערב, נרגעים, יש משהו מרגיע כששוכבים על הגב וצפים ומסביב הכל שקט כל כך, אבל הערב התווספה לכך גם הסקרנות, הבאנו שש-בש, כמו שהיא ביקשה בטלפון, היא, אנונימית, אז עדיין לא ידענו את שמה, בהתחלה רצינו לשכוח אבל היה משהו בדבריה שמשך אותנו, אותי ואת אשתי, מין כישוף שכזה, אירוע שובר שגרה, כאילו הרגשנו התחלה של סיפור הרפתקאות.

התלבטנו הרבה, היו טיעונים בעד ונגד, וההחלטה הסופית נפלה רק כשירדנו לחוף כמו בכל ערב, ברגע שאשתי עצרה בלובי ואמרה "תיקח שש-בש, מה יש להפסיד"

בתשע בדיוק ראינו דמות יוצאת מהמלון והולכת לאורך החוף לעברנו, כשהיתה מולנו האטה, הפנתה את ראשה, סקרה אותנו במבט חוקר והמשיכה ללכת לאורך החוף, אחר כך חזרה ושוב סקרה אותנו מרחוק במבט ארוך, עצרה לרגע, כאילו לא יודעת להחליט, וניגשה.

"אתך דיברתי בטלפון?" שאלה ומבטה נעוץ בלוח השש-בש המסודר על השולחן הנמוך שבין כורסאות השיזוף שלנו.

"כן"

"אופס, טעות במספר" התנצלה "חיפשתי את הזוג מחדר 508"

"כן, אנחנו בחדר 508" התערבה אשתי.

האשה שמולי שתקה, חוככת בדעתה, "אז אם כך הם שמו לי ברז…" אמרה לבסוף "סליחה" פנתה והתכוונה ללכת.

"מי את?" לא התאפקתי "מי זה הם?" הוספתי ושאלתי "ומה עם המשחק שהבטחת? סתם הבאנו שש-בש מהקבלה?"

היא שוב הסתובבה לעברנו "אתם בטוחים שאני לא מפריעה?"

"לא"

"ומה שאני אספר ישאר בסוד? רק ביננו?"

"מבטיחים"

היא חשבה עוד רגע, עדיין מהססת ואז התחילה "היתה לי כאן פגישה עם זוג אחד למשחק גומלין, לפני שנה התערבנו ושיחקנו, אני הפסדתי, שילמתי את המחיר והם הבטיחו לי היום משחק גומלין"

"על מה התערבתם?" הקדימה אותי אשתי בשאלה.

"אהה…" התחילה והפסיקה והיה לי נדמה שהיא מסמיקה, פתאום קיבלה אומץ "התערבנו על לילה" השלימה.

"מה לילה?" לא התאפקתי, לא מבין.

"אתם יודעים, לילה, הוא ניצח ואני הלכתי איתו לחדר שלו ושם הוא חגג עליי כל הלילה" הפעם הייתי בטוח שהיא מסמיקה.

"חגג? את מתכוונת…" התחילה אשתי לשאול, עושה תנועה מגונה בידה  ולא השלימה.

"כן, בדיוק, חגג עליי, זיין אותי כל הלילה, בבוקר אמר שאם אני רוצה אז נפגש עוד שנה בדיוק, באותו מלון, הבטיח אפילו שהם ילונו באותו חדר, חדר מספר 508, ואם אני רוצה משחק גומלין שאתקשר"

"ואם את היית מנצחת?" לא התאפקתי שוב ושאלתי.

"אז אני הייתי לוקחת את אשתו לחדר שלי" ענתה.

"אשתו?" התערבה שוב אשתי.

"כן אשתו, חוגגת אתה בחדר שלי"

הייתה דממה, כל אחד שקוע במחשבותיו, אשתי הסתכלה עליי ואני עליה, הייתה לנו פעם פנטזיה כזאת, היינו שוכבים בבית ומתמזמזים, מדמיינים, מספרים אחד לשני מה קורה כשאני או היא מנצחים או מפסידים, אמנם בסיפור שלנו זה היה משחק קלפים אבל מה ההבדל?, אותו רעיון, היינו מתחרמנים מהסיפור שלנו ועוברים למעשים, מזדיינים כמו שפנים, אבל עכשיו זה כבר לא סיפור  ו…

"בעלי משחק שש-בש" שברה אשתי את הדממה "אלוף הפלוגה שלו במילואים" נתנה לי מחמאה.

"נו" זרקה האשה.

"חשבתי אולי…" המשיכה אשתי "אם אתה רוצה…"

"רוצה מה?" שאלתי, למרות שהבנתי בדיוק מה היא מתכוונת.

"לשחק איתה" השיבה לי.

"את  בטוחה?" חקרתי "את יודעת, אחר כך אני והיא" המשכתי כאילו הנצחון שלי מובטח מראש.

האשה שמולנו הסתכלנו בנו "תראו אני מצטערת, לא התכוונתי, אני, אהה, אני הולכת… באמת שלא התכוונתי ו.."

"לא זה בסדר, בואי שבי" התיישבה אשתי ופינתה לה מקום על כורסת השיזוף שלה, "דברים לא קורים סתם" הסבירה "ככה לפחות אני מאמינה, דיברנו על זה פעם, אני ובעלי, אבל כלום לא קרה ועכשיו כנראה שמישהו החליט לתת  לנו סימן… אני מסכימה, מה אתך?" פנתה אליי.

הסכמתי, אני לא יכול לצאת פחדן אחרי שאשתי כבר הכריזה שהיא מסכימה, אחרי שנתנה לי את האו-קיי שלה להגשים פנטזיה, את הרישיון לשכב עם מישהי אחרת.

"תתחילי" התיישבתי מול הלוח המסודר "אותם חוקים בדיוק, המנצח לוקח לחדר ו…" חייכתי, חיוך זימתי כזה, בטוח בעצמי.

שיחקנו מהר, הסתבר שהיא ידעה לשחק לא פחות טוב ממני … תורי לשחק, נשארתי עם 3 אבנים והיא רק עם 2, הכל עכשיו בידים שלי, צריך דאבל, לפחות 3-3 כדי לנצח, אני זורק… קובייה ראשונה נעצרת על ארבע… קובייה שניה ממשיכה להתגלגל, פוגעת בדופן, חוזרת ונעצרת על שש!

שיט, הפסדתי! היא אפילו לא צריכה לזרוק, 2-1 מספיק לה, אין פחות מזה, זורקת רק בשביל הנימוס, יוצא 6-6! למה אלוהים? למה לה ולא לי??

"בואי" אמרה, קמה ולקחה את אשתי ביד, אשתי הסתכלה עליי ואני עליה "מצטערת" אמרה, מסמיקה כולה, "הייתי בטוחה שתנצח, תמיד אתה מספר ש…" לא השלימה וקמה ממקומה.

"איך קוראים לך?" שאלתי "באיזה חדר תהיו?"

היא לא ענתה, בעדינות הובילה את אשתי אחריה, אחר כך חיבקה אותה, מניחה יד על ישבנה, מלטפת אותו בהתרסה, לחשה לה משהו שלא שמעתי ושתיהן צחקו ופסעו לעבר המלון, משאירות אותי לבד על החוף.

"אל תדאג אני אבוא בבוקר" הסתובבה וצעקה לי אשתי מרחוק "ואל תשכח להחזיר את השש-בש לקבלה" הוסיפה ושתיהן צחקו, נעלמות בפתח המלון.

אותו לילה שכבתי במיטה ובהיתי בטלוויזיה, לילה אחרון במלון ואני לבד, גם המקלחת שעשיתי כדי להוריד את המלח מגופי לא הרגיעה אותי, חושב כל הזמן מה היא עושה לה, לאשתי, איך היא חוגגת עליה, משפיטה אותה, תוקעת אותה, מכריחה אותה לעשות מעשים בניגוד לרצונה…

בערוץ הגרמני הקרינו סרט ארוטי, סיפור זימה חביב שכל כולו זיון אחד ארוך, הגיבור עם מכנסי העור הקצרים והזקפה התמידית עובר בין נשות העיירה האלפיניסטית הציורית הלבושות בחולצות הבד הדקיקות והרקומות שאינן מצליחות להסתיר את השדיים הגדולים ובחצאיות הארוכות והרחבות המתרוממות בקלות ושוגל אותם אחת אחר השנייה.

שכבתי באמצע המיטה הרחבה, חלוק הרחצה שלי פתוח ובלי להרגיש מצאתי את עצמי מאונן, העיניים תקועות במסך והיד משפשפת את הזיין, כלי גדול ומפותח שעמד זקור כמו טיל בליסטי מוכן לשיגור.

אחר כך עצמתי עיניים, מגביר את הקצב, משפשף ביד ימין, מחליף ליד שמאל, עצרתי רגע, רק כדי לקחת את בקבוק שמן השיזוף שעמד על השידה של אשתי ולמרוח לעצמי כמות נדיבה על הכלי המתוח, ושוב חזרתי לאונן, משפשף שוב בימין, מגביר מהירות,  מרגיש איך שזה בא… עולה…מתפרץ…

יריתי את זרעי לכל עבר, על הבטן שלי, על הרגליים, על הסדין, מריח את הריח העז המתפשט בחדר, מרגיש הקלה ו…נרדמתי.

אשתי חזרה בבוקר, נכנסה לחדר כאילו אין טבעי מכך וחיוך מרוח על פניה, אני מכיר את החיוך הזה, חיוך של חתולה שליקקה את השמנת, חיוך שהייתי זוכה לו רק אחרי לילה של סקס מטורף, אחרי שהייתי מביא אותה על סיפוקה ו-ב-ג-ד-ו-ל!

"אני רעבה" אמרה "מסוגלת לטרוף פרה שלמה, אני רק מתרחצת ונרד לאכול"

"מה היא עשתה לך?" חקרתי אבל לא קיבלתי תשובה, שמעתי את זרם המים באמבטיה ואת אשתי שרה להנאתה, נכנסתי לאמבטיה, מתבונן באשתי העירומה הרוחצת את גופה, שקועה בעצמה, עיניה עצומות והיא שרה לעצמה בקול.

"מה היא עשתה לך? איך היה?" ניסיתי שוב לחקור.

"לא חשוב" אמרה והתחילה להתנגב "פעם אחרת, עכשיו תתלבש ונרד לאכול!"

לקח לי חודשיים עד שהצלחתי להוציא ממנה מה באמת היה שם, מה לא ניסיתי כדי לדובב אותה? הכל! אפילו סנקציות הטלתי עליה, לא מזיין אותך עד שאת לא מספרת, לא הזיז לה, במקרים האלה נשים יותר חזקות מגברים.

ערב אחד, כשהיא יצאה מהמקלחת מריחה מאותו סבון לבנדר משובח שקניתי לה, עוד פיתוי כדי שתספר לי שלא עבד, לא יכולתי יותר והפעלתי את נשק יום הדין! דחפתי אותה על המיטה, וככה, כשהיא שוכבת על הגב, רגליה נוגעות ברצפה, מפושקות לרווחה, חושפות לראווה את הכוס שכל כך אהבתי לדפוק, כרעתי על ברכיי ו…ירדתי לה!

ידעתי בדיוק מה היא אוהבת, זאת לא הפעם הראשונה שאני יורד לה, ראשי שקוע בין רגליה ולשוני משחקת בתוכה, משתוללת עמוק בכוס שלה, נוגעת בנקודות הנכונות, משחקת בדגדגן, מזיזה אותו, מלקקת, מובילה אותו אל בין שיניי.

אחזתי בו בעדינות, בכפתור תענוגותיה, מוצץ בהנאה, יודע שתכף היא תגמור, תמיד היא גומרת כשאני מוצץ לה את הדגדגן, וגניחות ההנאה שלה לא אחרו לבוא, בקול, אין אף אחד בבית שישמע, "כן, זה טוב, עוד, כ-ן " גנחה בהנאה "עוד, אל תפסיק," הגבירה את קולה "הנה, זה בא!" מותחת את ידיה לצדדים "כ-ן, זה בא, הנה, עוד, אני באה, גומרת, עוד! הנה!! כ-ן-ן!!! "

ידעתי שהיא גמרה אבל לא הפסקתי, נגיסות קלות בשיניים על הדגדגן הרגיש הדליקו אותה מחדש, כיף לנשים, לא צריכות הפסקה, המשכתי למצוץ, לשחק בתוכה, שולח יד ומשחק בפטמות, מרגיש אותן זקופות ונוקשות, מטפל בהן כמו שהיא אוהבת, מוביל אותה לגמירה נוספת, חזקה "אמא'לה, זה טוב! אל תפסיק! כן…" צעקה בקול "אני גומרת…"

גמרה שוב, הרגשתי, ברגליים שהתהדקו על ראשי, בטעם שמילא את פי, בצעקות התאווה שלה שמילאו את החדר, אבל שוב לא הפסקתי, להפך מצצתי חזק יותר, מתופף בשיניי על האיבר המיוחם, עמד לי כמו טיל, ביד אחת שחקתי לה בשדיים, לש אותן, צובט בעדינות בפטמות, וביד השניה אוננתי, שפשפתי לי במרץ אבל הייתי שקוע רק בה… ואז, כשהרגשתי שהיא מגיעה לשיא חדש, שהיא רגע לפני אורגזמה נוספת…הפסקתי, משאיר אותה בשיא תאוותה!

"תמשיך!" צעקה "אל תפסיק, אני רוצה עוד!"

"אז תספרי לי?"

"מניאק, תמשיך, בבקשה" התחננה, מנסה לשלוח יד ולאונן.

אחזתי בידה ולא נתתי לה "תבטיחי שתספרי!"

"אני אספר, מבטיחה! תמשיך, מבטיחה, רק תן לי לגמור" לא שלטה בעצמה.

המשכתי, היא לא היתה צריכה הרבה, כמה תקיעות בלשון, כמה מציצות דגדגן, צביטה בפטמה והיא גמרה שוב, בקול, גונחת בהקלה, בהנאה, גומרת ואני אתה, לא יכול להתאפק יותר, שפכתי את זרעי לשווא על רצפת חדר השינה שלנו.

אשתי שכבה בחיקי, שדיה לחוצות לגופי וידה משחקת באברי המדולדל "אתה מניאק" אמרה בקול מתפנק "סחטן עלוב".

"מניאק מניאק אבל הבטחת אז יאללה, ספרי, מה היה באותו לילה?".

"הזדיינו".

"את מתכוונת שהיא זיינה אותך".

"לא הזדיינו, היא זיינה אותי ואני זיינתי אותה".

"טוב, ספרי, תשפכי פרטים, הכל, מהרגע שעזבתם, מהדקה שהיא הניחה את ידה על ישבנך".

אשתי סידרה לעצמה תנוחה נוחה יותר, נצמדת אליי, משחקת לי בקטן, מנסה להעמיד לי אותו, והתחילה לספר:

כשעזבנו אותך, הולכות לעבר המלון, הרגשתי את ידה מלטפת את ישבני

"קוראים לי דנה" היא הציגה את עצמה.

"ואני חני" הצגתי את עצמי.

"ראית איך עומד לבעלך?" היא שאלה.

"לא נורא, יעשה ביד" עניתי לה ושתינו פרצנו בצחוק משחרר.

אחר כך היא אחזה בידי, כמו שתי ילדות קטנות, היתה לה יד חמה ומרגיעה, עלינו לחדר שלה, בקומה תשיעית, עולות במעלית בלי לדבר, מסתכלות אחת על השניה, בודקות זאתי את זאתי.

כשנכנסו לחדר היתה קצת מבוכה, חשש, ביחוד אצלי, אף פעם לא הייתי במצב כזה, לא יודעת מה עושים, מה היא רוצה ממני. דנה פתחה את חלוק הרחצה שלה ונתנה לו ליפול לרגליה, חושפת שהיא בלי חזיה, מגלה זוג שדיים גדולים ומוצקים העומדים זקופים גם ללא חזיה שתומכת, לבנים כל כך על רקע העור השזוף, אחר כך הורידה גם את החוטיני הלבן שלא הסתיר הרבה, מגלה את ערוותה המגולחת למשעי ונשענה על הקיר, בוחנת אותי במבט עורג.

"תתפשטי" אמרה.

קודם הסמקתי, אף פעם לא התפשטתי ככה לפני אישה, אחר כך פתחתי לאט את החלוק, הורדתי אותו ותליתי על הקולב, המשכתי והורדתי את החלק העליון של הביקיני שלבשתי, מציגה את שדיי השזופים אחרי שבוע של שיזוף בערום בסולריום, משם המשכתי והורדתי את החלק התחתון, הייתי במבוכה, מנסה להסתיר את הכוס שלי בכפות ידיי.

"אל תתבישי, תורידי, אני רוצה לראות"

הורדתי את ידיי, מסמיקה עוד יותר, חושפת את פלומת השיער המסופרת בקפידה שעיטרה את ערוותי, לא יודעת מה לעשות.

דנה ניגשה אליי ונישקה אותי על השפתיים, מחבקת אותי, מצמידה את גופה העירום לגופי, שדיה נמחצו אל שדיי ולשונה חדרה לפי, נשיקה צרפתית תאוותנית, אחר כך היא התחילה לנשק את צווארי, ללקק.

"את מלוחה" ציינה.

"התרחצנו בים לפני שבאת"

"בואי, אני ארחץ אותך" לקחה את ידי והובילה אותי לעבר המקלחת, מכוונת את המים ומתחילה לרחוץ אותי, לסבן ולקרצף את גופי, מנצלת את ההזדמנות ונוגעת בי במקום הפרטיים, בעדינות, באהבה.

דנה הצטרפה ונכנסה גם היא למקלחת ונצמדה אליי, מנשקת את שדיי, מלטפת בידה את ישבני, מחדירה את ידה אל בין רגליי, נוגעת באצבע לאורך חריץ תענוגותיי, חודרת מעט לכוס, רק מעט, מפנקת, מדליקה אותי, נותנת לי לטעום מהכיף, לרצות עוד, מחרמנת אותי, מצמידה אותי לקיר המקלחת, המים זורמים עלינו, נעימים כל כך.

דנה התחילה לנשק את גופי, קודם בשפתיים, אחר כך בצוואר, ממשיכה לשדיים, מלקקת ומנשקת, אוחזת את הפטמה בשיניה, בעדינות, ומוצצת, אחר כך עוברה לטפל בפטמה השניה, עצמתי את העיניים, נשענתי על הקיר והתענגתי.

זה היה שונה, לא כמו שאתה עושה לי, עדין יותר, לאט לאט דנה החדירה אצבע לכוס שלי, משחקת בו, אחר כך הוציאה אותה והחדירה אותה לפי, נותנת לי לטעום ממטעמיי ושוב החזירה את האצבע לכוס, ואחר כך עוד אצבע, משחקת בי, מוליכה אותי בדרך לאורגזמה הראשונה, מנשקת אותי "בואי" לחשה באוזני, מעודדת, "בואי" ואני באתי, הו איך שבאתי, רועדת מתענוג גמרתי בגדול, עולה בסערה השמימה…

אחר כך היא נתנה לי רגע להרגע, עומדת צמודה אליי, מחבקת אותי, וכשהרגישה שנרגעתי הושיטה לי את הסבון, "קחי!"

 לא הייתי צריכה שיסבירו לי למה או מה לעשות, מסופקת עד הגג רציתי להוכיח לדנה שכל מה שהיא עושה אני עושה טוב יותר והתחלתי לטפל בה, לנגוע גם לה בנקודות הנכונות, אלה שידליקו אותה, יחרמנו אותה, סיבנתי אותה בנגיעות חושניות, מלטפות, מנשקת ומסבנת, דנה הפקירה עצמה בידיי ואני התחלתי לרדת לאט לאורך גופה, לא מפסיקה לנשק, מלקקת את הפטמות הכהות שלה, זקורות ונוקשות מחרמנות, מוצצת אותן, משמיעה קולות, מתכופפת וממשיכה לרדת לאורך הבטן.

ירדתי על הברכים, הראש שלי בדיוק בגובה הנכון, רגליה מפושקות מעט וההיכל פתוח בפניי, שפתיים כהות עוטפות חריץ רטוב, ורוד כל כך, מזמין שהתייחסו אליו, התחברתי בשפתיי להיכל תענוגותיה והחדרתי את לשוני לתוכה, לשון ארוכה שעשתה לה רק טוב, ככה היא אמרה, ידיה אוחזות בראשי, מצמידות אותו כאילו פחדה שאברח ואני לא התכוונתי בכלל לברוח, הייתי עסוקה בלפנק אותה.

שלוש פעמים היא גמרה, כל פעם חזק יותר מהקודמת, מודיעה לי על כך בקול, בטעמים שמילאו את הכוס הרותח שלה, באחיזתה את ראשי, מצמידה אותו בחוזקה לגופה, ניסיתי להביא אותה לעוד אורגזמה אבל היא עצרה אותי "לא יכולה" התנשפה "אני חייבת לנוח" התיישבה באמבטיה, פותחת את המים, מכוונת, ממלאת אותה "בואי" כיוונה אותי, התיישבתי, גבי לחוץ לבטנה, לשדיה, מרגישה את הפטמות הנוקשות דוקרות בגבי, היא חבקה אותי, ידיה עוטפות אותי מאחור, לשות בעדינות את שדיי "את יודעת לפנק" לחשה, עדיין מתנשפת "כבר מזמן לא פינקו אותי ככה" הוסיפה ונישקה את עורפי.

אשתי עצרה לרגע בסיפור, בודקת את מצב הזיין שלי שהתעורר והפך כלי זקוף ונוקשה "רוצה לבוא?" שאלה בהתפנקות.

בכל מצב אחר הייתי קופץ על המציאה ועולה עליה אבל הפעם ויתרתי, הסיפור סיקרן אותי "עוד לא, אחר כך, תמשיכי"

אשתי הסתכלה עליי במבט לא מאמין, אחר כך חייכה והמשיכה.

דנה יצאה ראשונה, התעטפה במגבת רחצה גדולה והזמינה משרות החדרים מיץ טרי סחוט לשנינו, כריך הבית ובקבוק יין לבן. כשזה הגיע יצאתי גם אני. ישבנו עטופות במגבות הרחצה הגדולות על המיטה ושתינו את המיץ.

"היית פעם עם אשה?" שאלה אותי דנה.

"לא, ואת?"

"אז מאיפה את יודעת ככה לפנק?" המשיכה ולא ענתה על שאלתי.

"לא יודעת, יודעת" עניתי "עשיתי לך מה שאני אוהבת שבעלי יעשה לי"

לרגע היית שתיקה, שתינו מהמיץ, אוכלות.

"לא ענית לי" הקשתי.

"על מה?" שאלה דנה.

"אם את היית פעם עם אשה?" חזרתי על השאלה.

"כן, הרבה, אני דו-מינית, אוהבת גם וגם, אבל הכי אוהבת נשים"

"כן אבל," עניתי "את יודעת, זה לא אותו דבר, חסר משהו, אני" גמגמתי, כנראה גם הסמקתי אבל בסוף תפסתי אומץ ואמרתי "אני אוהבת כשבעלי דופק אותי… מכניס לי את הזיין גדול והנוקשה שלו ותוקע אותי… מזיין אותי חזק…  ואוו, איך אני מתחרמנת… אני"

"את זה גם אשה יכולה" קטעה אותי דנה.

"לא אותו דבר" התעקשתי.

"לא תרגישי בהבדל" השיבה "ובהרבה מקרים זה אפילו יותר טוב"

"יותר טוב מהדבר האמיתי? לא מאמינה!"

"אני אוכיח לך" אמרה וקמה ממקומה "אבל קודם בואי נשתה" מזגה לכוסות יין לבן, קר, "לחיים"

שתינו והיא מזגה שוב , "לחיים" שתינו גם כוס שניה.

 דנה לקחה צעיף שהיה מונח על הכסא "אל תפחדי" אמרה וקשרה לי איתו על העיניים "ההפתעה חשובה לחוויה" הסבירה, אחר כך שמעתי אותה פותחת מגירה ומוציאה משהו, זזה בחדר, מסתדרת.

"איך את אוהבת שבעלך דופק אותך?"

"מה?" לא האמנתי שהיא שואלת שאלה כזאת.

"באיזה תנוחה את אוהבת שהוא יזיין אותך?" הסבירה כאילו אין טבעי מכך שהיא שואלת.

הסמקתי, יש בשאלה הזאת משום חדירה לפרטיות, משהו מאד אישי, אף פעם לא דיברתי על זה עם מישהו זר "אהה…" חככתי בדעתי "אהה… בדוגי סטייל, אני עומדת על ארבע על המיטה והוא בא לי מאחור, נכנס לי בכוס ו…" הפסקתי, מובכת מהגילוי האינטימי כל כך שנפלט לי, אבל אז חשבתי לעצמי שבעצם למה לא לספר? מה יש לי להפסיד? כמו שאומרים התחלתי ולכן אסיים, "בתנוחה הזאת הוא נוגע לי בדיוק בנקודה הנכונה" המשכתי "זאת שמביאה לי את האורגזמה הכי חזקה!"

"אז תעמדי על המיטה, על ארבע, כמו שאת אוהבת"

נעמדתי, בזהירות, לא רואה, מגששת.

שמעתי אותה הולכת בחדר, נכנסת לאמבטיה ויוצאת, אחר כך מתקרבת אליי, עיניי היו מכוסות, לא ראיתי מה היא עושה וזה באמת הוסיף למסתורין, אחר כך הרגשתי את ידיה על פלחי ישבני, מלטפת, מרגיעה, אחר כך העבירה אצבע בחריץ הכוס שלי שהיה גלוי בפניה, בודקת אם אני רטובה שם, אם אני מוכנה, מעבירה בי רטט, אחר כך העבירה שוב, מחרמנת אותי עוד יותר.

"את רטובה" אמרה "מחורמנת, רוצה אותי!"

לא עניתי, התביישתי, דנה צדקה, הייתי לוהטת, רציתי שיזיינו אותי, הו כמה שרציתי שתהייה שם ותזיין אותי…

 לרגע אשתי לקחה אתנחתא, מתחילה לשפשף את אברי הזקור, והמשיכה לספר:

 … אחר כך היא אחזה במותניי, הרגשתי משהו נוקשה מתדפק על פתחי, נצמד, חודר מעט בין שפתיי המגורות.

"מה זה?" הזדעקתי.

"את רוצה?"

"אהה," היססתי רגע אבל הייתי יותר מדי מגורה "כן" עניתי, מסמיקה.

"מה את רוצה?"

"שתזייני אותי"

"אז תבקשי"

"תזייני אותי"

"לא ככה, יותר יפה"

הייתי מחורמנת אש, לא היה אכפת לי מכלום, רציתי! "בבקשה תזייני אותי, תכניסי לי, בבקשה" התחננתי בלי בושה.

"חרמנית אהה," ציחקקה דנה "קחי!" הודיעה לי ותקעה אותי! חדרה לתוכי, לא ידעתי מה זה אבל הרגשתי איבר גדול ונוקשה מחליק בתוך נרתיקי.

"מה זה?" שאלתי, מופתעת.

"זה טוב?" שאלה בתשובה.

"כן, זה טוב, תמשיכי, תזייני אותי"

והיא אכן זיינה אותי, חזק ועמוק, אוחזת בידיה במותניי וטוחנת אותי במהירות מאחור.

"ככה בעלך תוקע אותך?"

"כן תמשיכי, כן," עניתי במהירות, רק שלא תפסיק, האיבר שהשתולל בתוכי לחץ בנקודות הנכונות, הדליק אותי עוד יותר, שרירי הנרתיק שלי התכווצו סביבו, עוטפים אותו, מתחככים בו, לא הייתי צריכה הרבה, הרגשתי שאני גומרת וצעקתי מתענוג "כן, עוד, כן, כן, כןןןן" וגמרתי!

 גמרתי אבל דנה לא הפסיקה, ממשיכה לפמפם אותי באותו קצב מהיר, מזיינת אותי כמו שפן, נכנסת ויוצאת במהירות, עוד פעם ועוד פעם והייתי בשמיים, זה היה טוב, יללתי כחתולה מיוחמת, התחננתי שתמשיך, התפללתי שלא יגמר לעולם, הרגשתי אותה רוכנת מעליי, שדיה נמרחו על גבי והיא פתחה את הצעיף שלעיניי, לא מפסיקה לרגע לטחון, לזיין אותי עד שגמרתי שוב, מודיעה לה, מודה לה, מתחננת שתמשיך, שלא תפסיק, רוצה עוד.

הייתי מגורה והפעם השלישית הגיעה במהירות, גמרתי ונפלתי על המיטה, נושמת בכבדות, מתנשפת "זהו" גמגמתי "אני לא יכולה יותר, צריכה לנוח, רגע, חכי" נשכבתי על הגב, ידים לצדדים, נושמת נשימות ארוכות ואז ראיתי את הזיין השחור והמאיים הקשור לאגנה ברצועות עור שחורות, חיקוי מדויק, כולל הביצים, שחור חלק וגדול, עטוף כולו במיצי הכוס שלי.

"מה זה?" שאלתי.

"סטראפאון"

"זה טוב" התנשמתי "הבאת לי אותה שלוש פעמים" השתמשתי בשפת הרחוב כדי לתאר את החוויה החייתית שעברתי "כבר מזמן לא השפרצתי ככה"

 אשתי הפסיקה פתאום את הסיפור ונשכבה על הגב, מפשקת את רגליה, "בוא תזיין אותי" אמרה בקול מצווה "אני לא יכולה יותר, בוער לי, אני רוצה את השטרונגול שלך בתוכי" המשיכה באותה שפת רחוב.

הייתי חרמן, עמד לי מהסיפור שלה, זיין גדול ונוקשה, ערוך ומוכן לפעולה, והפעם לא דחיתי אותה.

"לא ככה, תעמדי כמו שאת אוהבת, כמו בסיפור"

אשתי נעמדה במהירות בדוגי סטייל על המיטה ואני נעמדתי מאחוריה, סידרתי אותה וחדרתי במכת אגן חזקה לתוכה, מחליק בקלות, הנרתיק שלה היה רטוב ומוכן, נכנסתי לתוכה בחוזקה, חודר עמוק להיכל תענוגותיה, תוקע אותה עד העצם, מפמפם אותה, מזיין אותה במהירות.

לא הייתי צריך הרבה, גם אשתי לא, שנינו היינו מחורמנים ברמות והגענו במהירות לשיא, הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים בחוזקה "כן, זה טוב, תן לי, תן לי עוד! א-י-מ-א-ל'-ה! אני באה" צעקה בקול, בלי בושה, "הנה, גומרת, אני ג-ו-מ-ר-ת!!"

לא הייתי צריך יותר מזה, גמרתי, בעצם גמרנו, ביחד, שואגים בהנאה, הנחתתי מכה בשתי ידיי על פלחי ישבנה, דחפתי דחיפה נוספת, חדרתי עמוק יותר, נמתחתי ויריתי בתוכה את כל המטען שצברתי במשך הסיפור שסיפרה.

חמש דקות שכבנו אחד ליד השני, או אולי יותר, נושמים בכבדות, מתנשפים, עד שהחזרנו לעצמנו את הנשימה, קודם אשתי ורק אחר כך אני.  אשתי סידרה לעצמה שוב תנוחה נוחה, נצמדת אליי, שדיה נלחצות אל גופי, מצמידה את ערוותה לרגלי, משתפשפת, נותנת לי להרגיש כמה היא רטובה, ראשה מונח בחיקי וידה משחקת לי שוב בקטן, נתנה לי נשיקה על השפתיים והמשיכה לספר, הפעם בלי שאבקש, ביוזמתה!

שתינו שוב יין, גומרות את הכריך, בוחנות אחת את השניה. עכשיו היה לי יותר זמן להתבונן בה, היה לה גוף משגע, שדיים גדולים וזקופים, בטן שטוחה, מותניים צרות, ישבן מעוצב.

פתאום דנה קמה והורידה ממנה את הסטראפאון, רק אז ראיתי שיש לו שני ראשים, אחד גדול שרק לפני רגע היה בתוכי והשני, קטן יותר, שהיה מוחבא בתוכה.

"את רוצה לנסות?" שאלה.

"מה?"

"ללבוש את זה"

"כן"

"קחי" מסרה לי את הסטראפאון "בואי אני אעזור לך להלביש אותו"

נעמדתי מולה "תפשקי את הרגלים" ציוותה והחדירה לי את האיבר הקטן לכוס הרטוב שלי, אחר כך הידקה את הרצועות סביבי, מותחת, בודקת, מסדרת.

עמדתי מולה, זיין שחור גדול ניצב זקוף בין רגליי, "תלכי קצת" אמרה ואני התחלתי ללכת בחדר, הזיין נע על פי תנועותי והאיבר שבתוכי התחכך בנקודות הנכונות, מדליק אותי מחדש.

"מתאים לך" החמיאה לי.

"מחרמן אותך?" שאלתי.

"מאד!"

"רוצה?" שאלתי.

"רוצה מה?" עשתה עצמה לא מבינה.

"רוצה שאני אזיין אותך?"

"ברור"

"אז תמצצי לי"

דנה לא היססה לרגע, ירדה על ברכיה, ראשה הישר מול האיבר הזקור והתחילה למצוץ את התותב הגדול שמחובר לאגני, מחבקת אותי, ידיה אוחזות בישבני והיא מכניסה ומוציאה אותו לפיה.

אחזתי בראשה, לא נתתי לה לזוז, אתה יודע, כמו שאתה עושה לי, והתחלתי לזיין אותה בפה בתנועות אגן קטנות, עדינות, נכנסת עמוק יותר ויותר לגרון.

 "איך את אוהבת שמזיינים אותך?" שאלתי, נותנת לה להוציא את הזיין מהפה כדי לענות.

"נשענת על השולחן" אמרה בלי להסס אפילו לרגע וחזרה למצוץ לי.

בצעדים קטנים התחלתי ללכת לעבר השולחן "שלא תעזי להוציא אותו מהפה!" ציוותי והיא עקבה אחרי, הולכת אחרי על ארבע ומוצצת לי.

 

"כמו שאני עושה לך?" קטעתי אותה.

"כן, כמו שאתה עושה לי" אשתי ענתה, "ועכשיו תשתוק ותקשיב!" והיא המשיכה לספר:

 

"עכשיו תעמדי!"

דנה נעמדה בפישוק, נשענת על השולחן, נעמדתי מאחוריה והנחתי את קצה הזיין הגדול בפתח הכוס שלה, מפשקת את השפתיים ונוגעת בתוכה נוגעת אבל לא נכנסת, מניחה את ידיי על פלחי ישבנה הלבנים.

"את מוכנה?" שאלתי.

"כן" ענתה בקול שלא השאיר ספק עד כמה היא חרמנית.

"בטוחה?" התעללתי בה, בדיוק כמו שאתה עושה לי כשאני חרמנית.

"כן"

"רוצה?" לא הפסקתי, אוחזת במותניה בחוזקה.

דנה הייתה מחורמנת ולא שלטה בעצמה "כן, כן, תכניסי לי, תזייני אותי, כן…" לא התאפקה.

אתה תמיד סוחט ממני את המילה "בבקשה" במקרים כאלה, לא נכנס עד שאני מתחננת אבל אני הייתי יותר מדי חרמנית ולא יכולתי להתאפק, נכנסתי לתוכה, במכת אגן חזקה, בדיוק כמו שאתה חודר לתוכי, נעצתי את הזיין הגדול עמוק למעמקי המנוש שלה, דוחפת עוד באגן, לוחצת בגופי, מושכת אותה בידי האוחזות במותניה, מצמידה את ישבנה לערוותי.

חדרתי הכי עמוק שיכולתי ועצרתי, נחה, דנה התחילה להניע את ישבנה, מסדרת את הזיין שתקוע בתוכה, מזיזה אותו והחלק שבתוכי זז גם הוא, משתפשף ועושה לי נעים במנוש.

הייתי חרמנית, הרגשתי כמו שלא הרגשתי אף פעם, אני השולטת, אני המזיינת, אני קובעת. זיינתי אותה כמו גבר, יוצאת ונכנסת לתוכה בתנועות אגן חזקות, ארוכות, מגבירה את הקצב, טוחנת אותה, כל מה שאני אוהבת שאתה עושה לי עשיתי לה! ידיי על ישבנה ואני תוקעת בה בחוזקה, עם הבוהן התחלתי ללחוץ על פי הטבעת שלה, דוחפת, גורמת לה לצרוח מהנאה, מתאווה, "כן, תמשיכי, כן עוד, עוד, אל תפסיקי! בבקשה, אל תפסיקי!"

 למי בכלל היה חשק להפסיק? הרגשתי בשמים, אני עומדת ומזיינת והאיבר התקוע לי בכוס ונע לקצב תקיעותיי רק מוסיף להנאה שלי.

דפקתי אותה חזק ובקצב אבל בעצם דפקתי גם את עצמי, דנה גמרה ואני לא הפסקתי, היא גמרה שוב, צורחת, מודיעה לי ואני ממשיכה, מזיעה, מזל שיש לי כושר, מרגישה איך הלב שלי פועם במהירות, מרגישה שאני הולכת לגמור אבל רוצה לתת לה עוד פעם אחת, עושה הכל, חושבת מה מחרמן אותי, מטביעה את חותם ידיי על ישבנה במכה חזקה, כמו שאני אוהבת כשאתה עושה לי כשאני מיוחמת, שומעת אותה גומרת וגמרתי, נופלת עליה, שדיי נמחצות לגבה, נושמת בקושי, וואו, כזאת גמירה אני לא זוכרת מאז… מאז… מאז שזיינת אותי בכנרת, זוכר, אז בתוך המים.

 אי אפשר להשאר אדיש מתאור כזה, עמד לי שוב, תורן לתפארת, דחפתי את אשתי על הגב ועליתי עליה, חודר לתוכה, מטביע את זכרותי עמוק בכוס הרטוב שלה, הרותח מתשוקה, אוחז בידיה ומצמיד אותן למיטה, מתרומם עם חלק גופי העליון ותוקע אותה בחוזקה עם התחתון, מזיין אותה, שפתיי נצמדות לשפתיה בנשיקה תאוותנית, הרבה זמן לא נישקתי אותה ככה, לשוני חופרת בפיה, משתוללת, הזיין שלי משתולל לה בכוס, אני חוגג, גם היא חוגגת, סקס כזה לא עשינו הרבה זמן ו…עוד רגע, עוד תקיעה חזקה נוספת וגמרנו! ביחד, עלינו בסערה לשמיים!

להמשך >>>>