גברת לוין [ אזהרה! תוכן בוטה מאוד]

סיפור מאת אשמאי זקן – עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

אישה זקנה זו בהחלט לא הגדרה המתאימה לאסתר לוין, למרות שהיא בת 76 וגרה בדיור מוגן.

היא אמנם נכנסה לדיור המוגן לפני כחמש שנים, אחרי שבעלה נפטר, ומזה שלוש שנים היא רתוקה לכסא גלגלים עקב שברים בשני מפרקי הירך שלה, אבל אף אחד שהיה רואה אותה עכשיו , נחה במיטתה בשבת , לא היה מעלה בדעתו לקרוא לה זקנה. לא , אין לה אף קמט בפנים הוורודות שלה, בלחיים המלאות או סביב העיניים הכחולות והחייכניות ,כלומר אם אותו מישהו היה מגיע לראות את הפנים. הרוב, לפחות הגברים , היו נעצרים בחזה השופע הזקוף בצורה מפתיעה בהתייחס לגודלו ולגילה. כמובן שזה היווה את מקור הגאווה העיקרי שלה, כשעוד עניינו אותה "הבלי הבשרים" , ותמיד הלכה לבושה בחזייה טובה המבליטה את התכונות הטובות הללו שלה , אבל גם כעת, כשהיא שוכבת במיטתה רק בכותונת לילה ,הציצים-לא, למה לקרוא כך לאברים המהודרים הקופצניים האלה?- השדיים שלה היו תאווה לעיניים גבריות ,לו היו כאלה בנמצא.

 מאז מותו של בעלה לא היו גברים שנהנו מהם בסביבתה . בשנתיים הראשונות היא עוד הייתה בהלם והתאבלה על יצחק שלה , ואחר-כך , כשהתחילה לגלות תגובות לעניין של חבריה למעון המוגן, היא נפלה ושברה את הירך. תחילה ירך אחת אחת ואחר כך השנייה וכך היא הפכה רתוקה לכיסא הגלגלים, צמודה למטפלת הפיליפינית שלה לכל השבוע . כלומר ,חוץ מיום ראשון שהיה היום החופשי של כריסטינה . אסתר יכלה להתנועע , והתנועעה בדירה שלה בכוחות עצמה בעזרת הליכון, כך שיציאתה לחופש של כריסטינה הייתה בשביל אסתר מעין חופשה ליום אחד. בכל-זאת, זה די מעיק לסבול כל הזמן נוכחות של אדם זר. גם בית האבות דאג לה, ומדי פעם שלחו ביום א' איש צוות לדאוג לה-ולאחרות במצבה- שיש לה כל צרכה ואפילו לקחו אותה מפעם לפעם למטה, ללובי .

לכן אסתר לא נרעשה כשנכנס בדלת איש שלא הכירה.

"אני עוד לא מאורגנת," היא אמרה " תחזור אחר כך!"

אבל להפתעתה האיש , גבר צעיר בשנות הארבעים שלו, תמיר, שחרחר ומקריח , לא שעה לה והתקרב עוד.

"אמרתי לך אחר כך! " היא אמרה בתקיפות " תחזור בעוד שעה ,בבקשה!"  אבל האיש פסע בנמרצות עד למיטתה ולהפתעתה ובהלתה חסם את פיה , תפס בשתי ידיה משך אותן אחרי גבה והדביק אותן בסרט מידבק. אסתר הבינה, במאוחר שהיא עומדת להיאנס ומלאת חרדה ניסתה לצרוח , לזעוק לעזרה, אבל אז הזר סתם והדביק גם את פיה . מלאת חרדה היא ניסתה לבעוט חלושות, עד כמה שרגליה החולות יכלו כבר, אבל האיש לא שעה אליה , רק שאל/אמר "איפה את המחביאה את האוצרות שלך? כלומר חוץ מאלו הגלויים ? " ואסתר ראתה לחרדתה ששדיה נחשפו במהלך המאבק הקצר שלה עם האנס-כי בוודאי הוא היה כזה, למרות שעכשיו הוא נראה מתעניין יותר בכסף מאשר בה.

הזר סר אל המטבחון ונשמע מחטט שם בכל המגירות. בעוד לבה הולם בקרבה מפחד רב , ניסתה אסתר לקום מהמטה ולהימלט ,אבל רגליה בגדו בה והיא נפלה ברעש.

"אסתר, אסתר! איזו שטות, היית עלולה לפגוע בעצמך ולשבור שוב את הירך!" נזף בה הזר כשהרימה למיטה. הוא לא הסתפק בכך, אלא חלץ את שדה והתחיל ללטף אותו. אסתר חשבה שהיא מתעלפת במקום. לבה הלם כל-כך שהיא התפלאה ששכניה לא שומעים אותו . היא התפתלה , מיוזעת כולה מחרדה, עיניה פעורות לרווחה וניסתה לזעוק ,לצרוח. לשווא. פיה היה סתום בסרט ולא יצאה אלא בת קול עמומה , מיבבת.

" למה את פוחדת כל-כך? " שאל הזר בעודו מעסה את שדיה " אני מבהיל?? היו רבות שאמרו לי דווקא שאני מושך! אבל נניח לזה עכשיו-כל מה שאני רוצה זה את התכשיטים שלך-אמרו לי שיש לך תכשיטים יפים ולא התכוונו רק לאלו שעכשיו בידיים שלי."  אסתר רעדה מפחד . היא רצתה להגיד לו ,לאנס, שייקח את הכל,  רק שלא יפגע בה, אבל רק המיה חלשה נשמעה מפיה הסתום.  "אני אוריד לך את המחסום, אם תבטיחי לא לצעוק." אמר האיש ואסתר הנהנה בראשה במרץ ,לבה דופק בתוכה בקצב כה מהיר שהיא חשבה שהיא הולכת להתעלף.

אכן האיש עמד בדברו והסיר את הסרט מפיה. אסתר לא יכלה ברגע הראשון לומר אף הגה אבל כעבור רגע לחשה" שם, שם… במגירה. שם משמאל .רק אל תפגע בי ,בבקשה. קח את הכל , רק אל תפגע בי, אל תאנוס אותי בבקשה, בבקשה!"

האיש פתח את המגירות השמאליות בשידה וליתר בטחון שפך את תכולתן על הארץ-"איפה?!" הוא שאל . " בפנים,בפנים!" היא אמרה רועדת כולה. ואכן הוא מצא את מגרת הסתרים הפנימית ושלף מתוכה את צרור התכשיטים שלה. "באמת יפים" הוא אמר "יש לך טעם טוב." וערם אותם על שולחן הלילה ליד מיטתה. " ראיתי גם שאת אוהבת גלידה טובה "  והביא את המיכל מהפריזר במטבחון. "את רואה, צריך רק בטוב ,ואז הכל הולך ."  ואז הוא יצק מבקבוק הוודקה, שגם אותו הביא, לתוך מיכל הגלידה , הוציא כפית מלאה ונופפת ודחף לפיה.  היא אכלה, בטח אכלה-הייתה לה ברירה ?  בינה לבין עצמה היא הייתה צריכה להודות שתוספת של וודקה לגלידה שיבחה מאוד את טעמה, וגם נסכה בה נעימות ואומץ. "אין משהו שקצת וודקה לא משפרת" הגיב הזר לדבריה שלא נאמרו. בואי קחי עוד קצת , תחלקי אתי"  ומלא את פיו בגלידה בוודקה והצמיד לפיה והעביר בלשונו לתוכה. אסתר נרעשה ונחרדה, שהנה הנה הוא הולך לאנוס אותה, אבל חמימות כן התפשטה בפיה , ועד פעם ועוד-ובינתיים הידיים של האנס הזה משחקות לה בציצים וממוללות לה את הפטמות ,מה שעושה לה חום בכוס.. אסתר ממש כעסה על הכוס שלה ,איך היא מגיבה לאנס כזה ,אבל מה לעשות, הכוס לא שמעה לה ולמרות החרדה של אסתר היא התחממה ונרטבה…

אחרי שהם גמרו כך יותר מחצי מיכל הגלידה  הזר אמר לה: " היית טובה, ומגיע לך פרס. אז בטח יש לך איזה תכשיט עם ערך סנטימנטלי-טוב שלא תגידי שאני קמצן קחי שניים. כן מה שאת בוחרת! " אסתר הרגישה הקלה, אולי הזר הזה בכל-זאת לא כל-כך נורא , אולי הוא לא יאנוס אותה . היא בחרה, בהכרת תודה, תליון מאמא שלה וטבעת יהלומים מבעלה.            " ממזרתה! " אמר הגבר "בחרת את היקרים ביותר . אבל הבטחות צריך לקיים, אז טוב, קחי אותם ."  ונשק לה ארוכות על הפה . כן , עם הלשון והפעם בלי גלידה… הכי גרוע היה שאסתר לא הרגישה גועל או משהו כזה.. ושוב הוא המשיך להלעיט אותה בגלידה עם וודקה , מה היא כבר גמרה כמעט חצי בקבוק והראש היה כבר ממש סחרחר.

"אני מוכרחה להפסיק את זה לפני שהוא דוחף את הזין השמן שלו לתוכי ומזיין אותי ! " חשבה אסתר ." עוד קצת לא יהיה לי אפילו כוח להתנגד !  אבל איך?? " ואז פתאום בא לה רעיון : " איך לא חשבתי על זה קודם?! אלך לשירותים ,להשתין כאילו, ושם אנעל את עצמי ואלחץ על כפתור המצוקה. מישהו כבר יבוא!" חשבה ועשתה.

"אני צריכה נורא לשירותים !  כל הוודקה הזאת ,אתה יודע."

"אסתר, אסתר, מה את חושבת שאני אידיוט? שעשו אותי באצבע?   טוב בואי לשירותים אבל אני אלך אתך-מה חשבת שאתן לך לנעול את עצמך שם, לבד? באמת…"  והגבר הרים אותה מהמטה , והשעין אותה עליו וכך לקח אותה צעד, צעד לשירותים. שם הוא התחיל להוריד לה את התחתונים.. אסתר נרעשה ,חרדה כולה "ל..לא! לא! מה אתה עושה??!! " אבל הבינה מעצמה שעם ידיים קשורות אחרי הגב היא לא יכולה להוריד את התחתונים לבד. בכל זאת הבושה ממש הציפה אותה-כאילו, להשתין לפני גבר זר ? ועוד כזה צעיר?!           " תסתובב בבקשה, אני לא יכולה להשתין ככה, שאתה מסתכל עליי!" אבל הזר, האנס הזה, הוא לא שם עליה בכלל והביט ,והביט .. בלית ברירה אסתר עשתה את זה בנוכחותו-בהתחלה זה היה קשה לה ,והפיפי לא יצא אבל עם הזמן היא התגברה והשתן פרץ וזרם בעוז, כמו סוסה …

כשהיא סיימה, הגבר הקים אותה, ולמבוכתה הגדולה ניגב לה את הכוס כשהוא מעביר את האצבע על כפתור שלה ! אוי! והוא גם רחץ לה את הכוס בבידה ! עם האצבעות בתוכו, מלטפות ומגרות! אוי ואבוי , הוא ממש הולך לאנוס אותה עכשיו! והכי גרוע שהכוס שלה ממש בוגדת בה וקופצת לקראת האצבעות הנבזיות האלה –אוי!!! אסתר ממש הרגישה חרדה והלב דפק והלם בה כמו תזמורת תופים והרגליים..-הם ממש רעדו לה!  הגבר הזר השעין אותה על הכיור ואמר " תעמדי לרגע בשקט ". והוציא את הזהו שלו . "אלוהים איזה גודל! ליצחק שלי לא היה אפילו חצי מזה ! והוא הולך לתקוע את כל זה בתוכי עכשיו-אמא!!!" אבל הגבר רק הסתובב והשתין לאסלה בזרם כמו של סוס.

"איזה צינור! " חשבה אסתר "כמו צינור מכבי אש ! אמא! אוי אני מתה!" ואז, איך שהיא כמעט התמוטטה לארץ הגבר תפש אותה בזרועותיו ונשא אותה למיטה.. אסתר היתה ממש משותקת מפחד, רק מה? הכוס שלה עדיין עקצצה ועדיין התחממה ועדיין שלחה לה איתותים שהיא זכרה היטב מימיה הצעירים, איתותים של חרמנות..

"אל תאנוס אותי ,בבקשה ,בבקשה !" אני נתתי לך כל מה שרצית ! תיקח הכל רק בבקשה אל תאנוס אותי !" היא יללה ובכתה ."

"האמת? " אמר הגבר "אני יודע שמשכת המון כסף בבוקר בבנק.  איפה החבאת אותו? אני אניח לך אם תגידי לי!"

רווחה שטפה את אסתר. זה רק הכסף! מצד שני ,האמת שקצת אכזבה נקרה לה בירכתי ראשה. מה היא כבר כל-כך לא מושכת? "אבל מה את חושבת לך," היא חשבה "מה גבר כזה צעיר וחתיך ירצה בזקנה נכה כמוך!!"  ובפעם הראשונה הביטה בזר כגבר. הוא באמת נראה די מרשים, כאילו, בתור גבר. די גבוה, איזה מטר ושמונים, די רחב ולא כל-כך שמן.. הפנים אמנם לא יפות ומה-זה אף גדול ,אבל אצל גבר זה לא מפריע, נכון? " מה את מתחרמנת עליו, זונה שכמותך! " זעקה בה נשמתה "  זה אנס! הוא בא לאנוס אותך לקרוע אותך! לתקוע לך את הזין השמן וגדול שלו  עד…" הנשמה צרחה ,אבל מה שהיה נורא יותר זה שחלק ממנה די התחרמן מזה שאוטוטו יכנס בה כזה גדול…נורא!

"במטבח, בכלי של הקקאו! בבקשה ,בבקשה קח את הכל, אבל אל ..!"  היא פלטה ,כמעט ללא קול בחטף ובשטף. הזר ,הוא עזב אותה ופנה למטבח ,שם היא שמעה אותו פותח ארונות ומחטט. אסתר חשה הקלה גדולה. היא נצלה מאונס… אבל בירכתי מוחה ניקרה תחושה של אכזבה, "זה הכול? כסף, זה כל מה שהוא רצה?"

הגבר חזר מהמטבח, זורח כולו מנופף בחבילת השטרות השמנה שהיא החביאה באותו בוקר , כשחזרה עם בנה מהבנק. "עשרים אלף שקל היו לה שם! ואפשר לומר עליהם עכשיו קדיש! היו ואינם! אוי, מה יהיה?! היא צריכה את הכסף לשלם לבית האבות!"  אבל הזר ,זה לא הזיז לו בכלל. הוא רק צהל וצחק " היה שווה הביקור ! כמה יש פה? עשרים אלף? ווי ,ווי זו מכה טובה!"  ואז הוסיף ,כשהוא מביט אליה , אל גופה החשוף ,הערום על המטה, "היה שווה גם בלי זה, למען האמת. את מה זה טובה!" ונשק לה נשיקה ארוכה ,עם הלשון שלו מחטטת לה בפה.

אסתר היתה רוצה להרגיש גועל, אבל למרבה כעסה היא חשה יותר הכרת טובה מאשר גועל . לא כאילו זה לא שהיא חדלה מלפחוד מהאונס , שהיא הרגישה שיבוא עכשיו, אבל איכשהו  זה לא נראה עכשיו סוף העולם, כאילו, פרופורציות? בינתיים הידיים של הגבר הזר מוללו את השדיים שלה והעלו בה אוסף תגובות מנוגדות עד כדי בכי רם . לא ,זה לא כאב, אבל היא לא ידעה אם לרצות עוד או להתנגד ומה-אבל כדי להסיר לה את הספקות ידו הימנית ירדה מהשד שלה במורד הבטן ,שולחת התכווצויות ורעידות בשיפולי בטנה, בכוס שלה .. ולשם היא באה! והאצבעות התחילו לשחק לה בכפתור שלה ועכשיו היא חרדה באמת , ממש ללא יכולת לנשום . רק מה, הכוס בשלה ,קופצת לקראת האצבעות המחטטות, רק רוצה להימרח עליהן…

"לא! היא לא תיתן לבן-זונה הזה את התענוג!!" במאמץ רב היא הצליחה לצוות קיפאון על האגן שלה ,זה שלא זז ככה כבר שנתיים ואז הוא הוא הוציא משם את האצבעות וחזר לנשק אותה על השפתיים בלשון בפה ,על השדיים .. מצד אחד רווח לאסתר שהרעה עברה , אבל מצד שני היא נאבקה בתחושת ההנאה שלה שאין מה לדבר, היתה גם היתה. והאיש, כאילו הרגיש במה שקורה בתוכה שוב ירד אל השדיים שלה! מוצץ ומכרסם! היא כמעט נחנקה : מצד אחד היא רצתה לצרוח ומצד שני לגנוח מהנאה ,כי מה להגיד כרסום של הפטמות השמנות שלה, תמיד עשה לה את זה! והפה שלו יורד במורד הבטן! אוי, הנשימה ממש נעתקה ממנה מרוב חרדה והאגן שלה ,הנכה המנוול הזה, קיפץ כאילו הוא צעיר ורוצה. ואז האיש ,האנס שלה , הגבר הזר הזה, נשכב עליה והחדיר את הלשון לתוכה כששתי ידיו סוחטות את שדיה ומשהו קשה ,שהיא ידעה היטב מה זה, חודר ומפשק את הכוס שלה !

 אוי!!!! הזין החם, הלוהט, הקשה והרוטט חודר את דרכו לתוכה, לתוך מעמקי הנרתיק שלה ,מעורר בה תחושות שהיו חבויות כל-כך הרבה שנים. והכוס שלה ,המנוולת, היא קופצת לקראתו כמו איזו זונה מסריחה! והוא הודף פנימה ,אוי כמה עמוק! אין סוף לזין הזה! ועוד , ועוד והוא מתחיל לפמפם פנימה וחוצה והאגן שלה בקצב אתו ,ראשה סחרחר כל המחשבות נבללות בתוכו ורק הכוס שולטת בכל. עוד, עוד להדוף ,והקצב גובר והפך מטורף –האנס שלה הנפלא הודף והודף כאילו חייו תלויים בזה ובסוף הוא הודף שתיים שלוש הדיפות עמוקות ,נוראות, נפלאות! וחדל.

כמה מתאים לגברים: איך שהיא מתחממת רוצה לגמור, הם גומרים את שלהם והולכים.. אבל מה זה? הא מתיישב, מוריד קונדום מהזין-מתי הוא שם אותו? אסתר לא ראתה ולא הבחינה- ומלביש אחד חדש ?! הוא עכשיו תופס אותה בידיים ומעמיד אותה על ארבע ..לא! הירכיים הם יישברו מחדש!! אבל הגבר הזה, לא אכפת לו מכלום, הוא הודף פנימה בכוח את הזין השמן הגדול שלו –איזה עומק ,אלוהים!!! כל העכבות, אם היו עוד כאלה, נשרו ממנה והיא רק הודפת בכוח אל מול הזין החודר אותה לעומקים שעדיין לא נחרשו מעולם. אוי, איזו תחושה אלוהית ! רק להדוף ולדחוף !רק עוד ועוד! אך, כמה טוב! אסתר התחילה לגנוח עם כל הדיפה והדיפה והקב הלך וגדל עד ש הגניחות הפכו ליבבה ממושכת ואז הוא השכיב אותה שוב  על גבה, הרים את רגליה וחדר פנימה בכוח עוד ועוד .אסתר הרגישה ,כלומר רק תחושות הזיון נשארו, אסתר נעלמה ורק הכוס שלה הדפה ופלטה צרחה רמה והתחילה בהתכווצויות אי רצוניות כשכל העולם נעלם והיא כולה נמסה אל תוך הכוס. רק מרחוק ,כאילו משקיפה מהצד היא חשה שגבר ,המאהב שלה, הודף הדיפות אדירות וגומר אף הוא יחד אתה  בגמירה שלא היתה כמוה….

כשהנשימה חזרה אליה ,אסתר הרגישה מבעד לערפל האלכוהול בראשה בעיקר בושה. איך היא יכלה להיענות ככה לאנס הזה? איך היא היתה יכולה להזדיין עם זר ועוד איזה שודד מתועב שבא לאנוס אותה? דמעות הציפו אותה והיא פרצה בבכי ,חלקו  בושה וחלקו  אלכוהול.

הגבר הזר התרומם, אסף את המכנסיים שלו וקילף את הקונדום המלא לתוך שקית שהביא. " מה את בוכה? בחיי היית טובה , מה להגיד! הבאת לי אותה פעמיים-ממש אחלה ! מגיע לך פרס על-זה . הנה קחי לך אלפיים שקל. " קילף עשרה שטרות מהחבילה השמנה שבכיסו.

"בן-זונה ! " האמרה אסתר, נשנקת בבכי." בן זונה, לא רק ששדדת אותי ואנסת אותי, עכשיו אתה גם כאילו עושה לי טובה ונותן לי אלפיים שקל?!"

"מה יש לך? " כך הוא, מפתח הדלת " כל זונה אחרת היתה מבסוטה לקבל אלף שקל לזיון." ויצא.

אסתר פרצה בבכי חסר מעצורים. כן זה מה שהיא ,זונה, זונה שמנה וזקנה שמזדיינת עם כל זכר צעיר שבא עליה.

כך ,פניה מוצפות בדמעות, עירומה במיטתה וידיה קשורות מאחורי גבה, מצאה אותה כעבור שלוש שעות כריסטינה, המטפלת כשחזרה מהחופשה  .