………….."תתחיל" היא חזרה על פקודתה בכעס ובטון שלא ציפיתי מילדה בת 18
משלא התחלתי לענג את האחות מגדלנה, התחילה אנה מריה להצליף בי בשוט שהיה בידיה. היא הצליפה והצליפה, הכאב חרך את גופי. לא יכולתי לעמוד בכאב…….
האחות אנה מריה
אנה מריה הגיעה בריצה. נזירה צעירה, קטנה, דקיקה, גלימת הנזירות גדולה עליה, בקושי ניתן להבחין בתווי גופה. לא מכבר הצטרפה למיסדר שלנו. אולי בת 18 או 19. ביישנית. נראית צעירה יותר, סוג של לוליטה בלבוש נזירה
אם המינזר נתנה בידיה את הרצועה הקשורה לקולר המתכת הכבד שזה עתה הניחה על צווארי.
"קחי אותו לאגף הוותיקות" אמרה אם המינזר "הכניסי אותו לחדר של האחות מגדלנה, שישרת אותה כמה שהיא רוצה, ותחזירי אותו לכאן. על הברכיים. ברור?"
האחות אנה מריה הובילה אותי לאורך המסדרונות עד שהגענו לאגף הוותיקות. מעולם לא ביקרתי שם. האחיות הוותיקות לא רואות בעין יפה ביקורים של נזירים. אנה מריה דפקה על דלתה של האחות מגדלנה. היכרתי היטב את האחות מגדלנה, זכרתי היטב את המופע שערכה מולי כששהיתי בכלוב השקוף. אנה מריה הציגה אותי (כאילו שהיה צריך להציג) ומסרה שאם המינזר פקדה עלי לשרת אותה. חיוך רחב נגלה לו על פניה של האחות מגדלנה.
היא החלה להתפשט. התפשטה לאט, ממש לאט, בכוונה. מורידה את גלימתה הכהה ומקפלת אותה בזהירות, מניחה על המיטה. ואז את התחתונים והחזייה, מגלה גוף לא צעיר, ממש לא צעיר, לא רזה אבל בהחלט מושכת, ישבן כדורי ושדיים קטנים. עורה בצבע לבן שנהבי בוהק. כוס מגולח למשעי (בשביל מה נזירות מגלחות את הכוס?). התיישבה על המיטה ופישקה את רגליה כשהיא מביטה היישר אלי. היא הניחה את יד ימינה אל הכוס שלה והחלה לשחק איתו בעדינות כשעל פניה חיוך מלאכי
היכרתי היטב את האחות מגדלנה. שוחחנו מדי פעם בפעם, אך עתה, כשהאחות אנה מריה אחזה בקולר, רציתי רק את אנה מריה. אוי כמה רציתי בה, באחות אנה מריה.
אצבעותיה של מגדלנה אחזו בשפתי הפות הארוכות שלה בעדינות, הפרידו אותן והציגו אותן מולי. היא נשענה לאחור ונשכבה בתנוחת הצלוב, (בעצם – צלובה) שדיה הקטנים עם הפיטמות הכהות הבולטות כל כך על רקע גופה הצחור, הפכו לזוג עיגולים סימטריים עם מרכז כהה. שיפתות הפות הארוכות פרושות כמו זוג כנפי פרפר הפורש את כנפיו ממש מולי. ידיה פרושות לצדדים בתנוחה של התמסרות מוחלטת. למרות שלא רציתי בה, לא יכולתי לחדול מלהביט. להיפך, הבטתי אבל חשבתי על אנה מריה שעמדה בד אוחזת ברצועה.
האחות מגדלנה החלה בתנועות של החלקה מעלה מטה, משפשפת את כוסה הרטוב באצבעות ידה הימנית בתנועות מחזוריות מעלה מטה. שפתי הפות אדומים ותפוחים כאילו הביטו בי בחזרה. החיוך שלה, נעשה מסעיר יותר ויותר. הדגדגן האדום והנפוח כאילו נשלף מעצמו מתוך מעטהו הלבנבן ובלט קדימה כמו זין קטנטן לא יכולתי להתיק את מבטי מן המחזה אבל רציתי את אנה מריה
אנה מריה נתנה משיכה הגונה ברצועה:
"תתחיל ללקק, נזיר" אמרה
סירבתי
"תתחיל" היא חזרה על פקודתה בכעס ובטון שלא ציפיתי מילדה בת 18
משלא התחלתי לענג את האחות מגדלנה, התחילה אנה מריה להצליף בי בשוט שהיה בידיה. היא הצליפה והצליפה, הכאב חרך את גופי. לא יכולתי לעמוד בכאב
"לקק, נזיר, לשון"
צייתתי
"עוד, החדר, סובב"
הפקודות הגיעו אחת אחרי השניה ותחת האיום של אנה מריה המצויידת בשוט ליקקתי ומצצתי את הדגדגן של האחות מגדלנה עוד ועוד
"לקק, סבא" פקדה
"עוד"
"יותר חזק"
"יותר עמוק"
"עוד"
"גם את השפתיים" פקדה
ואני צייתתי לילדה הזאת, בת ה 18, הלוליטה שזה עתה הצטרפה ומסדר וכבר שלטה בי כאילו הייתי אחרון העבדים.
"אצבעות"
הפקודות התעופפו בחדר ואני עינגתי את האחות מגדלנה שגמרה פעם ועוד פעם והשפריצה על פני עוד ועוד
"בסדר" אמרה האחות אנה מריה שהבחינה בכך שהאחות מגדלנה כבר היתה מסופקת עד כדי עילפון
"בוא" פקדה וגררה אותי על ארבע לאורך המסדרון אל חדרה של אם המינזר.
