החום בערבה היה מסוג החומים שלא משאירים מקום למחשבה. הזיעה נוזלת מהגב, מהמצח, מהלב. ישבתי על המיטה בקרוואן הדחוס, סוחט את החולצה שלי כאילו היא אשמה בזה שאני לא מצליח לנשום. בחוץ השתתקו אפילו הצרצרים, ואפילו הזמן, נדמה לי, עמד מלכת.
ואז הוא נכנס.
אוריה. המפקד שלי, אבל לא באמת. לא בעיניים, לא במבט. הוא היה קצין — נכון. אבל משהו בו תמיד שידר שקט אחר. לא הסמכות שמדברת חזק, אלא העיניים האלו שלו, ירוקות־כהות, שבוחנות אותך כאילו הן כבר יודעות את כל הסודות שלך.
הוא לא אמר מילה. רק נכנס. זה היה כמו רוח צפונית שנכנסת לחלל סגור מדי.
"עוד משמרת לילה," מלמלתי. אפילו הקול שלי היה יבש. "אבל אתה תמיד בורח מוקדם, המפקד."
הוא חייך. הוא תמיד חייך כאילו יש לו סוד קטן שהוא עוד לא מוכן לחלוק. ואז הוא ניגש אליי. כל צעד שלו כמו שובר את השקט שהחזיקתי במשך שבועות.
"אולי נשאר הפעם," הוא אמר, בקול שקט יותר מהמאוורר החרקני. "אתה נראה מותש."
היד שלו פגשה את הצוואר שלי — קרירה, רכה. הוא ניקה את הזיעה כאילו היא לא רק זיעה, אלא משהו עמוק יותר. ולא סובבתי את הראש. פשוט עצמתי עיניים. אולי כדי לא להיבהל, אולי כדי לא להחמיץ את התחושה.
ואז הוא נישק אותי. שקט. כמו שאלה. ואני עניתי — בלי מילים, רק בתנועה, בנשיקה חוזרת. שם כבר לא היה מקום לשאלות.
שכבנו זה לצד זה על הסדין הדק. לא ידעתי אם אני נרעד מהחום או מהמבט שלו. החולצה שלי כבר מזמן בצד. ואז היד שלו נחה על הבטן שלי, נמוך. בדיוק מעל קו המכנס. הרגשתי את הדופק שלי דופק בקול רם. הוא רק הביט בי — בלי להפעיל כוח, רק עיניים שואלות. הנהנתי. כן.
הוא נישק את הצוואר שלי כמו מי שכותב שיר. האצבעות שלו טיילו על הגב שלי, בכל מקום שנשכח מאז שגויסתי. גופי נמס אליו, בוער, מתמסר. כשנישקתי אותו שוב, זה לא היה מתוך תאווה בלבד. זה היה צורך — להיות איתו, לחוש אותו, להסיר את כל מה שנשאר בינינו.
אוריה הסתכל עלי ותוך כדי ישרתי את הרגל כדי להפעיל את שרירי. הוא שם את ידו על הרגל שלי ומישש את השריר, לאט לאט הוא הרפה את המישוש ואז זה סתם הפך לליטוף. הוא הסתכל עלי ואמר, "מרגישים שהתאמנת אבל שריר החזה והבטן ירד לך באמת, לדוגמה תיגע אצלי." הוא לקח את היד שלי אל החזה שלו, החזה שלו היה ממש חם ונעים, הוא היה גם קשה, הוא הוריד לאט לאט את היד לבטן שלו, הוא ממש ממש חירמן אותי וכבר לא הייתי מחובר לעולם, הוא שיחרר את היד שלי מאחיזתו, והיא צנחה ישירות על הזין שלו, הרגשתי אותו קשה, באתי לקחת אותה כי ממש התביישתי, באותו הרגע הוא שוב תפס את היד והצמיד אותה יותר חזק לזין שלו, ואני ממש ממש התרגשתי, "חמים פה לא?" הוא העיר וקרץ לי.
לא ידעתי מה לענות לו, באתי לפתוח את הפה לגמגם לו משהו, ואז הרגשתי משהו חם על שפתי, הוא נישק אותי, היה לו ריח ממש ממש נעים, וטעם מטורף. הוא נישק אותי עם היד שלי על הזין שלו, מיהר להוריד את חולצתו ואז את שלי, נשכב על הספה, והשכיב אותי עליו. הגוף שלי היה על הגוף שלו, הוא היה ממש לוהט, הרגשתי את הזין שלו זקור כמו טיל. הוא היה ממש חרמן ולוהט. הוא לחץ עלי טיפה לרדת לו, עמדתי בדוגי תוך כדי שהוא שוכב, והורדתי ממנו את המכנס והבוקסר. היה לו זין ממש גדול, עבה וישר, מעל הזין היו שיערות. זה היה ממש מטופח ונראה שהוא מקצץ. היו לו ביצים גדולות וחלקות, על הכיפה נזל קצת זרע.
פתחתי את הפה, הכנסתי את הזין לפה אבל לא הצלחתי להכניס את כולו, שמעתי ממנו גניחה, גניחה של הנאה. הצצתי אליו, זה היה מראה ממש נדיר, לראות את הקוביות שלו, ואז את החזה והשיער עליו, לראות אותו עם עיניים עצומות, גונח מתוך הנאה.
הוא פתח את העיניים, הקים אותי, רמז לי לבוא למיטה וכיבה את האור, נשארה רק הטלוויזיה. הוא נשכב על המיטה ואמר לי לשכב הפוך, עם התחת כלפיו, הפנים כלפי הזין. בקיצור שישים ותשע.
נשכבתי כך, הרגשתי את הלשון שלו בחריץ שלי, זה היה ממש כיף, הוא פשוט החדיר אותה לתוכי, הזיפים שלו היו ממש נעימים, הוא הפריד את הפלחים עם הידיים, ותוך כדי הזיז את האגן שלו וזיין לי את הפה. הוא שם את הידיים שלו על הראש שלי, וממש לחץ עליו, הזין נכנס לי לגרון, האף שלי היה דבוק לביצים הגדולות והחמות שלו. הייתי בשוק, הזין העצום שלו נכנס לי לפה ולגרון, הרגשתי את הכיפה שלו ממש בפנים.
הגניחות שלו התגברו יותר, הוא הקים אותי שוב ורמז לי לשכב עם הפנים אליו, כשנשכבתי הוא הסתכל למטה על החזה שלו, מצא עליו כמה טיפות זרע ממני, אסף אותן עם האצבע וטעם, "באסה שאין לי קונדום, מה הייתי עושה לך עכשיו." ונישק אותי.
הוא הפעיל עלי כוח, השכיב אותי על הבטן, ונשכב לי על הגב. הוא היה ממש חם, גדול, שרירי, ולחש לי בגמגום באוזן, "אני רק אתחכך בך." הוא הרטיב את הזין ברוק, שם אותו בין הפלחים והתחיל לנוע, ותוך כדי כך נישק אותי בעורף. קיבלתי צמרמורת, החור שלי היה רטוב מהרוק, היה לי ממש נעים, הרגשתי את הלב שלו פועם, הרגשתי את כל כולי, הרגשתי את הכיפה שלו נוגעת לי בחריץ, ואז עולה למעלה, שוב יורדת למטה, נוגעת בחריץ ועולה למעלה. הפעם כשהכיפה הגיעה לחריץ הוא הפעיל טיפה לחץ, היה לי ממש כיף וממש השתחררתי. הרפיתי את הגוף, הוא זז טיפה אחורה כדי לא לחזור, ושוב המשיך בחיכוך, שם עוד קצת רוק, הכיפה שוב הגיעה לחריץ, וקצת נכנסה. הוא הוציא, ושוב הכניס רק את הכיפה, הוא נשאר קצת זמן עם הכיפה בפנים, הכניס את הזין עוד טיפה ויצא, נישק אותי בעורף ועלה לאט לאט עם הלשון לאוזן. קיבלתי צמרמורת בכל הגוף, זזתי עם האגן אחורה והכיפה נכנסה פנימה, אוריהשיתף פעולה וזז קדימה, והזין נכנס.
הוא המשיך לאט לאט להכניס פנימה, נכנס חצי זין, דפקתי גניחה של כאב והנאה.
"שיט, הוא בפנים." לחש אוריה באי נעימות. הוא ניסה לצאת אבל גם אני זזתי עם האגן אחורה. אוריההתייאש והכניס אותו עד הסוף, נישק אותי בעורף והתחיל להגביר קצב. הרגשתי את הזין שלו לוהט, אוריההתחיל להתפרע, הוא תפס בי ממש חזק, כל המיטה התחילה לזוז, התחלתי לגנוח, וראיתי שהוא ממש התלהב מזה. אחרי זיון מאסיבי במשך כמה דקות הוא יצא. הסתובבתי אליו, הוא היה מזיע ואדום, זה ממש עשה לי את זה, ראיתי את הגבריות שבו. השכבתי אותו על הגב, והתיישבתי עליו, הוא היה ממש מושלם, הוא שם את ידיו על המותניים שלי והתחיל לזיין אותי. הוא התחיל שוב להגביר קצב, נשכבתי עליו עם הבטן ונישקתי אותו, "אני הולך לגמור." אמרתי לו בשקט.
הוא הגביר את קצב הזיון, הרשתי שיצא לי זרע מהזין, הרגשתי את זה מתקרב, שמתי את הידיים שלי על החזה המוצק שלו, אוריהתפס אותי ממש ממש חזק, הוא התחיל לפרפר ולגנוח, ובדיוק השפרצתי שפריץ מטורף, וזה עף עליו.
הוא גם בא לגמור, עצם את עיניו, פתח את הפה להשמיע גניחות, והזרע שלי פגע לו בפנים. הוא התחיל לרעוד, ואז תפס בי ממש בחוזקה, וגמר, גמר בפנים. הוא המשיך לזיין אותי עם הזרע בפנים עד שהזין כבר הפסיק לעמוד, גם שלי כבר הפסיק לעמוד. הרגשתי את הזרע שלי נוטף ממני ישר על הזין שלו. באתי לקום, אבל הוא קירב אותי אליו ונישק. הרגשתי טעם מלוח ויפה. זה כנראה הזרע שלי.
"אתה פשוט מושלם." הוא אמר, וקם להתקלח לוקח אותי איתו למקלחת. הוא פתח את המים החמים והתחיל לסבן אותי. כשהוא נצמד לתחת שלי עם הזין התחיל שוב לעמוד לו. סיימנו להתקלח וכשהלכנו לישון הוא הציע לי לחבר את המיטות ולישון ביחד.
כשהגענו לשיא, זה לא היה פיצוץ. זו הייתה פריחה. שחרור של מתחים שלא ידעתי שנשאתי. רעדנו יחד, והזמן עצר שוב — אבל הפעם לטובתנו.
אחר כך, נשכבנו בשקט. עירומים. עטופים בסדין ובמה שנשאר מאיתנו. אוריה הניח את ראשו על הכתף שלי, ואני ליטפתי את שיערו, מנסה לא לחשוב מה יביא המחר.
"אתה לא לבד פה," הוא לחש לי. "גם אם זה מרגיש ככה לפעמים."
הבטתי בתקרה, מנסה לא לבכות. רק לחשתי בחזרה: "בלילה כזה, הרעש שותק. אפילו המלחמה שבפנים נרגעת."
ונרדמנו כך — מחובקים, שלמים, שלרגע — שייכים למשהו טוב יותר.
