אלי לא יצא מהחדר כבר יומיים, למעט ללכת לרגע להביא לעצמו את האוכל.
אולי ככה אני אצליח לעמוד בפיתוי הזה שנקרא, סיוון, הוא חשב לעצמו.
ביום הראשון, הוא שמע דפיקות על הדלת, הוא קם לבדוק מי זה, סיוון עמדה מולו, יפה כל כך, הוא מלמל מילות התנצלות וסגר את הדלת. הוא נשכב במיטה וידו נשלחה מאליה אל האיבר שלו. רק ללטף, הוא חשב, חס וחלילה לא לחשוב על משהו אחר. אבל הוא הרגיש איך הגוף שלו בוגד בו. הוא קם למקלחת, לשטוף מעליו את ההרהורים, אבל רגע לפני שההירהורים נשטפו, הוא נגע בעצמו עוד קצת, ועם המים החמים, הוא שטף את טיפות הזרע שיצאו ממנו.
את חוש הריח הוא איבד עם המחלה הזו, אבל הסתבר שאת חוש הדימיון הוא לא איבד אפילו טיפה.
הוא נשכב במיטה, מותש וכועס על עצמו. אבל חיוך מוזר היה מרוח על שפתיו.
בערב, שוב היו דפיקות, הפעם הוא מראש לא קם לפתוח. ואחר כך צלצול טלפון למכשיר של המלון, אלי ענה, יודע שהחיילים מלמטה יכולים להתקשר אליו אם צריך משהו, אבל זה היה קולה של סיוון על הקו.
הוא ניתק מיד והרגיש כמו נער מתבגר שרק רוצה ללמוד על החיים. שוב היד שנשלחת למטה, שוב שפשוף נעים שהוא זוכר מזמנים אחרים בחיים שלו, פורקן, ויסורי מצפון. הוא החליט להתנזר מכולם.
אלי שכב במיטה, הרעב הציק לו. הוא זכר שבחדר הקפה יש תמיד פירות, הוא יקפוץ רק לרגע. במסדרון הוא שמע המולה, הרעש הגיע מהקצה השני של המסדרון. הוא ראה את איש החלל שלוקח דגימות, יוצא מהחדר של סיוון. לרגע אחד הוא נבהל, מקווה ומתפלל שהיא מרגישה טוב.
"הי אתה" הוא שמע את ערן מאחוריו "נעלמת קצת, לא? כבר חשבנו שברחת מפה באמצע הלילה".
"לא, הייתי קצת בחדר. זה הכל" אלי הובך, הוא לא חשב שמישהו שם לב אליו.
"קפוץ לסיוון, תאחל לה בהצלחה. דגמו אותה עכשיו" ערן אמר ויצא.
אלי התלבט רק לרגע, וקולה של סיוון כבר היה מאחוריו "אז רק אם תשמע שאני בריאה תבוא להגיד שלום?!"
"את כבר בריאה? חשבתי שרק עכשיו דגמו אותך"
"כן, הבדיקה הראשונה היתה ממש עכשיו" היא הרגישה מין רעד קטן שעובר בה, התרגשות לא ברורה "אני מאמינה שזה יהיה שלילי, אתה מצטרף לחגיגות?" היא אמרה ומשכה אותו בידה החוצה, לכיוון החדר שלה.
"חגיגות? למה את כבר חוגגת, חכי לתשובה" הוא לא הבין את האושר המוקדם "ואיך את חוגגת עכשיו?"
"אורגיה בחדר שלי. בא יהיה מגניב" היא צחקה אליו, ואלי כבר לרגע התלבט אם היא רצינית או לא.
"אני לא בטוח לגבי זה" הוא ענה והסמיק.
"טיפש. שום אורגיה ושום חגיגות, אבל אני אשמח שתבוא אלי לחדר" היא הביטה לו בעיניים, והרעד הקל שבבטן, הלך וגבר "ואל תחפש דרך לברוח ממני הפעם".
משהו בהחלטיות שלה גרר אותו אחריה.
הם ישבו במרפסת הקטנה שצופה על ים המלח ורחוק משם "מתה על השקט של המדבר" היא אמרה לו, מחפשת מילים שיצליחו לשבור את הדוס החמוד שלידה.
"כן, יש משהו באינסוף שלו" הוא הניח את ידו על ידה, "תודה שגררת אותי". הוא לא היה בטוח שהוא יודה לה בהמשך היום על זה.
"אפשר שאלה אישית?" היא שאלה בחשש.
"יכולה לנסות".
"אשתך היתה הראשונה שלך והיחידה מאז?"
"לא מבין את השאלה. זה ברור ממש"
"ואף פעם לא חיפשת משהו אחר, ריגוש זר?"
"אני מעדיף לא לדון בזה, לכל אחד יש פיתויים בחיים ומחשבות, אבל אני לא אעשה שום דבר שאסור" הוא הרגיש שהוא לא נחרץ מספיק, משאיר מקום לתהיות. ואולי הוא רוצה להשאיר…
"אז אם אני אנשק אותך עכשיו, אתה תברח שוב?" היא חיכתה רגע, ומשראתה שאלי מהרהר בשאלה, היא נישקה את ידו תחילה, ואז את שפתיו. הוא לא התנגד.
סיוון המשיכה לנשק, מחכה לרגע שאלי יצטרף אליה גם הוא. והרגע לא איחר להגיע. שפתיים רכות טעמו אותה.
היא הביטה בו, מנסה להבין מה עובר לו בראש.
"בא נכנס" היא לחשה לו. ואלי קם אחריה, כמו היה מישהו אחר. ללא התנגדות, ללא שאלות.
סיוון התיישבה על המיטה ואלי ישב מולה. היא עדיין לבשה את הגופיה שעליה, שבערה כבר לעוף ממנה.
"חכי עם זה" אלי עצר את ידה מלהתפשט.
"זה לא שלא ראית בחורה ערומה בחיים שלך" סיוון הקשתה עליו.
"אבל עכשיו זה שונה. אני לא רוצה להסתכל" הוא עצם את עיניו וסיוון הורידה את הגופיה, ואת המכנס הקצר, נשארת בתחתון בלבד.
"לגעת אתה רוצה, או שגם זה לא עכשיו?" היא אחזה בידו והניחה אותה על השד הימני. אלי נרתע לרגע אבל לא הסיר את היד. אחרי רגע הוא צירף גם את ידו השניה, נוגע בעדינות בשני שדיה הבתוליים של סיוון.
"זה בסדר מבחינתך?" הוא שאל, עיניו עדיין עצומות.
"אני מתה על הדרך שלך" היא ענתה ונגעה לו בבליטה שהחלה תופחת בין רגליו "זה בסדר מבחינתך?" היא ענתה לו במילים שלו.
אלי גנח רגע, מנסה לעצור את הזקפה מלהמשיך לגדול. הוא לא דמיין לעצמו את עוצמת הריגוש. ממש מזכיר לו את הלילה הראשון שלו עם אשתו. אבל אשתו צריכה להשאר מחוץ לחדר הזה, מחוץ למלונית הזו. היא בריאה, והוא פגום. חולה.
עין אחת נפקחה לה, הוא ראה את סיוון מולו, את הגוף הצעיר שלה תחת ידיו. השדיים שלה היו נעימים למגע, הפטמות שלה נמעכו תחת אצבעותיו. הגוף שלה הפנט אותו. הבטן השטוחה שטרם החזיקה עובר בתוכה, הרגליים הדקות. הוא ניסה לא לדמיין מה נמצא בין הרגליים, אבל תחתון התחרה הדק, לא השאיר לו הרבה מקום לדימיון.
"אתה יכול לפקוח את שתי העיניים" היא אמרה לו בשקט, גם ככה ראית כמעט הכל".
"נראה לי שראיתי הכל, וסליחה על שאני חוקר את הגוף ככה" הוא הסמיק כמו נער שנתפס מציץ לשכנה.
"הי אלי, אני הזמנתי אותך לפה, הכל בסדר" היא השכיבה אותו על המיטה, עוזרת לו לפשוט את המכנסיים "לא נעשה שום דבר שנוגד את מה שאתה רוצה".
"מה שאני רוצה לא קשור כבר לכלום" הוא ליקק את שפתו, יודע כי עוד רגע הוא ירצה כבר להשפריץ את הזרע שלו. אבל לא בתוכה, לזה הוא לא מוכן.
"לעזור לך קצת?" היא שאלה, והעבירה יד לאורך התחתון שלו, מלטפת כדרך אגב את האיבר הענק. משלא קיבלה תשובה, סיוון הפשילה מעט את התחתון של אלי, נושקת קלות לזקפה שלו.
אלי לא הצליח לשלוט בעצמו, וטיפות זרע שלו פגשו את סיוון. חלקן בתוך הפה, חלקן סתם מסמנות טריטוריה לא ברורה. סיוון חייכה אליו "פעם ראשונה שלך?" המראה שלו הסגיר אותו. הבהלה שהוא חש.
"סליחה, לא נעים לי" הוא התנצל.
"אל תתנצל בכלל, זה אפילו סקסי מבחינתי" היא נשכבה לידו "אף פעם לא הייתי עם דוס".
אלי נרדם במיטה של סיוון, מותש. חלומות שטופי זימה וסקס, תקפו אותו בלילה.
הוא ראה את סיוון ואותו באורגיה עם אנשים נוספים שהוא פגש במלונית. הוא לא זכר מי היה שם ועם מי. הוא לא זכר שמות, או פנים.
אבל כשהוא קם, הוא זכר את ריח הסקס הנישא באוויר.
ריח של מתח הורמונלי.
ריח של גברים ונשים, אחד על השני, בתנוחות שונות, שהוא לא חשב שהוא הכיר אותן.
מה שקורה במלונית, נשאר במלונית, הוא אמר לעצמו והסתובב במיטה, מחבק את סיוון ונרדם מחדש.
סוף.
דרדסית מדהימה
סיפורים מאלפים
מכמויות הידע (מין, והחרדים)שניכרות בסיפורייך
המליצי לי מה עושים כשאשתי ממש לא בקטע
והיא טוענת שנשים לא נהנות מזה רק גברים
אנא המליצי לי למי לפנות
מליון תודות.
[email protected]
תודה.
לגבי אשתך, תמצאו יועצת מינית מתאימה, שתסביר לה על חוויית העונג, הכל כך נכון ובריא.
זו בעיה מוכרת אצל נשים שהחינוך שלהן היה שמרני מדי.
בהצלחה.
את נפלאה !!
תודה 🙂
את מדהימה כל פעם מחדש
תודה חשוב תודה
בכיף ממש.
דרדסית היקרה,
הכתיבה שלך מלאת השראה ורצון למימוש.
זיקפתי במלוא הדרתה מגורה ומחכה להמשך עלילותיה של סיוון 😉
או אולי של אלי…
מעניין מה יכול לקרות במרחק של 100 מטר…
אם את מחפשת מודל לסיפור…. ????
תודה רבה.
סיוון ואלי כבר חזרו הביתה, יצאו שליליים פעמיים והשתחררו.
אולי יהיה סיפור קורונה נוסף, עם גיבורים אחרים.
ותודה על רוח ההתנדבות.
בוקר טוב את מאוד מסקרנת אותי
בוקר אור גם לך
סיפור מדהים!
תודב
דרדסית נשמה טהורה שבוע טוב
כרגיל הסיפורים שלך מענינים
ותמיד משאיר טעם של עוד
כל סיפור בצבע
אני מאחל לך המשך שבוע קסום
ומחכה לסיפור הבא שלך
איזה כיף.
המשך שבוע נפלא.
את מאוד מסקרנת אותי
את אלופה ????
חולה על הסיפורים שלך ????
תודה רבה 🙂
מקסים מקסים!
תודה רבה
וכל כך כיף המתח שנבנה, האירוטיקה, הרגשות, הפחדים.
תודה
ותמשיכי לפנק אותנו בכל הטוב הזה!
ממש בכיף
איזה סיפור חזק
תודה
יפה לפחות נהנה מזיון טוב מבחורה צעירה
לגמרי
דרסית יקרה ואלופה !!
סיפור סקסי , מגרה ומעמיד (-:
מה שנקרא – קצר וקולע ..
אהבתי את התיאורים – הם מדוייקים , סקסיים להפליא , ובאותה מידה גם עדינים ומגרים …
אהבתי את ההיסחפות של אלי לתוך סיוון (תרתי משמע חחח ) – כמו נער מתבגר ..
לפעמים בא לי להיות במקום אלי …
לא חלילה חולה – אבל כן לחוות את הריגוש הזר ….
געגוע לתקופת הנערות …
גם את דרדסית ?
מוקיר מאוד – ד.פ.
כנראה שכולנו היינו שמחים להסחף קצת, אחרת לא היינו פה…
נהדר
הקורונה משתלטת עלינו
לא רק כנגיף
אלא כסקס מופלא שבסוף לא יישכח
ועוד יהיה לו הרבה גוונים חמודים
אלי יפגוש בעוד שנה שנתיים את סיוון בכל מיני מקומות ובכל מיני תנוחות
ודרדסית תתרגם לנו את בהמשך סיפור חמוד שכולנו נקרא בשקיקה ונתגעגע
בינתיים בתי המשפט כנראה יחזרו לשיגרה…
חחחח