שיט, איך לא התעוררתי !!
כבר 09:30, הייתי אמור להגיע למשרד לפני שעה, אין מצב שאצא בשעה כזו ברכב, אין ברירה אני אסע ברכבת. שולח הודעה למשרד שאני מסיים בדיקות ויוצא לכיוון. מתארגן בזריזות, תוך כדי בודק מתי הרכבת הקרובה, מזמין כרטיס וטס לתחנה.
אני נכנס לתחנה, די ריקה, לפחות אין את הלחץ של הבוקר. כמה דקות לאחר מכן הרכבת מגיעה, אני עולה ומתחיל לחפש קרון יחסית ריק שאוכל לשבת בכיף בלי לשמוע צעקות של ילדים, צעירים…..
הקרון הראשון מלא חיילים, זה באמת לא היום שלי, עובר ביניהם ומתקדם לכיוון הקרון הבא, דרך החלון של הדלתות אני קולט תלתלים, חולה על תלתלים, הלוואי שהיא נראית טוב וגם יושבת לבד. ככל שאני מתקרב, אני מגלה עוד ועוד וככל שאני מגלה יותר, אני אוהב את מה שאני רואה.
ברור לי שלא אעשה כלום, הרי אני ביישן ואין מצב שאתחיל איתה, אבל לפחות יהיה לי חומר לאוננות 😊. הגעתי עד אליה, ישבה לבד בקובייה של 4 ליד המעבר, שאלתי אם אפשר לשבת לידה, הרימה את הראש וסימנה לי כן עם הראש , התיישבתי מולה ליד החלון.
זה הזמן לתאר אותה, נראתה בסביבות ה30-35, יחסית גבוהה, תלתלים שחורים, פנים בהירות, איפור עדין, דרך המשקפי שמש הצלחתי לזהות עניים בהירות, לבשה חולצה צמודה עם מחשוף נדיב, שכנראה הרבה יותר נדיב במקור אך נסגר על ידי סיכה קטנה, חזה בינוני פלוס, פטמות זקורות, כנראה בגלל הקור שהיה ברכבת, בטן קטנה, חצאית ארוכה עד הקרסול אך עם שסע מאוד מאוד גבוה שבגלל הישיבה והרגליים המשולבות גילו את כל הרגל עד הירך. אני בעיקרון לא איש של רגליים אבל המראה היה כל כך יפה שלא הצלחתי להוריד את העניים מהרגל שלה.
- "אתה נהנה ?"
הרמתי מבט, היא הסתכלה עלי, מחייכת, הרגשתי את פניי הופכות לאדום מרוב בושה
- "אהה…אממממ אההה, האמת קשה להפסיק להסתכל", הצלחתי לגמגם מרוב בושה
- "זה יותר מידי ?" ממשיכה לשאול, נהנית להביך אותי עוד קצת
- "בהחלט…..זה יותר מידי…..יותר מידי יפה, אני עלול לקבל התקף לב בגללך ואז אצטרך לתבוע אותך"
- "חחח, אהבתי…. אבל אני לא דואגת, עד שתצא מהבית חולים אני כבר אעלם ולא תוכל לתבוע אותי"
- "מתוחכמת אני רואה, אז אין ברירה, חייבת לתת לי את הפרטים שלך עכשיו"
- "אני צריכה לחשוב על זה, מחר אתן לך תשובה….או שלא"
- "לא הבנתי, איך מחר? איך תצרי איתי קשר?"
- "זאת הרכבת שאני נוסעת בה יום יום, באותה שעה ויושבת באותו מקום, אם תהיה כאן מחר, אתן לך תשובה. אני לא נוהגת לתת פרטים כל כך מהר אבל חייבת להגיד שאתה מסקרן אותי, אני יורדת בתחנה הבאה, אז נתראה מחר….אולי 😊"
היא קמה, קרצה לי והלכה לכיוון הדלת
- "רגע, לפחות תגלי לי איך קוראים לך" צעקתי לה לפני שירדה, היא חייכה אך לא ענתה.
כל היום לא תפקדתי, חשבתי עליה, על הרגליים המהממות, על המחשוף, החיוך….איך מפגש של כמה דקות משפיע עליי כל כך הרבה???? ביטלתי את הפגישות שהיו מתוכננות למחרת בטענה שאני לא מרגיש בטוב ולא בטוח אגיע למשרד.
בלילה בקושי ישנתי ולמרות שאוננתי שלוש פעמים עדיין היא באה לי לחלומות , התעוררתי הרבה לפני הזמן, התארגנתי ברגוע ונסעתי לתחנה. הרכבת הגיעה, עליתי לקרון המתאים ולשמחתי היא ישבה שם, הלב שלי פעם בחוזקה והקצב של הפעימות רק עלה ככל שהתקרבתי אליה, היא ישבה עם הגב אליי לכן לא ראתה אותי מתקרב, כמה צעדים ממנה לקחתי נשימה ארוכה כדי להרגיע את עצמי, צעדתי עד המושב והתיישבתי מולה . בהיתי בה מחויך מאוזן לאוזן, היא נראתה עוד יותר מהממת מאתמול, לבשה שמלה אוורירית עד מעל הברך, צמודה בחלק גוף עליון עם מחשוף עמוק שחשף את החלק העליון של החזיה הלבנה שלבשה.
- "מה אתה אומר על איך שאני ניראת היום?"
- " אני אומר שהסיכוי להתקף לב גדל"
- "אני גם רואה שאתה שמח לראות אותי" אמרה כשמבטה על הבליטה שהייתה במכנסיי.
- "יש לו דעה משלו, אני דואג בעיקר ללב, הוא דואג לעצמו….שמעתי שהשילוב של שניהם יכול להיות מדהים"
- "כן, יש שמועות כאלה, נצטרך לנסות את זה יום אחד"
- "אולי, אבל לפני זה אצטרך לדעת את שמך, אני דן, נעים מאוד"
- "אני גלית, ועכשיו שאנחנו מכירים רשמית אני רוצה לבדוק עניין אחר, בוא איתי"
בלי לחכות לתשובה שלי, גלית קמה והתחילה ללכת ואני, מכושף לגמרי, קם והולך בעקבותיה, אנחנו עוברים שני קרונות, היא לא סובבה פעם אחת את הראש כדי לבדוק אם אני אחריה או לא. גלית עצרה ליד שירותי נכים, לראשונה בדקה אם אני נמצא, חייכה שראתה אותי, פתחה את הדלת של השירותים ונכנסה פנימה, אני אחריה, היא נועלת את הדלת ונצמדת אלי, בלי מילים, בלי הכנה, היא פשוט החלה לנשק אותי, לשונה חדרה לפי וחיפשה את לשוני. למרות ההלם, אני שיתפתי פעולה ואפילו יותר, בזמן שלשוני פגשה את לשונה, ידיי אחזו את המותן שלה והצמדתי אותה לגופי, התחלתי להרים את המשלה והחדרתי את ידיי מתחתיה, שם הם פגשו תחת מוצק וחשוף, תפסתי את התחת שלה הצמדתי אותה עוד יותר אלי, המשכנו להתנשק ולהתמזמז כמה דקות ואז גלית ניתקה מגע, אך עדיין נשארה צמודה אליי
- "ואווו עברת בהצלחה את הבדיקה הראשונה, למרות שאני די בטוחה שתעבור את השנייה, אני חייבת לבדוק אותו לפני שנעבור לשלב הבא"
גלית תפסה אותי בחגורה, משכה אותי, התיישבה על האסלה והחלה לפתוח את מכנסיי, בזריזות שלפה את הזיין העומד שלי, הסתכלה עליו וחייכה, נשקה את הכיפה, ליקקה אותו והחדירה אותו אל פיה. ההרגשה הייתה מדהימה, הרגשתי את לשונה משחקת עם הזיין שלי בתוך פיה, ידה שיחקה לי בביצים, מלטפת אותן. הנחתי את ידיי על ראשה והתחלתי להפעיל קצת לחץ על מנת להחדיר את הזין שלי יותר עמוק, מצד אחד היא לא התנגדה אך מצד שני היא המשיכה בשלה, ביד אחת משחקת לי בביצים וביד השנייה מחזיקה את הבסיס של הזיין מה שמנע ממני לחדור אליה יותר. לא יודע מה ואיך אבל תוך פחות מדקה הרגשתי שאני אני מתקרב במהירות שיא לאורגזמה, ניסיתי לגרום לה להאט אך ללא הצלחה, להיפך, ברגע שהיא הבינה שאני קרוב היא שאבה את הראש חזק, לשונה שיחקה עם הזין ופשוט השפרצתי כמות של זרע שלא האמנתי אחרי כל מה שאוננתי ערב קודם.
גלית בלעה את הכל, הוציאה את הזיין מהפה שלה, בדקה אותו וליקקה כל טיפה שמצאה, כל נגיעה של לשונה על הזיין שלי הקפיץ אותי, היא סיימה לנקות את הזיין שלי, נישקה קלות את ראש הזין , מה ששוב הקפיץ אותי, הרימה לי את התחתונים ואת המכנס, נעמדה מולי, נשקה אותי בשפתיים, נתנה לי פתק ויצאה מהתא. אני מנסה להבין מה שהלך כאן, מה קורה, למה היא הלכה כל כך מהר… תוך כדי שאני מסדר את עצמי, אני פותח את הפתק שבו היה רשום מספק טלפון. הכנסתי את המספר לזיכרון ושלחתי לה הודעה, "יש עוד מבחנים או שבזה סיימנו?" , ענתה די מהר, "עלית שלב כל הכבוד, אני חוזרת הביתה ברכבת של 17:30, תחכה לי איפה שהשארתי אותך ונראה איך נתקדם משם, עד אז דממת אלחוט".
הגעתי לעבודה, הראש שלי עדיין ניסה לעכל את מה שקרה, בהיתי במסך מחשב בלי באמת לראות או לעשות כלום.
- "עכשיו לפינת עישון שלנו !"
הרמתי את הראש, יסמין עמדה לידי, אנחנו עובדים יחד כבר מספר שנים, היינו יזיזים לתקופה די ארוכה אך בשנה וחצי האחרונה היא נמצאת בזוגיות לכן נשארנו חברים ומספרים הכל אחד לשנייה.
הלכתי אחריה, עלינו לגג הבניין, התיישבנו בפינה הקבועה שלנו, יסמין הדליקה סיגריה
- " ספר"
- "מה? מה לספר?"
- "הלו, שכחת עם מי אתה מדבר? אני מכירה אותך ומזהה את המבט שלך אחרי זיון, אז ספר , מי זאת?"
צחקתי בקול וסיפרתי לה בפרטי פרטים את מה שעבר עלי ביומיים האחרונים כולל המציצה בתא השירותים ברכבת, יסמין הקשיבה בלי להפריע.
- "ואווו איזה סיפור, אם לא הייתי מכירה אותך, הייתי אומרת שאתה מחרטת אותי, אבל אני יודעת מתי אתה משקר לי. אבל עכשיו אני חרמנית בגללך ואין מי שירגיע אותי"
- "תתאפקי עד הערב, חיים כבר ידאג לך"
- "חיים דאג לי כל הלילה אבל הוא יצא הבוקר למילואים לשלוש שבועות"
- "לקנות לך סוללות?" שאלתי וצחקתי
- "מניאק, אתה חייב לעזור לי, אני לא יכולה להישאר ככה"
- "תרגעי, לכי לאונן אם את כזאת חרמנית, את לא תהרסי את הזוגיות שלך בגלל רגע של חרמנות, את יודעת שתתחרטי על זה."
- "אני יודעת, אבל כרגע זה לא מעניין אותי, חייבת זיין עכשיו, בוא לשירותים"
ידעתי שאין טעם להתווכח, כשיסמין מחליטה משהו, אין טעם לנסות לשנות את דעתה, חוץ מזה שהתגעגעתי לזיונים שלנו, הלכתי אחריה היא נכנסה לשירותי נכים ואחרי שבדקתי שאף אחד לא בסביבה, נכנסתי אחריה ונעלתי את הדלת. באותו רגע יסמין התנפלה עלי, נשקה אותי כאילו לא ראתה אותי שנים. תפסתי בשערות ומשכתי את ראשה לאחור, לאט הובלתי אותה לכיוון הכיור, סובבתי אותה וכופפתי אותה, הרמתי לה את החצאית שהיא לבשה, הוצאתי את הזין שלי שכבר עמד איתן, הזזתי את החוטיני שלה הצידה, העברתי את היד בין רגליה, בדיקה שמן כפי שהיא אהבה להגיד, פגשתי כוס רטוב ומוכן לקבל אותי, דחפתי קצת אצבעות ולאחר מספר דקות הרטבתי את הזין שלי עם המיצים שלה, כיוונתי אותו ובמכת אגן אחת חזקה החדרתי את הזיין עמוק בתוך הכוס שלה. יסמין שלחה יד לפיה כדי להשתיק את הנגיחה החזקה שלה. התחלתי לנוע בתוכה, בקצב מהיר, שלחתי יד אל הכוס שלה מקדימה, תפסתי את הדגדגן שלה והתחלתי ללחוץ עליו, ידעתי שזה יגרום לה לגמור תוך זמן קצר, יסמין לא ידעה איפה איך להשתיק את הגניחות שלה, סתמה לעצמה את הפה, נשכה לעצמה את היד, רציתי לגרום לה לגמור כמה שיותר מהר, בכל זאת אנחנו בעבודה ובטח כבר שמו לב שלא חזרנו לעמדות שלנו, ידעתי שהיא קרובה, הרטבתי את האגודל ושלחתי אותו לכיוון הפתח האחורי שלה, ידעתי שהיא חולה על זה ושזה יגרום לה לגמור תוך שניות, ואכן , איך שהתחלתי לדחוף את האגודל לתוך התחת שלה, הרגשתי רטיבות מטורפת על הזיין שלי, שרירי הכוס שלה נסגרו עליו, רגליה פרקסו ושניה לאחר מכן השפרצתי לתוכה.
יצאתי מתוכה, ניקיתי את עצמי, לקח ליסמין כמה דקות להסדיר את נשימתה, ניקתה את עצמה והסתדרה.
- "תודה נשמה, התגעגעתי לזין שלך, אולי אשלח לך את חיים לשיעורים פרטיים" צחקה, נתנה לי נשיקה על השפתיים ויצאה מהתא, נשארתי עוד כמה דקות ויצאתי אחריה.
היום לא זז, כל דקה הרגישה כמו שעה ובשעה 17:00 יצאתי סוף סוף מהמשרד ורצתי לרכבת, כשעליתי לרכבת חשכו עיניי, הרכבת הייתה מפוצצת, בקושי היה מקום לעמוד. הלכתי לכיוון הקרון שלנו וכשהגעתי סוף סוף לתא השירותים היה שלט על הדלת שהשירותים מקולקלים והדלת הייתה נעולה, נעמדתי שם בין העשרות האנשים שעמדו גם כן וחיכיתי שגלית תצטרף אלי. שתי תחנות לאחר מכן, גלית הצטרפה, עברה בין האנשים עד שהגיעה אלי, כולה מחויכת, נשקה אותי על השפתיים כאילו אנחנו זוג כבר שנים והתחילה לספר לי על היום שעבר עליה, שאלה על היום שלי, כמובן שלא סיפרתי לה על מה שהיה עם יסמין, כל הזמן הזה היא צמודה אלי, פניה מול פניי, החזה שלה צמוד לחזה שלי, ידי מחבק אותה מהמותן ומשאיר אותה צמודה לחלציי, ידה מלטפת את כתפי, ככה מתחככים אחד בשנייה, מלטפים אחד את השנייה ומנהלים שיחת חולין. מהר מאוד נהייתה לי זקפה ולפי החיוך של גלית היה ברור שהיא מרגישה אותה ואף הקפידה להיצמד אליה. הרכבת הגיעה לתחנה שלי ובלי לשאול תפסתי את ידה וירדנו מהרכבת, גלית הסתכלה עלי מופתעת אך מחויכת.
- "לאן אתה לוקח אותי?"
- "אלי הביתה, אני חייב לך משהו מהבוקר ואני לא אוהב להישאר חייב"
גלית חייכה ובאה יחד איתי בלי לשאול יותר מידי שאלות, עלינו לרכב וכשהתיישבה לידי החצאית שלה עלתה וחשפה רגל ארוכה ולבנה, באופן טבעי הנחתי את ידי על ירכה וליטפתי ברכות, גלית חייכה אלי ולא אמרה מילה. הנסיעה הביתה עברה בשקט, מוסיקה רגועה ברקע ואני מלטף את רגלה, הגענו הביתה, פתחתי את הדלת, גלית נכנסה וסגרתי אחרינו, חיבקתי אותה מאחורה, מנשק את עורפה וכתפה, גלית מתמסרת למגע שלי, ידיי תופסות את שדיה מעל השמלה, גלית מצדה מצמידה את עכוזה אל זקפתי, הכנסתי את ידיי לתוך המחשוף, שולף את שדיה מהחזיה, פוגש פטמות זקורות, והפעם לא בגלל המזגן, תפסתי אותן בין אצבעותיי וצבטתי אותן, גלית הוציאה גניחה קטנה, סובבתי אותה והדבקתי אותה לדלת, נצמד אליה, לש את השד שלה ומקרב את שפתיי לשפתיה, נשיקות עדינות, טועם את שפתיה, מלקק אותן קלות, מידי פעם דוחף את לשוני לתוך פיה, המשכתי לנשקה, שפתיי טיילו על פניה וירדו לכיוון צווארה, אוזנה, ליקקתי, נשקתי, נשכתי קלות, מצצתי, גלית כבר התמסרה לגמרי, נשמה בקול וגנחה, ליטפה את ראשי ונשקה אותי חזרה. פי ירד לכיוון השדיים החשופים, נשקתי אותם, מצצתי את הפטמות הזקורות, ירדתי על ברכיי, מנשק אותה מעל השמלה, מכניס את ידיי מתחת לשמלה, תופס את התחתונים ומוריד אותן, גלית לא התנגדה ואף עזרה לי לשחרר את רגליה מהם, זרקתי את תחתוניה הצידה ועליתי חזרה לאורך רגליה הארוכות, הרמתי את שמלתה לכיוון הבטן ואיכשהו דחפתי אותה מתח לחגורה הקטנה שהייתה על מותנה, חשפתי מפשעת מגולחת יפיפייה, הצמדתי את פניי והרחתי אותה, ריח משכר של חרמנות מילא את אפי, הרמתי לה רגל אחת והנחתי אותה על כתפי, היא שלחה יד לקיר הסמוך כדי לא לאבד שיווי משקל, פיסקתי טיפה את שפתיה הבשרניות, שלחתי לשון לחקור לעומק הכוס שלה, דוחף את לשוני עמוק לכוס הרטוב שלה, שותה את מיצי האהבה שלה, מזיין אותה עם לשוני, מידי פעם מוציא את לשוני ומעביר אותה לאורך החריץ שלה עד שמגיעה לדגדגנה, כל נגיעה מקפיץ את גופה, גלית מצמידה את ראשי למפשעתה, בקושי נותנת לי לנשום, מבין שהיא מתקרבת לשיא, תופס את דגדגנה בין שפתיי, מפעיל עליו לחץ ושולח במקביל את לשוני ללקק אותו, דוחף את האגודל שלי לכוס שלה, גלית כבר לא שולטת בגניחותיה, מרגיש את שרירי הכוס שלה ננעלים על האצבע שלי, בצעקה גדולה גלית גמרה, רגליה רעדו, היא דחפה אותי ונפלה על הרצפה, כל גופה מפרכס, נושמת בקצב מטורף, ניסיתי ללטף את גופה אך כל נגיעה הקפיצה אותה ובלי לדבר סימנה לי לתת לה זמן להירגע, אז ישבתי לצידה, צופה במחזה הכי יפה בעולם, רואה את גופה נרגע לאט לאט, קצב הנשימות שלה חוזר לרגיל, קמתי למטבח, מזגתי כוס מים והבאתי לה, אמרה לי תודה עם העניים ושתתה את כל הכוס כאילו לא שתתה ימים. הסתכלתי עליה ללא מילים, מהופנט ממנה, מאוהב בנשימות החזקות שלה, לראות אותה יושבת על הרצפה, מכווצת, נושמת בכבדות, מנסה להירגע היה אחד הדברים היפים שראיתי בחיי.
לאחר מספר דקות היא נרגעה, נשימותיה הפכו לשקטות יותר, גופה השתחרר, חיוך קטן על פניה, הלכתי לכיוונה שלחתי לה יד לעזור לה לקום, התחבקנו ארוכות, גלית נשקה אותי על השפתיים, הודתה לי והתנתקה ממני, מתחילה לסדר את בגדיה.
"את לא נשארת?" שאלתי בפליאה, כבר תכננתי את המשך הערב בראשי
"הייתי רוצה, אבל הילד צריך לחזור הביתה עוד מאט"
ליבי עצר לפעום ברגע, ילד?? איפה נפלתי? היא נשואה?….מיליון שאלות רצו לי בתוך הראש וכנראה שגלית שמה לב לזה, חייכה אלי והרגיעה אותי
"תירגע, אני לא נשואה, אבל כן אני אמא לילד חמוד, מקווה שתוכל לחיות עם זה כך שנוכל להמשיך להיפגש, אם לא, אני אבין ולא אכעס, אבל לא נפגש יותר. אל תענה עכשיו, זה משהו שצריך לחשוב עליו ברוגע. אני אלך, ברגע שתחליט תיצור איתי קשר או שלא ואני אבין" אמרה לי החיוך הכובש שלה, נשקה אותי שוב והסתובבה לכיוון הדלת.
"נראה לי ששכחת משהו" אמרתי כשידה החזיקה את ידית הדלת, גלית הסתובבה אלי וסימנתי לה עם המבט לכיוון התחתונים שלה שהיו זרוקים על הרצפה, היא צחקה קלות שלחה לי נשיקה באוויר, קריצה קטנה ויצאה מהדירה שלי.
ועכשיו, שאלת השאלות, ליצור איתה קשר או לא?
מה אתם מציעים ? 😊
אם אתה מרגיש נח עם זה, אין שום סיבה שזה צריך להפריע
ברור שכן. חיבור כזה לא מוצאים כל יום
ברור אסור לפספס הזדמנות כזאת הלוואי עלי 🌹
אם יש תקשורת טובה וכיף לך איתה אז כן לי אישית לא היה מפריע אני אוהב ילדים