טובה הגננת

טובה הגננת – מאת: אריה

למען הסר ספק:

עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

---

ב"גן-טובה" ביליתי מגיל שנה עד ארבע, אני אומר ביליתי כי היה לי שם טוב והייתי הולך לגן בשמחה, הרבה בזכות הגננת, טובה.

הרבה דברים טובים  אני זוכר מגן-טובה אבל הטוב בינם הוא שאת בתוליי איבדתי בין רגליה של טובה הגננת ו…לא!! טובה הגננת היא לא פדופילית! חס-וחלילה-וחס!! כבר לא הייתי קטין כשכל זה קרה.

הכל התחיל בחופשה שבין סיום התיכון לגיוס לצבא, כדי להעביר את הזמן ולהרוויח קצת כסף התחלתי לעבוד אצל יוסי הגנן שבדיוק העוזר האתיופי שלו החליט לקחת את המענק ולחזור לאתיופיה.

כיסחתי את הדשא בחצר של טובה הגננת, הגן היה סגור, טובה החליטה לקחת שנת שבתון אחרי שבעלה נפטר מהמחלה הארורה, היה חם והזעתי כמו סוס, היו לי אוזניות גדולות על האוזניים שלא תפגע לי השמיעה מהרעש החזק של המכסחת והמפוח אז לא שמעתי שהיא מתקרבת ופתאום הרגשתי יד נוגעת בי, ברגע הראשון נבהלתי אבל אז, כשהבטתי לצד, ראיתי את טובה הגננת, עומדת עם כוס גדולה של לימונדה קרה עם קוביות קרח ומגישה לי.

חשבתי שהיא מזהה אותי, שהיא יודעת מי אני ולכן הציעה לי את הלימונדה אבל הסתבר לי שלא, שלכל אחד שעובד אצלה בגינה היא מגישה. "שלום טובה הגננת" אמרתי עם הרבה יראת כבוד ועל פי המבט ראיתי שהיא לא מזהה אותי, טוב, לזכותה יאמר שגדלתי "קצת" והייתי לא מגולח, "הגננת טובה זה אני, יותם" הסברתי.

לרגע לא קרה כלום ואז, במין התפרצות שמחה היא חיבקה אותי, "אוי, יותמי", ככה זה בגן, אי אפשר לקרוא לך סתם יותם אלא צריך להוסיף את י' החיבה, "לא הכרתי אותך, איך גדלת" ושמעתי הפתעה בקולה כאילו ציפתה שכל חיי אני אשאר כמו אז בגיל ארבע, "מה אתה עושה? מה עושים דורוני ומיכלי ונועמצ'וק ו…" כן, גם צ'וק היא תוספת חיבה מקובלת.

"וואו, איך הזמן רץ" היא אמרה כשסיפרתי לה שסיימתי תיכון, "כל הכבוד, תמיד ידעתי שאתה מוכשר" היא הוסיפה כשציינתי שעוד שבוע אני מתגייס לקורס טייס, הייתי ממשיך לספר לה אבל אז בדיוק הגיע יוסי הגנן והאיץ בי לסיים כי הוא צריך שאני אכסח את הדשא בעוד כמה גינות אבל רגע לפני ששמתי שוב את האוזניות והפעלתי מחדש את המכסחת הגננת טובה הציעה לי לבוא בערב להמשיך לספר לה וכפתיון היא ציינה שהיא תאפה את עוגת השוקולד המפורסמת, זאת שכל השבוע חיכינו ליום שישי כדי לקבל חתיכה, ואני הסכמתי, רוב החבר'ה שלי ממילא כבר התגייסו ולפחות יהיה לי משהו שונה מלרבוץ כל הערב מול הטלוויזיה.

לטובה הגננת אי אפשר לבוא מרושל. התרחצתי, התגלחתי ושמתי אפטר-שייב ריחני, שטפתי את הפה עם מי פה בריח מנטול מרענן, לבשתי חולצת טריקו נקיה שקניתי בפסטיבל הג'אז באילת, זוג תחתוני בוקסר צמודים, הכי לבנים במגירה, מכנסי ג'ינס לא קרועים ובשעה שמונה בדיוק דפקתי בדלת.

טובה הגננת פתחה את הדלת עטופה בחלוק משי ארוך הקשור סביב מותניה בחגורה מאותו הבד. אם הייתי יותר מנוסה אולי הייתי מבין מתנועות השדיים שהיא בלי חזיה אבל לא הייתי כזה למרות שהגבר-גבר שלי כנראה כן הבין כי הרגשתי איך הוא מתעורר ומזדקף, נלחץ אל הג'ינס הצמוד. "אני בדיוק מסדרת משהו בגן, בוא נשב שם" היא חייכה לעברי והושיטה לי יד ופתאום הרגשתי דה-ז'ה-וו, אותו החיוך המזמין שהיא הייתה מקבלת אותי כשהייתי בא לגן.

"מה תשתה? תה? קפה? חם? קר? אולי שוקו?" והיא ציחקקה כשאמרה שוקו,

"קפה" עניתי במין גאווה של ילד גדול שמותר לו כבר לשתות קפה, "חזק, עם כפית סוכר אחת",

"אז חכה פה" היא הושיבה אותי באחד מכסאות הילדים הקטנים, "אני כבר חוזרת".

לא נוח לשבת בכסאות הקטנים האלה, אני לא מבין איך אמא ואבא הסתדרו עם זה בחגיגות שהיו בגן, אז ירדתי וישבתי על אחד המזרונים שהיו פרוסים על הרצפה. הגננת טובה חזרה עם מגש ביד ואם הייתי קצת יותר מנוסה וקצת פחות תמים הייתי רואה שחגורת החלוק שלה קשורה יותר ברישול והמחשוף שלה גדל.

כשהגננת טובה ראתה אותי יושב על המזרון, ובלי להרגיש מסדר פאזל שהיה מונח לידי, היא חייכה לעברי, "אתה צריך עזרה?" היא ציחקקה והתישבה מולי על השטיח, כמו שהייתה יושבת לשחק איתי כשהייתי בגן, הניחה את המגש על הרצפה ולרגע היה נדמה לי שאני רואה את התחתונים שלה, חוטיני שחורים או אולי זה היה בכלל שיער הערווה שלה, אבל היא סידרה מייד את החלוק, מותחת את הבד הדק למטה ומגלה עוד קצת למעלה, במחשוף שחשף את שולי שדיה הגדולים ונדמה לי שאפילו בציצי אחד את קצה העטרה הכהה ואצלי הגבר-גבר נמתח והתעבה עוד קצת.

שתינו ודיברנו, דיברנו על הילדים שהיו בגן, עניין את טובה לדעת אם יש לנו חברות וזה נראה לי תמים ולמיטב זכרוני היא חייכה כשאמרתי לה שלי אין חברה אבל אז לא ייחסתי לזה חשיבות.

השאלות שלה הפכו יותר אישיות אחרי שסיפרתי לה שדני, עוד אחד שהיה איתנו בגן, יצא מהארון. מצד אחד זה העציב אותה ומצד שני היא אמרה שכבר בגן הוא אהב לשחק עם בובות.

כשהיא שאלה אותי אם קיימתי כבר יחסי מין הסמקתי, התפתלתי ובעצם לא עניתי אלא שיניתי נושא וטובה לא לחצה אבל אחרי עוד כמה רגעים, כשסיפרתי לה שמיכל ואלון, או מיכלי ואלוני כמו שהיא קוראת להם, חברים כבר שנתיים היא שוב שאלה, אם הם עשו את זה ושוב הסמקתי אבל עניתי שכן, זה לא סוד כי מיכל סיפרה לכולם בלי בושה שאלון פתח אותה ופתח אותה היו המילים שלה, של מיכל, ושוב טובה הגננת שאלה אותי, "תגיד לי יותמי, אתה כבר עשית את זה?" ושוב הסמקתי אבל הפעם לא התחמקתי ואמרתי לה את האמת, שלא!

הגננת טובה קמה, ושוב שולי החלוק נפתחו לשניה והפעם גם אני, הלא מנוסה, יכולתי לראות שהיא בלי תחתונים ומה שאני רואה זה את שערות הערווה השחורות והמתולתלות שלה. הגננת טובה שאלה אם אני רוצה עוד קפה כי היא רוצה ואני אמרתי שכן, הייתי צריך את ההפסקה הזאת כדי להרגע ממה שראיתי ויותר מזה לתת לגבר-גבר שלי להרגע כי הוא נמתח עוד יותר ופחדתי שטובה תבחין בזה.

החלוק שלה היה מרושל עוד יותר כשהיא חזרה עם מגש ועליו הקפה ועוד חתיכה מעוגת השוקולד המופלאה שלה. "חשבתי שתרצה עוד חתיכה" היא התכופפה להגיש לי והפעם יכולתי לראות את החזה הגדול שלה במלוא תפארתו, כולל הפטמות! והייתי במצוקה, הלחץ במכנסי הג'ינס הצמודים שלי הלך והתגבר.

"תגיד לי יותמי" היא התחילה לשאול אחרי ששוב התיישבה על המזרון מולי, "אתה הומו?",

בשניה הראשונה הייתי המום מהשאלה. "לא!" הזדעקתי כשקצת התאוששתי מהשאלה המביכה, "לא אני לא הומו!" חזרתי שוב כדי להדגיש,

"אז למה עוד לא עשית את זה?" היא המשיכה וחקרה,

"אהה" הסמקתי, "את יודעת, זה לא כמו שאומרים על הדור שלנו, אנחנו די שמרנים, ביחוד הבנות, שומרות על הדובדבן שלהם לאביר על הסוס הלבן",

"יותמי" היא חייכה, "תגיד ת'אמת, ניסית פעם?",

"כן" הסמקתי,

"ומה קרה?" היא חייכה,

"אהה, פאשלה, לא הצליח, כשלון טוטאלי" הסמקתי עוד יותר, "למזלי גם אצלה זה היה ניסיון ראשון, וגם היא פישלה אז היא התביישה לספר ולכן אף אחד לא יודע",

"תגיד לי יותמי, לצבא התכוננת?",

חשבתי שהיא הרגישה שהנושא קצת רגיש לי ושינתה נושא, "כן" עניתי בגאווה, "הייתי בחוג כושר קרבי",

"ולבחינות הבגרות למדת?",

"כן, הרבה",

"יופי" היא חייכה אלי, "ולקראת הפעם ההיא מה עשית?",

"אהה, כלום, את יודעת, אהה" גמגמתי,

"אני יודעת" היא התקרבה אלי יותר והחגורה של החלוק נפתחה כאילו מעצמה, "הפעם הראשונה היא אף פעם לא פשוטה, ביחוד אם שניכם בתולים וצריך להתכונן וללמוד",

"כן" התבדחתי, "צודקת, אבל אין שום קורס כזה או אפילו חוג",

"לא צריך חוג, מה שצריך זה מישהי שתסכים ללמד אותך" היא הביטה עמוק בעיניים שלי, "מישהי מנוסה",

"כן אבל מי?" עדיין לא הבנתי למה היא מכוונת,

"יותמי, כל מה שקורה כאן ישאר רק ביננו!" וזאת לא הייתה שאלה זאת הייתה קביעת עובדה,

"מבטיח" ועדיין האסימון לא נפל לי,

"תשבע!",

"נשבע" הנחתי יד על הלב, "בחי אלוהים בספר התורה",

"אם אתה רוצה אני מוכנה ללמד אותך" ובתנועה מהירה החליקה את החלוק מעליה ונשארה לשבת עירומה!

הייתי בהלם. שתקתי. טובה הגננת ישבה מולי בישיבה מזרחית חשופה כולה ואני רק הבטתי בה בעיניים פעורות לרווחה. היא כבר לא צעירה, בגיל של אמא שלי אולי קצת יותר, היא לא הייתה אף פעם מלכת היופי אבל בטח שלא מכוערת, אין לה בטן שטוחה עם קוביות אבל גם אין לה כרס וצמיגים, אבל העיניים שלי התרוצצו בין השדיים הענקיים שלה, שמוטים ולא זקופים כמו של בת שמונה-עשרה אבל עדיין מגרים בטרוף, לבין חיבורי הרגליים, לחורשת השיער המתולתל ובעיקר לחריץ הוורוד שנמתח בין זוג שפתיים כהות. "הגננת טובה" גמגמתי,

"תקרא לי רק טובה, כבר מזמן אני לא הגננת שלך" היא צחקה,

"הגננת, אהה, סליחה, אהה, טובה" שוב גמגמתי, נבוך, "את, אהה, את, אהה" גמגמתי, כאילו תקליט שרוט החוזר על עצמו,

"עירומה?" היא קטעה אותי, "כן, אני עירומה, ואם תרשה לי אני אלמד אותך" היא אמרה בקול הכי רגוע ששמעתי בחיי, "יותמי, אתה לא תהיה הראשון שאני מלמדת" והפעם זה היה תורה להסמיק קצת, "אני לא יכולה לספר לך מי אבל תאמין לי, גם כאלה שאתה מכיר" היא עצרה לשניה ואז המשיכה במין קול קצת עצוב, "יותמי, מאז שבעלי נפטר אין מי ש… איך אתם הצעירים קוראים לזה? ינענע אותי? אז אם תסכים אתה תעזור לי ואני אעזור לך".

דילמה לטירון. מצד אחד היצר הרע צעק לי בקול "אל תהיה טמבל, אם היא נותנת תקח!" ומצד שני היצר הטוב ניסה לשכנע "תברח! זה לא מוסרי, היא כמו אמא שלךָ!", "היא לא האמא שלך" ענה לו היצר הרע, "היא כמעט! היא גידלה אותך" לא נכנע היצר הטוב אבל מי שניצח בסוף היה הגבר-גבר שלי שנמתח עוד יותר ולא השאיר לי ספק במה הוא רוצה שאבחר. "אני מסכים" השפלתי עיניים ולחשתי,

"מסכים למה?" היא הקשתה,

"מסכים שתלמדי אותי" והפעם כבר הבטתי בה כשאמרתי,

"אני שמחה" היא חייכה ובאופן מפתיע לבשה חזרה את החלוק שלה, "תוריד את הסנדלים ובוא" היא נעמדה, חיכתה שאוריד, הושיטה לי יד ועזרה לי לקום, "זיון טוב מתחיל במשחק מקדים" היא התחילה בשעור "אז תן לי להפשיט אותךָ" והיא שלחה ידים אל מתחת לחולצת הטריקו שלי והתחילה להרים לי אותה אל עבר הראש, מרימה ומלטפת, "תרים ידים" היא לחשה כשהם הפריעו לה להמשיך ומשכה את החולצה מעבר לראש והורידה לי אותה.

"וואו" היא החליקה על הבטן החלקה שלי, הרבה עבדתי על זה בחדר הכוח, "בוא נמשיך" היא שלחה ידים אל עבר החגורה שלי, "אל תפחד" היא ציחקקה כשברגע הראשון נרתעתי, "אני לא אוכל אותך" פתחה את אבזם החגורה והמשיכה לכפתור המתכת שבמכנסי הג'ינס שלי, פותחת ואחריו את הרוכסן והתחילה למשוך ולהוריד לי אותם, יורדת על ברכיה מולי, מושכת את המכנסיים הצמודים ותוך כדי כך גם מלטפת, ביחוד כשעברה מעל הבליטה בתחתוני הבוקסר הצמודים שנחשפו, עד שהצליחה להוריד אותם עד הקרסולים, "תרים רגל!" סימנה לי על רגל ימין ואני נתתי לה להוריד, "עכשיו השניה" סימנה על שמאל ונתתי לה להוריד גם משם.

"וואו, איזו הפתעה אתה מחביא שם" היא ציחקקה והזדקפה על הברכיים, מלטפת את האוהל שמתוח בתחתונים, "מעניין" היא ליטפה עם האצבע סביב ראש האוהל, סביב העטרה המתוחה שתחת הבד הדק, "בוא נראה מה אתה מחביא שם" היא דחפה את כפות ידיה אל מתחת לגומי של התחתונים והתחילה להוריד לי אותם, מושכת כדי לעבור מעל הגבר-גבר המתוח שעצר אותה וחושפת אותו לעיניה במלוא תפארתו, עוד משיכה והיא הורידה אותם עד הסוף.

רגע היא נשארה כך על ברכיה, אוחזת בו בכף ידה ומביטה בו במבט מעריך, "וואו! גדול!" אמרה בקול מתפעל, "באמת, אתה יכול להתגאות בו" המשיכה, "אשתך תהיה מאושרת!" ועוד לפני שהבנתי מה היא עושה היא ליקקה אותו, נישקה את ראשו וקמה, "בוא, עכשיו תפשיט אותי" היא חייכה לעברי ונעמדה בפישוק קל, "לאט ואל תשכח למזמז אותי" היא ציחקקה, "תלטף לי איפה שאתה רוצה, תנסה לגרות אותי".

את כל מה שראיתי בסרטים, גם הכחולים באינטרנט, ניסיתי לעשות לה. פתחתי לה את חגורת החלוק ודחפתי ידיים, ליטפתי אותה, שיחקתי לה בציצים, "בעדינות" היא לחשה כשלשתי אותם בחוזקה, "זה לא בצק ללחם", היא ציחקקה והובילה יד אחת שלי אל בין רגליה, מפשקת עוד מעט את רגליה ומתמסרת לליטוף שליטפתי, עוצמת עיניים ומחייכת חיוך מעודד, "כן, תמשיך" היא לחשה בקול מתאווה כשהעברתי בדחילו-ורחימו אצבע בין שפתי הכוס שלה, לא יודע איך היא תגיב, "כן, ככה" המשיכה באותה לחישה מעודדת כשתפסתי אומץ והעברתי שוב את האצבע לאורך החריץ והפעם חודר עוד יותר.

"מישהי מצצה לך פעם?" טובה שאלה, מחייכת,

"כן" עניתי בקול קצת מובך "אפילו יותר מאחת" הוספתי בגאווה,

"וגמרת להן בפה?",

"לא, הן לא הסכימו",

"ואתה ירדת פעם לאשה?" היא המשיכה ושאלה בקול מפתה,

"אהה" הסמקתי, "כן",

"יופי, אשה צריכה להיות מגורה כדי שפין גדול כמו שלך יכנס בקלות לתוך הפות העדין שלה" ובתנועה מהירה החליקה את החלוק מעליה ונשארה לעמוד מולי עירומה, "בוא" היא הניחה את כפות ידיה על כתפיי ודחפה אותי למטה, מסמנת לי לרדת, "בוא תרד לי, אני צריכה שתחמם לי ת'מנוע לפני שאתה נכנס".

ירדתי, חשבתי שאני יודע לרדת לאשה אבל מהר מאד הסתבר שלא, מהר מאד גם הבנתי למה אז, כשירדתי להן, הן לא התלהבו. טובה הדריכה אותי בדיוק מה אני צריך לעשות לה, אוחזת בראשי, מצמידה אותו לערוותה ואומרת לי מה לעשות עם הלשון שבתוכה ומה לא, מה מדליק אשה ומה פחות או אפילו הורס, איפה בדיוק לגעת ומה לחפש, איך למצוא את הדגדגן שלה, איך לתפוס לה אותו בשפתיי, איך לתופף עליו בעדינות בשיניי ואיך ומתי למצוץ כדי להדהיר אותה לשיא.

בפעם הראשונה בחיי טעמתי אצל טובה הגננת טעם של אשה שגמרה. הרגשתי איך היא נמתחת, הרגשתי איך הנשימה שלה הופכת למין התנשפות מהירה, הרגשתי שהיא מוחצת את ראשי חזק יותר לערוותה ו…"כן-ן-ן !" היא גנחה בקול, "כן! הנה!" והפה שלי התמלא בעסיס תאוותה.

"בוא!" טובה נשכבה במהירות על הגב, "בוא תעלה עלי" היא התנשפה "לאט!" גנחה ותפסה בידה את הגבר-גבר שלי כשנשכבתי עליה והובילה אותו אל המקום הנכון בין רגליה, אוחזת בו ולא נותנת לי לדחוף, "לאט" היא שחררה מעט והרגשתי איך ראש הזיין שלי חודר אל החריץ שחיכה לי בין רגליה, "לאט, הוא גדול" התנשפה כששחררה את ידה ואני לא הייתי צריך יותר ובתנועה איטית החדרתי את כל הזיין הנוקשה והמתוח עמוק אל תוך הכוס הרטוב והחם שלה.

"אל תזוז!" היא עצרה אותי כשרציתי להתחיל לפמפם, "קודם תשכב ותהנה מהרגע" והרגשתי איך שרירי נרתיקה מתכווצים ועוטפים את הפולש שחדר, "תרגע, יש זמן, לאט, זאת לא תחרות" היא המשיכה, "תתחיל לאט, כן, ככה" היא גנחה שהתחלתי לנוע בתוכה, לשפשף לאט את הזיין המתוח בין שפתי הכוס החובקים אותו ולהחליק בנרתיק המשומן בעסיס תאוותה.

נהניתי. שכבתי עליה ומחצתי אותה תחת גופי, הרגשתי את שדיה הרכים הנמחצים אל החזה שלי ואת הפטמות הנוקשות דוקרות אותו. "זה טוב?" היא שאלה עם חיוך על פניה,

"כן-ן-ן" וזה היה כן ארוך ומלא הנאה,

"גם לי" היא לחשה, "תמשיך",

המשכתי, 'זהו, אני כבר לא בתול!' חלפה המחשבה בראשי ולדעתי גם חייכתי, 'עשיתי את זה, אני מזיין!' וטובה כאילו הרגישה בזה כי היא פתחה עוד יותר את הרגליים וחיבקה אותי ברגליה, עטפה ונעלה אותם על ישבני ולחצה, "עכשיו יותר מהר" היא לחשה לי, נצמדת, "כן, ככה, תמשיך, עוד" ושמעתי את ההנאה בקולה.

"כן, ככה, חזק!" טובה גנחה בקול כשהגברתי עוד את הקצב, יוצא לאט כמעט עד הסוף ונכנס חזרה בתנועה מהירה וחזקה כמו שפעם ראיתי באיזה סרט כחול, "כן, עוד, תמשיך" היא המשיכה באותן לחישות תאוותניות, "כן, הנה, תן לי, תן לי את זה" והיא לחצה יותר ברגליה ונצמדה אלי בחוזקה, "כן, הנה! כן! עכשיו!!" היא צווחה במין אקסטזה כזאת ופתאום הרגשתי איך קירות נרתיקה נצמדים חזק סביב הזיין שלי ו"רגע! אל תזוז!" היא עצרה אותי מתנשפת ו…"תמשיך!" היא בבת אחת נרגעה, מחייכת.

"גמרתְ?" נשענתי על כפות ידי והבטתי עליה,

"כן" היא חייכה, "לא הרגשתָ?",

"הרגשתי אבל…" נתקעתי,

"זה בסדר, תרגע" היא הביטה בי, "בשביל פעם ראשונה אתה תותח-על" היא חייכה, " בפעם הראשונה הרבה גומרים לפני שאני אפילו מתחממת" היא ציחקקה, "תמשיך, טובות השתיים מין האחת" והיא עצמה עיניים והתמסרה לי, "תמשיך, חזק, כן ככה" הוסיפה כשחזרתי לפמפם אותה.

שתי גמירות לא הצלחתי לתת לה למרות שהיא אמרה לי שהייתי קרוב, הרגשתי שאני הולך לגמור וניסיתי לברוח, משגל נסוג כמו שקראו לזה בשעורי החינוך מיני שלא בדיוק מחנכים, "שלא תעז!" היא צרחה לי, מהדקת את לחיצת רגליה, "אל תפחד, אני לא אכנס להריון, תגמור לי בפנים, כן, אני רוצה להרגיש אותך בפנים…כן-ן-ן-!-!" היא צווחה כשהרגישה את המטח הראשון שיריתי בתוכה, כן ארוך ומלא הנאה, "כן, ככה! בפנים!" היא התנשפה אחרי המטח השני ואני צנחתי עליה בכל כובד משקלי, מעכתי אותה תחתיי אל המזרון הדק ויריתי בה גם את המטח השלישי.

"זהו גברבר, עשיתָ את זה" טובה ציחקקה אחרי שגלגלה אותי מעליה, "קום תתלבש. בשביל הפעם הראשונה זה מספיק" היא התעטפה בחלוק וקשרה את החגורה, מכסה כל טפח מאברי צניעותה הנשיים. "אם אתה רוצה תבוא גם מחר, יש לך עוד מה ללמוד" היא חייכה לעברי כשליוותה אותי לדלת, אולי כי ראתה שאני מאוכזב כי רציתי עוד ואולי גם לה זה לא הספיק, "בשמונה, אבל רק אם אתה רוצה" היא ציחקקה ולשנינו היה ברור שאני אגיע מחר.

אותו לילה לא הצלחתי להרדם, שוב ושוב שחזרתי את הנס שקרה לי, כן, אני קורא לזה נס כי בחלומות הכי ורודים שלי לא חשבתי שזה מה שיקרה באותו ביקור נימוסים אצל הגננת שלי. גם אחרי שנרדמתי חלמתי עליה, חלמתי מה אני הולך לעשות לה, הרבה רעיונות מסרטים כחולים שראיתי.

למחרת הזמן זחל כמו צב. זה היה יום העבודה האחרון שלי אצל יוסי הגנן אבל הוא לא עשה לי הנחות. כבר בשבע בערב התחלתי להתכונן, בדיוק כמו יום קודם, לטובה הגננת אי אפשר לבוא מרושל, בטח שלא אחרי מה שהיה לנו אתמול. התרחצתי, התגלחתי ושמתי אפטר-שייב ריחני, שטפתי את הפה עם מי פה בריח מנטול מרענן, לבשתי חולצת טריקו שחורה וצמודה שהבליטה את הריבועים בבטן, זוג תחתוני בוקסר צמודים, שחורים כמו החולצה, מכנסי פשתן מעט רחבים, שיהיה לגבר-גבר שלי מקום להמתח בנוחות אם יחליט, ובשעה שמונה בדיוק דפקתי בדלת.

ברגע הראשון התאכזבתי, ציפיתי לראות אותה עם חלוק כמו אתמול אבל היא הייתה לבושה בחולצה רכוסה כמעט עד הסוף, לא משאירה מקום להציץ לה ומעט שקופה כך שניתן לראות את צללית החזיה הלבנה שלבשה ובחצאית שהגיעה לה עד הברכים.

הפעם הלכנו לסלון, טובה הושיבה אותי בספה, הפעילה טלוויזיה, מבט לחדשות, והלכה להכין לנו קפה.

חשבתי שאחרי שהיא תגיש את הקפה היא תשב לידי ונתחיל אבל היא בחרה לשבת בכורסה ולצפות במבט, היה פיגוע בירושלים והפרשנים לא הפסיקו לדבר, מראה קצת מצחיק למתבונן מהצד, אני מביט בה ומחכה שתתחיל והיא שקועה בטלוויזיה.

הפסקת פרסומות הייתה הרגע שהאקשן התחיל. "אתה זוכר מה אמרתי לך יותמי?" היא פנתה אלי ועוד לפני שהספקתי לענות היא המשיכה, "משחק מקדים הוא המפתח לזיון טוב" היא חייכה לעברי, "חשבת על משחק מקדים?",

"אהה" היא הפתיעה אותי בשאלה שלה וניסיתי להרוויח זמן כדי לחשוב, "את תפשיטי אותי ואני אותך, עם מזמוזים?" ניסיתי,

"את זה עשינו כבר אתמול, תציע משהו חדש, משהו שידליק את שנינו",

"כן אבל אני לא ממש הפשטתי אותךְ אתמול",

"חרמנצ'יק" היא ציחקקה, "זה מה שבא לך? להפשיט את הגננת שלךָ?" היא צחקה, "בוא" היא קמה ונעמדה במרכז השטיח הגדול, "בוא תפשיט אותי, בוא תפשיט את הגננת שלך!".

ברגע הראשון הייתי קצת נבוך, עמדתי מולה ובידיים רועדות התחלתי לפתוח את כפתורי חולצתה, התחלתי מלמטה, משכתי לה את החולצה מתוך החצאית והתחלתי לפתוח כפתור אחר כפתור, הבטן שלה נחשפה ואחריה החזיה הלבנה, בכפתור האחרון עצרתי לרגע והבטתי בה, עומדת מולי מחייכת, חיוך מעודד להמשיך, פרמתי גם את הכפתור האחרון והחולצה נפתחה, דחפתי ידים, הסטתי את בד החולצה כשאני נוגע בעור שנחשף, החלקתי אותה מעל לכתפיה והחולצה נפלה לרצפה.

"קודם החצאית" היא לחשה לי כששלחתי ידים לחזיה שלה,

"בסדר" עניתי אבל לא התאפקתי ולפני ששלחתי ידים אל רוכסן החצאית מיששתי לה את הציצים הגדולים והרכים הכלואים בחזיה. פתחתי את הכפתור והרוכסן והחצאית החליקה מעצמה לרצפה, משאירה את טובה לעמוד בתחתוני ביקיני לבנים עם כתם רטוב קטן במפסעה וחזיה מתוחה שהזקיפה את שדיה הגדולים והדגישה את הפטמות הבולטות.

עמד לי והודיתי למכנסי הפשתן הרחבים, שוב מזמזתי לה את הציצים רק שהפעם גם החלקתי את רצועות החזיה לצדדים ולרגע היה נדמה שהציצים שלה בורחים מהחזיה. נצמדתי אליה, חיבקתי אותה ושלחתי שתי ידים אל קרסי החזיה במטרה לפתוח אותם, עשיתי את זה כבר פעם או פעמיים בעבר, זה שלא זיינתי לא אומר שלא התמזמזתי, אבל עכשיו הידים קצת רעדו לי ולקח לי קצת זמן וטובה? היא ניצלה את הרגע, מחככת את שדיה הגדולים בגופי, שולח ידיים וחופנת את פלחי ישבני, מושכת אותי אליה ומצמידה את ערוותה לבליטה הגדולה במכנסיי ומתחככת בה.

הצלחתי לפתוח והחזיה השתחררה אבל נשארה ככה ביננו עד שנפרדנו וגם היא צנחה לרצפה, לרגע שוב עצרתי, מביט בה, בעיקר בשדיה הגדולים עם העטרות הכהות הגדולות והפטמות הנוקשות שבמרכזן, לא זקופים כמו של בת 18, גם לא כאלה של בת 18 עם כאלה שדיים גדולים, אבל עדיין מפתים ומגרים, עובדה, הגבר-גבר שלי הזדקר ונמתח עוד יותר.

לא נתתי לה הרבה לחכות, תפסתי אומץ, דחפתי לה יד לתחתונים וחפנתי את הכוס שלה, "כן!" היא גנחה בתשוקה שהאצבע שלי חקרה בין שפתי הכוס שלה, "כן, ככה, תבדוק לי שמן" היא ציחקקה, עומדת בפישוק קל, עיניה עצומות והבעת הנאה מרוחה על פניה, "כן, ככה, תראה איזה יופי" היא המשיכה באותה התנשפות כשירדתי על ברכי ומשכתי את התחתונים שלה עד הברכיים ופתאום ראיתי שהיא עיצבה את חורשת שיער ערוותה המתולתל והפראי למברשת שיער ערווה מטופחת, "נכון שיש לי טוּטָה יפה?" היא שאלה כשהיא מרימה רגל אחר רגל ונותנת לי לחלץ את התחתונים שלה.

"כן" לחשתי חזרה, מביט באיבר המין הנשי שלה במבט מוקסם,

"אז תנשק לי אותה, ת'טוטה" היא ביקשה בקול מתחנחן,

הצמדתי את שפתי לשפתי הכוס הנפוחות שלה ונישקתי. נישקתי והסמקתי. העברתי את קצה הלשון לאורך כל החריץ, אוסף טיפות מעסיס תענוגותיה ובולע במצמוץ שפתיים קולני, "יאמי" ציחקקתי, מרגיש איך הגבר-גבר נמתח עוד מעט ומאיים לקרוע אפילו את המכנסיים הרחבות ושוב העברתי, ליקוק חזק וחודרני עוד יותר,

"עוד לא!" טובה אחזה בכתפיי ומשכה אותי, מסמנת לי לקום, "היום תורי למצוץ לך" היא חייכה לעברי ודחפה ידים אל מתחת לחולצת הטריקו שלי והתחילה לפשוט לי אותה, מרימה ומלטפת, מחליקה בהנאה על הבטן השרירית, לא חיכיתי שהיא תגיד לי והרמתי ידים, טובה חייכה ומשכה את החולצה אל הראש, מכסה את עיניי ועוצרת, נצמדת אלי ומחככת את שדיה הרכים בחזה העירום שלי, לוחצת אותם ונותנת לי להרגיש את פטמותיה הנוקשות כפלדה הדוקרות בי, עוד רגע ככה והיא המשיכה ופשטה את החולצה מעליי וזרקה אותה לרצפה, "אל תתנגד" היא דחפה אותי בעדינות לאחור עד שגבי נלחץ אל הקיר ורק שם היא ירדה על ברכיה מולי ושלחה ידים אל חגורת המכנסיים שלי.

קודם היא הורידה לי את המכנסיים, אחר כך היא נישקה את בד התחתונים המתוח בראש האוהל שצמח בהם, מנשקת ואפילו נושכת קלות בעדינות מחרמנת, מעמידה עוד יותר את מה שכבר ממילא עמד זקוף ומתוח, ורק כשהיא הרגישה אותו רוטט מתשוקה התחילה למשוך את התחתונים שלי למטה, מותחת שוב את הגומי כדי להתגבר על מכשול האובליסק המפואר המזדקר בין רגליי, "וואו" היא שוב התפעלה וחילצה בעזרתי את התחתונים מרגליי והוסיפה אותם לערימת הבגדים שלי, "וואו ועוד וואו, אם לא אמרתי לך אז גדול הקטן שלך" היא ציחקקה ונישקה אותו, נשיקה קולנית רטובה, "ואל תשכח שהיום תורי למצוץ לךָ",

"את לא חייבת" מלמלתי, יותר מנימוס מאשר באמת התכוונתי,

"אני לא חייבת, אני רוצה!" טובה ליקקה אותו, ליקוק רטוב וארוך, התחילה מהביצים, עלתה לכל אורכו וסיימה בכיפת הזיין המתוח, "ואני רוצה שתגמור לי בפה!" וזאת לא הייתה בקשה, זאת הייתה פקודה.

האמת שלא הרבה פעמים מצצו לי, אפשר לספור אותם על אצבעות כף יד אחת. הייתה רותי, עוד אחת מהשכבה שהייתה איתי בגן, והיא מצצה לי כששיחקנו פעם אמת או חובה, הייתה אנה מחיפה שהפסידה בהתערבות בג'מבורי האחרון, הייתה חדוה האתיופית בסמינר המדריכים והייתה הדסה הדוסית מעפרה שעשתה לי "קבלת שבת" מיוחדת כשהיינו אצלם בסוף-שבוע-קירוב-לבבות-דתיים-חילונים, אבל אף אחת מהן לא הרשתה לי לגמור לה בפה והנה עכשיו אני הולך לסמן עוד וי(V) אחרי ה-וי(V) הענק שסימנתי אתמול ברשימת החלומות הרטובים של כל גברבר כמוני.

כשטובה לקחה איתה את כוס הקפה שלא סיימה לפני שדחפה אותי לקיר והניחה אותה לידה כשירדה על ברכיה עוד לא הבנתי לַמָּה אבל עכשיו, כשהיא לקחה לגימה, גרגרה לרגע, בלעה והתחילה למצוץ לי, מציצות קולניות חזקות, ממש שואבות, הבנתי גם הבנתי, היה לה פה חם ששלח גלי-חום מגרים בזיין שתקוע בתוכו וממנו זרמים מהנים שהתרוצצו בכל גופי וכל מה שנשאר לי זה לפשק עוד מעט את הרגליים, להשען לאחור על הקיר, לעצום עיניים ולהנות מהפינוק המדהים שטובה הגננת העניקה לי, פינוק שאף אחת לפניה לא הצליחה אפילו להתקרב אליו.

לרגע היא הפסיקה למצוץ ואני פתחתי עיניים והבטתי בה. "אל תתלהב, אתה לא הראשון שאני מוצצת לו" טובה ציחקקה ולגמה עוד לגימה מכוס הקפה, לגמה, גירגרה, בלעה וחזרה למצוץ.

הייתה לה מין טכניקה כזאת, מוצצת חזק ובקול, מחייכת, עד כמה שיכלה לחייך כשזיין גדול כמו שלי תקוע לה בפה, ומביטה בי מלמטה היישר בעיניי במבט שכאילו אומר "תּוֹדֶה שמציצה כזאת עוד לא מצצו לך" והיא צדקה! מציצה כזאת אכן לא מצצו לי וגם הרבה אחרי לא מצצו לי ככה עד שפגשתי את דפנה אבל זה כבר סיפור אחר.

שוב היא הפסיקה, "רק שתדע שזאת גם לא הפעם הראשונה שאני בולעת" היא חייכה לעברי לפני שלקחה עוד לגימה, גירגרה, בלעה ושוב חזרה למצוץ ואחרי רגע ארוך של מציצה חמה ומפנקת שוב הפסיקה, "ואל תדאג, אתה גם תזיין היום" והיא הדגישה במיוחד את ה-גם, "סמוך עלי! פעם אכזבתי אותך?" ובלי לחכות לתשובה לגמה, גירגרה, בלעה וחזרה למצוץ לי, למצוץ ולשחק בביצים המלאות שלי, לגלגל אותם בין אצבעותיה.

לכול דבר טוב יש סוף וגם במציצה המפנקת הזאת הגיעה הרגע שהרגשתי שאני הולך להשפריץ, "זה בא!" הזהרתי אותה והיא המשיכה, "הנה זה בא!" צווחתי ודחפתי את עצמי הכי עמוק בגרונה, "אני גומר! הנה! הנה זה בא! זה בא!! זה בא!!!" וגמרתי, השפרצתי, מילאתי לטובה את הפה והגרון באותה זירמה גברית חמימה וריחנית שלי והגננת שלי בלעה את כל המטען ששיגרתי כמו גדולה!

טובה הלכה לשטוף את הפה, מגיע לה לא? אחר כך היא הכינה לנו קפה טרי עם עוד חתיכה מעוגת השוקולד הכל כך חביבה עלי. ישבנו אחד מול השני, אני בספה והיא על הכורסה שממול, ושתינו, מראה קצת סוריאליסטי כי שנינו היינו עירומים ויותר מזה טובה ישבה עם רגליים מפושקות וכל האוצרות הנשיים שלה חשופים בפני.

"זה בסדר, תביט לי בטוטה" היא חייכה למראה המבט הנבוך שלי, מנסה לא לבהות בחריץ הוורוד המבריק בין רגליה, "זה יעזור לך להעמיד אותו מחדש" היא כאילו במקרה ליטפה לעצמה בעדינות שם עם האצבע, "זאת אומרת רק אם אתה רוצה לזיין" היא צחקה.

"אני רוצה" מילמלתי והישרתי מבט אל הכוס שלה ואכן זה הוכיח את עצמו, הרגשתי איך מה ששכב מדולדל ורופס בין רגליי התחיל להתעורר מחדש.

"אל תתבייש, תשפשף לעצמך" טובה לחשה לעברי בקול מפתה כשהבחינה שנחש-המכנסיים שלי הרים ראש וליטפה לעצמה בתנועות מגרות, מעבירה אצבע חוקרת לאורך החריץ הוורוד, אוספת מאגלי עסיס תשוקתה ועם חיוך גדול על שפתיה טועמת וממצמצת בשפתיה בהנאה, "תשפשף, לא רק אני צריכה לגרות אותך, גם אתה צריך לגרות אותי" היא הסבירה.

הלב דפק לי במהירות, "אני יכול לשאול אותךְ משהו?" תפסתי אומץ,

"תמיד" היא ענתה, רצינית, "בשביל זה אני פה, לא?" היא ציחקקה,

"איזה משחקים מקדימים יש? חוץ מלהפשיט, משחקים שאת ממליצה לי",

"למשל זה, שאנחנו יושבים אחד מול השני ומאוננים, אבל זה רק כשאנחנו כבר עירומים",

"ומה עוד?",

"יש סטריפ-פוקר, אני ובעלי שיחקנו בזה הרבה, ויש סטריפ-טריוויה",

"סטריפ-טריוויה?" התפלאתי, על סטריפ-פוקר שמעתי, אפילו פעם אחת שיחקנו את זה בחבר'ה אבל רק עד השלב שנשארים רק עם התחתונים והבנות גם עם חזיה, לא יותר מזה, אבל על סטריפ-טריוויה לא שמעתי אף פעם,

"כן, גם זה אחד מהמשחקים האהובים עלינו אבל בעלי תמיד היה מנצח אותי, הוא ידע כל כך הרבה" והיה הרבה געגוע בקולה כשהיא דיברה על בעלה שנפטר, "היינו שואלים בתורות, השואל היה מוריד בגד למי שלא ידע את התשובה, עם למזמז" היא חייכה והליטוף שלה התגבר והפך מגרה עוד יותר, "ובסוף, המנצח היה בוחר את התנוחה".

עמד לי, טובה הביטה בזקפה המתוחה שהתנוססה בגאון בין רגליי וחייכה, "אני רואה שהצליח לנו, שנחש המכנסיים שלך שוב מוכן להקיש" היא חייכה, "בוא!" היא קמה והושיטה לי יד והובילה אותי לעבר חדר השינה שלה, "אתמול עשינו את זה בתנוחה המיסיונרית, היום נעשה את זה בדוגי-סטייל!".

מה זה דוגי-סטייל היא לא הייתה צריכה להסביר לי. נכון, לא עשיתי את זה אף פעם אבל האינטרנט מלא בסרטים כאלה. טובה עלתה על המיטה ונעמדה על ארבע, שדיה הגדולים תלויים תחתיה, מתנדנדים קלות, ברכיה על שפת המיטה ושוקיי רגליה המפושקות בולטות החוצה, "אתה יודע מה לעשות או להסביר לך?" היא ציחקקה,

"יודע" עניתי בקול קצת נעלב וכיוונתי את הזיין המתוח עם היד אל החריץ הקסום,

"רגע!" היא עצרה אותי, בורחת מעט קדימה עם הישבן שלא אחדור, "אני אוהבת שקודם מנשקים אותו, שיידע שאוהבים אותו והוא לא סתם כלי קיבול לפריקת לחצים" היא הפתיעה אותי.

התכופפתי ונישקתי את שפתי הכוס הנפוחות שלה, "גם ליקוק" היא ביקשה בקול מתפנק. הייתי חרמן בטרוף, הייתי עושה כל דבר רק שתיתן לי כבר לדחוף לה אז ליקקתי, ליקוק ארוך לאורך כל החריץ ואחריו עוד נשיקה תאוותנית על השפתיים הרכות, ו…"כן!!" וזה היה כן שטוף זימה, "עכשיו בוא!" והיא לא הייתה צריכה לחזור על זה שוב, במהירות הזדקפתי, כיוונתי ובתנועת אגן חזקה נעצתי את כל הזיין המפותח שלי עמוק אל הכוס הרטוב והחמים שלה.

אחזתי במותניה, כמו שראיתי בכל הסרטים, והתחלתי לפמפם. "לאט, קודם לאט" היא גנחה בתשוקה, "תהנה, אני לא בורחת" היא המשיכה ואני עשיתי כדבריה, דפקתי אותה בתנועות ארוכות וחזקות, יוצא כמעט עד הסוף ותוקע אותה, מרעיד את גופה ובמראה שבצד ראיתי את שדיה הגדולים משתוללים לכל עבר.

"לאט לאט תגביר את הקצב" היא הדריכה אותי. "עכשיו גם תשחק לי בציצים" היא ביקשה אחרי שהגברתי את הקצב ואני גחנתי מעליה, שלחתי ידים והתחלתי ללוש את שדיה הרכים, "כן!" היא גנחה בהנאה, "אני אוהבת שמשחקים לי בבזזים" ומסתבר שהגננת שדאגה כל כך שלא נגיד 'זיין' אלא 'בולבול' ואפילו במקום 'פיפי' ו'קקי' התעקשה שנגיד 'קטנים' ו'גדולים' יודעת, כשהיא מיוחמת, גם לדבר גסויות ואין ספק שהיא הייתה מיוחמת, כל שפת הגוף שלה צעקה את זה, ואולי כדי להוכיח את זה סופית היא גמרה! היא הפכה רטובה עוד יותר וקירות נרתיקה התכווצו בחוזקה סביב הזיין שלי ו…"כן!! הנה, גמרתי!!" היא צווחה בקול, מתנשפת, "וואו, עוד, עוד, תמשיך, בוער לי הטוטה, עוד" ואני המשכתי, לא הייתה לי שום כוונה להפסיק.

"לא!" היא הזדעקה כשרציתי להזדקף ועצרה אותי, "תמשיך לשחק לי בציצים" היא ביקשה, "בפטמות, שחק לי בפטמות" היא גנחה בהנאה, "תצבוט לי", "איי!! לא כל כך חזק!" היא צווחה, "זה כואב, פטמה היא נקודה רגישה", "לא תמשיך, בעדינות, קצת יותר בכוח" היא המשיכה להדריך, נותנת לי שיעור תגבור באיך לפנק אשה באמצעות הפיטמה שלה, "כן! ככה, בדיוק" היא גנחה בהנאה כשמוללתי את הפטמות שלה בדיוק כמו שהיא אוהבת.

זיינתי אותה בלהט, לשתי לה את שדיה ושיחקתי לה בפטמות כמו שהיא אוהבת. כשהזדקפתי שוב היא לא עצרה אותי, אחזתי חזק במותניה וטחנתי אותה. ישבני נע קדימה ואחורה והזיין שלי החליק במעמקי הכוס המשומן היטב שלה, "כן, הנה!" הוא שוב הכריזה בקול, "כן, תמשיך, ככה!" היא התנשפה בכבדות, "כן, הנה, הנה זה בא לי" היא גנחה בתשוקה, עוד כמה פמפומים, עוד כמה נעיצות חזקות, ואורגזמה שניה התפוצצה בתוכה, אורגזמה חזקה שטילטלה את גופה וסחטה ממנה שורות גניחות התמוגגות תאוותניות, הברות חסרות פשר קולניות שנוטפות הנאה צרופה ו…"וואו, גמרתי" וגם בלי לראות ידעתי שהיא מחייכת, "כן, תמשיך" היא גנחה כשהמשכתי לטחון אותה, "כן, תמשיך, חזק עושה לי את זה, תמשיך! ככה!".

עם האוכל בא התאבון, נתתי לה שתי גמירות ורציתי לתת לה גם את השלישית. "אני רוצָה לשכב" היא התנשפה והתחילה לרדת לאט קדימה ואני אחריה, לא יוצא! נשכב עליה ומוחץ אותה אל המיטה, שוכב וממשיך לזיין. טובה סגרה את רגליה והחיכוך התגבר, שולח זרמים מענגים בכל גופי. טובה פתחה רגליים רחב והרגשתי איך אני חודר יותר עמוק לתוכה. "איך יותר טוב לך?" היא שאלה וסגרה שוב את הרגליים.

"ככה" התנשפתי, "סגורות",

"ואיך עכשיו?" והיא שילבה את כפות ידיה על העורף, מתמסרת כולה,

"עוד יותר טוב" התנשפתי, אין ספק שאשה ששוכבת ככה תחתיך זה מחרמן בטרוף, מחרמן אבל מזרז ת'גמירה, "בואי" לחשי לה כשהרגשתי שזה מתחיל לעלות לי,

"רגע!" היא צווחה, "עוד רגע! הנה… הנה!… עכשיו!!" הרגשתי את הכיווץ בנרתיקה ואת הרטיבות המתגברת, "כן, עכשיו, תן לי!" ואני נתתי, גמרתי, השפרצתי במין הנאה לא מוכרת, לא רק גמרתי, גמרתי ביחד! עוד וי(V) לרשימת המטלות של הגברבר המצוי.

"אני יכול לשאול אותך משהו?" שאלתי כשהתחלתי להתלבש והיא שוכבת ככה על הצד, עירומה ומתבוננת בי,

"כן" היא חייכה, "בשביל זה אני פה, לא?",

"אני הראשון שלך אחרי שבעלך נפטר?",

"לא!!" וזה היה לא תוקפני שאומר אל תשאל יותר על בעלי,

"סליחה" מילמלתי, מסמיק, "ואיך אני במיטה?" והסמקתי עוד יותר,

"תותח!" והקול שלה היה שוב רך ומחייך, "אמרתי לך, אשתך תהיה מאושרת".

"תודה" אמרתי כשכבר עמדתי מחוץ לדלת הבית והיא מולי, עטופה בחלוק שלה הקשור ברישול, "תודה" מלמלתי שוב, מקווה שהיא תגיד לי לבוא גם מחר אבל זה לא קרה.

"תודה לך" היא חייכה לעברי, "העונג היה כולו שלי" הוסיפה, גחנה ונישקה אותי על הלחי וסגרה את הדלת.

** אפילוג **

זהו, לא עשינו את זה יותר. בסוף השבוע החבר'ה חזרו והייתי איתם, אחר כך התגייסתי, בחופשות הראשונות הייתי כל כך עייף שהייתי ישן רוב הזמן או נפגש עם החברים כדי להחליף חוויות וככה ערב אחד פגשתי את נורית שפתחה בפניי את שעריה, אפילו זה האחורי, ויותר לא הייתי צריך את הגננת טובה בשביל לזיין.

אחרי הפעם הראשונה שעשיתי את זה עם נורית היא אמרה עם חיוך מסופק של מי שקיבלה את עונתה "תדע לך יותם, בשביל פעם ראשונה הייתָ תותח-על" ואני לא תיקנתי אותה שבעצם אמרתי לה שזאת הפעם הראשונה שלי עם צעירה כי נשבעתי לטובה הגננת שאני לא אספר במיוחד שהיא גם מכירה אותה אבל מה זה חשוב? העיקר שהיא חושבת עלי טובות.

 

עבר מאז זמן, היום אני כבר לקראת סוף קורס טייס וטובה חזרה להפעיל את הגן אבל למרות שלא עשינו את זה יותר ואפילו שסקס לא חסר לי (אתם יודעים איך זה? לא קשה לתפוס זיון, בייחוד לא באוניברסיטה, כשהבנות חושבות שנולדתָ עם יהלום בקצה)  בכל פעם שאני עובר ליד 'גן-טובה' פתאום נעמד לי! ואני שואל את עצמי 'למה?' ויותר מזה אם יום אחד יהיה לי מספיק אומץ לדפוק בדלת שלה ולבקש עוד שיעור מעשי או אולי אז כבר יהיה גם לי מה ללמד אותה?

 

**** סוף (וכל סוף הוא התחלה חדשה) ****