כל הדרך הביתה עוד הייתי בטוחה שזה חלום
שעוד רגע קט אתעורר והמציאות תתפח עלי פני
חשבתי אפילו לצבוט את עצמי עד שיכאב כדי לנסות ולהתחיל להבין
איך זה שלא ראיתי מה הולך להגיע
איך הצלחת לתפוס אותי כל כך לא מוכנה
ערב שאירגנתי בקפידה כדי לחגוג לך יומולדת בצורה המושלמת ביותר שאני יודעת
גיששתי ובדקתי מה יפתיע אותך, מה יחייך אותך להרבה זמן
ובסוף מצאתי את המתנה המושלמת
הוספתי לה עוד מספר פריטים שיסמלו את הברכות
וכתבתי ברכה מכל הלב, איחולים לשנה נפלאה וטובה עוד יותר מקודמתה
הגעתי אליך לדירה החדשה בפעם הראשונה
אחרי שהבעת חשש בתחילת השבוע מהגעתי לדירה שמא ניסחף לרגע אינטימי מידי
אחרי שטרחת כל כך בחצי השנה האחרונה להבהיר לי שאתה לא נמשך אלי מינית עוד, שאתה צריך הרבה יותר, שאתה מפחד לחזור אחורה
אחרי שכל מה ששמעתי בשנה האחרונה הוא שאני לא מספיקה עבורך, שאתה רק רוצה להיות חבר ולא יותר
אחרי שהטמעתי את כל המסרים הללו
אחרי שהחלטתי להגיע בפעם האחרונה כדי לראות אותך סוף סוף מסודר ובמקום שתמיד ידעתי שבו אתה צריך להיות
באתי בלי צפיות בכלל
עליתי במדרגות
בידיעה ברורה שדבר לא יקרה כאן מלבד צחוק ושיחה טובה עם איש כל כך יקר עבורי שאני חייבת לשים בעבר
דפקתי על הדלת
בלי חשש ובלי התרגשות, מחוייכת ובלי נשימה (בכל זאת…. אין מעלית ולמה שתגור בקומה ראשונה? אם לענות אותי אז מההתחלה וכמו שצריך :))
פתחת אותה עם חיוך
בשניה שנכנסתי הרגשתי כמו בבית
אתה התהלכת בדירה כמו מלך בארמון, גאה וזקוף, מסביר לי על השינוים שאתה מתכנן ועל יעוד כל חדר
התיישבנו בסלון
לאט לאט הוצאתי מתיק הגב את כל ההפתעות מלוות בברכה
כמה כייף היה לראות את פניך עם כל דבר שיצא מתיק הקסמים הבלתי נדלה
אני חושבת שבאמת לא ציפית לכל כך הרבה
אני אוהבת לתת ולראות את פני זה שמקבל, בייחוד אם קלעתי
זו ההרגשה הנפלאה ביותר
ואז זה קרה
בלי לתכנן, בלי להבין, בקושי קלטתי שהלשון שלך מטיילת לה חופשי בפי והידיים שלך מוצאות את דרכן בצורה עיוורת בניגון עתיק ומוכר על גופי
לקח לי כמה שניות להתאפס
אני חושבת שעד הסוף לא ממש קלטתי מה בדיוק קרה שם.
אחרי שהחלק הזה נגמר, התלבשתי והתיישבתי על הספה
סתורת שיער ומבולבלת
מנסה לקלוט איך….. למה…..
הרי שידרת אחרת לגמרי
דיברת אחרת לגמרי
ופתאום הכל השתנה
180 מעלות של סיבוב חד
אח"כ ישבנו ודיברנו
דיברנו על להיות יחד בפורמט כזה או אחר
עשינו תאום ציפיות מהמערכת המתחדשת
אמרת מה אתה צריך ואני החזרתי באותה המטבע, אולי כבדה קצת יותר
וכל הזמן נתת בי מבט כזה מחוייך שלא הבנתי
סיכמנו שהולכים לדרך חדשה
שוב ביחד
שני אנשים דומים אבל שונים
שנים שמכירים אבל לומדים מחדש
שאלתי שאלות רבות, לא חסכתי דבר
שאלתי את אותה השאלה אין ספור פעמים "אתה בטוח?"
כן, ענית עם חיוך
טוב לי איתך, הוספת
והמבט הזה נשאר ממוקד בי, לא מסיר ממני מבט אף לא לרגע, עם חיוך של שביעות רצון שלמות פנימית שמעולם לא ראיתי אצלך
איחלתי לך שוב מזל טוב ויצאתי מהדלת
לא זוכרת איך ירדתי את המדרגות
לא זוכרת שנכנסתי לרכב
לא ממש זוכרת את הדרך הביתה
לא הצלחתי להרדם כמעט עד אור הבוקר
זה באמת קרה?
כנראה שכן כי אין לי מציאות אחרת
עוד מנסה לעכל
משחזרת לי בראש את השיחה
מה אמרת, מה עניתי
מבולבלת פקחתי עיני אחרי שעתיים של שינה טרופה
הפתעת אותי בגדול
לא ראיתי את זה מגיע
לא התכונתי, לא הרגשתי את זה מגיע
לא הייתי מנחשת לעולם שההפתעה שאני תכננתי תסובב אלי
שממפתיעה אהפוך למופתעת
לזה חיכיתי ולזה לא הייתי מוכנה
זה מה שרציתי לשמוע ממך ולא הייתי מוכנה
אז למה אני כל כך מבוהלת?
זה ייקח זמן, אני יודעת
אני תוהה ביני לביני אם הפעם זה יראה אחרת
אם הפעם באמת תשקיע ותילחם בחומות עד להריסתם המוחטת
אני תוהה אם אצליח להשתחרר באמת אליך
לתת בך שוב את מבטחי ואת אמוני
אם לא אפגע שוב
אם תצליח לתת לי את הבטחון במקומי אצלך
אם אתה באמת שלם עם ההחלטה הזו ורוצה לעמוד מאחוריה
אם אתה באמת באמת רוצה אותי שוב בחייך
בפורמט הזה
כמאהבת
