הברק של ירון – פרק 1

"מה לעזאזל קורה פה?"
אני אומר ברגע שאני פוקח את עיניי, אני מסתכל מסביב ואני במיטה של בית חולים. איך הגעתי לפה? מה קרה? אני מנסה להיזכר אבל לא מצליח, הדבר האחרון שאני זוכר זה שרכבתי על האופנוע בכביש 4 דרומה באמצע סופת ברקים.
אני שולח יד לעבר הכפתור האדום ולוחץ עליו אבל שום דבר לא קורה, לוחץ עליו שוב ושוב כמו אחוז אמוק עד שאחות מבוגרת נכנסת לחדר.
"באמת הגיע הזמן שתתעורר ירון"
היא אומרת ואני מסתכל עליה
"מה קרה?"
אני שואל אבל היא מתעלמת ופונה לכיוון הדלת
"אילנה, תקראי לדוקטור ברקוביץ, ירון כץ התעורר"
היא צועקת לעבר המסדרון.

רופא גבוה מזוקן נכנס לחדר וישר ניגש לכיווני
"תקחי לו בדיקות דם ומדדים"
הוא אומר לעברה שנעלמת מהחדר וחוזרת מהר, שמה חוסם על היד ומתחילה לשאוב דם מידי הימנית.
"מה קרה?"
אני שואל את הרופא שרק מסתכל עליי ועל המוניטורים
"דוקטור!"
אני מרים טיפה את קולי
"הכל בסדר מר כץ"
הוא אומר ומתחיל לבדוק אותי, מעביר פנס ימינה ושמאלה מול עיניי
"איך אתה מרגיש?"
הוא שואל
"בסדר, אני חושב, מבולבל קצת"
אני משיב
"זה טבעי אחרי חודשיים וחצי שלא היית בהכרה"
דוקטור ברקוביץ אומר
"חודשיים וחצי?"
אני שואל בפליאה
"כן, מאז שהגעת לפה"
הוא עונה מהר ומתחיל לבדוק רפלקסים ברגליים ובידיים
"למה… הגעתי לכאן?"
אני שואל והוא ממשיך בבדיקה
"אתה לא זוכר שנפגעת ממכת ברק?"
הוא שואל אותי ואני מניד בראשי לשלילה
"אילנה, תתקשרי למשפחה של מר כץ, תודיעי להם שהוא התעורר"
דוקטור ברקוביץ צועק לעבר המסדרון.
עוד רופאים מתחילים להיכנס לחדר ואני מתחיל להרגיש כמו קוף בקרקס או בגן חיות, הם מדברים ביניהם אבל אני לא מקשיב למילה שהם אומרים, הדבר היחיד שאני חושב עליו זה על החודשיים וחצי שלא הייתי בהכרה.

האחות נכנסת לחדר
"בדיקות הדם תקינות דוקטור"
היא אומרת
"מצוין"
הוא עונה לה וההורים שלי בדיוק נכנסים לחדר, אמא כולה בוכיה ומתייפחת ישר באה לחבק ולנשק אותי, אבא עומד ליד המיטה בהתרגשות
"פחדנו שאיבדנו אותך"
אבא אומר ואני מסתכל לעברו
"מתי אני אוכל ללכת הביתה?"
אני שואל אבל לא מקבל תשובה, אני מבולבל מכל מה שקורה פה, אולי זה בסך הכל חלום שאני עומד להתעורר ממנו. הדמעות של אמא זולגות על פניי עד הרגע שהגוף שלי קורס שוב ואני עוצם את עיניי בחזרה.

"בוקר טוב ישנוני"
אני שומע את הקול של שני אחותי ברגע שאני פוקח את עיניי, אני מסובב את הראש אליה ומחייך
"הדאגת את כולם"
היא אומרת בזמן שאני מסתכל סביב
'שיט… זה לא חלום'
אני אומר לעצמי בראש
"אבא ואמא בחוץ מדברים עם הרופאים"
שני אומרת ואני מהנהן בראש
"לפי מה שאני מבינה כל הבדיקות שלך תקינות ויש סיכוי שתצא עוד כמה ימים הביתה"
שני אומרת בזמן שהיא מחזיקה לי את היד
"את יכולה לעזור לי לקום?"
אני שואל אותה והיא מתרוממת על רגליה, נותנת לי שתי ידיים שיעזרו לי להתיישב. אני מנסה לרדת מהמיטה
"אני לא חושבת שכדאי"
שני אומרת אבל אני מתעלם ממה שאמרה, זורק מעליי את השמיכה ומנסה להוריד את הרגליים לרצפה, שני מתחילה לצחוק
"מה מצחיק?"
אני שואל
"זיקפת בוקר של חודשיים וחצי"
היא אומרת וצוחקת בקול רם. אני מסתכל לעבר המפשעה שלי והזין שלי פשוט עומד כמו שהוא לא עמד מעולם. אני שולח יד לעברו ונוגע בו, הוא מרגיש לי גדול יותר, גם עבה יותר ממה שאני זוכר.
אני יורד מהמיטה ושני מחזיקה לי את היד, מסדרת לי את הפיג'מה כדי שתסתיר את הטיל הבליסטי שמתנוסס לי בתוך המכנס.
"אסור לך לרדת מהמיטה!"
אחת האחיות צועקת עליי אבל אני מתעלם ממנה. מתהלך בקושי, צעד אחרי צעד, כאילו הרגליים שכחו איך אמורים ללכת.

אני ושני חוצים לאט את המסדרון ואמא רצה לעברי
"ירוני, אתה צריך להמשיך לשכב"
היא אומרת
"נראה לי ששכבתי יותר מדי"
אני אומר לעברה ומחייך
"תביאי לי סיגריה"
אני אומר לשני בזמן שאנחנו צועדים לאט לעבר הטריאז' הפתוח. אני מדליק את הסיגריה, שאיפה ראשונה אחרי חודשיים וחצי
"רק שתדע שאמא לא זזה ממך, כל יום הייתה יושבת שעות ליד המיטה שלך, מדברת איתך ואפילו מנקה אותך עם ספוג רטוב"
שני אומרת ואני נחנק לרגע מהעשן של הסיגריה
"אמא קילחה אותי?"
אני שואל
"רוב הפעמים, בשאר הזמן אני ואפרת דאגנו לזה"
שני אומרת ומחייכת
"ערום לגמרי?"
אני שואל
"כן, ערום לגמרי. דאגנו לנקות אותך יסודי"
שני אומרת ואני לא מוציא הגה מהפה, לוקח עוד שאכטה מהסיגריה ונותן אותה לשני
"אני מניח שאני צריך להגיד תודה שטיפלת בי"
אני אומר לה
"אתה אח שלי, ברור שאני אטפל בך"
שני אמרה.

כמה שעות אחרי זה אחת האחיות נכנסה לחדר ושוב חזר הריטואל על עצמו, לקיחת דמים, בדיקת לחץ דם ומדדים. אינגה היה כתוב לה על תג השם, בלונדינית עם קארה וכשהיא התכופפה החזה שלה שהיה עטוף בחזיה שחורה התגלה מולי.
חודשיים וחצי בלי, בלי זיונים ובלי אוננות והזין שלי עם חיים משלו מתרומם ומזדקר
'חבל שאני לא יכול לחפון את השדיים האלה'
אני חושב לעצמי בלב, אינגה הסתכלה עליי וחייכה. היא פתחה עוד שני כפתורים בחולצה ומשכה את החזיה מעלה
"אתה יכול לחפון אותם. אני יודעת שאתה רוצה"
היא אומרת ואני מתיישב מולה ושולח את שתי ידי לעברה, נוגע בשדיה, מרגיש איך האיבר שלי עומד לפרוץ מהבד. מדמיין את אינגה עושה לי ביד עד שאני משפריץ תכולה של חודשיים וחצי מהביצים שלי.
להפתעתי היא שולחת יד ומושכת לי מעט את המכנס והתחתון, מזליפה קרם לחות שעומד על השידה על ידה ומתחילה ללטף לי הזין, אוחזת בו בעדינות, מעלה ומורידה את היד עליו, אני נאנח מעונג בעודי חופן שדיה
'מה לכל השדים והרוחות קורה פה'
אני חושב לעצמי לשניה, אבל התחושה הזאת של אינגה עושה לי ביד מחזירה אותי למציאות שוב, אני עוצם את עיניי ומתרכז בתחושה, מדמיין אותה מוצצת לי את הזין וכעבור כמה שניות מרגיש רטיבות וחמימות על הזין שלי, אני פותח עיניים ואינגה משתופפת מולי, איברי בפיה וראשה עולה ויורד על זיקפתי.
אני לא צריך הרבה יותר מזה כדי לירות מטחי זרע אדירים בפיה, תוצרת של חודשיים וחצי משתחררת בבת אחת, כמו סילונים.
היא מזיזה את ראשה ממני, פיה נוזל מהזרע שלי והיא משתעלת, איברי ממשיך לטפטף את שארית הנוזל
"תודה"
אני אומר לה והיא לא עונה, מנקה את פניה במגבת ומכפתרת את חולצתה. אני נכנס לאט לאט למקלחת להתנקות
"ניקיון דחוף לחדר שבע"
אני שומע את אינגה כורזת בכריזה לפני שאני פותח את המים.

כעבור ארבעה ימים השתחררתי מהמחלקה, אמא התעקשה שאני אבוא להיות בבית איתה ועם אבא ולא משנה כמה התנגדתי זה לא עזר.
אני לא מאמין שבגיל 24 אני חוזר לגור עם אבא ואמא, גם אם זה לתקופה קצרה.
הימים אצל ההורים היו מאתגרים, אמא לקחה חופש וקירקרה סביבי בלי הרף. שני ואפרת האחיות הקטנות שלי בדקו גם בכל הזדמנות מה איתי, איך אני מרגיש ואם אני צריך משהו.
"ירון, אני ואבא דיברנו ובינתיים אנחנו נשלם את שכר הדירה שלך עד שתחזור למסלול"
אמא אמרה ואמרתי לה תודה
"מה שחשוב שתאזור כוחות ותשלים את החומר שפיספסת בלימודים"
אמא המשיכה.
כן, הלימודים, ממש שכחתי מזה חשבתי לעצמי.
"כמה מהחברה שלך שלחו לנו הודעה שמהיום יבואו ויעברו איתך על החומר שפיספסת"
אמא אמרה ואני הינהנתי בראשי.

כשאמא יצאה מהחדר הדבר היחיד שחשבתי עליו זה כמה אני מת לזיין. עצמתי את העיניים ודמיינתי את נטלי, אוחחח נטלי עם העיניים הירוקות, החזה הגדול והישבן המחוטב שתמיד עטוף בטייץ צמוד שגורם לך לרצות להפליק לה על הישבן כל פעם שאתה לידה. יכול להתאים שנטלי תבוא ללמד אותי את החומר שפיספסי חשבתי לעצמי.
ציפצוף הטלפון קטע את החלומות בהקיץ שלי
"אני אגיע בארבע לעבור איתך על החומר, אם זה בסדר"
הגיעה הודעה מנטלי
"כן, ברור. תודה"
עניתי לה
'זה מוזר, מה הסיכוי?'
חשבתי לעצמי, גם אינגה האחות ועכשיו נטלי.
'בטח סתם צירוף מקרים'
ביטלתי את המחשבה הזאת מהר.

ישבתי עם סיגריה וקפה במרפסת, שמש שקרנית של סוף החורף הייתה בשמיים. עובר על כל ההודעות שהצטברו בטלפון, עונה לאט לאט לכל החברים ששלחו איחולי החלמה ודאגה. עובר על המיילים, אין שם משהו מיוחד חוץ מהמון פרסומות, ספאם וקצת מיילים שנשלחים מהמכללה עם סיכומי שיעורים.
אמא מדי פעם מציצה עליי, בודקת שהכל בסדר, הטרחנות הזאת סביבי מציקה לי קצת.
אני גולש קצת ברשתות החברתיות, ומהר מאוד מוצא את עצמי בפורנהאב, מסתכל על סרטונים במצב שקט, הזין שלי נעמד במיידי. יד מונחת על כתפי ואני ממהר לכבות את המסך
"זה בסדר אחי"
אפרת אומרת ואני מסתובב לעברה מחייך במבוכה
"עדיף אני מאשר אמא"
היא אומרת ומתחילה לצחוק ואני צוחק יחד איתה. היא מתיישבת לידי ומדליקה סיגריה אנחנו מדברים קצת ואני מנסה להשלים איתה פערים של חודשיים וחצי. היא מספרת לי שהיא נפרדה משחר אחרי שהוא גילה שהיא בגדה בו עם חייל מהבסיס
"איך זה קרה, ואיך הוא גילה?"
שאלתי אותה
"אתה יודע איך זה בבסיסים שנמצאים רחוק מהבית ויוצאים רק פעם בשבועיים"
אפרת אמרה ולא הוסיפה מעבר לזה כלום ואני לא שאלתי כדי לא ללחוץ עליה או להביך אותה.

צלצול הפעמון קטע את השיחה שלנו ואפרת ניגשה לפתוח, היא חזרה למרפסת
"המורה הפרטית שלך הגיעה, כוסית"
היא אמרה וקרצה לעברי. קמתי וניגשתי לסלון, ליוויתי את נטלי לחדר שלי
"מצטער, ברח לי הזמן, אני אזרוק עליי משהו"
אמרתי
"זה בסדר, תרגיש בנוח"
נטלי אמרה והעיניים הירוקות שלה פשוט היפנטו אותי
"תתארגני ואני אביא לנו קפה"
אמרתי
"חצי כפית סוכר בבקשה"
נטלי אמרה.
כשחזרתי לחדר נטלי ישבה מול המחשב והתיישבתי לידה. ניהלנו סמול טוק במשך כמה דקות ואז התחלנו ללמוד. האמת, לא הייתי מרוכז בכלל, העיניים שלי היו מרוכזות במחשוף של נטלי ובריח של הבושם שלה. מיותר לציין שתזוזות התחילו בתחתונים שלי.
נטלי הסבירה לי משהו אבל אני לא הקשבתי, חשבתי רק איך אני מחבק ומנשק אותה, נצמד אליה ומלטף אותה והמחשבה לא הספיקה להיגמר ונטלי נישקה את שפתיי, נישקתי אותה בחזרה, השפתיים טעמו אחת את השניה שמדי פעם הלשונות רקדו ביחד. ליטפתי את פניה וידי הימנית ירדה לעבר החזה שלה, מלטפת את השד השמאלי מעל החולצה
'פאק, אני לא מאמין שזה קורה. אני חייב לזיין אותה, זאת ההזדמנות'
חשבתי לעצמי בזמן שהתרוממנו מהכיסאות, עמדנו מחובקים וצמודים, השפתיים עדיין עשו את שלהן. הידיים שלי ליטפו את החזה הגדול שלה והישבן המחוטב, כמה פינטזתי על הרגע הזה.

כאשר השפתיים שלנו התנתקו אחת מהשניה נטלי ליטפה את פניי
"אולי תנעל את הדלת"
היא אמרה ואני הלכתי לנעול. נטלי כבר הייתה בלי חולצה, החזיה האדומה שלה בקושי החזיקה את השדיים שלה
"אני רוצה אם אתה רוצה"
נטלי אמרה בהססנות מה
"ברור שאני רוצה, אין גבר שהיה אומר לך לא"
אני אומר לעברה בהתלהבות בזמן שאני מוריד את החולצה וזורק אותה על הרצפה. משחרר את החזיה שלה והחזה שלה קופץ לי מול העיניים
"פאק! איזה חזה מושלם יש לך"
אני אומר בקול ואוחז בידה הימנית, מקרב אותה לעבר המפשעה שלי. מניח אותה על הבליטה שלי
"אוווו… לא ידעתי שאתה כזה מפותח"
נטלי אומרת ואני במכה אחת מוריד את המכנס הקצר והתחתון ממני, האיבר שלי מנתר החוצה כאילו היה לברון ג'ימס במשחק שביעי של גמר האן.בי.איי.
אני מקלף ממנה את את המכנס והיא נשארת עם תחתון חוטיני אדום. אני מתחיל ללטף את הגוף שלה, ללקק ולמצוץ את הפיטמות שלה והיא נאנחת
"מממממ…"

אנחנו נשכבים על המיטה, נטלי על גבה ואני גוהר מעליה, מנשק ומלטף אותה. יורד עם הנשיקות מהצוואר, דרך השדיים העסיסיים האלה, לעבר הבטן. מנשק את המפשעה שלה דרך התחתון עד שהיא מרימה את האגן, מסמנת לי בהסכמה לגלגל אותם ממנה. הכוס החלק שלה מול הפנים שלי, פלומה מעל ואני מביט בפלא הזה שנגלה לי, הכוס של נטלי במרחק סנטימטרים ממני, מי יכול היה לתאר שזה מה שיהיה לפני כמה חודשים.
אני מעביר את הלשון שלי לאורך השפתיים שלה כמה פעמים עד הרגע שהלשון שלי נדחפת ביניהן. הידיים אוחזות ביריכיה והלשון מתפתלת בין שפתיה בתוך איברה, טועמת את מיצי חרמנותה
"כןןן… ירון… כןןן"
היא נאנחת בשקט כאשר הלשון שלי חוקרת את פנימיותה.

כמה דקות של עונג אוראלי ואני מתרומם לעברה, מגלגל את שנינו על המיטה, אני על הגב והיא מעליי, שפתי הכוס שלה על איברי הזקור, היא נעה אחורה וקדימה, משתפשפת בו, מרטיבה אותו במיציה
"יש לך קונדום?"
היא שואלת ואני שולח יד לעבר המגירה. מוציא ממנו קונדום אחד מידת מדיום, היא לוקחת אותו מידי, קורעת את העטיפה ומנסה להלביש לי אותו ללא הצלחה
"נראה לי שהתבלבלת בגודל"
היא אומרת טיפה מאוכזבת, זורקת את הקונדום על המיטה ומתרחקת מעט, ראשה יורד אל בין רגליי, מלקקת את איברי הקשוח, אוחזת בבסיס הזין, מעבירה ליקוקים סביב הכיפה עד שעוטפת אותו בשפתיה
"פאק! איזה גודל"
היא פולטת מפיה וחוזרת למצוץ אותו, מורידה ומעלה את ראשה עליו, נעזרת בידה שמשפשפת את הזין. אני עף מההרגשה, נטלי הכוסית של המכללה מוצצת לי במיטה שלי, בבית של ההורים.
היא מתרוממת ממני ומסתובבת, הכוס שלה מעל הפנים שלי והיא חוזרת למצוץ, אני אוחז באגנה ומצמיד אותה לפי, מלקק את הכוס שלה, מנקר עם הלשון בתוך איברה בזמן שהיא נאנחת תוך כדי מציצה
"פאקקק! את מוצצת מושלם"
אני זורק לאוויר בזמן שהיא שואבת ויונקת לי את הזין.
אני חוזר ללקק אותה, מחפש את הכפתור הזה שלה עם הלשון ומתחיל לשחק איתו. היא עוצרת את המציצה ומתחילה להניע את האגן כנגד הלשון שלי
"כןןן… כןןן… כןןן…"
היא גונחת בעונג וחוזרת למצוץ ולעשות לי ביד סימולטנית עד הרגע שהר הגעש שלי מתפוצץ בפיה, שבעה או שמונה מטחים נורים לגרונה ואני מרגיש את המפשעה שלי כולה רטובה
"וואוו… וואוו"
היא אומרת בהתלהבות
"כמה שפיך"
היא ממשיכה וחוזרת ללקק לי את הכיפה של הזין
"חבל שאני לא יכולה להרגיש אותו דופק אותי"
נטלי אומרת
"מתנצל… כנראה לא שמתי לב שלקחתי את החפיסה"
אני מבקש סליחה ממנה.

כשהיא מתרוממת ממני אני מושיט יד למגבונים ומנקה את עצמי וקצת את הסדין שספוג בשפיך שלי. נטלי מתלבשת בינתיים וחוזרת לשבת ליד השולחן, אני מצטרף אליה
"לדעתי עכשיו תהיה יותר מרוכז בחומר"
היא אומרת ושנינו צוחקים
אנחנו עוברים על החומר עוד במשך שעה בערך, מדי פעם מחייכים אחד לשניה. דפיקה בדלת מוציאה אותנו מריכוז ואמא נכנסת
"אתם רוצים משהו לאכול?"
היא שואלת ואני מסתכל על נטלי
"לא תודה גברת כץ, אני עוד כמה דקות הולכת"
נטלי אומרת ואמא סוגרת את הדלת אחריה.
אחרי שנטלי הלכה אמא הסתכלה עליי
"יפה החברה שלך"
היא מעירה ואני מחייך
"אנחנו רק לומדים ביחד"
אני עונה בהתגוננות
"לפי הרטיבות על הסדין…. "
אמא אומרת וצוחקת ואני שותק
"אני מקווה שאתה נזהר כמו שלימדנו אותך"
אמא ממשיכה ואני מהנהן בחיוב.
יצאתי למרפסת, רוח קרירה של סוף החורף מנשבת בחוץ, מדליק לי סיגריה ומחייך.

אחרי עוד שבוע בבית אצל ההורים חזרתי לדירה שלי, האמת שהיה קשה, בלי עבודה, בלי פרנסה קשה לתחזק כלכלית דירה לבד גם אם ההורים משלמים לך את השכר דירה. באחד הלילות שכבתי במיטה וחשבתי כמה כיף זה היה יכול להיות לחיות בלי בעיות כלכליות, עם כמה מיליונים בבנק, מכונית חדשה, דירה משלך ורק להנות מהחיים.

Loading

2 מחשבות על “הברק של ירון – פרק 1”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן