וההודעות נמשכות מדי פעם.
'אדון לוי, אני מפקדת עכשיו. תדע כל אם עברייה…חחח'.
ואני משיב בקצרה, מעודד, כי מבין שהיא במקום אחר… אבל בפנים אני מתגעגע אליה וחולם עליה כל כך ובבית אני חווה יובש מוחלט.
ואחרי מספר חודשים: 'משתחררת'.
אני מקווה לחגוג עמה את השחרור, אבל זה לא קורה. רוצה להציע לה אבל משום מה ברור לי שרק היא אמורה ליזום את הקשר כי ככה זה בינינו… והיא אינה יוזמת.
ואז היא טסה לדרום אמריקה. וכותבת לי משם.
'עורך דין לוי עברתי לאהבת נשים, פחות מלחיץ. הרבה יותר כייף'.
אני מגיב מיד, די מבוהל, 'עומר יקרה, מה זה אומר לגבינו? את זורקת אותי?'
היא אינה עונה.
אני נלחץ, לא רוצה לאבדה, שולח עוד: 'עומר המדהימה, החד פעמית, אנא, אל תזרקי אותי.'
שוב אינה עונה.
אני ממשיך למחרת: 'מתגעגע'.
וגם 'את. האישה. שאיני. יכול…'
היא עונה אחרי יומיים.
'חמוד אתה, עו"ד לוי, איך שנלחצת.'
ואחרי עוד כמה ימים: 'מה פתאום? לא זורקת אותך לעולם. אתה הביטוח שלי. אתה הגבר שלא יכול לעמוד בפניי, זוכר? אתה איתי לתמיד.'
'תודה, עומר'.
היא חוזרת ומודיעה שהחליטה ללמוד פיזיותרפיה. ואז…
'מגיעה אליך למשרד מחר עם השותפה שלי לחתום על חוזה שכירות, סגור עורך דין לוי?'
סגור.
אני מתרגש לקראתה, זו האמת. יותר משנה וחצי לא ראיתיה. מאז הפתיעה אותי בביתי במדיה הצחורים. היום עובר בעצלתיים ובשעה שלוש היא נכנסת. והעולם עוצר מלכת.
עומר.
עומר השחומה, שחורת השיער.
עומר מלכת דמיונותיי ומקלחותיי.
אין לי אוויר כשאני רואה אותה בפתח. בשלה יותר. נאה יותר. מהממת.
"עומר היקרה…" , אני קם לקראתה.
"עורך דין לוי… long time…, ", והיא קרבה לחיבוק. הגוף שלה שכה התגעגעתי למגעו. איני מסוגל להרפותו. השדיים שלה, האדירים, הכבירים, הנדירים, אותי דוקרים. "עורך דין לוי…" היא מצחקקת, "נראה לי שהתחבקנו מספיק." ואני נאלץ להינתק ממנה.
מביט בה.
הגומות המתוקות, העיניים החומות הנוקבות. עומדת לה מולי בחצאית קצרה ממנה בוקעות רגליה השחומות , הדשנות. לגופה חולצת כפתורים צבעונית פתוחה ותחתיה גופייה לבנה צמודה. אף פעם לא ראיתיה בחצאית.
"זו סקאדי, השותפה שלי", עומר אומרת ורק עכשיו אני מבחין בבחורה אתיופית קטנה ונאה שבאה איתה. ואני נבוך.
"מצטער.. סליחה… איבדתי את הראש…"
"זה בסדר, אדון לוי, הכנתי אותה למפגש בינינו", והיא קורצת. "אתה יודע, היא לא רק שותפה, לפעמים אנחנו גם חוגגות יחד…"
ואז היא הופכת לרשמית יותר. מביאה לי את חוזה השכירות ואני עובר עליו ומאשר אותו. הן חותמות, לא לפני שאני מתקשר לבעל הבית ומתקן אי אלו תיקונים.
וזהו.
הן אמורות ללכת עכשיו. הן קמות. הן כבר בדלת. החברה יוצאת.
"זהו?"
"למה ציפית לזיון כשסקאדי כאן? אמרתי לך שאני בקטע של בנות עכשיו לא?"
"אמרת לי, עומר. אבל גם אמרת שאת לא זורקת אותי…"
"אתה כזה חמוד עורך דין לוי, אני מתה", תמיד איתה אני הצעיר והיא הבוגרת. והיא ניגשת אלי, עוברת את השולחן, נעמדת לפניי, משילה חולצתה ו… מתיישבת עלי. היא נוטלת ראשי בידיה, "בוא אליי מותק, בוא, עומר יודעת מה הדבר הכי אהוב עליך בעולם." היא משחררת ראשי, מעיפה מעליה גופייתה והיא מדבקת ראשי אל בין שדיה.
אני מת.
אני דומע.
אני בוכה. מהתרגשות.
העור שלה. הרך. הקסום. המכשף. והשדיים. האדירים.
ושנינו איננו נעים. דוממים. אני אוהב את השדיים שלה. אני אוהב את מגעה. אני אוהב את כל כולה. אני פשוט אוהב אותה.
בעדינות מדהימה היא מביאה עתה את שדה אל פי. ואני יונק אותה כטובע הנאחז בקש. היא מגישה לי את השני וגם אותו אני טורף. ושוב היא מחנה ראשי בין שדיה. ודממה.
ואז היא קמה, מתלבשת ופונה ללכת.
"תודה עומר. על הכל."
זהו.
אני יושב בכסאי, נהנה ומתענה ואז, כרוח סערה, נכנסת איילת אשתי למשרד. אני בהלם. איזה מזל. היא כועסת, כרגיל. קבענו….
אחרי יומיים הודעה.
'עורך דין לוי, החלטתי. אני רוצה את אשתך'.
אני בהלם. לא עונה. היא מתקשרת.
"תגיד משהו".
"למה?"
"א. כי היא כוסית. ראיתי אותה כשיצאנו מהמשרד שלך.
ב. יש לי תכנית שבסופה נזדיין שלושתינו."
אני מבולבל. לא יודע מה לענות.
"סומך עלי?"
"לגמרי".
"מתי היום הולדת שלה או יום הנישואין שלכם?"
"יש לה יום הולדת בעוד חודש."
אחרי שבועיים היא שולחת לי שובר מתנה שאני אמור לתת לאיילת כמתנת יומולדת, "קסם העיסוי". המעסה היא כמובן עומר.
המתנה ניתנה. אמרתי לאיילת ששמעתי שמדובר בקוסמת ממש והיא הולכת ליהנות. ובינתיים עומר משלימה את תכניתה.
"תתקין מצלמות בסלון, בחדר השינה ובמקלחת שלכם, אבל תחביא אותן היטב. תסתכל ביוטיוב איך עושים את זה. ואל תתקמצן, תקנה מצלמות עם קול לא רק עם תמונה."
בוצע על ידי אבי, החוקר שעמו אני עובד.
היום שנבחר הוא יום בו אני נמצא בלימודים. עומר תגיע אליה ב 4 . הילדים יהיו אצל הוריי.
אני מתמקם במשרד שלי, פותח מחשב, רוכסן וצופה.
איילת אשתי בחלוק שחור, אחרי מקלחת, יושבת בסלון, ניגשת לדלת.
עומרררררר.
האחת. היחידה. היפה. היפהפייה. החושנית. המפתה. התגעגעתי.
ניצבת לה שם בגופיית בטן לבנה צמודה המבליטה את שדיה המושלמים נטולי החזייה ובחצאית ג'ינס קצרה. למותניה פאוצ' מעסים עם שמנים וקרמים והיא נושאת עימה שולחן עיסוי.
בשנייה שאני רואה אותה עומד לי.
הן מקשקשות מעט, עומר פותחת שולחן, פורסת סדין, ומזמינה את איילת שפושטת מעליה את החלוק ונותרת בחזייה ותחתונים לבנים ויפים. היא קטנת גוף, איילת, ושדיה קטנים. אך היא נראית טוב, זו האמת. פשוט אין לה ואף פעם לא היה חשק מיני מפותח. עומר שמה מוזיקה רוגעת ומורה לה לשכב על הבטן. נעמדת לצידה ומתחילה בשכמות. כשהיא מדברת היא מרגיעה, כמו לוחשת.
"ואוו, השכמות שלך הן כמו פקעת אחת גדולה, גברת לוי…. את בטח בתפקיד ניהולי שבו את לא יכולה להראות חולשות או רגשות…אוגרת את כל המתח אל תוך גופך… זה יכאב קצת, סורי, אבל אני חייבת להתיר כאן את הקשרים הפנימיים."
נשמעת מקצועית. ואיילת מהנהנת ונוהמת, בטח תמהה איך עומר אותה אבחנה.
והיא מעסה אותה. בעוצמה. מכאיבה במידה. מתעכבת בשכמות. אחר עוברת לידיים. שם היא כבר מענגת, כך אני מבין מתגובותיה של איילת, "אויייי, זה טוב עומר….זה כל כך נעים…"
ועומר גולשת אל כפות הידיים, מזרימה את הדם, מנערת…. היא מתמקמת למראשותיה של איילת, כופפת עצמה אל הגב, ושדיה מלטפים את איילת. אני נהנה לראות. היא משקיעה גם בגב דקות ארוכות. מבקשת רשות מאיילת להסיר חזייתה, "כשתסתובבי אתן לך מגבת לכיסוי אם תרצי." איילת נאנחת מדי פעם. עומר עוברת למרגלות השולחן, מעסה את הרגליים. בנחת. ואז מתקדמת ומגיעה לתחת של אשתי. "סליחה שאני אומרת, אבל גם כאן את לגמרי קפוצה גברת לוי." והיא מבקשת ומקבלת רשות להסיר תחתוניה ומעסה אותה שם באינטנסיביות ואיילת מתנועעת ונוהמת, ניכר בה שהיא נהנית.
הגיע הזמן להסתובב על הגב. היא מניחה מגבת קטנה על עיניה של איילת, עוד מגבת מקופלת לפס על שדיה הקטנים ועוד אחת על כוכה. "יש לך גוף מהמם, גבירתי", היא אומרת ומעסה את הפנים. אך איילת מסרבת לקבל המחמאה.
"את בטח אומרת את זה לכל מטופלת."
פאוזה. עומר חודלת עיסויה.
"האמת היא, גברת לוי, שכשאמרתי את זה התחרטתי, כי זה לא מקצועי מצדי ואני לא אומרת את זה בדרך כלל…"
"באמת?"
"מבטיחה לך גברת לוי. פשוט יש לך גוף…. מהמם. ועוד מהבית שלך ניכר שיש לך ילדים… גוף כזה אחרי לידות… זה בכלל מעורר הערצה."
עומר עוזבת את הפנים, מסלקת את מגבת החזה וחופנת את שדיה של אשתי, שקופצת.
"ואווו", עומר אומרת, "השדיים האלה הם כמו שדיים של בתולה. מזמן לא ננגעו". והיא ממשיכה ללוש את השדיים. "אני לשה ומעסה לך את רקמות השריר, והן קיימות גם בחזה", היא לוחשת לה, ואיילת מקבלת ומתענגת. היא ניצבת לה ממעל לה, למראשותיה, כופפת עצמה מעליה כך ששדיה מרפרפים אותה, וממשיכה ללוש את שדיה הקטנים החמודים. "העיסוי הזה משחרר בך שני הורמונים חשובים, גברת לוי. סרוטונין ואנדרופינים, שניהם מביאים להרפייה, לאושר ולעונג, אז תתענגי על המגע הזה, כי נראה שלא נגעו הרבה בשדיים המקסימים שלך."
"זה נכון", עונה לה איילת.
"אני מתחילה לכעוס על בעלך שקנה לך את המסאז' הזה."
"הוא פחות בעלי בקטע הזה ויותר אבי ילדיי."
"טוב, אני לא רוצה להיכנס למקומות לא לי, אבל אם הוא לא מספק את הסחורה את יכולה לענג את עצמך", והיא ממשיכה לעסות, ללוש, מתמקדת עתה בפטמות. מזקיפה אותן. "אני עצמי עברתי בחודשים האחרונים לאהבת נשים. הרבה יותר רגוע ומכיל. וגם מענג."
ולכמה רגעים נופלת דממה.
"ואני לא חושבת שהם מקסימים", איילת מעלה באוב נושא כאוב לה.
"למה?"
"שלך אולי מקסימים. גדולים ועגולים וזקופים. שלי תמיד היו פצפונים."
"תרשי לי לחלוק עלייך גברת לוי. השדיים שלי לא ייראו כך בעוד 10 שנים, אני רואה את זה אצל לקוחות. אבל שלך. מושלמים. פעם וגם היום. מוש-ל-מים!" והיא מגיעה עד לבטנה ושדיה ממש מתפלשים בחזה של איילת. תמונה מהממת.
היא עוזבת את ראש השולחן ומתייצבת למרגלות האיילת. מתחילה באצבעות הרגליים ומטפסת. "סליחה שאני אומרת, גברת לוי, אבל אני מרגישה ברגליים שלך בדידות. את חייבת לאהוב את עצמך. לתת לעצמך מקומות של עונג. זה חשוב לגוף וגם לנפש." והיא מטפסת אל הירכיים, קצת מכאיבה, מעמיקה בהן. ממש מעלימה אצבעותיה בתוכן. והיא ממשיכה לטפס. אל כוכה. "אל תיבהלי, גברתי, אבל אני חייבת לשמן אותך כי את יבשה כאן כמו הנגב." והיא משמנת מחליקה על שפתי כוכה.
איילת כבר כמו בחלום. אנחותיה מעמיקות. עומר אינה חודרת אותה, רק מגרה. גופה של איילת מתנועע. אנחותיה מתגבהות. ממש ניתן לחוש איך היא נמסה בידיה של עומר.
"אני עומדת לסיים", עומר אומרת. היא נעמדת לצד מתניה של איילת, מלטפת את בטנה. ואז… ידה של איילת נשלחת. היא אוחזת בידה של עומר ומביאה אותה אל כוכה.
"עומררררר… בבקשששה ממך…. תגמרי אותי…"
עומר מתגמגמת, "ג..ג..גברת ל..ל..לוי…את מבקשת את מה שאני חושבת שאת מבקשת?"
איילת נאנחת, "אווווווו, עומרררר, אני לא מבקשת… אני… מתחננת… אני בוערת כאן למטה."
"חשוב לי שנכריז על סיום הטיפול. כי אני רוצה להישאר מקצועית… אז סיימנו, מקווה שנהנית גברת לוי", והיא מסירה מעל עיניה את המגבת.
"תודה", איילת אומרת, "היה מצוין. ועכשיו…" היא נוטלת ידה של עומר ומניחה אותה בפתח כוכה, "עומרררר, אני שנים לא גמרתי ואתתת… עוררת את גופי. את מוכנה?"
"את מהממת גבירתי. יפהפייה. ממש. אבל… זה משהו שאף פעם לא עשיתי.. עם קליינטית."
"בבקשה עומררר. בחיים לא הרגשתי כמו שגמרת לי להרגיש."
"לא יודעת…"
"בבקשה עומר, את מוכנה? למרות שאני לא צעירה ויפה כמו הבנות שאיתן את…"
"ממש לא, גברת לוי, את באמת יפהפייה בעיניי, פשוט…".
"אני.. מממממש… מממממש… מתחננת, עומממר. אני רוצצצצה אותך כל כך."
ידה של עומר נשלחת, מטיילת בפתח כוכה, וידה השנייה סוגרת על השד המתוק הקטון. איילת מתפתלת, מעונגת, מתחרפנת, "אווווו, כןןןן, עודדדדד, כןןןןן עומררררר". היא ממוללת פטמתה, משחקת לה בדגדגן, איילת כבר בעולמות אחרים. היא מתנשמת, מתנשפת, היא מגרגרת ונוהמת. ואז….. עומר מחדירה בה, בבת אחת, 3 אצבעות אלימות. היא טוחנת אותה, רעש הפקיקה המשומן נשמע, עומר מועכת את השד, צובטת הפיטמה, ומזיינת אותה באצבעותיה.
ואיילת.
אשתי.
הפריג'ידית.
באקסטזה.
היא זועקת וצועקת וצווחת, "אווווווו, אייייייי, אוייייישששש, עומרררררר" היא מגיעה אל הפסגה והיא שוהה בה, לא יורדת. "עומממממררררררר" , ועומר מפמפמת ואיילת גומרת וגומרת וגומרת.
כשאיילת נרגעת היא מתיישבת על שולחן המסאז' בעירומה. פניה משולהבים. עיניה קרועות.
"ואוו, עומר, מה זה היה?"
"את ביקשת גיברת…", עומר מתגוננת.
"אני לא מתלוננת, אני נדהמת. זה היה הדבר הכי מענג שחוויתי בחיי."
היא יושבת לה על המיטה הגבוהה ועומר עומדת מולה.
"אם אבקש להמשיך קצת…?"
"אני אשמח, גברת לוי."
"איילת"
"איילת המהממת".
"אף פעם לא הייתי עם אישה."
"אין על אהבת נשים."
"אני לא יודעת מה עלי לעשות…"
"מה שבא לך."
איילת קצת חושבת, אחר מסירה מעל עומר גופייתה, חושפת את שדיה המושלמים.
"כמה את יפה".
"את כוסית מהממת איילת. בעלך הוא הפראייר הכי גדול בעולם."
"בעלי הוא סתם לוזר", אאוצ', זה כואב, גם אם לא מפתיע. עומר מגנה עלי.
"אם הוא היה לוזר הוא לא היה עם יפהפייה שכמותך".
איילת טורפת את שדיה, בעוד עומר מלטפת פניה ושערה. היא מתפלשת בם, היא מבעבעת ורותחת. אני במשרד מביט נדהם באישה החושנית בעולם, ממנה למדתי כה הרבה ובאישתי הפריג'ידית שמעולם לא ראיתיה חרמנית כל כך. מדהים לי.
כמו איתי גם עם איילת עומר היא המנוסה החונכת את המבוגר חסר הניסיון.
איילת מתמקדת בפטמותיה הנהדרות של עומר. היא נושקת-מוצצת-נושכת קלות. עומר מוסיפה ללטפה. עד שנראה כי היא עוצרת אותה, מרימה מבטה של איילת אליה. איילת, עיניה נוצצות אל עומר, וכבר עומר כופפת ראשה אליה.
"אפשר?"
הנהון נמרץ ועיניים בורקות.
ועומר מתחברת אליה בנשיקות רוטטות שוקקות. איילת מנסה לעמוד בקצב, אני כבר יודע שעומר בנשיקותיה, היא מאסטר פיס. היא מוחלטת. היא כובשת אותך ובולסת אותך וטורפת אותך ומטריפה. איילת לומדת זאת עכשיו. בת זונה בת מזל. היא נאנקת ומתפתלת. מתמודדת עד שמתמסרת. ועומר מלהטטת לשונה בתוך פיה.
כשהיא מסיימת איילת מתנשפת. "את לא קסם העיסוי, עומר, את מכשפת העיסוי. מה זה הדבר הזה שאת עושה בי?"
עומר אינה עונה, רק מלטפת אותה על פניה ואז שואלת, "יש לך כוח לעוד סיבוב?"
שוב אותו הנהון-תחנון.
ועומר מקימה אותה על רגליה. הן עומדות זו מול זו. איילת הנמוכה, הבהירה והרזה בעירומה ועומר האדירה, הרחבה , הגבוהה בחצאית ג'ינס קצרה. מבוגרת מול צעירה.
"נראה לי, גברת לוי, שזה הזמן שלך להוריד ממני את מה שנשאר", עומר אומרת. ואיילת מתעסקת בחצאיתה, אחר כך מסירה תחתוניה.
"ואוו, איזה יופי", היא אומרת תוך שמתבוננת בפס הגזום של עומר. "את חייבת ללמד אותי איך…"
עומר מסכימה.
"זו פעם ראשונה שלי עם אישה אז אני לא ממש יודעת…"
"את מעולה, איילת. את כוסית ואת מעולה."
היא נוטלת את ידה של איילת, מוליכה אותה אל שולחן האוכל שבקצה הסלון. קצת גבולי מבחינת המצלמה שלי. היא המובילה, היא הבוגרת, והיא מניפה אותה אל השולחן ושוב מתחברת בנשיקה ארוכה עמוקה. נראה כי איילת הולכת לאיבוד בתוך הנשיקה. בתום הנשיקה היא נוטלת ידה של איילת ומביאה אותה אל איברה. ואיילת מטיילת, קצת חודרת. ועומר מצמידה שפתיה של איילת אל שדיה החמודים. איילת משתחררת. היא מוצצת בשפתיים ונוברת באצבעות, מה שמביא את עומר לאנחות רמות. איילת מתעודדת , מחדירה עוד אצבע. ידה השנייה פוחסת שד פנוי.
"קדימה, כוסיתתת, כןןןן, תמשיכי כוסית….," והיא ממשיכה. נראה שעומר גמרה או לפחות כמעט גמרה. הן מסדירות עכשיו נשימה ואז… עומר משכיבה את גבה של איילת על השולחן. מתכופפת לעברה ו'מלבישה' את רגליה על כתפיה. היא נכנסת חזק חזק עם פניה אל עומק ירכיה. אין ספק שהצבא אימן אותה לכך כראוי. איילת נשנקת. "אווווו, איייייי, ווווואווו, עומרררר". התמונה היא מטריפה. רגליה הדקות של אשתי עולות מעלה ועומר כותשת אותה בשפתיה ובלשונה. איילת מתפרקת לה שם. משמיעה קולות לא מן העולם. ואז…עומר מגיעה אל כוכה. אני יודע איזו לשון עוצמתית יש לה. עכשיו גם איילת יודעת. אני לא רואה מה היא בדיוק עושה לה, אבל ברור לי שהיא בתוכה.
איילת מתפרקת. היא בוכה. היא מייללת. היא בשיא העונג הצרוף.
"עווווווומרררררר… אני מתתתתתה…..אני לא יכולללללה…זה… כל כךךךך…. טובבבבב, עומררררר" וזה נמשך כך דקות ארוכות. עומר בכל עוצמתה ואיילת בכל חרמנותה. גופה מתפתל, היא בטירוף. מה שעומר עושה בה הוא כיתת אומן למציצה.
וזה השלב בו אני משפריץ במשרד.
הן עומדות זו מול זו. עומר כבר לבושה. איילת בחלוק השחור לגופה.
"זה היה היום הכי מענג בחיי."
"אני שמחה שלקחתי בו חלק."
"אנחנו חייבות להיפגש שוב".
"האמת היא שבדרך כלל אני לוקחת מרחק אחרי זיון. כדי לא להיקשר…"
איילת נדרכת. מאוכזבת.
"אבל גם אני מרגישה שלא מיצינו."
איילת זורחת.
הן קובעות לשבוע הבא. אותה שעה.
איילת מלווה אותה לדלת. אני כבר לא רואה אבל שומע אותה. אסירת תודה. בת זונה.
בבית איילת משדרת עסקים כרגיל. עומר מצדה שולחת לי הודעות.
"ואוו, עורך דין לוי, אתה מפסיד שאתה לא מזיין אותה. היא מה זה חמה…"
איני מגיב.
"אל תכעס אדון לוי. אתה היית ונשארת ותישאר מספר 1."
אני שמח.
בחיים לא גמרתי ככה
וואו מדהים ומרגש, מספר אחדדדד
הגיע הזמן להפוך את עומר על הבטן
מושלם . תודה
וואו מדהימ
מדהים ומדליק