אין חור אסור

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, מהקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

פרולוג

המחשבה 'האם הן הכינו את שכר הדירה?' חלפה במוחי כשנכנסתי לחדר המדרגות הצר, מתחיל לעלות במדרגות לקומה הרביעית ומקלל את האדריכל שלא חשב שצריך מעלית.

אין לי בעיה גדולה לעלות במדרגות עד הקומה הרביעית, בתור מי שרץ וסיים רק לפני חודשיים את ריצת המרתון בניו-יורק בפחות משלוש שעות זאת לא הייתה בעיה לעלות גם בריצה אבל עליתי לאט, לא ממהר, יש לי את כל הזמן שבעולם.

בקומה שלישית עצרתי מול הדלת הוורודה, יודע שעוד שניה יכבה האור במדרגות, כל פעם אני עוצר ומחכה, תוהה לעצמי מי לעזאזל צובע דלת שלמה בוורוד בוהק כל כך וכמו תמיד מחייך למראה השלט התלוי על הדלת "כאן גרות בכיף תהילה ורננה" ותוהה אם לא פשוט יותר להוסיף בשלט "הלסביות" במקום לצבוע את כל הדלת בוורוד המזעזע.

האור כבה והדלקתי אותו שוב, ממשיך לעלות ושוב חלפה המחשבה בראשי האם אני אקבל היום כסף או שהן תבקשנה ממני את הסדר? ובעצם בגלל ההסדר אני פה, עולה בעצמי ולא מבקש מהן להעביר לי את הכסף לחשבון הבנק, עולה לאט ונזכר בפעם הראשונה שהן ביקשו את הסדר…

אין חור אסור

האמת שבהתחלה זה היה ככה, בכל ראשון לחודש הן היו מעבירות לי את הכסף לחשבון הבנק שלי, תשלום מראש עבור שכר הדירה לדירה שקיבלתי בירושה מסבא שלי ועכשיו אני משכיר להן, עד שפעם אחת הן צילצלו וביקשו דחיה של כמה ימים, המעביד שלהן לא שילם להן בזמן, ואני הסכמתי.

"לא יותר משבוע" אמרתי להן בקול תקיף למרות שלא באמת הייתי צריך את הכסף הזה למחייתי, אחרי האקזיט שעשיתי היה לי די והותר גם אם חודש אחד הן לא היו משלמות לי בכלל אבל כסף זה כסף, "מי שלא מרים גרוש לא מרים גרושה" כמו שסבא שלי היה מצחקק ואומר בכל פעם שהיה מתכופף להרים מטבע שנפל, ולא התכוונתי לוותר להן, "במזומן!" הוספתי, משהו ספונטני ולא מתוכנן, "ואני אבוא לקחת! ממילא תכננתי לבדוק את מצב הדירה" הוספתי, מנצל את הסעיף בחוזה שעד היום לא ניצלתי ומתיר לי לעשות ביקורות בדירה בהודעה מראש, "אז ביום חמישי אני אגיע בשמונה בערב לבדוק וגם אקח את הכסף".

בסוף סיכמנו שאגיע ביום שישי באחת עשרה בבוקר, בחמישי בערב הן עובדות, ולי זה לא שינה הרבה, אני לא נשוי, אין לי חֲבֵרָה וממילא לא היו לי תוכניות אחרות עד ארוחת הבוהריים המאוחרת שתיכננתי בנמל כדי לתפוס לי איזה סטוץ' ללילה, הערב בא לי לזיין.

שתיהן חיכו לי, כמו שקבענו, הייתי צריך להבין שאין להן את הכסף מהמבטים שלהן אבל אני הייתי שקוע בלבחון את גופן, בדיוק כמו שהן בחנו אותי, זאת הפעם ראשונה שאני רואה אותן, המתווך עשה אתן את העיסקה כשאני הייתי באחת מנסיעות העסקים שלי בחו"ל ואני רק דיברתי בפלאפון, פעם שניה דיברתי אתן לפני שבוע, כשהן צלצלו וביקשו את הדחיה, ועכשיו הן עמדו מולי, כל כך שונות אחת מהשניה, האחת קטנה, מיניאטורית, פֶטִיט כמו שנהוג לומר, יפה כמו בובה בכל המובנים ועל מה הבנים ישר מסתכלים בבחורה, על החזה, חזה קטן, אגסים עם פטמות נוקשות וזקורות שהודגשו עוד יותר עם חולצת הבטן הצמודה שלבשה, לא משאירים ספק שהיא בלי חזייה, והשניה שלידה גדולה, בגובה שלי, עסיסית אבל לא שמנה, עסיסית סקסית, ישבן מעוצב מתחת למכנסי טייץ קצרצרים והדוקים שכאילו מזמין שיצבטו אותו, אם לא יותר מזה, לבושה גם היא בחולצת בטן קצרה המציגה לראווה בטן שטוחה ומעליה בולט חזה גדול, מה גדול? ענק, לדעתי קאפ-די לפחות אם לא דאבל-די, וכמו שהוא עמד לא היה לי ספק שהיא כן עם חזייה.

"מי זאת דלית?" שאלתי, מנסה להדביק את השמות שאני מכיר לנשים שמולי.

"אני" הרימה הקטנה שבינן יד והסמיקה משהו.

"אז את נעמה?" פניתי לשניה.

"כן" חייכה לעברי.

"נעים מאד, עלי, ב-ע'" מהרתי להדגיש, "כמו הכהן ההוא בתנ"ך" הסברתי.

"אפשר להציע לךָ קפה?" נעמה הציעה.

"כן, תודה, הפוךְ בלי סוכר" עניתי "ובינתים אני אסתובב ואבדוק, אתן יודעות חובת הבעל בית" התנצלתי.

דלית הלכה אחרי כשעברתי בין החדרים, "זה החדר שלי" הסבירה לי כשנכנסנו לחדר הראשון, חדר מסודר למופת כאילו מישהי הכינה מסדר המפקד.

"כאן הייתי ישן כשהייתי בא לסבא וסבתא", הסברתי לה למרות שמיטת הנוער שסבא קנה לי הוחלפה במיטה זוגית של 'איקאה', "אני רואה שאפילו הארון נשאר" חייכתי לעברה.

החדר השני היה פחות מסודר אבל עדיין ראו שמישהו התכונן, המַרְאֶה של המיטה הזוגית של סבא וסבתא שלי שניצבה בגאון במרכז החדר העבירה בי לרגע צמרמורת, גם הארון והמַרְאָה הגדולה על הקיר נשארו כמו שהיו.

עברנו למקלחת ושם, על חוט ארוך, היו תלויים לאורכו תחתונים וחזיות לייבוש ולא היה צריך להיות גאון כדי לדעת איזו חזייה של דלית ואיזה של נעמה וגם לא תואר שני בלימודי מגדר כדי לדעת שהחזייה של דלית מרופדת.

בסלון כבר חיכתה נעמה עם הקפה ופתי-בר, "הכי פשוט הכי טעים" ציחקקה במבוכה כשהיא מגישה לי ביסקוויט אחד.

ישבנו ושתינו בשקט, שוב בוחנים אחד את השני בשתיקה, היה משהו מושך בשתיהן, לא יודע להסביר אבל הרגשתי את הזקפה המאיימת לקרוע את המכנסיים שלי וניסיתי להסתיר אותה שלא יראו.

ראיתי שהן קצת מובכות ולא האצתי בהן, "תראה מר'" נעמה התחילה אבל אני עצרתי אותה, "עלי, ב-ע', זוכרת? כמו הכהן ההוא מספר שמואל" חייכתי אליה, "ואני מעדיף שתקראי לי ככה, בלי מר' ".

"תראה עלי," היא הסמיקה, "אנחנו מצטערות אבל עדיין לא שילמו לנו ופיטרו את דלית ו…אין לנו עדיין את הכסף אבל אנחנו מבטיחות שברגע שישלמו לנו נשלם לךָ" היא הסמיקה וראיתי את דלית משפילה עיניים במבוכה.

ברגע הראשון רציתי להגיד להם שלא נורא, אני יכול לחכות עוד כמה ימים, באמת לא על הכסף הזה בנויה התכנית העסקית שלי????, אבל אז משהו בתוכי עצר אותי, זה היה היצר הרע שהתחיל להטיף לי מוסר: "מה אתה פראייר?" הוא צרח בראשי בקול מעליב, "אסור לך סתם לוותר! הפשרות של היום הם הנורמות של מחר שיובילו לפשרות חדשות!" הוא הזכיר לי את מה שאני תמיד אומר לעובדים שלי, "ואם, רק אם, אתה רוצה לבוא לקראתן אז שלפחות ייצא לך משהו," הוא המשיך, "אתה יודע, תהפוך את הלימון ללימונדה, תראה איזה כוסיות שתיהן ותראה איך עומד לךָ! אז אם הן רוצות דחיה לפחות שיציעו לך הצעה שלא תוכל לסרב לה" ואולי כדי להדגיש הזין שלי נמתח עוד יותר.

"תראו בנות," חייכתי אליהן, חיוך מרגיע כזה, כל כך לא מתאים למה שאני הולך להגיד להן, "על פי סעיף 7ד' בחוזה עיכוב בתשלום של למעלה משבוע הינו הפרה יסודית של החוזה, ואתן מאחרות כבר למעלה משבוע," וראיתי אותן מחוירות, "וזכותי לדרוש שתפנו מייד את הדירה!" השלמתי בקול קשוח.

"תראה," דלית פנתה אלי ושמעתי את הבכי בקולה, "אולי תתגמש קצת, אין לנו לאן ללכת ואנחנו מבטיחות לשלם לך מייד שיהיה לנו כסף".

"מצטער," שמרתי על פני פוקר, "הפשרות של היום הן הנורמות של מחר שיביאו לפשרות חדשות ואני לא מתכוון להתפשר" הדגשתי באותו קול קשוח, משתמש באותו משפט שהיצר הרע השתמש כדי לשכנע אותי, "אלא אם כן תהיה לכן הצעה שאני לא אוכל לסרב לה" זרקתי להן פתיון וראיתי פתאום איך הן נדרכות.

לרגע הן הביטו אחת בשניה, אחר כך התלחששו בסוד, לדעתי הן הבינו ישר למה אני רומז, יותר מדי סיפורים וסרטים כחולים מטפלים בתשלום האלטרנטיבי לבעל הבית, לדעתי הן גם דיברו על זה קודם כי הן לא היו צריכות הרבה כדי שנעמה תענה לי, "ואם אני אתן לךָ ל…" היא הסמיקה, "אהה… אתה יודע, לעשות אותי?"

"כל הצעה שאני לא אוכל לסרב לה חייבת לכלול את שתיכן!" עניתי בתקיפות ושוב הן התלחששו לרגע בסוד ואז דלית הציעה "ואם שתינו ניתן לךָ לעשות אותנו?"

"זה נשמע מעניין" חייכתי אליהן, "אבל רק בתור ריבית פיגורים!" וראיתי איך פניהן מתכרכמות, "אבל יש לי הצעה בשבילכן, כיוון שאני אוהב סיכונים, נשחק פוקר, סטריפ-פוקר, אני נגד שתיכן, בכל משחק שאני מנצח אחת מכן מורידה פריט לבוש, בכל משחק שאתן מנצחות חלק יחסי של הסכום נמחק! אם כל הסכום נמחק ולפחות אחת מכן עדיין לא עירומה ניצחתם והחוב נמחק!" זרקתי להן את הפיתיון, "אבל!!" עצרתי שניה, לבנות את המתח, "אם שתיכן עירומות ועדיין נשאר חוב שתיכן שלי עד חצות ואתן נותנות לי לעשות לכן כל מה שאני רוצה, כמה שאני רוצה, איך שאני רוצה ואיפה שאני רוצה, אין חור אסור!" הדגשתי.

שוב הן התלחששו בסוד, לא שמעתי מה אבל לפי שפת הגוף שלהן נראה לי שנעמה בלעה מייד את הפתיון ועכשיו היא ניסתה לשכנע את דלית להסכים, "ואם אנחנו מפסידות," דלית עצרה לשניה ובלעה רוק,  "מה קורה לחוב שלנו?".

"אתן חייבות לי רק את הסכום שנשאר, זה שלא נמחק" חייכתי אליהן.

"ואיך קובעים כמה נמחק?" היא המשיכה וחקרה.

"הכל יחסי," שוב חייכתי, "אם אני לא טועה את לובשת שלושה פריטים, תחתונים, מכנסיים וחולצה, נעמה לובשת ארבעה, גם חזייה, אני טועה?".

"לא" וראיתי אותה בולעת רוק.

"אז לכן יש שבעה פריטים ולכן בכל פעם שאני מפסיד תמחק שביעית מהסכום"

"אבל אני רוצה גם ללבוש חזייה" דלית הפתיעה.

"אין בעיה, במקרה כזה תמחק שמינית מהסכום, 12.5%" חייכתי אליה.

שוב הן התלחששו, נראה לי שדלית הייתה צריכה עוד דחיפה קטנה כדי להסכים ואצלי כבר ההורמונים פעלו במרץ אז הוספתי עוד פתיון, "אתן יודעות מה? אני אהיה אקסרה-לארג' (X-Large) אתכן, תהיו חייבות לי רק חצי מהסכום שנשאר וגם זה מתי שיהיה לכן"

"אתה תהיה מרוצה ואנחנו לא נהיה חייבות לך כלום" דלית התמקחה.

בתוכי הסכמתי אבל עשיתי את עצמי מהסס, "עד חצות, כל מה שאני רוצה ואין חור אסור!" חזרתי שוב.

"מסכימה, הכל, אין חור אסור רק בלי סאדו-מאזו!" הפעם נעמה התערבה הוסיפה תנאי נוסף שלא באמת שינה לי, "ובסוף כשאתה מרוצה אנחנו לא חייבות".

"ואת?" פניתי לדלית, "מסכימה?"

"מסכימה," היא נעמדה, "אני רק הולכת ללבוש חזייה".

"ואני להביא קלפים" גם נעמה נעמדה ולרגע נשארתי לבד.

הן ישבו זו ליד זו על הספה מצידו האחד של השולחן הנמוך שבסלון, השולחן שעליו הייתי משחק עם סבא שלי שח-מט כשהייתי מתארח אצלם, ואני על הכורסה מצידו השני.

כבר במשחקון הראשון אני הפסדתי שמינית משכר הדירה שלי ואחרי עוד שני משחקונים שתיהן ישבו מולי בלי החולצה, ראשונה הורידה נעמה ובתור הבא שהפסידו דלית הורידה, משחקון נוסף ושוב הן הפסידו, לרגע הן הביטו אחת בשניה ואז נעמה קמה והורידה את מכנסיי הטיץ שלה, נשארת רק בחוטיני זנותי שבקושי הצליח להסתיר את שפתי הכוס שלה. עוד תור ועוד שמינית משכר הדירה שלי נמחקו.

במשחקון הבא גם דלית איבדה את המכנסיים שלה ומשחקון אחרי הן שוב נדרשו לשלם בפריט לבוש ודלית הורידה את החזיה שלה ויכולתי לראות את שדי האגס הזקופים שלה, שדיים קטנים ומגרים שפטמה נוקשה הזדקרה במרכז העטרה הכהה.

עוד שמינית מהשכר דירה נמחק לפני שזכיתי לראות את שדיי הענק של נעמה, שדיים גדולים וכבדים, כאלה שלא יכולים להיות זקופים, אבל מה שהרשים עוד יותר היו עטרות הפטמה הענקיות שלה שבמרכז כל אחת בולטת פטמת-אבן גדולה לא פחות.

עכשיו כבר הרגשתי יותר בטוח, חמש שמיניות משכר הדירה עדיין עמדו לרשותי ולהן נשארו רק התחתונים, חוטיני זנותי לנעמה ותחתוני ביקיני לדלית, וכתמי הרטיבות על שניהם לא השאירו ספק שאני לא המיוחם היחידי בחדר.

כשהמזל המשיך לחייך אלי באותו ערב, שלישיית מלכים המשיכה את רצף המזל שלי. לרגע הן הביטו אחת בשניה, כאילו כל אחת מחכה שהשניה תקום ותוריד את התחתונים שלה ואז נעמה נעמדה והורידה את החוטיני שממילא לא כיסה הרבה, מאוששת את מה שכבר ניחשתי, שהערווה שלה מגולחת לְמִשְׁעִי.

עוד שמינית שנמחקה כבר לא שינתה הרבה כי תור אחרי גם דלית נדרשה להוריד את תחתוני הביקיני שלה ולגלות את מברשת שיער הערווה המעוצבת שלה, משולש שיער שקודקודו הצביע על החריץ הוורוד שבין שפתי הכּוס הכהות ובשרניות, עוד הוכחה שלא רק אני התחרמנתי מהמשחק המוקדם הזה.

"דלית, מצטערת, הפסדנו," נעמה פנתה לדלית שהסמיקה וניסתה להסתיר את הטוּטָה שלה עם כפות ידיה, "והבטחות צריך לקיים".

"כן, הבטחות צריך לקיים," דלית הֶחְרְתָה אחריה והסמיקה, גם היא מנסה להסתיר את אברי נשיותה בידיה, "מעניין מה יש לבעל הבית שלנו להציע" היא ציחקקה במבוכה.

ישבתי ושתקתי, מביט בהן ונתתי להן את הרגע שלהן לעכל, יש לי הרבה זמן לבצע בהן את זממי וניצלתי את הזמן לתכנן, לנסות לסדר לי בראש את כל מעשי הזימה שאני רוצה לעשות בהן. "אוקיי," דלית התאוששה ראשונה, "בעל הבית, התחייבנו ונעמוד בזה, כל מה שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה ואיפה שאתה רוצה, בקיצור, אין חור אסור" היא ציחקקה במבוכה, "אז מה בעל הבית שלנו רוצה?".

חייכתי אליהן, חיוך מרגיע כזה, "בואו איתי" קמתי והן אחרי, הולכים אל החדר של נעמה, זה שהיה חדר השינה של סבא וסבתא שלי, ולא סתם בחרתי להתחיל בו, בחדר הזה, על המיטה הזאת, עשיתי את זה בפעם הראשונה זאת אומרת התמזמזתי גם קודם, אפילו עשינו מין אורלי אבל שם, בפעם הראשונה, הלכתי עד הסוף.

זה היה בקיץ שלפני הצבא, כן, עד אז עוד הייתי בתול, או בטלן כמו שהחבר'ה קוראים לבן שעוד לא התנסה, סבא וסבתא שלי נסעו לטיול מאורגן בארצות-הברית ואני, הבאר-שבעי במקור, ניצלתי את ההזדמנות כדי לבלות קצת בתל-אביב עם החברה שהייתה לי אז ומה שלא הצלחתי לעשות איתה בבאר-שבע היא התעקשה שנעשה בתל-אביב ושם, על המיטה הזוגית של סבא וסבתא בין רגליה של נגה, שגם אני הייתי הראשון שלה, הפכתי מנער לגבר ותגידו אתם, מה יותר מתאים מלעשות בפעם הראשונה את הדיירות שלי באותה מיטה בדיוק?

הייתי חרמן בטרוף, עמד לי תותח-על, לא הייתי צריך עוד משחק מקדים נוסף לזה ששיחקנו, כל מה שהייתי צריך זה לדפוק וכמו שאומרים 'ויפה דקה אחת קודם'????. "תשכבו על הגב," הצבעתי על המיטה כשנכנסנו לחדר, כיוונתי אותן לשכב זאת ליד זאת, "תחזיקו ידיים" ציחקקתי, "תפשקו רגליים, רחב!" המשכתי במעשה הביום, עומד ומביט בכּוּס של שתיהן שנחשף בפני ומתחיל להתפשט בעצמי, לאט, נותן להם לשכב ככה, לחשוב על מה שאני הולך לעשות להן, "נתחיל איתךְ" ציחקקתי והעברתי אצבע חוקרת לאורך חריץ הכּוּס של נעמה, בודק לה שמן ומרוצה מאד ממה שמצאתי, נעמה הייתה רטובה שם בטוּטָה, משומנת היטב ומוכנה לחדירה, "מוכנה?" צחקתי ועליתי עליה, נשכב ומועך את שדיה הרכים אל גופי, הרמתי מעט את ישבני, כיוונתי בידי את הזין הנוקשה אל אותו יעד נכסף, אל אותו חריץ שחיכה לי, לחצתי מעט, נותן לה להבין שהנה זה בא ו"כן-ן-ן!" גנחתי בהנאה כשבמכת אגן אחת חזקה תקעתי לה את כל הזין עמוק בכּוּס הגועש שלה, תקעתי והתחלתי לפמפם, לזיין, לאט, נהנה.

בהתחלה היא שכבה תחתיי ולא זזה, גם הבעת הפנים שלה הייתה כאילו אדישה, כאילו מתאמצת לשדר לי שנכון, הבטחתי לפתוח רגליים והנה אני פותחת אותם אבל לא הבטחתי שאני אֵהָנֶה, אבל הכּוּס הכל כך משומן שלה סיפר לי סיפור אחר לגמרי, הרגשתי איך היא הופכת יותר ויותר רטובה שם בין הרגליים, איך אני מחליק בתוכה ביתר קלות, ואיך הכיווצים האלה בנרתיק שלה, כיווצים של אשה שדוהרת לאורגזמה שלה, הולכים ומתחזקים עד שבחלקיק שניה היא עברה מ-0 ל-100 עם "פאק!" צווחני, "כן! אימא'לה!" שְׁטוּף זִימָּה, ומרגע שהסכר נפרץ היא לא הפסיקה, "כן, תכניס לי, כן, פאק, כן תכניס לי חזק!" היא הרימה רגליים, פישקה אותם חזק ופתחה בפני את הדרך להכנס עוד יותר עמוק לתוכה ואני חייכתי והגברתי את הקצב, "אימא'לה, דלית, תתכונני, תחממי ת'מנוע, גדול הקטן של בעל הבית שלנו".

להפתעתי דלית קיבלה את ההצעה שלה כלשונה וראיתי אותה שולחת יד אל בין הרגליים ומתחילה לאונן עם האצבע אבל אני הייתי שקוע בנעמה, הרגשתי שהיא על הקצה, שכל מה שהיא צריכה זה את הקָטָלִיזָטוֹר שיזרז את האורגזמה שמוכנה לפיצוץ בתוכה ובשתי פמפומים חזקים, כאלה ששלפתי את הזין שלי כמעט עד הסוף ונעצתי אותו חזרה בתנועת אגן חזקה, היא גמרה, "פאק! כן! גמרתי!" היא צרחה במין אקסטזה כזאת, "כן, גמרתי," היא חייכה במין חיוך מאושר, "לא! למה?!?!" היא צרחה כששלפתי את עצמי מתוכה והתגלגלתי הצידה, "תשמרי על המנוע שלך חם" ציחקקתי ועליתי על דלית ובלי הרבה הכנות התחלתי לחדור לתוכה.

על דלית הפעלתי טכניקה אחרת, חדרתי לאט, היא קטנה כזאת וגם הכּוּס שלה צר ולמרות שהיא הייתה משומנת היטב שם בטוּטָה שלה קצת פחדתי, אני לא רוצה להשוויץ אבל יש לי 20 סנטימטר של זקפה גברית עבה ומפוארת שהייתה עכשיו בשיאה, אני יודע כי פעם מישהי העמידה לי אותו ומדדה לי, ועכשיו הזין שלי היה מתוח למלוא אורכו וקוטרו וזה לא שפחדתי, אם ילד יכול לצאת משם אין סיבה ששלי לא יכנס, אבל רציתי לתת לה להתרגל רק שלשמוע ולראות ככה את השותפה שלה לדירה עשה לה את זה בגדול והיא כבר הייתה מיוחמת כי היא לא עשתה לי הצגה של אני לא נהנית כמו נעמה, היא ישר הרימה רגליים וחיבקה אותי איתם, לוחצת ודוחפת אותי להכנס עד הסוף ו-"כן, תכניס לי!" היא גנחה בתשוקה כשאני חודר לאט לתוכה, "כן, תכניס לי, תתקע לי ת'גדול הגדול שלךָ" ו"כן-ן-ן" היא גנחה בתשוקה כשכל הזין היה תקוע עמוק בתוכה, כן ארוך ותאוותני במיוחד, "כן, אימא'לה, נעמה, צדקת, הוא ענק, אני מרגישה אותו בגרון" והיא ציחקקה בהנאה כשהתחלתי לפמפם בתוכה, לאט, נהנה להרגיש את ההתכווצויות האלה בנרתיק שלה שכאילו מחבקות אותו באהבה, "כן" היא שיחררה את רגליה המחבקות ופישקה אותם חזק לצדדים, מזמינה אותי להכנס עוד יותר עמוק לתוכה.

נעמה לצידי אוננה במרץ, אני לא יודע אם זה בגלל שאמרתי לה לשמור על המנוע חם או מזה שהיא ראתה את השותפה שלה חוטפת בהנאה, גם דלית דהרה מתחתיי אל האורגזמה שלה, גונחת בקול, הברות של תשוקה חסרות פשר, "פאק! הנה" הרגשתי אותה מגיעה אל השיא, "פאק! אימא'לה, הנה! עכשיו, עכשיו! כן! עכשיו! דלית גומרת, עכשיו!!" היא מילמלה לעצמה והרגשתי את הכיווץ החזק בנרתיק והרעד המשתולל בגופה, "כן, הנה, דלית גמרה, וואו, גמרתי! גמרתי!!" ובדיוק כמו עם נעמה מייד הגיע גם ה-"לא!! למה!?!?" הצווחני כשהתגלגלתי מעליה וחזרתי ועליתי על נעמה, מחייך וזורק לעברה "תשמרי על המנוע שלך חם, אולי עוד יצליח לךְ" וחזרתי לטחון את נעמה.

הצליח לה והצליח לה בגדול. הפעם נעמה לא עשתה הצגות, הפעם היא פתחה חזק את הרגליים ונתנה לי לטחון אותה, ממטירה סופרלטיבים על כמה טוב אני עושה לה, על כמה שהטוּטָה שלה מבסוטה ממה שהענק שלי עושה לה שם בין הרגליים והענק זה המילים שלה, לא שלי, ולא הייתי צריך הרבה כדי לשלוח אותה לאורגזמה נוספת, חזקה עוד יותר מזו הראשונה ו…"פאק! הנה עוד אחד בא לי!" היא צווחה, מיוחמת, "כן, הנה, עכשיו! כן!" היא התנשפה בכבדות, "כן, גמרתי, גמרתי, אימא'לה גמרתי" והפעם היא שתקה כשהתגלגלתי ועליתי שוב על דלית שפתחה את רגליה לכבודי עם חיוך נצחון על השפתיים וקלטה אתי בתוכה עם גניחת הנאה מתגלגלת, "כן, זיין אותי, חזק" והפעם לא ריחמתי אליה, הפעם נעצתי באבחת אגן חזקה ודפקתי אותה, שכבתי עליה בכל כובד משקלי, ריתקתי אותה למזרון, רק הישבן שלי עולה ויורד ואיתו הזין יוצא כמעט עד הסוף ונתקע חזק חזרה, מרעיד את גופה וסוחט ממנה גניחות הנאה תאוותניות ואת אותן הברות הנאה חסרות פשר כשהיא מחבקת אותי חזק בידיה וברגליה ונצמדת אלי בחוזקה, מריץ אותה אל הגמירה השניה שלה אבל לא רק אותה, גם אותי, כן, גם אני הגעתי לשיא וגמרתי, ביחד, אין כמו לגמור ביחד, לרוקן את כל ארגז הפעולה המלא שלךָ עמוק בכּוּס הגועש ורוגש שלה ו…"אוויר" היא לחשה ודחפה אותי מעליה ואני התגלגלתי במהירות לצידה, שוכב על הגב עם חיוך נצחון על פניי, מתנשף לא פחות ממנה.

שכבתי על הגב והבטתי בשעון הגדול התלוי על הקיר, השעה הייתה קצת אחרי שתים בצהריים, שלוש שעות עברו מאז שנכנסתי לדירה אבל חייכתי לעצמי, יש לי עוד כמעט עשר שעות לחגוג עליהן ואני לא מתכוון לוותר רק שהרגשתי שאני רעב, הקפה וקרואסון שאכלתי לפני שעליתי עליהן זה לא אוכל, בטח לא אחרי כזה זיון מענג, "אתן רעבות?" שאלתי וראיתי שהן מביטות אחת בשניה במבוכה, "פיצה או סיני? מה אתן מעדיפות?" שלפתי את הפלאפון שלי ואת כרטיס האשראי שלי מהמכנסיים שהיו זרוקות על הרצפה ליד המיטה.

ישבנו בסלון ואכלנו, הן עטופות בחלוקי הרחצה שלהן ואני בתחתוני הבוקסר שלי. על השולחן קופסאות קרטון עם האוכל שהזמנתי, לא חסכתי, אגרול, סושי וסשימי כמובן אבל לא רק, גם מנות עיקריות, בשריות וטבעוניות עם טופו, התברר לי שנעמה טבעונית, ואפילו מרקים, לי מרק תירס ולהן מרק מיסו.

רציתי שוב לזיין. ידעתי שרק מאוכל לא יעמוד לי שוב אז "תפתחו את החלוק" חייכתי אליהן. לרגע הן קפאו במקומן, מביטות בי במין מבט בוהה כזה, "זוכרות? אמרנו שאתן עושות כל מה שאני רוצה, לא?" שאלתי בקול נוזף והן פתחו את חגורת החלוק שלהן, "יותר, אני רוצה לראות את הציצים" האצתי בהן והן הסיטו את שולי החלוק לצדדים, חושפות את מה שביקשתי אבל זה לא הספיק לי, "עכשיו תפשקו רגליים!" המשכתי ושוב הן נעצו בי מין מבט זועם אבל כשדלית פישקה גם נעמה פישקה אחריה, נותנות לי לראות את אותו חריץ ורוד ונצץ בין שפתי הכוס הבשרניות, "יופי, זה עושה לי תאבון" ציחקקתי והמשכתי לאכול, נועץ בהן מבטים חוקרים אל בין הרגליים והרגשתי איך הגבר-גבר שלי נמתח ומתעבה מחדש.

קינחנו באספרסו חזק שדלית הכינה עם עוגית מזל שהגיעו עם הארוחה, "תנצל את היום כאילו זה יומך האחרון" היה כתוב בזו שלי, התאים לי. עד סוף האוכל כבר עמד לי תותח-על והגיע הזמן לזיין שוב.

"תתפשטו" הודעתי להן וגם אני פשטתי את התחתונים שלי וראיתי את מבט הערכה שהן שלחו בזין שלי, "תביטי טוב, זה מה שתכף את הולכת לחטוף" הובלתי את נעמה אל עבר הקיר אבל קצת לפניו עצרתי אותה וכופפתי אותה ב-90 מעלות כשהיא עומדת בפישוק ונשענת עם כפות ידיה על הקיר. אחר כך הורדתי את דלית על ברכיה מתחת לנעמה כשראשה בין שדיה הגדולים של נעמה התלויים תחתיה ועיניה מביטות מקרוב על חריץ הכוס שלפניה ורק אז נצמדתי לנעמה מאחור.

"ספרי לשותפה שלך מה את רואה" ציחקקתי כשאני מכוון בידי את הזין שלי אל חריץ הכוס של נעמה והיא סיפרה, "תמשיכי!" התחלתי לחדור לכּוּס של נעמה, הפעם לאט, ודלית המשיכה בתאור שלה, "אני רואה שהוא דוחף לך ת'שטרונגול שלו עמוק למָנוּשׁ שלךְ" היא השתמשה במילים גסות ושמעו בקולה שזה מחרמן אותה, "אני רואה איך הגדול שלו פועם במנוע שלךְ" היא המשיכה כשהתחלתי לפמפם את נעמה, "אני רואה שהוא טוחן לך ת'פּוֹת" היא התנשפה כשהגברתי את הקצב.

"עכשיו שחקי לי בביצים" ציוויתי על דלית והרגשתי איך את היד שלה חופנת לי את שק האשכים ומתחילה ללטף ולשחק לי והיה משהו בהתנשפות של דלית שמשך את תשומת ליבי והצצתי, "מה זה? את מאוננת?", ציחקקתי כשראיתי שעם היד שלה היא מפנקת את עצמה.

"כן" היא התנשפה.

"חרמנית, אהה?"

"כן"

"אין בעיה, תמשיכי, אבל עכשיו גם תלקקי לנו, את יודעת איפה, במקום שאני מכניס לה" נזכרתי בסרט כחול על שלישיה שראיתי.

חשבתי שהיא תתוכח אבל לא, כנראה שדלית הייתה מחורמנת ברמות כי הרגשתי איך הלשון הרטובה שלה עולה לאורך הזין שלי, מתחילה בביצים, מושכת זמן עד שאני מוציא אותו מהכוס כמעט עד הסוף ואז מלקקת וממשיכה במעלה שפתי הכוס של נעמה, עושה לי מה שאף אחת לא עשתה לי לפניה!

בליקוק השלישי שלה נעמה גמרה, צווחת, מודיעה ומבקשת עוד ושמעתי בקולה גם את החשש, כנראה שפחדה שכמו קודם אצא ואעבור לדלית אבל לי היו תכניות אחרות, אחזתי במותניה, סימנתי לה ברגלי לפתוח עוד יותר את הפישוק והגברתי את הקצב, "ספרי לה מה את רואה?" דרשתי מדלית.

"אני רואה שאתה כותש אותה" היא התנשפה, "אני רואה איך העלי הגדול של עלי כותש במכתש של נעמה" היא ציחקקה, מתנשפת, "אני רואה…פאק! פאק!" היא אוננה במהירות, "פאק! הנה! גם אני גומרת!".

נתתי לנעמה עוד שתי גמירות מטלטלות לפני שגם אני גמרתי, ממלא לה את הכּוּס בשפעת זרמתי החמימה, גמרתי ועזרתי לה לשבת ולהשען על הקיר, מתנשפת, מביט בדלית שמביטה בי במין מבט ספק מבוייש ספק מתחנחן שכאילו שואל "מה איתי?".

שלחתי את דלית להביא לנו קולה, נעמה ביקשה רק מים קרים. דלית אפילו לא ניסתה ללבוש משהו והלכה עירומה. נעמה המשיכה לשבת על הרצפה נשענת על הקיר ואני התיישבתי על הספה מולה והיא, עם חיוך זימתי על פניה, פישקה את רגליה, נותנת לי לראות את טיפות השפיך שלי, או אולי אגלי קוקטייל מיציי תאוותנו המשותפת, הנוטפים מהכּוּס שלה.

"בעל הבית, אני יכולה לשאול שאלה אישית?" נעמה הפתיעה ועדיין שמעתי שהיא מתנשפת קלות, "אני יודעת שזה מעט פולשני אז אני אבין אם תחליט לא לענות".

"תנסי" עניתי בתמציתיות.

"מה? מה תנסי?" בדיוק דלית חזרה ושאלה כשהיא מגישה לי כוס קולה גדולה עם קוביות קרח ולנעמה את המים, וכאילו אין טבעי מזה התיישבה לידה, בדיוק כמוה, נשענת על הקיר עם רגליים פתוחות, וחשפה לפניי את מרכולתה.

"השותפה שלך שאלה אם היא יכולה לשאול שאלה אישית ואני עניתי תנסי" הסברתי ושתיתי לגימה מהקולה, "נו, תשאלי" חייכתי אל נעמה.

"הז… הגבר-גבר שלך, מדדת אותו פעם?"

"כן, מישהי מדדה לי" חייכתי אליה, "כמה את חושבת?".

"לא יודעת, אולי חמש עשרה?"

"יותר"

"שש עשרה?"

"עשרים!"

"שקרן" נפלט לה, "את סתם מבלף, נכון?"

"לא, לא מבלף, אם את רוצה את יכולה למדוד"

"עשרים? עשרים סנטימטר? לא יכול להיות, אני לא מאמינה, באמת אתה תרשה לי למדוד?"

"אין בעיה אבל קודם את צריכה להעמיד לי אותו".

נעמה נעמדה על ברכיה "את יכולה להביא את הסרגל מהשולחן שלי?" היא פנתה לדלית והתקדמה על ארבע לעברי עד שנכנסה בין רגליי המפושקות ובלי משחקים מקדימים התחילה למצוץ לי.

דלית חזרה עם סרגל פלסטי משרדי והתיישבה חזרה, בוהה בנעמה שמוצצת לי ושוב מפשקת את רגליה רק שהפעם היא גם שלחה יד אל בין רגליה, דחפה לעצמה אצבע והתחילה לאונן.

לא הייתי צריך הרבה כדי שיעמוד לי מחדש אבל נתתי לה להמשיך למצוץ לי עד שהרגשתי שהוא בשיאו ורק אז נתתי לה למדוד לי, נעמה לקחה את הסרגל מדלית, אחזה בזין והניחה אותו על הסרגל, "אימא'לה!" היא פלטה הִשְׁתָּאוּת ועיניה נפקחו לרווחה, "אפילו טיפה יותר מעשרים" היא סיפרה לדלית, "בואי, בואי תראי" היא הזמינה אותה וזאת באה, "לא פלא שגמרתי ככה, עשרים סנטימטר עוד לא דחפו לו" היא ציחקקה, מסכמת.

"ואת?" חייכתי לעבר דלית, "לך כבר דחפו?" ציחקקתי.

"לא," היא חייכה לעברי, "אבל בעוגיית המזל שלי היה כתוב ש-"בקרוב את תשברי שיא אישי" היא צחקה, "תגיד, גם לי היא תלקק כשאתה תכניס לי?"

"את רוצה?"

"מאד"

"אז היא תלקק, נכון שותפה שלה?"

"נכון" נעמה הסמיקה.

"אז קחי כרית ותשכבי על הגב" התחלתי לביים את התנוחה הבאה, "לא שם, מתחת לראש" תיקנתי אותה כשהיא הניחה את הכרית מתחת לישבן שלה, "ואת," פניתי לדלית כשהיא נשכבה כמו שרציתי, "תעמדי בדוגי מעליה, הראש שלה מתחת לכּוּס שלך, שהיא תוכל ללקק לךְ" חייכתי, המתנתי שתעמוד מעליה וסידרתי אותה כמו שרציתי, הפה של נעמה בדיוק מתחת לכּוּס של דלית, "ליקוק ניסיון" ציחקקתי ונעמה הרימה מעט את הראש וליקקה לדלית עם הלשון לאורך חריץ הכּוּס שלה וראיתי את הרעד העובר בגופה של דלית. "עוד אחד!" דרשתי והפעם הרעד היה מלווה בגניחת הנאה חרישית, "ועכשיו האקשן" נעמדתי מאחורי דלית, כופפתי ברכיים והצמדתי את ראש הזין המתוח אל בין שפתי הכּוּס הרכות של דלית, "את שם למטה," פניתי לנעמה, "תספרי לנו מה את רואה".

"דלית, אני רואה 20 סנטימטר של זקפה גברית מתוחה מתדפקת על דלתךְ" נעמה התחילה וגם אצלה שמעתי את החרמנות בקולה, "כן, הנה, אני רואה איך ה-20 סנטימטר מתחילים להבלע בתוכךְ" היא המשיכה כשהתחלתי לדחוף לדלית, לתקוע לאט, לא ממהר, היא לא תברח, יודע שזה מגרה אותה עוד יותר מלחטוף את הכל במכה, "זה נכנס" נעמה המשיכה ו…"תכניס לי" רווי בתשוקה נפלט לדלית, "כן, תכניס לי את כל הזין שלךָ" היא המשיכה, "כן, עוד, תן לי הכל, כן, תכניס לי, תכניס לי הכול, תתקע אותי עד העצם, הכול" והיה ברור מקולה שהיא דוהרת לעבר אורגזמה, "בעל הבית, תכניס לי!" דלית צרחה באקסטזה ומייד אחרי, כשבמכה אחת חזקה נעצתי את כל אותם סנטימטרים שעדיין לא נכנסו עמוק לכּוּס הכל כך מגורה שלה, הגיע ה"כן-ן-ן!!" הנהנתני ושטוף הזימה  "כן! הנה!" היא התנשפה, "כן, גומרת! דלית גומרת!" הרגשתי את הכיווצים החזקים בנרתיקה, "כן, גמרתי" היא התנשפה וגם בלי לראות שמעתי את החיוך הגדול בתוכה, "אימא'לה, אהבתי" היא השלימה בקול מלא סיפוק והנאה.

אחזתי במותניה של דלית והתחלתי לפמפם, לזיין. "את שם למטה," פניתי שוב לנעמה, "תתחילי לפנק אותנו קצת" וכאילו נעמה רק חיכתה לרגע הזה כי מייד הרגשתי את הלשון הרטובה שלה מלקקת לאורך הזין שלי, ליקוק ארוך שמתחיל בביצים ועולה ועובר לשפתי הכוס של דלית, "ככה?" נעמה ציחקקה אחרי עוד שני ליקוקים תאוותניים.

"כן, בדיוק, תמשיכי!".

נעמה המשיכה ואפילו הוסיפה משלה, היא שלחה את כפות ידיה לשדיי האגס של דלית והתחילה למזמז לה אותם, ללוש ולמולל את הפטמות הנוקשות והשילוב הזה, השפשוף הנעים בשפתי הכוס המגורות והמשחק בשדיים הטיס את דלית לאורגזמה השניה שלה, אורגזמה חזקה, מטלטלת, כזאת שמחבקת בחוזקה את שרירי הנרתיק סביב האיבר שחדר לתוכו, שסוחטת נהמות הנאה קולניות וצווחות "כן! הנה! גומרת! דלית גומרת! דלית שוב גומרת! דלית בשמיים! דלית אוהבת את ה-20 סנטימטר שתקעו לה בטוטה מבסוטה שלה! כן, הנה, דלית ג-מ-ר-ה-!!" היא התנשפה בכבדות אבל לא הסתפקה, "לא! אל תפסיק!" היא צרחה באקסטזה כשלרגע עצרתי לתת לה לנוח, "עוד, תמשיך, עוד, דלית רוצה עוד, כן!" וזה היה כן של הנאה צרופה כשחזרתי לפמפם אותה.

"פעם שלישית גלידה?" שאלתי אותה תוך שאני מפמפם.

"כן!" היא צווחה, "פעם שלישית גלידה! הרבה גלידה, עליי, עכשיו תזיין אותי, חזק, הכי חזק, תטחן לי ת'טוטה".

טחנתי, דק-דק טחנתי לה את הטוטה, בתנועות ארוכות, יוצא כמעט עד הסוף, מחכה שתצרח "תכניס לי!" ומכניס, דוחף לה את כל הזין במכת אגן חזקה, סוחט "כן!" תאוותני ומלא הורמונים ושוב יוצא, מחכה לצריחה ההיסטרית הבאה שתבוא ושוב תוקע חזק, מדהיר אותה אל האורגזמה השלישית והחזקה מכולן, סוחט סדרת גירגורים נהנתניים, גניחות  שטופות נַאפוּפִים וזִימה ו…"גומרת!" היא צווחה בקול, "דלית גומרת! דלית שוב גומרת!" היא התנשפה בכבדות.

"איזה פעם?" שאלתי אותה בעוקצנות.

"פעם שלישית, דלית גומרת פעם שלישית"

"ומה קורה בפעם שלישית?" המשכתי לחקור.

"גלידה, פעם שלישית גלידה, הרבה גל…פאק! הנה, גמרתי, עכשיו, גמרתי" היא התנשפה, "גמרתי" המשיכה ללחוש לעצמה, "פאק! עוד, יהיה גלידה, מבטיחה, עוד, בבקשה, תן לי עוד! תשקה לי ת'טוטה"

המשכתי, רציתי לתת לה גם את הרביעית אבל לצערי לא הצלחתי, הליקוקים של נעמה הפכו מושחתים עוד יותר, מנצלת את היציאות שלי כדי ללקק לי לאורך כול הזין המתוח שלי ומוצצת במִצְמוּץ שפתיים את טיפות הצוף שנזלו מהכּוּס של דלית ו…"קחי!" נהמתי בקול ותקעתי את עצמי חזק לתוכה, "קחי! קחי!" התנשפתי, כבר לא מפמפם, רק אוחז חזק במותניה ונועץ את עצמי הכי עמוק שאפשר, "כן! ק-ח-י-!-!" יריתי את המטח הראשון בתוכה, צרור ארוך של זִרמה גברית סמיכה וריחנית ואחריה עוד מטח ועוד מטח עד שהתרוקנתי, נשאר כך צמוד אליה מאחור, אוחז בה במותניה שלא תזוז עד שהזין שלי התדלדל והחליק מתוכה ורק אז שיחררתי ונשכבתי על הרצפה, שוכב על הגב, מחייך חיוך של חתול ששתה צלחת שמנת גדולה ומביט איך היא ממשיכה לעמוד כך על ארבע מעל ראשה של נעמה וטיפות שפיך לבן מחליקות על ירכיה.

אחר כך גם דלית נשכבה, מחייכת לא פחות ממני, ודקות ארוכות שכבנו ככה, מסדרים את הנשימה וחושבים על מה שהיה. "ברשותך, אני הולכת לקנות גלידה בקניון," דלית קמה והתחילה להתלבש, הקניון זה בדיוק מול הבית שלהן, "יש איזה טעם מיוחד שאתה אוהב?".

"בעיקר וניל ושוקולד" חייכתי אליה ואז נזכרתי, "תגידו, יש לכם ג'ל סיכה?"

ראיתי אותן מתבוננות אחת בשניה, מחליפות מבטים, "לי לא" נעמה ענתה ראשונה, "גם לי לא" דלית ענתה מייד אחריה.

"אז ראיתי שיש סופר-פארם בקניון," חייכתי לעבר דלית, "תקני בבקשה גם ג'ל, את יודעת, הערב אין חור אסור וכדאי מאד שיהיה ג'ל סיכה".

דלית יצאה, לבושה באותה חולצת בטן צמודה שעכשיו הבליטו היטב את הפטמות הזקורות שלה ומכנסי טיץ קצרים שהדגישו את רגליה החטובות, אין ספק שלכמה גברברים יזדקר כשיראו אותה ולדעתי גם לכמה נשים. "רוצה עוד קפה?" נעמה נעמדה, "או מקלחת, אתה מזיע" היא ציחקקה, "בוא, אני אתן לךָ מגבת ובינתיים אני אכין לנו קפה, אני חושבת שאתה צריך את זה בשביל התכניות שלךָ" היא חייכה לעברי, חיוך מתגרה.

בזמן שאני התרחצתי היא הכינה קפה. כשיצאתי, עטוף במגבת הקשורה סביב מותניי, היא ישבה ליד שולחן האוכל לבושה רק בחולצת סוף מסלול ענקית שכנראה קיבלה מאחד האקסים שלה, ארוכה מספיק כדי להסתיר את צניעותה אבל בלי השרוולים שכנראה נגזרו והציצים שלה הציצו מהצד כשהרימה את היד, ישבה וחיכתה לי. שתינו ודיברנו ומהר מאד למדתי שהיא ודלית חברות ילדות מראש-פינה שאפילו שירתו יחד בצבא ועכשיו לומדות באוניברסיטה רק שהמסעדה שהן מילצרו בה נסגרה ועדיין הן לא הספיקו למצוא מסעדה חדשה.

חשבתי שדלית תמשוך זמן אבל להפתעתי היא חזרה די מהר. "היי, אני כאן" היא הכריזה בקול גדול מהדלת, כאילו פחדה לתפוס אותנו על חם ולהביך אותנו, "רוצים גלידה?".

"לא עכשיו, אחר כך," עניתי מייד, הייתי חרמן, שוב עמד לי תותח-על, אולי מהציצי שהציץ לנעמה מהצד? אולי מהפטמות שהזדקרו מבעד לבד החולצה הדק? אולי מהידיעה שהיא יושבת מולי בלי תחתונים? אולי מהמחשבות על מה שאני רוצה לעשות להן? או אולי בכלל מהשילוב של הדברים האלה? אבל מה זה משנה? מה שרציתי עכשיו זה לזיין, מבחינתי הגלידה יכולה לחכות קצת, כבר רציתי לשאול אותה אם היא הביאה ג'ל סיכה כשהיא נכנסה לחדר אבל דלית הקדימה אותי והגיש לי בקבוקון ג'ל סיכוך "זה מה שרציתָ?" היא חייכה לעברי.

"זה בדיוק," חייכתי אליה, "אף פעם לא השתמשת?"

"נראה לך?" דלית צחקה ובתנועה חתולית היא פשטה את חולצת הבטן שלבשה וחשפה את שדי האגס הזקופים שלה עם פטמות האבן בראשם.

"עשית את זה פעם?" חקרתי.

"בטוּכֶעס?" היא חייכה, חיוך זימתי כזה.

"כן, בדלת האחורית שלךְ" חייכתי חזרה.

"כן, אני לא בתולה שם, עשיתי את זה יותר מפעם" היא צחקה, "גם יותר מפעמיים" היא ציחקקה תוך שהיא מורידה ביחד את מכנסי הטיץ ותחתוני הביקיני וזורקת אותם הצידה, חושפת שוב אותה מברשת שיער ערווה מעוצבת שלה ואת שפתי הכּוס הכהות והבשרניות שעכשיו נראו לי נפוחות עוד יותר, "למה? בא לךָ על הטוּכֶעס שלי?" היא הפנתה את ישבנה לעברי, מצחקקת והחליקה עליו בידיו.

"בא לי" ציחקקתי, "ולא רק על הטוכעס שלךְ" הוספתי וחייכתי אל נעמה וראיתי רעד קל חולף לרגע בגופה, "רוצה להיות ראשונה?" חזרתי וחייכתי אל דלית.

"אתה רוצה שאני אהיה ראשונה?" היא התחכמה.

"מישהי חייבת להיות ראשונה, לא?".

"צודק, אני מתנדבת," היא צחקה, "איך אתה רוצה אותי?" ושמעתי את הגירוי בקולה.

"נשענת על השולחן, בפישוק" עניתי בלקונית ולא הייתי צריך להסביר, דלית פסעה לכיוון השולחן ונשענה עליו עם החזה שלה, "בואי, תעזרי לי" הזמנתי את נעמה להצטרף וכיוונתי אותה לעמוד בקצה השני של השולחן, ליד הראש של דלית, "תושיטי לשותפה שלך ידיים" פקדתי על דלית, "ואת, תחזיקי אותם חזק, מתוחות!" המשכתי במלאכת הביום שלי,

"נתחיל עם הג'ל" דחפתי אצבע בין פלחי ישבנה ושפכתי כמות נדיבה מהג'ל השמנוני אל חריץ ישבנה, חוסם עם האצבע שלא יִנְזוֹל לרצפה ושיכנס למקום שבוא הוא נחוץ ואז התחלתי לעסות עם אצבע אחת את פי הטבעת שלה, להרחיב, ואחריו עוד אצבע, מותח, מרחיב כי אני לא הולך להעניש אותה, אני רוצה שכמה שפחות יכאב לה כשאני הולך לפנק את עצמי וכן, מבחינתי לתקוע בתחת, לשפשף את הזין בפי הטבעת המתוח סביבו, זה פינוק שאהוב עלי ו…"יאללה, חדל ברברת, תכניס לי כבר ת'גדול שלך" דלית הפתיעה אותי בקול צרוד ופַּתְיָינֵי "יאללה, תן לי להרגיש כבר את הדבר האמיתי!"

הוספתי עוד מעט ג'ל, פישקתי בשתי ידיי את פלחי ישבנה המוצקים וכיוונתי את הזין המתוח, הצמדתי את עטרת הזין המתוחה אל הדלת האחורית שלה, לחצתי שלא יברח, שחררתי את פלחי ישבנה, אחזתי חזק במותניה והתחלתי לחדור, לאט, לרגע הדלת חסמה את דרכי, מענה להפתח, אז הגברתי את הלחץ ו…"פאק" שמעתי אותה ממלמלת כשהדלת נפרצה וצעדתי צעד ראשון לתוכה, נכנס לאט, סנטימטר אחר סנטימטר, נותן לה להתרגל ו…"פאק!" היא צרחה ושמעתי כאב בקולה כשחצי מהזין היה נעוץ בתוכה.

"כואב? לצאת?" שאלתי בבהלה.

"לא! תמשיך! תן לי הכול!" היא התנשפה, "אני רוצה הכול, אני רוצה להרגיש את כל העשרים!" היא חרקה שיניים אז המשכתי, דחפתי, מפשק שוב את פלחי ישבנה בידי וחודר עד שכל הזין נטמן במעמקי ישבנה ושיער הערווה שלי נמחץ אל ישבנה. "זה הכול?" היא שאלה, מתנשפת.

"לא מספיק?" שאלתי בקול נעלב.

"מספיק! יותר ממספיק! אלוהים, אני בשמיים!" היא צווחה, "רגע," היא  התנשפה בכבדות, "שותפה, את מבינה? עשרים סנטימטר של זקפה גברית משובחת תקועים לי בתחת" היא הכריזה, "יאללה, בעל הבית, תעשה אותי מאושרת".

ביקשה – קיבלה, התחלתי לזיין אותה, חוזר לאחוז במותניה ומתחיל לפמפם, לאט, תנועות ארוכות, שתרגיש את כל אורך הזין, מרגיש את השפשוף הנעים של פי הטבעת המתוח שלה על הזין שלי אבל איתו גם את החום שמתחיל, חום נעים בשבילי אבל זה שישאיר לה מזכרת צורבת אחר כך, "כן!" היא גנחה בהנאה, מפתיעה אותי, "כן, תמשיך" ואני הגברתי את הקצב, מזיין ונהנה, אני מת על זיון בתחת, ביחוד תחת מוצק והדוק כמו שלה, "כן, הנה!" היא הפתיעה אותי בגניחת ההנאה הקולנית שלה, גניחה המבשרת גמירה שבדרך, החסרון בזיון כזה שאני גומר מהר ולא הרבה בנות שזיינתי בתחת הצליחו להגיע לאורגזמה לפני שגמרתי והנה היא בדרך לשם, "כן, הנה! עכשיו! עכשיו! הנה! דלית גומרת!" היא הכריזה בקול ו…אני הצטרפתי אליה, נועץ את עצמי הכי עמוק בישבנה, רגע ארוך קופא כך בתוכה ואז "קחי" יריתי מטח ראשון של זרמה גברית חמימה עומק בישבנה, "קחי!" אחזתי חזק במותניה, נעצתי חזק עוד יותר ופלטתי עוד צרור ארוך של שפיך ריחני ו…"קחי!" התנשפתי ורוקנתי את כל ה"תחמושת" שנשארה במחסנית שלי בתחת שלה.

קודם שנינו התנשפנו, היא נשארה להשען כך על השולחן ואני התישבתי על הכסא הקרוב. כשנרגענו קצת היא הלכה לשבת על הספה ליד נעמה, הולכת לאט, בפישוק, אוחזת את התחת ועדיין מחייכת באושר, יושבת עירומה, כמו נעמה, הרגלים מפושקות והיא מציגה את מרכולתה, כמו נעמה, מחייכת מאוזן לאוזן כמו מי שקיבלה את עונתה בגדול, "עשיתי את זה" היא לחשה בקול לנעמה, מספיק חזק שגם אני אשמע, "עשרים סנטימטר בתחת שלי, אימא'לה, קרע לי ת'תחת אבל מה זה נהניתי" היא המשיכה, "אל תוותרי, תדרשי גם, חצי מהחוב זה גם חוב שלךְ" היא צחקה.

"אל תפחדי, היא לא תתחמק", הרגעתי אותה, "אבל קודם אני רוצה להתרחץ, אתן יודעות, מישהי תצטרך לעזור לו לעמוד מחדש" חייכתי אליהן, מצביע על הזין הרפוי השמוט בין רגליי, "ובינתיים תכיני לנו גלידה".

ישבנו ואכלנו גלידה, שוב הן ישבו באותה ישבה זנותית מולי, עירומות עם רגליים פתוחות, נותנות לי לצלם להן והגבר-גבר שלי התעורר מזה, עוד לא עמד תותח אבל כבר לא ישן, הראה סימנים שהוא בדרך הנכונה לזקפה.

כשהזמנתי את נעמה למצוץ לי, להעמיד לי מחדש, היא הציעה טריק אחר, "מה דעתך שתזיין לי ת'ציצים?" היא חייכה לעברי ומרחה ג'ל סיכה בין שדיה הענקיים.

"סבבה" חייכתי אליה והיא נשכבה על השטיח והזמינה אותי לשבת לה על הבטן. התישבתי והנחתי את הזין שלי בין שדיה שנפלו לצדדים, נעמה תמכה בהם משני הצדדים, הרימה ועטפה את הזין בשדים הרכים והמשומנים ואני התחלתי לזיין לה אותם, מרגיש איך בכל שפשוף כזה הזין נמתח עוד קצת, נמתח ומתעבה, וראש הזין מציץ יותר ויותר מבין שדיה בכל דחיפה שלי.

"איך את רוצה לחטוף אותו?" חייכתי אליה כשהרגשתי שהטיל שלי תכף מוכן לשיגור.

"בתחת?" היא ציחקקה, מִיתַּמֶּמֶת.

"כן, בטוכעס שלךָ" חייכתי אליה.

"במיטה, על כרית"

"אבל כרית גדולה או אפילו שתיים" ציחקקתי, "אז בואי!".

התחת של נעמה היה מעדן, חגגתי עליו! קודם היא סידרה שתי כריות מתחת לאגן והתחת שלה בלט, אחר כך שפכתי לה כמות נדיבה של ג'ל סיכה והזמנתי את דלית להכין לה את פי-הטבעת לחדירה והיא עִיסְּתָה ודחפה אצבע ראשונה, מעסה ומותחת, ואז הוסיפה אצבע שניה והמשיכה וכשדחפה גם את השלישית נעמה לא עצרה אותה אבל אני כן, עמד לי תותח וכבר רציתי לדחוף אותו אז עצרתי אותה, "עכשיו תורי" ציחקקתי ועליתי עליה, מועך אותה למזרון ומכוון בידי את הזקפה הנוקשה אל הפתח המכווץ ונעמה שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, פותחת בפני את הדרך ועדיין, כשלחצתי, פי-הטבעת התנגד, עמד בפרץ וחסם את דרכי, אבל לחץ חזק והחומה נפרצה ו…"וואו" נעמה התנשפה כשראש הזין חדר לישבנה, וואו של כאב, "כן" היא הפתיעה אותי כשחדרתי יותר, "כן, תכניס לי" ואני המשכתי, הכנסתי, דחפתי את כל הזין ועצרתי, נותן לה להתרגל לפולש שחדר.

כאב לה, היא לא אמרה אבל שפת הגוף שלה סיפרה לי, אז חיכיתי. כשהרגשתי שהיא נרגעה קצת התחלתי לפמפם, לשפשף את הזין המתוח שלי בפי הטבעת הכל כך מתוח סביבו, לזיין. "וואו" היא שוב התנשפה רק שהפעם זה לא היה וואו של כאב, זה היה וואו של הנאה, "וואו, שותפה, אני אוכלת עשרים סנטימטר וזה מתאים לי" היא צווחה, "כן, תמשיך, תאכיל אותי" הוא המשיכה בקול חרמני, קול של אשה שטסה לעבר האורגזמה שלה, "כן, חזק, תטחן לי ת'תחת" היא עודדה אותי להגביר את הקצב, מתעלמת מהחום הגובר בפי הטבעת ומהצריבה שתשאר לה שם למזכרת, "כן, הנה, עכשיו, גומרת, כן, עכשיו! ג-ו-מ-ר-ת-!!" היא צרחה באקסטזה ואני המשכתי, טוחן, כותש, מזיין, דוהר במהירות לעבר האורגזמה שלי, ממלא גם לה את התחת בשפעת זרמתי החמה.

אומנם הזמן לא תם, אולי הייתי יכול לחכות ולנסות להעמיד אותו שוב ולהרוויח עוד זיון, אבל הספיק לי, הרגשתי שמיציתי, שהזין שלי מודיע "עייפתי", מפהק ומוסיף "לילה טוב" ונרדם וחששתי שאני עלול להביך את עצמי אז הודעתי בקול "תם הטקס", חייכתי אל שתיהן והתחלתי להתלבש, שולח את דלית להכין עוד קפה, אספרסו חזק, הייתי צריך את זה.

"בנות!" הודעתי להן כשכבר עמדנו ליד הדלת הפתוחה, "חגגתי, נכון, אתן זיון מעולה, גם נכון, אבל בבקשה, בעתיד, אני מעדיף שתשלמו לי כי בפעם הבאה שמשהו כזה יקרה המחיר יעלה!".

… עמדתי רגע מול הדלת, בודק את עצמי. מאז אותה פעם אחת שחגגתי אליהן אני הקפדתי להגיע לקבל את דמי השכירות בעצמי והן הקפידו לשלם לי וכל מה שיצא לי היה קפה ופתי-בר אחד או שנים ולכן התחלתי לחשוב אם אני לא סתם מתאמץ, אם לא עדיף שהן יעשו העברה בנקאית כמו פעם כי אם יש משהו שאני מקפיד זה שרואה החשבון שלי ידווח על ההכנסה, גם אם הן משלמות לי במזומן.

דפקתי והדלת נפתחה מייד, כאילו הן חיכו לי מאחוריה ואולי גם הציצו מבעד לחריר ההצצה שבדלת. בחנתי אותן, דלית כרגיל בחולצת בטן ומכנסי טיץ הדוקים ונעמה באותה חולצת סוף מסלול מרופטת נטולת שרוולים ומכנסיי טיץ ארוכים.

"קפה?" נעמה חייכה אלי אחרי שסגרה אחרי את הדלת.

"תודה" עניתי וחייכתי חזרה.

ישבנו ושתינו, כמו בפעמים הקודמות הן לא הוציאו את המעטפה עם הכסף עד שגמרתי לשתות. "בעל הבית" נעמה הוציאה את המעטפה אבל לא הגישה לי ולפי ההתחלה הבנתי שיש הפעם קאץ' (catch), כשהיה להם את הכסף הן קראו לי בשם, עלי, ולא בעל הבית, "יש פה רק חצי מהסכום, החצי שלי, לדלית היה חודש רע, כמה הוצאות לא צפויות ו…" היא השתתקה וראיתי איך דלית מסמיקה ומשפילה עיניים.

"ומה?" הבטתי לעבר דלית.

"ו…" היא היססה לרגע, "אהה, חשבתי אולי, אתה יודע, אולי אפשר, אהה, אולי יש על מה לדבר" היא הסמיקה עוד יותר.

"זוכרת? הזהרתי מראש, המחיר יעלה"

"זוכרת" היא השפילה עיניים.

"את החוזה חתמתי עם שתיכן," חייכתי אליהן, "שזה אומר שאתן שותפות אבל אני אהיה ג'נטלמן," חייכתי, "תחליטו, או ששתיכן משלמות את החצי החסר או שאת משלמת הכול"

"אני משלמת הכול!" דלית ענתה במהירות, מקדימה את נעמה שנראה לי שרצתה לענות, "זאת רק הבעיה שלי, היא את חלקה שילמה!".

"אוקיי, אז המחיר הוא," עצרתי לרגע, כאילו חושב אבל בעצם בונה את המתח, "את באה איתי, הפעם זה יהיה אצלי בדירה, ועד מחר בצהריים את שלי, עושה כל מה שאני רוצה, איך שאני רוצה, כמה שאני רוצה ואיפה שאני רוצה, אין חור אסור!".

אותו לילה חגגתי על דלית, עשיתי אותה בכל החורים ואפילו יותר מפעם אחת, טחנתי אותה דק-דק-דק. לא חיכיתי הרבה כשהגענו אלי לדירה, התחלתי בפה, עברתי לכּוּס וקינחתי בטוסיק, ובכל מקום כזה משאיר את טביעת האצבע שלי או אם נדייק טביעת הזין שלי.

אחר כך שלחתי אותה להתרחץ, וגם אני כמובן, ויצאנו לאכול ומשם לשתות באיזה בר וכשחזרנו הביתה שוב הייתי חרמן ועשיתי אותה, ובבוקר אין כמו מציצת בוקר טוב וזיון מהנה אחריו ואחרי מנוחה קצרה, כי אני הייתי צריך, וקצת לפני שהזמן מסתיים, עשיתי אותה שוב, הפעם בתחת! עם הרבה ג'ל סיכה כי המטרה לא להכאיב, אפילו שזה עונש, המטרה להנות.

הֶפִּי-אֶנְד ((Happy End

היה לי כל כך טוב שלפני שהיא הלכה שאלתי אותה אם היא תסכים שוב להפגש איתי, הפעם לדייט, וכנראה שגם אני עשיתי לה טוב כי להפתעתי, כן, לא האמנתי שאחרי כל מה שעשיתי לה היא תסכים, אבל היא הסכימה.

שלושה ימים אחרי נפגשנו. דייט זה כבר סיפור אחר, רציתי לעשות עליה רושם אז קודם הלכנו להצגה טובה ב'הבימה', אחר כך דאגתי להזמין מקום ב'הדסון', התחלנו בסלט קיסר, שנינו, לעיקרית היא העדיפה סטייק פילה ואני סינטה מנהטן שהלכו נהדר עם בקבוק קברנה סוביניון, ישראלי כמובן, יש לנו יינות מצויינים בארץ, ולקינוח אספרסו עם פאי פקאן שחלקנו ומשם אלי למיטה לסקס מהנה, סולידי, אולי אפילו שמרני, התנוחה המיסיונרית! רק שהפעם, בפעם הראשונה, גם התנשקנו!

אחרי הדייט הזה היה עוד דייט, ועוד דייט ו…עוד דייט, עם נשיקות צרפתיות רטובות שבכל פעם הפכו תאוותניות יותר ויותר, ואז היא התחילה לבוא אלי בסוף משמרות המלצרות שלה, היינו מתרחצים יחד והייתי משפשף מעליה את כל הג'יפה של המשמרת, והולכים לישון, טוב, לא ישר, קודם קצת סקס לפני השינה, לפעמים יותר מקצת והיא אף פעם לא אמרה "לא", ופתאום הייתה לה ערימה בגדים להחלפה בארון שלי ומשם כבר הדרך להציע לה לעבור לגור איתי הייתה קצרה (והיא אפילו מצאה חברה טובה ששמחה להחליף אותה כשותפה של נעמה בדירה), ו… בסוף שבוע אחד, חצי שנה אחרי, כשאנחנו יושבים עירומים ומחובקים בג'קוזי של סוויטה כפרית יוקרתית במלון 'כפר הנופש רמות', שותים ומשקיפים על האורות שמסביב לכנרת, ואחרי ארוחה בשרית משובחת במסעדת 'מושבוצ' וחצי בקבוק שמפניה שדאגתי שיחכה לנו בחדר, שלפתי טבעת והצעתי לה נשואים והיא הסכימה, סיבה טובה לגמור את בקבוק השמפניה ולהזמין עוד אחד, אבל היה לה תנאי! אני לא הולך יותר לאסוף את דמי השכירות בעצמי, או בצ'קים מראש, או בהעברה בנקאית או שהיא זאת שהולכת!

תכננו חתונה גדולה אבל אז הגיעה הקורונה אבל לא דחינו, עשינו חתונה מצומצמת, כזאת שעונה בדיוק להנחיות משרד הבריאות (ואת החגיגה הגדולה נעשה כשהכל יגמר) ו…אתמול דלית הראתה לי את שני הפסים הכחולים בערכה לבדיקת הריון, כן, קצת הפתעה, אומנם החלטנו ביחד שהיא מפסיקה לקחת גלולות אבל אמרו לנו שזה לוקח הרבה זמן עד שאפשר והנה, היא נקלטה בשניה, אבל מה זה חשוב? תגידו לנו מזל טוב! בקרוב אנחנו הולכים להיות אמא ואבא!

*** סוף ***