פתחתי אותה תמורת מאקבוק        

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

התנצלות: את הסיפור הזה כתבתי כפתק באיפון אז סליחה עם נפלו שגיאות ????.

קוראים לי נוי והסיפור שלי מתחיל ביום הולדת שמונה עשרה. ההורים שלי לקחו אותי לחגוג במסעדה טובה ואחרי ארוחה טובה וכמובן יין, אני בת 18, לא? הפתיעו אותי במתנות, ההורים קנו לי איפון חדש, הדגם האחרון שיצא, מכירים את חיבתי למוצרי אפל (apple) ואחי הוסיף אוזניות AirPods Pro תואמות, גם הם של אפל כמובן.

כשחזרנו הוריי הלכו לישון בסלון ואני ואחי נשארנו לראות טלוויזיה בסלון. ״את מאוכזבת?״ אחי הפתיע אותי בשאלה.

״מאוכזבת? למה?״.

״שלא קיבלת מאקבוק (MacBook)״.

״קצת״ חייכתי אליו, כולם ידעו את חיבתי למוצריי אפל ומאקבוק בשבילי היה פסגת החלומות, תמיד קנאתי במי שיש לה מאקבוק, בכל הסרטים השווים משתמשים במאקבוק ולשבת איתו באיזה בית קפה נראה בעיניי שיא הסטייל.

״מה את מוכנה לעשות אם מישהו יציע לך מאקבוק חדש?״.

״הכל״ התלהבתי, לא חושבת על משמעות התשובה ורק אחר כך הבנתי מה בעצם אמרתי.

״אני מכיר מישהו שמוכן להציע לך״ הוא חייך.

״מי?״

״אני לא יכול לגלות לפני שתסכימי״

״ומה הוא רוצה בתמורה?״ שאלתי, אני לא מטומטמת, מהשאלה הראשונה שלו הבנתי שאין מתנות חינם.

״את הבתולים שלך״ הוא חייך לעברי.

״מה?!?!?״ קפצתי, זה נכון, הייתי עדיין בתולה, מבחירה, לא כי שמרתי את הדובדבן לבעלי, היה לי ברור שבעלי לא יהיה הראשון שלי, אלא כי ככה כל החברות הטובות שלי החליטו ואני בתוכם, נותנות משמעות נוספת לגיל 18.

״לפתוח אותך!״ אחי ענה במין אדישות.

״אתה?!?״ הזדעקתי ולא בכדי, אחי חתיך הורס ושתים מהחברות שלי, כשהגיעו לגיל 18, בחרו בו להיות הפותחן שלהן, ככה אנחנו קוראות למי שפותח אותנו, והן סיפרו לי עליו נסים ונפלאות.

״לא, חס וחלילה, אני אחיך וזה גילוי עריות!״ הוא הביט בי במין מבט של איך בכלל חשבתי על זה.

״תשכח מזה״ הודעתי, ״אני לא, לא, אני לא״ לא הצלחתי להשלים את מה שרציתי להגיד.

״ואם אני אגיד לך שהוא שווה? שנינו יודעים שאת כבר מתה שיפתחו אותך״ והוא צדק, הוא ואני מדברים חופשי על הכל ודיברנו על זה כבר כמה פעמים אחרי שחקרתי אותו איך היה לפתוח את החברות שלי ואני היא זאת שאמרתי לו שאצלי זה חייב להיות מישהו שווה ובעיקר מיוחד, ״את יודעת שאני אוהב אותך ולא הייתי מציע אם הוא לא כזה״.

״כן, אבל״ לא השתכנעתי.

״תחשבי על זה, נדבר בבוקר״ הוא חייך אלי, ״ועכשיו, לילה טוב״.

אחי חתיך הורס, שווה כמו שאנחנו החברות קוראות לזה, את זה כבר סיפרתי לכם, ואני מבינה למה שתי החברות שלי בחרו בו, אם הוא לא היה אחי אולי גם אני הייתי בוחרת בו, אבל לא מבינה למה הוא לא הולך להיות דוגמן. אחי גדול ממני בארבע וחצי שנים, סטודנט למחשבים שנה שניה, פריק מחשבים עוד מהתיכון למרות שהעדיף להתגייס לקרבי, גולני, וכבר עובד באיזה סטארט-אפ ושמעתי שהוא מצליח מאד.

בבוקר אחי נכנס אלי לחדר. ״דיברתי איתו שוב, סיכמנו, אם תסכימי כמובן, שאני אבוא אתך, נפגש אחר הצהרים בבית קפה, אני אבוא לאסוף אותך, תראי ותחליטי, אם תסכימי נלך לקנות לך ת׳מאקבוק, אחר כך אתם תלכו לעשות את שלכם ואני אחזור הביתה, ואם לא תסכימי נשתה קפה ונפרד כידידים, למרות שאני בטוח שתסכימי״ והיה לו חיוך ממזרי כזה.

לסידור הזה הסכמתי, אם הוא באמת שווה, כמו שאחי אומר, ואחי מכיר את הטעם שלי, אז למה לא? הרי זה מה שאיחלתי לעצמי, שבגיל 18 יפתח אותי מישהו שווה, ואם גם אקבל כבונוס מאקבוק אז זה בכלל מצויין.

בארבע אחרי הצהרים אחי בא לאסוף אותי ונסענו לקניון רמת אביב. הלכתי אליו אל אחד מבתי הקפה הצדדים שבו, לרגע הוא עצר ובדק ואז המשכנו לשולחן צדדי שמישהו ישב בו עם הגב אלינו וקפוצון מכסה את ראשו.

לא זיהיתי מי זה עד שהתיישבנו מולו ואז, ״וואו, אימא׳לה״ מתרגש נפלט מפי כשהבנתי שבר גולן יושב מולי והסמקתי כמו כל מי שרואה את אליל הבנות, ואני כמובן בתוכן, יושב מולה.

בר הוא חתיך הורס ובעיקר זמר משובח ששלושה מלהיטיו חורכים עכשיו את פסגות מצעדי הפזמונים ובתוכם זה של גלגל״צ וההופעות שלו כולן סולד-אווט (sold out) מייד כשמכירת הכרטיסים נפתחת ואני לא מתכוונת לאיזה אולם קטן, אני מתכוונת לקיסריה ויד אליהו.

בר גולן נולד כבוריס גלונובסקי, כשהיה בן 4 הוריו עלו איתו מרוסיה והחליטו שהם מעברתים את השמות וכך בוריס גלונובסקי הפך לבר גולן, אנה, אימו, לחנה ואלכסיי, אביו, לאלכסנדר. בתיכון בקרית חיים הוא למד במגמת מוזיקה אבל את מעמדו בתיכון הוא קיבל בזכות הצטינותו בנבחרת הכדורסל של התיכון וגם הוא, כמו אחי, העדיף שרות קרבי על מעמד שחקן מצטיין והתנדב לגולני שם פגש באחי והם הפכו חברים.

פגשתי אותו כבר קודם, פעמים או שלוש הוא ישן אצלנו בזמן הצבא כשהוא ואחי הלכו להופעות בתל-אביב אבל אז הייתי קטנה והוא לא היה מפורסם ולא שמתי לב למבטים שהוא שלח לעברי והיום אני יודעת שאחי הזהיר אותו שלא יחשוב עלי בכלל, לפחות עד גיל 18.

את פרסומו כזמר הוא רכש רק אחרי הצבא. מַלְהֶקֶת שמעה אותו שר באיזה ערב חובבנים והזמינה אותו לאודישן באחת מתוכניות הראליטי וכבר באודישן הראשון הוא זכה לביקורות נלהבות ובהמשך הפך חביב הקהל והשופטים רק שברבע הגמר פתאום הודיעו שהוא פרש בגלל ניגוד ענינים בלי לפרט אבל הצהובונים ידעו לספר שתפסו אותו מזיין את אחת השופטות בחדר הלבשה שלה ו…מנהל אומנים שזיהה מיד את הפוטנציאל הפך אותו למה שהוא, כוכב על.

כנראה שהייתי שקועה במחשבה ולא שמתי לב שהמלצרית מגיעה כי פתאום ראיתי אותה לידי, שולחת בי מבט מקנא ומפרגן, ״הרשתי לעצמי להזמין לך״ בר חייך לעברי כשהיא הניחה לפני כוס קפה וציינה שזה על סויה, הגישה להם אספרסו והניחה עוגת סברינה במרכז השולחן עם שלוש כפיות.

לרגע הופתעתי, מאיפה הוא יודע מה להזמין לי ועוד עוגת סברינה שלמרות שיש לה תדמית מיושנת ולמרות שהיא עתירת קלוריות עדיין אני מתה עליה אבל אז נזכרתי באחי שישב לידי, הוא מכיר את הפטיש הזה שלי ובטח הוא זה שגילה לו.

אכלנו ושתינו בשקט עד שאיזה צלם פפרצי הגיח, צילם כמה תמונות, שאל מי אני וכשבר רק חייך אליו ושתק הוא הלך, ״מחר את בעתון״ אחי ציחקק לעברי.

״למה מחר, הערב בגיא פינס״ בר הגיב ומהר מאד הבנתי שאת העוגה הוא בעצם הזמין לי, הם רק טעמו דוגמית לצורך הנימוס ואני בפני סברינה לא עומדת ואכלתי, הכל. ״אחיך הסביר לך למה אנחנו פה?״ בר שאל כשסיימתי את הקפה ולמרות החיוך הוא נשמע קצת מובך.

״כן״ עניתי בעיניים מושפלות ואולי גם הסמקתי, ״אתה רוצה לקנות לי מאקבוק במתנה ליום הולדת ואני רוצה להקדיש לך את הדובדבן שלי״ ובכוונה ציינתי את זה ככה, בלי להזכיר קשר ביניהם, זה נשמע לי קצת פחות גרוע.

״ואת מסכימה?״ הוא לא תיקן אותי והפעם כבר שמעתי התלהבות בקולו.

לרגע שתקתי, מה אני אגיד לו? שגם בלי המאקבוק אני הייתי נותנת לו לקטוף את הדובדבן שלי? שממילא תכננתי להגיע להופעה הבאה שאשיג כרטיס ולזרוק לו את החזיה שלי עם מספר הפלאפון בתקוה שאני אהיה המאושרת שהוא יזמין לחדרו כמו שידוע לכולם שהוא עושה, ״אהה, כן״ עשיתי את עצמי מהססת.

״בטוחה?״.

״כן״ והפעם הבטתי לו ישר בעיניים.

ראיתי את החיוך המתפשט על פניו, ״אז בואי נעלה לחנות״ והוא סימן למלצרית להביא את החשבון.

בדרך הקצרה עד לחנות של iDigital עצרו אותו כמה פעמים לסלפי. ״מצטער,״ הוא הסביר לי, ״הם הלחם והחמאה שלי וצריך להשקיע״. גם בחנות זיהו אותו מייד ומנהל החנות מיהר לשרת אותנו, אחרי כמה סלפים עם המוכרים כמובן, ״אני רוצה מאקבוק, את הדה-בסט (the best)״ בר הסביר לו בקיצור ומהר מאד היה לי MacBook Pro 16-inch כסוף עם כל ההרחבות והתוכנות המתבקשות, מחשב דה-בסט אוף דה-בסט כמו שהמוכר הגדיר, וגם אחרי הנחת הסלב שהוא קיבל בתמורה לתמונה עם מנהל החנות על רקע השלט של iDigital שזה מיהר לפרסם באינסטגרם שלו עדיין זה היה הרבה הרבה יותר ממחשב נייד רגיל שהייתי יכולה להרשות לעצמי.

״אוקיי, נפרדים״ אחי הודיע כשיצאנו מהחנות, לוקח איתו את הקופסה עם המחשב ועוד כמה צ׳ופרים שהוסיפו לנו, ״ודיר באלק אחי!״ הוא פנה לבר בפרצוף רציני, מאיים עליו עם האצבע, ״תהיה נחמד אליה, זאת אחותי הבתולה״ ואני הסמקתי קשות.

נסענו לדירה שלו. הרגשתי איך הלב דופק לי על 200 והבטן מקרקרת לי מהתרגשות, הרגע הגדול שלי מגיע, אני הולכת לאבד את בתוליי ולמי? לבר גולן! וואו, חכו עד שהחברות שלי ישמעו, הן תמותנה מקנאה.

למזלנו אף צלם פפרצי לא חיכה לו, גם לא מעריצות, ועלינו אליו לדירה. ״את רוצה לשתות משהו?״ הוא שאל כשנכנסנו.

״מים״.

הוא עמד והביט בי כששתיתי, ״אמרו לך שאת יפה?״ הוא הפתיע אותי כשסימתי לשתות.

״תודה״ הסמקתי, הצהובונים ידעו לספר על הקשרים שלו עם שתי מלכות יופי וכמה דוגמניות ומי אני מולן?

״לא באמת״ הוא ניגש אלי וחיבק אותי, ״את מרשה לי?״ ובלי לחכות לתשובה הוא נישק אותי על השפתיים, קודם נשיקת נסיון מרפרפת, אולי מחכה לתגובה, וכשהתמסרתי היא הפכה לנשיקה אמיתית, צרפתית, עצמתי עיניים והרגשתי שאני בשמיים, שאני נמסה.

רגע ארוך עמדתי ככה חבוקה בזרועותיו והוא מנשק אותי, הרגשתי איך הפטמות שלי מזדקרות ומתקשות, איך העיקצוצים מתגברים לי בין הרגלים ואיך אני הופכת שם רטובה. ״אני יכול להפשיט אותך?״ הוא לחש באוזני והפעם הוא חיכה לתשובה.

״כן״ לחשתי בקול מִתְאָוֶוה והרגשתי איך ידיו מחפשות את רוכסן השמלה שלי.

כפות ידיו חדרו מתחת לבד השמלה, מלטף את גבי ומחליק את הבד לצדדים ורעד חלף בגופי. ״קרות?״ הוא שאל ושלף אותן במהירות, משפשף אותן זו בזו במהירות שיתחממו, ״לא״ עניתי, ״תמשיך״ וראיתי את החיוך על שפתיו. בר שיחרר והפיל את הבד מעל כתפיי, לרגע שיחרר אותי, הרחיק מגופו, והרגשתי איך הוא עוזר לשמלה להחליק לרצפה ושוב הצמיד את גופי לגופו ושלח ידיים אל קרסי החזיה.

הרגשתי את החזיה משתחררת ונשארת תלויה על הכתפיות, כפות ידיו הגדולות החליקו שוב על עורי, עולות לכתפים וחודרות אל מתחת לכתפיות, מעבירות בי מין רטט תשוקה, והחליקו אותם לצדדים, שוב הוא לרגע שחרר, נתן לחזיה ליפול לרצפה והציץ בחזה שנחשף, ולפני שהספקתי לכסות הוא הצמיד אותי שוב לגופו, מוחץ את שדיי והצמיד את שפתיו לשפתיה בנשיקה ארוכה.

הוא המשיך לנשק, יורד לאורך צווארי, מתכופף מעט וממשיך, סולל את דרכו לשדיי בנשיקות קצרצרות, עולה במעלה השד הראשון עד שמגיע לפטמה הנוקשה ומעביר את קצה לשונו סביבה, מלקק ותופס אותה בשפתיו, מוצץ בעדינות שהופכת אותי מגורה עוד יותר והוא לא עוצר, מנשק את דרכו אל השד השני ומעניק לפטמה השניה את אותו הטיפול בדיוק ואני גונחת מעונג. ״תתמסרי״ הוא לחש לי והתחיל לנשק את דרכו לאורך הבטן שלי, יורד לאט, לא ממהר, ואני יודעת לאן ולא עוצרת אותו רק עוצמת עיניים ונהנית.

בר כרע על רגליו לפניי והמשיך לנשק, כשהגיע כמעט לקו התחתונים, תחתוני ביקיני לבנים, הרגשתי את ידיו אוחזות בהם ולא התנגדתי, רק פתחתי עיניים ועקבתי, הוא משך והוריד לי אותם, לאט, מגלה מילימטר אחר מילימטר ומנשק את האזור שנחשף, כשהגיע כמעט לקצה העליון של הכוס שלחתי ידים לעצור אותו, התביישתי, ״תני לי״ הוא הביט לעיניי ואמר בקול סמכותי ואני, מכושפת, שחררתי, נותנת לו לחשוף את שפתי הכוס הכל כך מגורות שלי ולנשק לי אותם, מתאפקת ולא עוצרת אותו גם כשקצה הלשון שלו החליקה לאורך חריץ הכוס שלי, פעם ועוד פעם, חודר עם קצה הלשון עוד יותר ואני יודעת שהוא מרגיש כמה אני רטובה שם לכבודו, ממשיך לנשק וללקק כשהוא מוריד לי את התחתונים עד הקרסול ואני, אוטומטית, מרימה רגל אחר רגל ונותנת לו להוריד לי אותם לגמרי והוא ניצל את ההזדמנות וחלץ גם את נעלי העקב שנעלתי.

עמדתי עירומה והוא עלה ונעמד מחדש, אוחז אותי בכתפיי, קצת מרוחקת ממנו ומביט בי. לרגע רציתי לכסות, להסתיר, אבל היה משהו בעיניים שלו שעצר אותי, משהו מעריץ, מאוהב, ועצרתי, נותנת לו להנות. ״את רוצה להפשיט אותי״ הוא חייך לעברי.

״כן״ עניתי.

״אז אני לרשותך״ הוא חייך.

שלחתי ידיים אחזתי בחולצת הפולו שלו והתחלתי למשוך ולהרים אותה, בהתחלה חששתי לגעת בו אבל לא עמדתי בפיתוי והחלקתי על בטנו השטוחה, נוגעת בעור הנעים ומרגישה שאני מתרגשת עוד יותר, מתרגשת ומתגרה, מרגישה שאני רוצה אותו בתוכי.

בר הרים ידיים ועזר לי להוריד את החולצה. שלחתי ידיים לעבר חגורת מכנסיו, ״רגע״ הוא הפתיע אותי כשפתחתי לו אותה, התכופף ונישק לי את השדיים, ״סורי (sorry), אני מת על הציצים שלך ולא התאפקתי, תמשיכי״ הוא הזדקף וחייך לעברי והתחלתי לפתוח את המכנסיים ולהוריד אותם.

הורדתי את המכנסיים עד הברכים ועצרתי, עמד לו, ראו את זה היטב דרך תחתוני הבוקסר הצמודים אבל לא ידעתי עד כמה. ירדתי על ברכיי לפניו וחלצתי לו את הנעלים והגרביים, הזדקפתי על ברכי ושלחתי יד לגומי של התחתונים שלו, ״אפשר?״.

״לא״ הוא הפתיע אותי ואני קפאתי, ״בצחוק״ הוא צחק, ״ברור, אלא אם כן את רוצה להשאר בתולה״.

משכתי את התחתונים שלו למטה אבל הם נתקעו, ״ככה״ הוא ציחקק, משך את הגומי של התחתונים קדימה והוריד ו…זוכרים איך בסרטים המצוירים העיניים יוצאות להם כשהם רואים משהו מפתיע? אז זה בדיוק מה שקרה לי כשראיתי את הבולבול שלו, זה ו״וואו״ שנפלט לי, וואו של השתאות והערכה, ושלא תחשבו שלא ראיתי בולבולים בחיי, נכון, הייתי בתולה אבל לא נזירה, היו לי חברים ועשיתי להם ביד, כמה פעמים אפילו ירדתי להם, אתם יודעים, מצצתי אבל בלי לבלוע, והיה אחי שפעם, בטעות, נכנסתי למקלחת כשהוא התרחץ והבולבול עמד לו וזה היה יותר גדול מאלה של החברים שלי אבל זה של בר היה גדול עוד יותר ופתאום רעד עבר בגופי, הוא יקרע אותי, איך אני אצליח לקלוט אותו לתוכי? אבל אז נזכרתי מה שנושי, החברה הטובה שלי, אמרה לי כשהזהרתי אותה מגודל הבולבול של אחי לפני שהוא פתח אותה, ״אם תינוק יכול לצאת משם גם הגדול של אחיך יוכל להכנס״ ונרגעתי , נרגעתי והמשכתי להוריד לו את התחתונים.

נשארתי על הברכיים גם אחרי שגמרתי להפשיט אותו, אחרי שהוא פינק אותי מגיע לו שגם אני אפנק אותו, ככה זה היה גם עם כל החברים שלי, לא ירדתי למי שלא הסכים לרדת לי. פני ניצבו בדיוק מול הזקפה המתוחה ולרגע רק התבוננתי, בוחנת מקרוב את מה שעוד מעט יהיה בתוכי, ואז גחנתי מעט ונישקתי את העטרה המתוחה שבראשו, קודם ברפרוף, בהיסוס, ואז נשיקה אמיתית, ״שלום, אני נוי,״ ציחקקתי לעברו, ״נעים להכיר״ הוספתי והעברתי את קצה לשוני לכל אורכו וראיתי אותו נמתח עוד יותר.

״את לא מוכרחה״ בר לחש ושמעתי את ההנאה בקולו.

״אני רוצה״ הבטתי בו מלמטה ובלי לחכות הכנסתי אותו לפה והתחלתי למצוץ לו.

מצצתי לו כמו שלא מצצתי לאיש לפניו. הראש שלי נע לאט קדימה ואחורה, מכניסה את הבולבול שלו, טוב, בוא נקרא לילד בשמו, מכניסה את הזין שלו הכי עמוק שהצלחתי ומוציאה כמעט עד הסוף, שפתי שיפשפו את הזין שביניהם ושיניי תופפו בעדינות על העור המתוח, טריק שאחת החברות טענה שבנים מתים על זה.

בר נהנה, הרגשתי במתח וברטט בגופו, אין לי ספק שהוא רצה עוד וגם אני הייתי מוכנה לתת לו אפילו לגמור לי בפה, אבל הוא שלף אותו מפי, תפס בזרועותי והעמיד אותי, ״יש לנו משימה לבצע ואם תמשיכי ככה לא יהיה לי עם מה״ הוא חייך לעברי, ״בואי״ ו…״אימא׳לה״ צווחתי כשהוא הפתיע אותי, דחף יד בין רגליי, הטיל אותי על כתפיו החסונות בסחיבת פצוע והתחיל ללכת לכיוון חדר השינה.

בר כנראה התכונן מראש, על המיטה הגדולה היה מתוח סדין לבן בוהק, ועליו במרכז פְּרוּשָׂה מגבת. ״זה, את יודעת,״ הוא הסביר, קצת מובך, למראה המבט התמה ששלחתי במגבת, ״את יודעת, בגלל מה שאת אהה״

״בתולה?״ עזרתי לו.

״כן״.

״אז מה אתה רוצה שאני אעשה?״.

״שתשכבי על הגב במרכז״.

עליתי על המיטה, נשכבתי על הגב ופישקתי רגלים. רגע בר הביט בי ככה, מחייך, ואז עלה גם הוא על המיטה ונשכב עלי, חזהו מוחץ את שדיי, בטנו על בטני, הזין שלו, גדול ומתוח, שוכב ביננו ונמחץ אל פלומת שיער ערוותי ורגליו מתוחות בין רגליי, ״את בטוחה?״ הוא לחש לי כשהוא מרים את ישבנו וכוון בידו את הזין שלו אל הכוס שלי והרגשתי איך ראשו נלחץ אל שפתיו.

״בטוחה״ עניתי מביטה לו ישר בעינים.

קודם הוא נישק אותי, נשיקה תאוותנית על השפתיים. נדרכתי, ידעתי שעכשיו זה הרגע, קצת חששתי, למרות שנושי אמרה לי שזה בכלל לא כואב, הרגשתי איך אגנו יורד לאט, הרגשתי איך הזין שלו מפשק את שפתי הכוס שלי ומתחיל לחדור, בר לא מיהר, נותן לי להתרגל, לרגע משהו עצר אותו ואז הוא דחף חזק, הרגשתי מין כאב קטן שם בפנים, כמו עקיצה וכל הזין שלו היה בתוכי.

בר שכב עלי, מוחץ את גופי למזרון, כל הזין שלו שוכן בתוכי, לא זז, רק ראשו הורם והוא הביט בי ישר לעיניים ולחש לי, ״כאב?״.

״לא״ חייכתי אחיו חזרה, ״טיפה, כמו עקיצה, כש… אתה יודע… כשפתחת אותי״ הסמקתי.

״מזל טוב,״ הוא נישק אותי שוב, ״מעכשיו את כבר לא ילדה אז בואי נעשה מה שמבוגרים עושים״ והוא התחיל לזיין אותי.

ישבנו של בר עלה וירד והזין שלו נכנס ויצא בתוכי, משתפשף בין שפתי הכוס הכל כך רגישות שלי, שולח בפעם הראשונה בחיי את אותם הזרמים שחלמתי עליהם. נושי צדקה, הצלחתי להכיל את הזין הגדול שלו, נכון, הרגשתי איך נמתח שם בפנים אבל הייתי כל כך רטובה שם בכוס, משומנת, שהוא החליק בקלות ולא כאב לי בכלל.

הרמתי רגלים ופישקתי אותם, עוד טיפ של נושי שאמרה שאחי הוא זה שלימד אותה בפעם ההיא כשהוא פתח אותה, ״בנים אוהבים את זה, ככה זה נכנס עוד יותר עמוק״ היא הסבירה לי אז, ״וגם בנות, מניסיון״ וכן, מאז שאחי פתח אותה היא כבר צברה ניסיון גם עם אחרים.

״כואב?״ בר שאל בדאגה.

״לא״ עניתי בקול מדושן עונג.

״ועכשיו?״ בר הגביר את הקצב.

״לא, זה טוב, תמשיך״ גנחתי בהנאה, ״כן, ככה, חזק״ עודדתי אותו כשהוא התחיל לדפוק אותי בכוח, מושך ועולה עד שרק העטרה נשארה בתוכי ונועץ חזרה בתנועת אגן חזקה, ״כן, תדפוק אותי חזק, תדפוק אותי עד העצם״ נזכרתי בביטוי שאחי השתמש כשתאר לי איך הוא זיין את החברות שלי, ״כן, ככה״ גנחתי בקול תאוותני, מרגישה איך אני דוהרת אל עבר האורגזמה הראשונה שלי.

כן, אני מכירה מה זה אורגזמה, אפילו חוויתי כאלה, וכן אוננתי, תראו לי בחורה שלא מאוננת, רק שאוננתי בלי לדחוף לי, או שהייתי משתפשפת בכרית מגולגלת שהייתי מניחה מתחת למפשעה או עם פרפר האהבה הרוטט שאחד המחזרים שלי הביא לי בתקווה שאני אתחרמן ואתן לו אבל כל מה שהסכמתי זה שהוא יראה איך אני שוכבת עירומה כשהפרפר הרוטט מוצמד לי לכוס בזמן שהוא מאונן, אז מה זה אורגזמה ידעתי אבל הפעם זה היה הרבה יותר עוצמתי.

״כן, ככה, עוד״ גנחתי בקול מתאווה ובר הגביר את הקצב, ״אתה טוחן אותי?״ זכרתי את המילה שהגברברים בשכבה השתמשו וחייכתי אליו.

״כן, אני טוחן אותך״ והוא הצמיד את שפתיו לשפתיי בנשיקה תאוותנית וזה בדיוק מה שהייתי צריכה כדי להגיע לשיא, במין אינסטינקט חבקתי אותו ברגליי, הצמדתי אליו את ערוותי הכי חזק שיכולתי ו…״אימא׳לה, עכשיו!״ צווחתי בקול כשאורגזמה חזקה התפוצצה בתוכי, ״כן, הנה, גמרתי״ התנשפתי בקול, ״כן, עוד, עוד״ יללתי כחתולה מיוחמת ושחררתי את רגלי המחבקות שנפלו לצדדים.

בר פישק חזק את רגליי ברגליו וטחן אותי בתנועות אגן מהירות וחזקות, ״את יודעת, לא כל אחת מצליחה לגמור בפעם הראשונה״ הוא לחש לי באוזן, ״יהיה עוד, מבטיח, אבל עכשיו זה תורי״ הוא התנשף, ״קחי״ הוא דחף את עצמו הכי חזק שהצליח וקפא כך בתוכי, ״קחי!״ המשיך ולחץ כאילו מנסה להכנס עוד יותר עמוק לתוכי, ״קחי!!״ הרגשתי איך הוא נמתח ואז הרגשתי את החום המתפשט בתוכי כשהוא גמר והשפיך בתוכי.

רגע הוא עוד שכב עלי ככה, מתנשף ומוחץ את גופי. הרגשתי איך הזין שלו הולך ומתכווץ בתוכי עד שהחליק ויצא ורק אז התגלגל ונשכב על הגב לצידי, מתנשף ובוהה בתקרה, כמוני. ״היה לך טוב?״ הוא לחש.

״כן״ לחשתי חזרה בקול נהנתני.

״גם לי״ ושמעתי את החיוך בקולו.

״תודה שפתחת אותי, לא הייתי יכולה לבקש פרטנר יותר טוב״ לחשתי.

״תודה לך״ הוא ציחקק, ״הרבה זמן חלמתי על הרגע הזה שאני אתך במיטה, מאז שראיתי אותך כשהייתי אצלכם, אחיך יודע, את יכולה לשאול אותו, אבל הוא הזהיר אותי, לא לפני שגם את תהי מוכנה, אז הנה, הגיע הרגע, אנחנו כאן במיטה ואפילו נתת לי לקטוף את הדובדבן שלך, וואו, אני בשמים״ הוא גהר מעלי ונישק אותי שוב.

שכבנו ככה ושתקנו, מסדרים את הנשימה ושקועים במחשבות, אני לא יודעת על מה הוא חשב אבל אני חשבתי על זה שזהו, אני אשה מלאה, ככה אנחנו קוראות למי שפתחו אותה, שסתם פחדתי ושכל מה שנאוה, עוד חברה טובה שלי, הזהירה אותי שזה נורא כואב לא קרה רק שמי שפתח אותה היה אחד מגברברי השכבה שגם היא הייתה הראשונה שלו ואולי הניסיון עושה את כל ההבדל.

״הבטחות צריך לקיים ואני אקיים, יהיה עוד, אבל קודם תתרחצי ובינתיים אני אעשה לנו קפה ואחר כך נמשיך״ והוא קם מהמיטה ועזר לי לקום ו…הסמקתי, טיפת דם בלטה על המגבת הלבנה, דם בתוליי שבּוּתְּקוּ אבל בר, כאילו כלום לא קרה, משך ואסף את המגבת וזרק אותה בנון שלנטיות לסל הכביסה.

כנראה שבר התכונן מראש גם לזה שאני אתרחץ כי על השידה חיכו לי חלוק רחצה מפנק ומגבת.

עמדתי מתחת למים החמים ועצמתי עיניים, נהנת, סיבנתי את כל גופי ובעיקר שם, בין הרגלים, במקדש נשיותי, שוטפת את טיפות גבריותו שגלשו ומסלקת כל סימן, אם נשאר, מדם בתוליי.

אחר כך ישבנו בסלון ושתינו את הקפה שהוא הכין, עטופים בחלוקי הרחצה הלבנים, ולהפתעתי הוא שלף מהמקרר עוד סברינה, כנראה שהוא היה בטוח בעצמו שאבוא.

לפני שהוא הלך להתרחץ ביקשתי ממנו לעשות סלפי, ככה, כשאנחנו עם החלוקים, ״החברות שלי לא יאמינו לי״ הסמקתי והסברתי והוא הסכים אז הצטלמנו צמודים כשהוא מחבק אותי.

כשהוא נכנס להתרחץ נכנסתי חזרה למיטה, חיכיתי לו שיבוא עם חלוק פתוח ודאגתי שיכסה טפח אבל יחשוף טפחיים, את הטפחים המענינים שלי כמובן ????.

״מישהי פה מיוחמת״ הוא ציחקק כשיצא וראה איך אני מחכה לו הוא קפץ למיטה, ״רק שקודם צריך לדאוג לו״ הוא הצביע על אברו השמוט.

״אתה רוצה שאני אמצוץ לך״ הצעתי בהתלהבות.

״בתור התחלה״ הוא צחק, פשט את החלוק שלבש ונשכב פרקדן על המיטה.

פשטתי גם אני את החלוק שלי ורציתי להשכב בין רגליו אבל הוא עצר אותי, ״לא ככה, גם אני רוצה״ ורגע אחרי שכבנו ב-69 כשאני עליו, הזין שלו בפה שלי ואני מוצצת לו ומשחקת לו בביצים, והלשון שלו עמוק בכוס שלי, מפנקת, מחפש ומוצא את הדגדגן ומוצץ לי אותו ואת האורגזמה השניה שלי ממנו קיבלתי עוד לפני שהוא תקע את עצמו לתוכי.

לא סיפרתי שגמרתי, אני חושבת שהתביישתי, והיום אני לא מבינה למה, אבל הוא כנראה, הרגיש בזה, אולי בטעם שמילא לי את הכוס, וְ-״תשכבי על הגב״ הוא גלגל אותי מעליו אחרי שגמרתי.

התפלאתי, אומנם המציצה עשתה את שלה ועמד לו אבל לא כמו אותה זקפת אדירים שהייתה לו קודם. נשכבתי על הגב והוא עלה והתישב על ברכיו מעליי, הניח את הזין שלו בעמק שבין שדיי, אחז בכפות ידיי והצמיד אותם לצידי השדיים שלי, ״תעטפי אותו״ הוא לחץ על כפות ידי זו אל זו ואלו עטפו את הזין עם השדיים הרכים שלי והוא התחיל להשתפשף ביניהם.

אף פעם לא עשיתי את זה קודם אבל מהר מאד הבנתי שזה מחרמן אותו בטרוף כי הוא לא היה צריך הרבה כדי שהזין שלו יזדקר מחדש, יהפך לטיל המוכן לשיגור, לשיגור לתוכי. ״מסיונרית זה טוב לפעם הראשונה, הפעם נעשה את זה בדוגי-סטייל״ הוא ירד מעלי ולא היה צריך להסביר, זה שהייתי בתולה לא אומר שאני לא מבינה בתנוחות, נעמדתי על ארבע, כמו כלב, פישוק קל ברגליי, ישבני מופנה לעברו ושדי תלויים תחתיי, מתנדנדים בקצב נשימתי.

הרגשתי אותו מסתדר מאחורי, רגע הוא אחז בי והזיז אותי קצת, הרגשתי איך הוא מכוון את הזין ורעד עבר בגופי כשהוא נלחץ לשפתי הכוס הרגישות שלי, הרגשתי אותו חודר מעט, רק כדי שלא יברח ובר אחז בידיו החזקות במותניי ושאל, ״מוכנה?״.

״כן״ לחשתי בקול מתאווה ו…״אימא׳לה״ צווחתי בבהלה מהולה באושר כשבתנועת אגן חזקה כל הזין שלו שכן שוב בתוכי.

״הכל בסדר?״.

״כן, תמשיך״ צווחתי בקול מגורה, ״תמשיך, כן, ככה״ גנחתי כשהוא התחיל לפמפם אותי, ״כן, ככה, חזק״ עודדתי אותו כשהוא פמפם אותי בתנועות אגן ארוכות וחזקות, מרקיד את שדיי התלוים מתחתיי בקצב נעיצותיו המכות באחורי.

הייתי מגורה בטרוף ובר לא היה צריך הרבה כדי להטיס אותי לפסגת האורגזמה, ״אימא׳לה, זה בא לי״ צרחתי בקול, ״כן, הנה, עכשיו! כן!!״ גמרתי בסערה מטלטלת, ״כן, תמשיך, עוד, בבקשה, עוד״ צרחתי כחתולה מיוחמת והוא המשיך, לרגע הוא גחן ונישק אותי בעורף, לוחש ״אני אוהב לראות אותך ככה״ ואז שלח את כפות ידיו, חפן את שדיי והתחיל ללוש לי אותם בעדינות מגרה, לא חלילה כואבת, ואני הרגשתי איך אני דוהרת במסלול המהיר לאורגזמה נוספת הרביעית במנין.

אחרי הרביעית הייתה גם חמישית, עוצמתית מכולן ושונה. פעם חשבתי שכל התאורים בסיפורים על נשים שגומרות הרבה פעמים זאת פנטזיה גברית כדי ללטף להם את האגו אבל עכשיו נוכחתי על בשרי שטעיתי, ״בואי״ שמעתי אותו ממלמל כשהוא מפמפם בי במרץ והרגשתי איך שוב אני מטפסת במשעול האורגזמה, ״בואי, בואי״ הוא המשיך להזמין ואני הייתי פסיעה מהשיא ו…ה״בואי״ הבא שלו התלכד עם ה-״הנה״ שלי והרגשתי איך הוא אוחז חזק במותניי ונצמד חזק לאחוריי, תקוע הכי עמוק שיָכַל, ״קחי״ הוא דחף עוד קצת ושנינו התפוצצנו ביחד, גומרים בסערה, גמירה מטלטלת, כזאת שמפוצצת לך זיקוקים מול העיניים, מעבירה זרמים בגופך וממלאת לך את הכוס באותו חום נעים מהלבה הגברית שנורתה לתוכו.

״מחר אני מופיע, את רוצה לבוא?״ בר שאל אחרי שנרגענו קצת ואמרתי לו שאני צריכה כבר ללכת.

״ברור״ עניתי.

״אז את מוזמנת״ והוא הסביר לי מתי לבוא ומה לעשות כדי להכנס אליו מאחוריי הקלעים.

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה זה להסתגר בחדר ולשלוח לנושי הודעה בוואטסאפ ״יש! פתחו אותי!״.

״מי?״ הגיעה מייד התשובה.

״בר גולן״.

״הזמר??״.

״כן״.

״שקרנית!!״.

״נשבעת לך״ והוספתי את תמונת הסלפי שלנו בחלוקי רחצה.

עברה רק שניה והפלאפון שלי צלצל, ״כוש-על-האמא-הצולעת-שלך יא שרלילה,״ ובדיבור ביננו אלה מילות קנאה אבל בטח לא קללות, ״ספרי, פרטי ונמקי״.

סיפרתי לה. סיפרתי שאחי סדר לנו פגישה בקניון, השמטתי כמובן את כל עניין המאקבוק וסיפרתי איך הלכנו אליו ומה עשינו, כולל פרטים אינטימיים, בדיוק כמו שהיא סיפרה לי אז, כשאחי פתח אותה.

״אחותי, שיחקת אותה״ היא סיכמה את ״ההרצאה״ שלי, זה ו…״כוס אימך יא מזדיינת״ אחרי שהודעתי לה שהוא גם הזמין אותי להופעה שלו ושוב זה היה מקנאה ולא שהיא קיללה אותי חלילה.

בכניסת האומנים ידעו עלי והובילו אותי לחדר של בר. הוא קיבל אותי בחיבוק ונשיקה כאילו הייתי אחותו האובדת רק שזאת לא הייתה אותה נשיקה צרפתית לוהטת מאתמול, קצת מאופקת, אולי כי לא היינו לבד בחדר.

כל ההופעה עמדתי בצד הבמה ומידי פעם הוא שלח לעברי חיוך. שרתי איתו, אני מכירה את כל השירים בעל פה, רקדתי וכנראה שהתלהבתי כי אחד מהעובדים השתיק אותי ב-״ששש״ נוזף כמה פעמים.

בסוף ההופעה הוא יצא ונישק אותי, הפעם על השפתיים, אבל המנהל שלו הפסיק אותו באמצע ואילץ אותו לחזור לעוד הדרן.

חדר ההלבשה שלו היה ריק כשחזרנו אליו. ״אני חרמן עליך בטרוף״ הוא חייך לעברי ונעל את הדלת. ״בואי״ הוא הוביל אותי לעבר שולחן האיפור, ״תורידי ת׳תחתונים ותתכופפי״ הוא הורה לי כשהוא פותח במהירות את מכנסיו ומוריד אותם יחד עם התחתונים עד הברכיים וחושף את זקפתו הכל כך מתוחה.

בלי שום היסוס עשיתי כדבריו, הרמתי את החצאית והורדתי את התחתונים, הנחתי אותם על שולחן האיפור והתכופפתי אליו, פישקתי רגלים ונשענתי עליו בידיי.

בר נצמד אלי מאחור והרגשתי את הזין הנוקשה מחפש את דרכו ובלי הרבה הכנות הוא דחף לי אותו, תקע את כולו והתחיל לזיין, חזק, בלהט. נשכתי שפתיים שלא לצעוק משמחה, פחדתי שישמעו ויבואו, ״כן תמשיך״ לחשתי, ״כן, זה טוב, ככה, חזק״ המשכתי כשהוא מפמפם בי במרץ.

בר דחף את ידיו אל מתחת לחולצה שלי, הרים לי את החזיה בלי לפתוח אותה שיחרר את שדיי והתחיל ללוש לי אותם, לשחק בפטמות הנוקשות והכל כך רגישות, ״אני מת על הכוס שלך״ הוא לחש וכתש לי את הכוס בעלי הגדול שלו.

״ואני מתה על הזין שלך״ עניתי כהד, מפשקת עוד מעט את הרגלים ודוחפת את ישבני לאחור בתקווה שיחדור עוד יותר.

אותו ערב הסתפקנו בגמירה אחת בלבד אבל מה זה גמירה! משותפת! מאותן גמירות חזקות שמשאירות אותך בלי נשימה.

כשהתחלנו להתלבש חזרה, הוא את המכנסיים ואני לסדר את החזה בחזייה, נשמעה דפיקה בדלת ושמעתי את המנהל שלו צועק ״בר, תפתח״.

בר פתח עוד לפני שהספקתי ללבוש חזרה את התחתונים. ״תכיר, זאת נוי שסיפרתי לך עליה״ הוא הציג אותי בפניו.

״איזה נוי? נוי-מאקבוק?״ המנהל ציחקק.

״כן, זותי, נוי שפתחתי תמורת מאקבוק״ בר ציחקק בתשובה.

לשניה קפאתי, לא האמנתי, הרגשתי מושפלת, הרגשתי שהוא תוקע לי בוקס חזק בבטן, ואז כל הדם עלה לי לראש ו…״מניאק!״ צרחתי על בר ובמין אינסטינקט הברך שלי התרוממה במהירות ומחצה לו את הביצים, כמו שלמדתי בקורס הגנה עצמית, ״בן זונה!״ הוספתי קללה כשהוא התקפל ותפס במקום הכואב, פתחתי את הדלת ו…״זה לא זה, אני״ שמעתי אותו מנסה להגיד אבל התעלמתי ויצאתי, טורקת אחרי את הדלת בכעס.

אפילוג

כשיצאתי והתחלתי ללכת ברחוב צץ מולי בית מרקחת תורן ובום! נפל לי האסימון שבעצם כבר יומיים שהוא גומר לי בפנים ואני בכלל לא מוגנת אז נכנסתי וקניתי פוסטינור.

אחר כך התיישבתי בבית קפה לחשוב, פיציתי את עצמי עם מילקשייק וקצפת שיהיה לי קצת מתוק בנשמה. הפלאפון שלי צלצל וזה היה הוא, בר, אז סיננתי אותו ויותר מזה, הכנסתי אותו באיפון לאנשי קשר חסומים! כשהגעתי סוף סוף הביתה חיכה לי שם זֶר ופתק במעטפה שלשימחתי ההורים לא פתחו, ״אני הדיוט, עשיתי טעות, סליחה״.

גם למחרת הגיע לי זר עם פתק ובו שלוש מילים, ״אוהב אותך, סליחה״. לא הגבתי. ביום שאחרי הלכתי לרופאת הנשים שלי שהתאימה לי גלולות והסבירה לי איך משתמשים. כשהגעתי הביתה שוב היה לי זר ופתק אבל גם הודעה דרך אחי שהוא לא יפסיק עד שאני אסלח לו.

הריטואל המשיך, הוא הקפיד לשלוח ואני לא להגיב. הימים חלפו, קיבלתי מחזור ובזמן הנכון התחלתי לקחת גלולות, בר כתב, הלחין ופירסם בינתיים שיר חדש על האהובה שברחה לו וזה הפך ללהיט נוסף, המחזור שלי הסתיים, שמרתי שבעה נקיים ורק אז אמרתי לאחי שיגיד למנייאק שאם הוא רוצה צ׳אנס להתנצל אני אהיה מחר בארבע אחר הצהריים בטאטי.

בארבע הוא כבר חיכה לי שם. מהחלון ראיתי אותו מצטלם לסלפי עם מעריצה אז חיכיתי שיסיים ונכנסתי. ברגע שבר ראה אותי הוא רץ לקראתי וחיבק אותי, ״את לא מבינה כמה אני אוהב אותך״ הוא הוא הודיע בקול ושמעתי את הכנות בקולו ו…זה היה הרגע שבו נשברתי, אפילו בכיתי, ״אתה מניאק והדיוט אבל גם אני אוהבת אותך״ לחשתי ומסביב כל הפלאפונים הופנו לעברנו, מצלמים ומייד מעלים.

*** סוף ***