להיות סרוגייט

מר נווג'ה בפייסבוק

להיות סרוגייט (פרק 1) – מבוא

הסיפור הזה התרחש בשנת 2003 בערך, בעת היותי גבר פרוד כבר שלוש שנים. הייתי בעיצומה של מערכת יחסים סוערת בת כשלוש שנים בערך עם אשה גרושה וחיפשתי קצת משמעות לחיי.
הייתי מובטל באותה תקופה מעבודתי בהייטק והיה קשה מאד למצוא עבודה בשנה זו ושאחריה. הייתי גם פנוי רגשית ולא מחוייב לאף אחת.
מפה לשם נתקלתי בהודעה שכותרתה ציינה את העובדה שדרושים גברים ונשים לעבודה הקשורה בטיפול מיני, תוך ציון שם ומספר הטלפון של הקליניקה.
התקשרתי לקליניקה לגבי העבודה וסיפרו לי שמדובר בעבודה טיפולית עם שכר ממש לא גבוה תוך הקפדה על נהלים מאד ברורים של אתיקה רפואית ופרטיות.
"האם אתה עדיין מעוניין להגיע לראיון"
"כן" עניתי וכבר באותו שבוע הייתי אצל מנהלת הקליניקה לראיון.
בראיון, מנהלת הקליניקה הסבירה לי שמדובר בתפקיד שהוא חלק ממשולש טיפולי. יש את המטופל, המטפל (פסיכולוג ומטפל מיני) ואת הסרוגייט (המקיים קשר זוגי חליפי עם המטופל).
היא גם הסבירה לי שהשכר המשולם הוא שכר נמוך פלוס הוצאות נסיעה, וזאת מהסיבה שהתפקיד כולל גם מגע מיני עם המטופל ולא רוצים שהתחום הזה יחשב כזנות בשום צורה שהיא ולכן בעצם מדובר כאן בהליך התנדבותי כמעט של הסרוגייט עם שכר צנוע בצידו.
כמו כן, עלות הקורס חלה על המשתתף, וזאת על מנת למנוע מאנשים שליליים מלהתקבל לתפקיד. ברגע שהמועמד לתפקיד הסרוגייט צריך לשלם עבור הקורס זה מסנן כל מיני "חולי מין" החושבים שהם באו כאן במטרה לזיין.
במקרה של נשים סרוגייטיות, הקורס הוא בחינם (כי יש יותר דרישה לגברים מטופלים), אך עלות הקורס מקוזזת מעלות שכרן הראשוני, כשהן מקבלות מטופל. הגברים נאלצים לספוג את עלות הקורס ולא מזוכים עליו.
היא הדגישה לפני גם את העובדה שגברים בגיל ארבעים פלוס פחות נדרשים ויש סיכוי שהיא לא תמצא מטופלת עבורי וכל הקורס יהיה לשוא.
"אני אקח את הסיכון" אמרתי "זה נראה לי מאד מעניין ומאתגר ואני בתקופה בחיים שאני מחפש קצת משמעות ואני מאמין שאני אדם אמפטי עם מיניות בריאה שיכול לבצע תפקיד כזה"
מנהלת הקליניקה הסבירה לי את תפקידו של הסרוגייט.
מדובר במשולש טיפולי בו המטופל או מטופלת הם אנשים שהבשילו לגיל מבוגר מבלי שפיתחו קשרים רומנטיים לפני כן ומבלי שקיימו יחסי מין נורמליים, או אולי חוו טראומה מינית בעברם שמשתקת את יכולתם המינית.
יתכן שאנשים כאלה בעידן היום היו נחשבים מחוץ לספקטרום. אנשים מתפקדים מבחינה תעסוקתית, לפעמים אנשים הבכירים בתפקיד שלהם או מאד מקצועיים. לרוב הם אנשים שהם או הוריהם היוזמים את המהלך מסוגלים לשלם כסף לתהליך כזה ארוך ויקר. בקיצור, לא מדובר בטיפול לעניים.
אבל, אותם אנשים פיספסו את ההזדמנות לחיים רומנטיים בגלל שהם לא פיתחו כישורים חברתיים המאפשרים להם לקיים דו שיח, לבצע דברים מינימליים כדי להיראות יפה יותר ובאופן טבעי, חוסר בכישורים חברתיים גם מוביל לחוסר בטחון בקיום יחסי מין.
סוג אחר של מטופלות ומטופלים הסובלים מאי יכולת לקיים יחסי מין. במקרה של נשים (וגיניזמוס) התכווצות בלתי רצונית ומתמשכת של שריר פתח הנרתיק. במקרה של גברים, מדובר בחרדות המונעות זיקפה נורמלית הנזקקת לחדירה.
היא המשיכה לספר לי שהטיפול כולל כעשרים מפגשים בצורה מאד מדורגת. יחסי המין המלאים מתקיימים אך ורק בפגישות האחרונות של הטיפול וכמובן שכל זה נעשה בפיקוח של מטפל מיני מוסמך המלווה את התהליך.
כמו כן, כשהטיפול מסתיים מכל סיבה שהיא, חלה חובת ניתוק קשר בין המטופל לסרוגייט. האתיקה המקצועית מחייבת את ניתוק הקשר על מנת שהמטופל לא ימשיך לפתח רגשי תלות והתאהבות בסרוגייט.
היא הדגישה בפני שהיו מקרים של התאהבות בין מטופל לסרוגייט, אך גם כשחלה התאהבות כזאת הם שניהם חתומים בחוזה שלא יפנו זה אל זו בשום אופן, לא ישמרו על קשר, וגם אם נפגשים בטעות ברחוב, לא יפנו זה אל זו.
היא הוסיפה גם שברור שיחסי המין מתקיימים לאחר בדיקות מין ואך ורק עם קונדום.
"אתה בטוח שאתה רוצה להצטרף לקורס?" חייכה אלי לראשונה.
"כן, זה נראה לי מאד מעניין, ואני יודע שאני לוקח סיכון שלא תמצאי לי מטופלת, אך שווה לעבור את הקורס לדעתי". הקורס למיטב זכרוני עלה סכום לא קטן, אולי כ 2000 שקלים. בתור מובטל זה היה סכום משמעותי, אך הרגשתי שאני חייב לתרום משהו מטוב ליבי ומהמיניות הבריאה שחויתי בשנים האחרונות עם חברתי ושאולי אוכל להנחילה לאיזו אשה "שקופה" שלא ידעה אהבה מעולם.
כחודש לאחר הראיון התקיים הקורס. היינו כשמונה עד עשרה מועמדים בני 30-45 בערך. התכנסנו לשני סופי שבוע ארוכים של שישבת לקורס שאורכו היה כ 50 שעות סה"כ.
היינו יחדיו מהבוקר ועד שעות הערב המאוחרות.
היה זה די מדהים לגלות מי האנשים שהתנדבו למשימה הזאת לעזור לאנשים אחרים.
הם היו אנשים בעלי מגוון מקצועות ותעסוקה.
ניסיתי בליבי להבין מה מחבר ביננו? האם יש לנו איזשהוא מכנה משותף ?
הקורס כלל הסברים מעמיקים על הליך הטיפול וכל שלב ושלב שלו. הוא כלל הרצאה של סרוגייט וסרוגייטית שכבר השתתפו בטיפול והסבר שלהם על החוויה.
הוא כלל גם שיחה עם מטפלת מינית והסבר על הפגישות הנדרשות בין המטפל לסרוגייט, בין המטפל למטופל וכמובן את מהות הפגישות בין הסרוגייט למטופל.
הקורס גם כלל מעין סדנאות מרגוע ומגע גופני אילו באילו (לא מגע מיני), הכוללים חיבוקים והסדרת נשימות וכדומה. היו גם תרגילי סימולציה של סיטואציות העשויות לקרות עם מטופל.
נשאלו הרבה שאלות כגון: מה קורה אם אני לא מרגיש משיכה כלפי המטופל שלי?
ונאמר שגם לסרוגייט וגם למטופל נתונה זכות הוטו אם הם רוצים לטפל במישהו או לא להיות עם אותו סרוגייט.
נשאלה השאלה האם יש טיפולים שלא מסתיימים ולא צולחים את הדרך. התשובה היתה שבודאי. לפעמים המטופלים חווים משבר ומרגישים שלא יכולים להמשיך את הטיפול. לפעמים הסרוגייט מרגיש שהגיע לקצת הדרך וזה בלתי אפשרי להיות עם מטופל כזה.
נשאלה שאלת ההתאהבות, ואיך התגברתם על ההתאהבות ואכן אחת המרצות אכן התאהבה קצת במטופל שלה והיה לה לא קל בסיום הקשר. היא היתה צריכה מספר שבועות כדי להרגיע את נשמתה. הרי מדובר במערכת יחסים ככל מערכת יחסים המתחילה ומסתיימת.
ועד היום במחסן ביתי מונחת לה התעודה של סיום קורס סרוגייטים.

להיות סרוגייט (פרק 2) – ההכרות

בסיפור זה אין כל קשר בין הדמויות למציאות. דמות המטופלת הורכבה והומצאה לצורך הסיפור ועל מנת לתת לכם תחושה אמיתית כיצד טיפול כזה עובר.
לאחר הקורס לא שמעתי זמן רב ממנהלת הקליניקה. כפי שאמרה לי, כמות המטופלות קטן בהרבה מהמטופלים וגם כשמזדמנת מטופלת, היא כבר מעדיפה גבר צעיר יותר בן שלושים מאשר גבר בן ארבעים פלוס. גם בעולם הזה, אם כבר נמצאים בו, לגיל יש משמעות מהפנטת מבחינת המטופלים. דוקא בעולם של הגברים המטופלים, הם מרגישים יותר בנוח בזרועותיה של סרוגייטית מבוגרת מהם. אולי הם מרגישים פחות בושה ממצבם כשהסרוגייטית היא אשה מבוגרת מהן בעשור. הצורך להוכיח את עצמך לאשה בגיל צעיר יוצר לחצים ודוקא אשה מבוגרת יותר ומנוסה יותר תהיה פחות שיפוטית בעינהם.
שמעתי מחברותיי לקורס על המטופלים שהתחילו להכיר, ברובם גברים בעלי מקצוע טוב, בעלי יכולת כלכלית שלהם או של הוריהם שדחפו אותם לקבל טיפול כדי שיוכלו להתקדם בחייהם האישיים. גברים עם מוגבלות חברתית שמהווה חסם ראשוני כדי להכיר אשה. חוויתי את הטיפולים מעט מנקודת המבט הנשית ותהיתי לעצמי אם אזכה גם אני ללוות תהליך כזה בסוף.
אמנם עברו כשלושה חודשים, אך פנתה אלי במפתיע מנהלת הקליניקה.
"יש לנו מקרה קצת קשה" אמרה לי וההמשיכה להסביר לי שמדובר באשה בת 38 מאד בררנית ומאד קפדנית, העובדת כמנהלת בדיקות תוכנה בחברה די גדולה.
"בתחילה היא ביקשה גברים צעירים, והצעתי לה את גדי ואת רונן ואחרי שתי פגישות עם כל אחד מהם היא פסלה אותם. היא טוענת שהם משעממים אותה"
הנהנתי בראשי בהבנת העניין.
והיא המשיכה: "אני וטלי (המטפלת) דיברנו איתה והבהרנו לה שאולי היא צריכה מישהו מבוגר יותר עם קצת יותר נסיון חיים"
"אוקיי, אז מה היא ענתה?"
"היא לא פסלה את זה. היא אמרה שתסכים לפגישת הכרות אחת והיא תחליט אם להמשיך או שפשוט תפרוש מהטיפול. קבענו לכם פגישה בבית קפה בתל אביב, לא רחוק מהמשרד, בעוד שבוע, בינתיים תיפגש עם טלי ותשמע רקע עליה"
כעבור יום נסעתי להיפגש עם טלי, המטפלת המלווה את הטיפול.
"מה נשמע? מתרגש? טיפול ראשון!" צחקה כשפתחתי את דלת המשרד שלה.
"זה ממש מוזר" עניתי לה "היא נראית כמו אשה קצת קשה אם היא העיפה את גדי ורונן. הם נראים כאלה חתיכים, מי לא תרצה אותם, אותי השמש כבר צרבה בצידי העיניים"
"טוב תשמע, מדובר באשת מקצוע מצליחה בחברה גדולה, היא בת 38 ומעולם לא ניהלה קשר רומנטי כל שהוא. חשוב שתבין, היא לא יפה, גם לא יודעת אפילו אם לקרוא לה נאה, בוא נודה בעובדות, אלוהים לא חילק לה את הקלפים הטובים ביותר. אבל אתה יודע שאפשר לשפר קצת מראה חיצוני על ידי לבוש הולם, על ידי איפור, קצת אודם, חיוך ואני מאמינה שאפשר יהיה להוציא ממנה קצת חינניות. אני לא אפרט לך יותר על החיצוניות שלה. אך אתה צריך להבין שהחיצוניות מרחיקה גברים ממנה ויש לה גם נוהג לפלוט קצת שטויות, כדי להגן על הבטחון העצמי שלה. זה הופך אותה לאשה קצת ביקורתית יותר, מרירה יותר. תחשוב עליה בתור מנהלת של כמה בודקי תוכנה שכולם נשואים או שיש להם זוגיות, והיא רווקה זקנה. אם תיכנס למחשבה שלה, תבין שהיא יוצרת חומה קשוחה סביבה כדי להגן על השבריריות והבדידות של חייה. לא רק זאת, אני אתן לך לשמוע ממנה את סיפור חייה. אבל יש שם אמא זקנה, אבא שהתגרש ונסיבות חיים קצת קשות. מה שאני רוצה ממך זה שכשתפגוש אותה לדייט, תנסה לראות אותה בעיניים שלך כאשה מטופחת. תנסה לדמיין מה נעשה איתה כדי להגביר בה את הבטחון העצמי. היא אינטיליגנטית. אתה תמצא על מה לדבר איתה. בטח גם כששניכם בתחום המחשבים.יאללה, בהצלחה"
"אני אשתדל טלי, זה נראה קצת מפחיד, אבל אני מבטיח להשתדל, זה ממש מקסים מה שאמרת. לראות אותה כאילו במסננת לאחר שעברה איזה מטמורפוזה"
התפקיד של המטפלת טלי הוא להנחות אותי לפני כל פגישה מה לעשות ואיך להתנהג ולמה לצפות. אחד הדברים החשובים בטיפול זה לא לעשות שום דבר מעבר למה שהמטפל ביקש. במקרה הזה טלי ביקשה שניפגש לדייט ראשון וממש לא יותר מזה. באותה מידה מתבצעת שיחה בין המטופלת לטלי ובה טלי מגדירה למטופלת מה יהיה תוכן הפגישה ולמה לצפות. למשל טלי עשויה לומר למטופלת
"אתם תיפגשו בבית קפה, אתם תספרו זה לזו על חייכם , לא תאחזו ידיים, לא יהיה חיבוק, רק שיחה"
המתנתי מספר דקות בבית הקפה שבו קבעו לנו את הפגישה.
היא הגיעה לבושה עם מכנס גומי רופס בצבע וחולצה קצת בלתי תואמת למכנס. אני לא אלוף בענייני אופנה, אך אפשר היה לשפר קצת. היא היתה רזה וגבוהה, עם חזה בינוני, מעט עם הליכה שפופה. האף שלה היה טיפה מחודד וישר, שערה שחור ועיניה בולטות מעט. המראה שלה היה רציני והחיוך כשראתה אותי היה מעט מסוייג.
קמתי מכסאי והושטתי יד אליה.
"נעים מאד, שי"
"עדנה" השיבה לי בצורה לאקונית מעט
"בואי תשבי, אני אקרא למלצרית"
"אני רק קפה" ענתה
"אבל מצידי תאכל גם ארוחה שלמה אם אתה רעב" המשיכה בדיבורה.
"עדנה, אפשר אולי ליעץ לך משהו קטן?"
"בשביל זה אני משלמת לך. לא?"
"בואי נסכים שבדייט ראשון רצוי מאד שלא יקרה מצב שבו אחד שותה קפה ואחד פוצח בארוחה דשנה, זה לא הכי מקובל, אז חייבים לגשש קצת עם בן הזוג את מצב הרעב שלו. כשאת אומרת שאת רק רוצה קפה, הוא גם ירגיש לא נוח לקחת עוגה אפילו. מצד שני, אם תתחילי את השיחה ב "אני לא יודעת אם אתה רעב, אני אסתפק בקפה, כי אכלתי בבית, אבל אין לי בעיה אם אתה רעב שתאכל משהו"
ראיתי חיוך עולה בבת עיניה של עדנה.
"ואללה, אתה שרמנטי, יודע לומר את המילים הנכונות, אבל מה לעשות, אני נורא לאקונית, אני מודעת לזה שאני חדת לשון לפעמים"
"כל משפט שלנו צריך להיות שקול בפגישה ראשונה" עניתי לה
"אתה יודע? מצאת חן בעיניי, הקודמים לא היו כאלה ישירים איתי, אני אוהבת ישירות, דוגרי"
"נכון, הייתי ישיר, פניתי אלייך בכבוד ואמרתי לך איך אני חושב שהיית צריכה לבקש את הקפה שלך, אבל עשיתי את זה בחינניות, ואולי המטרה של הטיפול הזה הוא גם לאפשר לך להתנהג עם כמה אחוזים פחות ישירות וקצת יותר חינניות וקוצ'י מוצ'י.
"גם אני רק קפה" צחקתי.
"אני תמיד מפחד בדייט ראשון שיתקע לי משהו בשיניים וזה מביך, לכן כל הנושא של אוכל בדייט ראשון מסתכם אצלי בגלידה או שייק או כל משהו נוזלי שיכול להשביע אותי אך לא לגרום לי להיראות מגוחך בדייט ראשון"
היא לגמה קלות מהקפה שלה והתבוננה בי.
"אז ספרי לי למה את כאן? אולי תתחילי מהילדות"
"הזמן עבר ופשוט לא בחרו בי להיות נסיכה, אתה רואה? אני לא יפה. כשהייתי ילדה הייתי חיננית, חמודה היו קוראים לי, אבל אף פעם לא שמעתי את אמא שלי אומרת לי 'יפה שלי' . תמיד זה היה חכמה או פקחית, אך אף פעם לא יפה. כשהייתי בת שש עשרה אבא שלי מצא מאהבת ועזב את הבית. הוא היה הדמות החזקה של חיי. אמא שלי תמיד היתה סמרטוט, פולניה עצובה וממורמרת שמיררה לו את החיים. לא פלא שקם ויצא. הוא היה פקיד בכיר במס הכנסה, בעל מעמד והיא עקרת בית. ישבה וחיכתה לו. תמיד הייתי נסיכה של אבא והוא בגד גם בי, הלך ועשה לי עוד שני חצאי אחים. הייתי רואה אותו אצלו בבית שלו פעם בשבועיים, כי גר רחוק"
היא עצרה את שטף דיבורה לרגע ומחתה דמעה. רציתי לרגע לתת לה יד, אך נזכרתי שבפגישה זאת רק מדברים ולא נותנים ידיים.
"בגיל שש עשרה לא היו לי מחזרים. מי מחזר אחרי החרשנית של הכתה ולא יודעת לומר לך איפה השנים המחורבנות האלו עברו, אך אף אחד לא חיזר אחרי בתיכון ולא בצבא וגם לא באוניברסיטה כשלמדתי מדעי המחשב, ואז התקבלתי לחברה הזאת בתור בודקת תוכנה, ונתקעתי גם בבדיקות תוכנה למרות שיכולתי להיות מתכנתת, אבל התקדמתי בתפקיד וכולם סומכים עלי וכל הבודקים מעריכים את המקצועיות שלי, ואני מנהלת לא רעה בכלל, מאד מסודרת, מאורגנת, פגישות בזמן,….. אבל אף אחד לא חושב שאני יפה"
הבטתי בה, כל כך הרבה עצב בעיניים השחורות האלו?
"מאיפה העיניים השחורות שלך?"
"אבא שלי נולד במצרים, אולי משם, היו לו עיניים כהות"
היא דמעה קלות ומחתה את הדמעות עם מפית שהיתה על השולחן, גמעה עוד קצת קפה.
"אני אספר לך קצת על עצמי גם. כחלק מהטיפול חשוב מאד ששני בני הזוג שנפגשים יוכלו להציג את עצמם בצורה שווה, אין ספק שיש לך סיפור עצוב, ואת יודעת. תני לי להחמיא לך, את חושבת שאת לא יפה, גם אני לא מחשיב את עצמי יפה. אבל מוצא את הדרכים לנסות להיות אטרקטיבי, לשמור על הבריאות שלי, להתלבש בצורה מתאימה. חוץ מזה יש לך עיניים מאד מיוחדות. מאד חודרות לנשמה. קשה להביט בעיניים כמו שלך, הן מספרות את כל הסיפור שלך"
היא צחקה: "תגיד לי, מאיפה אתה מצליח למוסס אותי ככה, למצוא את המילה הנכונה. אתה לא באמת מאמין בזה?"
"עדנה, אולי אלוהים לא חנן אותך בנתוני פתיחה הכי טובים, אך אין בן אדם שאי אפשר ליפות אותו קצת באמצעים כמו איפור, לבוש והמילים הנכונות. תסתכלי עלי, אני לא איזה חתיך הורס, אין לי קוביות בבטן, לא איזה ג'ורג' קלוני"
"אוחח, ג'ורג' קלוני הורס"
"ספרי לי על זה, אני והוא נולדנו באותו היום בדיוק ואותה השנה"
"לא"
"כן, באמת"
המשכתי לספר לעדנה על קורות חיי, על האסיאתית שהכרתי בחו"ל שהיתה טריגר לגירושים שלי, ועל זוגיות שהיתה לי עם אשה גרושה במשך שלוש שנים. סיפרתי קצת על הילדים שלי.
לאחר שסיימתי את סיפור חיי חזרתי שוב אליה.
"עדנה, בדייט ראשון אסור להימרח, מספיק שעה עד שעה וחצי. קצת מספרים זה לזו את קורות חיינו. רציתי להגיד לך שאני מאד אשמח להמשיך את הטיפול איתך. "
"רק שתדע שאני קשה, הייתי בהרבה דייטים ראשונים, הם קיוו להשכיב אותי, אחד הצליח להיכנס איתי למיטה. הוא היה גס רוח. הוציא את האיבר שלו וניסה לחדור אלי. לא נתתי לו, הייתי קפואה. זה היה מביש, שהחוויה המינית הראשונה שלי היתה בכח. לא יודעת למה בכלל התפתיתי ללכת איתו. אמרתי לעצמי, שאני בת 35 כבר ואפילו לא התנשקתי עם גבר. חשבתי שהוא יעשה משהו כמו בסרטים רומנטיים. כלום, ברחתי מהבית שלו בוכה. אני מפחדת מאד להיכנס עם גבר למיטה. "
"עדנה, כל מה שאנחנו נעשה, אנחנו נעשה מרצון ומכבוד הדדי וכמובן לפי הנחיות של טלי המטפלת. את רואה, אנחנו מסיימים את הקפה. ככה צריך להסתיים דייט ראשון, יש כאלה המסיימים אותו עם חיבוק קליל ונשיקה קלה בלחי. את מעוניינת?"
היא התרוממה וגם אני, יצאנו מבית הקפה, נתתי לה חיבוק חברי קל ונשיקה קלה בלחי.
"את רואה? זה לא נורא"

להיות סרוגייט (פרק 3) – חיצוניות

"אתה מקשיב?" התקשרה אלי טלי, המטפלת של עדנה, בבהילות.
"יכול להיות שמצאנו את ההתאמה. עדנה הסכימה לתת לך צ'אנס, היא אומרת שאתה לא הטיפוס שהיתה בוחרת חיצונית אבל אמרה שהיית מאד נחמד אליה וישיר והיא אוהבת את זה"
"טוב, הלקוח תמיד צודק" עניתי לה "ואיך ממשיכים מכאן?"
"איך התרשמת ממנה?" שאלה טלי.
"היא קצת חדת לשון" עניתי "נמהרת, אבל זה בסדר מבחינתי, אני לא מרגיש משיכה חזקה, אך גם מרגיש שאם קצת עבודה, אפשר לגרום לה להיות יותר מושכת חיצונית"
"דיברתי איתה על זה בפגישה השבועית שלנו" ענתה טלי "היא מודעת לתדמית החיצונית שלה ואמרה לי שמעולם לא היתה לה דמות אימהית, או אחות או חברה היכולה לכוון אותה לאסטטיקה. הבנתי שהיא סיפרה לך על אמא שלה שהיתה שקועה באבל תמידי על בעלה שעזב אותה לטובת מאהבת. היא לא כיוונה את בתה בשום צורה שהיא והדבר היחידי שהיא יודעת לקנות זה בגדים מאד בסיסיים ב H&M או חנויות שכונתיות פשוטות. היא מעולם לא שמה אודם או בושם על עצמה.
"אז איך את מציעה להתקדם?"
"הצענו לה שתלכו לדייט נוסף, שבו חצי שעה, תשתו קפה, תמשיכו מאיפה שהפסקתם. ואחרי זה תלכו לאיזה כמה חנויות בגדים ותקנו לה בתור התחלה משהו נורמלי. היא מבינה שהקליניקה לא מממנת את זה בשום צורה, אבל חייבים להתחיל בעניין החיצוני גם כדי שתהיה לה תחושה יותר נעימה מעצמה וגם שלך יהיה יותר קל להמשך אליה"
"אני לא כזה מבין גדול בבגדים ואופנה" אמרתי לה "אבל דוקא יש לי איזה ידיד גיי שהכרתי בצבא שדוקא אוהב אופנה ויכול לעזור"
"בתנאי שהוא לא יודע שזה במסגרת טיפול. זה חייב להיות דיסקרטי ואתה תציג לו אותה כידידה שלך שרוצה לעשות איזה שינוי בחיים. בכל מקרה אתה לא חושף את הטיפול"
"אוקיי, מבטיח, וחוץ מזה מה עם ספרית? קוסמטיקאית? "
"אנחנו נזמין לה גם, לא יודעת אם אתה צריך להתלוות אליה בשביל זה, אך לבחור בגדים זה נחמד"
עופר היה חבר טוב שהכרתי לפני הצבא. הכרנו בצופים ונפגשנו גם די באקראי בצבא ואחר כך טיול אחרי צבא. הוא תמיד היה קצת עם אינטונציה נשית מעט, אך בתקופת שירותי הצבאי כל נושא הגאים הגאות היה קבור עמוק מאד בתוך הארון. מעולם לא הזדהה בתור גיי ורק לאחרונה כשהקשר חודש הבנתי שהוא חי עם בן זוג בדירה בתל אביב. התקשרתי אליו והסברתי לו שאני חייב לעזור לידידה במצוקה הצריכה קצת עזרה בתחום האופנה. עופר נענה מיד לאתגר בקולו העדין וקבענו שניפגש ליד בית הקפה שבו עדנה ואני אמורים להיפגש.
ביום רביעי היא הקדימה. מצאתי אותה ישובה בבית הקפה עם כוס מים קרים.
נתתי לה טפיחה קלה בכתף והיא סובבה את ראשה אלי.
"מה נשמע? " שאלתי
"אני עדיין מכוערת" ענתה לי בצחוק
"טוב, אני מבין שאנחנו הולכים לטפל בזה היום"
"האמת, אני מתרגשת, אבל גם הורדתי ציפיות, לא יודעת מה כבר יוכלו לעשות עם ברווזון מכוער כמוני"
"תני לזה צ'אנס" עניתי "אל תהיי כזאת צינית, את מאד אמיצה לעשות מהפך כזה בחיים שלך, לא כל יום אדם משלם עשרות אלפי שקלים כדי להרים את עצמו מהקרשים"
"טוב טוב, אתה מכיר אותי כבר, צינית קצת"
"כן, אבל תזכרי שאת אשה המשתכרת טוב ויש לך אפשרות לעשות את השינוי הזה. את ברת מזל בקטע הזה. לא כל אשה במצבך יכולה להרשות לעצמה לעשות שינוי כזה"
שתינו קפה וקצת שוחחנו על עוד אספקטים בחיינו. סיפרתי לה על תקופת האבטלה הנוראית שאני עובר, מזונות שאני משלם לגרושתי, החיים בצימצום יחסי וקצת רקע כללי על משפחתי מבלי לפרט היכן אני גר בדיוק.
עדנה סיפרה לי על הקשר שלה עם האחיות שלה למחצה.
"האחיות שלי בנות 22 ו 20, חמודות מאד, אבל אני לא כל כך בקשר איתן. אני בת 38 והן בשנות העשרים המוקדמות. מה כבר מחבר ביננו? אבא נפטר והוא היה החוט המקשר ביננו. היה מזמין לארוחות. אבל אני לא מרגישה קשר חזק אליהן. דוקא מרגישה יותר קנאה כי הן יותר יפות ממני. אשתו השניה היתה אשה מאד נאה וגם אבא. רק אני ירשתי את היופי האדיר שלי מאמי הפולניה" אמרה עדנה תוך כדי שהיא מסמנת לי במרכאות בידיה כשאמרה את המשפט "היופי האדיר שלי".
שילמתי את החשבון ולקחתי קבלה על מנת שאוכל להזדכות במשרד.
"טוב, בואי נצא החוצה, יש לי חבר בשם עופר שיעזור לך בכל הנושא של לבוש, הוא כמובן יודע שאת ידידה שלי בצרה שקצת לא מעודכנת ורוצה לעשות שינוי. הוא לא יודע כלל שאני סרוגייט ואת מטופלת"
עדנה חייכה ויצאה איתי לרחוב. עופר המתין שם בצידו השני של הרמזור ונפנף לשלום.
הוא חצה את הרחוב בהתלהבות כשהרמזור התחלף לירוק.
"זאת עדנה, הידידה שלי באחת העבודות הקודמות שלי"
"היי עדנה" אמר עופר בחיוך הכי גדול ומעורר בטחון "בואי נעשה ממך מלכה. בואי נלך להשתולל ביחד" המשיך בהתלהבות.
הסתובבנו במספר חנויות ברחוב דיזגוף כשאני סתם מתבונן ומידי פעם נותן חוות דעת. אבל חוות דעתי היתה כקליפת השום לעומת הידע של עופר בהלבשת נשים. לא פלא שאומרים שהידיד הכי טוב של אשה יכול להיות רק גיי. הרגשתי שעופר פשוט חוגג שם, למרות שלא היה לו שום רקע של סטיילינג הוא ידע להתאים צבעים וגיזרות. לאט לאט כשראיתי את עדנה בתוך חליפת מכנס אלגנטית ובתוך שמלה צבעונית ואביבית הרגשתי שיש כאן פוטנציאל.
מה שמדהים הוא שעופר עורר בה חיוכים והבעת הפנים המרירה שלה התחלפה להבעה מלאת תקווה בכל פעם שעמדה מול מראה והביטה בפלא הזה שעופר בקסמיו יצר.
באותה פעם שהוא הלביש אותה בג'ינס צמוד וחולצה צמודה, ראיתי שחיטובי גופה דוקא מרשימים לטובה. היא היתה רזה אמנם, אך בלבוש הישן שלה הסתירה מתניים.
היא ניסתה להתרעם "שמע, אני לא יכולה ללבוש ככה צמוד, לא מכירים אותי ככה בעבודה, זה יסיח את דעתם"
"מאמא לה שלי" ענה לה עופר "את משגעת והם ישתגעו ומאד ישמחו. יש לך את כל הנתונים חמודה שלי" ומיסמס אותה באינטונציה המעט נשית שלו.
אני חייכתי לעצמי. איזו הצלחה. והיא הצליחה אפילו לעורר בי טיפת משיכה.
לאחר שהיו בידיה של עדנה כמה שקיות ממבחר חנויות אמרתי לה
"מחר את הולכת לעבודה עם הג'ינס הצמוד הזה והחולצה ואת בפגישה הבאה מספרת לי את התגובות"
"מקווה שיהיה לי אומץ לעשות את זה" ענתה עדנה.
"אני לא קיבלתי הנחיה מאד ברורה מטלי לגבי חיבוק או נשיקה, אבל בואי רגע לחיבוק קטן"
הבטתי בה כאני אוחז אותה במתניה עם שתי ידיי
"אני רוצה לומר לך שנהניתי לראות אותך כך לבושה"
נתתי לה שתי נשיקות בכל לחי כמנהג הצרפתים.
"כל הכבוד לך. אני מבין שקבעו לך גם תור לקוסמטיקאית יועצת וספרית. והבנתי שאין צורך שאתלווה אלייך לזה"
"כן, מחר אני אצל הספרית ומחרתיים אצל הקוסמטיקאית שגם תסביר לי קצת על איפור עצמי"
"יופי, שיהיה בהצלחה מותק, וניפגש בשבוע הבא"
היא התרחקה אט אט ואני חזרתי הביתה לכתוב דו"ח לטלי על הפגישה.

להיות סרוגייט (פרק 4) – חיבוק בחוף הים

נכנסתי לפגישה הפרונטלית עם טלי על מנת לדון בהמשך הטיפול. לפעמים אני מבקש ממנה להקל עלי ולדבר בטלפון ולפעמים היא מתעקשת שאגיע למשרד. יום קודם לכן היא פגשה את עדנה לשעה קלה והגדירה איתה את הפגישה הבאה.
אחד השלבים החשובים בבנית אינטימיות אצל מטופלים הסובלים מחרדה אינטימית, היא להגדיר להם בצורה מאד ברורה מה יהיה השלב הבא. כל סטיה ולו הקלה ביותר מהשלב הזה ייצור חוסר אמון במשולש הטיפולי הזה.
"שי, קודם כל רציתי לומר לך שעדנה ביקרה אצל הספר. אתה תופתע ממש לטובה. היא גם ביקרה כמה שעות אצל הקוסמטיקאית שמעבר לעשות לה קצת שעווה בכל המקומות כמעט, גם ישבה איתה ודיברה איתה על דברים חשובים באסתטיקה הנשית. כמובן שלפני פגישות מיניות אנחנו נוודה שהיא הולכת לקוסמיקאית כדי להיראות במיטבה. אנחנו עובדים עם מישהי קבועה שמבינה את הבעיות שלנו."
קצת הרגשתי מבוכה מהשיחה הזאת, אך מן הסתם כן הייתי רוצה להרגיש נוח במחיצתה ולדעת שהיא נעימה למגע.
"שי, השלב הבא הוא שלב החזקת הידיים וחיבוק. אתם לא תתנשקו. אתם רק תגעו בידיים ובטח שלא בשום מקום אחר. אני מציעה שתלכו לחוף הים, תעשו טיול, תקח לה את היד בשלב מסויים, היא מצפה לזה ותלכו קצת יד ביד. מציעה אולי שתפגשו בחוף פלמחים. יש לה מכונית והיא יכולה להיפגש איתך שם. תמשיכו להכיר זה את זו. יש לה סיפורים. אל תדאג."
"האם זה רק להחזיק ידיים בזמן הליכה? או שאפשר גם סתם ללטף לה את היד בצורה חושנית מעט"
טלי הרהרה מעט ואמרה לי: "במקרה הזה אני נותנת לך חופש מחשבה, אבל אל תגזים ותהפוך את זה למשהו אירוטי מידי, כי אני אגיד לך משהו, אני אישית יכולה להתחרמן מליטוף לאורך היד שלי" צחקה בקול . "באמת שהמטרה כאן היא ללמד אותה את השלבים האינטמיים הראשונים של זוגיות. וכן אתם יכולים להתחבק קצת כדי שהיא תרגיש מישהו עוטף אותה"
"אוקיי, קיבלתי"
למחרת המתנתי לעדנה במגרש החניה בפלמחים. אחד החופים היפים בארץ. לא הרבה אנשים שם בשעות הצהרים המאוחרות. היא הגיעה כמה דקות אחריי ויצאה מהמכונית עם השמלה האביבית שקנתה לפני שבוע. שיערה היה שונה לחלוטין ממה שראיתי אותו לפני שבוע, הספר קיצר אותו עד לגובה הצוואר ופוני קטן חלק וישר מקדימה. בית הקפה היה פתוח וכשהצטרפה הלכנו לקנות שם שתי כוסות קפה ועוגה והתיישבנו בספסל אל מול הים.
"את מתוחה?" שאלתי
"האמת שקצת. אני יודעת מה הולך לקרות וחוסר הספונטניות הזאת מצד אחד הורג אותי"
"ומצד שני? מה היית רוצה שיקרה?"
"הייתי רוצה שתתן לי יד כי אתה מרגיש כלפי משהו, לא כי אתה הסרוגייט שלי"
"אבל יבוא היום ומישהו באמת יחוש כלפייך רצון להחזיק את היד בצורה טבעית ולא בגלל שטלי כך אמרה"
"אני מאד מקווה"
"אבל את יודעת? גם אני לא החזקתי יד של אשה כבר כמה חודשים, לא שכבתי עם אשה כמה חודשים אז דוקא אני מרגיש שבא לי להחזיק לך את היד, גמרת את הקפה?"
"עוד שלוק אחד"
קמנו וירדנו במדרגות אל החוף, הורדנו את הסנדלים והחזקנו כל אחד את סנדליו ביד.
"אני זוכר שהייתי נוסע עם ההורים לים באשדוד, אבל מאז אני לא ממש חובב ים, לא אכפת לי לקפוץ בשעות הערב ככה"
"אתה בטח יכול לתאר שאמא שלי הפולניה לא לקחה אותי לים, אני זוכרת רק כמה פעמים כשהייתי אצל אבא שלי בזמן הצבא, היינו הולכים עם אשתו והילדה הבכורה שלהם כשהיתה בת שנתיים בערך לים. היתה לי דוקא תחושה טובה של משפחה אז. אשתו היתה בסדר איתי, האמת שאולי אם הייתי חיה איתם אולי הייתי יוצאת יותר נורמלית"
"ומה עם אמא שלך? לא מצאה אף אחד"
"איזה מצאה, כל מוצאי שבת שהייתי חוזרת הביתה הרגשתי רגשות אשמה שאני בכלל חיה. ידעתי בתוך תוכי שאסור לי לספר לה שהיה לי טוב אצל אבא. שהלכתי לים וששיחקתי עם אחותי"
"תשמעי, זה לא קל שהוא בגד בה כך, וגם לפי החישוב שלי היא ממש נכנסה להריון מהר האמא החורגת שלך"
"זה לא קל, אני מבינה שהוא בגד, אך אני אומרת לך שכבר בגיל ארבע עשרה ראיתי אותו אומלל. כל החיים שלו היו עבודה בית עבודה וריצוי של אמא שלי. מילא שהיתה בשלנית טובה, אבל אתה יודע שהוא היה חוזר הבית ומבשל אוכל כשהיא לא הרגישה טוב וגם בשבתות היה מכין חמין. לפעמים יש לי הרגשה שהיא שנאה אותו כי הוא היה יותר מידי טוב אליה. אל תחשוב שילדה בת ארבע עשרה לא רואה את כל הניואנסים בינהם. היא ניצולת שואה. כל משפחתה ניספו בשואה. אמרתי לך שאבא נולד במצרים, אך היה בן יחיד למרבה הפלא. אמו נפטרה בגיל מאד צעיר והוא עלה לארץ עם אבא שלו. חוץ משתי האחיות הקטנות, אני לבד בעולם הזה, רק עם עבודה טובה ובלי מישהו שיחזיק לי אפילו את היד"
זה היה הרגע המיוחל שבו גיששתי לידה ואספתי את כף ידה בשתי ידיי, עוטף אותן ומנסה למוסס את הצער שהיא הקרינה. הנחתי את כף ידה על פני במחווה של נשיקה קלה לכפות ידיה. המשכתי להחזיק את ידה ומשכתי אותה ללכת עימי יד ביד לאורך החוף.
רעם השתיקה בזמן אחיזת היד היה בלתי נסבל, אך לא הרגשתי צורך לדבר, הרגשתי שאחיזת היד לאור מה שסיפרה לי התרחשה ברגע הכי אותנטי שיכולתי לבקש. ברגע שהיתה זקוקה לזה. אין צורך בדיבורים מיותרים. אני מעביר לה באמצעות כף ידי אנרגיה חדשה שאולי תבנה אותה. זה הרגיש לי נעים, והיה לי נעים שלא מצופה ממני להסתער עליה גם. הבטחתי שאחזיק את ידה.
עצרתי את הליכתי, הפלתי את הסנדלים שלי לרצפה ושיחררתי גם את סנדליה מכף ידה. אספתי את כף ידה השניה בכף ידי השמאלית. עמדנו זה מול זה והבטתי בפניה. שערה מעט מתנופף ברוח, גבותיה מעוצבות בשחור דק, עיניה מוסטות במבוכה קלה לכיוון הים, שפתיה מעודנות עם גוון אדמדם של אודם.
"תסתכלי לתוך עיניי, מה את רואה"
היא חייכה ואמרה לי "מבוכה"
"את רואה, לא משנה כמה פעמים החזקתי יד של אשה, אני עדיין תמיד כמו ילד המחפש בפעם הראשונה חום ואהבה. גם אם הגעתי לכאן בתפקיד המנטור, תמיד יש לי מה ללמוד"
לקחתי את שתי ידיה והנחתי כל אחת מהן על כתפיי, אחזתי במתניה ומעט התקרבתי לחיבוק. עטפתי את ידיי סביב גבה, עוטף אותה בחום ומחבק אותה חזק. היא הניחה את ראשה על כתפי ועמדנו חבוקים דקה או שתיים תמימות.
כשהרגשתי שהאנרגיות חודשו שאלתי אותה "את רוצה לשמוע בדיחה על פולניה?"
היא התפרצה בצחוק ואמרה "יאללה"
"למה אישה פולניה קמה כל בוקר בשעה 5:30 ומכינה קפה לבעלה??"
"למה?"
"כדי שכשהוא יקום בשעה 8:00 הקפה יהיה קר"
"הלוואי ואמא שלי היתה מכינה לו קפה, נראה לי שמי שהכין קפה בבית היה אבא כל הזמן, חכה, גם לי יש בדיחה.. למה פולניה עוצמת עיניים בזמן סקס?"
"למה?"
"היא לא יכולה לראות מישהו אחר נהנה"
אחזתי שוב את ידה וצעדנו לכיוון מגרש החניה, מנסים לשחזר עוד בדיחות פולניות שזכרנו. במגרש החניה שוב אחזתי את היד השניה שלה.
"נהנית מהדייט"
"מאד"
"אני אקבל ציון טוב אצל טלי?"
"אני שוקלת בין שמונה לתשע"
"למה לא עשר?"
"אל תשכח שאני חצי פולניה, אצלי זה אף פעם לא מושלם"
"חחחחחחחחחחחחחחחח" צחקתי בקול.
"את יודעת? מתחת למעטה הרציני שלך יש לך המון הומור. את באמת חייבת להוציא אותו יותר החוצה גם כלפי אנשים שאת פחות בוטחת בהם"
"אני יודעת"
"טוב, אנחנו ניפגש עוד שבוע ונראה מה טלי מכינה לנו"
שיחררתי את אחיזתי ובאותו רגע קרה המפתיע מכל, היא לא שיחררה את ידי, אלא חיבקה אותי חזק, הניחה את ראשה על חזי ומחצה אותי בגבי בכח. ליטפתי את גבה בחיבוק ולאחר דקה היא שיחררה.
"הייתי זקוקה לזה וזה הרגיש לי טוב"
"גם לי" עניתי.
ליויתי אותה למכונית ונפרדנו.

להיות סרוגייט (פרק 5) – לחתור למגע

"שי, תקשיב, אל תגיע לפגישה היום איתי. אנו דוחים את הפגישה הבאה שלך עם עדנה בינתיים לשבוע הבא. יש לנו בעיה קלה"
"מה קרה?"
"בפגישה אמש עם עדנה היא היתה מאד נסערת. היא אומרת שהיית מקסים, אמפטי ושהחזקתם ידיים ממש ברגע הנכון, והתחבקתם, אבל היא מתחילה להרגיש רגש והיא מפחדת מזה. אני צריכה קצת לעבוד איתה על העניין הזה השבוע, להכין אותה לכך שבסוף הטיפול אתם תיפרדו ולא תיצרו שום קשר. היא פתאום מפנימה קצת את נושא ההתאהבות והיא חוששת להיפגע"
הקשבתי לדבריה של טלי ברוב קשב והתחלתי להבין את המורכבות של טיפול שכזה. גם אני בתור אדם שחווה בשנים האחרונות מאז נישויי שתי התאהבויות חזקות הבנתי את הפחד הזה מפני רגש ההתאהבות. גם אני התחלתי לחוש קצת רגש אמפטי כלפי עדנה. זאת לא היתה התאהבות, אך יש משהו בסיפור חייה שאי אפשר להתעלם ממנו וגורם לך לרצות לחבק אותה.
"טוב, אז תודיעי לי אם היא תהיה מוכנה"
בדרך כלל פגישה כזאת היתה שוברת לי את השבוע המשעמם. חייתי בבית קטן וראיתי את ילדיי כמעט כל יום בתקופת האבטלה. לפעמים ישנו אצלי. ראיונות העבודה המתישים שבהם נאלצתי שוב ושוב להוכיח את עצמי העלו חרס. עולם ההייטק נראה כמת. נאלצתי לחיות בצימצום ללא בילויים, ללא יציאות עם נשים ובבדידות קלה.
העדפתי לא לנסות להתחיל קשר חדש כזה בתקופה שבה אני בהליך הטיפולי הזה. זה רק יכול לבלבל אותי. האמת שהקורס הזה והפגישות הראשונות החלו להעניק לי תחושה של שיפור בערכי העצמי ומאד קיויתי שאסיים את הטיפול הזה.
נזכרתי בסרוגייט הזה שסיפר לנו בקורס שהוא החל טיפול עם מטופלת ובשלב מסויים הוא הכיר מישהי בחייו הפרטיים שמאד מצאה חן בעיניו והם יצאו פעמיים לדייטים, היו בקצת אינטימיות, אך לא קיימו יחסי מין. הוא מאד רוצה אותה, אך גם רצה לסיים את הטיפול.
הוא התייעץ עם המטפלת שעבדה איתו אז וסיפר לה שהוא לא בטוח כיצד נכון להתנהל. המטפלת הציעה לו שיספר לאותה בחורה שהכיר את האמת, ואת העובדה שהוא חלק ממשולש טיפול מיני שאמור להסתיים בעוד חודשיים בערך. הוא אכן סיפר את זה לחברתו החדשה לפני שהם קיימו יחסי מין והיא דוקא הופתעה לטובה מהעובדה הזאת והיתה מוכנה לחכות לו וגם הבינה שהוא במסגרת הזאת יקיים יחסי מין עם אשה אחרת. הקליניקה מראש לא מקבלת לקורס אנשים שנמצאים בזוגיות משמעותית. גם אם סרוגייט נכנס לזוגיות אז מן הסתם לא יבחרו בו לטיפול. אך אין מה לעשות כשההתפרצות של אנשים לחיים שלנו הם לא תמיד צפויים ובעיתוי הנכון.
הנייד שלי שוב צלצל כעבור יומיים עם שיחה מזוהה מטלי.
"טוב, ממשיכים"
"היא הסכימה?"
"כן, היתה לנו שיחה מאד ארוכה. אני לא אלאה אותך. בקו התחתון היא מוכנה להמשיך. ניסיתי להסביר לה את הרגש של התאהבות כמשהו בר חלוף שיכול לקרות לנו מספר פעמים בחיים ואל לה לחשוש מלהיפגע מהתאהבות. הסברתי לה שיתכן שזה בכלל לא התאהבות עדיין, אלא יותר תחושת תלות. אבל גם אם היא מרגישה התאהבות, היא תחלים ממנו וזה ישאר לה כזיכרון מתוק שנים רבות לאחר מכן.
הסברתי לה שבכל פרידה שיש לנו מבן אדם משמעותי, גם רופא המטפל במחלה שלנו, יש לנו צער להיפרד מאותו אדם משמעותי שסיים את תפקידו"
"שמח לשמוע, אני כבר נכנסתי לעניינים ולא הייתי רוצה שזה יסתיים כך"
"אבל אתה מבין את המורכבות של זה עכשיו יותר"
"כן, ברור"
"טוב, שמע, זוכר את תרגיל הנגיעות שעשיתם בקורס בזוגות?"
"כן"
"אז אני מארגנת את חדר מס' 3 בשבילכם ליום רביעי. הסברתי לה את התרגיל ואני חושבת שהיא מוכנה נפשית לזה. ושוב, לא יותר מזה, פשוט שבו חצי שעה ותגעו זה בזו"
"טוב, אדווח לך אחרי"
נפרדתי מטלי והרהרתי בתרגיל הנגיעות שבו התחלקנו בזוגות עם בגדים לגופינו בישיבה מזרחית זה מול זו, מביטים בעיניים וסתם מעבירים את הידיים בנגיעה על הגוף, על הידיים, על הרגליים. פשוט טיילנו על הגוף של שותפינו לתרגיל. המטרה של התרגיל הוא עוד אבן דרך במסע ליחסי מין מלאים. אבל תרגיל כזה מאפשר לבני זוג לדעת מה מענג ומה מדגדג את בן הזוג.
עדנה המתינה לי כבר בחדר מס' 3 עם בגדים נוחים כפי שהונחתה. היא חייכה אלי ואמרה:
"עשיתי לכם קצת צרות"
"צרות טובות" עניתי
"בסדר, נרגעתי קצת מאז. טלטלת אותי קצת"
"כל הזמן תהיינה טלטלות"
"אני מתכוננת"
הדלקתי את הטייפ עם המוסיקה הרגועה ועמעמתי את האורות.
התיישבתי על המזרון וביקשתי ממנה להתיישב מולי.
היא כרעה על ישבנה והתיישבה בישיבה מזרחית כמוני.
"בתרגיל הזה אנו עוצמים עיניים ונתחיל בהחזקת ידיים"
עדנה ואני היינו ישובים עם ידי אוחזת בידה. שתי ידיה היו מוגשות אלי כמצפה ממני להוביל. עיסיתי באמצעות שתי ידיי את כפות ידיה, עברתי אצבע אצבע וגילגלתי את אצבעותיי על אצבעותיה, מעסה אותן קלות. לאחר מכן עיסיתי את פרקי ידיה ושוב חוזר להחזיק חזק את אצבעותיה, משלב את אצבעותיי בין אצבועתיה, מכופף אותן אחורה וקדימה. לאחר מכן רפרפתי מעט על ידיה לכל אורכן, מעביר את כף ידי לאורך כל זרוע מימין ומשמאל, גורם למגע להיות מעט מרפרף.
"את יכולה גם את עכשיו לעשות אותו הדבר" לחשתי לה
היא נטלה את ידיה וליטפה את זרועותיי. הרגשתי תחושה מחשמלת עדינה.
"זה נעים לי" אמרתי לה תוך כדי כך שגם אני מידי פעם מלטף את ידיה והיא את ידיי.
"גם לי" לחשה לי בחזרה ושמעתי אותה גומעת נשימה חזקה לעזור לה להתגבר על המתח.
"אל תדאגי, אנחנו לא נוגעים בשום מקום מיני, את יכולה להרגע, אנחנו רק נוגעים ברגליים בידיים ובצוואר, כמו שטלי אמרה לך"
"תודה"
ידיי עכשיו עברו ללטף את רגליה, מטיילים לכל אורך רגליה שהיו משולבות. שחררתי מעט את רגליה ומתחתי אותן וטיילתי עליהן לכל אורכן, בחלקן החיצוני והפנימי, אך לא התקרבתי למפשעה והמשכתי להתמקד במגע קל מרפרף על כפות הרגליים. לאחר שסיימתי נשכבתי על גבי גם ואמרתי לה:
"תעברי גם את עכשיו על הרגליים"
היא ליטפה את רגליי לכל אורכן, כמעט על למפשעה שלי. עצמתי את עיניי ואמרתי לה:
"זה מאד נעים לי מה שאת עושה, יש לך ידיים טובות"
היא שוטטה זמן מה על רגליי ואני הושטתי את ידי הימנית ועיסיתי את הגב שלה בעיגולים חושניים.
תוך כדי המגע שלי הרגשתי קצת התרוממות רוח של דייר הבית הקטן שלי שקצת הרים את ראשו טיפונת. לא ניסיתי להסתיר את זה, אך זה בהחלט יכול לקרות. תהיתי אם היא מרגישה בין חלציה רטיבות קלה גם כן. אבל נמנעתי מלשאול אותה וקצת סידרתי את מכנסיי.
קמתי והתיישבתי על ברכיי מאחוריה ועיסיתי את צווארה ואת גבה, לוחץ מידי פעם על רקותיה בעיסוי משני הצדדים. לאחר העיסוי האחורי ביקשתי ממנה להתיישב גם מאחוריי ולעסות את גבי גם.
ידיה היו חזקות ועיסו את צווארי וגבי בחוזק שאהבתי.
הטייפ נתן את אותות הסיום של הטיפול ע"י כך שהמוסיקה הרגועה החלה להחלש אט אט באקורד סיום.
נשכבנו שנינו זה לצד זו על המזרונים. החזקתי בידי השמאלית את ידה הימנית ושכבנו רגועים ותרגלתי איתה נשימות עמוקות ושיחרור איטי. המוסיקה אט אט דעכה עד שלא נשמעה יותר. שכבנו עוד כשתי דקות עם ידיים אחוזות.
"טוב, קומי, אנחנו לא רוצים לבדוק אם אנחנו נוחרים. זה לא סקסי"
"חחח" עדנה צחקה "כל כך כיף לשכב ככה, הייתי יכולה להירדם"
"נהנית?"
"אתה יודע, זאת פעם ראשונה שגבר נוגע בי ככה. עשיתי מסג'ים אך ורק אצל נשים. תמיד פחדתי מגברים מסג'יסטים. פחדתי שזה יוביל למקום שאני לא רוצה שיוביל"
"אחד הדברים היפים בטיפול הזה הוא שאת מקבלת בדיוק את מה שאת מצפה לו. אין הפתעות. יש תיאום ציפיות ואם אני מפשל ועושה קמצוץ יותר ממה שנאמר לי ולך, אז נוצר כאן חוסר אמון בשלישיה הזאת"
"טוב לי הקצב הזה" והיא הרהרה קצת כאילו רוצה לומר דבר מה
"ואל תחשוב שלא שמתי לב" היא המשיכה
"למה?"
"לזה שהאוהל שלך קצת התרומם"
"חחח" צחקתי "אין מה לעשות, זה קורה"
"אבל זה החמיא לי ונתן לי בטחון עצמי שאולי אני מסוגלת לגרום משהו לגבר"
"למה שלא תוכלי לגרום לגבר גירוי?"
"טוב, עזוב, אני דפוקה עם רגשי נחיתות, אבל רק תדע שגם אני קצת התגריתי מזה וזה החמיא לי שאתה גם"
חייכתי אליה והושטתי את ידי להרים אותה מהמזרון. השעה היתה כבר ארבע והייתי חייב לטוס הביתה לאסוף את הילדה שלי מחוג בלט.

להיות סרוגייט (פרק 6) – הנשיקה המיוחלת

ישבתי מול המראיינת באיזו חברה בירושלים, שואלת אותי מספר שאלות על הנסיון שלי. היה בה משהו נוקשה בפנים, חסרת פשרות, שפתיה קפוצות בזמן שהיא מקשיבה לדבריי. היא צעירה ממני בחמש שנים בערך, מזכירה קצת את הנוקשות של עדנה בפנים. מעניין אותי אם היא יודעת קצת להתבדח? אולי היא בכלל כמו עדנה, רווקה זקנה שטרם ידעה אהבה. אני בכלל בזמן האחרון נוטה לצייר אנשים שאני נתקל בהם בצורה מסויימת, מנסה לתייג אותם בחיים, האם יש להם בן זוג? האם ידעו אהבה סוחפת מהי? מצד אחד כשאנו מתבוננים באנשים, אין לנו בעצם מושג קלוש האם מדובר בדוקטור ג'קיל או מיסטר הייד. הרי אולי אותה אשה שאני מתבונן בה עכשיו היא יצור מיני נשכני בלילות ומנהלת פיתוח עצורה וקפוצה בימים?
"אני רוצה לחוד לך חידה" אמרה מנהלת הפיתוח.
חשבתי לרגע מה לענות לה. כי אני פשוט שונא חידות מקצועיות. אני לא טוב בהם ונלחץ מהם.
"ואם אני פותר את החידה אני מתקבל לעבודה?"
פניה התעוותו לכדי משהו שהתקרב לחיוך קל.
"לא בטוחה בזה, יש עוד מועמדים"
"אז אני מציע כך" הוספתי, "את תחודי לי חידה, אם אני עונה נכון, התקבלתי, אם אני לא עונה נכון, אז אני חד לך חידה, אם את לא פותרת את החידה אז התקבלתי גם"
המשפט הזה לפחות גרר פרץ צחוק קטן מפיה של מנהלת הפיתוח.
"שכחת כאן מי המרואיין ?"
"לא שכחתי" וקויתי שהחוצפה הקטנה הזאת אולי תקנה את ליבה.
אז כפי שאתם מניחים, לא התקבלתי לעבודה הזאת, והאמת גם לא ממש רציתי, אבל הצלחתי לשחרר מהתאומה של עדנה חיוך סוחף.
הראיון הזה התווסף לעוד כמה ראיונות שלא הובילו למציאת עבודה והארוע היחידי שמילא לי את החיים היו המפגשים עם עדנה.
קבעו לי פגישה עם עדנה ליום שישי בערב בחוף ראשון לציון.
מטרת הפגישה: נשיקה ראשונה.
זה נשמע כל כך טכני, אבל היה חשוב ליצר פגישה כמו דייט. הדייט אמור בעצם לשדר לעדנה שכאן מדובר במערכת יחסים שאינה כרוכה רק במגע וחתירה למגע ולסקס. מדובר כאן במערכת יחסים כוללת המשלבת גם דייטים בבית קפה ומסעדה כמו שמצפים במציאות שיקרה. זה נועד לשבור את תרגיל המגע בשבוע קודם לכן.
טלי קיבלה מעדנה אוקיי להמשיך בטיפול ולפני שמתקדמים למגעים פיזיים יותר מוחשיים, רצוי לחזק את הצד הרומנטי הקשור בחיבוקים, מתן ידיים והפעם שלא כמו בפגישות ראשונות, נשיקה ראשונה.
כן, זה נכון, האשה בת ה-38 טרם התנשקה עם גבר.
טלי בשיחה נפרדת שוחחה איתי על הנשיקה.
"תשמע, אין לי מושג אם אתה יודע להתנשק, זה משהו שאנחנו לא בוחנים אף סרוגייט על זה. צריך לגשש בזהירות ולראות איך היא מגיבה, אולי היא נגעלת מרטוב. תעשה לי טובה, תעשה את זה בעדינות, לאט לאט, אתה יכול להסביר לה כמיטב הבנתך, אבל זה צריך להיות מדורג בצורה חושנית ולא מתקפה של הלשון לתוך הפה שלה. אתה לא מעשן. נכון?"
"לא , אני לא מעשן וגם היא למיטב הבנתי"
"אז מצויין, כי למעשנים אני צריכה לומר לקחת מסטיק או מי פה לפני כן"
"נהיה אחרי אוכל, אולי שווה לקחת מסטיק בכל מקרה כדי שהפה לא יסריח"
"תצטייד בבקשה" היא אמרה "בהחלט רעיון לא רע"
נפגשתי עם עדנה במדרגות למסעדת פרנצ'סקה בחוף ראשון לציון. היא היתה לבושה בחליפת מכנסיים אלגנטית שעופר עזר לה לבחור.
"את נראית מצויין"
"הכל בזכות עופר" היא ענתה "עוד מעט אצטרך לקנות עוד כמה בגדים, כדי שאני לא אופיע לך פעמיים עם אותו הבגד"
"יאללה, עופר ישמח" צחקתי "אבל אני בטוח שתוכלי ללכת לחנויות האלה והבנות יעזרו לך שם, אל תפחדי. עשית את זה פעם אחת והדרך פתוחה בפנייך"
ירדנו למסעדה והושיבו אותנו בפינה שקטה כפי שביקשתי.
הזמנתי לנו שתי כוסות יין אדום וקנקן מים. הבטתי בשיער שלה.
"היית אצל הספר היום?"
"כן, הם סידרו לי ועשו לי פן"
"יפה לך מתוקה, את מתחילה לעלות על הגל"
"וגם הלכתי לקוסמטיקאית אתמול לסדר ציפורניים, וגבות"
הבטתי בה, היה בה מראה איטלקי חשבתי לעצמי, שיער שחור כהה לא ארוך מידי עם פוני, גבות מטופחות.
"תחייכי" אמרתי לה
היא חייכה ופתאום נראתה קורנת, מאושרת במידה זו או אחרת.
"כשאת בוכה את לא יפה" אמרתי לה ממילות השיר המפורסם של אריק אינשטיין.
"תמיד תחייכי" המשכתי בשידול שלי "זה מאד משנה אותך, יש לך חיוך וסט שיניים בריאות, תנצלי את זה, זה משנה את ההתייחסות אלייך"
הזמנו מהמלצרית סלט קיסר לחלוק כמנה ראשונה ופסטה ריגטוני פומודורו למנה שניה.
קצת נשנשנו מהלחם הטעים שלהם עם הסלט ולמען האמת כבר היינו די שבעים כשהגיעה הפסטה, אך אכלנו אותה למרות הכל.
"הייתי צריך לספר לאמא שלי שיש לי דייט. היא ניסתה בכח להבין למה אני לא מגיע אליה לארוחת ערב, אז הלשנתי עלייך, אמרתי שאני יוצא עם מישהי מאד חמודה"
"תודה, האמת שהיתה לי אותה בעיה בדיוק. אמא שלי יודעת קצת על הטיפול, אך לא מבינה את הניואנסים. אני חושבת שהיא מקווה שהקליניקה זה כמו מכון שידוכים. בסוף הגבר יהיה שלך. לא משנה כמה אני מסבירה לה, זה לא עוזר. אתה לא תאמין, היא אפילו רצתה שאני אזמין אותך לארוחת ערב אצלה, ושוב אני צריכה להסביר לה והיא לא מבינה"
צחקתי לעצמי ושאלתי
"איך היא מבשלת אמא שלך?"
"אתה יודע, אוכל פולני סטנדרטי, היא לא בדיוק למדה לבשל טוב. סיפרתי לך שאבא שלי היה מבשל בבית מאכלים דוקא די טעימים אך היא לא למדה ממנו"
ישבנו ושוחחנו, גם בענייני עבודה, מבלי לרדת לפרטים יותר מיד, וסיפרתי לה על הראיון שהיה לי יום קודם בירושלים שבו התלוצצתי עם המראיינת.
"הייתי בודקת עבורך משרה אצלנו, אך זאת בעיה שתדע איפה אני עובדת והתחייבתי לסודיות בעניין הזה"
"אני מציע שנשתה קפה על החוף באחד מבתי הקפה, מה דעתך?"
"כן, יש אויר טוב בחוץ, ואני קצת מסוחררת מהיין וכל האוכל"
סגרנו את החשבון בפרנצ'סקה ויצאנו לאויר הפתוח.
גלי הים רחשו וגעשו ושנינו התיישבנו על אחד הספסלים בחזית בית הקפה.
"קחי מסטיק, זה יעזור לנו בתרגיל" צחקתי
היא לקחה את המסטיק והגישה אותו לפיה.
ישבנו שנינו ולעסנו מסטיק והושטתי את ידי הימנית והנחתי אותה על כתפה וליטפתי קלות את צווארה וזרועה.
היא הניחה את ראשה על כתפי והמשכתי ללטף קלות עד שהגיע אחד המלצרים.
"מה תרצי?"
"אני אשמח להפוך" ענתה עדנה
"אז פעמיים הפוך" אמרתי למלצר.
בזמן ההמתנה לקפה עיסיתי את צווארה של עדנה. היא עצמה את עיניה בעונג למגע ידי המלטפת.
היא הניחה את ידה השמאלית על ברכי.
התכופפתי מעט ימינה ואמרתי לה בשקט "אני הולך לנשק את צווארך קצת"
הנחתי את המסטיק שלי במאפרה.
קירבתי את שפתיי לכיוון צווארה ונשקתי לה קלות בצווארה, מגשש קלות בפי בריפרופים עדינים לאורך צווארה, מריח את הבושם הקל שעדיין נתן ריחו והטריף קצת את חושיי המסוחררים עדיין מיין.
ידעתי שאסור למהר, יש לתת לה מרחב להתרגל למגע האירוטי הזה.
נשקתי קלות את הכתף שלה, ושוב חזרתי לנשק את צווארה, את תנוך אוזנה וראיתי שעיניה עצומות מעונג.
המלצר הפריע לפרטיות שלנו עם שתי כוסות הקפה וגרם לנו להסדיר את הנשימות שלנו.
שתינו בשקט את הקפה, נהנים מהצליל השקט של גלי הים מתנפצים אל החוף. כשסיימנו לשתות הגשתי לה את היד ומשכתי אותה. תשאירי כאן את הסנדלים.. יצאנו יחפים לכיוון המים. טבלנו את הרגליים מעט במים החמימים וסובבתי את עדנה לכיווני עם פניה אלי.
"אני מחבק אותך שוב"
קירבתי אותה אלי בחיבוק עז מצמיד את ידיי לגבה התחתון. הייתי מעט גבוה ממנה בראש.
"תביטי בי, את אוהבת את החיבוק הזה? נעים לך?"
"מאד" לחשה לי
"אני שוב מתכופף עכשיו ומנשק את צווארך ואת עורפך. אל תפחדי ממני"
"אני לא מפחדת"
כופפתי את ראשי מטה ונשקתי לצווארה והעברתי את פני פעם מצד ימין שלה ומפעם מצד שמאל שלה ופעם מנשק את הסנטר שלה ואת פיסת הצוואר מתחת לסנטר.
"אני רוצה שתרפי את הפה שלך ותאפשרי לי לעצב אותו בכל מיני צורות, יתכן וזה יהיה קצת יבש לרגע, ויתכן שתחושי קצת רטיבות של הלשון, אבל פשוט תרפי ותני לי לנשק אותך"
היא פתחה קלות את פיה וקירבתי את שפתיי לשפתיה. הצמדתי את שתי שפתיי במין אחיזה קלה לשפתה התחתונה, יונק אותה קצת ואת טעמיה, ומגשש עם שפתיי לשפתה העליונה ויונק גם שם.
"נעים לך כך?" לחשתי
"כן, זה נעים"
המשכתי במקבץ נשיקות יבשות מעט על מנת להרגיל אותה לתחושת הפה שלי.
"הטעם נעים לך?"
"כן, טעם מנטה של המסטיק וטעם של קפה גם"
אחזתי בשתי ידי את שתי לחייה וסובבתי את ראשי מעט בתשעים מעלות לשפתיה והצמדתי את שפתיי אופקית לשפתיה. הוצאתי את לשוני מעט וגיששתי את פתח פיה.
לשונה היתה קבורה עדיין בתוך פיה.
הוצאתי מעט את לשוני ואמרתי לה
"אני אחדיר את הלשון שלי לפה שלך, זה יהיה קצת רטוב, זה משהו שזוגות עושים, ויש גם זוגות שלא עושים את זה כי אחד מבני הזוג לא אוהב את זה. את חושבת שאת רוצה את זה?"
"אני אנסה"
"תלמידה טובה"
ושוב כופפתי ראשי וקירבתי שפתיי בצמוד לשפתיה והחדרתי לשון חוקרת ללשונה. שיחקתי עם לשוני על לשונה והיא הבינה את הרמז ושיחקה איתו חזרה. ינקתי את הלשון שלה, סופג את הטעמים שלה והיא פתאום נצמדה חזק יותר אלי והמשיכה את משחק הלשונות ואף ינקה את הלשון שלי גם. עמדנו כך כמה דקות מתנשקים ומתחבקים בעוז עד שגל מים התיז עלינו מים על הרגליים שלנו.
"אני אוהבת את זה, זה פשוט לא הוגן, לעבור את כל ימי הנעורים שלי והבגרות המוקדמת בלי נשיקה. זה כל כך אלמנטרי"
"תדעי לך שזה לא אלמנטרי בכלל, אשתי הראשונה שנאה להתנשק נשיקות חושניות עמוקות, זה מאד הפריע לי במשך עשר שנים. אמנם התחתנו והייתי די חסר נסיון"
"אז גם אתה חסר נשיקות"
"היתה לי חברה בצבא שאהבה להתנשק וגם באוניברסיטה, אבל לא יודע מדוע התחתנתי עם אשה שלא אוהבת נשיקות. כשפגשתי את אותה בחורה אסיאתית במזרח הרחוק, פתאום נזכרתי איתה באיך צריך להתנשק"
"נחזור לספסל, בא לי עוד נשיקה" אמרה עדנה בחיוך
חזרנו להתיישב בספסל, התכופפתי לעדנה ופצחנו בנשיקה סוערת נוספת. מידי פעם היא לקחה פיקוד כאילו היתה סמל מחלקה המסתער על היעד. כל כך רציתי ללטף אותה במקומות נוספים תוך כדי הנשיקה. זה ממש היה מתבקש למזמז אותה בחזה או לחרמן אותה בין הרגליים, זקפתי גם הפעם הרימה ראש ונותרה נואשת ומוסתרת. הייתי חייב להתאפק מלחרוג מההליך של הטיפול. הסתפקתי בהנחת יד על מתניה או צווארה. כשאגיע הביתה אטפל כבר בעצמי.
בחצות לאחר אין ספור נשיקות ליויתי אותה למכונית, נשקתי לה בפעם האחרונה ונסעתי הביתה. המון מחשבות התרוצצו במוחי. במיוחד זאת שאני מתחיל להרגיש משהו כלפי האשה הזאת.

להיות סרוגייט (פרק 7) – עוד קצת אינטימיות

יצא לי לשוחח עם מירית, שותפה לקורס. מירית בת 45 קיבלה מטופל חדש. היא סיפרה לי שהיתה להם פגישה בבית קפה והיא יצאה מאוכזבת מאד. כנראה שגם לסרוגייט יש ציפיות מסוימות ממטופל. מסתבר שאותו מטופל תפס את כל הפוקוס בשיחה ולא הפסיק לדבר על עצמו. תשעים אחוז מהשיחה נסובו סביב סיפור חייו. זה נכון שהוא המטופל, אך זאת דוגמה לסיטואציה שבה הגבר צריך לדעת לפנות קצת זמן שיחה לשותפתו. לפעמים הבעיה היא לאו דוקא חוסר בטחון, אלא הבעיה היא בטחון עצמי כביכול עודף שגורם לבנות זוג פוטנציאליות שלו להרגיש לא נוח איתו, מכיון שאינן מקבלות תשומת לב. מירית שהיא בעצמה די רגישה לעניין הזה הביאה את זה לידיעת המטפלת המלווה ובשיחת המטפלת עם המטופל הוא נשאל עד כמה הוא מכיר את מירית ופתאום הוא הבין שהוא לא יודע עליה דבר, כי הוא הקדיש את כל השיחה לעצמו. הוא קיבל משימה לפעם הבאה לשאול אותה שאלות על חייה וקצת להכיר אותה יותר טוב.
בחזית שלי עם עדנה, טלי היתה מרוצה מההתקדמות.
"שמע, ההצלחה שלנו עם עדנה היא בזכות זה שהפכנו אותה ליותר אטרקטיבית חיצונית. יכול להיות שהיא עדיין לא מאמינה בשלמות בזה שהיא נראית טוב. אגב, היא סיפרה לי שמישהו התחיל איתה והיא נשמעת מרוצה מזה. הוא נתן לה מספר טלפון ואמרה לו שכרגע היא עסוקה, אך אולי תתקשר מתישהוא בעתיד"
"איזה יופי" עניתי
"אני חושבת שאפשר ללכת לשלב ב' וקצת להתחיל בתרגילים יותר אינטימיים. הכוונה שתיפגשו כאן במשרד ותהיו באינטימיות של בני שש עשרה כזה. אתם פשוט תתחרמנו וזהו זה. שום דבר מעבר לזה. אמרתי לה שמותר להפשיט ולהישאר עם תחתונים וחזיה, אבל לעשות זאת רק אחרי התחרמנות עם בגדים. לא להפשיט אותה מהר מידי. תן לזה זמן. תן לה להנות מהידיים שלך. מותר לך לגעת בחזה ובכל הגוף וגם על פני המשולש, אך לא לנסות לאונן לה או משהו כזה, רק מגע חולף ומרפרף, מגע בחזה. מותר לשכב זה ליד זו ולהתחבק ולהתנשק ולהתעלס, אבל בשום פנים ואופן לא חדירה, לא לשכב עם זיקפה על התחתונים שלה, היא יכולה לגעת בזיקפה מעל התחתונים אך לא לחשוף את הזיקפה. לא לנסות להגיע לשום אורגזמה. פשוט להתחרמן. ברור?"
"תשמעי, זה בטח אחד התרגילים הכי קשים שיש, אבל נתגבר על היצר"
"חדר 2 יום רביעי בשעה ארבע"
עוד יומיים נותרו לתרגיל הזה והחלטתי יום קודם להתפרק קצת בערב כדי לא להגיע עם רובה טעון מידי למעמד הזה, אז פרקתי כמה קליעים כשאני מפנטז על עדנה ממתינה לי שם.
נשכבתי כעבור יומיים בחדר 2 כרבע שעה לפני הזמן, מנמנם קצת ומתרגל נשימות. כן, גם אני התרגשתי, למרות שזאת לא פעם ראשונה. ניסיתי לתאר לעצמי כמה עדנה מרוגשת בטח מהמעמד הזה. נרדמתי קצת עד שחשתי מגע מלטף בראשי. פקחתי עיני ועדנה עמדה מעלי עם חולצת טריקו ומכנס טייטס.
"בואי תשכבי לידי"
היא התיישבה על המיטה, חלצה את נעלי הספורט שלה ונשכבה לידי.
"בואי תשכבי כך עם הפנים שלך אלי"
קירבתי אותה עלי כך ששנינו שוכבים על הצד זה מול זו ומביטים זה בזו.
עטפתי אותה עם היד שלי וקרבתי את הראש שלה לנשיקה. את זה הרי כבר תרגלנו בפגישה האחרונה.
התנשקנו קלות בנשיקות יבשות ואחר כך נשיקות קצת יותר חודרניות.
נצמדנו צמוד כשרגלי בין שני רגליה והרגל שלה מקיפה אותי קלות, ידי מלטפת את גבה ואת ישבנה ופי דבוק לפיה בנשיקה עמוקה. תרגלנו את התנוחה הזאת למשך חמש עד עשר דקות, מתנשקים בלהט ומממשים כל אחד את הישבן והגב של השני.
"טוב לך" שאלתי
"אלוהי, ומבהיל, לא ידעתי כמה שזה יכול להיות כל כך מגרה"
"תסתכלי מה עשית לי" ענית לה ושכבתי על גבי מראה לה איך המאהל התרומם"
"ככה בגלל נשיקה?"
"זה הכי מגרה, עשיתי ביד אתמול כדי שאני לא אתנפל עלייך היום" צחקתי.
היא כרעה על ברכיה ואני ליטפתי את החזה שלה. היא לרגע קצת נרתעה.
"אני רוצה לגעת לך בחזה, תתקרבי"
היא התקרבה שוב והעברתי את ידי על חולצתה, חופן את שדיה מבעד לבגדים ומלטף אותן. שיחקתי בעיגולים קלים גם על המקום שבו פטמותיה אמורות להיות והרגשתי הזדקפות קלה של הפטמות. עדנה עצמה מעט את עיניה ואמרה:
"המגע שלך ממכר"
המשכתי לרפרף
"הבחור הזה שניסה לחדור אלי פעם בגיל 35 גם נגע לי בשדיים בצורה קצת אגרסיבית, צבט לי את הפטמות בצורה לא נעימה ולחץ לי על החזה חזק ואגרסיבי"
"אל תחשבי עליו בבקשה, תעצמי עיניים ותחשבי על מגע עדין ואם משהו לא נעים לך, אז תגידי לי ואני אפסיק"
המשכתי ללטף את החזה שלה מבחוץ תוך כדי שידיי מלטפות את הצוואר והבטן והמתניים ומעסות בעדינות כל פיסת בד המכסה טפח.
"תורידי לי את החולצה" אמרתי לה והתרוממתי.
היא משכה את חולצתי מעלה ועזרה לי להסיר אותה.
"עכשיו אני אוריד לך את החולצה"
משכתי קלות את חולצתה והיא נותרה עם חזייה העוטפת קלות את שדיה וחושפת חריץ קטן בינהן.
סימנתי לה להוריד לי את המכנס והיא הסירה אותו, משאירה אותי עם זוג תחתונים בולט לטובה.
"עכשיו את" וסימנתי על הטייטץ ועזרתי לה להסיר את הטייטץ והיא נותרה עם זוג תחתונים רגילים למראה.
נצמדנו שוב זה מול זו והפעם הידיים שלנו זכו לגעת בטיפונת יותר מליטרת הבשר שלנו. ליטפתי את גבה ואת ישבנה, מרשה לעצמי קצת מידי פעם לגעת בשני פלחי הישבן ולעשות אותן. היא עשתה כמוני וכל זה נעשה בזמן שאנו מתנשקים בלהט. האיבר שלי הזדקף עד כדי כאב נוראי. כל כך רציתי לשחרר אותו מהתחתון, אך התחייבתי שזה לא יקרה. ידעתי שמיד אחרי התרגיל אצטרך לרוץ לשירותים ולשחרר את עצמי. אין מצב שאני יוצא מהמשרד הזה עם פרץ חרמנות כזה. לא יודע מה עדנה תעשה. לא דיברנו מעולם אם היא מאוננת בבית.
"איך את מרגישה" שאלתי
"אני מרגישה כאילו כמו תלמידה שיכולה לקפוץ כבר שתי כיתות, יש לי רטיבות בין הרגליים, אבל אני יודעת שזה לא נכון לקפוץ שני שלבים ככה"
"אוחח, אל תדברי על זה" עניתי
השתחררתי קצת מהאחיזה איתה והשכבתי אותה על הגב, ועברתי עם ידיי על כל רגליה, מרפרפף קלות על המשולש ממש בעדינות וממשיך צפונה לכיוון הטבור והשדיים, ושוב חוזר את המסע דרומה דרך השטח ההררי לכיון המשולש ואחריו דרומה לכיוון הרגלים.
עיניה עצומות, נהנות ומקבלות, כתם רטוב קל ביצבץ מבעד לתחתוניה בזמן שקיבלה את מגע ידיי המרפרף. התמקמתי קצת בכריעה בין רגליה, תופס את כפות רגליה על בטני ומעסה אותן ואחר כך מלטף את רגליה לכל אורכן עד לקו המשולש ובחזרה. לאחר מכן השכבתי אותה על בטנה וליטפתי את רגליה עד ישבנה הלוך ושוב, מועך את ישבניה, מלטף אותן וחוזר.
היא גנחה בהנאה בכל לחיצה על גופה ואמרה לי :
"יש לך ידיים טובות, יכולת להיות מעסה בתקופת האבטלה שלך, היית קונה שולחן טיפולים. תאמין לי שזה טיפול מעולה מה שאתה עושה"
סובבתי אותה על גבה לסיום, נשכבתי לידה וליטפתי עם ידי הימנית את חזיתה, חש את שדיה מבעד.
"רוצה שאגע לך בשד?"
"כן"
"קצת חורג מהפרוטוקול, אבל רק בשד"
נגעתי קצת בשד שלה השמאלי עם ידי הימנית, חופן אותו ואת רכותו ורואה את עיניה העצומות.
"רוצה קצת לגעת בו שם למטה, מבעד לבד" אמרתי
היא גיששה עם ידה והניחה את כף ידה על החבילה שלי שעדיין עמדה זקופה וממתינה.
היא מיששה קלות מבעד לבד התחתונים, מלטפת אותו קלות ואני חופן את השד שלה ממתחת לחזיה.
עצמנו עיניים ונרדמנו קלות עד שהמוסיקה החלה לדעוך.
קמנו אט אט לאחר ששתינו כוס מים במיטה והתלבשנו.
"היה טוב" אמרה לי עדנה
"גם לי"
נפרדנו בנשיקה והיא פסעה לדרכה.
אני בערב עשיתי אהבה עם עצמי תוך כדי שאני מפנטז את עצמי שוכב מעל עדנה וחודר אליה בפעם הראשונה.

להיות סרוגייט (פרק-8) – העסק מתחמם

קיבלתי עוד עידכון ממירית על המטופל הדברן שלה. מסתבר שגם בפגישה השניה הוא התגלה כנרקסיסט ברמה די מתקדמת. הוא לא הצליח להתאפק ועל כל משפט שהיא הוציאה, הוא היה חייב להגיב בהקשר שקשור אליו. הנושא הועבר לטיפולה של המטפלת. אולי היא תוותר עליו. בשלב הזה הוא גם אמר למטפלת שהוא לא נמשך למירית ושהיא שמנמנה מידי לטעמו והוא רוצה אחת רזה יותר. אז קוראיי היקרים, אתם רואים שהמקרה של עדנה הוא יחסית מקרה הצלחה, אך לא מעט מטופלים לא מוצאים את עצמם בכימיה סבירה עם הסרוגייט שלהם. מדובר כאן ביחסי אנוש. אבל גם לסרוגייט יש גבולות.
אין ספק שהטיפול הקודם במציאות היה ממשיך לסקס סוער. קשה לי לדמיין סיטואציה כזאת של התחרמנות שלא מסתיימת בשום אורגזמה. טלי ערכה שיחה עם עדנה לבדוק אם היא מרגישה מוכנה לשלבים שהם כבר יותר מיניים. כל זמן שהטיפול הוא עם בגדים ויש הבטחה שלא יהיה מגע חודרני, היה קל לעכל את הטיפול מבחינתה של עדנה, אבל הטרואמה שחוותה בגיל 35 כשהגבר שיצאה איתו לדייט ניסה לחדור אליה ללא הצלחה היווה עבורה מעין סף שקשה לעבור אותו.
במקביל שלחו את שנינו לבדיקת מחלות מין. בשבוע שלאחר טיפול המגע האחרון יצאנו שוב לדייט קצר בבית קפה קרוב למשרד, סתם קצת להרגע מאינטימיות. כמובן שהחזקנו ידיים ובדרך חזרה למשרד הנפתי את ידי קלות על כתפה, אך מעבר לזה היתה ציפיה למה שיקרה בשבוע אחרי כן.
טלי שוחחה איתי על הטיפול הבא.
"בטיפול הזה אתם תתפשטו לגמרי ולא תישארו עם בגדים. אמרתי לעדנה שהיה רצוי לסדר את המשולש (באותה תקופה לא כל כך היה נהוג לגלח לגמרי). אמנם הקוסמטיקאית דאגה לקו ביקיני. אני מקווה שאני לא מביכה אותך עם כל העניינים האלו, אך עדיף לדבר על אסטטיקה וגם לך לא יזיק"
"ומה מותר לנו לעשות בטיפול הזה?"
"חדירה לא תהיה. מין אוראלי לא יהיה עדיין וגם זה מאד תלוי ההרגשה שלה. אל תשכח שאשה המקיימת יחסים בפעם הראשונה, בשבילה מין אוראלי זה משהו לפעמים יותר אינטימי מחדירה, כך שאני מאד משאירה את העניין של מין אוראלי לשיקול דעת הזוג. עשיתי לה הרצאה על יחסי מין, תנוחות, מין אוראלי ומה שנהוג ביחסי מין. אבל אם נצא מהטיפול הזה בכך שהיא לא תפחד מחדירה ותתחיל להנות מזה, זה יהיה הישג. תנוחות זה כבר למתקדמים תוך כדי התנסות עם החיים האמיתיים"
"אז מה נותר לנו?"
"אוננות הדדית, עיסוי עם שמן, מגע באיבר המין חיצונית ואפשר להגיע לאורגזמה אם תצליחו, כמובן שגם אתה, יכול להסביר לה על מגע באיבר מין, להראות לה מה עושה טוב לגבר"
"טוב, אני חושב שהבנתי, אז מתי קבענו?"
"יום רביעי הבא בארבע , חדר 1"
התוצאות של בדיקות המין הגיעו והיו תקינות. האמת שלא ממש הייתי מודאג, אבל היה טוב לשמוע את זה.
ביום רביעי התמקמתי בחדר 1, הגעתי עם בגדים קצרים כמו בפעם הקודמת ולאחר כמה דקות עדנה הגיעה. היא נראתה קצת לחוצה ומודאגת.
"היי עדנה, מה קורה? את נראית מודאגת"
"אני לא יודעת אם אני אצליח"
"אם תרגישי לא טוב ברגע מסויים, פשוט תגידי ונפסיק"
"כואבת לי הבטן רצח מהמחשבה"
"בואי תשכבי כאן לידי, הכל רגוע, יש מוסיקה מרגיעה, נשכב עם בגדים לכמה דקות ואני אעסה לך את הבטן שתרגישי יותר רגוע"
עדנה נשכבה עם גבה אלי וחיבקתי אותה. הושטתי את ידי הימנית ועטפתי אותה והנחתי את כף יד הימנית על בטנה, עובר בעיגולים אט אט על בטנה.
"את זוכרת ששכבנו כאן כמעט עירומים לפני שבועיים, היית חשופה לפניי, לא נותר הרבה אז כדי שתהיי עירומה"
"כן, אני זוכרת, היה נעים, עכשיו גם נעים לי העיסוי שלך, זה מרגיע אותי"
שכבנו רגועים וצמודים עד שעדנה נרגעה. היא נשמה נשימות קלות.
"יש לנו שעתיים לתרגיל הזה. זה מלא זמן. שום לחץ"
המוסיקה ההודית היוגיסטית ניגנה והרגיעה את העצבים.
לאחר שעדנה נרגעה, סובבתי אותה לכיווני ונשקתי לה בפה נשיקה שהתפתחה לנשיקה די סוערת.
"קשה לי עם זה שי, קשה לי עם המחשבה הזאת שאתה תיעלם לי בעוד כמה פגישות בודדות. אני כאילו בליבי רוצה להכשיל את התרגיל כדי שהטיפול יתארך. אני לא רוצה להיות תלמידה מצטיינת ואז זה נגמר מהר"
"אבל אם תסיימי את זה מהר, תוכלי לצאת לחיים האמיתיים"
"אתה הכי אמיתי בשבילי, זה יהיה לי מאד קשה"
"תאמיני לי שגם לי זה יהיה קשה"
"אז למה שלא נמשיך אחרי הטיפול להיפגש, מי ידע מזה?"
"זאת עבירה על החוק, זה כמו ניצול של מטופל. הם מאד מקפידים על זה. זה נכון שהם לא יכולים לדעת תמיד מה קורה אחרי, אך אם זה יתגלה, יכולים לתבוע אותי"
ליטפתי לה את הראש והמשכנו להתנשק. החדרתי את ידי מתחת לחולצתה וחפנתי את חזייתה, מנסה לחלץ את השד מתוכו.
"בוא נתפשט" היא אמרה "בשביל זה באנו"
היא משכה אותי לישיבה והסירה את חולצתי ואני הסרתי את חולצתה.
לאחר מכן עמדנו במרכז החדר והיא הסירה את כפתור המכנס שלי והפילה את מכנסיי.
גם אני בתמורה הסרתי את הג'ינס שלה אט אט והיא נותרה בתחתון וחזיה.
"תורידי לי את התחתון"
היא עשתה כמצוותי.
"אני אסיר לך את התחתון והחזיה"
"טוב"
סובבתי אותה וחלצתי את קרס החזיה והיפלתי את החזיה על המיטה, לאחר מכן הסרתי אט אט את התחתון והיא בפעם הראשונה התגלתה בפני עירומה. חיבקתי אותה מאחור, עוטף את בטנה, נצמד אל ישבנה ולוחש לה
"תזכרי, אין חדירה היום, את לא צריכה לפחד, המגע הולך להיות נעים וחושני ורק יעשה לך טוב"
"כן, אני זוכרת, אני בוטחת בך. עד היום כל מה שהבטיחו לי קויים"
חפנתי את שדיה מאחור, מלטף אותן, נוגע בפטמות שלה ושואל אותה:
"נעים לך המגע בפטמות?"
"קצת עושה לי צמרמורת כזאת" ענתה "אבל בגבול הנעים"
נשקתי לצווארה והובלתי אותה למיטה.
נשכבנו שנינו זה לצד זו וליטפתי אותה בכל גופה. טיילתי לכל אורך רגליה, מתקרב למשולש הקסמים וחוזר מטה, לא נוגע עדיין במשולש, אך מרמז על התקרבות.
"מותר לך גם לגעת, ללטף תוך כדי אם את רוצה"
היא הושיטה את ידה הימנית וטיילה על הבטן שלי.
"מותר לך גם לגעת בקודש הקודשים שלי, זה בסדר, מותר לך לאחוז בו, להרגיש אותו, את המרקם שלו, פשוט תני לחוש המישוש לעבוד"
היא טיילה בחשש מסויים לאורך האיבר שלי, חשה את האיבר שכבר הספיק להזדקף עוד כשעמדתי מאחורי ישבנה.
"לא חייבים להתמקד רק בו, אפשר גם לטייל סביבו, לגעת בביצים, בבטן ובירכיים. תעשי טיול בזמן שגם אני עושה טיול עלייך"
התלטפנו ככה בעירטול מוחלט במשך רבע שעה תמימה.
חלפתי בחטף על המשולש שלה, מרפרף עליו והרגשתי טיפות רטיבות קלות על שערה.
"אני אגע בך עכשיו קצת יותר בשפתיים של הטוטה שלך" אמרתי
"אני אהיה עדין, אל תדאגי, ואת תדאגי להגיד לי כל הזמן אם נעים ואם לא"
העברתי את שלושת האצבעות האמצעיות שלי בעדינות על השפתיים הבשרניות שלה וחשתי רטיבות קלה.
"את מרגישה שרטוב לך שם, זה סימן שאת מגורה. כשאני אעסה שם עם האצבעות יהיה יותר רטוב"
לא נראה לי שהיא מקשיבה לי, אלא יותר מתמקדת בהנאה ששלושת האצבעות גרמו לה.
המשכתי לסובב בעדינות והרגשתי את נשימותיה מתקדמות בקצב.
"את לפעמים עושה את זה לעצמך?" שאלתי
"ממש לעיתים רחוקות עשיתי את זה, אבל עכשיו התחושה יותר טובה"
הדגשתי קצת את הלחץ על הדגדגן, מנסה גם קצת להתמקד בו ולראות אם היא זקוקה למגע יותר ישיר על הדגדגן או מגע כללי יותר על כל האיזור.
"אני רוצה שתלמדי לכוון אותי מה טוב לך, את נהנית שמעביר אצבע אחת או יותר"
"יותר, כמו בהתחלה"
"לכל אשה זה אחרת ורציתי לראות ממה את נהנית יותר"
"תמשיך, זה טוב"
העברתי את שלושת אצבעותיי במגע מסתובב על איבר מינה וחשתי אט אט שהיא מתנשמת יותר מהר. פה ושם חשתי על אצבעותיי רעידות קלות, אך לא היתה זו עדיין אורגזמה. פחדתי שחוסר השינוי במגע יהיה מונוטוני מידי ושהיא תאבד את זה, אז לחשתי לה מילים מגרות באוזן.
"את יודעת שאת סקסית ומטרפת ומאד מגרה אותי"
"כן ?"
"את ממש, אבל ממש מגרה אותי עכשיו"
נשימותיה התגברו והיא החלה לתת קונטרות קלות לכף ידי העמלה והמשכתי בדיבורים"
"הזין שלי זקוף וחזק בזכותך ואת מטרפת אותי"
"כן, כן" היא לחשה בעוצמה שקטה
היא החלה לכווץ את רגליה על ידי וגנחה גניחה מאופקת"
"מותר לך להגביר קול, אל תתאפקי"
"אוחחח, זה טוב, מה עשית לי"
המשכתי לסובב את כף ידי כולה על המשולש לוחץ על הדגדגן ונותן לה את הפינאלה הנדרשת.
"אוחחחח, זה טוב שי, זה כל כך טוב"
ממשיך ללחוץ ולסובב ויונק את הפטמה שלה בפי ..
"אהההההההההההה" קראה עדנה קריאה באזני, מכווצת את רגליה וגורמת לכף ידי להילחץ בין רגליה. נשכבת על הצד עם רגליה צמודות. הרגשתי אותה עדיין רוטטת פעמיים או שלוש על כף ידי עד שהסדירה את נשימתה.
לאחר דקה של מנוחה הבאתי לה כוס מים. היא שתתה בצמא ושאלה אותי:
"תגיד לי, מה עשית שם, למה כשאני עושה לבד זה לא כזה טוב"
"אולי נוכחות של גבר מעצימה את החוויה, אולי היד שלי יותר מחוספסת. יכולות להיות כל מיני סיבות, אבל בעיקרון אומרים שלעשות אהבה עם עצמך זה הכי טוב, כך אתה מכיר את הגוף שלך הכי טוב. אז כנראה שאת עוד צריכה להכיר את הגוף שלך"
"זה היה כל כך טוב שי"
"אולי תקני איזה פוקט רוקט כזה, מין רטט קטן ותשתמשי בו כשאת עם עצמך ואולי תחווי חוויה דומה"
"זה אף פעם לא היה כך" ענתה עדנה.
חשבתי לעצמי ששוכבת לצידי כאן אשה עירומה עם איבר מין נוטף ואני לא יכול לחדור אליה עדיין. אבל היתה לי לפחות הזדמנות עכשיו להראות לה איך לאונן לגבר.
"בואי תשבי לידי, אני שוכב, רוצה להראות לך איך לענג גבר הכי טוב"
"לטפי קצת את הזין בנגיעות קלות על מנת שיתחיל קצת להזדקף. בשיעור למתקדמים, אם תרצי, יש טכניקות לעשות זאת בעזרת הפה במין אוראלי, אך אנחנו לא שם"
עדנה ליטפה קלות ובחשש את הזין במשך דקה קלה ולא היה צריך הרבה זמן כדי שהוא יתרחב ויגדל ממצב שמוט לזיקפה מלאה.
לקחתי קצת שמן מהשידה ומזגתי קצת על ידי ומשם עטפתי את איברי ושימנתי אותו.
"אני משמן אותו כדי לתת לו את התחושה של רטיבות שיש בתוך האיבר של האשה. בילדות השתמשי בסבון ויש כאלה שגם אוהבים על יבש, כל אחד לפי טעמו"
"עכשיו תראי, החלק הכי מגורה באיבר הוא העטרה. אבל אי אפשר לגרות אותו לבד. את רואה כיצד אני עוטף את הזין ומסובב את כף ידי מעלה ומטה? אני עוטף אותו בעדינות ועולה מעלה עד לעטרה ומטה עד הבסיס במשיכות מלאות. החלק הרגיש יותר הוא זה שקרוב לעטרה. בדרך כלל כשגבר גומר הוא מבצע משיכות יותר אינטנסיביות באזור הקרוב לעטרה. עכשיו את תעטפי את הזין עם היד שלך"
עדנה עטפה את הכלי שלי ומשכה מטה ומטה במשך שלוש דקות. החזקתי קצת את ידה והינחיתי אותה היכן ללחוץ יותר והיכן פחות.
"חשוב שתדעי איך ללחוץ בשעת הגמירה שלי"
היא סחטה עם ידה את האיבר במשיכות ארוכות ואיטיות ואט אט הרגשתי את הזרע מתכונן לשיגור.
"עכשיו תני לי לאונן ותראי איך אני גומר" אמרתי לה
"את רואה? אני לוחץ חזק עם ארבע אצבעות מצד אחד והבוהן מצד שני"
היא ראתה כיצד האצבעות המיומנות שלי לוחצות מהר על החלק העליון של הזין, מגבירות קצת ומביאות אותי לפורקן שנשפך במטס מטורף על בטני והחזה שלי.
"אוי זה היה טוב" גנחתי
"חתיכת שיעור, אז הבנת איך מגמירים?"
"מקווה מאד" ענתה עדנה בחיוך.
נשכבנו לנוח בכפיות, משלח ידי ותופס את שדיה בכף ידי הימנית. נרדמנו עד השעה שש בערב כשדפקו לנו בדלת לסיים את הפגישה.
"בואי נתקלח ונתלבש"
נכנסנו שנינו למקלחת והתלטפנו והסתבנו שם יחד.
הבטתי בעיניה השחורות, עיניים צועניות חשבתי לעצמי, בולטות למדי, עם האף המחודד שלה. איך פתאום אתה רואה את היופי של בן אדם גם אם הוא לא יפה כל כך בסטנדרטים המקובלים.
המחשבה שאנו לקראת סוף הטיפול גם העכירה את מצב רוחי. התחלתי לחוש רגשות מסוכנים.

להיות סרוגייט (פרק 9) – הצעצוע

שוחחתי עם אורנה, סרוגייטית אחרת מהקורס, היא קיבלה הרבה לפניי מטופל, איש הייטק מרובע שנשלח לטיפול ע"י הוריו בגיל שלושים פלוס. רציתי לשמוע ממנה קצת על השלבים שבהם כבר יש יחסי מין מלאים.
היא אמרה לי:
"אז אתה בטח מתאר לעצמך שהוא גומר די מהר, גם באוננות היינו צריכים לחזור שוב ושוב על התרגילים ולנסות להאריך את ההנאה שלו לכמה דקות"
"למה, כמה זמן לוקח לו לגמור?"
"אני לא עומדת עם סטופר, אך הוא גומר תוך פחות מדקה וגם לא מגיע לזיקפה מלאה"
"אז מה עשיתם?"
"אני ממש מלטפת אותו בעדינות רבה מאד ובצורה מרפרפת. זה מגרה אותו והוא מגיע לזיקפה מלאה. אם אני מוצצת לו כשהזין שמוט אז הוא מתגרה יותר מידי מהר"
"ומה קורה אם מצליח להגיע לזיקפה בלי לגמור" שאלתי
"אז אני לוקחת קצת שמן ומלמדת אותו לעסות את עצמו וברגע שהוא מרגיש צורך לגמור, אני תופסת חזק בבסיס. בקיצור, המון טכניקה וזה מוציא לי את החשק"
"בחזית שלי הגענו לאוננות משותפת, אבל אני מפחד מכל הנושא הזה של חדירה, כי יש לו המון התעסקות, ואם זה לא ילך טוב, והיא תקפא, אז גם אני אתחיל ליפול. נראה מה יהיה בבוא היום"
חשבתי לעצמי שזה ממש הזוי מי החברים החדשים שלי. חבורת אנשים המתפרנסת מטיפול מיני. רק אחותי הגדולה ידעה שעשיתי את הקורס והיתה שותפת סוד למה שחוויתי. אבל היא היתה אשה די פרוגרסיבית בחשיבה שלה וחשבה שזה פתרון גאוני.
כשנפגשתי עם עדנה שבוע לאחר מכן היינו אמורים להמשיך לתרגל אוננות, אך הפעם לצרף צעצוע לא גדול מידי, כזה שאפשר יהיה גם להחדירו קצת לטוטה של עדנה בעדינות. או ליתר דיוק, היא תחדיר לעצמה כפי יכולתה. טלי נתנה לי אוקיי להציע לה לחוות קצת מין אוראלי, אבל רק אם היא תרצה.
הגעתי קצת באיחור למשרד ועדנה המתינה לי על המיטה.
"אני חייב מקלחת, הגעתי מאיזה ראיון עבודה, אני מותש, מצטרפת אלי?"
"אני דוקא אחרי מקלחת, אבל בסדר, למה לא"
היה משהו יותר קליל בהתפשטות שלנו זה מול זו, כאילו אנו בני זוג כבר שנים. היא כנראה הרגישה נוח בנוכחותי ונכנסנו למקלחת הצמודה לחדר וכיוונתי את המים לטמפרטורה נעימה. אין דבר יותר מגרה ממקלחת משותפת עם אשה. ההסתבנות ההדדית וההצמדות שלי לגוף החלקלק מסבון שלה היה מגרה והעיר את איברי לזיקפה קלה. נשקתי אותה במקלחת ולאחר חמש דקות של שטיפה הדדית התייבשנו וחזרנו למיטה.
"אז מה טלי אמרה לנו השבוע?"
"נראה לי שפחות או יותר אותו הדבר, רק שהפעם לצרף צעצוע"
"טוב, המטרה כאן לנסות לבצע חדירה כשאת שולטת על הקצב"
"זה מפחיד אותי" ענתה עדנה.
"אני איתך באש ובמים, את רצה לבחור צעצוע? יש שם במגירה כמה. הובטח לי שהם נקיים" צחקתי
עדנה פתחה את המגירה והיו שם כמה צעצועים דמויי איבר גברי, לא גדולים מידי.
"זה נראה לי טוב" הצעתי "שימי אותו כאן בצד ליד הכרית, נגיע אליו בהמשך"
המטרה של הצעצוע לסמלץ חדירה גברית קלה לתוך האיבר של עדנה. המחשבה שאם היא תעשה את זה בעצמה, תעזור לה מעט בתחושה של איך מרגישה חדירה. אמנם זה לא אותו המרקם, אבל מתקרב לזה.
התעלסנו והתנשקנו בשקיקה רבה במשך דקות רבות, בהן נשקתי כל פיסת גוף של עדנה, כולל צווארה, שדיה, בטנה, הטבור שלה. כשהגעתי למשולש שלה נתתי לה נשיקות חיצוניות, חש את השיערות הדלילות על שפתיי.
"איך את עם אלקק אותך קצת יותר שם למטה?"
"מממ. לא יודעת, אתה לא נגעל מזה?"
"ההפך, זה טעים וזה לפעמים יותר כיף מאצבעות, כי הלשון חלקלקה"
"טוב, ננסה"
"אני ממריא" צחקתי איתה
ליקקתי את השפתיים החיצוניות שלה, במעגלים חיצוניים, עדנה התנשמה קצת וטיפונת לחצה את רגליה על ראשי, דבר שקצת הקשה עלי.
"שחררי קצת מתוקה, אל תפחדי, זה רק לשון קטנה, זה לא זין"
היא פיסקה את רגליה ותפסה לי קצת את השיער וליטפה אותו.
העברתי לקיקה חוקרת לאורך פתח האהבים שלה, מעביר את הלשון במעגלים בתוך הפתח.
הרמתי ראש ושאלתי : "את בסדר?, אוהבת?"
"כןןןןן" היא לחשה "זה טוב"
המשכתי ללקק בצורה הכי מיומנת שידעתי במשך דקות ספורות בזמן שעדנה התנשפה וגנחה בהנאה.
"תבוא קצת לידי לחבק אותי. קשה לי שאתה שם למטה"
עליתי לכיוון שלה וחיבקתי אותה מאחור והושטתי את ידי למשולש שלה והמשכתי את הגירוי עד שלא יכלה יותר להתאפק וגמרה בגניחה חזקה.
"אני חושב שכדאי לנצל את הרטיבות המדהימה שלך עכשיו ולשחק קצת עם הצעצוע" הצעתי
"ומה איתך?"
"אני אחר כך, בואי ננצל את המומנטום"
לקחתי את הצעצוע, שימנתי אותו קצת עם לובריקציה בחמשת הסנטימטרים הראשונים שלו, והגשתי אותו ליד שלה"
כיוונתי את הצעצוע יחד איתה לפתח הרטוב שלה.
"שימי את הקצה שלו בפתח ושחקי איתו קצת במעגלים"
היא הגישה את עטרת הצעצוע לפתח האהבים שלה
"תכניסי כל פעם עוד סנטימטר אחד, אל תפחדי, את שולטת בזה, לא אני"
היא החדירה את הצעצוע קצת לתוך איברה אך ממש לא חדרה יותר מידי
"את רטובה, גם הצעצוע רטוב. אל תפחדי מותק, עוד קצת"
היא עצמה את עיניה, נשמה עמוק והצעצוע נבלע עוד קצת בתוכה"
"את רואה, את שולטת, את קובעת"
היא שיחקה עם הצעצוע שהיה תקוע 3-4 ס"מ בתוכה, אבל לא החדירה אותו יותר.
"עוד קצת מותק, אני לא אשה, אך זאת אמורה להיות תחושה מדהימה להרגיש אותו ממלא אותך"
היא קצת קידמה את הצעצוע עוד פנימה.
"אני חושבת שזה מספיק לי להיום" היא נשמה בכבדות.
"את התקדמת יפה מאד" עניתי לה.
חשבתי לעצמי שחבל לפספס את ההזדמנות, היא כבר חצי תקועה, עשתה זאת לבד יפה.
"מתוקה, תהיי אמיצה, את יכולה עוד קצת וזה כמעט שם"
היא התנשפה בחוזקה, נשמה נשימה עמוקה, לקחה פרץ של חמצן לראותיה והחדירה את הצעצוע לעומק.
"תשאירי אותו עכשיו בפנים, תני לעצמך להתרגל אליו"
הצעצוע נשאר תקוע.
"סובבי אותו קצת בתוכך"
"תסובב אתה, טוב? אני קצת בלחץ"
סובבתי קלות את הצעצוע
"אני עכשיו קצת מוציא אותו מעט ומכניס אותו שוב"
גרמתי לצעצוע לסגת לאחור כשלושה סנטימטרים והחדרתי אותו שוב.
"איך זה הרגיש?"
"זה מוזר, זה נעים, זה קצת כואב, זה חסר הגדרה" ענתה
"כשהוא זז בפנים הלוך ושוב אז את תייצרי נוזלים שמסככים אותו וזה יותר קל"
המשכתי לשחק עם הצעצוע, מחדיר אותו ומוציא קלות, לא עד הסוף.
"עכשיו בואי נוציא אותו לגמרי ותכניסי אותו שוב מהתחלה ועד הסוף"
היא שלפה את הצעצוע מקרבה והעמידה אותו שוב בפתח האיבר שלה.
"אני רוצה לראות אותך עושה את זה לבד מותק"
היא נשמה שוב נשימה עמוקה ולאט לאט החדירה שוב את הצעצוע לתוכה.
"עכשיו תוציאי ותעשי אותו הדבר"
היא הוציאה ותרגלה את ההחדרה וההוצאה עד הסוף.
"את מדהימה" אמרתי
"ומה אתך? הביצים שלך נראות מלאות"
"זוכרת איך לאונן לגבר?"
"ננסה"
היא לקחה שמן תינוקות ועינגה אותי כפי שהסברתי לה בפעם הקודמת עד שהגעתי לפורקני.
שכבנו קצת בצמידות עד השעה שש.
"טלי אמרה שתקחי את הצעצוע אלייך הביתה ותתרגלי קצת את מה שעשינו היום"
העייפות פשטה עלי באותו הערב, נפשית ורוחנית.
אני חייב להתגבר על העצבות ששוררת עלי לאחרונה.

להיות סרוגייט (פרק 10) –הישיבה

המנהלת של הקליניקה הזמינה אותנו לפגישת סרוגייטים המתרחשת בערך פעם בחודש בערך. בפגישה הזאת מאפשרים לנו קצת לשפוך רגשות, לספר קצת על הקשיים של הטיפול ולעדכן ולעשות קצת סיעור מוחות.
בפרק 8 סיפרתי על מירית שפוטרה ע"י המטופל שלה בתואנה שהוא לא נמשך אליה. מירית, קצת התקשתה לקבל את "המחמאה" הזאת ונפגעה מאד מהאמירה הזאת הבלתי מתחשבת. המחשבה שאדם ללא כישורים חברתיים כלל, פוסל אשה שנבחרה לעזור לו יכולה להיות מאד מעליבה. היא סיפרה על מהלך השיחה שלה עם המטופל, או בעצם מהלך השיחה שלו. המטפלת שטיפלה בתיק הזה ישבה איתו לשיחה בפעם הראשונה ולאחר הפעם השניה החליטה שאולי הם לא מתאימים זה לזו. אולי הוא צריך סרוגייטית קצת יותר אסטרטיבית בגישה שלה. מירית הגיעה ממדינה אירופאית והגינונים שלה מאד אירופאיים. היא מצפה מגבר, ללא קשר לבעיות המיניות שלו לשאול אותה מה שלומה, כיצד עבר השבוע שלה. דוקא חשבתי בליבי שמירית מאד עגלגלה בצורה סקסית עם זוג שדיים מושכים מאד ויכולתי דווקא לדמיין את עצמי איתה.
לילך, סרוגייטית בת 42 סיפרה על הקשיים שהיא חווה עם מטופל בן 47. מדובר בגבר ממש מקסים, אישיות מבריקה מבחינה מקצועית, מדען מחונן בתחום הפיסיקה. האדם השקיע את כל חייו באקדמיה והגיע להישגים בזכות מאמרים חשובים שכתב. אביו נפטר בגיל צעיר יחסית והוא חי עם אמו בת ה 73 ומטפל בה בנאמנות רבה.
הניסיונות המיניים היחידים שלו היו עם נערות ליווי פה ושם. הוא גבר מאד ביישן המתקשה בגילו להתחיל גם עם נשים בגלל הפחד מחוסר ניסיונו המיני. בכל פעם שהוא הגיע לנערת ליווי, היא לרוב מצצה לו והוא גמר מהר מאד מבלי להגיע לזיקפה חזקה אפילו. במקרים שהגיע לזיקפה עם "בעלת מקצוע העתיק", הוא לא הספיק להנות מחדירה ארוכה ומשמעית מבלי לגמור מהר. התיסכול שלו עם השנים הלך וגבר וכך גם הפחד מהתחלה של מערכת יחסים כשהוא כל כך מתפקד גרוע.
לילך הדגישה שהיא משתדלת מאד להיות עדינה איתו ולגעת בו באיבר המין במלוא הרכות, באחיזה מאד מרפרפת ועדינה שלא תגרום לו לשפוך. היא גם אמרה שהיא מוצצת לו בצורה מאד עדינה, כששפתיה לא שואבות חזק מידי את האיבר. מגע ומציצה אך ורק על מנת להזקיף את האיבר. במקרים רבים היא מצליחה להזקיף אך כשהיא שמה את הקונדום, הזיפקה נחלשת קצת. אם היא לא נחלשת, היא נחלשת קצת בזמן החדירה והוא מצליח אולי לבצע כמה חדירות ובגלל שהזיקפה מתחילה ליפול הוא בוחר לגמור מהר.
עלתה השאלה אם נפשו כבר יותר מידי שרוטה מכישלונות מכדי להצליח להגיע לזיקפה חזקה מבלי לאבד אותה.
"אנחנו שוקלים לתת לו חצי כדור ויאגרה לפני הטיפול" הודתה המטפלת אורית.
"לילך כבר עובדת ששה מפגשים איתו על כל הנושא הזה ואין התקדמות. יכול להיות שהוא הגיע לזה מוקדם בחייו, אבל אולי אין ברירה"
"ומה בקשר להתמכרות לויאגרה?" הוסיפה טלי המטפלת "הוא יתרגל לזה שהזיקפה באה לו יותר בקלות ונשמרת חזק ויאבד את היכולת להאמין בעצמו"
"קודם כל החלטה כזאת תבוא בשיתוף פעולה איתו" סיכמה מנהלת הקליניקה "גם צריך לערוך לו כמה בדיקות על מנת לוודא שאין בעיית לחץ דם או משהו כזה. אני אישית לא שלמה עם החלטה כזאת עדיין ומעדיפה לתת לו עוד שניים שלושה מפגשים. אני מבינה שבתרגילי האוננות לבד הוא שולט טוב מאד בעצמו"
"כן" ענתה לילך הסרוגייטית "הוא השלים את השלב של האוננות בצורה טובה, הוא מסוגל לאונן כמה דקות מבלי לשפוך, גם כשהוא יושב וצופה בי מאוננת איתו וזה מאד מגרה אותו. הוא עוצר בזמן ולוחץ לעצמו על בסיס הזין כשהוא מרגיש שהוא מתקרב. הוא מאד מיומן בזה וגם מתאמן בבית לבקשתי ורושם לי כמה דקות הוא הצליח להחזיק מעמד"
"יפה, אז אני חושבת שלפני שלב הויאגרה שווה להציע לו עוד ארבעה טיפולים וננסה לשפר את המיומנות והביטחון" המשיכה המנהלת של הקליניקה "לילך, את חייבת, אבל חייבת להעמיד את הבטחון העצמי שלו על הרגליים. אין כל סיבה שגבר בן 47 יזדקק לויאגרה בשלב זה, אלא אם כן הוא רוצה לקיים יחסים במשך כמה שעות ברצף. הוא בהחלט יכול לחכות עם זה עשר שנים והאופציה הזאת תהיה המוצא האחרון שלנו בטיפול"
"טוב, אני אדבר איתו" אמרה אורית המטפלת "זה מאריך את הטיפול בעוד כמה פגישות ויש לזה אספקט כלכלי ואני מקווה שהוא לא ישים וטו על העניין מחוסר אמונה"
"תגידי לו שיש לנו מוצא אחרון אם הטיפולים לא יצליחו, אך עדיין רוצים ומאמינים בו שהוא יכול להצליח" אמרה המנהלת.
"מה אתך שי?" שאלה המנהלת "מבינה שאתם חוגגים עם המון אהבה"
"אולי התמזל מזלי" צחקתי "אבל כן, בסה"כ בסדר, היה לנו אתמול את הפגישה השניה עם צעצוע"
"טלי, מתי הולכים לחדירה אמיתית?" שאלה המנהלת.
"שוחחתי איתה על זה, על רמת המוכנות שלה. יש עדיין הבדל מבחינתה בין זה שהיא מחדירה לבדה צעצוע לואגינה שלה ולבין זה ששי יחדור אליה בפעם הראשונה. היא הביעה לחץ קל שהיא עשויה להיסגר וביקשה עוד פגישה שבו היא תשתמש בצעצוע"
"אוקיי ואיך היתה הפגישה אתמול?"
"סה"כ היא היתה כמו הפגישה הקודמת" התפרצתי "עדנה החדירה את הצעצוע הרבה יותר בקלות, הפעם מבלי לפחד כמו בפגישה הראשונה"
"צריך ללמד אותה לפני חדירה אולי לאהוב את הזין" הוסיפה המנהלת "הייתי מוסיפה מפגש שבו היא תיפגש עם הזין לא רק דרך היד. מי שאוהבת זין גם מפנקת אותו בפה. אולי אם היא תרגיש אותו בפיה, היא לא תפחד גם לקבל אותו באיבר המין שלה. אני מניחה שזה לא תרגיל קל, זה תרגיל שהיא צריכה לתת בו ולא רק להיות פסיבית ולקבל, אבל אם היא הסכימה לקבל מין אוראלי אז אולי שווה גם ללמד אותה לתת. שוב, אני חוזרת, אך ורק בהסכמתה ואת טלי תדאגי לדבר איתה על זה ולהסביר לה כמה זה חשוב לתהליך שילמד אותה לאהוב את איבר המין הגברי ולא לשנוא אותו.
השיחה החודשית הסתיימה והתפזרנו.
"אתה עם מכונית" שאלה אותי מירית?
"כן, צריכה טרמפ?"
"כן, אבל תעשה לי טובה, תחזק לי קצת את האגו בדרך"
"נחשוב עלייך?" צחקתי
שוחחנו כל הדרך לנס ציונה על החוויות שלנו, אך במוחי חשבתי לעצמי כל הזמן שבא לי לזיין אותה, ויש לי הרגשה שהיא עשויה להענות.
אבל בחרתי להתמקד בסיום הטיפול בעדנה קודם ולא הצעתי דבר.

להיות סרוגייט (פרק 11) – אוראלי או רע לי

ההצעה של המנהלת לנסות מין אוראלי עם עדנה הייתה הצעה מעניינת בהחלט. אבל העולם נחלק לאלה שאוהבים להעניק מין אוראלי ולאילו שזה מגעיל אותם, או שפשוט לא ניסו את זה ויש להם דעה לכאן ולכאן. רבים יוצאים מנקודת הנחה שמין אוראלי זה סטנדרט ביחסי מין ואני התחלתי את חיי הנישואים הראשונים שלי ללא מין אוראלי מצידה של אשתי דאז, והבעת גועל אם ניסיתי להעניק לה מין אוראלי לה. אלה היו עשר שנים אבודות של מין אוראלי. לא יודע אם הייתי יכול לחיות היום עם אשה שלא מוצצת ו\או לא רוצה להימצץ. אני לא יכול לחזור אחורה בחשיבה הזאת.
לאהוב את הזין. זה מה שהציעה המנהלת. ללמד אותה לאהוב את הזין ואז גם אולי תסכים לקבל אותו ללא פחד בין רגליה. נשמע פשוט.
ביום רביעי בשעה ארבע המתנתי לעדנה שוב באחד החדרים בקליניקה. עדנה נכנסה וחייכה אלי.
"למה את מחייכת ככה?"
"כי אני שמחה לראות אותך, התגעגעתי"
לא רציתי לקרר לה את התחושות שלה. אנחנו בסרט, סרט שהולך להיגמר, אבל חייבים להמשיך את המשחק ולתת לצופים גראנד פינאלה שבסופו השחקנים יפרדו
"את יודעת, גם אני התגעגעתי, אני רואה שקנית שמלה חדשה"
"שמת לב, יפה. כן, פתאום יש לי חשק, אני שמה לב שאנשים שמים לב אלי ואני כבר לא שקופה"
"את נראית עשר" והרהרתי לעצמי אם היא עשר או תשע, אבל עדיף לומר עשר "ותאמיני לי שהייתי מזיין אותך"
"חחחח, זאת המטרה, לא?"
"אבל בינתיים קיבלנו תרגיל"
"כן, טלי מרחה לי שעה מהחיים על תרגיל אהבת הזין"
"זה גם אהבת כוס" עניתי "לא נאכזב אותו גם"
"שמע, אף פעם לא עשיתי את זה, אני אמביוולנטית לגבי זה, עד שאני לא אטעם אותו לא אדע"
הוצאתי מהתיק שלי בננה והגשתי לה
"את אוהבת בננות?"
"מי לא"
"אז במקום לאכול את הבננה, תטעמי אותו לכל אורכו, כמה שתוכלי להכניס לפה, בואי נקלף אותו"
עדנה קילפה את הבננה וזרקה את הקליפה לפח.
"עכשיו תפסקי את הפה שלך ותכניסי את הבננה לפיך בלי לנשוך אותו, ובלי לגרד אותו עם השיניים. זה אפשרי?"
"כן, אני אנסה"
עדנה הכניסה את הבננה לפיה והמתינה למוצא פי מבלי יכולת לדבר
"עכשיו, רק באמצעות השפתיים והלשון, תוציאי אט אט את הבננה מהפה, דמייני בראשו עטרה קטנה שהיא מאד רגישה כשאת מושכת את הבננה החוצה מפיך. עכשיו תפסקי שוב ותבלעי ותמשכי לאט לאט בתנועות ארוכות. חשוב שהבננה לא תיפגע, לא תישרט ולא תחתך"
היא הוציאה את הבננה ואמרה
"כמעט נחנקתי"
"אז אל תכניסי אותו עמוק מידי, גם כך החלק הרגיש אצל גברים הוא בחמישה סנטימטרים הראשונים אז אין צורך לחנוק את עצמך"
עדנה הכניסה שוב את הבננה ומצצה אותה לאורך כשליש מאורכה ונראתה כנהנית מהחוויה.
"הבננה מתוקה ולי אישית אין מושג מה הטעם של הזין שלי או של גבר אחר. אין ספק שאחרי מקלחת וסבון הטעם שלו יהיה יותר מעודן. אני מניח שאחרי יום עבודה וביקורים רבים בשירותים אולי טעמו יהיה מלוח"
"אני מעדיפה מתוק"
"לא נראה לי שהוא יהיה לך מתוק, אבל הטעם בטוח ניטרלי אם הוא נקי ואפשר בהחלט לשים קצפת על הזין אם את רוצה"
"נראה לי שזה רעיון טוב" ענתה.
פתחתי את מגירת הצעצועים והוצאתי איבר סיליקון ממוצע. שטפתי אותו עם סבון.
"בואי עכשיו תמצצי את הצעצוע"
"יש לך קצפת?"
"לא תמיד יהיה לך קצפת, אבל הבאתי בשביל החוויה הראשונית שלך"
הוצאתי מהמקרר קצפת של ריץ ושפכתי על הצעצוע קצת.
"אוקיי, למצוץ עכשיו , שוב בלי שיניים, רק שפתיים ולשון"
עדנה בכמה משיכות ליקקה את הקצפת.
"עכשיו שופך עוד קצת קצפת. אני רוצה שרק תעבירי משיכות לשון קלות על העטרה של הצעצוע לפני שאת בולעת אותו ויונקת אותו"
עדנה קירבה אותו לפיה
"כן, תלקקי את העטרה בצורה מעגלית מבלי למצוץ את האיבר. רק משחק לשון בלבד"
עדנה ליקקה את הקצפת מראש העטרה
"ועכשיו תבלעי אותו ותמצצי את הקצפת שנותרה"
היא גמעה לתוך פיה את הצעצוע וסחטה את הקצפת מתוכו.
"בלי שיניים מזכיר לך"
היא הוציאה את הצעצוע מפיה ואמרה "ברור".
"עכשיו אנחנו נתפשט שנינו ונתעלס כמו בפעמים הקודמות, רק שהפעם אני גם אלקק אותך מידי פעם, ואת תמצצי לי מידי פעם, מוכנה לזה?
"ותשים קצפת על הזין?"
"אם זה חשוב לך כדי לעשות את זה טוב"
התפשטנו כבר כזוג שכבר ראה זה את זו. היא נשכבה על גבה על המיטה מפושקת רגליים מביטה בי מוריד את התחתון שלי. זיקפתי כבר היתה בחצי כח רק מהתבוננות בעדנה מתפשטת ומהמגע החטוף של גופי בגופה. נשכבתי ליד והתחלתי למזמז את החזה שלה, מוצץ את פטמותיה מידי פעם. נשקתי אותה נשיקה ארוכה שנמשכה כנצח ולאחר מכן אמרתי לה:
"אני קצת אחמם אותך למטה, האם תוכלי להנות מזה ופשוט להתענג, את אף פעם לא גמרת מהלשון שלי, אלא רק מהאצבעות"
"קצת קשה לי שאתה למטה, זה נראה לי כאילו אתה לא איתי, צמוד אלי"
"אני מבין את זה, אך זה תרגיל אוראלי היום ואני רוצה שתבטחי בי שאת יכולה להגיע לאורגזמה מעבודת לשון"
נשקתי לה בפה
"להתראות, ניפגש עוד מעט" צחקתי וירדתי עם הפה שלי למשולש שלה. פילסתי עם לשוני דרך התלתלים שכיסו את שפתות הפות המלאות של עדנה.
עדנה התנשפה למגע פי ופיסקתי קלות את שפתות הפות, מלקק את האיבר הפעור לעומתי.
ליקקתי את מקדש האהבה
ליקקתי במלוא התאווה
ישר ימינה ועיגולים
מספר רגעים מחשמלים
של רוגע ושל אקסטזה
שהתפוצצו לכדי אורגזמה.
איך אפשר לתאר אשה המתפוצצת לך על הפרצוף באורגזמה.
"את רואה, יש לך את זה, את מסוגלת לגמור גם ככה"
היא שכבה והביטה בי במבט מסופק ומחוייך. לא הייתי צריך שום מענה . העיניים שלה הביעו הכל.
"רוצה לגמול לי?"
היא התקרבה אלי למטה עם הפה שלה.
"בלי קצפת?" היא שאלה
"את רוצה ?"
"כן, מעדיפה, אני מפחדת שזה לא יהיה טעים בלי קצפת"
התרוממתי והלכתי לשידה להביא את הקצפת והקצפתי קלות את האיבר המתנדנד.
נשכבתי לידה ואמרתי לה "טוב, תלקקי את הבננה"
"תזכרי, בלי שיניים, שפתיים ולשון"
היא התקרבה וליקקה קצת מהקצפת על עטרתי ועטפה את האיבר בפיה ומשכה את פיה החוצה שואבת את הקצפת לתוך פיה.
"תחזרי על זה שוב"
הפעם כבר לא היה הרבה קצפת על האיבר והיא ליקקה אותו שוב ושאבה עם פיה את האיבר ומשכה אט אט.
"קצת פחות שיניים, ממש רק שפתיים ולשון" חידדתי את הנקודה.
היא שוב פתחה פיה ושיחקה עם הלשון שלה על איברי ומשכה אט אט את פיה.
"תמצצי את העטרת קצת כמו שאת מוצצת סוכריה קטנה. זה מאד מגרה"
היא עשתה כדברי ועצמתי את עיניי בהנאה.
היא חזרה על הפעולות ואיברי אט אט החל לגדול בתוך פיה.
"את אוהבת איך שהוא גדל כך בתוך הפה?"
היא הנהנה והמשיכה למצוץ ולשאוב אותי במשך דקות ספורות גורמת לי להנאה.
"את עושה את זה טוב עדנה, את ממש תפסת את זה לא רע"
"לא רע? חשבתי שמצויין" שלפה אותו מפיה כדי לענות לי
"צודקת, מצויין"
היא חייכה והמשיכה לענג אותי בצורה איטית וחושנית כמו שאהבתי.
לא רציתי לגמור לה בתוך הפה בשלב זה ואמרתי לה:
"כשארגיש שאני גומר אתן לך אזהרה ואת תלחצי על האיבר עם היד ותגרמי לי להשפריץ"
עדנה הנהנה תוך כדי שהיא המשיכה לשאוב את איברי.
"תרטיבי אותו עם רוק" אמרתי לה כשהרגשתי שקצת יבש לשרביט.
היא הרטיבה והמשיכה למצוץ עד שלא יכולתי להתאפק יותר ואמרתי לה:
"אני עוד מעט גומר, תעזרי לי עם היד"
היא שלפה אותו מפיה ושפשפה את הזין הרטוב מרוק בידה עד שהשפרצתי את תאוותי על גופה.
הייתי עייף ורצוץ והתחבקתי איתה בכפיות עד השעה שש בערב בסיום הזמן שלנו.
חיבקתי אותה ארוכות כשנפרדנו והמשכתי למכוניתי.
התקשרתי לטלי בדרך חזרה הביתה ועדכנתי אותה בדבר התרגיל האוראלי.
"שמע, אנחנו כבר לקראת הסוף. תתכונן"
"כן, כך זה נראה"

להיות סרוגייט (פרק 12) – הפינאלה

כאן עדנה, שי ביקש ממני לסיים את הסיפור. אני רוצה קודם כל לומר לכם שתמיד הייתי עוף מוזר במחוזותינו ולמרות שיש לי קריירה טובה ואני מוערכת, מבחינה חברתית הייתי תמיד בצד. ההערכה העצמית שלי היתה נמוכה ומעולם לא קיבלתי כלים איך לקרוץ לבנים, אמצעים שיאפשרו לי לנהל קשר. ההחלטה ללכת לקליניקה ולשלם ים של כסף על טיפול יקר בעשרות אלפי שקלים נבע מיאוש וגם מזה שאני מאד רוצה להביא עוד ילד או ילדה לעולם לפני שהביציות שלי ישבקו חיים. בגיל 37 ראיתי את הפרסום של הקליניקה והתחלתי להתעניין. הבנתי שעדיף לי להשקיע את הכסף הזה בתקווה שזה יוציא אותי מהבוץ בו אני שקועה.
ההופעה של שי בחיי היתה בתחילה מינורית. לא היתה לי משיכה גדולה בהתחלה. כן, אתם בטח תגידו שאני חוצפנית. אבל למדתי להעריך אותו והמשיכה שלי אליו נבנתה בשלבים. הפרקים שהוא כתב מתארים קיצור דרך של התהליך. לפעמים היה צורך לחזור פעמיים על פרק מסויים כדי שאני ארגיש טוב עם ההתקדמות. כך שאחד עשר פרקים אולי שווים בעצם לעשרים פגישות שהתקיימו. כל פגישה ופגישה התקדמה עוד פיסת דרך אל מה שאני קוראת לו "החדירה הארורה".
כן, החדירה הארורה היא הדבר שהכי פחדתי ממנו. המחשבה שמישהו יחדור אלי גרמה לי לחרדה נוראית. הייתי צריכה לשבת עם טלי המטפלת שעות כדי לנתח את הפחדים שלי. זה לא שאנסו אותי בילדותי. היה נסיון אחד בלבד בגיל 35 שאני חוויתי נסיון מגבר שיצאתי איתו ערב אחד והמהירות שהוא ניסה להשכיב אותי מצא אותי לא מוכנה.
לאחר שתרגלנו חדירה באמצעות צעצוע ותרגלנו חדירה לפה שלי באמצעות מין אוראלי, טלי אמרה לי שהגיע הזמן לעשות את הנסיון לחדירה אמיתית. היא הרגישה שאני מוכנה לזה. אני חששתי אך הסכמתי איתה שמיצינו כבר את כל מה שיכולנו. היא קבעה לנו פגישה ביום רביעי ואיחלה לי המון הצלחה.
במשך כל תחילת השבוע ביליתי בשירותים כל הזמן. היתה לי קצת בחילה מהמחשבה שזהו זה. שזה הולך לקרות. אני מטפורית כבר לא אהיה בתולה זקנה יותר אחרי זה.
שי המתין לי עירום על המיטה בקליניקה.
הוא אמר לי : "אני ממתין להתקלח איתך"
"יאללה בוא" צחקתי
התפשטנו זה מול זה והתקלחנו עם המון תשוקה ונשיקות ומזמוזים במקלחת כמו שאנו אוהבים.
כשחזרנו למיטה שי הציע שנתקדם כך:
"תקשיבי, בואי קודם כל נתרגל שוב מין אוראלי ומשחקים, את תחדירי את הצעצוע עוד פעם כדי להרגיש שנעים לך בתוך הכוס, ואחרי זה תדאגי להזקיף את הזין ותשימי עליו קונדום. אני אשכב ואת תשבי עלי ותחדירי את הזין בקצב שלך. אני לא ארים את האגן ולא אעשה קונטרות. אתן לך לקבוע את קצב החדירה וכמו שאת מכניסה צעצוע לואגינה, את גם תחדירי את הזין. אוקיי"
"you are the boss" עניתי לו.
הוא התקרב אלי ולחש לי מילים שהרטיבו אותי אני חושבת: "את אשה סקסית מאד ואני מאד נמשך אלייך. אני כל כך נרגש כבר להיכנס לתוכך. כל כך רוצה שתרגישי אותי"
"אוחח" עניתי "אתה משגע אותי עם המילים האלו. אף אחד לא ראה אותי אף פעם כסקסית"
הוא נישק אותי בחושניות וטייל על כל גופי עם הלשון שלו, מלקק לי את הפטמות את הטבור את הבטן, את הרגליים, את המשולש. הייתי כולי רטובה וספוגה בין רגליי.
התמזמזנו כך דקות ארוכות עד שהכוס שלי היה רטוב והזין של שי היה זקוף.
"עכשיו נכניס את הצעצוע" ביקש שי
"לא, אני רוצה אותך עכשיו, רוצה לדלג על צעצוע. רוצה את הדבר האמיתי"
"את בטוחה"
"כן"
שי הוציא מהר קונדום מהמגירה ושלף אותה מהאריזה. זיקפתו היתה חזקה והוא הדגים לי איך מלבישים את הגומיה על האיבר.
"כשיהיה לך מישהו קבוע תקחי גלולות" אמר לי שי "אתם תהנו יותר בלי זה"
זיקפתו המתינה לי זקופה ועוצמתית. המחשבה שאני גיריתי אותו, אני עדנה המוזרה"
"תעלי עם האגן שלך עלי ותכווני את הזין לפתח הכוס" הורה לי שי
עליתי עליו ועשיתי כמצוותו.
"תניחי אותו בפתח, שחקי איתו בפתח בעיגולים"
לקחתי את הזין מאחורי גבי והנחתי ושיחקתי איתו על הפתח. שיחקתי עם הזין במעגלים על הפתח, גורמת לרטיבות לעטוף את הגומיה.
"שבי קצת על הזין, תחדירי אותו 2-3 סנטימטרים לתוכך. את קובעת את הקצב. תזכרי, זה ממש כמו הצעצוע. אני לא זז"
החדרתי קצת את הזין פנימה, התחושה היתה קצת מפחידה.
"אל תפחדי, תחדירי בעצמך"
"אני מנסה"
"עוד קצת"
"שניה קצת כואב"
"שחקי איתו על הפתח, תגרמי לו להרטיב אותך"
שיחקתי עם ראש הזין בתוך הפתח וגרמתי לרטיבות נוספת לזלוף על הזין.
"את חייבת עוד קצת עכשיו. תהיי אמיצה"
החדרתי עוד קצת אך לא התיישבתי עליו.
"טוב מאד מותק, תחדירי עוד קצת, תנסי לשבת עלי"
פחדתי להישען לגמרי על הזין והייתי תקועה קצת עם הישבן בכריעה עם הזין בחלקו בפנים.
פתאום שי משך את מתניי מטה ושיפד את הזין שלו כולו בתוך הכוס שלי.
"מצטער, הייתי חייב לעשות את זה במכה אחת, פחדתי שאת תישארי ככה באמצע. סולחת לי?"
הזין היה תקוע בתוכי, כולי ישובה עליו, משופדת איתו בתוכי.
"כן, למען האמת מרגישה טוב"
"אז כדאי לך עכשיו להרים את הישבן קצת ולרדת שוב עליו"
הרמתי קצת את הישבן וההוצאה היתה נעימה והחדרתי אותו שוב לאט לאט. חזרתי על זה כמה פעמים וחשתי תחושה נעימה בין רגליי. חום התפשט לי בין רגליי והרגשתי את הכוס שלי מתרחב ונהיה רטוב יותר ככל שעליתי וירדתי יותר עליו. התנשמתי בכבדות תוך כדי הפעילות.
"תדעי לך שזאת לא התנוחה הסטנדרטית ביותר שהיה מצופה ממך להשתמש בה, אך היא הכי טובה כדי שאת תוכלי לשלוט על החדירה"
"אני נהנית מזה" אמרתי כששדיי רוטטים מעליו. שי תפס עם ידיו את שדיי ועיסה אותם תוך כדי שאני עולה ויורדת מעליו.
"שיט, זה ממש טוב…אך אני מרגישה כמעט שרוצה לגמור אך לא מצליחה"
"חכי רגע" אמר שי
הוא משך את ידו והוציא צעצוע קטן והדליק אותו. הצעצוע המזמזם הוחדר על ידו על הדגדגן שלי והרגשתי רטט חזק על הדגדגן שלי.
"זה יגמור אותך" ענה שי "תמשיכי לזיין אותי מותק, אני נהנה ממך. רוצה לראות אותך גומרת"
עליתי וירדתי עליו והזמזם הזה המשיך לגרות לי את הדגדגן והרגשתי גלי חום שוטפים אותי ונשימתי נהיית מוטרפת. שתי הנאות שוטפות אותי ברגע אחד. הזין של שי בתוכי מנגח אותי כבר בקונטרות עדינות וגורם לחיכוך עם הצעצוע הקטן והמרטט.
"שיט, אני מרגישה שאני גומרת"
"כן, מותק, תרקדי עלי מותק, אני מזיין אותך, זייני אותי כוסית אחת" הוא קרא לי בשפה קצת שונה.
"כן, זה טוב, זה טוב" קראתי בתשוקה
הוא המשיך לנגח אותי מלמטה.
"אני גומרת אני גומרת" קראתי
"יופי מתוקה שלי" הוא קרא לי והרגשתי את עיניו מביטות בי בתשוקה. הרגשתי עיניים מלאות באהבה ותשוקה כלפי.
"אני גומרתתתתתתתת" צעקתי לו ונצמדתי לאגן שלו עדיין מרגישה את הרטט מזמזם לי וגורם לפרצים של אורגזמה שניה ושלישית. כולי מלאה בזין הזה בתוכי. איך לעזאזל ויתרתי על התענוג הזה חיים שלמים. אני חייבת להשלים פערים חשבתי לעצמי. דרושות המון השלמות.
כשנרגעתי שי פתאום הפך אותי על גבי כשהזין שלו עדיין תקוע בתוכי. נשכבתי על הגב והוא רכן כולו עלי. פיסקתי את רגליי על מנת לקלוט אותו יותר עמוק. ריח הזימה מגופו כמו שיכר 20% אלכוהול. אני עם רגליים פסוקות והוא לא מרפה ממני וכולו בתוכי. הוא החל להרים את אגנו וחדר לתוכי בעדינות בכל נגיחה, מנשק אותי בתשוקה רבה בזמן החדירה. בכל חדירה הרגשתי את נשמתי נעתקת ממקומי. החזה שלו מעך את החזה שלי וכולו היה צמוד אלי מנגח אותי. הוא הגביר את הקצב והרגשתי שהוא הולך להגיע לשיאו בכל רגע ממש. הוא הצמיד את הידיים שלי לסדין לאחור ונצמד חזק מאד אלי נוגח עכשיו יותר בעוצמה. עוצמתו הגברית הלכה וטפחה בתוכי והרגשתי אותו ביתר עוצמה. האיבר התקשה עוד יותר חזק וגרם לדפנות הכוס שלי לטפטף יותר נוזלים. לא חשתי כמעט שום כאב. הרגשתי עונג מטורף מתקרב. הוא התקדם אט אט בנשימותיו מתקרב לסוף הצפוי. נתתי לו לשלוט בקצב, קולטת אותו ומסככת את הזין העטוף בגומיה בהמון נוזלים.
"אני גומר, אני גומר, אני גומר, הוא גנח מספר פעמים והחדיר את הזין בפעם האחרונה לתוכי, נתקע עמוק בתוכי. הרגשתי את איברו רועד בתוכי כמה פעמים, כנראה פולט את הזרע שלו. הלוואי היה מזריע אותי ומכניס אותי להריון. הייתי כל כך רוצה שהוא יהיה האבא של הילדים שלי.

להיות סרוגייט (פרק 13) – פרידה

שכבתי מרוסק בתוך תוכה של עדנה, מרגיש את פעימות איברי מתכווצות ומשחררות טיפות של תשוקה לתוך הגומיה האטומה המפרידה בין נימי הדם שלי לשלה. הרגשתי אותה מכווצת את שריריה, סוחטת אותי עוד ונותרתי מעולף בתוכה למשך שתי דקות תמימות, מסדיר את נשימתי.
"אני רוצה עוד פעם" אמרה לי עדנה
"תהיה לנו עוד פגישה אחת לפחות. אל תדאגי, הם רוצים לעשות וידוי שאת נגמלת מהחרדה שלך"
"אני רוצה עכשיו עוד פעם. חייבת. אתה תוכל?"
הסתכלתי בשעוני, סה"כ עברה שעה והיתה לנו עוד שעה לרשותינו והבטתי באיברי השמוט.
היא נצמדה אלי מאחור, מחבקת אותי חזק ומנשקת לי את הצוואר, שדיה נתלים לי מאחורי גבי. הושטתי את ידי ללטף אותה מאחור, נוגע בישבנה ומלטף אותו.
היא הפילה אותי למיטה והחלה לנשק אותי בסערת רגשות. היא ידעה שזו אחת הפעמים האחרונות שנתראה, אולי עוד פעם אחת והרגשתי שהיא רוצה לנצל את זכרותי ואת נשמתי שוב, כאילו אוספת את החוויה לתוך סל ונוצרת אותו אצלה למשמרת. היא התיישבה על חלציי, מוחצת את איברי עם האגן שלה, משפשפת את עצמה על האיבר השמוט, מצמידה את שדיה לחזה שלי ומנשקת אותי מידי פעם בסערה. היא היתה בהולה ונמרצת כאילו ידעה כל חייה גברים ופשוט כובשת עוד אחד נוסף לקולקציה שלה.
השיפשוף הנמרץ והנוזלים שזלגו על איברי ואשכיי לאט לאט גירו את איברי וגרמו לו להזדקר. הוא גדל והזדקף בתוך הפס של מאורת הקסמים שלה, משתפשף לו מבחוץ בין שפתיה החיצוניות ומגרה את הדגדגן שלה.
היא המשיכה לרכב עליו ולהחליק את איברה עליו והרגשתי כיצד היא לאט לאט בונה את האורגזמה הבאה שלה. הנחתי את ידי על שדיה והרגשתי את פעימות ליבה דופקות בקצב מהיר, היא התנשפה בחוזקה יושבת מעלי , מחזיקה את ידיי עכשיו בידיה ופשוט רוכבת.
"צריך לשים קונדום" אני אומר לה "חובה בקליניקה"
"בסדר, עוד רגע , אני רוצה לגמור"
היא היתה ממוקדת מטרה ממשיכה ללחוץ על איברי עם שפתות הפות שלה גורמת לגירוי בדגדגן שלה בצורה ישירה. היא עלתה וירדה ושיפשפה ולאט לאט הרגשתי את הרטט המתקרב שלה. אגנה עבד בנמרצות עלי ולא יכולתי מכובד עוצמתה אפילו להתנגד לה. היא עשתה את מלאכתה בשלמות עד שגנחה בקול "אני גומרתתתתתת" איברה פילס את דרכו ובחומו של הרגע וקצף הגלים השוטפים מתוך איברה, היא בלעה את הזין שלי בתוך הכוס שלה בזמן האורגזמה והתכווצה מספר פעמים על איברי כשהוא בתוכה.
"אני גומרתתת" היא גנחה נשכבת עלי כשאיברי הזקוף בתוכה מרגיש את רטיבותה.
"חייבים לשים קונדום" אני אומר לה בנואשות, מרגיש את פרי גן העדן עוטף אותי בעונג בלתי נתפס. רציתי להוציא אך היא כלאה אותי והמשיכה לעלות ולרדת מעלי
"את תכנסי להריון" לחשתי
"המחזור נגמר לי לפני יומיים. אין סיכוי"
"זה לא בסדר" לחשתי . התחייבנו.
"אל תהרוס את הרגע הזה, אני אוהבת אותך דביל"
היא המשיכה לזיין אותי במשך חמש דקות עד שלא יכולתי להתאפק יותר ויריתי את המטען השני שלי בתוכה, מתוך אמונה שהיא באמת בימים הבטוחים שלה. ידעתי ששנינו עברנו בדיקות מין ולא תהיינה בעיות בגיזרה הזאת. היא נשכבה עלי לאחר שפימפמתי את שארית טיפותיי באיברה הספוג. נשקתי לה בעוצמה.
לאחר הפגישה העוצמתית הזאת התקיימה שבוע אחרי כן עוד פגישה נוספת כדוגמתה. הפעם נזהרתי ותרגלנו קצת תנוחת דוגי וכפיות והשתמשנו בקונדום, במיוחד כדי להגן עליה מפני הריון. לא סיפרנו לטלי על התקלה שקרתה לנו באקט השני. סמכתי עליה שהיא ממש אחרי מחזור ובימים הבטוחים, אך הנושא הוא נושא שממש דובר עליו רבות בהדרכות והם רצו אפס תקלות. אשה שתיכנס להריון מהסרוגייט שלה זאת תקלה חמורה.
בפגישה השניה כבר הצגתי לעדנה את תנוחת הדוגי. לאחר משחק מקדים ארוך למדי שבו היא נתנה לי את כל כולה, מצצה לי את האיבר וגירתה את חושיי, העמדתי אותה על ארבע, מבקש ממנה את הראש כמה שיותר נמוך והאגן כמה שיותר גבוה כדי לאפשר חדירה עמוקה וטובה. היא מאד אהבה את התנוחה, ולמרות שגנחה רבות בזמן שנעצתי את תאוותי בתוכה, היא הכי הרבה אהבה לשכב עם פניה אלי ולאהוב אותי בתנוחה המסיונרית או כשהיא מעלי. היא הביטה בי בעיניים השחורות העמוקות האלו שאי אפשר שלא להתהפנט מהם. חשתי קצת אי נוחות מתוך הידיעה שאנו צריכים להיפרד אחרי הפגישה הזאת. הייתי טרוד במחשבות על זה. האמת שהתרגלתי לדמותה. הייתי בהחלט יכול להיות חבר שלה. אבל ידעתי שהיא רוצה להביא ילד או שניים לעולם ואילו אני אבא לשלושה כבר, משלם מזונות ביד רחבה ואין מצב שאני קושר את גורלי באיזה רווקה ללא ילדים. הייתי כבן 42 אמנם, רק ארבע שנים מעליה, אך היינו בשני מקומות שונים בחיים ואני חוץ מזה הייתי גם מובטל ולא ידעתי מתי אמצא עבודה. מעבר לזה, יש חוזה בינה, ביני לבין הקליניקה וחייבים לכבד את החוזה הזה. לא היה לה את מספר הטלפון שלי, לא היה לה כתובת והיא גם לא ידעה את שם משפחתי. הכל היה חסוי.
לאחר הפגישה האחרונה והמוצלחת נפגשנו עדנה טלי ואנוכי לסכם את הטיפול. היו שם המון חיבוקים בין שלושתינו ונשיקות עצובות.
"אני לא מאמינה שלא אראה אותך עוד" בכתה עדנה
טלי חיבקה אותה והרגיעה אותה.
"פרידה זה דבר כואב, זה רגש שאת חייבת ללמוד לקבל אותו. יתכן ויהיו אנשים שיפרדו ממך"
"אני לא יכולה לחשוב על זה " התייפחה עדנה "זה כואב לי"
טלי חיבקה אותה חזק ונתנה לבכי של עדנה לדעוך אט אט כשהיא מייבבת בזרועותיה. היא סימנה לי לצאת מהחדר ולהיעלם ולתת לה לסיים את הפרשה.
יצאתי מהחדר בכובד לב, עם עיניים לחות מדמעות. זאת היתה אחת הפרידות הקשות שהיו לי. כאילו אני נפרד מאדם שמת. זה לא היה גם פשוט עבורי.
"איך אתה מרגיש?"
הסתובבתי וראיתי את מירית הסרוגייטית השמנמנה יושבת במבואה של הקליניקה ממתינה.
"נורא" אמרתי לה. "נפרדנו מעדנה"
"מה את עושה כאן" ?
"פגישה עם המנהלת, אני מתפטרת. לא מתאים לי"
"גם זה קורה" עניתי
"בוא, קח אותי הביתה בדרך, תעלה לכוס קפה, נדבר אצלי"
"טוב, אני ממש זקוק לשיחה טובה"
יצאנו דרומה לכיוון נס ציונה, יוצאים מהכרך הגדול ומשאיר אחרי טעם מר.

להיות סרוגייט (פרק 14) – הריבאונד

הנסיעה מתל אביב לנס ציונה נראתה נצחית. כבר הספקתי לשמוע ממירית את סיפור החיים שלה בפעם הקודמת שהסעתי אותה הביתה. היא נולדה בפריז לפני 45 שנים כבת יחידה ועלתה עם הוריה לארץ. יתכן ובעצם היא הייתה צריכה להשתמש בשירותי סרוגייט עצמה, כי היא נישאה לגבר די באיחור, וכל הגברים לפניו, יחסי המין היו חלקיים למדי. היא הגיעה ממשפחה מסורתית ואיבדה את בתוליה רק בגיל 30 בערך לבעלה. עם בעלה הישראלי הסקס היה סביר, אך גם לא משהו לכתוב הביתה עליו. עם השנים לאחר שנולדו לה שני ילדים, הוא נהיה יותר קיצוני בהשקפת דעתו הדתית ולאט לאט התחרד יותר. החיים במחיצתו היו בלתי אפשריים כבר והם בסופו של דבר החליטו להתגרש. הם התגרשו ברבנות, אך עדיין הדירה בנס ציונה נותרה בבעלות משותפת בגלל איזו סיבה ביוקרתית מסוימת שטרם באה על פתרונה משפטית. הוא פתח בחיים חדשים עם בת זוג חדשה והיא נותרה עם שני הילדים בביתה, למעט פעם בשבוע ביום רביעי כשהוא אוסף אותם לביתו בירושלים מהמסגרות הדתיות בהם למדו, ומחזיר אותך למחרת בבוקר וכמובן כל שבת שניה.
הייתי קצת עגמומי במהלך הנסיעה והמחשבות שלי התרוצצו סביב עדנה. נזכרתי באותו הרגע באותם רגעים שמשאירים ילד בזרועות הגננת והגננת מסמנת לך לעזוב מהר. כך היה. אמנם התחבקנו, אך לבסוף היא נותרה בזרועותיה של טלי שתנחם אותה ותלווה אותה לחיים הרומנטיים האמיתיים. יותר לא אראה אותה או אשמע אותה. זה ממש טיפול אכזרי חשבתי לעצמי, גם כלפי המטופל וגם כלפי הסרוגייט.
"אתה עצוב?" שאלה מירית
"כן, אני לא מפסיק לחשוב על הרגע הזה של הפרידה"
היא הניחה יד על הרגל שלי וליטפה לי את הרגל בצורה נעימה, לאחר מכן הושיטה את ידה וליטפה לי את הצוואר בזמן שנהגתי. התחושה הייתה נעימה. היא עיסתה את צווארי עם שתי אצבעותיה וגם עיסתה קלות את הקרקפת שלי עם אצבעותיה וציפורניה. הרגשתי חשמל בשערי וצמרמורת קלה בגופי. סידרתי קצת את המכנס שהסתיר קצת את התרוממות הרוח בתוכו. הושטתי את ידי הימנית וליטפתי גם את רגלה בליטוף קל.
"זה נעים לי" אמרתי
"בוא אלי הביתה, תן לי להרגיע אותך קצת" אמרה לי בחינניות
"מזל שהחלפתי ימים עם הפרודה שלי, בדרך כלל אני מגיע ביום רביעי, אבל היא יוצאת לסוף שבוע ממחר, אז אקח את הילדים מחר"
"אני לבד בבית הערב"
"את לא תהיי לבד"
עצרנו בצומת בית עובד, ממתינים לפנות שמאלה. הרמזור האדום הפגיש את מבטינו ושנינו התקרבנו עם פיותינו לנשיקה עמוקה שהסתיימה בצפירות של מכוניות מאחורינו.
זינקתי עם המכונית שמאלה וליבי הלם מהמחשבה עד כמה אני זקוק למגע עכשיו כדי להיפתר מהתחושות הרעות שלי.
מכוניתי דהרה לכיוון הדירה של מירית וחניתי מול הדירה כשמכנסיי מבליטים את זכרותי. יצאנו מהמכונית ורצנו למעלית. בתוך המעלית התנשקנו בחופזה נשיקה עסיסית מלאת נוזלים כשאני אוחז את הישבן הבשל והמלא של מירית. ידעתי שברגע שניכנס לדירה לא תהיה מקלחת ולא יהיה קפה. אנחנו כבר מתודלקים וצריך פשוט להיכנס לאוטוסטרדה ולנהוג במהירות.
היא פישפשה בתוך התיק שלה מחפשת את המפתח. אחזתי במתניה, מזרז אותה ולבסוף המפתחות נמצאו. היא פתחה את הדלת ונעלה אותה אחרינו עם הבריח.
נעמדנו מאחורי הדלת בנשיקה חושנית שהזקיפה לחלוטין את איברי מבעד למכנסיים. כאב חזק של חרמנות התרוממה בחלציי מבקשת כבר להשתחרר.
פתחתי את כפתורי חולצתה של מירית בחופזה, כשאצבעותיי המגושמות לעיתים מפספסות כפתור ונאלצות בחיל ורעדה לנסות שוב לפתוח עד שחזייתה הגדולה ביצבצה סוף סוף
חיבקתי אותה מאחור חולץ במאמציי האחרונים כשליבי דופק בעוצמה את חזייתה. המראה שהתגלה בפניי היה מושלם. החזה המושלם ביותר שראיתי בחיי, זוג שדיים מלאים ויציבים עם פטמות ורודות מדהימות נשפכו לתוך ידיי כמוצא שלל. הנחתי את הפטמות בתוך פי יונק אותן כתינוק בן יומו המבקש את ליטרת החלב שלו.
מירית הרימה את חולצתי מעלה ושלפה אותה, חושפת את החזה שלי לחזה שלה, נצמדת אלי חזק ומחדירה דרך הגינס שלי את אצבעותיה לתוך ישבני.
"חכי רגע"
פרמתי את החגורה שלי ואת כפתור המכנס והריצרץ והפשלתי את המכנס מטה מבלי להוריד נעליים.
הכל היה מבולבל ובחופזה. היא משכה אותי עם מכנסיי לכיוון חדר השינה ואני מדדה אחריה עם מכנסיים מופשלים. היא הפילה אותי למיטה, מושכת את נעלי הספורט שלי מרגליי ואת גרביי. לאחר מכן התפנתה להסרת התחתונים שלי ולחשיפת איברי הזקוף לאויר העולם. היא הרימה את החצאית שלה כלפי מעלה ועלתה עלי עם תחתוניה צמודים לזיקפתי. היא נשכבה כולה עלי ונישקה אותי בעוצמה ואני כלוא תחתיה כשזיקפתי חשה את תחתוניה הנרטבים. היא התחככה על איברי עם התחתונים שלה עד שלא התאפקה יותר והסיטה את התחתון הצידה ובלעה בתוך מקדש האהבה שלה הרטוב את זיקפתי. הרטיבות שלה היתה מטורפת.
לחשתי לה "את מוגנת?"
"כן, אני על התקן, אין לי כוונות לעשות עוד ילד"
"איזה כיף זה" עניתי לה
היא עלתה וירדה מעלי במשך דקות של עשיית אהבה ונשיקות חושניות ומגע בשדיים ובכל מעודי ניסיתי לא להתפוצץ עדיין בתוכה ולחכות עוד קצת ולהנות מהרטיבות השופעת שלה הנוזלת על איברי ואשכיי.
אספתי את כוחותיי בשלב מסויים וסובבתי אותה על הגב. עמדתי מולה עם זקפתי מביט בגופה העגלגל והלבן מולי.
"למה יצאת?"
"אל תדאגי, אני עוד אבקר אצלך שם בפנים, אל תדאגי. לא רוצה לגמור עדיין"
חלצתי את התחתונים שלה מרגליה וגם את החצאית והשארתי אותה עירומה מפוסקת על המיטה ממתינה לי להמשך.
רכנתי עם ברכיי על הרצפה, מקרב את אגנה לקצה המיטה ונשקתי לאיבר שלה וליקקתי אותו מכל הכיוונים עד שהתפרצה בעוצמה מרובה לפנים הרטובות שלי. זאת היתה משימה לא קלה להביאה לאורגזמה והייתי צריך להביא את כל מיומניות הליקוק והאצבעות שטיילנו לתוך נקודת ה G שלה יחד עם לשון על דגדגן על מנת שהיא תתפרץ בזעקה חזקה וממושכת. אהבתי לחדור אליה מיד אחרי שגמרה ולהרגיש את הריקושטים של הרעידות הקלות שהופיעו לאחר האורגזמה המתמשכת.
"עכשיו תורך, אני רוצה לקבל ממך מנת פרוטאין מדהימה בתוכי"
לא הייתי צריך לחכות לרמז יותר נכבד, מירית נשאה את כל כובד משקלי בכבוד רב כשרגליה המפושקות לצדדים ומאורת התאווה שלה קולטת את לפיד האש שלי בתוכה יורה גשם אש וברקים בתוכה ומשתחרר מהמתח הנוראי בו שררתי.
שכבנו חבוקים במשך שעה עד שהתעוררנו מחורמנים שוב. באותו ערב הזדיינו עוד פעם ולאחר מכן יצאנו לאכול המבורגר ולאחר הארוחה שוב השתגלנו במשך שעה תמימה עד שהגענו לפורקן נוסף.
זאת היתה תחילתה של חברות מופלאה, אך למען גילוי נאות מירית לא הפכה להיות אהבת חיי, אך בהחלט אפשר לקרוא לה ריבאונד נפלא לתקופה מסויימת.

להיות סרוגייט (פרק 15) – פרק הסיום

דצמבר 2011, כשמונה שנים עברו מאז היותי סרוגייט. הטיפול בעדנה היה הטיפול האחרון שלי ויצאתי כעבור כמה חודשים לדרך חדשה. מצאתי עבודה זמנית בתחום שלי למשך כתשעה חודשים ולאחר שעבר המשבר העולמי בתחום ההייטק חזרתי לגל העבודה והחלפתי מאז שני מקומות עבודה. חשתי קצת רווחה כלכלית ויכולתי מעט לנשום, זה כבר כמה שנים שאני בזוגיות שניה ואפילו עברנו לגור ביחד. עדנה הפכה לזיכרון קלוש וגם מירית שאיתה ביליתי כמה חודשים גם היא נכנסה לתחום הדימדומים של זכרוני. והנה אני בעבודה חדשה וצריך לגייס צוות שיעבוד איתי בפרוייקט חדש. בין היתר, הייתי צריך לקלוט בודק תוכנה ובמסגרת קורות החיים שקיבלתי ממנהלת משאבי האנוש, קיבלתי גם את קורות החיים של עדנה כהן אבירם. נשימתי נעצרה.
תמונתה התנוססה מצד שמאל למעלה עם שיערה הקצר והשחור ומבט רציני ונוקב.
עדנה כהן אבירם – 054-7654321
מהנדסת בדיקות תוכנה
עברתי על נסיון הקריירה שלה ומאד התרשמתי, אבל היא הייתה Over Qualified . חיפשתי מישהו עם קצת פחות נסיון שיוכל לעבוד במחיצת מישהו יותר מנוסה שכבר נקלט לעבודה.
כסרוגייט לשעבר, הייתי חייב להשליך את קורות החיים לפח כי התחייבתי שאם אראה אותה ברחוב, נתעלם זה מזו ונמשיך את חיינו.
מה אני עושה? חייב להודות לכם קוראיי הנאמנים שהייתי סקרן מאד לשוחח איתה, לדעת כיצד התקדמה בחיים, למי נישאה, כמה ילדים יש לה. בתוך תוכי ידעתי שאם אני מזמין אותה זה יכול להתגלגל למשהו שממש אסור לי להתפתות אליו. אבל בתוך תוכי התלבטתי ואמרתי לעצמי שכבר עברו שנים רבות והיא נשואה ושיקמה את הנפש שלה. למה לזעזע אותה?
סקרנותי גברה על ההגיון וביקשתי ממנהלת משאבי האנוש לזמן אותה לראיון. היא מעולם לא ידעה את שם משפחתי כך שהיא לא תדע שהיא מגיעה אלי. היא תופתע. זה קצת חוצפה גם לזמן אותה לפגישה כשאני יודע שהיא לא מתאימה ממש לתפקיד.
כעבור כמה ימים התקשרה אלי המזכירה להודיע לי שהמועמדת שלי ממתינה בלובי. ליבי דפק בעוצמה, סידרתי את שיערי וסידרתי את החולצה שלי בתוך המכנס. רק חסר לי להיראות מוזנח. פסעתי מחדרי אט אט לכיוון הלובי ונעצרתי מול המבואה והבטתי בה. היא היתה עסוקה בקריאת ברושור של החברה שלנו ואני הבטתי בה למשך כמה שניות ארוכות, מעכל את הרגע. היא נראתה מדהים, שיערה החלק מסודר יפה וקצר למדי כמו שהכרתי, זוג מכנסיים שחורים אלגנטיים וחולצת טריקו אופנתית בצבע ירוק חזק, שרשרת מוזהבת על צווארה ואודם על שפתיה.
"עדנה?"
היא הרימה את מבטה, פוערת את פיה בהפתעה בתחילה ולאחר מכן ראיתי את עיניה השחורות כמעט יוצאות מחוריהן כמעט בולעות אותי בתאווה.
"שי, אני לא מאמינה"
"מה? אתם מכירים?" שאלה המזכירה
"הכרנו לפני כמה שנים" עניתי למזכירה וקרצתי לה לא לשאול יותר שאלות
"אני לא מאמינה שזה אתה" אמרה עדנה
"יאללה, בואי למשרד שלי ונדבר, את רוצה קפה קודם מהמכונה?" והתחלתי להתקדם למטבחון
"בטח" ענתה לי עדנה, אוספת את תיקה והולכת במרוצה אחריי.
לאחר שהכנתי לנו שתי כוסות קפה עברנו למשרד שלי וסגרתי אותו.
פתחתי את ידיי אליה ואמרתי לה "תביאי חיבוק"
היא התקרבה אלי והתמזגה לתוך הידיים שלי והתכרבלה עם ראשה על החזה שלי לדקה קלה ואז שיחררתי אותה והושבתי אותה על הכסא למולי.
"אף פעם לא שכחתי אותך" אמרתי לה
"אני כל הזמן חושבת עלייך, אתה לא יודע כמה אתה משמעותי בחיים שלי"
"איך עברת את הפרידה?"
"בכיתי שבוע, והמשכתי טיפול עם טלי עוד כמה שבועות והיא עזרה לי מאד. זוכר שסיפרתי לך על איזה גבר שחיזר אחריי ואמרתי לו שאני כרגע לא פנויה לקשר"
"כן, זוכר משהו כזה"
"אז הוא בעלי היום. עשינו שני ילדים זריז כזה, שנה אחרי שנה. הוא איש טוב, ממוצא רוסי, היה מאד עדין איתי וגם במשך שנתיים לא עבדתי וגידלתי את התינוקות שלנו. הראשון בן והשניה בת."
"מצאת את הראשון שחיזר אחרייך" צחקתי "את זריזה"
"שמע, בגיל שלי אי אפשר להתחיל להתברבר, אני עצמי לא מאד מנוסה בזוגיות וגם הוא בחור טוב כזה, לא טיפוס שיפגע בי, מזכיר לי מאד את אבא שלי"
"כן, אומרים שאשה מחפשת את הדמות של אבא שלה בבן זוג"
"אפילו אמא שלי הפולניה משוגעת עליו, מאושרת עד הגג עם הנכדים. נרגעה קצת"
"בקיצור, את סיפור הצלחה ממש. מה קרה שמחפשת עבודה?"
"אנחנו עוברים לדירה בקרוב כאן בסביבה וחשבתי שאני רוצה לעבוד במקום קרוב לבית"
"רעיון ממש טוב, ונראה לך שהמשרה הזאת מתאימה לך?"
"האמת, נראה לי שזה קצת קטן עלי"
"גם אני חשבתי כך, אך חייב להודות שהזמנתי אותך כי ראיתי את התמונה שלך, אחרת לא הייתי מזמין, כי את מנוסה מידי לתפקיד כזה"
"אז למה הזמנת אותי"
"אולי כי התגעגתי קצת ורציתי לדעת בכל זאת מה קרה איתך"
"תדע לך שאין יום שאני לא חושבת עלייך"
"את רצינית?"
"יש לי הרגשה שאילו היינו זוג, אז היינו מתאימים זה לזו"
"ומה את חושבת עלי?" שאלתי
"הכל" אמרה
פניה היו קצת סמוקים ונבוכים.
"מה את מתכוונת בזה שאת אומרת הכל?"
"הכל, אני זוכרת כל רגע שהיינו ביחד ולפעמים מפנטזת עלייך כשאני עם בעלי"
"רצינית?"
"כן, שלא תבין, אני מסופקת ובעלי יחסית סביר במיטה, אבל אני צריכה לומר לו מה לעשות כל הזמן"
"נו, זה בסדר עדנה, למדת מה עושה לך טוב, וזה מאד לגיטימי להנחות מישהו שהוא פחות מנוסה, או פחות מכיר את הגוף שלך"
"אז איך אתך ידעת איפה לגעת בלי שאגיד לך?"
"חשתי אותך, אני אף פעם לא יודע איך אשה תגיב, אני מנסה ואם מרגיש שזה גורם לתזוזה נעימה אז יודע שהצלחתי. לכל אשה יש קלידים שמוצאים ממנה את המנגינה הטובה."
"הוא יודע שעברת טיפול עם סרוגייט"
"כן, סיפרתי לו הכל, הוא מאד התעניין בזה"
"אל תתייאשי, העיקר שהוא מנסה ושהוא טוב לב אלייך. את מרגישה שאת רוצה להזדקן איתו?"
"כן, הוא טיפוס זקן מלכתחילה" צחקה "אז אפשר להזדקן איתו בכיף, אבל בכל הנושא של יוזמה לסקס תמיד אני היוזמת עד כדי שקבעתי איתו פעם בשבוע קבוע שחייבים לעשות סקס ולפעמים יוצא עוד פעם ספונטנית"
"תשמעי, גם לי יש זוגיות בת כמה שנים, לא התחתנו אבל גרים יחד עם ילדים שלי ושלה. מה את חושבת? שאצלנו אחרי כמה שנים השיגרה פסחה עלינו?"
"אני אף פעם לא מדמיינת אותך כאיש של שיגרה"
"אז כן, אני איש שגם נהנה מחיי משפחה ושיגרה. היו לי חיים כל כך סוערים ומעייפים בתקופת הפרידה מאשתי הראשונה. סוף סוף התגרשנו פורמלית זה עלה לי בדם יזע ודמעות"
"קשה רגשית אני מניחה"
"כן, וגם זוגיות שניה היא לא דבר קל, יש לזוגיות שניה אתגרים מאד גדולים"
היד שלה הונחה על השולחן והבטתי ביד שלה מונחת כל כך קרוב והחלטתי להושיט את ידי לידה והנחתי את כפות ידיה העדינות בתוך כף ידי וליטפתי אותן, מעסה כל אצבע ואצבע
"זוכרת? אחד התרגילים הראשונים. מגע פשוט, כמה זה נעים"
עיניה היו עצומות למגע אצבעותיי ונשימתה עולה ויורדת.
העברתי את גב ידי לאורך היד החשופה שלה והרגשתי שהיא חשה צמרמורת.
"אני פועל בחוסר אתיקה מקצועית" אמרתי לה "גם מתכחש להבטחה לא לפגוש אותך וגם עושה מעשים מגונים במרואיינת"
עדנה חייכה ואמרה לי "זה כל כך נעים לי המגע שלך, אני מתגעגעת למגע העדין הזה. בוריס בעלי קצת מגושם כמו דוב, מועך אותי כזה, ואתה מחזיר אותי שמונה שנים אחורה. זה מטורף"
"את חושבת מה שאני חושב?"
"מה אתה חושב?"
"שאני רוצה אותך" עניתי
היא עצמה את עיניה וידי המשיכה ללטף אותה.
הבטתי בשעוני, השעה היתה שש בערב והייתי בן האחרונים בעבודה להערכתי. הצצתי החוצה למסדרון ולא ראיתי פעילות במסדרון. נכנסתי לחדרי ונעלתי את הדלת מאחוריי והתייצבתי מאחורי עדנה והנחתי את ידי על כתפיה. היא הושיטה את ראשה אחורה והביטה בי בעיניים השחורות הספרדיות האלו. עיסיתי את צווארה אט אט, משחרר ממנה אנחות קלות של הנאה, עיסיתי את צידי זרועותיי וכתפיה.
"זה כל כך נעים לי"
"להמשיך?"
"כן, תמשיך, אני לא יכולה להפסיק להנות מהמגע הזה"
מזרועותיה המשכתי להחליק את ידיי לתוך חולצתה, מטייל אט אט במורד החזיה שלה, חופן את שדיה בכף ידי וממולל את פטמותיה, את הימנית בכף ידי הימני ואת השמאלית בכף ידי השמאלי. היא הרימה את ראשה אלי פותחת את שפתיה
"תנשק אותי"
קירבתי את שפתיי כמו באותו ערב בחוף הים מנשק אותה נשיקה ראשונה ותשוקתית. החלפנו נוזלים בפיותינו ולשונה חדרה לפי ולשוני חדרה לפיה בהתאמה ובהסכמה קוסמית. שירבוב לשונות זו בזו המבקשות להתגבר על שנים של פרידה מאולצת. הוצאתי את ידיי משדיה והקמתי אותה מכסאה והעמדתי אותה למולי. עטפתי אותה בחיבוק עז ואז שמענו קול במסדרון
"שי, אתה עדיין בעבודה" שמעתי את קולו של המנכ"ל.
"כן, אני אנעל את המשרד, אני בראיון עבודה"
"אוקיי, להתראות, אתה אחרון"
"אוקיי , תודה"
הזזתי את המסך והנייד שלי לשמאל השולחן והושבתי את עדנה על השולחן.
נשקתי לה בתשוקה מסיר את כפתוריי חולצתה, מעיף את החולצה על השולחן.
היא הרימה את חולצתי ועזרה לי להסיר אותו.
היא הסירה את החזיה שלה לבדה ושדיה נפלו כפרי בשל לתוך כפות ידיי. המשכתי למולל את שדיה ביד אחת ולאט לאט הפשטנו זה את זו עד שנותרנו עירומים. הושבתי את עדנה על השולחן, והתיישבתי על הכסא המשרדי שלי וקירבתי את הפה שלי למקדש האהבה שלה. היא היתה הפעם חלקה לגמרי.
"מה קרה שאת גילחת?"
"עשיתי לייזר, בוריס אומר לי שכל הרוסיות עושות את זה"
"יפה לך" אמרתי לה "אז בוריס לא כזה לא מעודכן"
ליקקתי את עדנה בתאווה שהלכה והתגברה ולשוני טיילה על שפתיה החיצוניות שנפתחו כלפי כפרפר ולשפתיה הפנימיים שחשפו לעיתים את העינוגית הקטנה שלה. היא נשענה אחורה על ידיה עם רגליים מפוסקות על שולחן המשרד שלי ונתנה ללשוני לעשות את מלאכתה. נשימותיה גברו ככל שהתמקדתי בדגדגן האדמומי שלה ותוך כדי החדרתי אצבע ואמה שלי שתיהן לתוך הואגינה שלה, נוגע לה בזמן הליקוק בנקודת ה G שלה וגורם לה להתחיל להתנשף יותר ויותר עד שהתפרצה בעונג וזעקה עצורה מפחד שמישהו ישמע אותה.
"כנס אלי" היא גנחה "אני חייבת להרגיש אותך"
"לא ככה, בואי שבי עלי"
התרחקתי קצת מהשולחן , היא כרעה תחתיי והחלה מוצצת את איברי.
"וואוו , הפכת למיומנת" קראתי "זה טוב"
היא הביטה בי מלמטה מוצצת את השרביט הכואב שלי ומלקקת אותו בעונג, זקפתי כבר הגיעה לשיאה ועזרתי לה להתרומם.
"תסתובבי עם הגב אלי, זה יהיה הכי נוח"
היא ירדה עם ישבנה על זיקפתי והחליקה את עצמה, בולעת אותו לקירבה
"איזו רטיבות, שיט" אמרתי
"זה טוב" היא גנחה "לא יודעת למה זה יותר טוב אתך"
אחזתי במותניה מעלה ומוריד אותה אט אט מעלי, מרגיש אותה סוחטת את איברי בתוך ים הנוזלים שהפיק המקדש שלה. היא עלתה וירדה מעלי כמה דקות עד שהתפרצתי עם הלבה החמה והיוקדת שלי לתוך מנהרת התאווה שלה.
"אני מקווה שאת מוגנת מהריון" לחשתי לה "אבל זה היה כל כך טוב. לא יכולתי להתאפק"
"שמתי התקן אחרי הילדים, אני בסדר"
"מה אנחנו עושים עדנה?"
"לא יודעת"
"זה לא מספיק לי פעם אחת ככה" עניתי
"אז בוא ניפגש עוד פעם במקום נורמלי"
"בסדר מותק, שתדעי לך שהיה לי כל כך טוב בתוכך, אני לא יכול לחשוב שאני לא אספק אותך עוד פעם"
"אני מבטיחה לך, אני אפגש אתך, אני רוצה את זה, לא רוצה להרוס את הנישואין, רק ניפגש לסקס מידי פעם"
נגבנו קצת את עצמנו והתלבשנו.
"אז התקבלתי לעבודה?" שאלה עדנה
"you are over qualified" קרצתי לה.
אני לא אוכל לעבוד איתך ולא לזיין אותך בשירותים יום יום. זה יהרוס אותנו, יסיח את דעתנו מבחינה מקצועית ובסוף יתגלה ותהיינה לזה השלכות לא טובות על הקריירה שלנו. אני יודע שאת תמצאי עבודה. את מוכשרת מאד.
אני ועדנה שבנו להיפגש פעם בשבועיים בצימר למשך שנתיים עד שקצת נמאס לנו זה מזו. אני לא יודע אם היינו מאוהבים, אולי קצת, כי אהבנו את בני זוגנו וכל אחד מאיתנו חלק זוגיות טובה עם בן זוגו גם. אך בהחלט חלקנו קשר של תשוקה עזה וחושנית וחלקנו סוד גדול שהחלטתי לשתף רק אתכם קוראיי היקרים. אז שימרו על הסוד שלי. היה לכם הזכות שאחלוק אותו עמכם.
(סוף הסיפור)

7 מחשבות על “להיות סרוגייט”

  1. סיפור יפה ומהמם מזכיר לי סיפור דומה שהייתי סרוגייט מבלי שידעתי את זה בכלל הייתי מן 29 היא צעירה ממני בשנתיים ועדיין בתולה הכרתי אותה בקורס שלקחתי ערב אחד אחרי סיום השיעור היא שאלה אם תוכל להזמין אותי לקפה קבענו ליום המחרת ישבנו בבית קפה כשהיא כל הזמן רוצה להגיד משהו וחוששת בתמימות שאלתי אותה אם נעים לה בחברתי כן היא ענתה אבל לא נעים לי בבית קפה כי אני רוצה לספר לך משהו אישי יצאנו נסענו לחוף הים ושם היא סיפרה לי שנאנסה כשהייתה ילדה עם הזמן גליתי שהאנס היה אבא שלה ולכן הוא לא איתם ועם הסבלנות שלי הבטחתי לה שאני ישחרר אותה מהפחדים שלה לקח בערך 3 חודשים עד שהבאתי אותה להוריד בגדים ולאפשר לי ללטף את גופה וכך גם היא עשתה לגופי ואז בוקר שבת שהיא לבד בבית התקשרה אלי ואמרה אני רוצה אותך עכשיו זה או עכשיו או לעולם לא וכך היה

    הגב
  2. וואו מדהים מגרה בניה של סיפור מדהימה
    הייתי מושך את המפגש האחרון באקט המיני ארוך יותך
    ממש ממש נהנתי

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)