"טיק" בא איתי האדונית נכנסת לחדר שלה בסערה .תעזור לי לפשוט את השמלה .אני נעמד מאחוריה פותח את הכפתורים . נושק לצווארה היום הרבה מותר לי. לא עכשיו "טיק" יותר מאוחר .עוזר לה לצאת מהשמלה . תביט מהחלון המרכבה מוכנה ? כן גברתי הם מחכים לך . אני אוסף את הלבנים והבגדים מהרצפה ."טיק" אני יוצאת אחזור במהרה תגיד ל"נולה" לחכות לי כאן כשאני חוזרת .תחכה גם אתה זה חשוב . כן גבירתי .יש מתח בקולה משהוא קורה .כשהיא יוצאת אני יורד ל"נולה" רומז לה בעיניים היא מסלקת את מי שנמצא במטבח מוסר לה בשקט את המסר . מה זה אומר "נולה" ? עם מה שאני יודעת זה לא טוב .בכלל לא טוב.
מאוחר בערב חוזרת האדונית. בחדר "נולה" ואני ..יש מרידה התקוממויות בכל המדינה . אומרת האדונית "נולה" צריכים להכין את עצמנו את יודעת הכי טוב מה לעשות . "נולה" קמה חובקת ונושקת לאדונית בחום האדונית חובקת את "נולה" נושקת לשפתיה .לוחשת אני אוהבת אותך "נולה" מייבבת .אני המום ממה שקורה בחדר . לא מבין כלום .
האדונית מתפשטת ציפיתי שתתיישב בכורסא לטיפול האהוב עליה .עירומה נכנסת למיטה .תתפשט "טיק" כנס למיטה הלילה תישן איתי . האדונית מבוהלת זה אף פעם לא קרה בעבר.. עם אף אחד . אני מתפשט נכנס לצד האדונית .
האדונית נצמדת מחבקת אותי . את מפחדת גבירתי ? כן "טיק" מאד. הזמנים משתנים הרבה דברים קוראים עכשיו . אני מעדכנת את "נולה" רק עליה אני סומכת מאז שאמרה לי "אני מאד סומכת גם עליך" כמה אני יכולה לסמוך עליך "טיק" ? עד מוות גבירתי .
"תיאה" זה שם האדונית שאסור לי להגות . מצמידה את פיה לפי מחדירה לפי את לשונה .איזו מתיקות אני כמעט מאבד את ההכרה מעונג. דקות ארוכות אנחנו מתנשקים נעים זה מול זו. אני רוצה למשוך כמה שיותר את המגע שלי עם "תיאה" אהובתי . "תיאה" פושקת את רגליה .אני קם מעליה מנשק ומלקק יורד מצווארה לשדיה פטמותיה זקורות קשות ורכות למגע . עד שאני מגיע לחריץ המהודר הנפלא הכל כך מוכר ואהוב ."תיאה" שכובה מאפשרת לי לבצע בה כרצוני "אני האדון עכשיו" האדון של גופה המשתוקק שתיתי לרוויה את רטיבותה. אני כבר מכיר ולוחץ את כל הנקודות המפעילות המטריפות אותה מינית .הלילה אני מקפיץ אותם לרמות הכי גבוהות . שומע אותה נאנקת מתאנחת מתפתלת..הייחום של "תיאה" תמיד חזק ..מאד חזק . הפעם היא מייללת לי בכאב של תשוקה . אני חודר אליה "פעם ראשונה" הכוס שלה צר. אני נע בתוכה חבוק בזרועותיה החריץ שלה רטוב ,חם, חלקלק, מעולם לא חשתי תשוקה כל כל חזקה .. איתה זו אהבה . "פעם ראשונה" שאני מזיין מתוך אהבה זה כל כך שונה. התרוקנתי בתוכה בחוזקה שופך את כמויות זרע שהמתינו רק למענה מרגיש את הסילון ממלא את חרם האדונית .
בימים הבאים על פי הוראות האדונית אני חוזר לעזור ל"נולה" .אנחנו מארגנים ציודים לבריחה בשקט שאיש לא ירגיש . בלילה עולה לזיין להרגיע אותה .האדון והבנים בעיר הגדולה .יצאו לעסקים עדיין לא חזרו . בערב נקראים לחדר האדונית . האדונים שלחו מכתב קורא לאדונית למהר אליהם צריך לברוח מהר עכשיו . בחצות כל העבדים ישנים יוצאים בשקט האדונית. נולה. מיידוז. וצ'יל שהוכן מראש מפעיל הסירה של האדון . מעמיסים את הציוד לסירה זורמים עם הנהר דרומה ביומיים הבאים אנחנו זורמים עם מורד הנהר נעצרים בגדות לשירותים וארוחות .משתדלים במקומות מוסתרים. או מקומות עם סירה או יותר של אדונים נמלטים . האדונית מתעדכת בחדשות .לא שהיא משתפת אותנו רק את "נולה" מצודדות בנהן לגבי ההמשך .
ביום השלישי לבריחה מגיעים למעגן מלא סירות וספינות ."נולה" אומרת לי שהגענו לעיר הגדולה כאן נשהה בזמן הקרוב . צ'יל יוצא להשיג כרכרה .האדונית מצודדת עם סוחר . חוזר אלינו עם ששת עבדים שלו . אני מוחזק בכח על ידה שלושה מהם .וצ'יל על ידי האחרים .
נמכרנו לסוחר העבדים נתן 2 יוקון לאחד .פחות מהנעליים שעלו לאדונית ."תיאה" מה קורה כאן ? אני מתאפק מלהקיא .מכאב ,מזעם, מתסכול .האדונית מתקרבת לוקחת את המגלב מהסוחר . מצליפה הברזל חותך בפני . העבד הזה תמיד היה מטומטם וחוצפן אף פעם לא ידע את מקומו היא פונה לסוחר . אני סומכת על החינוך שלך הייתי טובה מידי אליו . "נולה" "ומיידוז" מופתעות מצומררות .רואים את הפחד בעינהן .
הסוחר מכר אותנו לחוואי קעקועי האדון הוסרו .קועקענו בסמלי האדון החדש .נילקחנו צ'יל ואני מזרחה לאיזור החקלאי מסע רגלי שארך ארבעה ימים . נמסרנו למנהל החווה . בחמש השנים הבאות הועבדנו בחווה הענקית מהזריחה עד השקיעה. למעלה ממאה עבדים ושפחות .לא היית לי בעיה עם העבודה גדלתי בכפר לא היה לי קשה במיוחד . צ'יל סבל הוכה קשות עד שהתרגל בסופו של דבר. כולם ישנו בסככה ענקית ההנאה היחידה שהותרה לעבדים ."להזדיין בחופשיות" .מנהל החווה גם הוא עבד וותיק כל ערב בחר לו את הנשים שחשק בהן באותו יום. גורר אותן בשערותיהן לבקתה שלו . אף אחת לא רצתה אותו .כולם שנאו אותו ידעו שהוא עבד כמונו . רע מזג ואלים הוכנו בידו יום יום על כלום .
אין כמו העבודה בשדה להתיש את האדם .מטומטמים מעייפות אפילו לא תכננו בריחה . לא הייתה בעיה לזיין את מי שרציתה יכולתה לזיין כל השפחות היו נחמדות ואולי עייפות מידי . מספיק לקום מהמצע לזחול למצע של מישהיא לפשק את רגליה ולזיין עד ההתרוקנות . להמשיך לישון חבוק בזרועותיה עד הזריחה . לעוד יום עבודה מתשיש.
צ'יל ואני מההכרות שלנו "חברים" זה הוא שתכננן את הבריחה כל החמש שנים תיכנן בלי לידע אותי בכל הפרטים .שירטט את כל המסלול והפרטים בראשו .מחכים להזדמנות הראשונה . בתקופה האחרונה השמירה והשומרים התגברו ראינו את זה . לא עלינו ..על השטחים מסביב . חשנו שמשהוא קורה. האדון לא שקט נראה דוהר על סוסו . כל פעם לכיוון אחר . לילה אחד בערו השדות מצפון . נשמעה המולת השומרים וצעקות . "טיק" בא לחש לי צ'יל זו ההזדמנות יצאנו מהסככה רצים מזרחה כל הלילה רצנו ידענו שאם אנחנו לא מגיעים לנהר עד הזריחה אנחנו מתים. הגענו לנהר שעה אחר הזריחה בטח קלטו שאנחנו נמלטים "עונש מוות" .לא יהיה פרוק עצמות. האדון מתוח מידי . וירצה להוכיח שליטה .
הנהר זורם דרומה צ'יל תיכנן שננוע צפונה . המקום ממנו התחילו הצרות לאדונים. קורה שם משהוא בצפון .להגיע לנהר זו ההטעיה שבתכנית. יחשבו שתפסנו על בול עץ מנצלים את זרימת הנהר להתרחק .בינתיים מסתתרים בשיחים עד הלילה ונעים צפונה .כל היום מסתתרים חיכינו לרודפים . "לא נירדפנו" לפנות ערב צ'יל לוחש המצב שלהם מחורבן אפילו לא חיפשו אותנו .עם רדת הלילה צעדנו על גדות הנהר צפונה .ניתפסנו עם שחר לא הספקנו למצא מחבוא למשך היום .
ניגררנו למחנה הומה מאות אולי אלפי אנשים . אי אפשר לראות את כולם . למדורה שמסביבה ישבו אנשים "המנהיגים" כפי שכינו אותם השובים שלנו . דבר ראשון משכו את החולצות מעל הזרועות שלנו בודקים מי האדון .
מה שימך ? "טיק" ואתה ? "צ'יל" .. אני מבין שברחתם ואני מברך אתכם "ברוכים באים" אתם מהיום מורדים "קדי" תסביר להם את המצב וצוות אותם
המרידה הגדולה התחילה מצפון על ידי עבדים כורתי עצים משורשרים ברגליים .מנהל עבד כמותם היכה למוות נער לא היו נשים בין הכורתים . והוא היה האישה שלהם אהבו אותו כולם שתיים עשרה איש בסה"כ אחד מהם ערף את המנהל עם הגרזן .. השאר התנפלו על השומרים הורגים חלק מהם השאר ברחו וככה זה התחיל שיחררו את עצמם מהשרשרות .נעו דרומה כשהם הורגים ובוזזים בדרכם כל אדון או אדם שעמד בפניהם משחררים עבדים . בתחילה לקחו את העבדים המבוהלים איתם בכח אחר כך כבר באו מרצון וככה גדל המחנה .היום הם מונים אלפים לא שמישהוא יודע לספור . הם כבר מעל לחמש שנים נעים דרומה משחררים .
בסופו של דבר העיר הגדולה שוחררה "האדון הראשון" וגדודי אדונים נרדפו ונתפסו .חגיגות מוות נערכו בכיכרות " האדונים" נערפו .עונו .נישרפו חיים עם משפחותיהם לא סלחו לאף "אדון" או "אדונית" . לעבדים תמיד יש סימן עבדות קל לזהות אותם . לאדונים זו החרפה הכי גדולה קעקוע בכתף . היו כאלה שקיעקעו את עצמם ומשפחתם . המטומטמים חשבו שהקעקוע יספיק . כל כך קל לזהות עבד לעומת אדון לשעבר .
במהלך העסקים בעיר זיהיתי את "נולה" קונה לחם מדוכן בשוק .עשר שנים עברו זיהיתי אותה מיד. הגוף ,התחת המתוק והאהוב שלה היא לא אהבה את זה אבל כשנירדמה היא נרדמה חזק תקעתי אותו כל כך הרבה פעמים . גם אחרי עשר שנים .כשמזיינים מישהיא הרבה פעמים ובאהבה לא שוכחים .
עקבתי אחריה מתפלל שהאדונית עדיין חיה .היא נכנסה לכוך בסימטאות של העניים הכי מרודים .איפה שפעם חייתי עם חבורה של משוטטים . תפסתי ילד , היום אין משוטטים היום יש ילדים . שלפתי יוקון מגלגל באצבעותי. כפי שידעתי העיניים שלו נדלקו נתתי לו עוד יוקון קיבלתי ממנו את כל המידע שרציתי .
בכוך חיות שלוש נשים שפחות לשעבר . שלושת האדונים שהיו איתם עונו קשות חתכו להם את הזין דחפו להם לפה ,ושרפו אותם חיים . חיות בקושי מתפרנסות מכביסה .ושרותים שונים .שנותנות בבתים לוותיקי המורדים בתי האדונים לשעבר נימסרו על פי וותק ומעמד. גם אני וותיק לחימה קיבלתי אישור לעסוק במסחר .את הבית שלי קניתי לבד .הוותק שלי לא הספיק . יש לי בית מסחר לירקות ופירות עם ארבעה עובדים ומנהל מחסן שניהל את המחסן כעבד. היום הוא שכיר שלי
שכרתי שלושה שומרים ונכנסתי לכוך . "נולה" מיד זיהתה אותי "למיידוז" לקח יותר זמן "תיאה" עינייה הגדולות נפתחו בבהלה, ניכנסתי בסערה לזרועותיה של "נולה" שלי היא רזתה ועדיין רחבה. נישקתי וחיבקתי אותה מתייפחת על צוארי . "נולה אהובה שלי את מרסקת לי את הצלעות " הסיסמה שלנו הקפיצה אותה מגבירות את הצחוק הבכי . נישקתי דחפתי את הלשון שלי אל תוך פיה החמים כמו פעם בימים הטובים שלנו יחד .לוחש לה כמה אני אוהב אותה לא משנה איך היא ניראת היום.
השומרים ניגשו אל "תיאה" מושכים אותה בשערה מעמידים וקושרים את ידיה מאחורי גבה . מלווים את "נולה" ומיידוז" אל ביתי . "אדונית לשעבר" הספיק לקבל אישור מהוועדה לצורך קבלת תעודה המתירה לי לעשות בה כרצוני. "תיאה" הורדה למרתף שילמתי לשומרים מודה להם על העזרה. "נולה" "ומיידוז" שוכנו בחדרים לא היה מה לקחת מהכוך כלום לא נותר מהעושר שהיה לאדונים.
בלילה כמו פעם זחלתי למיטה לצידה של "נולה" עדיין יפה קצת מבוגרת העור הצפוני שלה התקמט מעט .לא יכול להסתיר את יופיה .
אתה "טיק" היפה שלי הייתה האחרון שזיין אותי .והראשון שעולה עלי שוב אני מרגישה פתאום כל כך חיה אהוב שלי . "נולה" נושקת אותי בשפתיה המדהימות
לא אנסו אותך המורדים ?
אני שיפחה לא נגעתם בנו אתם המורדים בלי רשות ..ואני לא נתתי רשות.
אנחנו מדברים יותר מידי "נולה" עדיין משתוקקת ל "טיק" שלך כמו פעם ? אני רוצה להיות בתוכך דחוף "נולה" יש רשות ?
"נולה" מצחקקת את הצחוק הילדותי שלה כמו פעם .מגלגלת אותי עליה פושקת את רגליה .אוחזת בישבני ודוחפת אותי לתוכה . הכוס שלה רטוב כמו של נערה חם וחלקלק אפילו צר יותר משאני זוכר .עשר שנים שלא זיינו אותה . אני מזיין את "נולה" האהובה שלי שופך בתוכה המון אהבה .
הלווי היכולת לעשות לנו ילד "נולה" יש לי הרבה לתת לו .
אל תגיד את זה "טיק" ילדתי פעם…מפלצת ..רעה .
הלילה מתגלים לי הסודות של פעם "מיידוז" ילדה לאדון את הבנים "נולה" את "תיאה" האדון " עבד לשעבר" שימש את האדון הזקן שחיבב גברים בלבד .אימץ אותו זה לא קרה הרבה בזמנים ההם אבל קרה לעיתים רחוקות מאד . חרפה הייתה לאדונים לתת את ביתם לעבד לשעבר והאדון השתמש בשפחות שלו להתרבות . גם הילדים שלו נדחו על ידי האדונים . "עבד לשעבר ישאר עבד לעולם בעיני האדונים".
היום אני מבין את הקשר בין האדונית ל"נולה" ולמה היא סמכה עליה .
"נולה" אני אוהב אותך את יודעת כמה . אל תבקשי שאסלח לה . אני לא אסלח . שנים אני חושב רק איך להגיע אליה.התפללתי שתחיה בהרבה בריאות . היא תשלם על כל מה שעשתה לי ולשאר העבדים …ביחוד לי .
"טיק" מתייפחת "נולה" הרוע שלה בא מתסכול . "אדונית" בת של עבד לשעבר ושיפחה אתה מבין את זה
לא היה לילדים סיכוי בעולם להשתייך באמת לאדונים "טיק" אתה טוב יש בך הרבה טוב מי כמוני יודע אל תרד לרמה שלה . אתה עומד בדיוק במקום שהיא עמדה . תתנהג כמוה ? אז מה ההבדל בינכם ?
אני יודע ש"נולה" מתחננת על ביתה כמו אמא . ראיתי אהבה בינהן .
