המארחת – חלק 1

סיפור מאת עמוס גולד

לחלק שני של הסיפור

בהיותי סטודנט עבדתי כמנהל מסעדה יוקרתית בתל אביב.

בשעות הצהריים פקדו את המסעדה אנשי עסקים רבים ובשעות הערב והלילה המסעדה התמלאה בבליינים עשירים. כפועל יוצא מאופייה של המסעדה לא עבר יום בו לא פקדו את המסעדה חברה צעירים אשר ביקשו להתקבל לצוות המסעדה שכן השכר היה מעולה.

לי כמנהל המסעדה הייתה הפריבילגיה לבחור את העובדים וברור שהעדפתי בחורות שנראות מעולה על פני כל דבר אחר, וכאלו לא היה חסר.

כמובן שכסטודנט למשפטים ומנהל מסעדה כלפי חוץ תמיד הייתי בשליטה מלאה והקרנתי ביטחון עצמי גבוה וסמכותיות כלפי כולם עד שהיא הגיעה.

בחדר המיטות תמיד חיפשתי את זו שתשפיל אותי תשלוט בי ותעשה בי כרצונה אך מעולם לא היה לי את האומץ לחשוף את זה גם לא בפני בנות הזוג שלי.

יום אחד בעודי  יושב במשרד אני שומע קול של בחורה שואלת את הברמן, מי זה מנהל המסעדה? הברמן בהיסוס רב מפנה אותה למשרדי שכן הוראותיי המפורשות לצוות העובדים הי לא לשלוח אלי למשרד מחפשי עבודה למשרד, אלא להורות להם להמתין עד שאצא, תחילה כעסתי אולם כאשר הצצתי במצלמות האבטחה הבנתי כי לא ניתן לעמוד בפני טניה, זה היה שמה.

טניה נכנסה אלי למשרד, היא הייתה בשנות העשרים המאוחרות לחייה, היא הייתה גבוהה ממני בכ-5 עד ש 6 סנטימטרים, (אני 182 ס"מ)  רגליים שלא נגמרות, חזה עומד ולפי סימני הפטמות היא לא לבשה חזייה, פנים מדהימות, עיניים ירוקות ושיער שחור חלק אסוף לקוקו. יחד עם כל הנוכחות שהמראה שלה שידר היא עשתה רושם של אחת שנחבאת אל הכלים, טיפה ביישנית וביטחון עצמי לא גבוה.

שלום אני אומר לה, איך אפשר לעזור לך? אני מחפשת עבודה כמלצרית היא עונה. כמובן שלא יכולתי לסרב לה אבל הייתי חייב לשחק אותה ואמרתי לה שכרגע אנחנו מלאים אבל היא יכולה להתחיל כמארחת ואם יתפנה מקום אפשר יהיה לשבץ אותה גם וגם.

טניה הסכימה ורק לצורך הפרוטוקול ערכתי לה ראיון קבלה, היא סיפרה כי עלתה יחד עם בעלה לארץ לפני כ-5 שנים ועקב קשיים כלכליים החליטו להיפרד ובעלה שב לאוקראינה כך שהיא נשארה לבד בארץ. בסוף ראיון הקבלה, קבעתי לה מס' ימי התלמדות שתואמו לימים בהם נכחתי במסעדה רק כדי שלא אפספס מפגש עימה.

לאחר כחודשיים של עבודה טניה פנתה אלי וגבי שיבוצה כמלצרית, הודעתי לה שכרגע זה לא מתאפשר אבל במידה והיא מעוניינת התפנה מקום בבר ושזה מאוד יכול להתאים לה והיא מצידה מיד הסכימה.

באחד הימים טניה אמרה לי כי חסר לה בבר יין הבית לבן, אמרתי לה שיש במחסן ואדאג להביא לה.

נכנסתי למחסן כדי להביא לה ותוך כדי בדקתי אם חסרה סחורה כך שהתעכבתי מספר דקות. כאשר סיימתי הסתובבתי לכיוון היציאה מהמחסן ואני רואה את טניה עומדת מולי, כאמור היא הייתה גבוהה ממני כך שנאלצתי להסתכל למעלה כדי לדבר איתה.

מה את עושה כאן שאלתי תוך כדי שמבלי לשים לב הורדתי את מבתי לכיוון כפות רגליה, היא נעלה נעליים פתוחות כך שכף רגליה נגלתה לעיניי ולא בפעם הראשונה.

טניה השיבה כי עלתה משום שהיא צריכה את בקבוק היין, ואז הוסיפה: למה אתה מסתכל לי על הרגליים? עניתי לה כי נראה לי שיחסית לאישה יש לה כף רגל גדולה, 44 היא ענתה ללא היסוס עם 187 ס"מ צריך כף רגל גדולה, כף הרגל שלה הייתה מטופחת להפליא קשת יפה קרסול עגול אצבעות חלקות וישרות ללא בליטות או עיוותים וציפורניים מרוחות בלק אדום.

לפתע טניה שאלה מה יש לך לומר על כפות הידיים שלי, הכל במבטא רוסי מחרמן, אמרתי לה שהן גדולות ויחד עם זאת עדינות, מטופחות וסקסיות בטירוף. טניה נגשה אלי משהו בפניה השתנה ובטון מצווה הודיע לי כי בפעם הבאה שתבקש משהו ולא הביא לה מיד יהיו לכך השלכות, לקחה את בקבוק היין ויצאה לבר.

בסוף אותו ערב ביקשתי מטניה להישאר לאחר הסגירה כי ברצוני לשוחח עימה, לאחר שכל צוות העובדים עזב את המקום פניתי לטניה בקול הכי סמכותי שלי ואמרתי לה שלא מקובל עלי שהיא תדבר בצורה כזאת טניה חייכה והחלה להתקרב עלי, הסתכלה עלי מלמעלה התכופפה לאוזניי ולחשה אתה חושב שאני לא רואה איך אתה כל הזמן מסתכל לי על כפות הרגליים מהיום אתה תעשה כל מה שאגיד לך וכצעד חינוכי ראשון אסור לך להסתכל עליהן שוב ואם תעשה זאת תיענש. הייתי בשוק לא הבנתי איפה טניה הביישנית נעלמה ויחד עם זאת נעמד לי בטירוף. טניה הבחינה בכך ואמרה אני רואה שאתה נדלק מזה תפסה לי את הזיין ואמרה איזה זין קטן יש לך (19 ס"מ ורחב אבל כנראה של-187 ס"מ זה לא מספיק) אפילו לבעלי האפס היה יותר גדול, אני לא מבינה איך אתה יכול להיות המנהל מהיום אני המנהלת שלך ברור!!! הסתובבה והלכה ואני נותרתי בהלם מוחלט

תגובות ? (אין צורך להזדהות)