סיפור מאת אנונימית
והנה הגיע שוב היום הזה בשנה – הבדיקה השנתית אצל הגניקולוג. זה לא שיש לי משהו נגד הפרוצדורה, למרות שהיא קצת מכאיבה ומאוד לא נעימה, הבעיה שלי היא יותר עם הרופא עצמו.
הוא בסדר, תמיד מנומס (וממש נאה, לא שזה רלוונטי) אבל תמיד כשאני אצלו אני מרגישה תחושה מוזרה, כאילו הוא משתהה יותר מדי על כל מהלך, בודק באופן ״יסודי מדי״ אפשר לומר. זה גורם לי להרגיש מאוד לא בנוח. למה אני לא מחליפה אותו, אתם שואלים? פשוט מאוד, אני גרה בעיר קטנה והוא הגניקולוג היחיד באזור שהקופה מספקת, אז אני מתמודדת עם המבוכה פעם בשנה ואחר כך שוכחת מזה.
שיא הקיץ, 35 מעלות בחוץ. אני לובשת שמלה קיצית שחורה, חוטיני ורדרד וכפכפי אצבע. לאחר רבע שעת הליכה הגעתי למרפאה מיוזעת מאוד. המזכירה בירכה אותי לשלום בחיוך אדיב והציעה לי כוס מים; נעניתי בחיוב ושאבתי אותם לתוכי. ד״ר שוורץ היה בערך בן 30 פלוס, אשכנזי כחול עיניים. הוא פתח את דלתו והזמין אותי פנימה.
״טוב לראות אותך ספיר! כבר השתחררת?״ הוא שאל.
״כן, עכשיו אני מתחילה לימודי פסיכולוגיה״ עניתי.
״נהדר, אני בטוח שתהיי מטפלת מסורה״
חייכתי במבוכה והודיתי לו על המחמאה.
״בואי תעלי על שולחן הטיפולים ונתחיל בבדיקה״ הוא אמר בזמן שהחווה לשולחן בעזרת ידו. קיפצתי על השולחן ונשכבתי על גבי. הוא קירב אלי את המכשיר עליו צריך להניח את הרגליים, כל אחת בנפרד והרים לי רגל אחר רגל, מניח אותן במקום המיועד.
״בואי תרימי קצת את הטוסיק ואני אפשיל לך את התחתונים״ הציע. מבולבלת, הבטתי בו בסימן שאלה והוא הוסיף ״אני רואה כמה את מיוזעת, חבל שתתאמצי סתם״.
הודיתי לו על האכפתיות והרמתי את ישבני. לאחר שהפשיל את תחתוניי, מבטו ננעץ בהם לכמה שניות. נחרדתי לגלות שיש עליהם כתם רטיבות, באזור הפות בלבד וברור שזו לא זיעה. הסמקתי במבוכה והסטתי את מבטי. ״עכשיו אני אחדיר לך את המכשיר לבדיקת האולטרה סאונד. בעיקרון אני אמור לשמן אותו כדי שתהיה חדירה קלה אבל אני רואה שאת מספיק רטובה, כך שאין צורך״ אמר בגיחוך קל, מלגלג אפילו.
כמעט התעלפתי מרוב הבושה, הפנים שלי בערו. הוא החליק את המכשיר לתוכי והחל לשוטט איתו בתוך הפות שלי. הוא הניע אותו מעלה-מטה באיטיות במשך מספר דקות ולפתע שאל ״זה נעים לך?״
מופתעת, לא בדיוק מבינה מה קורה, מלמלתי שכן.
״אני שמח. מאוד מחמיא לך השיער מעל איבר המין. רוב הבנות בגילך מסירות אותו אבל בעיניי זה מקנה לך מראה מאוד נשי״
״זה לא ראוי שרופא ידבר ככה למטופלת, לא?״ תהיתי ביני לבין עצמי והודיתי לו במבוכה על המחמאה.
״עכשיו אני אבקש ממך להתהפך על הבטן״ הוא אמר לאחר ששלף ממני את המכשיר.
לא זכרתי שיש בדיקה כזו בהליך הסטנדרטי.
״לבדיקת הרקטום״ הוא הסביר.
התהפכתי והוא החל להחדיר אותו לתוך פי הטבעת שלי. התחלתי להיאנח. ״אאו זה נורא כואב״ יללתי בעוד הוא מכניס אותו הכי עמוק שאפשר.
״ששש מתוקה. אני מצטער, אני יודע שזה כואב אבל זה הכרחי״ הוא ניסה להרגיע.
כשהמכשיר נעוץ עמוק בתוך התחת שלי, הוא התחיל להניע אותו לכל הכיוונים. כאן כבר התחילו לזלוג דמעות מעיניי ופרצתי בבכי בלתי נשלט, זה כאב כל כך.
״די די, אני כאן איתך ואני לא אתן ששום דבר רע יקרה לך, בסדר?״ אמר והחל ללטף את הירך שלי בעדינות. כשסיים שלף אותו בזהירות והחל לעסות לי את הישבן
״עכשיו שירגע קצת, מגיע לך הפרס על שהיית ילדה גדולה וגיבורה״. לא ידעתי בדיוק איך לאכול את הסיטואציה. הכאב, המבוכה והעובדה שהתנהגותו אינה אתית במיוחד התערבבו עם הדאגה והטיפול החם שלו, יצרו מין שילוב כמעט אבהי, מחנך. בקשיחות אך באהבה וזה בילבל אותי, לא ידעתי מה אני מרגישה.
״בואי תתהפכי שוב על הגב בשבילי״ הוא אמר ואני מיד צייתתי. הוא החל למשש את שדי יבחיפוש אחר גושים חשודים. לפתע הוא החל לפתוח את רוכסן השמלה שלי עד מטה כך שהיא נפרסה מתחתיי ואני נותרתי עירומה מלבד החזייה. זה לא נשאר כך זמן רב מכיוון שהוא הסיר ממני גם אותה והחל לעסות את החזה ללא מחיצה בינו לבין עורי.
״אוי יש לך שדיים נהדרים, אני רואה הרבה זוגות ציצים של בחורות כל יום וזוג כה עגול וגדול שעומד זקוף זה מחזה נדיר״ הפטמות שלי עמדו זקורות, הסיטואציה כל כך חירמנה אותי ולא היה לי איך להסוות את זה, הגוף שלי דיבר במקומי. הוא הניח את פרצופו בין השדיים ובדק את מידת החום שלהם.
״הפטמות שלך מאוד נפוחות, זה בטח כלום אבל כדאי לבדוק בכל מקרה על מנת להסיר חשש״ הוא החלל למולל אותן באצבעותיו ואז ללחוץ, אחר כך התקרב ונתן נשיכה לימנית.
״אווו״ נפלט לי והוא הוסיף לעשות אותו דבר עם השמאלית.
״אני מתנצל אם זה כאב מתוקה״ הוא אמר והחל ללקק בעדינות כל פיטמה, מנסה להרגיע את הכאב. נפלטה לי אנחה, לא התכוונתי אבל כבר הייתי כל כך מגורה. לאחר שמצץ כל פיטמה ביסודיות הוא הביט עלי במבט כמעט לועג, כאילו אומר ״את מתגרה מבדיקה שגרתית אצל הרופא? כמו זונה קטנה?״הוא לקח בידו דף ועט ואמר שנתחיל בסדרת שאלות סטנדרטיות. בזמן שאני עירומה לגמרי והוא רוכן מעלי.
״באיזו תדירות את מקיימת יחסי מין?״ שאל
״אהה האמת שמאז שנפרדתי מהאקס שלי לא הייתי עם אף אחד״ עניתי בחשש.
״ומתי הייתה הפעם האחרונה?״
״לפני שנה בערך״
״וואו, זה בטח מאוד מתסכל לבחורה צעירה ויפה כמוך לא להגיע לפורקן במשך זמן כה רב״
״נכון אבל אני מאוננת כל יום אז זה מקל עלי״
״נפלא. אבל בכל זאת חשוב למען הבריאות גם לקיים משגל פעם ב…״
״אני יודעת פשוט אני מאוד ביישנית וקשה לי סתם ככה להציע למישהו לשכב איתי״
״אני מבין, זו סיטואציה מורכבת אבל בשביל זה קיימים רופאים, בשביל לעזור״ הוא אמר וביקש מעמיתו, ד״ר פרץ, להיכנס לחדר. ד״ר פרץ היה מעט מבוגר ממנו, 40 אם הייתי צריכה לנחש, גבר שחום, גבוה ושרירי. הושטתי יד לעבר בגדיי והוא עצר אותי.
״עוד לא סיימנו עם הבדיקה״
״אני מתביישת שד״ר פרץ יראה אותי עירומה, אני בכלל לא מכירה אותו״
״אין לך סיבה להתבייש מתוקה״ הוא ציחקק בלעג ״אנחנו הרופאים רואים את זה כל יום״.
ד״ר פרץ נכנס ובירך אותי לשלום עם חיוך רחב. ״מה העניין?" שאל.
״הילדה הזאת לא קיימה יחסי מין כבר שנה וזה מתחיל לתת את אותותיו על מצבה הבריאותי״
״אבל מה הבעיה? ילדה נאה כמוך יכולה למצוא המון גברים שירצו לזיין אותה״ הוא זרק.
״אני… מתביישת״ אמרתי, אדומה לגמרי.
״בסדר חמודה, אנחנו נעזור לך״. ד״ר פרץ תפס את ידיי והוריד אותי באיטיות מהשולחן.
כשנעמדתי, נחרדתי לגלות שהירכיים שלי מטפטפות. הצוף שלי לא הצליח להתאפק ופרץ החוצה. שניהם הביטו עלי, אחרי זה אחד על השני ואז לגלגו בבוז, ד״ר פרץ היה פחות מעודן וסינן ״רק נוגעים בך קצת ומדברים איתך על זיון וכבר את מרטיבה ככה?״
הרגשתי כמו ילדה קטנה ומושפלת אל מול שני הגברים החסונים. ד״ר שוורץ הפשיל את מכנסיו ותחתוניו והתיישב על שולחן הטיפולים. הזקפה שלו עמדה כחייל דרוך. היה לו כלי מפחיד, גדול עלי בכמה מידות ולרגע פחדתי מאוד. ד״ר פרץ הרים אותי מהמותן והניח אותי על הזין של שוורץ, יותר נכון שיפד. צרחתי באימה, הוא פרץ פנימה בכוח לתוכי, כאילו קיבל חיים משל עצמו. שוורץ חיבק אותי חזק ואמר לי לא לחשוש, שהם יטפלו בי במסירות. הרגשתי מוגנת ונרגשת ברמה מחרידה. פרץ פיסק את רגליי והביט ביניהן
״הדגדגן שלך נפוח מאוד, אצטרך לבדוק את זה״ והחל ללטף אותו. ״מה את מרגישה?״
״זה מדגדג לי, אני לא יכולה שלא להתפתל למגע אצבעותיך״
״אני רוצה לוודא שאת לא סובלת מקושי להגיע לאורגזמה״ אמר בעוד הליטוף הפך לשפשוף מהיר. שוורץ תפס אותי מהמותן והחל להקפיץ אותי על הזין שלו, כילדה שמחה על טרמפולינה. בעוד הוא מחורר אותי, פרץ המשיך לשפשף לי את הדגדגן בסינכרון מושלם. הוא הצמיד ראשו לפיטמתי, הידק את שפתיו מסביבה וינק בתאבון. עוצם עיניים ומתמסר לבדיקה, נוהם ומזיז ראשו בעוד הוא מוצץ, חוגג על הרגע כמו ילד שקיבל שוקולד לקינוח. לפתע שוורץ הקים אותי ממנו וזרק אותי בחוזקה על השולחן. מרוב בהלה, ברח לי קצת שתן. שמעתי את שוורץ קורא למתמחה ברפואת הילדים מהחדר הסמוך למהר עם חיתול.
״חיתול?!״הזדעזעתי בשקט.
המתמחה נכנס, ממש ילדון בשנות העשרים לחייו ואמר ״מה יש לנו פה? תינוקת מגודלת שלא מצליחה לשלוט בצרכים שלה?״ ושלושתם פרצו בצחוק מתגלגל. הבטתי בהם בחוסר אונים מוחלט. הוא הלביש עלי את החיתול ושאל אם הוא יכול להצטרף לבדיקה
״בוודאי! כל המרבה הרי זה משובח״ קרא פרץ. הוא חזר לעסות לי את הדגדגן, בזמן ששוורץ והילדון נעמדו מאחורי המיטה כך שלא יכולתי לראותם. לפתע שתי ידיי נלפתו והורמו מעלה, עד ששכבו מתוחות מעל ראשי, הן הוחזקו צמודות אחת לשניה, כמו אזיקים, אבל ברוך. הפטמות שלי היו אדומות וגדושות מכל ההרפתקאות שנכפו עלי בשעות האחרונות והם לא איחרו לשים לב לזה, הם פתחו פיהם ובחרו להם, כל אחד, את הפיטמה שאהבו והחלו לינוק בצימאון רב.
כך שכבתי שם, כפותה, לבושה בחיתול עם יד מעסה בתוכי ושכובה מתחת לשני ראשים, ללא יכולת להתנגד למתרחש. התחלתי להרגיש גירוי חזק מאוד מגיע מהחיתול ולא יכולתי להסוות את התחושה הזו. ניסיתי, בהתחלה יבבתי קלות וככל שהוא הגביר את מהירות העיסוי, כך התגברו אנחותיי שהפכו באחת לצווחות בלי נשלטות.
״אההההה״ גנחתי, השתוללתי, נטרפתי, גמרתי. אדומה, מיוזעת ומסופקת, שמעתי קול צועק; ״התינוק השתולל! תביאו לו מוצץ!״. לא עבר רגע עד שמישהו תפס אותי מאחורה, הרים אותי והניח אותי על שש, כמו תינוק זוחל או כלבלב שובב. לפתע ראיתי את הזין היפה ביותר שפגשתי עד כה. גדול, מפואר, חלק, עם כיפה עגולה ומזמינה בקצה וזוג אשכים כבירים נתלים ממנו.
״ששש הנה, תירגע״ אמר המתמחה ותחב לי את הכיפה לפה;
״תמצוץ תינוק, התנהגת למופת ומגיע לך״ זה היה כל כך טעים, מצצתי בשמחה ובששון. בעודי בתנוחת דוגי, שוורץ אמר ״הגיע הזמן להחליף חיתול״ והסיר אותו ממני. הוא החל ללקק את חור התחת שלי וזה היה נורא נעים, עד שבבת אחת הוא חדר אלי מאחור; בחוזקה, ללא רחמים.
״זה הכרחי לטיפול בתינוקות״ הוא אמר בזמן שהוא מחורר אותי שוב ושוב, ללא היסוס. שם עמדתי על ארבע, ננעצת בטוסיק מאחור, ננעצת בפה מלפנים ורואה את פרץ עושה לעצמו ביד למראה גן החיות שפתחו שם. שלושת הרופאים גמרו בשאגות גבריות בתזמון כמעט מושלם ואני צנחתי ממוטטת על השולחן, מרוחה בשפיך על פניי, מושפלת עד אפר וכואבת בכל עצם בגופי, במיוחד בישבן. פרץ והמתמחה יצאו מהחדר ללא מילים ושוורץ נעמד מאחורי ונישק את פלחי ישבני הצורבים ״היית מדהימה! מטופלת למופת! אני כבר מחכה לפגישתנו הבאה בעוד שנה״ הוא אמר ואני, כבר נטולת כל כבוד עצמי, גמגמתי ״אולי מומלץ לבצע את הבדיקה הזאת יותר מפעם אחת בשנה?״
וואו
יש עוד מהדבר הנחמד הזה?
סיפור טוב, אבל יש בלאגן של רווחים – יותר מידי או לא מספיק…
נהדר משהו מיוחד
אהבתי
זה התאים ממש כסיפור לחג
תמשיכי לכתוב
מחכים ללא הפסקה
בדיוק כמו שאני אוהב
בדיוק כמו שאתה אוהב?