גם אני הייתי כזאת – 1. אימא ובת.

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

פרולוג 

שכבתי במרכז המיטה, על הגב, עירומה, הברכיים מורמות ורגליי המפושקות נשענות על כפות רגליי, גברבר צעיר, עירום גם הוא, שכב עלי, בין רגליי, מועך את שדיי בחזה שלו ומצמיד את גופי למזרון, הישבן המוצק שלו עולה ויורד בקצב מהיר והזיין שלו, גדול ונוקשה, משתפשף בין שפתי הכוס המגורות שלי ובונה את האורגזמה השניה שלי, כן, גמירה אחת הוא כבר נתן לי, לוחש לי באוזן "אני מזיין אותךְ", "אני מזיין אותךְ", "אני טוחן לךְ ת'טוּטָה" ונראה שזה מחרמן אותו, מעמיד לו עוד יותר את מה שתקוע עמוק בכוס שלי ואני לוחשת לו חזרה "אֵלִי, אֵלִי, שלא יגמר לעולם", כל כך לא מתאים למה שהתכוונה המשוררת אבל זה מה שיצא לי, מצטערת חנה.

על הכסא שליד המיטה יושב אבא שלו, עירום גם הוא, מביט איך הבן שלו דופק אותי, ועליו יושבת רינה, הבת שלי, עירומה כמו כולנו, עולה ויורדת על הזין שלו שעליו היא משופדת, יושבת עם הגב אליו והוא מחבק אותה ומשחק לה בציצים הגדולים שלה, ציצים שהיא ירשה בגנים ממני, לש וממולל את הפטמות הנוקשות, הפטמות הכל כך מגורות וגם היא, כמוהו, מביטה איך מזיינים אותי, איך דופקים את אימא שלה, ואולי יותר מזה מחכה כבר שנְפַנֶּה להם את המיטה…

מיקה.

קוראים לי מיקה, במקור זה היה מיכאלה אבל לא אהבתי ושיניתי. לפני שבע שנים בעלי קיבל דום-לב ומת בפתאומיות, סתם, בלי סיבה הגיונית, לא מות גיבורים כמו שקוראים לזה, כשהוא במיטה מזיין אותי או אפילו רוכב על איזו זנזונת בחדר במלון וכן, אני ידעתי שכשבעלי בנסיעת עסקים בחו"ל הוא בגד בי אבל התעלמתי, אולי בגלל הסקס הנפלא שהיה לנו ביחד ואולי בגלל המתנות שהוא היה מביא לי כפיצוי (מבלי להודות באשמה כמובן) ואם הוא עשה את זה בחו"ל אולי הוא עשה את זה גם בארץ? אבל לא, בעלי גם לא קיבל את ההתקף-לב בגלל שמישהו באיזה פגישה או דיון הרגיז אותו יותר מדי, בעלי מת במשרד שלו כשהוא עובר על הדואר, רגע לפני הוא עוד ביקש מהמזכירה שלו שתכין לו קפה וכשהיא נכנסה להגיש לו היא מצאה אותו על הרצפה ויאמר לזכותה שהיא לא איבדה עֶשְׁתּוֹנוֹת ומייד הזמינה את הבטחון וצוות עזרה ראשונה שהגיעו מייד עם דֵּפִיבְּרִילָטוֹר[i] והתחילו לטפל בו ומהר מאד הגיעה גם ניידת טיפול נמרץ שהמשיכה את הטיפול אבל בבית החולים נאלצו לקבוע את מותו.

הדבר הכי טוב שעשיתי אחרי השבעה זה לא להכנס לנעליו של בעלי, הבעלים והמנהל של חברה משפחתית גדולה, אלא להשאר הבעלים בלבד ולמנות, תמורת חבילת הטבות ותמריצים מפתה, מנכ"ל מקצועי שסמכתי אליו ואכן זה הוכיח את עצמו, החברה המשיכה לשגשג ולפרוח, מתרחבת עוד יותר ונכנסת לתחומים חדשים ואני המשכתי במה שאני עושה הכי טוב, ציור וכתיבה, שני ספרים פרסמתי עוד לפני שבעלי מת, הראשון לקח לי שלוש שנים לכתוב והשני שנתיים, ספרים שהצליחו, לא פרס ספיר וכאלה אלא יותר הרומן הרומנטי, אבל הקהל אהב וקנה, במיחד לחופשות  במלון וטיסות, ושניהם אפילו תורגמו לכמה שפות.

היה חסר לי הסקס עם בעלי. לו ולי היה הרבה סקס פרוע, הרבה-הרבה סקס פרוע, עשינו את זה בכל תנוחה אפשרית, את כל התנוחות בספר התנוחות שקנינו לירח הדבש מימשנו, רובם אפילו יותר מפעם אחת, ובכל מקום שרק אפשר לחשוב עליו, אומנם הרוב היה במיטה, בבית או במלון כשנסענו לחו"ל או לחופשה, אבל אהבנו מאד לעשות את זה במכונית, היינו נוסעים לאיזה מקום מבודד, עוברים לספסל האחורי ומזדיינים כמו איזה שני תיכוניסטים באוטו של אבא, פעם עשינו את זה אפילו בכנרת, בתוך המים, מסתתרים מאחורי הצמחייה שצמחה במים, הוא נצמד מאחורי ואני פישקתי רגליים, התכופפתי מעט, הזזתי את בגד הים הצידה ועשינו את זה, הזדיינו עם הרבה תשוקה וזימה וזיון כזה לא שוכחים לעולם, אבל בשנת האבל התנזרתי, היו הצעות ואת כולם דחיתי, התרכזתי בציור ובכתיבה ובסוף השנה היו לי עוד שני ספרים ותערוכה.

כשנגמרה שנת האבל ניסיתי אבל כל דייט כזה הפך כשלון מהדהד, חלקם אפילו עוד לפני שנכנסנו למיטה ובאלה שזה כן הגיע לשלב המיטה זה היה אפילו יותר מהדהד, הרגשתי שאני יבשה שם בקן-לציפור שלי כמו הנגב באמצע יום קיץ שרבי ולא הרשתי לו אפילו להכנס ואחרי כמה כשלונות כאלה פשוט הפסקתי וזהו, מאז לא עשיתי סקס אמיתי, חוץ מסטוץ אחד עם אישה שהיה יותר עבודת מחקר לספר חדש שכתבתי, העורך שלי הודיע לי שהיום, בלי איזו לסבית או הומו בספר או רצוי אפילו שניהם, זה פשוט לא עובד.

רינה.

רינה, הבת שלי, דווקא כן חגגה. ידעתי כשפתחו אותה ו"אימא, פתחו אותי" היו המילים שלה, מודיעה לי במין גאווה כזאת בכיתה י"ב, ו"אימא, אני אוהבת את זה" הייתה ההשלמה לאותה הצהרה אז לקחתי אותה לד"ר נועה, רופאת הנשים שלי, כדי שתתאים לה גלולות וידעתי שהיא אכן עושה את זה ולמרות שיש לה חדר משלה ואף פעם לא אסרתי עליה או הערתי לה איזו הערה רומזת, הביתה היא אף פעם לא הביא את היזיז התורן שלה (ואני אומרת יזיז תורן כי היא הייתה מחליפה אותם באותו קצב שהיא החליפה תחתונים😊), אבל באוטו שלי אני יודעת שהיא עשתה את זה למרות שאף פעם לא דיברנו על זה אבל אתם יודעים איך זה, זיהיתי את כל אותם סימנים מסגירים כמו עטיפות של קונדומים על הרצפה מאחור.

רינה התגייסה לאיזה יחידה סודית שלא רצתה לגלות לי שום פרט עליה, לדעתי משהו עם מודיעין כי היא טובה בשפות, דוברת חמש כאלה, עברית כשפת אם, אנגלית שוטפת כאילו הייתה לה עוד אימא, ערבית שהיא למדה בתיכון במגמה מוגברת, צרפתית מסבתא חנה, אימא של בעלי, שעלתה מצרפת, ורוסית מסבתא פנינה, אימא שלי, שקנאה שהיא לא מבינה מה סבתא חנה מדברת איתה אז היא החליטה שגם הן צריכות לדבר בלי שסבתא חנה תבין והסתבר שלרינה יש חוש לשפות והיא קולטת אותן במהירות, לדבר כמובן, לא לכתוב או לקרוא, בעצם אולי גם את זה אבל לא ניסינו בכלל.

כשרינה התגייסה ניסיתי שוב לצאת לדייטים ושוב אותו כשלון, הקן-לציפור יבש כמו הנגב והרגליים לא נפתחות וזה מה שגברים מחפשים, שנפתח את הרגליים, כך שמהר מאד התפשטה השמועה שאני לא נותנת והם הפסיקו לנסות.

אחרי שרינה השתחררה היא נסעה לטיול הגדול אחרי הצבא, שלושה חודשים ביפן, כמעט כולם באוסקה, מה יש לעשות כל כך הרבה באוסקה? ניסיתי לחקור אבל כמו בצבא גם פה היא המשיכה להיות מסתורית, שושואיסטית כזאת, כל השאלות הסתימו בתשובה מתחמקת בסגנון "סבבה, סבבה" ואני, שכבר התרגלתי לתשובות כאלה, לא חקרתי יותר.

אחרי שלושה חודשים היא עברה לאוסטרליה ושבוע הספיק לה למצות את סידני ומשם המשיכה לניו-זילנד, כמעט חודשיים היא עבדה שם בחווה לגידול כבשים לפני שטסה לגואה, לחגוג את סוף הטיול כי שנת הלימודים באוניברסיטה מתחילה.

רינה העדיפה לגור בבית כשלמדה באוניברסיטה, לא הייתה לה בעיה לשכור לעצמה דירה או אפילו לקנות, אבא שלה בצוואה שלו הוריש לה חלק מהחברה וכסף לא היווה בעיה בשבילה אבל לדעתי היא נשארה כדי שאני לא אהיה לבד אם כי אחרי הצבא שלה, ואחרי הטיול אחרי צבא הארוך, כבר די התרגלתי רק שכמו על הצבא גם על מה היה בטיול היא לא רצתה לדבר ושוב אותן תשובות מתחמקות.

התפנית בעלילה חלה ביום כיפור. אנחנו לא דתיות, גם לא מסורתיות, לצום אנחנו לא צמות ומאחר וטלוויזיה רגילה אין, בכל הערוצים אותה שקופית מרגיזה ואפילו ה-VOD נעול, אז העברנו את היום בסלון בצפייה בְּבִּינְג' של סדרה שהורדנו במיוחד בשביל זה.

בפרק השלישי או הרביעי הגיבור, איש עסקים אמריקאי מצליח, נוסע ליפן לעשות ביזנס, לחתום על עיסקה רצינית, והמארחים לוקחים אותו למועדון גישות לעשות לו גוד-טיים (Good Time). רינה מילמלה לעצמה משהו לא ברור ברגע שהגיישה התיישבה לצידו והתחילה לדאוג שיאכל ובעיקר שישתה, והרבה סָאקִי וּוִיסְקִי זרמו שם בחדר, אבל לא חקרתי מה, גם לא חקרתי כשהיא שוב מילמלה לעצמה כשהגיישה הציעה לו להצטרף אליו אל החדר במלון והפעם רק הבנתי את המילה האחרונה, כזאת, אבל התעלמתי, אולי כי זאת הייתה הצעה די צפויה לאור הסיפורים שבעלי היה מספר לי על הצעות כאלה שהיה מקבל בנסיעות למזרח (ולא רק) וידעתי שהוא מנצל אותם עד תום ולכן גם נמנעתי לשאול אותו במפורש אם הוא הסכים, לא נשואים פתוחים אבל מין הסכמה בשתיקה שכשהוא לבד בחו"ל זה מותר, אבל אז, כשהגיישה התפשטה ונכנסה איתו למיטה והוא עלה עליה והתחיל לזיין אותה רינה אמרה בקול רם וברור "גם אני הייתי כזאת" והסמיקה.

הרגשתי כאילו פטיש 5 קילו נוחת על ראשי ולרגע נעתקה נשימתי, "מה?" צרחתי כשהתאוששתי מעט, "מה? מה אמרת?" הוספתי במהירות, "אמרת שגם את היית כזאת?".

"כן" והיא פרצה בבכי, קמה, ברחה לחדר שלה ונעלה אותו.

לקח לי עוד רגע ארוך להתאושש ולרוץ אחריה, "רינה'לה" דפקתי בדלת, "תפתחי, אני רוצָה לדבר איתךְ".

"אימו'ש, תעזבי אותי" והבכי עוד התגבר.

"רינה'לה, תפתחי, אני לא כועסת, אני רק רוצה לדבר איתךְ" חזרתי שוב.

"אימו'ש, תני לי עוד רגע," שמעתי אותה מנסה לעצור את הבכי שלה, "עוד רגע, אני תכף אחזור ואספר לךְ"

"אוקיי, אני עושה לנו שוקו, תבואי"

"אימו'ש, אני בסדר, אל תדאגי, תכיני, אני תכף באה".

עשיתי לה שוקו עם מרשמלו, המשקה האהוב עליה. המחשבות מה לעשות התרוצצו במוחי, מצד אחד לא האמנתי שהבת שלי הייתה זונה ביפן, ותסכימו איתי שגיישה ששוכבת עם לקוחות עבור כסף זה שם מכובס לזונה, ומצד שני היא הבת שלי, הבת היחידה שיש לי, ואני חייבת לתמוך בה גם אם היא טעתה וחוץ מזה בואי קודם תשמעי אותה, ניסיתי לשכנע את עצמי, אפילו שמה היא כבר יכולה להסביר? כסף זה הדבר האחרון שחסר לה.

שמעתי אותה יוצאת ורוחצת פנים ואחר כך היא חזרה לסלון והתיישבה לצידי, נצמדת ומניחה ראש על כתפי והרגשתי שהיא רועדת ומתאמצת לא לבכות מחדש אז הנחתי לה, הגשתי לה את השוקו שהכנתי ושתקתי, נותנת לה את הזמן שלה, מלטפת בעדינות את שיערה כמו שהייתי עושה לה פעם, שהיא עוד הייתה קטנה ובכתה, ולאט לאט הרגשתי איך היא נרגעת.

"אימו'ש," היא שברה את השתיקה הארוכה אחרי ששתתה כמעט חצי כוס מהשוקו החם, "את עדיין אוהבת אותי? את חושבת שאני נימפומנית?".

"נימפומנית? לא, למה?" התעלמתי לרגע מהשאלה הראשונה שלה.

"כי, אתה יודעת, כי אני אוהבת להזדיין, אני אוהבת שגבר שוכב עלי ודופק אותי, אני אוהבת לעמוד על ארבע, בדוגי, ושגבר יתקתק לי בפּוֹת, אני אוהבת שיכופפו אותי על שולחן או במקלחת וישחילו אותי במנוש, בקיצור אני אוהבת להרגיש זרג גברי משתפשף בין שפתי הכוס שלי, אני אפילו אוהבת למצוץ להם, למצוץ ולבלוע!".

הזדעזעתי  אבל אז גם נזכרתי כמה אני אהבתי כשבעלי היה עושה לי את כל זה, "את לא יחידה, ירשתי את זה ממני" ציחקקתי, "גם אני אהבתי כשאבא שלך היה עושה לי את זה ואפילו יותר" ולהפתעתי הרגשתי את העיקצוצים המוכרים בין הרגליים, העיקצוצים שלא חוויתי מאז שבעלי מת, ויותר מזה, הרגשתי איך הכוס שלי הופך רטוב יותר ויותר, עוד משהו שלא קרה כבר הרבה זמן.

"כן, אבל את עשית את זה עם אבא, שמעתי אתכם" ובפעם הראשונה היא חייכה מין חיוך מהוסס, "ופעם אפילו הצצתי לכם, מהחור של המנעול," היא הִתְוָודְּתָה, "ואני עשיתי את זה עם זרים ואפילו שילמו לי על זה! ואת יודעת מה, אני אוהבת את זה, זאת אומרת לא הכסף היה האִישוֹ (issue) את יודעת שהתחלתי את זה בסוף התיכון ועשיתי את זה הרבה ועם הרבה גברברים אבל לא בבית, אף פעם לא בבית"

"אבל באוטו שלי כן" קטעתי אותה, מצחקקת.

"איך ידעת?" היא הביטה בי במבט מופתע.

"ידעתי, הייתם משאירים סימנים," חייכתי אליה, נזכרת באותם עטיפות קונדומים שהייתי מוצאת וטיפות השפיך על המושב האחורי של האודי-6 שלי, רכב נוח ללא ספק לזיונים במושב האחורי, "והיה באוויר גם את הריח הזה של גבר שגמר".

"ולא אמרת לי כלום? אפילו המשכת להציע לי את האוטו?" היא התפלאה.

"לא, למה? את לא נשואה וגם אני בגילךְ הִשְׁתַּרְלַלְתִּי, עד שפגשתי את אבא כמובן, כנראה שירשת את זה ממני בגנים" ושוב הצמדתי את ראשה לכתפי וליטפתי לה אותו.

שוב הייתה שתיקה ארוכה, רק שותות מהשוקו, "אימו'ש, אפשר קצת קוניאק? בשביל האומץ" היא ציחקקה ציחקוק מתרץ, "אני רוצה לספר לךְ". מזגתי לה ולי, לא קצת, די הרבה, רינה לקחה לגימה ארוכה, נתנה למשקה להחליק בגרונה ולחמם את הבטן והתחילה לספר.

מסתבר שגם בצבא היא הייתה מִשְׁתַּרְלֶלֶת, טעמה אפילו קצת מנשים, וחברה טובה שהשתחררה מעט לפניה הזמינה אותה להצטרף אליה ביפן. היא ידעה בדיוק למה היא הולכת, החברה לא הסתירה ממנה במה בדיוק מדובר, ואומנם הכסף לא היה מה שמשך אותה, את החברה כן, אבל היא הצטרפה.

בהתחלה המאמא־סאן, ככה קוראים שם לאותה בעלת בית הגיישות הזה, שיבצה אותה לעבוד בבר, לשבת עם לקוחות, לדבר ובעיקר לדאוג שהם יזמינו אלכוהול להם ולה (רק שהכוס שלה, בניגוד לשלו, הייתה מהולה כדי שלא תשתכר) המאמא־סאן התרשמה מאד מהמראה שלה אבל יותר ממגוון השפות שידעה ואחרי שבועיים, כשהיא כבר ניהלה שיחות ביפנית! המאמא־סאן החליטה להכשיר אותה לשיבוץ באותם חדרים פרטיים שבהם הוגשו לאורחים ארוחות יפניות מסורתיות בליווי הרבה אלכוהול.

הערב הראשון היה אכזבה מבחינתה, כשהיא הציעה לגבר שהיא שרתה כל הערב לבוא איתו לחדר במלון הוא סירב, אמר שהוא נשוי ואשתו בכלל איתו ומחכה לו בחדר אבל בלילה שאחרי היא כבר הלכה עם אותו אמריקאי שארחה לו חברה אל החדר ושם, כשהוא יושב ומסתכל, פשטה את כל אותן השכבות של תלבושת הגיישה שלבשה והוא עלה עליה, שכב עליה וזיין אותה וזה היה לה כל כך טוב, הזכיר לה עד כמה היא אוהבת את זה, פעמיים היא גמרה לפני שגם הוא גמר, גמר, הסתובב ונרדם.

שלושה חודשים היא הייתה ביפן ואת רובם היא העבירה בבית של מאמא־סאן, ערב ערב במיטה של גבר אחר, חוץ מימיי המחזור כמובן, שאותן הייתה מעבירה בטיול או בשידול גברים לשתות אלכוהול בבר, אבל גם כאן המאמא־סאן הופתעה שאחרי שני ימים נקיים היא באה מיוזמתה וביקשה שהמאמא־סאן תשבץ אותה, רוב הבנות מנסות למשוך את ה"חופשה" עד שזאת מאיימת לפטר אתן.

אחרי שלשה חודשים ויזת העבודה שלה פגה והיא נפרדה מהמאמא־סאן וטסה לאוסטרליה, תיירת נטו לכמה ימים לפני שטסה לניו-זילנד, לעבוד בחוות כבשים, עוד עבודה שחברה אחרת סידרה לה, וגם שם החגיגות נמשכו, עכשיו כבר לא בשביל הכסף אבל מה עוד יש לעשות לגברברים ועלמות צעירים בערב בחווה הנידחת חוץ מהרבה בירה וסקס פרוע, הרבה סקס פרוע, טועמת מנחת זרגם של כמעט כל הגברברים (הסטרייטים כמובן, היו גם גיי'ס אבל מהם היא התרחקה כמו מאש, ולמרות הקונדומים שהיא הקפידה שהגברברים ילבשו עדיין איתם היה לה את הפחד הזה מאיידס).

בדרך הביתה, ללימודים באוניברסיטה שאליה היא נרשמה, היא עצרה עוד בגואה וגם שם חגגה, רק בלי פטריות וסמים! אבל מאז שהגיעה הביתה היא בעוצר זיונים רק שְ"אימו'ש, זה חסר לי, אני מתגעגעת להרגשה הזאת שגבר שוכב עלי ומשפשף את הזרג שלו בין הרגליים שלי ואני מתכוונת לחזור, גם בבית, בחדר שלי, רק בחדר שלי!" היא הדגישה, "אין לךְ התנגדות, נכון? אימו'ש" והאימו'ש האחרון היה בקול מתחנף כזה.

"לא," חייכתי אליה, "אין, ואם תרצי את האוטו גם תקבלי," קרצתי לה, "וכן, אני אוהבת אותךְ, אוהבת מאד".

"אפילו ש…את יודעת, עשיתי את זה בשביל כסף?"

"אפילו, את הבת שלי ואני תמיד אוהב אותךְ"

"אימו'ש, אני אוהבת אותךְ" היא חיבקה ונישקה אותי ולדעתי הרגשתי דמעה נושרת על הצוואר שלי, "ואימו'ש, גם את צריכה לחזור לשוק הפנויים פנויות, אחרי שבע שנים הגיע הזמן, אם תרצי נצא לדוג סטוצ'ים ביחד".

"ביחד??" הופתעתי.

"כן, ביפן יש להם מנהג כזה, לא תמצאי אותו בחיפוש על יפן בגוגל ולא בספרי ההדרכה לתיירים, האבא לוקח את הבן לפעם הראשונה שלו והם עושים את זה ביחד".

"ביחד??" לא הבנתי.

"כן, באותו החדר, לפעמים אפילו על אותה מיטה, ולפעמים הם היו חוזרים גם פעם שניה ושלישית," היא ציחקקה, "ועבדו אצל המאמא־סאן שלי אימא ובת שהיו מבוקשות מאד לצורך הזה, האימא, המנוסה, שכבה עם הבן הצעיר ולימדה אותו והאבא עם הצעירה, שכבר הייתה לא פחות מנוסה מהאימא שלה אבל היא ידעה לשחק את הבתולה הביישנית והאבות היו מתים על זה, הרגישו שהם הראשונים שלה, שהם אלה שפתחו אותה ואין משהו שגבר יפני לא אוהב יותר מלפתוח בתולה, בעצם כל גבר, לא?".

לא עניתי. מצד אחד זה נראה לי קינקי מדי אפילו בשבילי ומצד שני הקן־לציפור שלי שידר שהוא מוכן לחזור, שגם הוא, כמו זה של הבת שלי, מתגעגע לאיזה זין גברי שיכנס לבקר אותו, אבל העדפתי לשתוק, אני המבוגר האחראי ולא רציתי לדרדר את זה יותר ממה שכבר דִּרְדַּרְנוּ.

אחר כך נפרדנו והלכנו כל אחת לחדרה. למרות שהיה עדיין מוקדם הלכתי לישון אבל לא נרדמתי. כשהטלוויזיה חזרה ניסיתי לראות חדשות אבל במקום זה רצו מול עיניי התמונות של הבת שלי ויפנים חרמנים רוכבים עליה, מזיינים אותה, אבל מה שהכי הפתיע אותי זה שהפכתי רטובה שם בין הרגליים, שזה חירמן אותי כמו שהרבה זמן לא התחרמנתי, בעצם שבע שנים, אז עשיתי מה שהייתי עושה כשבעלי היה בחו"ל והייתי מתגעגעת אליו, גלגלתי כרית גדולה, נשכבתי על הבטן, דחפתי אותה בין הרגליים מתחת לערווה שלי והתחלתי להשתפשף, לאונן, ולא הייתי צריכה הרבה כדי שהאורגזמה הראשונה תתפוצץ בתוכי, גמירה חזקה, עוצמתית, כזאת שעושה חשק לעוד אז המשכתי, עוצמת עיניים ומפנטזת שרינה, הבת שלי, שוכבת לידי בדיוק באותה תנוחה ומאוננת כמוני וזה הטיס אותי במהירות האור אל הגמירה השניה, חזקה עוד יותר, שולחת זרמים נעימים בכל גופי ומעמידה לי את הפטמות שהפכו נוקשות ורגישות  ועדיין זה לא הספיק לי, פתאום הבנתי עד כמה הייתי רעבה לאורגזמות, אז המשכתי, עוצמת שוב עיניים והפעם גם הפנטזיה עלתה מדרגה ורינה ואני עמדנו על ארבע בדוגי-סטייל זו מול זו, מביטות אחת לשניה בלבן של העיניים ואפילו מתנשקות, ושני גברברים עומדים מאחור ומזיינים אותנו בלהט וגם הפעם לא הייתי צריכה הרבה כדי שוב לגמור כדי ש"איש שמן" יתפוצץ בתוכי, ככה בעלי היה קורא לגמירה עוצמתית במיוחד על שם פצצת האטום שהוטלה על נגסאקי, כזאת שמשאירה אותי ללא אוויר לנשימה ו…התמוטטתי על המיטה ונרדמתי.

כבר למחרת רינה הביאה גברבר לחדר שלה, כנראה אחד הסטודנטים שלומד איתה. "זאת אימא שלי" היא הציגה אותי ואחר כך אמרה לי את השם שלו שאפילו לא קלטתי ו"אימו'ש, אנחנו הולכים ללמוד" היא קרצה לי וחייכה כשהתחילה להוביל אותו אל החדר שלה והיה מין רגע מוזר כזה, קצת מביך לשנינו, לי ולגברבר, שנינו ידענו מה הם הולכים לעשות באמת, אבל גם ראיתי את מבט הערכה שלו כשסקר אותי, נכון שלא יצאתי לדייטים אבל בחדר הכושר השקעתי גם במקום האנרגיה של הדייטים שלו היו והיו לזה תוצאות, נראיתי פיצוץ, אם תרצו מילפית {[ii]M.I.L.F}, והמבט החושק הזה בעיניו החמיא לי, ליטף לי את האגו.

הפעם אני הייתי זו שמרגלת אחריה, כשהדלת ננעלה ניסיתי אפילו להציץ אבל לא ראיתי כלום אז נכנסתי למיטה שלי ודרך הקיר המפריד בין החדרים שלנו, זה שמסתבר שהיא הייתה שומעת אותי ואת אבא שלה מזדיינים, הפעם אני הייתי זו שמְצוֹטֶטֶת, ששומעת איך המיטה חורקת כשהוא מזיין אותה בלהט, איך היא גונחת בהנאה ומעודדת אותו להמשיך במילים גסות ובלי להרגיש היד שלי נדחפה בין הרגליים שלי, אל תוך התחתונים, ושפשפתי לעצמי את שפתי הכוס המגורות, שפשפתי ודחפתי לי אצבע, כן, אוננתי כשאני שומעת איך בחדר הסמוך דופקים את הבת שלי, שמעתי אותה מנסה ללא הרבה הצלחה לחנוק גניחת הנאה קולנית, איך שניהם מתנשפים בכבדות וגם אצלי הגיע הפיצוץ המיוחל, האורגזמה המטלטלת שכל כך התגעגעתי אליה, אומנם לא "ילד גדול[iii]" אבל בהחלט כזאת שמשאירה ללא נשימה, ורק כשנרגעתי שמעתי את השקט מעבר לקיר, מבינה שגם הם גמרו אבל לא הרבה זמן אחרי זה הם התחילו מחדש, הם שוב הזדיינו, אני שוב אוננתי, שוב גמרתי והם אחריי, מתי הגברבר הלך אני לא יודעת, בבוקר כשקמתי הוא כבר לא היה, אבל המחשבה האחרונה לפני שנרדמתי, ואחרי שתי גמירות כאלה ישנתי ממש טוב, הייתה שאני מתכוונת להסכים להצעות שלה, לחזור לשוק הפנויים פנויות, לצאת לדייטים, ויותר מזה, לצאת איתה לדוג סטוצ'ים ביחד וכשאני אומרת יחד אני לא מתכוונת רק לדוג, אני מתכוונת לעשות את זה ביחד, כמו שהיא הסבירה לי שהאבּא והבּן עושים ביפּן.

אמא ובת

בבוקר התעוררתי מוקדם, יום שישי, הכל מסביב היה שקט, רינה עדיין ישנה אבל מבעד לדלת הפתוחה ראיתי שהגברבר כבר איננו, אז נכנסתי לחדר העבודה שלי, סגרתי את הדלת והתחלתי לעבוד על הספר שאני כותבת וזה רץ, המילים נשפכו על הנייר (ליתר דיוק מסך המחשב) כאילו מעצמם, מובילות אותי למשהו שלא תכננתי אותו קודם, לסצנה ארוטית בין שתי הגיבורות בסיפור, סצנה מספיק נועזת כדי להלהיט יצרים אבל יחד עם זאת שומרת שלא להפוך לפורנוגרפיה.

בתשע בערך רינה דפקה על הדלת, הודיעה שהיא מכינה לה קפה ושאלה אם גם אני רוצה? אז אמרתי לה שתכין אני כבר באה, יום שישי בבוקר על קפה במטבח זה בדיוק הזמן המתאים לדבר איתה על "דייג" אבל לפני זה הדפסתי את הסצנה שכתבתי, אף פעם לפני לא נתתי לה לראות אפילו מילה מהספר שאני כותבת עד שפורסם ופתאום חוות הדעת שלה הייתה חשובה לי.

"שמעת! אתמול בלילה שמעת" היא קיבלה את פניי כשנכנסתי וזאת לא הייתה שאלה.

"שמעתי" הסמקתי, מתיישבת במקום הקבוע שלי על האי.

"גם אנחנו שמענו אותךְ" היא ציחקקה והסמקתי עוד יותר, כנראה שבלי להיות מודעת גנחתי בקול באותן אורגזמות שלי או אולי מהשיפשופים החזקים גם המיטה שלי קצת חרקה.

"אני רוצה שתקראי את זה ותתני לי חוות דעת" הגשתי לה את הדפים שהדפסתי והתחלתי לשתות את הקפה.

רינה קראה, בשקט, כאילו פני פוקר אבל לאט לאט ראיתי חיוך זימתי נמתח על שפתיה, "אימו'ש," היא הביטה בי וחייכה, "זה לא הוגן לתת לי לקרוא את זה ככה," והחיוך התרחב, "את יודעת, יש קצת מקום לשיפור אבל את יודעת מה יעזור לך לשפר יותר מכל הערה שלי?"

"מה?"

"שאני אעשה לךְ את זה!"

"מה?" כמעט השפרצתי את הקפה שבפֶה.

"אימו'ש, את לא תהיי האישה הראשונה שאני יורדת לה, אני בטוחה שגם את עשית את זה עם אישה וממה שכתבת אני בטוחה שאהבת את מה שעשיתן אחת לשניה".

"כן, עשיתי" הודיתי והסמקתי, "לפני החתונה כמובן!" הוספתי במהירות, מדגישה, "אבל את הבת שלי ו…"

"ומה?" היא קטעה אותי, "נכון שאני לא רבנית אבל אני די משוכנעת שאימא ובת זה לא גילוי עריות ואם כן פאק-איטְ (Fuck it), להריון בטוח לא תכנסי מזה ומה לא עושים כדי שהספר יצליח" היא חייכה אלי חיוך מנצח, "אין לי ספק שהספר יהפך ללהיט, נכון שלא ילמדו אותו לבגרות אבל הוא יחגוג בראש רשימת המכירות הרבה מאד שבועות".

לקחתי ממנה את הדפים וקראתי שוב במהירות, אכן מחרמן בטרוף אבל הייתה שם איזה נקודה שאכן דורשת ליטוש, "את בטוחה שאת מסכימה?" שאלתי במין דַּאֲגָנוּת אימהית.

"מסכימה? רוצה! מתה לעשות לך את זה, עכשיו! בואי!" היא אחזה בידי ומשכה אותי אחריה.

לא אמרתי 'לא', גם לא אמרתי 'כן', פשוט הלכתי אחריה לחדר שלי וכשהיא הורידה את הפיג'מה שלה אני פשטתי את שלי, "תשכבי על הגב" היא דחפה אותי בעדינות על המיטה, "עכשיו תפתחי רגליים" והיא נעמדה עם ארבע ביניהם, "תזיזי!" היא גערה בי כשכיסיתי עם כפות ידיי את הפתח ממנו יצאה, "תשימי אותם מתחת לתחת שלא תפריעי לי" והיא גחנה לעבר הכוס שלי ורעד עבר בגופי כשהרגשתי את קצה הלשון שלה מחליקה לאורך חריץ הכוס שלי, חודרת מעט בין השפתיים הכל כך רגישות, נוגעת בפנים וטועמת מעט מאותו צוף נשי שפתאום מילא את תוכי, "יאמי" היא ציחקקה, מרימה ראש ומביטה בי והורידה אותו חזרה, "יאמי!" וליקקה עוד ליקוק, חזק יותר, חודרת עמוק יותר, "אימו'ש, את מעדן" היא נשכבה בין רגליי, הצמידה את שפתיה לשפתי הכּוּס שלי והתחילה לפנק אותי.

את מה שהבת שלי עשתה לי באותו יום אני לא אשכח עד יומי האחרון. נכון שפינקתי נשים והן פינקו אותי אבל את מה שהבת שלי עשתה לי אף אחת לא הצליחה לעשות לי קודם, אפילו לא להתקרב לְקַרְסוּלֶּיהָ, גמירה רדפה גמירה, הכּוס שלי הפך לביצה טובענית והיא לא הפסיקה, הפטמות שלי הפכו לאבני צור והיא שלחה ידיים לשחק בהם, מוסיפה עוד להנאה המצטברת, כמה פעמים גמרתי אני לא יודעת, אחרי שלושה הפסקתי לספור, אבל ברגע מסויים עצרתי אותה, "די! אני מתה!" התנשפתי בכבדות, "תודה, די, הבנתי" ניסיתי להתבדח, "בואי" הזמנתי אותה לשכב לצידי, בּחֵיקִי, מצמידה אותה אלי ומרגישה את שדיה הרכים נמחצים לצלעות שלי, "תודה" נישקתי אותה על השפתיים וטעמתי גם אני את טעמיי המכסים את שפתיה, "אני מסכימה".

"מה?"

עצמתי עיניים והסמקתי, "מה שהצעת, שנצא לדוג ביחד" אמרתי במהירות, כאילו מפחדת שאני אתחרט באמצע, "גם שנעשה את זה יחד, אימא ובת".

"באמת?" היא קפצה, גוחנת מעליי ומביטה בי עמוק בעיניים.

"באמת" חייכתי אליה.

"אימו'ש, את לא תצטערי" היא נישקה אותי על השפתיים, "מבטיחה, אימו'ש, אני אוהבת אותךְ" ועוד נשיקה תאוותנית נמרחה על שפתיי.

"אבל יש לי תנאי" אמרתי וראיתי את החיוך נמחק ופניה מִתְכַּרְכְּמִים, "שתרשי לי להשיב לךְ כגמולךְ" חייכתי אליה, "לא עכשיו, עכשיו אני הולכת לתקן בסיפור" התיישבתי במיטה וקמתי.

"אני מרשה" היא צעקה, "אימו'ש מתי שיבוא לךְ".

"יבוא לי, אל תדאגי, יבוא לי" ציחקקתי, נזכרת במשפט האלמותי של אורי זוהר ב'מציצים', ובלי להתלבש הלכתי עירומה לחדר עבודה שלי, יושבת שם כשיד שמאל בין רגליי, מלטפת לי את שפתיי הכוס המגורות, יד ימין מדלגת בין העכבר למקלדת, כותבת, מתקנת ויותר מזה משפרת, וכשסיימתי וקראתי מחדש לא היה לי ספק שהסצנה השתפרה משמעותית.

פתיחה ברגל ימין

רינה רצתה שנצא כבר ביום שבת למסע הצייד המשותף הראשון שלנו אבל לי היה איזה ארוע שלא יכולתי להתחמק ממנו אז היא יצאה לבד.

למחרת בבוקר נפגשנו במטבח ולפי הליכת הברווז בהריון המצחיקה שלה ידעתי בדיוק מה היא עשתה, או אם תרצו מה עשו לה, "בהסכמה מלאה?" חייכתי אליה.

"מה?" היא התממה.

"את יודעת, בּטוּכֶעס" חייכתי.

"כן" היא הסמיקה, "עשית את זה פעם?"

"עשיתי" חייכתי אליה, "אפילו יותר מפעם, לא מתה על זה אבל אין לי עם זה בעיה".

"גם עם אבא?" היא הפתיעה אותי.

"גם" ולדעתי הפעם אני זו שהסמקתי, אומנם אני לא מתלהבת מזה, זה קצת כואב ואחר כך שורף שם בפי הטבעת והולכים כמו שעכשיו היא הולכת, אבל בעלי אהב את זה ובכל יום הולדת שלו הייתי נותנת לו לעשות לי את זה, בונוס נוסף למתנה שהייתי קונה לו.

"אימו'ש, את יודעת מה חשבתי?"

"לא, אבל אני בטוחה שתכף אדע" ציחקקתי.

"חשבתי שאולי, בשביל פעם ראשונה אני אזמין שני חברים וארבעתנו נשחק פוקר, סטריפ-פוקר, אצלנו בבית, אם תראי שזה לא מתאים לךְ, זה יתן לךְ אפשרות לברוח".

היססתי, אני לא מחסידות הפוקר, את החוקים היבשים אני מכירה היטב, מכירה אפילו את הפלאש והסטרייט ומיקומם בהיררכיה ולא רק את הקומבינציות המוכרות, זוג, שלישיה, פול-האוס ורביעיה, אבל אין לי פרצוף פוקר ואני גם שקרנית די גרועה, רואים עלי ישר מתי יש לי יד טובה ומתי אני מבלפפת וחוץ מזה אין לי מזל ואני תמיד מקבלת קלפים גרועים אבל אחרי שרינה הסבירה לי קצת יותר על המשחק שנשחק הבנתי שזה רק המשחק המקדים, שהתפשטות בפומבי רק מגרה ומעוררת ושבעצם התחרות היא מי יהיה זה שיבחר עם מי הוא (או היא) רוצה לסיים את הלילה במיטה אז הסכמתי.

קבענו ליום חמישי כי למחרת לא עובדים. כשפעמון הדלת צלצל מהרתי לפתוח את הדלת ולרגע ראיתי כפול, "אימו'ש, תכירי, דן ורן, תאומים זהים" רינה מיהרה להציג אותם, כל כך דומים אחד לשני ואפילו מתלבשים אותו הדבר בדיוק, "זה עם הצלקת על המצח זה דן," היא כאילו ניסתה לעזור לי להבדיל בינם, "או אולי רן" ושלושתם צחקו, "מה שחשוב זה שהם זהים גם למטה" היא כאילו לחשה לי ושוב שלושתם צחקו, "זהים ושווים, מניסיון אישי" היא הוסיפה בלחש, "תכנסו," היא הזמינה אותם, "תכירו, זאת אימא שלי" הציגה אותי וראיתי את המבט המעריך ויחד עם זה הבוחן של שניהם, אין לי ספק שהערב אני המטרה שלהם, בטח עם מה שרינה התעקשה שאני אלבש, כמוה כמובן ועכשיו כבר הבנתי למה, חצאית מיני קצרה, חולצת כפתורים לבנה די שקופה, חוטיני וחזיה תואמים ושחורים, בניגוד לה שלבשה אדומים, ונעלי עקב סטילטו בצבע זהה, מדגישים עוד יותר את המילפית שבי או אם תרצו הכּוּסִית בלשונה "העדינה" של רינה.

שיחקנו טקסס-הולדם על ז'יטונים שאחד מהם הביא, הכלל פשוט, נגמרים הז'יטונים אז קונים חדשים בקופה תמורת בגד, המנצח הוא מי שנשאר (או אולי בכלל נשארת) לבוש אחרון והפרס למנצח הוא הזכות לבחור את מי הוא או היא רוצה כבן זוג למיטה. לרגע עבר בי רעד כשאחד הגברברים הציע להוסיף גם שמי שנשאר בלי בגדים וז'יטונים צריך לשבת עירום על כסא הבר שליד האי ברגליים מפושקות ומשם להמשיך להביט על המשחק בשולחן (שזה בעצם לתת לאלה שבשולחן להשקיף לפרטיים שלו) אבל כששלושתם התלהבו וכל המבטים הופנו אלי הסכמתי גם אני, הלילה זה הרי המבחן שלי שאני קולית ומה יותר קול מלזרום עם השִׁיגְעוֹנוֹת שלהם ואכן ראיתי את הלייק שרינה עשתה לי עם האגודל המונפת כשאמרתי או־קיי (K.O).

המזל שלי בפוקר לא השתנה, מהר מאד התחלתי להתפשט וראיתי את המבטים החמדניים של שני הגברברים הנשלחים אלי בכל בגד שירד. הייתי הראשונה שנשלחה לשבת על כסא הבר, הסמקתי, התיישבתי ופישקתי רגליים, אחד הגברברים שישב עם הגב אלי ביקש מרינה להתחלף והיא התחלפה ועכשיו המבטים של שניהם חרכו את הכוס החשוף שלי ולהפתעתי זה חירמן אותי ברמות, פעם ראשונה שאני יושבת ככה מול מישהו זר, מול בעלי ישבתי ככה בכמה הזדמנויות, ומסתבר שלדעת שמציצים לך מחרמן לא פחות מלהציץ.

המשחק המשיך, לא הרבה זמן אחרי גם רינה התיישבה על הכסא לידי, עירומה ופְּשׂוּקַת רגליים וכנראה שכבר בער להם, לגברברים, כי אחרי עוד תור או שניים אחד מהם הציע שישחקו על כל הקופה, הכל, בגדים שעדיין נשארו וכל הז'יטונים וזה מה שהם עשו, משחק אחד, מתח גבוהה והשלישיה של האחד ניצחה את הזוגיים של אחיו.

קודם הוא דרש ממנו שגם הוא יישב על כסא בר עירום ובפישוק ועכשיו יכולתי לראות בברור את זקפת האדירים שהתרוממה בין רגליו. "אני בוחר ב…" המנצח חייך ועצר שניה, בונה את המתח, "אני בוחר באימא" הוא הצביע עלי, מחייך מאוזן לאוזן, הושיט לי יד וברגע שקמתי אליו דחף יד אל בין רגליי, העמיס אותי על כתפו בסְחִיבַת פצוע קלסית ולקח אותי אל חדר השינה שלי.

"אימא'לה, בואי תמצצי לי, שלא יכאב לךְ" הוא ציחקק כשהוא מוריד את תחתוני הבוקסר שלו וחושף בפניי את הזין שלו, רינה צדקה גם לו הייתה זקפת אדירים כמו לאחיו. ירדתי על ברכיי ומצצתי לו, הרבה זמן לא מצצתי זין ועכשיו, כשהזין שלו מילא את פי וגרוני, נזכרתי כמה אהבתי למצוץ לבעלי.

לא מצצתי הרבה, לדעתי הוא ביקש ממני למצוץ רק כדי להרגיש שהוא שולט בי אבל באמת הוא כבר רצה להשחיל אותי, "אימא'לה, תשכבי על הגב ותפתחי רגליים" הוא חייך לעברי ואני נשכבתי כמו שביקש, פתחתי רחב את הרגליים והוא עלה ונשכב עלי, מוחץ אותי למזרון. "אימא'לה, אני הולך לזיין אותךְ" הוא לחש כשהוא מרים את אגנו ומכוון בידו את הזין אל בין שפתי הכוס שכאילו נפתחו מעצמם לעברו, "כן!" הוא גנח בהנאה כשדחף בתנועת אגן חזקה את כל הזין עמוק לכוס הכל כך  רטוב שלי, "כן, אני מזיין אותךְ" הוא התחיל לפמפם בהנאה.

לא הייתי צריכה הרבה כדי להגיע לאורגזמה הראשונה שלי, "כן, הנה, הנה!" גנחתי בקול מיוחם, "כן, תכניס לי, כן, חזק, כן, זיין את אימא'לה, כן, אימא'לה אוהבת חזק" התנשפתי, מרגישה איך הפיצוץ מגיע, "כן, הנה, אימא'לה גומרת, גומרת!" צרחתי, יודעת שהבת שלי שמעבר לקיר שומעת ולא היה אכפת לי, "כן" התנשפתי בהנאה אחרי שהאורגזמה המטלטלת נרגעה קצת והוא המשיך לזיין ומעבר לקיר שמעתי גם את רינה מודיעה על האורגזמה שלה ומה שלא חשבתי שיקרה קרה, לשמוע את רינה גומרת גירה אותי בטרוף ואורגזמה שניה התחילה להבנות בתוכי.

שלוש פעמים גמרתי לפני שגם הוא גמר, לפני שהוא שכב עלי בכל כובד משקלו, מוחץ אותי למזרון, תוקע את עצמו הכי עמוק שאפשר וממלא לי את הכּוס באותו נקטר גברי חמים שכבר הרבה זמן לא הרגשתי בתוכי, ושוב הבנתי עד כמה אני אוהב את זה, עד כמה אני אוהבת כשגומרים לי בפנים, כמה אני נהנית כשזרע גברי חמים וסמיך ממלא את תוכי.

"פעם אחת לא מספיקה לי" לחש לי הגברבר כשהוא שוכב על גבו לצידי ומסדר את נשימתו.

"פעם אחת לא מספיקה גם לי" ציחקקתי, "בוא, נעמיד לךָ אותו מחדש" משכתי אותו אחרי למקלחת הצמודה לחדר השינה שלי. לרגע נראה לי שהוא הופתע אבל שיתף פעולה ואז, מתחת למים, נצמדתי אליו מאחור ומחצתי את שדיי המלאים אל גבו, חיבקתי אותו, שפשפתי את ערוותי בישבנו המוצק והתחלתי לשפשף לו את הזין, להעמיד לו מחדש.

הגברבר שלח ידיים לאחור וליטף את פלחי ישבני, אחר כך הוא החדיר כף יד אחת בין ערוותי לישבנו והתחיל ללטף לי את שפתי הכוס שלי, מלטף וחודר, מפמפם ואני מגדילה את הפישוק שיהיה לו נוח. כשהתחיל לעמוד לו סובבתי אותו אלי, ירדתי על ברכיי והתחלתי למצוץ לו. "כן!" הוא גנח בהנאה נהנתני, "כן, תמשיכי" והחרמנות נשפכה מקולו והזין שלו הפך עוד יותר מוצק ומתוח, "אימא'לה, את מוצצת-על" הוא התנשף בקול זימתי, "אימא'לה, את רוצה גם?" הוא הפתיע אותי.

"רק אם אתה רוצה"

"אני רוצה" הוא משך אותי ורגע אחרי כבר כרע בין רגליי כשראשו צמוד לערוותי, משפשף לעצמו, ממשיך להעמיד עוד יותר את מה שעמד ממילא, והוא מפנק אותי, שולח אותי לגמירה הראשונה, אם תרצו הרביעית באותו ערב, אומנם גמירה קטנה אבל עדיין מספיק מפנקת ולא סיפרתי עליה, אולי התביישתי.

"בוא תזיין אותי" לחשתי לו בקול מגורה, "בוא, אימא'לה רוצה שתכניס לה ת'זין שלךָ" המשכתי באותו קול חרמני והוא קם והוביל אותי בידיו למיטה, ככה, עירומה ורטובה.

"אימא'לה, את כלבה מיוחמת שלי?" הוא לחש בקול מגורה.

"האו" שיחקתי את המשחק שלו עם נביחה מתפנקת

"אז אימא'לה, תעמדי כמו כלבה מיוחמת!".

מעבר לקיר שמעתי את רינה חוטפת, חריקות המיטה והגניחות וצווחות של אישה המקבלת את עונתה לא השאירו ספק שהוא מזיין אותה ושהיא נהנית וזה חירמן אותי אפילו יותר. נעמדתי על ארבע על שפת המיטה, הרגליים מפושקות וכפות הרגליים בולטות החוצה, התחת חשוף ואיתו גם אברי צניעותי הפרטיים והשדיים הגדולים תלויים תחתיי, מתנדנדים קלות בקצב נשימתי, "כן, ככה אני אוהב אותךְ אימא'לה" הוא נצמד אלי מאחור, מכוון בידו את זקפתו המתוחה אל בין שפתי הכוס הפתוחים לכבודו, "כן, את האימא הכי מילפית שזיינתי אי פעם" הוא לחש במין תאווה בלתי נשלטת, אחז חזק במותניי ובמכת אגן חזקה השחיל את עצמו לתוכי והתחיל לזיין.

"כן!" צווחתי, לא מאמינה שזה קורה לי, "כן, הנה! עכשיו! הנה! גומרת!" צווחתי כשעוד גמירה השתוללה בגופי, שולחת את אותם הזרמים המענגים היוצאים מהכוס לכיוון הפטמות הכל כך רגישות ובדרך עוברות בכל אֵיבָר בגופי, "כן, עוד, תן לי עוד" זֵרַזְתִּי אותו והוא הגביר את הקצב, "ככה?" הוא שאל ושמעתי את החיוך בקולו. "כן, ככה, חזק" צרחתי בקול, "כן, תגיד לי שאני מילפית, ספר לי מה אתה עושה לי" נזכרתי במילים הגסות שבעלי היה אומר לי תוך כדי ואני כל כך אהבתי לשמוע.

"את המילפית שלי" הוא התנשף, "את המילפית שאני מזיין"

"כן, תמשיך, מה עוד?"

"אני מזיין אותךְ" הוא הגביר את הקצב.

"כן, ביותר גַּס, ספר לי, ספר לי חזק, תצעק שהבת שלי תשמע" הוספתי למרות שהיה לי ברור שהיא שומעת את שנינו.

"בת שלה, אני מזיייין ת'אימא אימא שלךְ!" הוא צרח כשהוא מושך ושורק את המזיין וזה נשמע אפילו יותר גס, "אני תוקע ת'כוס-של-האימא-שלךְ" הוא המשיך והגביר את הקצב ואחרי רגע, כאילו כמו הד, שמענו את אחיו מהצד השני "אימא שלה, אני דופק את הבת שלךְ," בקול חזק וברור, "אני חוגג בפּוּת הרטוב והחם של הבת שלךְ, הנה, אני תוקע אותה, אימא'לה, הנה! הנה!! עכשיו! אני גומר לה בכּוס!!" ואליו הצטרף גם ה"כן" הכל כך זימתי ונהנתני של רינה שלי ו…גמרתי! כן שוב גמרתי, גמרתי והוא המשיך אבל היה לי ברור שגם הוא כבר בשיא ורגע אחרי הגיע ה"בת שלה!" שהוא צעק באקסטזה, "אני גומר בכּוּס-של-האימא-שלךְ! אני ממלא לה ת'טוּטָה בְּנֶקְטָר האלים שלי!" והרגשתי איך במטח אחר מטח הוא ממלא לי את הכוס באותו נוזל גברי חמים וסמיךְ.

שכבנו על הגב, מתנשפים בכבדות, היד שלו מונחת במין הבעת בעלות כזאת על הכוס הרטוב שלי, כאילו אומרת 'הערב זה שלי!', הכוס הרטוב מקוקטייל מיצי תאוותנו המשותפת שטיפות מאותו קוקטייל גלשו ונזלו ממנו על הירך הפנימי שלי ומשם למיטה, נושרים על הסדין הלבן ומַכְתִים אותו בחתימתנו המשותפת, והיד שלי משפשפת לו שוב, אומנם אני לא אומרת במילים אבל אני לא משאירה ספק שגם פעם שניה לא הספיקה לי ואני רוצה גם שלישית ואולי גם היד שלו המונחת על הכוס שלי רמזה על אותו הדבר, בעצם יותר מרמזה, ליטפה את שפתי הכוס, עודדה אותי להמשיך.

גם מצידו השני של הקיר השתררה דממה, גם שם הם גמרו, לפנינו. דפיקה בדלת הקפיצה אותי "אח שלי," שמעתי את אחיו מעבר לדלת, "אכפת לךָ שנתחלף קצת?"

"אכפת לךְ?" הוא הסתובב לעברי, רציני, ושאל בלחש.

"בא לךָ לרכב על הבּת שלי" חייכתי אליו.

"כן, בּא לי, בּא לךְ שאחי ירכּב קצת עליךְ?" כמו יהודי טוב הוא ענה בשאלה משלו.

"בא לי".

"בסדר" הוא צעק לעבר הדלת והיא נפתחה ולהפתעתי גם רינה עמדה שם, שניהם עירומים, "אבל יש לי תנאי" היא התערבה בשיחה, "שנעשה את זה יחד, אני ואימא שוכבות זו לצד זו על המיטה".

ראיתי אותם מביטים זה בזה ומחייכים, חיוך זימתי כזה, "מקובל" הם ענו יחד, טוב, אחים תאומים זהים, "אבל קודם תעמידו לנו אותם" האח הוסיף והצביע על הזין שלו שעמד אבל עדיין לא מספיק וגם לשני היה צריך עוד קצת שיפצור, אולי הם קיוו ששוב נמצוץ להם אבל לי היה רעיון אחר, רעיון שאף פעם לא נכשל עם בעלי, "בוא" נשכבתי על הגב, "תשב לי על הבטן ותניח את הזין שלךָ כאן" הצבעתי על העמק שבין שדיי העסיסיים וברגע שהוא שם עטפתי אותו עם שדיי הגדולים "ועכשיו תשתפשף" וכשרינה נשכבה לצידי היא אפילו לא הייתה צריכה להסביר לה, הוא התיישב, הניח, נתן לה לעטוף והתחיל להשתפשף.

רגע ארוך הם השתפשפו לנו בין השדיים, האח שזיין את רינה בין השדיים שלי והאח שזיין אותי בין השדיים שלה, וזה עבד, הרגשתי איך הזין שלו מתעבה ונמתח, הולך ומתקשה. האחים השתפשפו בהנאה, "אח'שלי, שווה האימא הזאת" זה שהשתפשף בין שדיי חייך לעבר אחיו והם עשו היי-פייב, הצמידו את כף היד שלהם לכף ידו של האחר כששתיהן מורמות למעלה בקול מחיאה חזקה, "זה עוד כלום, חכה עד שתשחיל אותה" אחיו ציחקק חזרה, "מילפית פירסט-קלאס (First Class)".

"ומה אני?" רינה שאלה בקול כאילו נעלב.

"את זיון פירסט-קלאס" האח שהשתפשף בין שדיי מיהר לענות, "אני מוכן" הוא פנה לאחיו, "גם אני" הודיע אחיו ושניהם נשכבו עלינו, מתכוננים, מכוונים.

הרגשתי את עטרת הזין שלו נושקת לשפתי הכוס שלי ועוצרת ובמין תנועה אינסטינקטיבית עצמתי עיניים ואחזתי חזק בכף ידה של הבת שלי ששכבה לצידי, "שלוש, שתיים, אחת" אחד האחים ציחקק ובאחת הרגשתי איך אני נֶחְדֶּרֶת, איך הזין שלו ננעץ עמוק בכּוּס שלי ולפי הגניחה והרעד בכף ידה של רינה האחוזה בידי הבנתי שגם היא נֶחְדְּרָה, גם אותה השחילו, כמוני, ואז שניהם התחילו לפמפם אותנו.

אני חושבת שרינה עשתה בחוכמה כשהתנתה את ההחלפות בזיון משותף, אם היה לי קודם חשש לעשות את זה יחד איתה באותה חדר, בטח באותה המיטה, עכשיו הוא התפוגג לו, העיניים שלי היו עדיין עצומות אבל הידיעה שזה שזיין אותי רק לפני רגע רוכב על הבת שלי, כאן לידי, עשה לי את זה, חירמן אותי ברמות, "אימא'לה, תפתחי עיניים, אני רוצה שתראי איך אני מזיין אותךְ" הגברבר שמעלי לחש לי, "ואני רוצה שתראי איך אני דופק את הבת שלךְ" אחיו הוסיף עקיצה משלו ואני פתחתי, קודם מביטה בו, בגברבר ששוכב עלי ומזיין אותי ואז הפנתי אותו לכיוונה של רינה שחייכה אלי, "אני אוהבת אותךְ אימו'ש" היא אמרה לי בתנועות שפתיים בלבד, בלי קול, "גם אני" עניתי לה וחזרתי להביט בגברבר שלי, "כן, זיין אותי, זיין אותי חזק" חיבקתי אותו ברגליי, נועלת את עקביי על ישבנו ולוחצת, מאותת לו להכנס אפילו יותר עמוק בתוכי, "כן, הנה, הנה! גומרת!" שמעתי את רינה לצידי וזה כל מה שהייתי צריכה כדי לגמור בגדול, "כן, גם אני, כן, הנה! הנה! גומרת!!" צרחתי וראיתי את חיוך הגאווה נמרח על פניו של הגברבר שמעליי.

גמרתי עוד פעם לפני שהגברבר הזריע אותי, ירה את מיליוני זרעוניו עמוק בתוכי למסע מיותר וחסר סיכוי, בגילי כבר הפסקתי לקבל מחזור. רינה הצליחה יותר וגמרה עוד פעמיים לפני שגם בה גמרו, גם אצלה מיליוני הזרעונים יצאו למסע חסר סיכוי כי ידעתי שהיא לוקחת גלולות.

הגברברים עוד ניסו להמשיך, רצו לנסות להעמיד מחדש, אבל רינה הודיעה להם שזהו, תם הטקס, ואחרי שהם התלבשו ואנחנו לבשנו חלוק ליווינו אותם אל הדלת ושוב הם ניסו לקבוע עוד פגישה שכזאת ושוב רינה הסבירה להם בנימוס תקיף ש"אם יבוא לנו שוב אני יודעת איך להשיג אתכם" או כמו שאומרים Don't call us we call you.

אחרי שהם הלכו הכנתי לנו שוקו עם מרשמלו וישבנו במטבח ושתינו. "נו?" רינה שאלה אותי עם חיוך אחרי לגימה ארוכה מהשוקו החם, "התאים לךְ?".

"התאים לי מאד" חייכתי אליה חזרה.

"ותירצי עוד?"

"ברור"

"הפעם מסע צייד אמיתי"

"רק תודיעי לי מתי ואיפה ואני מתייצבת".

עד סוף השוקו שתקנו. "אימו'ש, אני יכולה לבקש ממך משהו?" רינה שאלה אותי כשסיימנו.

"עד חצי המלכות" ציחקקתי.

"אני יכולה לישון איתךְ היום, כמו פעם, כמו שהייתי קטנה ואבא נסע לביזנס בחו"ל?".

"את יכולה" גחנתי ונישקתי אותה על הלחי, נשיקה של אימא לבת, "אבל לישון! מחר בבוקר יש לי אימון במכון"

"לישון" היא סימנה באצבעותיה את שבועת הצופים אבל בסוף ישנו עירומות וצמודות, שכבנו כפיות, השדיים שלי נמחצים לה לגב, הערווה הרטובה שלי צמודה לה לישבן ואני מחבקת אותה וחופנת את השד שלה וככה נרדמתי.

הולכת לספר לו.

כשהתעוררתי רינה ישנה עדיין, שוכבת מעורסלת כמו תינוקת וחיוך מאושר על פניה. קמתי בשקט כדי לא להעיר אותה ויצאתי למכון הכושר. זייפתי באימון. יורי, מאמן הכושר האישי שלי, לא עשה לי הנחות למרות שלדעתי הוא זיהה שבלילה הייתה לי פעילות, גוער בי ללא הפסקה ודורש שאבצע שוב ושוב עד שהיה מרוצה.

משם ניגשתי לרִיבָּר (rebar), הזמנתי שוט עשב חיטה ששתיתי על המקום ומשקה סופר פוד וחלבון שלקחתי איתי לבית הקברות, ושם, כשאני יושבת על המצבה של בעלי, שתיתי ו"דיברתי" איתו.

זאת לא הפעם הראשונה שאני באה לפה לדבר איתו, בעצם לספר לו, אני יודעת שהוא לא שומע ועדיין אני מספרת לו הכול, את הסודות הכי כמוסים שלי, אני לא יודעת למה אבל תמיד זה עוזר לי וגם הפעם סיפרתי לו על מה שהיה בלילה, על שני הגברברים שרכבו עלי ועל רינה, הבת שלו, ומה בדיוק הם עשו לנו, אומנם אמרתי לרינה שאני מסכימה אבל בבוקר היו לי שוב פיקפוקים ועכשיו, אחרי ש"דיברתי" איתו פתאום היה נדמה לי שהוא לוחש לי "מונאמור (Mon amour)," ככה הוא היה קורא לי כשעשינו אהבה ואחרי ביקורת טובה שקיבלתי על ספר או תמונה, "זה בסדר, תמשיכי, תמשיכי" וכל הפיקפוקים פרחו ונגוזו והיה לי ברור שאני ממשיכה.

כשחזרתי הביתה רינה לא הייתה אז נכנסתי לחדר העבודה, סגרתי את הדלת, התפשטתי, הורדתי הכל, גם את התכשיטים, ולבושה רק בבושם שלי ציירתי, ציירתי את ליל אמש, ציירתי אותי ואת רינה שוכבות על המיטה והגברברים מזיינים אותנו והציור כאילו נשפך ממני אל בד הקנבס המתוח, טשטשתי את הפנים, שלא יזהו, טשטשתי את הפרטיים שם בין הרגליים, רציתי ארוטיקה ולא פורנו, משחתי את הצבעים במהירות, לרגע עוצרת, מביטה מרחוק וחוזרת לתקן (אם צריך) ולהמשיך. הזמן רץ מהר כשנהנים ואני נהניתי, אני לא בטוחה שאני אַרְאֶה את התמונה למישהו, חוץ מרינה כמובן, ובטח לא לסוכנת שלי שמייד הדולרים ירוצו לה מול העיניים וכמו תמיד תצליח לשכנע אותי למכור, לא הרגשתי שבחוץ כבר החשיך עד שרינה דפקה בדלת והודיעה שאבוא כי האוכל מוכן.

בדרך כלל בארוחת ערב שבת אוכלים דגים ובשר אבל לנו רינה הכינה סלט קיסר עם הרבה חסה, צלפים וביצה עלומה, היא החליטה שהיא צריכה להוריד עוד ארבעה קילוגרמים עודפים ואני הצטרפתי, גם לי יש קילו או שנים מיותרים.

אכלנו בשתיקה ושתינו יין לבן, שרדונה קר. "ביקרת את אבא?" רינה הפסיקה פתאום לאכול ושאלה.

"כן", עניתי, היא יודעת על המנהג הזה שלי לעלות לקבר ולהתייעץ איתו כי סיפרתי לה.

"וסיפרת לו?".

"סיפרתי".

"גם על אתמול?".

"גם על אתמול".

"ומה הוא אמר?" היא ציחקקה קצת במבוכה.

"שהוא שמח שחזרתי לחיות ושמבחינתו זה בסדר, ושאם זה עושה לי טוב שאמשיךְ".

"ואת ממשיכה?".

"אמרתי לך כבר, כן"

"אז למה שאלת אותו?"

"ליתר בטחון, לא רציתי להרגיז אותו".

"לאפיפיור אסור לזיין אבל ליתר בטחון אלוהים נתן לו זין" היא מילמלה לעצמה והמשיכה לאכול.

כשגמרנו לאכול ולפנות למדיח עשיתי לנו חליטת צמחים ועברנו לסלון. ישבנו שתינו על הספה, נוגעות באקראי, נגיעות סתמיות, מקריות וחסרות מטרה. "מאיפה את מכירה אותם" חקרתי אותה.

"את רן ודן? דן לומד איתי באוניברסיטה" היא חייכה, "זוכרת ששאלת אותי אם עשיתי את זה בהסכמה מלאה? את יודעת, כשהלכתי כמו דֶּבָּה, אז זה היו הם, שכבתי עם שניהם יחד, עשו לי DP, חדירה כפולה," היא ציחקקה במבוכה, "ושניהם התעקשו להכנס לי שם מאחורה, לא ביחד כמובן, קודם אחד אחר כך השני, לא יודעת מי ביניהם היה ראשון אבל מה זה חשוב?" היא שוב ציחקקה במבוכה, "עשית את זה פעם? את יודעת, DP, במנוש ובטוכעס בו זמנית?".

רציתי להגיד לה שזה לא עניינה אבל לא אמרתי, אחרי שהיא מספרת לי בכזאת פתיחות לא יאה לענות לה ככה, "כן, עשיתי, אפילו יותר מפעם אחת בעצם ככה אבא שלך ואני התחלנו, שיחקנו אמת-או-חובה, באחת הפעמים שבחרתי חובה החברה הכי טובה שלי שלחה אותו לתקוע אותי שם, בטוכעס ואחר כך הכל כבר היסטוריה ו…" שוב היססתי לרגע אם להמשיך ולחשוף והמשכתי, "אחר כך היינו עושים את זה לפחות פעם בשנה, ביום הולדת שלו, זו הייתה מתנת יום הולדת האהובה עליו, כל יום הולדת הייתי נותנת לו לעשות אותי שם בטוכעס, בונוס נוסף למתנה שהיית רואה" ציחקקתי במבוכה.

שוב שתקנו, שותות מחליטת הצמחים החמה. "מתי את רוצה שנצא לדוג?" הפעם הייתי אני ששברתי שתיקה.

"ביום חמישי, הכי טוב ביום חמישי, אפשר עד מאוחר כי למחרת לא עובדים".

אני לא יודעת מה גירה אותי יותר, השיחה שלנו או אולי דווקא הנגיעות המקריות האלה ללא כוונת זדון, אבל הרגשתי שאני מתגרה, שהפטמות שלי הופכות רגישות ונוקשות ושהכּוּס שלי הופך רטוב יותר ויותר, "עכשיו בא לי" חייכתי אליה.

"מה? מה בא לךְ?" היא שאלה בקול לא מבין.

"מה שאמרתי לך שיבוא לי, להשיב לך כגמולךְ"

"אימו'ש, זה בסדר, את לא חייבת"

"אני לא חייבת, אני רוצה" עניתי את התשובה המתבקשת, "תחליטי איפה, כאן או במיטה?"

"במיטה" ואחרי שניה הוסיפה, "במיטה שלי".

התחלנו להתפשט עוד בדרך, "בואי אימו'ש, נראה מה את יודעת" היא ציחקקה כשנשכבה על המיטה ופישקה את רגליה.

"מזהירה אותך מראש, אני לא טובה כמוךְ" נעמדתי על ארבע בין רגליה, משקיפה על הכוס של הבת שלי מקרוב.

"אימו'ש, הסוד זה לעשות לי מה שהיית רוצה שיעשו לךְ" ואני בתגובה גחנתי ונישקתי את שפתי הכוס שלה, "אימא'לה" היא גנחה בהפתעה, גניחה נהנתנית כזאת ופתאום אימא'לה קיבל פה משמעות מיוחדת.

נישקתי שוב, שפתי הכוס שלה כאילו נפתחו לכבודי, מזמינות, אז העברתי את קצה הלשון לאורך החריץ הוורוד הרטוב, בהתחלה בעדינות, מעבר מרפרף כזה והרגשתי את הרעד העובר בגופה ואת האגן המתרומם כאילו אומר 'יותר'. העברתי שוב, הפעם עמוק יותר, נוגעת ברטוב וטועמת את טעמה, את אותו צוף נשי הממלא את הכּוּס שלה ועוד גניחת הנאה קולנית נפלטה מפיה. "כן!" היא צרחה כשבליקוק הבא ממש דחפתי את קצה הלשון פנימי, "כן, תמשיכי, תמשיכי" היא צרחה, מתחננת, ואני המשכתי, מלקקת ושומעת את גניחות הנאה שלה ואז הגמירה הראשונה הגיעה, "אימו'ש, כן, כן! הנה! גומרת!!" היא צרחה באקסטזה, שולחת ידיים לצדדים ותופסת חזק בסדין, "כן, עוד, עוד" היא התנשפה והפעם נשכבתי על המיטה בין רגליה, הצמדתי חזק את הפנים לערווה, הרחתי את אותו ריח של אישה מיוחמת שהרגע גמרה, דחפתי עמוק את הלשון והתחלתי לחפש את ענבל תענוגותיה, חיפשתי, מצאתי והתחלתי להכות בו, לתופף עליו עם הלשון, למצוץ לה אותו וגם הגמירה השניה לא אחרה להגיע, חזקה ומטלטלת אפילו יותר מהקודמת.

"רגע!" היא התנשפה בכבדות ואני חזרתי לאותו ליקוק עדין מלווה בנשיקות על השפתיים הנפוחות, שומרת אותה על אש קטנה כמו שבעלי היה אוהב לקרוא לאותו ליטוף כוס עדין עם האצבע שהיה מלטף אותי כשהיה שוכב לצידי ומתכונן לסיבוב הבא, "אימו'ש, רק שתדאי שאת אלופה" היא התנשפה, "השבת לי כגמולי ומעבר לזה ועכשיו אני רוצה גם" ורגע אחרי כבר היינו ב-69 נשי מפנק, משחקות פינג-פונג בלי מטקות וכדור, פעם היא גומרת ופעם אני, ושוב היא ושוב אני, לא ספרתי כמה אבל זה היה הרבה עד שאחרי עוד גמירה מפנקת הרגשתי איך הלב שלי דופק על 200 ואני מתנשפת בקול ו…"זהו, נכנעת, ניצחת, אני מתה, אין לי אוויר" נשכבתי על הגב פשוקת אברים והיא רק חייכה, גחנה מעליי ונישקה אותי על השפתיים, נשיקת אוהבים, לא נשיקת אימא ובת, "אני מביאה לך מים" היא קמה והלכה למטבח.

"אימו'ש, אני רוצה לתת לך משהו" רינה אמרה לי כשגמרתי לשתות, ניגשה והוציאה חבילה מהמזוודה שבארון שלה, "זה המאמא-סאן נתנה לי כששמעה שאני הולכת ללמוד באוניברסיטה," היא פתחה את הקופסה ולהפתעתי היה בה פרפר אהבה רוטט עם שלט ורצועות, "היא אמרה לי שבכל פעם שאני ארגיש תקועה ולא מתקדמת אני אלבש ואפעיל וזה יפרוץ לי את הדרך אז אני חושבת שעכשיו את צריכה את זה יותר ממני" וידעתי למה היא מתכוונת, קודם סיפרתי לה על  הספר שאני תקועה ולא מצליחה להתקדם, "אימו'ש, אל תתבישי, אני ניסיתי ולי זה הצליח" היא חייכה והסמיקה.

אותו לילה ישנתי במיטה של הבת שלי, איתה, כפיות, רק שהפעם היא הייתה זו ששכבה כששדיה נמחצים לגבי והמפשעה שלה משתפשפת קלות בישבני והיא גם זאת שחיבקה אותי וחפנה את הציצי שלי ותאמינו לי, הרבה זמן לא ישנתי טוב כמו באותו הלילה.

התעוררתי מאוחר, רינה, הבת שלי, כבר יצאה לאוניברסיטה, סחטתי לי מיץ אשכוליות ושתיתי, נכנסתי לחדר העבודה שלי, בלב פיקפקתי ביעילות הפרפר, מה הקשר? אבל החלטתי לנסות, התפשטתי, הצמדתי אותו לעצמי, הפעלתי ו…קסם! פתאום הכל התבהר לי, מחסומים נפלו וידעתי בדיוק מה הכיוון, התחלתי להקליד במהירות אותיות שהפכו למילים, ומילים שהתגבשו למשפטים והמשפטים התרחבו לפרקים ו…שלושה ימים עבדתי רצוף, מפסיקה רק לפיפי ואוכל וחוזרת לכתוב, גם בלילה, לילה אחד לא ישנתי ובשני רק שעתיים, וביום רביעי בערב היה לי ספר מוכן, נכון, רק טיוטה ראשונה שצריכה עריכה, ושלחתי אותה לעורכת שלי בצרוף הערה "מקווה שתאהבי", התרחצתי ועוד לפני ששמתי את הראש על הכר כבר נרדמתי.

כשהתעוררתי, קצת מאוחר מהרגיל, חיכה לי מייל חוזר מהעורכת שלי. קודם כול הופתעתי מהשעה שהיא שלחה את המייל, ארבע בבוקר, ואחר כך מהתוכן, "זה לא חוקי! פעמיים גמרתי תוך כדי הקריאה, יש עוד מה לעבוד אבל יש לךְ רב מכר! נ.ב גם בעלי מודה לךְ, כשסיימתי הייתי כל כך מיוחמת שאנסתי אותו 😊😊😊"

לחלק שני >>>>>

[i]     דֵּפִיבְּרִילָטוֹר, או בעברית מַפְעֵם, הוא מכשיר המחזיר קצב לב לפעולה סדירה על ידי מתן שוק חשמלי ללב.

[ii] Mother I Like (2) Fuck   :   M.I.L.F

[iii]   ילד גדול : פצצת האטום שהוטלה על הירושימה

2 מחשבות על “גם אני הייתי כזאת – 1. אימא ובת.”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)