מאת: נאבקת בתשוקה היה זה יום חמישי בצהריים. החום הירושלמי התגנב גם לתוך האוטובוס הממוזג למחצה, והתחנה במרכז העיר הייתה צפופה מהרגיל. שמואל נכנס מהדלת האחורית, תיק תפילין בידו, מבטו נמוך כדרכו. כל המקומות היו תפוסים. הוא תפס עמידה ליד המדרגות האחוריות, בין נשים, ילדים, חבילות קניות ומבטים כבדים. היא עלתה בתחנה שאחריה. אישה עטופה … להמשך קריאה
סיפור מאת הכהן הגעתי לכתובת שהיא שלחה לי, ההוראות היו פשוטות כמעט כמו תמיד… כתובת שעה והוראות … תתפשטי זונה שימי כיסוי עיניים תחכי לי על שש במיטה, תחת למעלה ראש למטה, מפתח במקום, פותח חדר אירוח לפי שעה, קלאסי לא זול מידי ולר יקר, מתפשט זריז, בגדים מקופלים על השולחן, כמו שהמאדאם אוהבת. … להמשך קריאה
מאת דרקון כחול לתחילת הסיפור, חלק ב אלון יצא מחדר השירותים ופנה אל מסדרון הצדדי שיוביל אותו בחזרה לאולם התצוגה כאשר ראשו עדיין מסוחרר מהסרטון שראה לפני מספר דקות. הוא נכנס אל אולם התצוגה הגדול ומן העבר השני באיזור דלפק הקבלה הוא רואה את אשתו רונית מתקדמת לעברו במהירות, חיוך גדול על פניה וידה הימנית … להמשך קריאה
מאת דרקון כחול לתחילת הסיפור כשבועיים מאוחר יותר, ביום ראשון, אלון מתעורר בבהלה בשעה שמונה. הוא ורונית שכחו להפעיל את השעון המעורר והם כבר אמורים להיות בעבודה. "רונית קומי אנחנו מאחרים!" הוא זועק. "מה? מה השעה?" רונית אומרת בקול עייף, "השעה שמונה, לא התעוררנו בזמן" הוא שב ואומר. רונית מתרוממת לתנוחת ישיבה, מביטה בו במבט … להמשך קריאה
סיפור מאת דרקון כחול אלון נכנס לביתו לאחר עוד יום עבודה בסוכנות הרכב. זה היה יום חמישי ובימי שלישי וחמישי אלון מסיים את העבודה מוקדם, כשעתיים לפני רונית אשתו, ומכין לשניהם ארוחת ערב. המנהג הזה התחיל לפני כשנה, זמן קצר אחרי שאלון התחיל לעבוד בסוכנות הרכב בה אשתו עובדת כסמנכ"לית. לאחר למעלה משנה של חיפוש … להמשך קריאה
מאת : chhaintus צלצלתי בפעמון הדלת בדיוק בשעה 11:00 כמו שקבענו, וכמו תמיד הייתי דרוך אם היא תפתח מיד או שאתייבש בחוץ. אשדוד, עוד ממשיכים לבנות כאן בנינים גבוהים עם לובי ותקרה גבוהה, יש נוף לים רק אם אתה עומד על קצות האצבעות ומותח צוואר מקצה המרפסת. עם פחד גבהים כמו שלי – אף פעם … להמשך קריאה