למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. פרולוג עמדתי בין … להמשך קריאה
לחלק א' , לחלק ב' מיקי ודרסי שכבו מתנשפים בתנוחת כפיות על המיטה. שניהם חוו כרגע גמירה עילאית – אבל הסיבה לכך הייתה שונה. דרסי התרגשה מהחייתיות המתפרצת של מיקי. בדרך כלל מיקי היה מאהב מאוד עדין, רך ומלטף. הפעם הוא היה אגרסיבי, נחוש ועוצמתי. הוא לפת אותה חזק במותניים בעודו חודר אותה מאחורה בתנועות קצרות, … להמשך קריאה
(זהו סיפור שמיועד להיקרא ביד אחת. זו היד שמחזיקה במסך. האצבע שגוללת להמשך. לא למהר. לאט… לקרוא. לחשוב. הוא מיועד לדמיונם של הקוראים. ושל השומעים, איבר המין החשוב ביותר. הסיפור מחבר בינם. בין איברי המין האלה. באמצעות היד השניה. אפשר לקרוא לבד. עם מוזיקה שקטה. ללא מילים.רק צלילים. שלא יפריעו. המילים. אפשר לשתות איתו. אפשר … להמשך קריאה
בכל יום שלישי הן נפגשות. רק שתיהן. בלי כל החברות האחרות. בלי הגברים. רק לעצמן. מירב ומיטל. מירב ומיטל. M&M. שתי סוכריות צבעוניות ממולאות שוקולד מתוק… קפה ומאפה ועוד… בלי חשבון. יין. איזה קוקטייל… לפעמים בחוץ לפעמים על הדק בחצר של אחת המשפחות. מול הבריכה הקטנה. השקט השזוף שלהן. תמיד כשהן לבד. כשיש להן … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ד'. מיקי התעורר למשמע צלצול פעמון ההתראה על חבל החכות. הוא התסכל לימינו וראה את דרסי, לבושה במכנסי השלג והמגפיים עוטה עליה את המעיל. "תישאר", היא אמרה לו. "אני אלך לבדוק מה תפסנו. זה כנראה דג גדול, או מאוד אקטיבי, כי הוא גורם לפעמון להתנודד בעוצמה רבה", היא הוסיפה. מיקי רצה לצאת גם … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ה'. המויר' (The Moir), הפאב המקומי של הכפר היה כל מה שאפשר לצפות מפאב כפרי קטן בעומק ההרים. זה היה חלל אפלולי וכהה, עם מספר שולחנות במרכזו ושתי שורות תאי ישיבה, אחת מכל צד שלו, ובקצה המרוחק שלהם דלפק עץ גדול, כהה ורחב. על הקירות היה תלוי מבחר אקלקטי של מזכרות ספורט, חפצי … להמשך קריאה