ביום שישי השני של השנת הלימודים בתיכון שלנו יש רק משמעות אחת – פוטבול. זהו המשחק הביתי הראשון שלנו. האורות המהבהבים המאירים את המגרש מעניקים לי תחושת עוצמה. הקהל משמיע את קולו כאשר אני משליך את הכדור לכיוון הטאץ' דאון וזה גורם לי להרגיש בלתי מובס. זו תחושה בלתי ניתן לתיאור, במקביל לכך אני הופך … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ד'. מיקי התעורר למשמע צלצול פעמון ההתראה על חבל החכות. הוא התסכל לימינו וראה את דרסי, לבושה במכנסי השלג והמגפיים עוטה עליה את המעיל. "תישאר", היא אמרה לו. "אני אלך לבדוק מה תפסנו. זה כנראה דג גדול, או מאוד אקטיבי, כי הוא גורם לפעמון להתנודד בעוצמה רבה", היא הוסיפה. מיקי רצה לצאת גם … להמשך קריאה
יש שירים שמזכירים לי דברים. שיר שמזכיר טירונות. שיר שמזכיר חתונה ושיר לויה. ושירים שמזכירים אהבות, אהבות נכזבות ואהבות נשכחות. אחד מהם מזכיר לי את זו שאמרה לי שהוא מזכיר לה אותי כל פעם שהוא מתנגן. היא אמרה זאת ברגע של כעס. ואני, באופן בלתי רצוני מודה בכך ברגשות מעורבים. בשיר הנדון, Cheap Wine and … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ד' הלילה חלף ללא ניסיונות זימה נוספים מצד מיקי, וללא אירועי אלימות בלתי-מודעת מצד דרסי. לילה אפל וקר שנגמר בזריחה מאוחרת, איטית ומהוססת מעבר לפסגות ההרים וצמרות העצים שבעמק. תחושת ליטוף וערסול העירה את מיקי משנתו. תחושה רטובה ומעוררת שהקפיצה את זקפת הבוקר שלו וצרבה בקצה כיפתו. לקח לו עוד רגע להתעשת לפני … להמשך קריאה
למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. פרולוג קוראים לי … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור, לחלק שני יום ההולדת של מיכל נשאר כמו כתם קטן ומעיק, ככה לפחות מוטי הרגיש כל פעם שהוא נזכר בזה. איך הוא לא נתן לעצמו לגמור כמו שרצה, כמו שחלם. ואיך הוא מעז לדבר על חלומות ולתת לה מילים באוויר, כשהוא יודע שהוא רחוק מלהגשים את הדברים שלו. הנחמה היחידה שלו, היא … להמשך קריאה