סנגוריה לא ציבורית
סגרתי בעייפות את תיק המסמכים והבטתי למשך חצי דקה נוספת בקיר, מבלי להוציא הגה, הרגשתי שאין לי כוח יותר לכלום. 'למה?, למה הלכתי ללמוד עריכת-דין?, מי לעזאזל אמר שתמיד צריך לעשות, מה שההורים רוצים?'. בכל השירות המסריח שלי בצבא, (תותחנים, במידה ששאלתם), רק חשבתי על איך אני מסיים ומתחיל לקרוע את החיים. דמיינתי טיולים, בחורות, … להמשך קריאה סנגוריה לא ציבורית