דרדסית

לתחילת הסיפור, לחלק שני, לחלק שלישי מיכל התעוררה כשהשמש עדיין לא הגיעה לחצי כדור הארץ שלה, ירח גדול הביט בה מחייך, מאיר בדרכו על המיטה הסתורה שלה. היא גיששה בידיה אחרי מוטי, נזכרת בריח שלו, בידיים שלו שעיסו את גופה, שחקרו כל פיסת עור חשופה, וחשפו את מה שהיה נסתר. היא יכלה להריח אותו, ממש … להמשך קריאה

לתחילת הסיפור, לחלק שני   יום ההולדת של מיכל נשאר כמו כתם קטן ומעיק, ככה לפחות מוטי הרגיש כל פעם שהוא נזכר בזה. איך הוא לא נתן לעצמו לגמור כמו שרצה, כמו שחלם. ואיך הוא מעז לדבר על חלומות ולתת לה מילים באוויר, כשהוא יודע שהוא רחוק מלהגשים את הדברים שלו. הנחמה היחידה שלו, היא … להמשך קריאה

לתחילת הסיפור     מוטי ישב על הספה, בוהה במכשיר המרצד מולו. התמונות והקולות התערבבו לו יחד, הוא לא באמת הקשיב להם. מבט חטוף מדי פעם אל הנייד הבהיר לו שהזמן לא באמת זז. ובאותה נשימה הוא גם הבין שמיכל לא שלחה לו עדיין תשובה להודעה ששלח לה לפני כמה שעות. הוא חיכה. חיכה כמו … להמשך קריאה

מיכל העיפה מבט אחרון על החדר. המיטה הסתורה, המצעים המבולגנים, כוסות היין שעמדו על השידה הקטנה, כל אלה העידו על הלילה שעבר פה. יש לה הרגל שכזה, לסדר אחריה את חדר המלון בו היא ישנה, ספק ניסיון להסתיר מעט את חייה מהסדרנית שתכף תכנס ותעיף את הריחות המתוקים, את הזכרונות הטובים, הישר לסל הכביסה הגדול. … להמשך קריאה

לאה סדרה את הכסאות סביב השולחן. הסוכה שלהם תמיד מלאה באורחים, כולם שמעו על הסוכה המיוחדת של אמא שלה. אבל היום זה יום מרגש עבורה, היום השוויגער שלה לעתיד מגיעה אליהם לביקור. חצי ביקור נימוסים, וחצי בדיקת השטח, הסביבה של הכלה המיועדת. היא מחכה לראות את המתנה שהיא תקבל, מאמינה שזה יהיה תכשיט יפה, לפחות … להמשך קריאה