60 יום ללא אורגזמה

סינגל שייקר מחליטה להתנזר למשך 60 יום

1.

כל היום בעבודה הדחקתי את זה ורציתי שזה יבוא לי בטבעיות. כאילו שזה הדבר הכי שגרתי בשבילי, לצאת מהעבודה לכיוון הבית ולעצור במכון הקעקועים.
כשנכנסתי למקום הדופק שלי הרקיע לשחקים ולא האמנתי שאני שם.
הפירסר היה סבלני והרגיע אותי, נתן לי את הזמן להתלבט ואחרי שהחלטתי שאני הולכת על זה הוא הלך לסדר את החדר.
המתנתי כמה דקות והלכתי אחריו לחדר.
הקשבתי להוראותיו ונשכבתי על המיטה.
הוא הכין את הציוד שלו והורה לי לי להוריד תחתונים.
הורדתי את התחתונים ופישקתי את רגלי כמו ילדה ממושמעת וחיכיתי שיתחיל לעבוד.
חששתי מהכאב וניסיתי לדמיין איך זה ירגיש.
הוא פישק את שפתי ושירטט על איברי הרגיש סימן כדי למקם נכון את התכשיט ואז תפס את העור הרגיש עם המכשיר היעודי והחדיר את המחט.
גנחתי בפראות מכאב ושחרור של המתח שהצטבר לו בראשי כל היום. כל היום  המחשבות על עשית העגיל העסיקה אותי בעבודה וזה הטריף אותי מפחד וחרמנות בו זמנית.
שכבתי עוד עם רגליים מפושקות כשהוא סיים להבריג את העגיל והסדרתי את נשימתי.
כשסיים הסביר לי איך לטפל בעגיל, איך לשטוף ואז הוא בישר לי שאסור לי לגעת באזור בחודשיים הקרובים.
הסתכלתי עליו בתדהמה ושאלתי אותו אם הוא מתכוון להתנזרות.
הוא צחק ואמר שאני יכולה לשכוח מסקס בחודשיים הקרובים.
המשכתי להסתכל עליו המומה וכמעט שבכיתי  כשאמרתי לו שהייתי בטוחה שזה בקושי חודש.
הוא חייך ואמר שאסור לגעת באזור חודשיים כדי לאפשר לו להחלים כמו שצריך.
צחקקתי בטיפשות ואמרתי לו שהתנזרות של חודשיים קטנה עלי
חשבתי לעצמי כמה מטופשת אני ואיך אשרוד 60 יום בלי לגעת לעצמי בדגדגן

2.

אני מטורפת…!!!
הרגשתי לא מאוזנת נפשית , צוחקת לעצמי ומחייכת בטיפשות ואז שוקעת עמוק בתחושת דכדוך.
תהיתי לעצמי איך אחזיק מעמד כל כך הרבה זמן…
כל תנועה של גופי עברה דרך הדגדגן.
הרגשתי איך המוט והחרוזים של העגיל נלחצים על הדגדגן ומעבירים בי תחושות של כאב מהול בעונג והמלחמה התמידית היתה עם עצמי מלהושיט יד ולגעת .
המחשבה על החרוז הקטן שנלחץ על הדגדגן שלי גירתה אותי עוד יותר  ועוררה אותי בצורה שאפילו בנהיגה מצאתי את עצמי מפשקת מעט רגליים כמו חיה מיוחמת.
ניסיתי להמנע מלחשוב עליו במהלך כי ידעתי לאן זה יוביל.
ידעתי שאצליח במשימה הזאת אם אהיה חזקה בתוך תוכי ושעלי לנטרל את עצמי ממחשבות.
לא לחשוב
להתנתק
ולא לתת לחשקים הכי בסיסיים שלי לנהל אותי
3.
יום שבת זה היום האולטימטיבי להשאר במיטה להזדיין או לאונן.
ככה זה היה תמיד עד היום.
ועכשיו זה נורא לשכב במיטה ולא לגעת בעצמי.
יום שבת נטולת אורגזמות בשבילי ואני לא רגועה , מתגלגלת מורעבת במיטה מתקשה לישון.
אני חייבת אורגזמה כדי להרגע ולנמנם בצהרים או כדי להרדם ברוגע בלילה.
המגע היחיד עם הדגדגן הוא כשאני מנקה אותו עם סבון אנטיבקטיראלי ואז כשאני נוגעת בו אני מרגישה אותו כאוב ורגיש.
אני שונאת פתאום שבתות חסרות מעש ורגועות מדי
חייבת פעילות אינטנסיבית עם הילדים מחוץ לבית
4.
היום סיפרתי לחברה מהעבודה מה עשיתי
היא הסתכלה עלי בהתפעלות ושאלה אותי אם זה כאב.
אחר כך היא שאלה אותי איך אני מתכוונת לשרוד את התקופה הארוכה הזו ללא אורגזמה.
היא הודתה בזה שבחיים לא העלתה בדעתה לעבור תקופת התנזרות כזאת ארוכה.
היא שאלה אותי אם בן הזוג שלי מאפשר לי לייבש אותו ככה. צחקתי בתוך תוכי ותהיתי מה אישה נורמלית היתה עושה עם הומו כזה שמייבש אותה.
כנראה שהתנזרות זה לא משהו שחדש לי
התנזרות מאהבה של גבר שמחבק בלילה
התנזרות של חודשים שלמים בלי זין עד שהמאהב הנחשק עושה לי טובה ודופק אותי…
התנזרות מחיבה ואמפתיה
התנזרות זה סוג של בדידות
זה קטן עלי
אולי התקופה הזאת תלמד אותי משהו על עצמי
בינתיים לחיים
5.

המקום איפה שנמצא העגיל למטה מציק, לא כואב אבל לא נעים.

הלא נעים הזה שם באיברי הרגיש רק מזכיר לי אותו.
הלא נעים הזה מעביר  צמרמורות בגופי שגורמות לי להתרטב ולשכוח כמה שזה רגיש לרגע .
יש לי בשבילו סבון אנטיספטי וכשאני נוגעת ומסבנת בעדינות אז אני עושה את זה בחשש. מפחדת להכאיב  מדי או להתגרות מדי
6.
כביש החוף בתשע בלילה…
אני דוהרת על הכביש משועממת ובא לי לדבר איתך עגיל שלי.
תענה לי עגיל קטן…. אתה נהנה להתעלל בי בזמן נהיגה?
הכדור הקטן שלך שחבוי לו מתחת לעורלה נצמד לדגדגן וזז לו בעדינות שמטריפה אותי
אני מחזיקה את ההגה ומתמסרת לתנועות הרכות שלך , מגרות ומעוררות את הדגדגן שתופח ונצמד לכדור שלך ואתה ממשיך להזיז אותו.
הגירוי מטריף אותי ואני מנסה להתכחש לעונג מערפל החושים שאתה מחולל בין רגלי.
אני מנסה לנשום ולהרגע ובאמת המצב נרגע שם למטה אבל אחרי כמה דקות הכדור שלך מתחיל לנשק לי את הדגדגן שוב.
אני לוחשת לעצמי שכשאני אגיע הביתה ואכנס למיטה אז אטפל בך ובדגדגן.
אשפשף אתכם עד שאגמור כמה פעמים וארגע. לא אקשיב להוראות הפירסר שאסר עלי לאונן או להזדיין בחודשיים הקרובים.
אני נכנסת למיטה ומכניסה את קצות אצבעותי לפה, מלקקת ומרטיבה אותן בהמון רוק.
אני מפשקת את השפתיים ומעבירה את האצבעות הרטובות על הדגדגן ועל העגיל.
זרמי העונג מטריפים אותי ואני נהיית קצרת רוח, חייבת לגמור, להתפוצץ.
אני משפשפת את העגיל והדגדגן ובא לי לבכות וליילל לאורגזמה שמתבשלת לה ובאה ואז פתאום בא כאב חד… ביחד עם תחושת אשמה להוראות שהופרו .
אני מתקפלת מכאבים והולכת לישון, מייחלת לעצמי שתקופת ההחלמה תעבור מהר.
7.
במהלך היום ניסיתי להתאושש מהכאב והתיסכול שגרמת לי .
תהיתי כמה זמן עוד יקח לכוס שלי להחלים .
כל כך רציתי לאונן. למרות הכאב שהרגשתי מליל אמש העיגול הקטן שלך המשיך להטריף אותי .
נזלתי כמו נימפומנית והתחתונים נדבקו לי לשפתי הכוס.
אני מוטרפת ומבולבלת ובטח מי שישמע את הסיפור שלי יצחק על כמה שאני מטופשת
השבוע הראשון של ההתנזרות הסתיים ונשארו עוד שבע.
זה מאוד קשה לי וחסרות לי האוננויות שלי.
אני כל כך אוהבת לגעת בעצמי ולגמור.
אני אוהבת לאונן לפעמים לאט, לפשק את השפתיים ולגעת בעדינות בדגדגן, לחקור אותו, למולל אותו באצבעותי הרטובות ולהטריף את עצמי בלי לגמור כשעה ותוך כדי לצפות באיזה סרט כחול. אני מדמיינת לעצמי שהאצבעות השובבות הן לשון חלקלקה של זונה שמפנקת ומענגת
יש לי פעמים שאני מאוננת כמו זוג בחפוז. לוקחת דילדו ודוחפת לחור ועל הדגדגן אני שמה את הויברטור. אני מאוננת בחוסר סבלנות וגומרת במהירות. מאוננת בלי הפסקה ככה עד שגומרת שלוש או ארבע פעמים ונופלת לנימנום מיוזעת.
יש לי פעמים שאני מאוננת במרתון כדי לשבור שיא עצמי של אורגזמות ועד שאני לא גומרת כעשר פעמים אני לא נרגעת. זה קורה לי כשאני חולה ושוכבת במיטה. אני ישנה עם הויברטור שמחובר למטען וכל חצי שעה מאוננת את עצמי לדעת וגומרת כשלוש פעמים, נחה קצת וחוזרת לאונן.
אוננות מרגיעה אותי כל כך ועכשיו כשאני שוכבת במיטה באחת בלילה עירנית אז אני תוהה אם גמירה טובה היתה עוזרת לי לישון
אני אוהבת את האורגזמה הדגדגנית שלי.
איך שהיא מתבשלת ובונה את עצמה
עיקצוצים מענגים כאלה בעומק הנרתיק ובחלק החיצוני  שמתפשטים על כל הרחם שלי ואז הכל מתכווץ בעונג מטריף בשיפולי בטני.

הדגדגן נשאר כל כך מגורה אחרי האורגזמה הראשונה שאני יכולה לגמור פעם אחר פעם אחרי האורגזמה הראשונה.

כשאני מגורה מאוד אז אני יכולה לגמור ארבע פעמים ברציפות ככה…. ואז אני נרגעת מחוייכת ונרדמת בלי בעיות
ועכשיו הכדור הזה של העגיל יושב שם ומגרה אותי ואני לא יכולה לעשות כלום
זה עינוי

מחשבה 1 על “60 יום ללא אורגזמה”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)