תמונות מפרגנות – סיפור קוקהולד – חלק שישי ואחרון

מאת עקרברב

לחלק הראשון של הסיפור

דייט לוהט, רק לא איתי

 

חזרנו חרמנים לאללה מבית הקפה. כל הדרך לא הצלחנו להוריד את הידיים אחת מהשנייה ואיך שחצינו את מפתן הדלת אשתי הסתערה עלי, דורשת ממני סקס, דורשת ממני למלא עבורה את החלל שהותיר עודד עד לדייט שלהם מחר.

איך שסגרתי את הדלת היא הורידה ממני את מכנסיי ומשכה את התחתונים, הזין שלי כבר עמד ובלי הקדמות נוספות היא לקחה אותו בפייה והחלה לעבור עליו בתנועות מציצה וליקוק. לפתע היא נעצרה ואמרה לי עם מבט שובב בעינה 'אתה קולט ממי, מחר זה יהיה הזין של עודד שימלא לי את הפה, ואני ארד לו ככה…' ואז היא הדגימה בשורה של מציצות ונשיקות תוך שהיא מלטפת את אשכיי.  גררנו את עצמנו לחדר המיטות ואח"כ היא עלתה עלי והחלה משפדת את עצמה בכוח על הזין שלי ואמרה 'ואז אני אעלה עליו ככה, אני ארכב עליו חזק, אני אקח אותו פנימה עד הסוף, אני רוצה להרגיש את הזין הגדול שלו פותח אותי ומרחיב אותי'.

לצערי או לשמחתי יכולתי ממש לדמיין אותה רוכבת ככה על עודד ופשוט לא יכולתי להתאפק יותר, מול הפנטזיה המחרמנת הזו שגוללה בשבילי אשתי ופשוט פרקתי את כל מה שהיה בי, ממלא את אשתי בזרע חם. אשתי נשקה לי על ראשי, עדיין עולה ויורדת ואמרה 'מצוין, תפרוק הכל פנימה כמו ילד טוב' ואז היא התקרבה לאוזני ולחשה 'אבל לי ולעודד עשר דקות לא יספיקו, עודד ואני נעשה את זה כל הלילה' ואז היא קמה ממני והוסיפה 'אני הולכת לשטוף ממני את הזרע שלך ולהתכונן למחר'. השבתי לעצמי את נשמתי ואמרתי לה 'גם אני יכול כל הלילה, רק תני לי חמש-עשר דקות להתאושש ונתחיל שוב'. 'אין צורך' היא השיבה לי מהמקלחת בזמן שרעש של מים זורמים התחיל לעמעם את קולה 'העשר דקות השבועיות שלנו מספיקות לי, חוץ מזה אני רוצה לשמור כח למחר, לעודד'.

נשכבתי על המיטה בוהה בתקרה ולא מאמין לעצמי, איך מצד אחד אני יכול להתגרות מהעובדה שגבר אחר לקח בעלות על אשתי בברכתה ומצד שני זה גורם לי להתקפי קנאה מטורפים? הנחתי שאם הזמן הקונפליקט הזה יסתדר או ש….

אשתי יצאה לאחר כמה דקות והראתה לי את הגילוח החדש שעשתה לכבוד עודד 'אתה חושב שהוא יאהב את זה?' שאלה, 'בטח' השבתי 'מי לא היה אוהב כוס מגולח?'. כשניסיתי להתקרב אליה כדי לגעת בו היא פשוט התרחקה ממני בהפגנתיות והלכה ללבוש פיג'מה. היא נשכבה מכורבלת לידי, מתרפקת עלי, אך כל ניסיון שלי לגעת בה התקבל בלא! תקיף. באיזשהו שלב היא אמרה לי שהיא שומרת את עצמה לעודד מעכשיו ואז התעצבנה עלי ושלחה אותי לישון על הספה.

הדלקתי טלוויזיה ובהיתי בתוכנית אחרי תוכנית, לא מסוגל להתרכז, מחשבות טורדניות ממלאות את ראשי. באיזשהו שלב העייפות הכריעה אותי ונרדמתי בשעות המוקדמות של הבוקר.

החיים לא עוצרים בשביל אף אחד ולמחרת, בוקר יום שישי, קיבלתי השכמה מוקדמת ללא רחמים מהילדים. טרוד, עייף ועצבני קמתי כדי להכין תיקי אוכל ולשלוח כל ילד למסגרת שלו. אשתי קמה רעננה אחרי שכל הילדים התפזרו, חטפה ארוחת בוקר וכוס תה נשקה לי בזריזות על לחיי ואמרה לי שיש לה כמה סידורים לעשות היום לפני הדייט שלה ושל עודד. יכולתי לראות שהמחשבה על זה שהיא הולכת לפגוש אותו בארבע עיניים ועוד בפגישה רומנטית ממש מרגשים אותה. היא הודיעה לי שלא ממש תהיה לה סבלנות לילדים או לי ולכן עדיף שאני אקח את הטיפול בהם היום ואפנה אותה להתכונן לדייט שלה עם עודד.

ככה היא נעלמה לה והשאירה אותי לבד להתמודד עם המחשבות שלי תוך ניסיון לשמור על תפקוד. שמתי ביו טיוב את השיר טיים אפטר טיים ברפיט וכל פעם כשהגיע הבית השני מצאתי את עצמי שר:

 

Sometimes you picture me–
I'm walking too far ahead
You're calling to me, I can't hear
What you've said–
Then you say–go slow–
I fall behind–
The second hand unwinds

 

בבוקר הייתי עסוק בסידורים, קניות וניקיון של הבית ולכן הזמן רץ מהר יחסית והרגשתי חיובי. אשתי מידי פעם צצה, כשחזרה מהספר, קוסמטיקאית או מהקניון, זרקה שקית, נתנה נשיקה, ביקשה חוות דעת ונעלמה לה שוב. כשחזרו הילדים, ארגנתי אותם לחוגים,שיעורי בית, ארוחת צהרים וחברים, ושוב לא הייתי צריך להתמודד עם עצמי יותר מידי. אשתי הודיע לי שהיא אוכלת בחוץ משהו קל עם חברה ותחזור מאוחר יותר.

היא שבה רק בשעות הערב המוקדמות, נראית מהממת וזורחת, אבל גם קצת לחוצה. הילדים שמחו לראות אותה והיא עזרה לי איתם קצת עד שמונה. לא יכולתי לא לשים לב לזה שהיא כל הזמן הולכת עם הפלאפון לחדר השני, מתקשרת עם עודד בוואטסאפ, או מדברת איתו בשיחות קצרות. יכולתי לשמוע אותה צוחקת איתו דרך הדלת הסגורה. בשמונה היא קיבלה שיחת טלפון, בידיוק השכבתי את הילדים, היא גמרה להתארגן. היא סימנה לי לצאת מהחדר שלהם, הסתכלתי עליה בהערצה, שמלה שחורה קצרה וסקסית, גרביונים, מגפי עור, ג'אקט קצר, חזיית פוש אפ, איפור של מיליון דולר, קינאתי בעודד שהוא מקבל את הנתח המובחר, בעוד שאני מסתפק בפסטרמה לייט של החיים. האישה אמרה לי שהטרמפ שלה הגיע והיא יוצאת, כמו כן היא אמרה שתחזור כשתחזור ושאני לא אחכה לה, לא יטריד אותה בפלאפון ואם היא תיעדר גם מחר, אז שאני אגיד לילדים שהיא יצאה עם חברה ונשארה  לישון אצלה. מסך הטלפון שלה נדלק מהודעת וואטסאפ, היא קראה אותה ואמרה לי 'חייבת לזוז, בי ממי!' ועפה כמו חץ דרך הדלת. מהחלון הצופה לרחוב יכולתי לראות אותה דקה אח"כ נכנסת לרכב של עודד. הרכב עוד עמד עוד כדקה במקום, יכולתי לדמיין אותם מתנשקים ואז החל בנסיעה, עקבתי אחריו עד שנעלם מעיני בסוף הרחוב.

שמונה פאקינג בערב ומצאתי את עצמי בדירה שקטה, לבד ביותר מכמה אופנים. הדחף להטריד את אשתי בפלאפון כדי לדעת מה קורה איתה כל דקה רדף אחרי כמו הדחף לדחוף מסרגה לתוך גבס ישנה, אבל ידעתי שזה יגרום יותר נזק מאשר יעזור ובטח שזה לא ירגיע אותי.

כך מצאתי את עצמי שוב שוכב על הספה, לילה שני ברציפות ומסתכל על תוכנית אחרי תוכנית והשינה התקשתה לבוא. אם נהייה כנים, הפנטזיה שאשתי תיארה לי בלילה הקודם ממשיכה להתנגן לי בראש עד שלא יכולתי יותר, הבאתי ביד מדמיין את אשתי בכל מיני מצבים עם עודד עד שגמרתי ואז קרסתי ונרדמתי.

בערך בשבע וחצי בבוקר, קצת לפני שהילדים קמו, שמעתי את המפתח מסתובב בדלת ואשתי חמקה לדירה. היא הטילה את המפתחות שלה על השולחן, מתעלמת ממני ופנתה לחדר השינה שלנו. 'ממי' קראתי לה, רציתי לדעת איך, מה, למה, כמה וכו'. 'לא עכשיו ממי' נאנקה אשתי 'לא ישנתי כל הלילה ואני גמורה, תרתי משמע. תן לי לישון קצת ואז נדבר….' וכך היא נכנסה לחדר השינה וסגרה אחריה את הדלת.

 

תחקיר אחרי זיון

 

במהלך יום השבת לא הספקתי לדבר עם אשתי על מעלליה בליל אמש. הילדים התעוררו מוקדם ומצאו אותי שוב ישן על הספה, תירצתי להם שאמא חזרה מאוחר מבילוי עם חברה וכנראה פספסה שנרדמתי על הספה בזמן שחיכיתי לה. הייתי כבר גמור מעייפות לאחר שלושה ימים אינטנסיביים למדי ולכן התקשרתי להורים של השולטת, כן הם יסמכו לראות את הילדים, למה אני זורק אותם אצלם? אתה הולך?מה, עכשיו?

לדעתי אם הבת שלהם מזדיינת מהצד, באישורי או לא הם לפחות יכולים לעזור להקל קצת את העומס.

חזרתי לדירתנו השקטה, נעלתי את הדלת מאחורי ונכנסתי לחדר השינה החשוך שלנו. זחלתי למיטה, אשתי כבר ישנה בצד שלה, גבה מופנה אלי. ניסיתי להיצמד אליה ולהעיר אותה, הייתי סקרן לדעת מה קרה עם עודד ואיתה, אבל היא רק הדפה אותי ממנה ומלמלה משהו מתוך שינה.

לא יכולתי להתאפק ולקחתי את הטלפון של הגברת. חיטוט מהיר הראה לי שהיא ועודד דיברו עשרות שיחות קצרות לאורך כל אתמול, כשהסתכלתי בוואטסאפ שלה ראיתי הודעות זימה מטורפות מעודד אליה וההיפך. הבטתי בתמיהה באישה שישנה לצידי, איפה הייתה האנרגיה המינית הזו כל השנים בקשר שלנו? לא הצלחתי להבין איך האישה, השגרתית, האפורה שהתחביב שלה היה להירדם על הספה מול תוכנית ריאליטי סוג ב' מכילה כל כך הרבה יכולת מינית ולמה אני לא הצלחתי להפיק אותה ממנה במשך כמעט עשרים שנות היכרות?

בצהריים המוקדמות היא התעוררה, אבל כל ניסיון שלי לדלות ממנה מידע הסתיים במשפט 'אני עדיין מעכלת בעצמי מה קרה אתמול, אל תטריד אותי, כשאהיה מוכנה לדבר איתך אני אספר לך הכל'.

כך עבר לו היום, הגברת הסתובבה כמו נמר בכלוב וכל פעם כשהתקרבתי אליה היא נהמה וחשפה שיניים לעומתי עד שנתתי לה את המרחב שלה. חבר מפוקפק תיאר לי אחרי זה את ההתנהגות של אשתי כקונפליקט המצפון, הבוגד יודע שהוא עשה משהו נורא והמעבר החד מהאליסיאום של הבגידה לבור השופכין של ההתמודדות עם המעשה גוררת רכבת הרים רגשית. באותה נשימה הוא חייך וקרץ אלי באומרו שאצל הבוגדים הסדרתיים כבר אין קונפליקט ואין נעליים, עניין של מקצועיות הוסיף.

בערב הלכנו לאסוף את הילדים מהורייה של הנסיכה, וכך יצא שרק בתשע מצאתי את עצמי על הספה, תשוש מכל כיוון ומידה, רגליים על השולחן, כוס תה ביד ותוכנית בישול מזמזמת ברקע. כבר חשבתי שאשתי תדחה את הסיפור עליה ועודד למחרת, או שהיא תשבור את המילה של עצמה ולא תספר לי כלום כשהיא הצניחה את עצמה על הספה לידי. לא הספקנו לדבר יותר מידי במשך היום, כמו כן הגברת לא הייתה במצב רוח ידידותי יותר מידי, כך שהופתעתי לראות אותה מחוייכת ונינוחה, לאחר מקלחת, שערה וגופה מדיפים ריח סבון והיא לבושה בחולצה רחבה שלי וטרנינג. היא התכרבלה בחיקי, משהו שהגברת המעוכבת מגע לא אהבה לעשות יותר מידי ואמרה לי: 'ממי, דבר ראשון, תודה, תודה שנתת לי ללכת עם עודד, תודה שלא הפכת משהו קשה לקשה יותר'. 'היה לך קשה?' שאלתי בסרקסטיות. 'ברור ממי, זה צעד שדרש ממני הרבה אומץ מצד אחד ושיחק לי על המצפון כל דקה מצד שני'. 'אני לא אשאיר אותך במתח, היה לנו דייט מעולה, מדהים ממש וגם הסקס אח"כ היה מדהים, אבל הבטחתי לספר לך הכל אז אני אתחיל מההתחלה'.

היא הניחה את ידה בפיזור נפש על איברי והחלה מלטפת אותו בקצות ציפורניה בזמן שקולה נהייה מצועף 'עודד אסף אותי בשמונה, איך שנכנסתי לרכב, הוא אמר לי כמה הוא שמח לראות אותי, כמה הוא התגעגע וכמה יפה אני נראית'. 'הוא קירב אותי אליו ונישק אותי, ממש מוחץ אותי' היא נגעה עכשיו בשפתיה, מעבירה את אצבעה עליהן, נזכרת במגע שפתיו, הזין שלי התחיל להזדקף מהמחשבה כנגד רצוני. 'אחרי זה נסענו משהו כמו חצי שעה לת"א, כל הדרך צחקנו כמו זוג תיכוניסטים מאוהב, הייתה אווירה טובה, שיחה מגניבה וגם בכל רמזור התגפפנו, כל הנסיעה הוא נהג ואני הייתי עם היד על מוט ההילוכים' וכאן היא קרצה לי בשובבות ותפסה את הזין שלי. 'עודד חנה ליד המסעדה שהוא לקח אותי אליה, ופשוט התמזמזנו בכיף במגרש חניה איזה רבע שעה, באיזשהו שלב עודד הפסיק אותי וצחק שלא ישמרו לנו את המקומות אם נמשיך ככה. יצאנו מהאוטו והלכנו מחובקים למסעדה, הרגשתי מאוהבת, קלילה, חסרת דאגות, כאילו כל דאגות הקיום נשארו פה בדירה, איתך ממי, אל תחשוב שאני באה לעקוץ אותך, אני מוקירה את זה שנתת לי כזה שחרור'. מצד אחד שמחתי לשמוע שאשתי ממצה את עצמה, מצד שני ההערה על זה שהיא מאוהבת הקפיאה את הלב שלי, קיוויתי שהאפיזודה עם עודד זו התלהבות ולא התאהבות רצינית.

'נכנסו למסעדה, התיישבנו אחת ליד השני ופשוט לא יכולנו להפסיק לשלוח ידיים' גיחכה, 'היינו קצת בוטים, המלצרית אמרה לנו שאנחנו נראים זוג מאושר ואוהב, זה שימח אותי, כנראה שממש קרנתי החוצה'. היא הביטה בי בריכוז ושאלה 'ממי, אם זה מכאיב לך אני יכולה להפסיק'. 'אל תפסיקי' עניתי 'כן, זה כואב אבל זה גם מרפא, אני שמח שהרגשת כל כך מאושרת, מצד שני אני מצטער שלא אני הצלחתי לגרום לך לאושר הזה, אבל כדי שזה יעבוד אסור שיהיו ביננו סודות, אפילו לא אחד קטן, תמשיכי'. היא נישקה אותי והסתכלה עלי בהבנה עמוקה והמשיכה 'שעתיים עברו לנו כמו חמש דקות, אבל זה לא הפתיע אותי, את הקליק הזה הרגשתי עוד בדקה הראשונה שפגשנו את עודד, היה לי ברור שיש פה משהו עמוק יותר מסתם ריגוש או זיון'. היא ליטפה את שערי ונישקה אותי שוב כדי להקל על המילים הכבדות שהיא הנחיתה עלי, אבל כנראה שהיא רצתה שאני אבין בדיוק איפה אני והיא וגם עודד עומדים, זו לא תהיה אפיזודה חולפת, או קשר קליל. 'הנסיעה הקצרה אליו לדירה היתה שחזור של הנסיעה למסעדה, רק כשהגענו לדלת של הדירה שלו הרגשתי פתאום לחוצה. אני יודעת שזה דבילי, אני יודעת שכבר שכבתי איתו, אבל הינה אני, נמצאת עם גבר שאני מכירה אבל מצד שני לא והוא עומד לשכב איתי. בפעם האחרונה שעשינו את זה אתה היית שם והייתי רגועה, כי אתה שמרת עלי, עכשיו הרגשתי שאני נמצאת בשטח לא מוכר. אנחנו כל כך הרבה זמן ביחד ממי ששכחתי איך זה מרגיש להיות בדייט ראשון, בסקס ראשון אפילו שזה לא זה'. 'עודד פתח את הדלת ונשא אותי פנימה, הוא הניח אותי במרכז הסלון ונתן לי הזדמנות להתרגל לחדר, הוא כאילו אמר בזה, תרגישי בבית, המקום שלך פה!'. היא התרפקה עלי ואז הוסיפה 'אחרי שהוא ראה שאני נרגעת הוא דפק לי את אחד מהחיוכים הממיסים שלו והושיט לי את היד, לקחתי אותה והוא הוביל אותי לחדר השינה שלו, הסוף!'.

'את צוחקת איתי!' הזדעזעתי 'השכר היחיד שלי בכל העסק הזה זה לשמוע איך את….' היה לי קשה להוציא את זה מהפה שלי.

'אתה באמת רוצה לשמוע איך גבר זר זיין את אישתך?' לגלגה עלי 'כן' אמרתי והסמקתי. 'אתה רוצה לשמוע איך גבר אחר השתמש במקום הפרטי שהיה עד עכשיו רק שלך והרחיב אותו ועשה בו כשלו?' שאלה בערמומיות. 'כן!!!' שאגתי והטחתי בה את אחת מכריות הספה. פתאום זה נחת עלי, אשתי לא צחקה שהיא קראה על הסטייה שלי, זו שפחדתי לבטא בקול. היא באמת חקרה עליה, למדה אותה וכשהיא אמרה לי שהיא תטפל בי היא התכוונה שהיא תשחק את הצד שלה של המשחק, תכלס מה אכפת לה? היא מרוויחה מכל הכיוונים.

'אז תושיט לי יד וקח אותי לחדר המיטות' אמרה 'ואני אדגים לך מה עודד עשה לי, איפה הוא נגע בי ומה אני עשיתי לו במשך השעות שהייתי איתו והוא היה איתי, בתוכי, עלי….'

לקחתי אותה ביד לחדר השינה ושם אמיתית למילה שלה היא באמת שיחזרה את הלילה הקודם, מה אתם יודעים, אפילו למדתי כמה דברים חדשים!

 

אפילוג מסכם, אם אפשר לסכם….

באותו לילה הייתי כל כך נרגש שפשוט גמרתי אחרי רבע שעה, אבל לאישה היה סבלנות אלי ובפעם השנייה כבר החזקתי חצי שעה. העסק עם עודד עדיין נמשך, כן הוא מעמיד את הזוגיות שלי בסכנה, כן אני פוחד שאשתי תייתר אותי ואני אהפוך רק לנלווה, מגדל הילדים, תוספת המשכורת. נכון לעכשיו, זה לא קרה. היחסים של אשתי עם עודד התרחבו, היא החלה לישון אצלו לילה בשבוע ולעשות איתו גיחות לחול ונופשים בארץ, המצב הצריך ממני לשקר לכל הסביבה כדי להסביר את העדרותיה השונות של אשתי מחיי המשפחה שלנו. אני לא חושב שמישהו ממשפחתינו או חברינו הקרובים מאמין למילה שיוצאת לנו מהפה, זבשל"ם….

היחסים שלי ושל אשתי השתנו, אבל זה טיבם של רוב היחסים בין הזוגות, להשתנות. אם מקודם היינו שחוקים, לא ספרנו אחד את השני והתנהגנו כאילו ההישארות שלנו בזוגיות זה המסלול הטבעי והנכון בשבילנו, הסיפור עם עודד הכריח אותנו לבדוק כל שעל במערכת הזוגית שלנו. יש טוב, רע ונורא, אנחנו לא חפים מאגו והרבה פעמים אנחנו זורקים בכעס כל מיני אולטימטומים דבילים אחד לשני, אבל ואבל גדול, בעזרת תקשורת מדהימה ותשומת לב אחד לשנייה אנחנו צולחים יום ביומו. אני לא יכול להבטיח שנכון לעוד רגע מכתיבת השורות הללו אני ואשתי נהיה עדיין זוג, מצד שני מי מבטיח לכם הנורמטיבים דבר דומה? לפחות אני לא צריך לדאוג מבגידות או שקרים של אשתי. הפכנו לזוג חזק יותר, תאמינו או לא, זה לא ממש מעניין אותי והזוגיות שלנו התחזקה כתוצאה מזה. האם זה פתרון טוב לכל אחד? ממש לא! אבל לנו זה עובד, כרגע…..