שמירת ההיריון של אחותי

סיפור מאת קיוטו

רבע שעה עשיתי סיבובים עד שמצאתי חניה, מדהים כמה אושר יכול לבוא מכמה מטרים פנויים בצד המדרכה. חניתי זריז, לקחתי את התיק מאחורה ומיהרתי לכיוון הדירה של אחותי. תוך חמש דקות כבר הייתה בכניסה לבניין שלה, ואחרי שדילגתי שתי גרמי מדרגות התחלתי להתנשף והאטתי קצת, מטפס את שתי הקומות הנוספות. עצרתי מול דירה מספר ארבע עשרה ודפקתי בדלת. בצד השני נשמעו צעדים ותוך רגע הדלת נפתחה.

"ערן, איפה אתה? אמרת שתהיה פה כבר לפני עשרים דקות." אמא שלי אמרה עם חיוך ומשכה אותי מיד לחיבוק ונשיקה.

"מצטער אמא, חניה פה סיוט." אמרתי בטון מתנצל ואמא הנהנה בהבנה. אני נכנסתי לדירה והיא עשתה סיבוב זריז בדירה, לוקחת פלאפון, ארנק, משקפיים, מוודא שלא שכחה שום דבר.

"ערני, ממש תודה שאתה מוכן לעזור ככה, זה לא מובן מאליו." אמא אמרה במבט רציני.

"שטויות אמא, הכל טוב." אמרתי בקלילות, נבוך קצת. "איפה עדי?" שאלתי, מסתכל מסביב.

"לדעתי היא עדיין ישנה, גם ככה היא לא יכולה להסתובב יותר מידי. בכל מקרה, יש אוכל במקרר ועשיתי גם קניות אבל כמו שאני מכירה את אחותך כנראה שיתחשק לה משהו שאין, מזל שיש את הAM:PM פה למטה. תראה שהיא מסתדרת, תעזור לה איך שצריך, אני יודעת שזה קצת מציק אבל ככה זה נשים בהריון." אמא אמרה עם חיוך נוסטלגי. "טוב, אני יוצאת. אבא שלך יהרוג אותי אם ניכנס לפקקים." אמא אמרה, נתנה לי חיבוק מהיר ויצאה, סוגרת את הדלת מאחוריה. הנחתי את התיק שלי על הריצפה והסתכלתי מסביב על הדירה של אחותי. זאת הייתה דירה דיי מרווחת, סלון גדול, מטבח, פינת אוכל וחדר שינה. הלכתי למטבח, פתחתי לי את המקרר, נדהם מכל האוכל שאמא השאירה ומזגתי לעצמי כוס מיץ.

אחותי הגדולה, עדי, הייתה בתחילת חודש תשיעי של ההיריון. איתי, בעלה, הוקפץ מילואים דחופים ולא משנה כמה הוא ניסה, או טען שהוא ניסה לקבל שחרור, צה"ל לא הסכים לו. אמא, שהיה לה ברור שעדי לא יכולה להסתדר לבד בבית ישר לקחה פיקוד ובאה אליה, אבל בדיוק השבוע היא ואבא קבעו מראש סוף שבוע בצימר מפנק בצפון, מה שהשאיר רק אותי לבוא לעזור לאחותי הגדולה במהלך השלושה ימים הקרובים. לא היה לי יותר מידי לעשות, קצת עבודות להשלים לאוניברסיטה, אז הסכמתי.

שמתי את הכוס בכיור כשבדיוק שמעתי את המיטה חורקת בחדר השינה. לאחר כמה שניות שמעתי צעדים, ואז ראיתי את אחותי יוצאת מחדר השינה שלה ושל בעלה, מפהקת ומשפשפת את עיניה.

"ערני, מה קורה?" אחותי הגדולה שאלה אותי בקול ישנוני, חיוך עולה על פנייה. היא לבשה מכנסי הריון קצרים בצבע ורוד, כאלה רחבים שהגיעו קצת מעל לברך וחולצת הריון פרחונית. שיערה הארוך בצבע חום כהה היה אסוף ברישול בסיכת בננה, והיא הייתה יחפה.

"היי סיס." אמרתי בחיוך ופרשתי ידיים לצדדים בעוד היא לוקחת צעד ומחבקת אותי בחום. עדי צחקקה כשהבטן הגדולה שלה קצת הפריעה לחיבוק שלנו, שיצא קצת מסורבל, ואני הובכתי, מנסה לא ללחוץ יותר מידי על הבטן שלה. שחררנו אחד את השנייה ואני מיד בחנתי את הבטן ההריונית שלה.

"איזה פילה נהייתי, אה?" עדי שאלה אותי בצחוק וליטפה את הבטן שלה. "וואי, שניה, אני חייבת להשתין." עדי אמרה בבוטות ודידתה לשירותים בזמן שאני מסתכל עליה בשעשוע. אחותי הייתי בגובה בינוני, נמוכה ממני בחצי ראש, והיא תמיד הייתה יחסית רזה. היא תמיד דאגה לשמור על בטן שטוחה, רגליים חטובות ותחת קטן ומוצק. לא שאי פעם הסתכלתי על זה יותר מידי אבל היה מעניין לראות שהגוף ההריוני שלה, מלבד כמובן הבטן, לא השתנה יותר מידי, וגם הבטן אמנם חודש תשיעי, אבל פחות גדולה מהרבה נשים אחרות. "פעם שמינית היום." עדי אמרה כשיצאה מהשירותים, נשמעת לא מאמינה.

"מה?" שאלתי, לא הבנתי על מה היא מדברת.

"פעם שמינית שאני צריכה לשירותים היום, אתה קולט?" היא אמרה וייאוש קל התגנב לקולה. "איך אני מתה כבר ללדת." היא אמרה ונעמדה מולי, מחייכת שוב.

"וואי, טירוף." אמרתי, לא יודע בדיוק איך להגיב. "את רוצה משהו לשתות אולי, לאכול?" שאלתי, וכמובן שהיא רצתה. עדי התיישבה על הקורסה בסלון ואני הכנתי לה כוס תה, לי כוס קפה, והבאתי גם עוגת שוקולד של אמא. עדי הודתה לי ואני התיישבתי על הספה עם כוס הקפה שלי.

"יש בזה סוכר?" עדי שאלה אותי אחרי השלוק הראשון של התה.

"כן, כפית, כמו שביקשת." אמרתי.

"אני לא מרגישה אותו. אתה יכול לשים לי עוד?" היא שאלה.

"כן, בטח." אמרתי וקמתי על הרגליים. "כמה להוסיף?" שאלתי ולקחתי את הכוס שלה למטבח.

"אה, עוד כפית." היא ביקשה ושמתי לה. החזרת לה את התה, היא לקחה עוד לגימה ועשתה פרצוף. "בטוח ששמת עוד כפית?" היא שאלה אותי.

"מה את רצינית? ברור ששמתי." אמרתי לה משועשע.

"מצטערת, מה אני אעשה, ההיריון הזה משגע אותי. זה לא מתוק לי בכלל." היא אמרה עם חיוך מתנצל. אני חזרתי למטבח וכבר הבאתי את כל צנצנת הסוכר וכפית. הנחתי אותה ליד אחותי ונתתי לה לשים בעצמה. היא שמה עוד כפית וחצי סוכר עד שזה היה לה מספיק. אני הרגשתי את עצמי חוטף סכרת רק מלראות. היא חייכה אלי בשובבות כזאת חמודה והחלה לשתות את התה בהנאה.

פטפטנו קצת תוך כדי ששתינו, איך בלימודים, מה שלום איתי, רכילות משפחתית, ובאופן כללי השלמנו פערים. עדי סיימה את התה תוך כדי שהיא מחסלת רבע עוגת שוקולד ואני קמתי להביא לה מפית.

"אני כנראה הולכת להיות קצת קרציה בימים הקרובים אז אני מראש מצטערת ותודה." היא אמרה ולקחה ממני את המפית, מנגבת את השוקולד בקצוות השפתיים שלה.

"אל תדאגי, הכל טוב." אמרתי לה והתיישבתי שוב על הספה.

"איפה אתה רוצה לישון?" עדי שאלה אותי אחרי שהיא שמה לב לתיק עם הדברים שלי על הרצפה.

"איפה שתגידי לי." אמרתי לה. אף פעם לא יצא לי לישון אצלה בדירה.

"אה, אתה יכול לישון על הספה, או אתה גם יכול איתי במיטה אם אתה רוצה." היא אמרה.

"הספה זה אחלה." אמרתי לה ישר. זה לא היה מוזר שהיא הציעה לי לישון איתה במיטה, בכל זאת אנחנו אחים, ויצאנו לנו לישון באותה מיטה כמה פעמים לאורך השנים, במיוחד בחופשות משפחתיות, אבל חשבתי לעצמי שאישה בהיריון בטח צריכה הרבה מקום להתפרש על המיטה ועדיף לא להפריע לה.

"תזכיר לי עוד מעט אני אראה לך איפה המצעים." היא אמרה ואני הנהנתי. "טוב, נראה לי אני אכנס להתקלח." היא אמרה. "אתה יכול לעזור לי לקום?" אחותי שאלה, ואני מיד נעמדתי ועזרתי לה. הדלקתי את הטלוויזיה בזמן ששמעתי אותה פותחת את המים. "ערן, בוא אני אראה לך איפה המצעים." היא אמרה לי מחדר השינה ואני באתי. הדלת של חדר המקלחת היה פתוחה וקלטתי למה הקול של המים נשמע לי מוזר.

"את עושה אמבטיה?" שאלתי אותה מופתע כשנכנסתי לחדר שלה.

"כן, אמא שכנעה אותי. היא אמרה שבחודש תשיעי כבר מסוכן לעשות מקלחת, שאני יכולה להחליק ועדיף אמבטיה." עדי אמרה, מסתובבת חזרה ופותחת את אחת הדלתות בארון הבגדים. "האמת שזה ממש הרבה יותר נוח, כמה דקות שאני פחות מרגישה כמו פילה." היא אמרה בעליצות.

"נכון, באמבטיה את יותר כמו היפופוטם." הקנטתי אותה והיא התחילה לצחוק.

"דביל." היא סיננה בטון משועשע. "הנה, המצעים פה. אתה יכול כבר לקחת עכשיו. לא נראה לי תצטרך יותר מסדין להתכסות." היא אמרה ואני הסכמתי. היא גם הביאה לי מגבת נקייה ואז נעלמה לה בחדר האמבטיה.
התיישבתי בחזרה על הספה וזפזפתי בין הערוצים, מחפש משהו מעניין לראות עד שמצאתי משהו. התרווחתי על הספה, נשען אחורה והרמתי רגליים. אחרי עשרים דקות מבורכות ושקטות אני שומע את אחותי.

"ערן!" היא קראה לי בקול רם מחדר האמבטיה ואני קמתי בחוסר חשק. "ערן!" היא קראה שוב בעוד אני מתקדם עד שעצרתי מחוץ לדלת המקלחת.

"מה?" קראתי חזרה אליה.

"אני צריכה עזרה." היא צעקה חזרה.

"עזרה?" שאלתי בקול רם, מוודא ששמעתי נכון.

"כן, אני צריכה עזרה לצאת." היא אמרה בקול רם.

"אני יכול להיכנס?" שאלתי בהיסוס.

"אה…כן אבל אל תס…" שמעתי אותה במעומעם מצידה השני של הדלת, לא מבין את המילים האחרונות. לא הבנתי מה אחותי רוצה בדיוק אבל פתחתי את הדלת בזהירות.

"אמרת שאני יכול להיכנס?" שאלתי אותה בטון מהוסס מבעד לדלת הפתוחה ודחפתי את הראש פנימה.

"כן אבל אמרתי ש…" אחותי התחילה להגיד והסובבה את הראש אחורה כלפי "אהה ערן תסתובב!" אחותי קפצה ומיד הרימה ידיים לכסות את החזה שלה. עוד הספקתי לתפוס מבט חטוף של פטמה שחומה לפני שהיא כיסתה את עצמה ואני הסתובבתי מבויש. "אמרתי שאתה יכול להיכנס אבל תעצום עיניים." היא אמרה נבוכה.

"מצטער, לא שמעתי." אמרתי, עדיין מביט לכיוון השני. "מה רציתי?" שאלתי מיד.

"אני לא מצליחה לקום מהאמבטיה, אני צריכה שתעזור לי." היא אמרה ושמעתי את המבוכה בקול שלי.

"מה…מה לעשות?" שאלתי, מובך בעצמי.

"פשוט בוא לכאן ותן לי ליד." היא אמרה.

"אני יכול להסתובב?" שאלתי.

"כן, אבל אל תסתכל." עדי אמרה לי.

"איך לא להסתכל?" שאלתי, לא מבין.

"פשוט תעצום עיניים ובוא תעמוד פה." היא אמרה, נשמעת קצת עצבנית.

"איך אני אבוא אם אני לא רואה כלום?" שאלתי אותה.

"נו, נודניק. מה אתה צריך לראות? פשוט תעצום עיניים, קח כמה צעדים קדימה ותן לי יד." היא אמרה.

"טוב, בסדר." אמרתי מיואש כבר והסתובבת בעיניים עצומות. אחותי הייתי בתוך האמבטיה בקצה השמאלי של החדר עם הגב שלה אלי, ואני מיששתי את דרכי אליה. הידיים שלי החליקו על הקיר ודרכתי בזהירות עד שהקיר נעלם והרגשת יד רטובה של אחותי אוחזת בידי.

"אתה רואה שאתה יכול." עדי אמרה לי והובילה אותי עוד קצת קדימה. "די מספיק, עכשיו תביא את היד השנייה." היא אמרה והיא מיד תפסה אותה בידה הפנויה כשהושטתי. עדי משכה בחוזקה את שתי ידי, מנסה להרים את עצמה ונאנחה. "נו תעזור." היא אמרה בקול בכייני. "תמשוך גם." היא הוסיפה ואני התחלתי בעדינות להרים את אחותי מהידיים.

המים טפטפו והשפריצו באמבטיה בזמן שעזרתי לאחותי לצאת. היה לי קשה להישאר עם עיניים עצומות, הייתי סקרן לראות את גופה העירום של אחותי, לא מתוך משהו מיני, סתם סקרנות. אפילו התחלתי לפקוח עין אחת אבל עצרתי את עצמי אחרי רגע ולא ראיתי שום דבר מעבר לצבעים מטושטשים. היא נעמדה לאט ובזהירות בתוך אמבטיה, המים מטפטפים מגופה העירום, ואז הרימה רגל כדי לצאת. ברגע שהרגשתי אותה עומדת יציב מחוץ לאמבטיה עזבתי לה את הידיים. שמעתי אותה מושיטה ידיים למגבת ולקחתי צעד אחורה.

"זה בסדר, אתה יכול להסתכל." עדי אמרה ואני פתחתי עיניים, מוצא את עצמי מביט באחותי הגדולה. היא חייכה אלי, מגבת גדולה מקיפה את גופה, מהודקת מעל שדיה ויורדת עד ירכיה, הבליטה ההריונית שלה ברורה. "תודה." היא אמרה עם מבט נבוך וכרכה מגבת קטנה מסביבה לשערה הרטוב. היא המשיכה לכיוון חדר השינה, סוגרת את הדלת אחריה, ואני חזרתי לסלון נבוך.

עדי יצאה אחרי רבע שעה מהחדר לבושה בחלוק קצר שהגיע לה עד הברכיים. הוא היה סגור עם חגורה מקדימה, וביד היא החזיקה מברשת שיער, מברישה את שיערה הרטוב. "אתה רעב?" עדי שאלה אותי.

"כן, קצת." הודאתי, מסתכל עליה מהספה.

"אז בוא נשב לארוחת ערב, נהייתי מה זה רעבה." היא אמרה ואני הנהנתי.

הלכתי למטבח וחיממתי לשנינו מהאוכל של אמא, שתי קעריות של אורז צהוב עם קציצות. ישבנו בפינת אוכל ואכלנו, עדי גם ממשיכה לתוספת ובולסת אותה בקצב לא אופייני לה. סיימנו לאכול ונשארנו קצת לשבת ליד השולחן, מקשקשים קצת. אחרי שסיימנו אני נכנסתי למקלחת זריזה בעוד שאחותי יושבת בסלון וקוראת איזה ספר הריון. אחרי המקלחת זרקתי על עצמי חולצת טריקו ומכנסיים קצרים והצטרפתי אליה בסלון.

"רוצה שנראה סרט?" עדי שאלה אותה, מורידה את הספר.

"יאללה בכיף." אמרתי והתרווחתי לעצמי על הספה לידה. אחרי עוד עשרים דקות של ויכוחים הסכמנו על סרט ולחצנו על פליי.

"וואי, איך בא לי במבה." עדי אמרה איך שהתחילו הכתוביות פתיחה.

"להביא לך?" שאלתי בנחמדות, מסתכל עליה, ועדי חייכה אלי והנהנה כמו ילדה קטנה שאמרו לה שהיא יכולה סוכריה. עצרתי את הסרט שעוד לא באמת התחיל, קמתי, והלכתי למטבח. "איפה יש?" שאלתי תוך כדי שאני מחטט בארונות אקראיים.

"במגירה מימין לכיריים." היא אמרה ואני הסתובבת ופתחתי אותה.

"אין פה במבה." אמרתי, סוגר את המגירה, והסתובבתי, מסתכל לכיוון אחותי שבסלון. "אין שם." אמרתי שוב, יותר בקול.

"אהה, באמת? אין שם? אז יכול להיות שנגמר." היא אמרה. נתתי לה פרצוף של "לא נורא" ובאתי לחזור אליה. "אבל מה זה בא לי במבה." היא אמרה וניסתה לעשות פרצוף מסכן.

"מה אני אעשה, נגמר." אמרתי.

"מה הסיכוי שאתה קופץ לקנות?" היא שאלה אותי כאילו זה הדבר הכי לגיטימי בעולם.

"עכשיו?" שאלתי אותה מופתע והיא הנהנה. "את רוצה שאני ארד לקנות במבה עכשיו?" שאלתי שוב, קצת בשוק.

"כן." היא אמרה וקלטה את המבט שלי. "נו פליז, יש ממש פה למטה מכולת." היא אמרה ונתנה בי מבט מתחנן.

"טוב בסדר." נכנעתי וכבר התחלתי לשים כפכפים. "שאני אגיד לא לאישה בהיריון." אמרתי והתחלתי לחפש את הארנק.

"וואי תודה ערני, אין עליך." היא אמרה עם חיוך מנצח.

"לקנות עוד משהו חוץ מבמבה?" שאלתי בדרכי לדלת.

"לא." היא אמרה בהחלטיות ואז הסתובבה. "בעצם, אולי גם קצת ביסלי. אה, ותפוצ'יפס." היא אמרה ואז הפסיקה. "אתה יודע מה, תקנה גם שוקולד תות." היא הוסיפה.

"איכס, שוקולד תות?" שאלתי כדי לוודא, לא ידעתי שמישהו אוהב את זה בכלל.

"כן, אני יודעת. בדרך כלל אני לא סובלת את זה אבל מאז ההיריון אני לא יכולה להספיק לאכול את זה." היא סיפרה לי, וחייכה חיוך נבוך.

"עוד משהו?" שאלתי, סוף סוף מבין מי קהל היעד של השוקולד תות המבחיל הזה.

"לא, זהו." היא אמרה מרוצה.

"אין בעיה, שניה אני יורד לקנות חצי סופר וחוזר." אמרתי לה עם חיוך מלגלג.

"דביל." היא מלמלה, מגחכת, ואני ירדתי את ארבע הקומות ברגל למכולת. חזרתי אחרי עשר דקות עם שתי שקיות במבה גדולות, שקית תפוצ'יפס ענקית, שתי חפיסות שוקולד תות וחמש שקיות ביסלי קטנות, אחת מכל טעם כי לך תדע, אולי ההיריון גם גרם לה להתחיל לאהוב ביסלי פלאפל. שפכתי שקית במבה אחת לקערה גדולה, את כל השאר השארתי על השיש והצטרפתי לאחותי על הספה.

ראינו את הסרט ביחד והוא היה לא רע. כמובן שבאמצע היא הייתה חייבת לשירותים פעמיים. שנינו כבר היינו עייפים שהוא נגמר, ועדי הלכה לישון בחדר. אני שמתי את המצעים על הספה, הורדתי את החולצה והמכנס, נשאר רק עם בוקסר, והלכתי לישון גם, קולט כבר שזה הולך להיות סוף שבוע ארוך.

למרות שהייתי עייף ישנתי רע בלילה. הספה הייתה ממש לא נוחה, צרה וקשה. זה גם לא עזר שעדי קמה לשירותים כל רגע במהלך הלילה ועד שכבר הצלחתי להירדם זה העיר אותי. בסוף קמתי מזיע ותפוס בשמונה בבוקר, יותר מוקדם ממה שאני בדרך כלל קם בסוף שבוע, אבל היה לי כל כך לא נוח שלא יכולתי לחשוב על להמשיך לישון על הספה. קמתי עם פיהוק, מתמתח תוך כדי שאני מתיישב על הספה. שפשפתי את השינה מהעיניים ועשיתי את דרכי לשירותים.

"בוקר טוב." עדי אמרה לי בקול צרוד, מבהילה אותי כשיצאתי מהשירותים לבוש רק בבוקסר. היא לבשה את אותו חלוק מאתמול בערב והשיער שלה היה אסוף בקוקו מרושל.

"בוקר טוב." מלמלתי חזרה, ישנוני, וזזתי הצידה. שמתי על עצמי ג'ינס קצר וחולצה לבנה והלכתי למטבח להרתיח מים לקפה. בדיוק עדי יצאה מהשירותים ושמעתי את צעדיה הכבדים.

"אז מה, איך ישנת?" עדי שאלה אותי כשהיא נכנסה למטבח, נשמעת ונראית הרבה יותר רעננה.

"זוועה." אמרתי לה וישר התמתחתי, מנסה לשחרר את השרירים התפוסים שלי.

"באמת, עד כדי כך?" עדי שאלה אותי.

"כבר היה לי עדיף לישון על השטיח." אמרתי ואז משכתי בכתפיים. "אבל בקטנה." הוספתי והסתובבתי חזרה לקומקום. "רוצה לשתות משהו?" שאלתי את אחותי ופתחתי את הארון של הספלים.

"כן, תה בבקשה, וחבל שלא אמרת. היום אז אתה יכול לישון איתי במיטה." היא אמרה כבדרך אגב. "לא מפריע לי." היא אמרה, קולטת את ההיסוס שלי.

"כן, יש מצב." אמרתי, לא רוצה להתחייב אבל גם לא יכולתי לסבול מחשבה של עוד לילה על הספה שלה. בינתיים לקחתי עוד ספל ועשיתי לה כוס תה ולי קפה.

ישבנו ושתינו, מנשנשים עוגיות ומפטפטים. אחרי שסיימנו עדי התיישבה לנוח בסלון ואני ירדתי לקנות כמה דברים לשבת. קניתי עיתון, חלה, חלב, ועוד שתי שקיות במבה לבקשת אחותי. כשחזרתי היא הייתה שקוע בספר שלה וניצלתי את זה בשביל להוציא את המחשב שלי ולשלים עבודה ללימודים. לארוחת צהרים החלטנו לאכול משהו קליל אז הכנתי לנו כריכים, ואחרי האוכל עדי שכבה לנמנם קצת בזמן שאני ראיתי טלוויזיה.

היום עבר בנעימים, במיוחד בזמן שעדי נמנמה ולא הציקה לי. כשהיא קמה הכנתי לה עוד פעם תה, הבאתי לה עוגה, והיא התיישבה איתי לראות קצת טלוויזיה. כהתחיל לרדת הערב אני ישר נכנסתי למקלחת זריזה והתחלתי לערוך את השולחן בזמן שעדי נכנסה להתקלח.

"אני אצטרך שתעזור לי שוב." היא באה להגיד לי בזמן שהאמבט התמלא.

"אהה, טוב." אמרתי, מסמיק קלות.

"זה מביך אותך?" אחותי שאלה אותי.

"קצת." הודאתי לה.

"אני מבטיחה לך שאותי זה מביך יותר." היא אמרה לי עם חיוך קטן ונעלמה.

אני חזרתי לסדר את השולחן, מוציא כל מיני סלטים טובים שאמא הכינה ושם סיר ממולאים על הגז. הדלקתי רדיו, מקשיב לשירי יום שישי רגועים, ופתחתי את החלון עד הסוף, נותן לבריזה נעימה להיכנס.

"ערן!" אחותי קראה לי ומיד נדרכתי.

"אני בא!" צעקתי לעברה והתקדמתי לכיוון המקלחת. "אפשר?" שאלתי, דופק על הדלת והיא ענתה שכן. עצמתי את העיניים ופתחתי את הדלת.

הפעם הייתי הרבה יותר מנוסה. תוך כמה שניות עמדתי בעיניים עצומות מול אחותי, מושיט לה שתי ידיים ונלחם בפיתוי לפתוח עיניים. היא אחזה את שתי ידי בחוזקה ומיד התחלתי למשוך אותה, עוזר לה לקום. היא נעמדה, קול המים מחליקים במורד גופה מהדהד בחדר, וריח השמפו שלה ממלא אותו. היא הרימה רגל אחת והניחה אותי על הרצפה תוך כדי שאני תופס אותה, אבל שהיא הרימה את הרגל השנייה היא כנראה החליקה קדימה.

אחותי שחררה צווחה קולנית תוך כדי שהיא נופלת לתוכי ואני אינסטינקטיבית פתחתי עיניים ותפסתי אותה. הבטן העגולה שלה נצמדה אלי, מרטיבה לי את החולצה, ושדיה נמעכו בינינו. היא קפאה לרגע, ואז התסכלה למעלה אל תוך עיני בזמן שאני בוהה בה, לא יכול להתעלם מהמחשוף הרטוב שצמוד אלי.

"ערן!" אחותי קראה בבהלה מובכת ואני מיד עצמתי את עיני.

"את כמעט החלקת." נוסיתי להצדיק את עצמי. "וגם לא ראיתי שום דבר." ישר הוספתי, מרגיש עדיין את גופה העירום והרטוב צמוד לגופי.

"לא, זה בסדר. אתה צודק." היא אמרה ומיד ניתקה את גופה מגופי. "מזל שתפסתי אותי. תודה." היא אמרה ושמעתי אותה מתעטפת במגבת. "אתה יכול להסתכל." היא אמרה לי ונתנה בי מבט סמוק.

"טוב יאללה, תתלבשי ונשב לאכול." אמרתי במטרה להחליף נושא. "הכל כבר מוכן." הוספתי והיא הנהנה. היא לקחה את מגבת הראש הקטנה והלכה לחדר בזמן שאני הלכתי למטבח. הייתי קצת רטוב אבל החולצה שלי הייתה נקייה והיה חם אז החלטתי להישאר איתה. חיממתי גם עוף ותפוחי אדמה ואחרי כמה דקות עדי הצטרפה.

"אוכלים?" היא שאלה בחיוך רעב. היא לבשה מכנסיים קצרים בצבע אפור וחולצת הריון בצבע שחור עם מעט מחשוף.

"אוכלים." אמרתי, עוזר לה עם הכיסא והתיישבנו לאכול.

עשינו קידוש על מיץ תפוחים כי זה מה שהיה לה, והתחלנו לטחון תוך כדי שאנחנו מקשקשים על כל מיני דברים. את הארוחה קינחנו בשתייה חמה, עוגה, ועדי גם בשוקולד תות. אחרי זה הלכנו לסלון שם ראינו איזה סרט טיפשי בטלוויזיה. אחריו קראנו קצת עיתון עד ששנינו נהיינו עייפים.

"וואי כבר מאוחר." עדי אמרה עם פיהוק תוך כדי שהיא מסתכלת על השעון. "נראה לי אני הולכת לישון." היא אמרה לי.

"כן, גם אני כבר עייף." הודאתי.

"אז, אתה רוצה לישון איתי במיטה הלילה?" היא שאלה אותי.

"אה, נראה לי שכן, אם זה לא מפריע לך." אמרתי בהיסוס.

"לא, ברור, אתה מוזמן." היא אמרה עם חיוך וקמה בכבדות. היא נכנסה לשירותים לצחצח שיניים ולהתארגן ואני נכנסתי אחריה. כשחזרתי לחדר השינה שלה, אחותי הייתה לבושה בחולצה קצרה רחבה וארוכה בצבע סגול דהוי והיא מרחה קרם גוף על הרגליים. קלטתי חזייה לבנה תלויה על הכיסא בפינה ובמבט נוסף לכיוון אחותי שמתי לב שאפשר לראות את הפטמות שלה מתחת לבד הדק. עדי הרימה את המבט שלה, חייכה אלי, ואני התקדמתי לעבר הצד הפנוי במיטה.

"יפריע לך אם אני אשן בבוקסר?" שאלתי את אחותי, קצת נבוך.

"לא, איך שנוח לך." היא אמרה בקלילות והמשיכה למרוח קרם לאורך רגליה החלקות.

הורדתי את החולצה והמכנסיים, הנחתי אותם על הרצפה ואז נשכבתי על המיטה. היה חם אז רק כיסיתי את עצמי עד המותניים עם הסדין הדק שהיה שם ובהיתי בתקרה בזמן שאחותי סיימה להתארגן. היא הניחה את הקרם בצד ונשכבה על הגב, מכסה גם את עצמה עם הסדין עד המותניים.

"אוי!" עדי קפצה, מופתעת.

"מה קרה?" נבהלתי.

"הוא בועט." היא אמרה עם חיוך והפנתה את מבטה אלי. "אוי, הנה שוב." היא אמרה ותפסה לי את היד. "הנה תרגיש." היא אמרה לי והניחה לי את היד על צד הבטן הגדולה שלה. "אוי, הרגשת?" היא שאלה אותי.

"וואי, כן." אמרתי מוקסם. "וואי, הנה שוב." אמרתי מתרגש לתחושת הבעיטה הקטנה. אחותי צחקה מההתלהבות שלי ומשכה את ידי לאורך הבטן שלה, נותנת לי להרגיש עוד שתי בעיטות עד שכנראה נמאס לקטן והזזתי את היד משם. "נו, אז יש כבר שמות?" שאלתי אותה. קלטתי שלא כל כך יצא לנו לדבר על זה שהיא הולכת ללדת תוך זמן קצר.

"יואו, אתה לא מבין כמה נמאס לי מהשאלה הזאת." היא אמרה בטון מתוסכל.

"אז עזבי, לא שאלתי." אמרתי ושנינו צחקנו.

"סתם נו, פשוט לא מפסיקים לשאול אותנו את זה. אני אספר לך מחר על איזה שמות חשבנו." היא אמרה לי בחום ואני הנהנתי. "לילה טוב." היא הוסיפה.

"לילה טוב." עניתי בזמן שהיא הסתובבה לכבות את האור ושנינו הלכנו לישון.

זה היה לילה מוזר. אין ספק שהמיטה שלה הייתה פי אלף יותר נוחה מהספה, אבל היה חם, ומהר מאוד שנינו העפנו מעל עצמינו את הסדין. אם לא הספיק החום מבחוץ, גופה של עדי גם פלט חום כמו כמין, ומצאתי את עצמי מיוזע מהר מאוד. למרות שנרדמנו כל אחד בצד אחר של המיטה, מצאתי את עצמי באמצע הלילה מחובק עם אחותי הגדולה בכפיות, צמוד אליה מאחור עם יד כרוכה סביבה והמפשעה שלי צמודה לתחת שלה. ניתקתי את עצמי בעדינות וחזרתי לישון.

בשעת בוקר מוקדמת קמתי שוב ליד אחותי, הפעם היא הייתה על הגב ואני על הצד צמוד עליה, הרגליים שלי מונחות על רגליה החשופות. אור חלש כבר חדר מבעד החלון, וכשהתחלתי לזוז ממנה בעדינות קלטתי שהחולצה שהיא לבשה עלתה עד לבטן שלה. התרוממתי קצת על המזרון, לראות איך אני זז בלי להעיר אותה, וראיתי שהרגל השמאלית שלי בין הרגליים שלה, והברך שלי מונחת על ערוותה. הזזתי את הרגל בעדינות ובהיתי בתחתונים הוורדים שהיא לבשה, ירכיה הנשיים חשופים בפני. הרגל שלי התחככה בהם קלות תוך כדי שהזזתי אותה, ולאחר שהנחתי אותי בצד הופתעתי לגלות כתם לח בתחתית התחתון שלה. בהיתי בו בתדהמה מספר שניות, שצף של התרגשות לא מוסבר גואה בתוכי, ואז לקחתי נשימה עמוקה, נשכבתי על הגב וחזרתי לישון.

קמתי בבוקר לקול המיטה חורקת לידי. לאט חזרתי להכרה ופקחתי עיניים בדיוק כשעדי עמדה בדלת. היא נכנסה לשירותים שוב, אחרי שקמה ארבע פעמים במהלך הלילה והעירה אותי כל פעם. אני התחלתי לזוז על המיטה, מתעורר לאט, שפתאום הרגשתי משהו. פקחתי את עיני לרווחה וקלטתי זקפת בוקר אדירה בולטת לי בבוקסר. שמעתי את עדי בדיוק מורידה את המים ואני נלחצתי ומשכתי את הסדין מעלי. כמובן שזה לא עשה דבר בלהסתיר את איברי הזקור ובזמן שאני מנסה לחשוב איך להסתיר אותו, הדלת נפתחה. מיד התיישבתי, מניף את הרגליים לצד וסידרתי את הזקפה כך שתהיה פחות ברורה, מצמיד את הזין לרגל בתקווה שאחותי לא תשים לב אליו ולזה שהכיפה מציצה למטה.

"נו, ישנת יותר טוב הלילה?" עדי שאלה אותי, מחייכת אלי. לא נראה שהיא שמה לב לזין העומד שלי.

"כן, אין מה להשוות." אמרתי ומיד תפסתי את המכנסיים הקצרים שלי. לקחתי נשימה, מרגיש את הזקפה נחלשת קצת ואז קמתי ומשכתי את המכנס עלי, מצליח לגרום לה לא להיות בולטת. אחותי בזמן הזה הלכה לארון שלה ופתחה אותו. היא הוציאה חזייה שחורה ואיזה חולצה, והתיישבה בצד שלה של המיטה עם הגב שלה אלי. היא הניחה את הבגדים על המיטה לידה ואז להפתעתי, היא הורידה את החולצה שהיא ישנה בה, נשארת רק בתחתונים. בהיתי בגבה החלק של אחותי הגדולה בזמן שהיא שמה חזייה נקייה, עורה בעל גוון שחום קל. צפיתי בה סוגרת את החזייה במיומנות נשית ומיד אחרי היא לקחה את החולצה ושמה על עצמה. היא נעמדה לאט ורק שראיתי את החולצה מחליקה במורד הרגליים שלה הבנתי שזאת בכלל שמלה. היא הסתובבה אלי ואני הסמקתי, מביו שהיא קלטה אותי מסתכל אליה.

"ארוחת בוקר?" היא שאלה, מחויכת, ואני הנהנתי ושמתי על עצמי חולצה נקייה.

—

השעות הבאות עברו דיי רגוע. שתינו משהו חם ואכלנו ארוחת בוקר, ישבנו בסלון וקראנו עיתון, ראינו טלוויזיה ודיברנו על כל מיני דברים, גם על שמות לתינוק. היה יום יפה עם קצת עננים, ובריזה נעימה נכנסה דרך החלונות הפתוחים. עדי הייתה רגוע ולא ביקשה ממני יותר מידי דברים, ותוך זמן קצת כבר היינו רעבים והתיישבנו לאכול ארוחת צהרים. זללנו שאריות מאתמול, ואחרי האוכל עדי אמרה שהיא הולכת לשכב לנוח קצת.

אני התיישבתי בסלון עם כוס קפה, נהנה מהשקט והאוויר הנעים. פתחתי את המחשב וחזרתי לעבודה ללימודים. אחרי שעה בערך שמעתי את עדי יוצאת מהחדר והולכת שוב לשירותים, ובדרך חזרה חטפתי מבט שלה לבושה באותו חלוק קצרצר. חייכתי לעצמי, מרוצה מהזמן הפנוי והשקט, וחזרתי למחשב. אחרי עוד חצי שעה בערך שמעתי קול מוזר מגיע מהחדר של אחותי, זה היה מין יבבה חלשה. הרמתי את הראש מהמחשב ועצרתי כדי להקשיב. אחרי דקה שלא שמעתי אותו שוב התעלמתי וחזרתי לעבודה.

"ערן?" עדי קראה לי אחרי שעברו עוד כעשרים דקות. קמתי והלכתי לחדר לראות מה היא צריכה. דפקתי פעם אחת ופתחתי את הדלת. "ערן?" אחותי שאלה שוב, והיה לה משהו מאוד פגיע והססני בקול.

"כן?" אמרתי והסתכלתי על אחותי. היא שכבה על הגב, החלוק הקצר סגור ברישול, השיער הכהה שלה אסוף בקוקו והיא נשענה אחורה על שתי כריות גדולות. הפנים שלה היו סמוקות והיא נתנה בי מבט מוזר, בוחנת אותי בחוסר נעימות. "הכל בסדר?" שאלתי ועדי נתנה בי מבט נבוך.

"אהה כן…בעצם לא, לא משנה." היא אמרה והיה משהו מאוד נבוך בכל השפת גוף שלה. הרגליים שלה היו חשופות, החלוק מכסה רק אותן רק עד אמצע הירך, והיא חיככה את הירכיים שלה אחת בשנייה בצורה חסרת מנוחה.

"עדי את צריכה עזרה במשהו?" שאלתי. לא הבנתי מה היא רוצה.

"כן, סוג של, אבל אני לא יודעת…" היא התחילה למלמל והחלה להתפתל קצת על המיטה.

"אל תדאגי, הכל בסדר, תרגישי חופשי." אמרתי לה, חושב שלא נעים לה לבקש ממנו עוד דברים לעשות בשבילה. "תגידי מה את צריכה ואני אעזור לך, בשביל זה אני פה." אמרתי ונתתי לה חיוך מרגיע. היא בחנה אותי למשך כמה שניות, נבוכה, לא יודעת מה לעשות אבל בינתיים המשיכה לנוע באי נוחות על המיטה.

"ערן, אני…אני, אני ממש חרמנית." היא מלמלה עד שבסוף אמרה את זה והסמיקה.

"את מה?" שאלתי מופתע, "את…חרמנית?" שאלתי בשוק והיא הנהנה. עמדתי שם נבוך, לא יודע איך להגיב.

"אתה לא מבין, אני חרמנית בטירוף. וואי, זה נורא, כל הגוף של מגרד מרוב חרמנות." היא אמרה בקול קטן ובכייני ופתאום הבנתי למה היה מתפתלת ככה.

"אז, לא יודע, תעשי מה שבנות עושות כדי לטפל בזה." אמרתי במבוכה.

"ניסיתי, זה לא עוזר." היא אמרה לי והייתה לה הבעה סובלת על הפנים.

"ניסית? מה זה אומר ניסית?" שאלתי, לא מצליח לעכל את השיחה המוזרה הזאת.

"ניסיתי…אתה יודע…לגעת בעצמי. אני כבר איזה חצי שעה מנסה וזה רק נהיה יותר גרוע." היא אמרה ונתנה בי מבט חסר אונים.

"אהה אוקיי, מה בדיוק את רוצה ממני?" שאלתי, מופתע ממילותיה של אחותי.

"לא יודעת, שתעזור לי." היא אמרה באי נוחות.

"איך לעזור לך בדיוק?" שאלתי.

"אהה, אולי תיגע בי אתה?" היא הציעה בזהירות.

"לגעת בך?" שאלתי בתדהמה ועדי הנהנה. "לגעת בך…שם?" שאלתי שוב מצביע אל בין הרגליים שלה והיא שוב הנהנה. היא נראתה כמו מישהי שעוד רגע מתחילה לבכות ונתנה בי מבט מתחנן. "את רצינית?" שאלתי שוב והיא הנהנה פעם שלישית. לא ידעתי מה להגיד לדבר כזה. אחותי הגדולה וההריונית שכבה על המיטה מולי והתחננה שאני אאונן לה. אם לא היה מבט כזה מסכן על הפנים הייתי בטוח שהיא עובדת עלי.

"וואי, טוב נו בסדר, מה אני אגיד. אבל אנחנו לא מספרים על זה לאף אחד." אמרתי והיא הנהנה, חיוך קטן ומודה עולה על שפתיה.

"מה זה תודה ערני, אתה אח מה זה טוב." היא שיבחה אותי והחלה לפרום את חגורת החלוק. "אתה יכול לעזור להוריד לי את התחתונים רק?" היא שאלה.

"פאק, טוב. בטוחה שלא מפריע לך שאני אראה אותך עירומה?" שאלתי אבל איך שסיימתי את המשפט עדי פתחה את החלוק מקדימה והלסת שלי נשמטה. על המיטה מולי אחותי הגדולה פתחה את החלוק וחשפה לעיני את הגוף העירום וההריוני שלה אשר רק זוג תחתונים קטן עליו. הסתכלתי על בטנה העגולה אך מבטי מהר מאוד עלה למעלה עד שהבטתי בתדהמה בשדיה הגלויים. אם היו שואלים אותי עד אותו רגע, לא הייתי אומר שלאחותי יש חזה גדול. ראיתי אותה לא פעם לבושה בביקיני, או יוצאת מהמקלחת בחזייה, ותמיד החזה שלה נראה לי ממוצע, עומד יפה, לא קטן וגם לא גדול, אבל נראה שלפחות במובן הזה ההיריון עשה לה טוב. הציצים שלה היו יפים, גדולים, עגולים ומלאים, בצבע חום בהיר, כמו העור שלה, ועם פטמות בינוניות בצבע כהה שהזדקרו בקצה כל שד. רגשות של מבוכה אך גם התרגשות אפפו אותי, והרגשתי את הדם זורם לאיברי.

"מה זה ערן, אף פעם לא ראית ציצים?" עדי שאלה אותי אחרי שכנראה בהיתי יותר מידי זמן בחזה השופע שלה. היא צחקקה ואני ניערתי את עצמי מהטרנס.

"אהה, לא, כלומר כן. ברור שראיתי, אבל אף פעם לא את אלה." אמרתי וקיללתי את עצמי על השטויות שאני מדבר. "הם…גדלו?" מצאתי את עצמי שואל בגמגום.

"הציצים שלי?" היא שאלה, מופתעת ואז הסתכלה למטה עליהם. היא תפסה שד בכל יד והחלה ללטף אותם בצורה מגרה. "כן, הם כבר התחילו להתמלא בחלב נראה לי. בחיים לא היו לי כאלה בז'ז'ים." היא אמרה וחייכה. אני גם גיחכתי וזה קצת הקליל את האווירה בינינו. בהיתי בעדי צובתת לעצמה פטמה זקורה ונותנת צווחה קטנה של עונג וחרמנות. היא ישר אחר כך הושיטה יד למטה ושפשפה את עצמה דרך תחתונים שלה בזמן שהיא מסתכלת עלי. "נו, אתה מוכן להפסיק לעמוד שם ולעזור לי?" עדי שאלה ואני מיד זזתי.

"אהה, כן." מלמלתי ולקחתי צעד קדימה אליה. התיישבתי על המיטה, כל כך קרוב לגופה העירום ואחותי הזיזה את הידיים. הסתכלתי על התחתונים הלחים שלה ברגשות מעורבים, ובהיסוס הושטתי ידיים אליהם. השחלתי את אצבעותיי לגומי ובזהירות התחלתי לקלף את התחתונים מאחותי. משכתי למטה עד שנגלה אלי שיער ערוותה הכהה. עדי הרימה את עצמה קצת מעל המיטה, ואני בזריזות משכתי את התחתון למטה. עוד משיער הערווה שלה נגלה לעיני, ומיד אחריו הכוס שלה, סנטימטר אחר סנטימטר של הפס הוורוד נחשף אלי. עדי הורידה את עצמה חזרה על המיטה ואני החלקתי את התחתונים במורד רגליה עד שאחותי נשארה עירומה לגמרי. פניתי שוב אליה ובחנתי את ערוותה הגלויה בסקרנות מעורבת עם חרמנות מודחקת.

לעולם לא חשבתי שאני אראה את הכוס של אחותי הגדולה, ולא האמנתי כמה המראה הרעיד אותי. שפתותיה היו ורדרדות ומלאות, מהודקות יחדיו בצורה מפתה ושיער כהה עיטר אותו. היה לי ברור שאחותי דואגת לגזום שם למטה, אבל נראה שהיא קצת הזניחה לאחרונה ומשולש השיער הכהה נהיה פרוע יותר. עדי פישקה קצת את רגליה בעודי מביט, ומלוא שפתיה האינטימיות נגלו לפני.

"אני יכול?" שאלתי, מתבייש, לא מאמין למה שאני עושה ואחותי הנהנה ברצון. הושטתי את יד ימין אליה, הנחתי אותה על ירך שמאל שלה, ובעדינות החלקתי אותה למעלה. פרפרים התעופפו לי בבטן וליבי הלם בחוזקו ברגע שידי נחה על שיער הערווה של אחותי הגדולה. החלקתי את אצבעותיי דרכו בחושניות ולאט לאט החלקתי למטה.

"אהה כן!" עדי יבבה חרישית למרגש האגודל שלי מחליק במורד שפתיה הכוס שלה. היא הייתה חמה ולחה, ונלחמתי בחרמנות שלי בזמן שליטפתי את הפות של אחותי. "אתה יודע מה לעשות, נכון?" עדי שאלה אותי במבוכה ואני הנהנתי עם מבט מתנשא.

שמתי את יד שמאל שלי על הירך של אחותי ופישקתי את רגליה עוד יותר בזמן שהתחלתי לגעת בה באינטימיות שלא הולמת שום אח ואחות. עדי גנחה קלות וקיפלה את ברכיה, מרימה אותם ובכך מפשקת קלות את שפתי המנוש שלה. המשכתי לשחק לה בכוס, מלטף את שפתיה וערוותה, ואחר כמה ליטופים קלים הפעלתי יותר לחץ והיא גנחה בקול. לא יכולתי להתעלם משדיה המרשמים ומצאתי את עצמי מרים את מבטי אליהם מידי פעם, אך גם לא יכולתי להתעלם מהבטן שלה שהתנדנדה. למרבה הפלא, למרות שאף לא ראיתי נשים בהריון כמשהו סקסי, ובטח שלא באחותי הגדולה, מצאתי את עצמי מתחרמן ממנה. הקנטתי את שפתיה הרגישות עם האצבע שלי ואז החלקתי אותה למטה וכיוונתי אותה לתוך החור שלה.

"או כן!" עדי גנחה בעוד אני מחליק אצבע לתוכה, דוחף בעדינות לתוך הכוס של אחותי הגדולה. היא הייתה חלקלקה, הכוס שלה רטוב, חמה מאוד, ויותר צרה ממה שציפיתי. דחפתי את האצבע עמוק בפנים לקול גניחות שלה, ואז התחלתי לפמפם לאחותי את הכוס הרטוב בעזרת האצבע שלי, מתחיל לאט ומגביר את המהירות בהדרגה. "פאק!" עדי נאנחה בעוד אני דוחף לא אצבע, מזיז אותה יותר ויותר מהר. "פאק זה טוב!" היא אמרה בקול עמוק ושטוף זימה. חייכתי לעצמי והמשכתי לענג את אחותי.

דחפתי לאחותי הגדולה אצבע במשך דקה אבל היא רק המשיכה עם גניחות ואנחות אקראיות. שיניתי קצב, הכנסתי עוד אצבע, אבל מלבד גניחה חזקה פה ושם גם אחרי דקה ושתי דקות, לא נראה שהיא מתקרבת לפורקן.

"ערן, לא נראה לי שאני אצליח לגמור ככה." עדי אמרה לי בטון מתנצל, בכל זאת אין גבר שרוצה לשמוע משפט כזה, אפילו אם זה מאחותו.

"את עדיין…חרמנית?" שאלתי אותה, מושך את האצבע שלי מהכוס. מאיך שהגוף שלה הגיב היה לי ברור שכן.

"בטירוף. אני מרגישה כמו כלבה מיוחמת." היא אמרה לי, מחליקה יד אל הכוס שלה וממשיכה לאונן בעצמה. "אולי…אתה מסכים אולי…להראות לי את הזין?" היא גמגמה במבוכה.

"מה? את רוצה לראות לי את הזין?" שאלתי בשוק.

"אהה, כן. יש מצב שזה יעזור לי לגמור." היא אמרה בביישנות.

"רצינית?" שאלתי והיא הנהנה. "טוב נו, פאק איט. את גם ככה כבר עירומה" אמרתי וקמתי מהמיטה.

אחותי בחנה אותי, מענגת את עצמה בזמן שאני הורדתי חולצה, חושף את פלג גופי העליון הממוצע. הסתכלתי על גופה העירום, שדיה הגדולים, בטנה העגולה, והכוס החרמן שלה. למרות שזאת אחותי הגדולה, הזין שלי עמד כמו טיל, בולט בבירור במכנסיים. לקחתי נשימה עמוקה והורדתי את המכנסיים, זקפתי האימתנית בולטת עוד יותר, ואז, בתנועה זריזה, משכתי גם את הבוקסרים וחשפתי לאחותי הגדולה את הזין שלי.

"מממ פאק." אחותי יבבה בחרמנות, דוחפת לעצמה אצבע תוך כדי שהיא מתסכלת על הזין העומד שלי. אני לא אשקר, יש לי זין דיי מרשים, אמנם לא הכי עבה אבל כמעט שמונה עשרה סנטימטרים באורך והוא עמד בגאווה בין רגלי, שיער ערוותי הכהה מכסה את הבסיס. "וואי הוא גדול." אחותי אמרה בקול נוטף חרמנות, ואני התיישבתי על המיטה לידה עם הפנים כלפיה, נותן לה להתפעל מהזין שלי. "אני יכולה…לגעת?" עדי שאלה בביישנות אחרי כמה שניות שעיניה לא עוזבות את הפין הזקוף שלי.

"כן." הסכמתי בהיסוס והסתכלתי על אחותי שולחת יד ואוחזת באיברי הזקור.

"תמשיך לגעת בי." עדי ביקשה ממני, מזיזה את היד שלה מבין רגליה, ואני מיד הושטתי יד וחזרתי ללטף את הפות שלה. הסתכלתי לה על הפנים היפות, מבטה נעול על הזין שלי, ונשארתי בשקט בזמן שהיא החלה לאונן לי באיטיות, מחליקה את היד שלה לאורך הזקפה שלי בזמן שאני משחק לה בכוס.

המשכנו לגעת ככה אחד בשנייה וליטופיי מהר מאוד עברו לאצבע ואז שתיים בתוך הכוס של אחותי. היא גנחה, ואני שוב התחלתי לפמפם אותה עם יד אחת בזמן שעם השנייה התחלתי לשחק לה בדגדגן הקטן. עדי בזמן הזה המשיכה למשש לי את הזין, לא מנסה לגרום לי לגמור, אבל יותר מתחרמנת עליו, בוחנת ומלטפת אותו בעדינות, גורמת לי גם להרגיש יותר ויותר חרמן אבל בלי לקרב אותי לפורקן.

"את קרובה?" שאלתי את אחותי אחרי שבשלב מסוים היא אפילו הפסיקה לגנוח, רק השמיכה לשחק לי עם הזין למרות כל מאמצי לענג אותה.

"לא, ס'עמק. זה מרגיש טוב אבל אני רק נהיית יותר ויותר חרמנית." היא אמרה לי בקול סובל. "אוף! אני משתגעת." היא קראה בקול, עוזבת את הזין שלי בתסכול, "אני חייבת לגמור." היא הודיע לי וראיתי את הסבל המיני בעיניים שלה.

"את רוצה שננסה…" התחלתי ועיניה ננעלו על עיני בסקרנות, "שאני, אולי אנסה…אממ…לרדת לך?" הצעתי בזהירות וראיתי ברק בעיניה. הבנתי שהיא רוצה את זה אבל לא נעים לה ממני.

"זה…זה בסדר מבחינתך?" היא שאלה אותי בהיסוס.

"אהה, כן." אמרתי ביותר ביטחון ממה שהרגשתי. "את רוצה?" שאלתי בקול רועד, הגרון שלי יבש, וכחכחתי בו.

"כן, אני רוצה." היא אמרה לי בקול מתנצל, לא נעים לה להודות בזה. אני הנהנתי וקמתי מהמיטה, מרגיש את העיניים של אחותי על הזין שלי. הלב של הלם בפראות, ונעמדתי בקצה המיטה. בהיתי לרגע בגופה העירום, מנסה לעכל שאני עומד לרדת לאחותי, ואז רכנתי קדימה. תפסתי את שתי רגליה ופישקתי אותן, עיני נעולות על המנוש הוורדרד שלה. הרמתי מבט חטוף אליה וצללתי בין הרגליים שלה. החלקתי את ידי במעלה ירכיה הרכות, שפתי הפות של אחותי מעוררים אצלי תחושה מוזרה של גועל משולב עם תאווה חרמנית. דחפתי את הפנים שלי בין רגליה החלקות, ריחה המיני אופף אותי, ואז בזהירות השחלתי את הלשון החוצה והעברתי לק לאורך הפס הוורוד של הכוס של אחותי.

יבבת עונג ברחה מפיה של עדי בזמן שלשוני נגעה באיבר מינה. הרגשתי את גופה רועד לרגע תחתיי, והטעם המיני שלה היכה בי. החלקתי את לשוני שוב, בזהירות, ונתתי ליקוק קטן לדגדגן שלה. אחותי גנחה קלות, מתענגת על התחושה, ואני הצמדתי את פי לשפתיה ומהר מאוד מצאתי את עצמי מלקק את הכוס של עדי בתאווה גדולה. הדחקתי את הגועל שבמעשה, מנסה לא לחשוב על כך שזה הטוטה של אחותי, ופינקתי אותה בשיא המרץ. נשקתי לשפתותיה החמות ולדגדגן שלה, מתענג על גניחותיה העדינות, ומשם עברתי ללקק, מעביר את לשוני בערמומיות לאורך ערוותה, בין רגליה, לאורך שפתיה, ולבסוף דחפתי אותה לתוך הכוס שלה, מלקק אותו כמו גביע גלידה, מנסה להגיע כמה שיותר עמוק.

"פאק ערני!" עדי גנחה בעוד אני מחדיר את לשוני עמוק לתוך הנרתיק שלה. "אני לא מאמינה שאתה הסכמת לעשות לי את זה." היא יבבה ותפסה את הראש שלי. היא החליקה את אצבעותיה בשיער הקצוץ שלי והצמידה את פי לערוותה, גונחת בעוד לשוני מענגת אותה.

הזין העומד שלי השתפשף במיטה בזמן שירדתי לאחותי, והחרמנות שלי רק גברה. כבר ראיתי איך אחרי שאני סוף סוף גורם לעדי לגמור אני נעמד שם מולה ומתחיל לאונן עד שאני גומר באורגזמה אדירה. כבר דמיינתי איך אני מתחיל להשפריץ אל מול אחותי העירומה, איך אני מסתכל על הציצים, הכוס והבטן ההריונית שלה בזמן שאני מביא ביד, ואיך אני שופך בזמן היא מסתכלת, יורה את הזרע שלי מול עיניה. המחשבה חרמנה אותי כל כך, וליקקתי לה את הכוס בתאווה מגעילה, מת שתגמור כבר.

עדי נאנחה וגנחה, קיללה והיללה אותי, אך לא משנה מה עשיתי, גם לאחר מספר דקות היא לא הגיעה לגמירה המיוחלת. השתמשתי בשתי ידי כדי לפתוח את שפתי הכוס שלה, מלקק ומנשק את ערוותה, תוקף את הדגדגן שלה, אבל למרות גניחותיה הרמות היא לא גמרה.

"ערן, אולי תכניס לי אותו?" אחותי פתאום שאלה ואני קפאתי במקום, שפתי צמודות לכוס שלה. הרמתי את ראשי מבין רגליה והסתכלתי עליה המום.

"מה?" שאלתי אותה בשוק, לא בטוח שאני מבין.

"תכניס לי אותו." עדי אמרה שוב, מבט מתחנן על פניה.

"את…את הזין שלי?" שאלתי אותה בקול רועד והיא הנהנה. "את…את רוצה שאני…א…אזיין אותך?" גמגמתי.

"כן, פליז. אני לא יכולה לסבול את זה יותר, אני לא יודעת מה לעשות." היא אמרה וראיתי את דמעות ממלאות את העיניים שלה. לא ידעתי מה להגיד, איך לענות, מה לעשות. זאת הייתי סיטואציה הזויה, מופרכת, ומגעילה, אבל הייתי כל כך חרמן והכוס של אחותי נראה כל כך טוב.

"אני לא…" התחלתי לגמגם, מסמיק, מסתכל עלייה עם הזין שלי עומד.

"בבקשה ערן, אני כמעט שם. בבקשה, תכניס לי אותו, רק לקצת." היא התחננה והרגשתי איך לאט לאט השכל שלי מפסיד במאבק לייצר החרמנות שלי. עמדתי שם מספר שניות בשתיקה, בוחן את גופה העירום עד שנכנעתי.

"בסדר, אבל רק לקצת." אמרתי, כאילו זה מה שישנה, כאילו שיש הבדל בין לזיין את אחותך עשר שניות לבין עשר דקות. עדי הסתכלה עלי בעיניים פעורות, לא מאמינה שהסכמתי והנהנה בצייתנות. עליתי על המיטה עם הרגליים, והתחלתי להתקדם אל בין רגליה. "את בטוחה שאת רוצה שאני…?" שאלתי בזמן שקירבתי את הזין שלי אל הכוס האסור לה, בטוח שזה לא הדבר הנכון לעשות.

"כן, פליז ערן." היא התחננה ואני הנהנתי והתמקדתי בין רגליה. התיישבתי על הברכיים, מפשק את רגליה של עדי, ונדחפתי פנימה, איברי הזקור מוביל את הדרך. רגליה החמות התחככו בי, והרגשתי את החום שנפלט מהכוס שלה ככל שהתקרבתי. הלב שלי לא הפסיק לדפוק בקצב מסחרר בזמן שתפסתי את הזין שלי ביד, והובלתי אותו לערוותה של אחותי הגדולה.

עדי קפאה, לא זזה והרימה את הראש מעל לבטן שלה. היא הסתכלה על הזין שלי בחרמנות ואני כיוונתי אותו אל בין שפתיה. הייתי לחוץ כל כך, הלב שלי ממשיך להלום, עד שקצה הזין שלי נגע בשפתי הפות העדינות שלה. זרם מחשמל עבר בי לתחושת איברי נוגע באחותי ככה, ועדי פישקה את רגליה אפילו יותר. לקחתי נשימה עמוקה, חרמנותה המגעילה של שנינו מעודדת אותי, והתחלתי להחדיר את הזין שלי לתוך הכוס של אחותי הגדולה.

"או מיי גוד ערן!" עדי קראה ואני גנחתי בין שפתיים חשוקות. צפיתי בשפתי הכוס המלאות של אחותי והסתכלתי איך הן לאט נפתחות והזין העומד שלי חודר לתוכן. דחפתי את עצמי פנימה וראיתי איך בשצף של עונג הכיפה שלי נעלמת בתוך הטוטה של אחותי.

"פאק, אני לא מאמין שאני עושה את זה." אמרתי, העונג בולט בקולי. הכוס הרטוב שלה עטף אותי בחום מדהים ובזהירות התחלתי לדחוף את עצמי פנימה. שנינו גנחנו בזמן שחדרתי לאחותי, מכניס סנטימטר אחרי סנטימטר של זקפתי עמוק לתוך נרתיקה עד שנתתי לה את מלוא הזין שלי ועצרתי.

אני לא אשקר, הכוס של אחותי הגדולה הרגיש מדהים. הוא היה חם ורטוב, חלקלק כל כך שחדרתי אליה בקלות. היא הייתה יותר צרה ממה שחשבתי, אמנם לא ילדה בת שמונה עשרה, אבל גם לא אמא עדיין והנרתיק שלה חיבק את הזין שלי בעונג אלוהי. היה קשה להתעלם מהבטן הגדולה שלה, אבל באותו רגע, המחשבה שאני מזיין אישה בהריון רק חרמן אותי עוד יותר. הרמתי את מבטי אליה ועינינו נפגשו במבט מבויש. השפלתי את מבטי לחזה הכבד של אחותי, ואז החזרתי את מבטי למטה, לכוס שלה, ולאחר עוד רגע עשיתי משהו שלא דמיינתי אי פעם שאעשה, התחלתי לזיין את אחותי.

זה התחיל עדין וזהיר, זיון ראשון מלא במבוכה ואי נוחות, רק פה זה היה פי כמה כי היה מדובר באחותי. היא לא יכלה לעשות הרבה, רק לשכב שם בעוד אני מזיז את האגן, מחליק את הזין שלי הלוך ושוב בתוך הנרתיק שלה. אף פעם לא עשית סקס עם אישה בהריון, בטח שלא בחודש כזה מתקדם, ופחדתי להכאיב לה או להזיק איכשהו. הכוס שלה המשיך לעטוף אותי באותו עונג עילאי, ואני פשוט המשכתי בשלי.

"ערן, זה בסדר." עדי אמרה אחרי דקה של משגל רך ועדין.

"מה בסדר?" שאלתי אותה. לא הייתי קורא למה שאנחנו עושים בסדר.

"אני בהיריון, לא עשויה מחרסינה, תזיין אותי כמו שצריך." היא הפצירה בי, כאילו קוראת את המחשבות שלי ואני הנהנתי וניגשתי למלאכה. "או כן ככה!" עדי גנחה כאשר השחלתי אותי בתנועת אגן עוצמתית, דוחף את עצמי לתוכה. "פאק, בדיוק ככה כן!" היא גנחה בשנית לחדירה נוספת מלאת חרמנות מצדי. עיניה התמלאו בעונג, כמעט נעצמות ואני התחלתי לזיין את אחותי כמו שהיא רצתה.

מהר מאוד המשגל הזהיר שלנו נהיה אקט מיני סוער. כן היא הייתה אחותי הגדולה, אבל חרמנותה ההריונית החזקה, רצוני לעזור לאחותי, והחרמנות חסרת הגבולות שלי לא נתנו לנו להפסיק. הכוס שלה הרגיש מדהים, ופשוט התחלתי לפמפם אותו בכוח, מרגיש את שפתיה ונרתיקה מחליקים לאורך הזין שלי בעונג מסחרר. זיינתי אותה בכל הכוח, זיינתי את אחותי הגדולה. דפקתי אותה, חדרתי אליה, חיללתי אותה ושגלתי אותה ללא מעצורים.

"פאק ערן, אני לא מאמינה! אני עומדת לגמור!" אחותי יבבה בקול רועד שרק גרם לי לדחוף את עצמי יותר חזק לתוך הכוס שלה, מהופנט מאיך שהבטן של מתנדנדת והשדיים שלה קופצים. "כן! כן!" היא גנחה בקולניות. "אלוהים אני גומרת! כן אני גומרת!" היא צווחה בזמן שהאורגזמה השתלטה אליה.

אחותי הגדולה גמרה בקול תרועה גדול, החרמנות האדירה שהצטברה בה מתפוצצת ברגע אחד על הזין שלי. היא זרקה את הראש שלה לאחור, הרימה את הרגליים שלה מהמיטה ומחצה אותי ביניהם. גופה החל לרעוד ואצבעותיה נאחזו המצעים, מתחפרות בהם. היא הקשיתה את גבה מעל המיטה, דוחפת עצמה למעלה בדחף לא נשלט ודמעות מילאו את עיניה. הרגשתי את הכוס שלה רוטט מסביב לאיברי והאטתי את הקצב. המשכתי לזיין את אחותי בזמן שגופה מפרכס בעונג מיני מחשמל, משחרר אותה מהגירוד הבלתי נסבל שכילה אותה.

חדרתי לאחותי בקצב איטי, מחזיק את עצמי מלגמור וצפיתי באורגזמה העוצמתית עוזבת את גופה באטיות. הרעידות שלה נחלשו, הכוס שלה הפסיק לרטוט, והגוף שלה השתחרר, משאיר אותה נושמת בכבדות עם מבט אופורי בפניה בזמן שאני ממשיך לחדור עליה. היא בהתה בי במבט רגוע ומרוצה בזמן שאני המשכתי להשחיל אותה. חיכיתי שהיא תירגע ואז העצתי קצת, ותוך כמה רגעים הרגשתי שאני לא יכול להחזיק יותר.

"עדי אני עומד לגמור!" גנחתי בעוד פני מתעוותות בעונג מהוסס. "לצאת?" מצאתי את עצמי שואל, מוכן למשוך את איברי ולהשפריץ את הזרע שלי על הבטן של אחותי.

"לא. אתה יכול לגמור בפנים." היא אמרה בקול צרוד, מופתעת מהשאלה.

"מה, את רצינית?" שאלתי.

"כן. מה אתה מפחד להכניס אותי להיריון?" היא שאלה בקול לגלגני, מחייכת אלי, והבנתי שיצאתי מפגר.

בגניחה קולנית ומלאת הנאה גמרתי לאחותי הגדולה עמוק בתוך הכוס, עונג מיני מרטיט את גופי. המשכתי לחדור אליה בחייתיות, דוחף את הזין שלי לתוך הפות הרטוב שלה בעודי מתחיל להשפיך. השפרצתי את זרעי בתוך הנרתיק המדהים של אחותי, גל אחר גל של עונג בוער בי עם כל מטח כבד של שפיך. גמרתי באינטנסיביות, ממלא את הכוס של אחותי בשפיך סמיך. זאת הייתה גמירה חזקה וגדולה, כזאת שהרגשתי מעט פעמים בחיי, אך לצערי לאחר מספר שניות של עונג בוער היא נחלשה. דחפתי את הזין שלי לתוך עדי, יורה את המטח האחרון, והחזקתי את עצמי בפנים. התנשפנו שנינו, אדומים ומיוזעים, ובהינו זה בזו. לאחר כדקה הזין שלי החל להתרכך בתוך אחותי ושלפתי אותו ממנה. התיישבתי על המיטה לידה, והמשכנו לבהות זה בזו בדממה.

"וואו זה היה…אהה. תודה." עדי אמרה לאחר מספר דקות של שקט. "אני מצטערת אבל בחיים לא הרגשתי כל כך חרמנית. לא ידעתי שאפשר להרגיש כל כך חרמן." היא אמרה בטון מתנצל.

"אני…אני לא מאמין שעשינו את זה." אמרתי, עדיין לא מעכל את האקט. "תקשיבי עדי, אנחנו לא יכולים לספר על זה לאף אחד." אמרתי, פתאום נכנס לחרדות.

"ברור. תירגע, לא נספר לאף אחד." היא אמרה לי, קולטת את המבט על הפנים שלי. לקחתי נשימה עמוקה ונרגעתי קצת. נתתי בה מבט אחרון וקמתי להתלבש. עדי התיישבה לאט על המיטה ובזמן היא שמה על עצמה בגדים אני יצאתי מהחדר.

במהלך שאר היום לא יכולתי שלא לחשוב על מה שעשינו. אחרי המשגל האסור שלנו ישבנו בסלון וקראנו עיתון כאילו שום דבר לא קרה. דיברנו קצת, גם במהלך ארוחת ערב, אבל היה קטע כזה מוזר שכל פעם שסיימנו לדבר על משהו והיה שקט, מצאנו את עצמנו מביטים אחד לשנייה בעיניים ומסמיקים מבושה ואשמה.

כשבאתי לעזור לעדי לצאת מהאמבטיה יותר מאוחר לרגע סגרתי עיניים עד שהבנתי כמה זה מיותר. נכנסתי לחדר המקלחת בעיניים פקוחות ועדי לא אמרה מילה. ניצלתי את ההזדמנות לבחון שוב את גופה העירום והיפה, מתפעל בשנית מעורה השחום והחלק ומהחזה השופע שלה.

"תגיד ערן, איכפת לך אם אני אשן בלי בגדים?" עדי שאלה אותי באותו לילה שבאנו שנינו ללכת לישון במיטה שלה.

"לא יודע אם כדאי עדי." אמרתי באי נוחות, מחשבות מהורהרות על הסקס שלנו המשיכו להתרוצץ בראשי לאורך כל היום.

"נו, מה זה משנה? גם ככה כבר ראית הכל." היא ניסתה לשכנע אותי והצליחה דיי בקלות. המחשבה של לראות אותה עירומה שוב חרמנה אותי.

"טוב, בסדר." הסכמתי.

"יש תודה." היא אמרה עם חיוך ניצחון והחלה להתפשט, מסירה את החלוק, ומיד לאחר מכן את החזייה והתחתונים, מציגה לראווה את גופה ההריוני הסקסי. אני הורדתי את החולצה והמכנס, נשאר בבוקסר, אבל כמובן שתוך רגע התחיל לעמוד לי מהמראה של אחותי העירומה נכנסת למיטה.

"את יודעת מה, אז אני גם ישן עירום." הודעתי לה, מבין שאין לי סיכוי להחביא את הזקפה בבוקסר, ושיהיה הרבה יותר נוח בלעדיו.

"לך על זה." היא אמרה בקלילות והביטה בי חושף את הזין המזדקר שלי בעוד היא מתרווחת על גבה. נשכבתי לידה על המיטה, קצת נבוך ושכבתי על הגב, הזקפה שלי עומדת כמו תורן בין רגלי. קלטתי את עדי מסתכלת עליה וכמובן שגם אני הסתכלתי לה על השדיים והבטן. שכבנו שם בשקט כמה דקות, אני מחכה שעדי תכבה את האור, שהזקפה שלי תרד ואוכל ללכת לישון.

"לכבות את האור?" שאלתי אחרי שלא נראה שעדי הולכת לעשות את זה אבל עדי הביטה בי במבט מהסס.

"אתה רוצה אולי להכניס לי אותו עוד פעם?" היא שאלה אותי להפתעתי הגדולה.

"את…את חרמנית שוב?" שאלתי אותה והרגשתי את הלב שלי מתחיל להלום בחוזקה.

"כן, אולי קצת, אבל אני רואה שאתה חרמן." היא אמרה בצורה מגרה והסתכלה שוב על הזין שלי.

"אז…אז למה את רוצה?" שאלתי את אחותי.

"בשבילך." עדי אמרה לי בפשטות. "להחזיר לך על מקודם ואיך שעזרת לי." היא אמרה והסמיקה. "אתה רוצה?" היא שאלה אותי ונגעלתי מכמה מהר ידעתי את התשובה.

"כן, אני רוצה." אמרתי לה והיא חייכה אלי. "אבל אחרי היום אנחנו לא מדברים על זה יותר אף פעם." אמרתי והיא הנהנה. "מבטיחה?" שאלתי.

"מבטיחה." היא אמרה.

שכבתי עם אחותי הגדולה בפעם שנייה באותו לילה, בסקס אינטימי ועדין. נצמדתי אליה מאוחר, בכפיות ועשינו בפעם השנייה מה שאח ואחות לעולם לא אמורים לעשות ביחד. הרמתי לה את רגל שמאל באוויר, היד השנייה שלי מתחתיה, כף היד, מלטפת את בטנה ואת שדיה, וחדרתי אליה ברוך. זיינתי אותה להנאתי הסוטה, דוחף את עצמי עמוק לחיקה, מחליק את הזין שלי לכוס שלה, ומצמיד את המפשעה שלי לתחת שלה בכל כניסה. שנינו גנחנו בהנאה מהמשגל האינטימי, מגבירים את הקצב עד שגמרתי בתוכה בסערה של רגשות. שפכתי את זרעי בתוך אחותי הגדולה בגניחות קולניות ונשארתי עם הזין שלי קבור לה בכוס גם אחרי. נשארנו ככה מחובקים עוד זמן רב אחרי שגמרתי, גופינו עירום, מחובקים ונרדמנו יחדיו, הזין שלי עדיין בתוך הכוס של אחותי והאור בחדר עדיין דולק.

—

לאחר כחודש נולד לאחותי בן בכור ובריא והאושר במשפחה היה גדול. היה לי אחיין ראשון ונהייתי דוד. מאז אותו יום לא דיברתי עם אחותי על מה שעשינו, ולמרות שניסיתי להדחיק את מה שקרה לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה. יצא לי לשבת לידה כמה פעמים בזמן שהיא הניקה, רק שנינו, ולא יודע אם זה בכוונה או לא, אבל היא לא כיסתה את עצמה בזמן שהניקה. מצאתי את עיני נמשכות כמו מגנט לפטמות הכהות שלה בכל פעם שהם נכנסו או יצאו מפיו של הקטן, ונדהמתי לגלות שהציצים שלה גדלו אפילו יותר.

ביום כיפור האחרון ירדתי עם אבא ועם איתי גיסי לגן השעשועים ליד הבית שם הקימו מניין מאולתר בזמן הסגר. התעטפתי בטלית, ותוך כדי התפילה, בזמן שהגענו לרשימת החטאים שמבקשים סליחה עליהם, חטא אחד קפץ לי לעין. "וסליחה על חטא שחטאנו בגילוי עריות." היה כתוב בסידור והייתי חייב לקרוא את השורה שוב בזמן שהשאר המשיכו לחטא הבא. הייתי מופתע, לא מאמין למה שאני קורא, וקראתי עוד פעם, בלב, ממש מתכוון לזה. הרגשתי פתאום כאילו עול כבד יורד ממני ונשמתי לרווחה. אמרתי לעצמי שאם זה חטא שאלוהים יכול לסלוח עליו ביום כיפור, אולי זה לא כזה חטא נורא ומצאתי את עצמי מחייך כמו דביל. המשכתי לשאר התפילה, קורא אבל לא באמת שם לב למילים. המחשבות התרוצצו לי בראש ופתאום מצאתי את עצמי חושב שוב על עדי.

אחרי התפילה חזרנו לבית של ההורים ועדי ישבה על הספה עם אחיין שלי על הברכיים שלה. היא חייכה אלי כשהסתכלתי עליה, ואני החזרתי חיוך. פתאום זה היכה בי כמה כוסית אחותי הגדולה והתחלתי לתהות איך היא נראית עירומה עכשיו, אחרי ההיריון. נזכרתי בתחת המוצק שלה, בכוס הוורדרד, ובשדיים הגדולים. המשכתי לבחון אותה בזהירות ומצאתי את עצמי תוהה אם יש סיכוי שאני אי פעם אגלה.

הסוף