קמפינג משפחתי – חלק ראשון

***כל קשר בין הסיפור למציאות מקרי בהחלט***

הסיפור תורגם בחלקו, עם שינויים מסויימים, מהסיפור הזה

לחלק הראשון, לחלק השני, לחלק השלישי, לחלק הרביעי, לחלק החמישי, החלק השישי,חלק שביעי ואחרון

שי ענה לשיחה מאחיו, קובי.

"סורי, שי, יש קצת שינוי בתכניות. התכנית של הבנות בוטלה, אז בגלל שאין להן משהו אחר לעשות, הן רוצות לבוא איתנו לאגם".

"רציני? קיצר, אז לקלל, לעשן, לשתות, לדבר על בחורות, ולעשות חיים באופן כללי כבר לא בתכנית, הא?", שי צחק. לא באמת היה איכפת לו. הוא הסתדר מעולה עם תמר, גיסתו, וידע שלא תהיה לה בעיה שהם ישתו ויעשנו כמה שהם רוצים. ולגבי הבת שלהם, מעין, האמת שהוא היה ברגשות מעורבים לגבי העובדה שתצטרף אליהם. מצד אחד, היא כוסית. כוסית על. מצד שני, היא היתה האחיינית שלו והוא ידע שאחרי כמה בירות או ג'וינטים הוא עלול להתחיל לפלרטט איתה, ועם ההורים שלה בסביבה, זה לא היה הרעיון הכי טוב.

רצה הגורל, וההפרש גילאים בין קובי למעין היה נמוך יותר מההפרש בין קובי לשי, ולדעתו זה הפך את כל העסק לקצת יותר ריסקי.

שי היה פנצ'ר מאוחר, טעות (או מתנה… שי, כמו שההורים שלו אהבו להגיד), אחרי שאבא שלו לא התאפק וגמר בפנים למרות שאשתו ביקשה במפורש שיגמור בחוץ, על החזה שלה ליתר דיוק. קובי, לעומת זאת, הכניס את תמר להריון בטעות בשלב מוקדם של הקשר שלהם, והם הפכו להורים בזמן שהם היו עדיין בני נוער. המזל הוא שהם באמת אהבו אחד את השני, והצליחו להמנע מהגורל של הרבה זוגות במצבם. הם עדיין ביחד, 20 שנה אחר כך.

קובי היה בן 37, ושי רק בן 26, אבל הם התגברו על מריבות האחים שאפיינו אותם כשהיו צעירים יותר, ועכשיו הם היו חברים ממש טובים. הם גרים במינכן, גרמניה. שי עבר לשם לפני כמה שנים אחרי שהצטרף לחברת סטרט-אפ בתחום הננוטכנולוגיה, ואחרי שנתיים שכנע גם את קובי לעבור יחד עם אשתו, תמר והבת שלהם, מעין, בעזרת הדרכון האירופאי שלהם. הם אהבו לעשות קמפינג בקיץ ביחד באחד האגמים באזור מינכן, שלמרבה ההפתעה היה דיי ריק מאנשים רוב הזמן.

"הא, לא נראה לי שתהיה לנו בעיה עם זה", קובי צחק בחזרה, "בכל מקרה, יוצאים באותה שעה, 5 בבוקר כדי שנוכל להיות שם כמה שיותר. בטח נצטרך לבעוט את מעין לטנדר ישנה כי בדרך כלל היא מתעוררת מאוחר בסופי שבוע, וזה במקרה שהיא לא רק תחזור מהביתה מאיזו מסיבה ב-5 בבוקר".

"אין בעיה קובי, אני אכניס גם כמה בקבוקי יין כדי שהבנות לא יתחילו לקטר", שי צחק.

ביום היציאה קובי הגיע לאסוף את שי, "טוב שלא ארזת את כל הבית", אמר לו כשראה שהג'יפ מלא עד הגג, "נראה כאילו הציוד קמפינג שלך מייצר צאצאים מפעם לפעם". שי העיף מבט לרכב ושמח לגלות שתמר ומעין התיישבו מאחורה ונתנו לו את הכבוד לשבת ליד אחיו. "מה המצב, בנות?", הוא הביט דרך חלון המושב האחורי כדי להגיד שלום, "אני רואה שמעין עדיין ישנה", הראש של מעין היה מונח על החלון עם עיניים עצומות ופה פתוח, "יאללה, בוא תעזור לי להעמיס את הקיאק על הגג".

לפני שנה שי רכש קיאק ורק חיכה להזדמנויות להשיט אותו. קובי יצא מהאוטו, וביחד הם הרימו את הקיאק לגג של הג'יפ, ואחר כך קשרו אותו מכל הכיוונים כדי שלא ייפול בדרך, "שבט הצופים ברמת גן היה גאה", תמר ניסתה להקניט אותם.

שי דחס את האוהל והתיק שלו בבגאז', ונכנס לשבת במושב הקדמי ליד אחיו, "מקווה שהבאת מספיק ירוק, שי", תמר אמרה, "אל דאגה, גיסתי היקרה. לא יחסר לך".

"שמחה לשמוע"

"איזה אישה סטלנית יש לי, מת עליה", קובי התניע את האוטו והם יצאו לדרך. בתחזית דיווחו שהולך להיות סופשבוע חם מהרגיל, מושלם לקמפינג על האגם.

כשהם הגיעו לאגם, הם שמחו לגלות שהפינה המבודדת שהם גילו שנה שעברה עדיין היתה מבודדת, ולא היו שם אנשים. קובי, שי ותמר יצאו מהג'יפ, ורק למעין לקח קצת זמן כי היא בדיוק התעוררה. כשהיא יצאה מהאוטו, השיער הבלונדיני שלה עדיין היה מבולגן, וכשהיא נמתחה אחורה לאסוף אותו לקוקו, הציצי הגם ככה גדול שלה בלט עוד יותר, ושי תפס את עצמו בוהה בה, מהפנים היפות, דרך הציצי המוצק, העגול והטבעי, הבטן השטוחה, ועד הרגליים הארוכות והחלקות.

"טוב, אנחנו פה כבר 5 דקות ועוד לא עשינו שכטה", תמר אמרה והסיחה את דעתו ממעין, הבת שלה.

"צודקת, מייד ניגש לארגן לנו משהו", אמר בהערצה לגיסתו.

תמר היתה בת 35, צעירה בשנתיים מקובי, ומבוגרת משי ב-9 שנים. מה שאומר שהגוף שלה עדיין היה במיטבו. היא אומנם לא היתה רזה כמו מעין, אבל הציצי עדיין היה עומד וגדול, טוסיק עגול וחמוד, ובטן דיי שטוחה. היא לבשה מכנסי דגמ"ח וטי-שירט ורוד צמוד שהבליט את קימורי החזה שלה, והיה עם צווארון וי שסיפק מחשוף נדיב.

"לא קצת מוקדם מידי לזה, חבר'ה, אנחנו עוד צריכים להקים את האוהל ולארגן", קובי שיחק אותה המבוגר האחראי.

"נו, אבא, אתה יודע שאף פעם לא מוקדם מידי לג'וינט, אולי גם זה יעזור לי לחזור לישון", מעין מייד ענתה לו.

"יש לך את כל הסופשבוע לישון, אם זה מה שבאת לעשות פה", שי צחק, ותמר צחקה ממנו.

"אם תגיד לה את זה, יש מצב שבאמת תכף היא תכנס לאוהל ונראה אותה רק כשנתחיל לקפל ביום ראשון", היא אמרה.

שי כבר היה עסוק במלאכת הגלגול, והגיש לתמר את הג'וינט, "יאללה, שכטה ומתחילים להקים את המאהל".

תמר העבירה למעין, שהעבירה לאבא שלה, קובי, שהעביר לשי, ככה ב-2 סבבים עד שנגמר.

"וואי, עוד לא 10 בבוקר, ואנחנו כבר מסטולים", קובי העיר.

"זאת מסורת!", שי צחק.

כשהסטלה נרגעה קצת אחרי שעה, שי וקובי התחילו להקים את האוהלים. אוהל אחד לקובי ותמר, אוהל לשי, ואוהל למעין.

מעין ישבה בצד ונהנתה לראות את דוד שלה מזיע ועובד בלי חולצה. הוא היה שרירי, עם קוביות בבטן, אבל אף פעם לא השוויץ בזה. הוא עשה קופה מהסטרט-אפ והתחיל לעבוד בבניין, ומשם התפתח לו הגוף האלוהי הזה. ניגוד מוחלט לכרס הבירה הקטנה שאבא שלה, קובי, פיתח עם השנים. היא כל כך נהנתה מלראות אותו עובד, שהיא התבאסה כשהם סיימו להקים את האוהלים.

כמו תמיד במפגשים המשפחתיים עם שי, היא תהתה בינה לבין עצמה עד כמה זה רע שהיא נמשכת לדוד שלה. נכון שהוא גדול ממנה רק ב-6 שנים, אבל הוא עדיין היה דוד שלה, אח של אבא, והיא הכירה אותו מגיל 0.

אחרי שהם הקימו את האוהלים, הם הורידו את הקיאק מהגג, סחבו אותו לרציף וקשרו אותו למזח. אחר כך שי תלה 2 ערסלים בין העצים, וקובי פרס שולחן וכסאות לכולם, והתחיל לתלות את הצילייה.

"צריך קצת עזרה עם הצילייה, אח?", שי ראה שהוא מסתבך.

"כן, בוא רגע, תן קצת עבודה, יא עצלן", קובי ענה לו, ושי מייד ניגש לעזור.

תוך שעה הם סיימו את הכל. מעין היתה בתוך האוהל שלה, סידרה אותו, בזמן ששי, קובי ותמר ארגנו ארוחת צהריים. קובי התחיל לתפעל את המנגל.

"תגיד, שי", מעין הציצה מתוך האוהל שלה, "הסירה הזאת שלך, היא אשכרה צפה? או שזה סוג של מזרון שאתה נופל אליו אחרי שאתה מעשן יותר מידי?"

"מצחיק מעין, בטח שהיא צפה, וזאת לא סירה. זה קיאק", שי לקח את הקיאק שלו ברצינות.

"לא מאמינה לך, נראה לי שאתה צריך לקחת אותי לסיבוב להוכיח לי"

"בשמחה, רק תגידי מתי"

"אחרי הארוחה"

"יאללה בכיף"

מייד בתום הארוחה מעין ניגשה לאוהל שלה, "אני הולכת להחליף למשהו קצת יותר מתאים לשיט עם הסירה"

"קיאק!", שי התעצבן.

"מה ש'תגיד", צחקה ונכנסה לאוהל.

שי הסתכל איך שמעין נעלמה בתוך האוהל שלה, מנסה לקלוט את הצללית שלה, ומדמיין אותה מתפשטת ומחליפה בגדים. הוא חיכה בסבלנות עד שהיא יצאה מהאוהל. כשהיא יצאה הוא ניסה להשאיר את הפה שלו סגור, ולהמנע מהמבט הבוהה שניסה להתגנב לפניו, ולהתמקד בשיחה עם אחיו וגיסתו. לא כל כך הלך לו. הוא לא יכל שלא לבהות בה כשיצאה עם מכנס ג'ינס קצרצר שהשאיר את כל התחת שלה בחוץ, וחולצה לבנה-שקופה, קשורה מלמטה, ככה שהבטן השטוחה שלה היתה חשופה, ואפשר היה לראות את חזיית הביקיני האדומה והחריץ בין הציצים שלה מבעד לחולצה.

אלוהים, איך אני יכול לשרוד איתה לבד בקיאק כשהיא לובשת את זה, חשב לעצמו. הוא מייד קם כדי להמנע מהבהייה, לקח את המשוטים וחליפות ההצלה, וזרק אותם לקיאק. הוא שמע שמעין אומרת להורים שלה שהיא יוצאת לסיבוב בקיאק עם שי ושייקח להם לפחות שעה וחצי.

"לפחות שעה וחצי?", הוא שאל אותה כשהיא התקרבה אליו ולקיאק, "מקווה שאת מכינה את עצמך לעבודה קשה עם המשוטים"

"אל תתבלבל, דוד שי, אני לא מתכוונת לגעת במשוטים, זה התפקיד שלך. אני הולכת לשכב ולהשתזף בשמש. אין הרבה ימים כאלה בגרמניה", מעין זרקה כמה מגבות וקרם הגנה לקיאק.

"יאללה, בכבוד".

מעיין ירדה בסולם מהרציף לקיאק, ושי שחרר את החבל.

"רגע, שניה", שי קשר את החבל בחזרה, "שכחתי משהו. ג'וינט".

הוא יצא מהקיאק ורץ להביא ג'וינט מהאוהל.

"היי שי", קובי הציץ לאוהל בלי שתמר תשמע, "תעשה לי טובה, תוודא שבאמת לוקח לכם לפחות שעה וחצי, סבבה, אחי?"

"בכיף, אחי", שי צחק כי הבין בדיוק למה הוא מבקש את זה.

"ותדאג שלא תהיו קרובים לחוף", קובי הוסיף.

"סגור, אחי, תעשו חיים ותזהרו מהיתושים, שלא יעקצו אתכם בתחת", שי צחק.

"אל תדאג לנו, אנחנו נהיה בסדר".

שי חזר לקיאק, "עכשיו הכל מוכן".

"סבבה, רק תזכור שאתה אמור לעבוד עם המשוטים"

"אל דאגה, אחיינית קטנה, את בידיים טובות"

שי דחף אותם מהרציף והתחיל להשיט אותם לעבר מרכז האגם, ודיי מהר כבר לא ראו את החוף. הוא נהנה מהנוף של הירכיים של מעין. היא ישבה עם הגב אליו. ברגע שהם כבר לא ראו את החוף, מעין פשטה את החולצה שלה מעל ראשה, ונשארה עם חזיית הביקיני.

שי נעץ בה את מבטו בזמן שגופה התמתח כלפי מעלה, החולצה נעלמה וחושפת את קשר החזייה האדומה שלה, ודמיין איך במשיכה קלה הוא משחרר אותו.

אחרי שהיא פשטה את החולצה, היא סידרה את המגבות, הסתובבה, והתיישבה מול שי, כשהקיאק מתנדנד קצת תוך כדי.

"וואו, אין טעם שתשימי מגבות אם את מתכוונת לטלטל ככה את הקיאק ולהרטיב אותן"

"סורי, רק מנסה שיהיה לי יותר נוח"

עכשיו הציצי הגדול והטבעי שלה היה ממש מולו, ארוז בתוך ביקיני אדום שלא משאיר הרבה מקום לדמיון.

"את יודעת שבאופן עקרוני אמורים להיות עם הפנים קדימה כדי שתוכלי לראות אם אנחנו מתנגשים במשהו, כן?"

מעין לא הגיבה ורק נעצה מבט בדוד שלה, קצת במתח ממה שהיא עמדה לעשות, אבל סקרנית מספיק לגבי התגובה שלו כדי לעשות את זה.

"על הזין שלי העקרונות, אני רוצה להשתזף", ובעודה מסיימת להגיד את זה, הושיטה את ידה אל גבה והתירה את קשר החזייה, מניחה לה ליפול לתוך הקיאק, ככה שהציצי שלה ניצב גדול, זקוף וגאה מולו. שי בהה, ובלי לשים לב גם הפסיק להשיט את הקיאק, הפה שלו נשאר פעור וחסר מילים מול הציצי של אחיינית שלו.

"מה קרה, שי? אף פעם לא ראית ציצי בחיים שלך? חשבתי שאתה קצת מנוסה"

"דווקא ראיתי הרבה ציצי בחיים שלי, אבל אף פעם לא ציפיתי שאחיינית שלי תחשוף בפניי את שלה מול הפרצוף שלי. מה את חושבת שאבא שלך יגיד אם הוא היה יודע שאת החלטת להיות טופלס מולי בתוך הקיאק?"

"הוא היה מתחרפן. בגלל זה חיכיתי שנצא מחוץ לטווח הראיה שלהם. לא איכפת לך, נכון?"

שי רק בהה בשדיים המדהימים של אחיינית שלו. הם היו מלאים ומוצקים וטבעיים, והצורה שלהם היתה מושלמת ומזמינה. הוא ממש התאפק לא לשלוח יד ולהרגיש אותם. הפטמות לא גדולות מידי, בצבע חום בהיר, והם היו דיי זקופות באוויר הנעים שהיה בחוץ. לא היו שם פסי שיזוף, אז כנראה שזו לא היתה הפעם הראשונה שמעין השתזפה טופלס. היא הביטה בו בציפייה לתגובה שלו.

"אני מניח שאני יכול לחיות עם זה"

"מעולה, הנחתי שתזרום", אמרה בעודה מביטה באזור החלציים שלו, בודקת אם גם שם יש תגובה. היה נראה לי שהיא ראתה שם תזוזה, ושי אכן שלח יד כדי לסדר שם את העניינים, אבל היא לא היתה בטוחה. היא תצטרך להמשיך לבדוק.

שי חייך והמשיך להשיט את הקיאק, המבט שלו נע בין האגם לגוף המדהים של מעין. אחרי כמה דקות, מעין הרימה את הטוסיק, ופשטה את הג'ינס הקצרצר שלה, חושפת את תחתוני הביקיני האדומים. הם היו בנויים ממשולש קטן שכיסה את החלק הקדמי, כאשר מכל צד יצאו 4 חוטים שהתחברו לחוט אחד מאחור שנכנס בחריץ של התחת שלה. היא נשענה לאחור בקיאק ופיסקה מעט את הרגליים לצדדים, מאפשרת לשי הצצה.

שי לא ידע לאיפה להפנות מבטו. הזין שלו כבר היה בזקפה מלאה בתוך המכנס, כשהוא צופה ברגליים המשגעות של מעיין, ומנסה להסיט את מבטו מהמפשעה שלה, ללא הצלחה יתרה. הוא דמיין לעצמו מה יש שם מתחת למשולש האדם שמנע ממנו לראות לה את הכוס. הוא הביט למעלה, ומבטו רק נתקע על הציצים האלה, שבלטו גם כשהיא שכבה על הגב. הוא בלע רוק לפני שהמשיך להשיט את הקיאק, וניסה לראות לאיפה הוא מכוון אותם.

מעין שכבה עם עיניים עצומות, מרגישה את השמש על החזה החשוף שלה וגופה הכמעט עירום. הכוס שלה בער מהמחשבה על ההתנהגות הלא הולמת שלה, והיא הרגישה את הרטיבות מצטברת בו. הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא, היא חשבה לעצמה.

——

אשמח לכל פידבק, חיובי או שלילי