סיסי ועוד סיסי – חלק ראשון

כל חלקי הסיפור : חלק ראשון, שני, שלישי, רביעי

הכל התחיל בחופש של אחרי י"ב. הם עברו לגור מולנו שבוע לפני הבגרות האחרונה ואני הייתי עמוק בתוך הספרים.
ראיתי אותה, תאמינו לי שראיתי אותה. אבל הייתי חייב לתת פוש אחרון.
אי אפשר היה לפספס אותה, היא הייתה גבוהה יחסית לפחות 1.70 מ' ג'ינג'ית עם שיער חלק, מעט נמשים קישטו את לחייה, עיניים כחולות, היא לא הייתה רזה ברמה של הדוגמניות שקישטו את הבלייזר שקבלתי כל חודש אך היה לה הרבה מה לאכול כדי שאקרא לה מלאה.
עכשיו, אני יודע שיש את הוויכוח הנצחי, חזה או ישבן ואני יודע גם שאני בצד של המיעוט אבל אני איש של ישבן. לה היה ישבן מדהים קטן בולט ולא נכנע לכוח המשיכה. היה לה גם חזה קטן וזקור ומעולם לא ראיתי אותה מחביאה אותו מאחורי חזייה. תמיד ניסיתי לקלוט את פיטמותייה דרך חולצתה הדקה.

הוא, הוא לא ממש היה משהו מיוחד, הייטקיסט עם משקפיים בגובה שלה או נמוך ממנה כשנעלה נעלי עקב. איך קרה שהוא הצליח לשבות את ליבה? אי אפשר להבין.

 

דיי מהר התחברנו, הם היו זוג צעיר בבניין שכמעט כולו בין מבוגרים לקשישים. הוא הרבה בנסיעות לחו"ל מטעם העבודה אבל לה היו הרבה מכרים שביקרו אותה. הפעם הראשונה שבאמת פגשתי אותה הייתה דיי מביכה למרות שהיום אני יודע שיש דרגות גבוהות בהרבה למבוכה.
אז הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה כאשר באה לבקש חלב לקפה של הבוקר היות והם טרם התאקלמו והמקרר עוד היה ריק. פתחתי את הדלת בבוקסר בלבד, לזכותי ייאמר שחיכיתי לחבר שקבע איתי סשן לימוד לבגרות במתמטיקה. האדמתי כולי מהמבוכה והרגשתי איך עיניה סוקרות את גופי החשוף.
גם שעתיים אחרי עדיין הסמקתי מהמחשבה עליה, מנסה להרגיע את עצמי "היא לא באמת הסתכלה עליך" , "למה שיפיפייה כזאת תבחן את הגוף צימוק שלך?"
כן חשוב להסביר, בעלה היה הייטקיסט חנון אבל הוא היה בעל מראה יותר גברי משלי. מעולם לא היה לי לוק של מאצ'ו, אני רזה ללא שרירים בולטים כמו שהבנות אוהבות. אולי בגלל זה אני מסיים י"ב ועדיין בתול. נישקתי אולי 4 בנות בחיי, מתוכן 2 היו במסגרת משחק של אמת או חובה, אחת הייתה גדולת מימדים בלשון המעטה והאחרונה לדעתי פשוט ריחמה עליי ורצתה לגרום לי מעט אושר.
בקיצור, ניסיוני המיני בשלב הזה של חיי הסתכם בזמן רב מול אתרי סקס במחשב והמון המון קרם לחות.

 

כל זה עמד להשתנות עכשיו אחרי שהכרתי את קרן ויואב, רק לא בדיוק לכיוון שחשבתי עליו. אבל אני לא יכול ממש להפיל את הפצצה בכמה מילים, אני צריך להסביר לכם איך זה בדיוק קרה.

 

אני וקרן בילינו הרבה ביחד אחרי שסיימתי עם הבגרות האחרונה. יואב כמו שאמרתי היה המון בחו"ל והיא נראתה מאושרת שיש לה מי שיעזור לה בדירה הריקה. היא היתה תולה מדפים על הקירות בזמן שאני פרקתי ארגזים, או שטפתי כלים.  כן אני יודע, לא ממש ה"גבר של הבית" אבל נראה היה שחשוב לה להוכיח שהיא לא צריכה גבר כדי להסתדר.
היא באמת לא הייתה צריכה, וגם אם הייתה צריכה לא היה לי שמץ איך עושים חצי מהדברים שהיא עשתה.
ואני, מה יצא לי מזה?
לראות את קרן מזיעה בגופייה לבנה, פטמותיה זקורות, זיעה זולגת אל בין שדייה הקטנים והזקורים, שלא נשכח את כל הפעמים שנאלצה להתכופף ואני נהניתי להביט בישבן המדהים שלה.
כמה ימים חלפו ככה עד שהבית קיבל צורה. היו פעמים שנראה לי שקלטה איך אני בוהה בה אך היא לא אמרה דבר.
כשהכל הסתיים הזמינה אותי להישאר לשתות בירה ולשחק באקס בוקס.הפשוט אישה מושלמת. הלא הייתי שתיין גדול ובירה אחת הספיקה כדי לסחרר לי את הראש.האמת אפילו חצי בירה הספיקה.כשהראש שלי סחרחר והיכולת שלי לחשוב ירודה היא החליטה להפתיע אותי בשאלה "אז אתה חושב שאני סקסית?"
כך ישר בצורה אדישה. זה לא היה משהו שכ"כ הרשים אותה או הטריד אותה אבל אני השתתקתי ונהייתי אדום. היא נעמדה מולי אחזה בחזה שלה "אתה אוהב אותם?"
ושוב שתיקה ואני נהיה רק אדום יותר ויותר. רציתי להרוג את עצמי למה אני מסמיק? איך זה שאני שותק ומסמיק אמור להרשים אותה? והרי כל מה שחלמתי עליו היה להרשים אותה

"לא משנה, אם הפה לא עונה, יש איברים אחרים שעונים לי בבירור" היא ציחקקה

צחוק מתוק שכזה לא צחוק שגרם לי לחשוב שהיא צוחקת עליי. צחוק שהיא צוחקת מהסיטואציה. ידי נשלחה להסתיר את האוהל שנוצר במכנסיי והיא רק ניסתה להרגיע אותי "אין ממה להתבייש, זה טבעי לחלוטין"
ואם הצלחתי להרגע מעט זה לא החזיק הרבה זמן כי היא המשיכה בתחקיר שלה

"יצא לך לחשוב עליי בזמן שאוננת?"

ושוב אני שותק אבל הפעם היא לא הסכימה לקבל זאת

"דניאל, אם אני שואלת אותך שאלה אני מצפה לתשובה, זה ברור?"

הקול שלה היה מעט תקיף, מה שעירער את בטחוני והוציא אותי משיווי משקל. ישר כשסיימה את המשפט גמגמתי בקשת סליחה

"נו? אז חשבת עליי כשאוננת?"

היא ידעה את התשובה, כל אחד היה מבין את התשובה. אך זה לא הספיק לה, רצתה לשמוע אותי. היא גרמה לי לספר לה על מה חשבתי ומה עשיתי ובסופו של דבר שלחה אותי הביתה להתנקות אחרי ש….
טוב אמרתי לכם לא היה לי שום ניסיון, בטח שלא ים מישהי כמו קרן והיא לחצה יל כל הכפתורים כדי לדחוף אותי אל מעבר לקצה.
שבוע עבר והיה נראה שהיא מתחמקת ממני, פחדתי שהיא כועסת עליי
חששתי שתספר הכל ליואב ושלנצח הם ינטרו לי טינה על מה שקרה, על המחשבות שלי. איזה אידיוט אני איך אני יכול להיות כ"כ עלוב. אבל אחרי שבוע היא ראתה אותי במעלית ושאלה אם אני רוצה לבקר שוב. לא היתה אפשרות להסתיר את האושר שהיא גרמה לי בשאלה הזאת. האמת היא שאפילו ביטלתי את התוכניות שלי כדי לבלות עוד קצת איתה
גם הפעם בקבוק בירה הספיק. וגם הפעם היא חזרה לשאול שאלות בנוגע למחשבות הזימה שלי עלייה. מצאתי את עצמי מספר לה איך בדמיוני אני מפשיט אותה איך שפתיי נצמדות לשלה. איך לשוני משחקת בפיטמותייה הזקורות. איך אני חודר אלייה עם איברי הזקור.
היא הניחה את ידה על ירכיי ושוב מצאתי את עצמי נבוך ממה שקרה ושוב התחננתי לסליחתה. הפעם היא לא נתנה לי לברוח נבוך במהרה, היא ביקשה לדבר על מה שקרה. זה היה יותר מונולוג מאשר שיחה פשוט לא יכולתי לדבר מרוב מבוכה. היא שוב ניסתה להרגיע אותי ולומר שזה נורמלי ושכשאצבור יותר ניסיון לבטח אחזיק יותר מאשר נגיעה מלטפת
היא צחקקה על זה שלפחות בדמיוני אני מצליח לחדור אליה הרי במציאות אפילו לא החזקתי עד שהבגדים ירדו מאתנו.
כשלבסוף נתנה לי את הרשות לחזור לביתי היא רק אמרה "אל תשכח לחשוב עליי, ובפעם הבאה כדאי שתביא איתך בגדים להחלפה"
לקח לי קצת זמן להתנקות, הזמן שעיקבה אותי שם גרם לכל הבלאגן להתייבש. אבל את המשך אותו לילה ביליתי עם המון קרם לחות והמון מחשבות זימה.

 

ושוב התקררות ביחסים, ושוב התעלמות. הכאב הזה כשאתה רואה את שני הוי-ים בווטסאפ נהפכים לכחולים ומקווה לתשובה שלא מגיעה. ושוב הביטחון מתערער ובמקרים שרציתי לחדור אליה בדמיוני אני מצליח רק להיזכר בהתנצלויות שלי על כך שקרה מה שקרה עוד לפני שקרה. זה דיי מתסכל שגם כשאתה מפנטז אתה נכשל, וזה לא שינה כמה התאמצתי לשכוח את הסיטואציה הזאת היא חזרה לבקר בראשי בכל הזדמנות שרציתי לפרוק את האנרגיה המינית שהצטברה בי.
ביום חמישי זכיתי להודעה ממנה, "אתה בא מחר, נכון?"
תשובתי הייתה מיידית וברורה מראש
ושוב אני בשישי על סף דלתה
הספקתי להתפרק קצת עוד לפני המקלחת בתקווה שזה יעזור וכששאלה על מה פינטזתי השבוע ניסיתי להתחמק

"בערך אותו הדבר" עניתי

אך היא ידעה שאני לא אומר לה את האמת. היא כעסה ואמרה לי שאם אני לא מתכוון להיות כנה איתה אולי כדאי שאלך
ניסיתי להסביר לה שזה מביך ושאני לא ממש רוצה לספר אבל זה לא עניין אותה, היא רצתה לדעת ולא עמדה לתת לי להתחמק. כשסיפרתי לה את האמת היה לה מבט מרחם והיא חיבקה וליטפה אותי. הרגשתי איך איברי מאיים לקרוע את מכנסיי וחמקתי מהחיבוק בניסיון להירגע.

"שוב התלהבת יותר מידיי? אתה צריך הפסקה?" שאלה

היה נראה שאכפת לה, שזה לא בא ממקום של לגלוג. הנהנתי בראשי נבוך

"בסדר, בסדר, מה דעתך על משחק קלפים חברותי, זה יעזור לך להירגע"

באותו ערב למדתי לשחק טקסס הולדם לראשונה בחיי. אותו ערב נגמר כשאני חרמן אבל לפחות הפעם לא הרטבתי את מכנסיי. מסתבר שלא באמת הייתי צריך תיק עם בגדים להחלפה.
את הלילה ביליתי במחשבות זימה על קרן היפה, לא זכיתי לחדור אליה אבל נזכרתי בחיבוק, נזכרתי בריח המתקתק והמשכר שסחרר אותי, זכרתי את ידייה המלטפות מטיילות על גופי. 

לפחות הפעם זכיתי להתפרק במחשבות חיוביות ולא במחשבות על כישלונותיי להתאפק לידה.

 

עוד שבוע התחיל, השתדלתי לקחת כמה שיותר משמרות בעבודה. כבר הכרתי והייתי מוכן להתקררות ביחסים במהלך השבוע. זה לא שלא ניסיתי, כל יום ניסיתי מספר פעמים לשלוח לה הודעות רק שהפעם הייתי קצת יותר מוכן לחוסר תגובה מקווה שגם בסופ"ש שיגיע אני אוזמן שוב לבלות זמן איכות עם קרן שכיכבה בכל חלומותיי.
בערב יום שלישי קבלתי ממנה הודעה, הייתי מופתע שזכיתי ליחס.  יואב טס לענייני עבודה והיא הזמינה אותי אליה.
לא יכולתי להתחמק מהעבודה, אבל סיכמנו שאגיע אליה מיד אחרי העבודה.
הפעם לא היתה לי את הפריווילגיה לשחרר קצת לחץ לפני המפגש והייתי לחוץ ששוב אביך את עצמי בפניה. כשהגעתי אליה זכיתי לחיבוק חם, רציתי להישאר בין זרועותיה לנצח אך היה ברור שאני מתחיל להתרגש ייתר על המידה.
הפעם הקלפים כבר חיכו מוכנים על השולחן ליד בקבוקי הבירה.
"היום" הכריזה "כדי שיהיה יותר מעניין נשחק סטריפ פוקר, מה דעתך?"
רק המחשבה עליה מסירה פרטי לבוש הספיקה כדי לסחרר את ראשי עוד לפני שהבירה בכלל נפתחה. תחילת המשחק היתה מתסכלת הפסדתי כבר 3 פרטי לבוש והיא נותרה לבושה לחלוטין. ברביעי המזל שלי התחיל להשתנות והנה היא כבר מתקרבת למצב בו היא תיאלץ להיפרד ממכנס ולחשוף את תחתוניה או מחולצה ולחשוף את שדיה בפניי.
זה היה קרוב כל כך אך לא מספיק. לא עבר הרבה זמן ומצאתי את עצמי בבוקסר בלבד. היא צחקקה ולרגע לא הבנתי מה הסיבה, אך לאחר מספר שניות הבנתי את הסיבה למהומה.
בחזית הבוקסר שלי היה כתם רטיבות ברור ובולט לעין.

"אל תהיה נבוך, גם אני מרטיבה כשאני מתלהבת" אמרה ""לא בצורה כ"כ בולטת, אבל גם אני מרטיבה"

היא ראתה שהייתי ממש נבוך ממה שאמרה וניסתה לנחם אותי בחיבוק שבכלל לא עזר לכתם הארור להיעלם אלא להיפך. הכתם הלך וגדל.

"יודע מה? אולי תספר לי מה היית רוצה שאוריד בהפסד הבא שלי?"

זאת היתה ממש דילמה, אך כפי שכבר סיפרתי אני אוהב ישבנים והבחירה שלי הייתה שתיפרד מהמכנס. היא ביקשה שאסביר את בחירתי ואני התוודיתי על חולשתי לישבנים יפים.

"אתה חושב שיש לי ישבן יפה?" שאלה.

עניתי שהמילה יפה איננה מספיקה כדי לתאר את הישבן שלה.

"על מחמאה שכזאת מגיע לך פרס" קבעה ונעמדה מולי, הסתובבה כשישבנה המדהים בדיוק מול פרצופי והחלה להסיר את המכנס כמו חשפנית מקצועית, מנענעת את ישבנה לקצב דמיוני שהתנגן רק בראשה ובראשי.

כשנחשף החוטיני הקטנטן שהפריד בי לחיי ישבנה הרגשתי את עצמי על סף פיצוץ, כשהתיישבה על ירכיי וישבנה נצמד אל איברי הקשה כבר התפוצצתי בתחתוניי לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו לא שנייה.
היא קפצה ממני נבהלה ממה שקרה. הושיטה את ידה אל גליל נייר טואלט שהיה באזור, לקחה מספר ריבועים וניגבה את הרטיבות מישבנה.
"נראה לי שאתה צריך את זה יותר" אמרה כשהיא מגישה לי את שאר הגליל.

נגשתי לחדר האמבטיה מנסה להתנקות אך המצב היה אבוד. תחתוניי היו פשוט בלאגן דביק ולא באמת יכולתי לתקן את המצב עם נייר טואלט. כשיצאתי מהמסתור ממהר אל בגדיי היא עצרה בעדי.

"היי, עדיין לא סיימנו את המשחק שלנו, אפילו לא סיימת לשתות את הבירה שלך"

ניסיתי להסביר לה שאני לא ממש יכול להישאר כאן במצבי, ניסיתי להסביר לה מדוע אני כל כך נבוך להישאר עם תחתונים שמקומם בפח או לפחות בכביסה.
אך אותה זה לא ממש עניין, "לא סיימנו את המשחק ואתה לא יכול ללכת באמצע. אין סיבה שתהיה נבוך, זה נורמלי לחלוטין וגם דיי מחמיא לי, ככל שתצבור יותר ניסיון תדע לשמור על יותר איפוק. איפה בגדי החלפה שלך?"
לא היו לי בגדי החלפה, הרי הגעתי ישירות מהעבודה ולא באמת תכננתי להגיע למצב שכזה כשיצאתי מהבית.
היא הציעה להביא לי תחתון ללבוש להמשך הערב. לרגע לא דמיינתי שתחזור עם תחתון נשי וורוד עם פפיון קטנטן בחזית. חשבתי שהיא צוחקת, ושאלתי אם אין לה איזה בוקסר של יואב להביא לי.
היא טענה שאין בוקסר אחד לישועה בבית ושהתחתון שהביאה לי הוא הצנוע ביותר שיש. היא הוסיפה והורתה לי להפסיק להתבכיין ולגשת להחליף.

נותרתי המום קמעה וכנראה עיקמתי את פרצופי בחוסר אמונה.

"אין לי סיבה לשקר לך, אבל אתה לא מאמין לי אז נעשה עסקה. אתה מוזמן להפוך את הארון בגדים ואם תמצא תחתון יותר צנו" אני ממשיכה את הערב ערומה לחלוטין, אבל אם תיכשל אני בוחרת לך את התחתון שתלבש ותצטרך ללבוש אותו כל היום מחר. מיותר לציין שאני לא אבחר תחתון צנוע כמו זה" אמרה כשנפנפה בתחתון הוורדרד על אצבעה.

יואב נסע רק לכמה ימים, בטוח שהוא לא ארז את כל הבוקסרים שלו ושיש איזה תחתון שהשאיר מאחור חשבתי לעצמי והסכמתי להתערבות שלה.
שעה של חיפושים בכל חור וחור בארון הבגדים שלהם ולא רק שלא מצאתי בוקסר או תחתון גברי כלשהו, היא לחלוטין צדקה. התחתון שהציעה לי באמת היה הצנוע ביותר שנתקלתי בו בחיפושיי.
בבושת פנים הודיתי בתבוסתי מקווה שתרחם עליי ותוותר לי. מהר מאד גיליתי שהיא לא תקל עליי כשחזרה והגישה לי חוטיני תחרה אדום לוהט.
עמדתי מאחורי המילה שלי ונכנסתי לחדר האמבטיה כדי להחליף. אני חושב שאם הייתי ערום הייתי מרגיש פחות חשוף מאיך שהחוטיני הזה גרם לי להרגיש. האיבר שלי שהתפוצץ אך לפני רגע החליט להתעורר לחיים. המגע הישיר עם הבד הנשי הטריף אותי ויצאתי מחדר האמבטיה כשאיברי מתעורר לחיים וגדל אט אט לגודלו המקסימלי.

"אני רואה שמישהו פה אוהב ללבוש תחרה" היא צחקה.

חזרנו למשחק הקלפים כשאני מקווה פשוט להפסיד ולסיים את המשחק הזה, אך הייתה לי תחושה שקרן בחרה להפסיד בכוונה. מהר מאד היינו ישובים שנינו בחוטיני קטנטן, הקלפים בצד ואנחנו שותים ומדברים. היא הצליחה להשכיח ממני לגמרי את העובדה שאני בחוטיני נשי ואדום.
היא הצליחה להשכיח ממני את העובדה שאיברי קשה עד לכדי כאב מרוגש מזה שהיא יושבת חשופה לצידי. פשוט דיברנו.
אמרה שהיא מקנאה שאני רק מגלה את העולם המדהים הזה של מיניות, אינטימיות ותשוקה. הסבירה שכל אחד מתפתח בזמן שלו וזה שעד כה לא גיליתי את הדברים הללו זאת לא בושה, כל טבעי הבטיחה שאהנה מהמסע שלפניי. רוב הזמן שתקתי, נבוך להגיד משהו. חושש שאם אפריע לשצף הדיבור שלה החלום הזה ייפסק.
היא התעניינה אם יש לי שאלות לגבי העולם החדש הזה שאני מגלה, וכמובן שהיו לי מליון שאלות אך לא הצלחתי לדבר.
"תרצה שאהיה המדריכת טיולים שלך?" אמרה כשהיא מניחה יד על ירכי
הנהנתי בעוד מבטי מושפל מטה ממבוכה.

"רוצה להרגיש את החזה שלי?"

עוד לפני שהספקתי לענות אחזה בידי והניחה אותה על החזה שלה.
הפעם הראשונה שנגעתי בחזה!

בהתחלה ידי לא זזה, אט אט אזרתי אומץ והתחלתי ללטף את החזה בהתקדמות איטית אחיזתי הפכה ליותר חזקה ולרגע היא נאנקה מחוסר נעימות, "לא כך, החזה הנשי הוא עדין גם אתה צריך להיות עדין תחילה. אח"כ אלמד אותך מתי ניתן להיות יותר אגרסיביים"

בילינו כך עוד כרבע שעה לפני שהכריזה שכדאי שניפרד להיום ושהיא מבטיחה להדריך וללמד אותי עוד בהמשך הדרך.